פרשת אחרי מות יום שישי

אחרי מות · שישי

תורה ויקרא י״ח: ג׳-ה׳ · ויקרא י״ח: ו׳-כ״א · ויקרא י״ח: כ״ב-ל׳

כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה:

יח (ג) כְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וּכְמַעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ׃

כְּעוֹבָדֵי עַמָּא דְאַרְעָא דְמִצְרַיִם דִּי יְתֶבְתּוּן בַּהּ לָא תַעְבְּדוּן וּכְעוֹבָדֵי עַמָּא דְאַרְעָא דִכְנַעַן דִּי אֲנָא מָעֵל יָתְכוֹן תַּמָּן לָא תַעְבְּדוּן וּבְנִימוֹסֵיהוֹן לָא תְהָכוּן:

רש״יכְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ מִצְרַ֛יִם. מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִיִּים וְשֶׁל כְּנַעֲנִיִּים מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל מְקֻלְקָל מִן הַכֹּל:
אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֙מָּה֙. מַגִּיד שֶׁאוֹתָן עֲמָמִין שֶׁכִּבְּשׁוּ יִשְֹרָאֵל מְקֻלְקָלִים מִכֻּלָּם (שם):
וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ. מַה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אָמַר? אֶלָּא אֵלּוּ נִימוֹסוֹת שֶׁלָּהֶן — דְּבָרִים הַחֲקוּקִין לָהֶם — כְּגוֹן טַרְטִיָּאוֹת וְאִצְטַדִיָּאוֹת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵלּוּ דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים (שם):
אני ה'. נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר (שם):
אני ה'. נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר:
ולא תטמאו בהם אני ה' אלהיכם. הָא אִם תִּטַּמְּאוּ אֵינִי אֱלֹהֵיכֶם, וְאַתֶּם נִפְסָלִים מֵאַחֲרַי, וּמַה הֲנָאָה יֵשׁ לִי בָּכֶם וְאַתֶּם מִתְחַיְּבִים כְּלָיָה? לְכָךְ נֶאֱמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (שם):

(ד) אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

יָת דִּינַי תַּעְבְּדוּן וְיָת קְיָמַי תִּטְּרוּן לְהַלָּכָא בְּהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן:

רש״יאֶת מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ. אֵלּוּ דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּמִשְׁפָּט, שֶׁאִלּוּ לֹא נֶאֶמְרוּ הָיוּ כְדַאי לְאָמְרָן:
וְאֶת חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ. דְּבָרִים שֶׁהֵן גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁיֵּצֶר הָרַע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶם לָמָּה לָנוּ לְשָׁמְרָן? וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וְטָהֳרַת מֵי חַטָּאת, לְכָךְ נֶאֱמַר אני ה', גָּזַרְתִּי עֲלֵיכֶם, אֵי אַתָּה רַשַּׁאי לִפָּטֵר (יומא ס"ז):
לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם. אַל תִּפָּטֵר מִתּוֹכָם, שֶׁלֹּא תֹאמַר לָמַדְתִּי חָכְמַת יִשְׂרָאֵל אֵלֵךְ וְאֶלְמַד חָכְמַת הָאֻמּוֹת (ספרא):

(ה) וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {ס}

וְתִטְּרוּן יָת קְיָמַי וְיָת דִּינַי דִּי יַעְבֵּד יָתְהוֹן אֲנָשָׁא וְיֵחֵי בְהוֹן לְחַיֵּי עָלְמָא אֲנָא יְיָ:

רש״יוּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת חֻקֹּתַי֙ וגו'. לְרַבּוֹת שְׁאָר דִּקְדּוּקֵי הַפָּרָשָׁה, שֶׁלֹּא פֵּרֵט הַכָּתוּב בָּהֶם; דָּבָר אַחֵר לִתֵּן שְׁמִירָה וַעֲשִׂיָּה לַחֻקִּים וּשְׁמִירָה וַעֲשִׂיָּה לַמִּשְׁפָּטִים, לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא עֲשִׂיָּה לַמִּשְׁפָּטִים וּשְׁמִירָה לַחֻקִּים (ספרא):
וָחַ֣י בָּהֶ֑ם. לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאִם תֹּאמַר בָּעוֹלָם הַזֶּה וַהֲלֹא סוֹפוֹ הוּא מֵת (שם):

יח (ו) אִ֥ישׁ אִישׁ֙ אֶל־כׇּל־שְׁאֵ֣ר בְּשָׂר֔וֹ לֹ֥א תִקְרְב֖וּ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָ֑ה אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {ס}

גְּבַר גְּבַר לְכָל קָרִיב בִּסְרֵיהּ לָא תִקְרְבוּן לְגַלָּאָה עֶרְיָא אֲנָא יְיָ:

רש״ילֹ֥א תִקְרְב֖וּ. לְהַזְהִיר הַנְּקֵבָה כַּזָּכָר, לְכָךְ נֶאֱמַר לְשׁוֹן רַבִּים:

(ז) עֶרְוַ֥ת אָבִ֛יךָ וְעֶרְוַ֥ת אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אִמְּךָ֣ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ {ס}

עֶרְיַת אֲבוּךְ וְעֶרְיַת אִמָּךְ לָא תְגַלֵּי אִמָּךְ הִיא לָא תְגַלֵּי עֶרְיְתַהּ:

רש״יעֶרְוַ֥ת אָבִ֛יךָ. זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְמַשְׁמָעוֹ? נֶאֱמַר כָּאן עֶרְוַת אָבִיךָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה, מַה לְּהַלָּן אֵשֶׁת אָבִיו אַף כָּאן אֵשֶׁת אָבִיו (סנהדרין נ"ד):
וְעֶרְוַ֥ת אִמְּךָ֖. לְהָבִיא אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו (שם):

(ח) עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ {ס}

עֶרְיַת אִתַּת אָבוּךְ לָא תְגַלֵּי עֶרְיַת אֲבוּךְ הִיא:

רש״יעֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת אָבִ֖יךָ. לְרַבּוֹת אַחַר מִיתָה (שם):

(ט) עֶרְוַ֨ת אֲחֽוֹתְךָ֤ בַת־אָבִ֙יךָ֙ א֣וֹ בַת־אִמֶּ֔ךָ מוֹלֶ֣דֶת בַּ֔יִת א֖וֹ מוֹלֶ֣דֶת ח֑וּץ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽן׃ {ס}

עֶרְיַת אֲחָתָךְ בַּת אֲבוּךְ אוֹ בַת אִמָּךְ דִּילִידָא מִן אֲבוּךְ מִן אִתַּת אָחֳרִי אוֹ מִן אִמָּךְ לִגְבַר אָחֳרָן לָא תְגַלֵּי עֶרְיַתְהֶן:

רש״יבַת אָבִ֙יךָ֙. אַף בַּת אֲנוּסָה בְמַשְׁמָע:
מוֹלֶ֣דֶת בַּ֔יִת א֖וֹ מוֹלֶ֣דֶת ח֑וּץ. בֵּין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָבִיךָ קַיֵּם אֶת אִמָּהּ, וּבֵין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ הוֹצֵא אֶת אִמָּהּ, כְּגוֹן מַמְזֶרֶת אוֹ נְתִינָה (יבמות כ"ג):

(י) עֶרְוַ֤ת בַּת־בִּנְךָ֙ א֣וֹ בַֽת־בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן כִּ֥י עֶרְוָתְךָ֖ הֵֽנָּה׃ {ס}

עֶרְיַת בַּת בְּרָךְ אוֹ בַת בְּרַתָּךְ לָא תְגַלֵּי עֶרְיַתְהֵן אֲרֵי עֶרְיְתָךְ אִנּוּן:

רש״יעֶרְוַ֤ת בַּת בִּנְךָ֙ וגו'. בְּבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּבִתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ מֵאִשְׁתּוֹ אָנוּ לְמֵדִין מֵ"עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ", שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן "לֹא תְגַלֵּה", בֵּין שֶׁהִיא מִמֶּנּוּ וּבֵין שֶׁהִיא מֵאִישׁ אַחֵר (שם כב):
עֶרְוַ֤ת בַּת בִּנְךָ֙. קַל וָחֹמֶר לְבִתְּךָ, אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין, לְמָדוּהָ מִגְּזֵרָה שָׁוָה בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (דף ג'):

(יא) עֶרְוַ֨ת בַּת־אֵ֤שֶׁת אָבִ֙יךָ֙ מוֹלֶ֣דֶת אָבִ֔יךָ אֲחוֹתְךָ֖ הִ֑וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ {ס}

עֶרְיַת בַּת אִתַּת אֲבוּךְ דִּילִידָא מִן אֲבוּךְ אֲחָתָךְ הִיא לָא תְגַלֵּי עֶרְיְתַהּ:

רש״יעֶרְוַ֨ת בַּת אֵ֤שֶׁת אָבִ֙יךָ֙. לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אֲחוֹתוֹ מִשִּׁפְחָה וְנָכְרִית, לְכָךְ נֶאֱמַר "בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ" — בִּרְאוּיָה לְקִדּוּשִׁין (שם כ"ג):

(יב) עֶרְוַ֥ת אֲחוֹת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה שְׁאֵ֥ר אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ {ס}

עֶרְיַת אֲחַת אֲבוּךְ לָא תְגַלֵּי קָרִיבַת אֲבוּךְ הִיא:

(יג) עֶרְוַ֥ת אֲחֽוֹת־אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּֽי־שְׁאֵ֥ר אִמְּךָ֖ הִֽוא׃ {ס}

עֶרְיַת אֲחַת אִמָּךְ לָא תְגַלֵּי אֲרֵי קָרִיבַת אִמָּךְ הִיא:

(יד) עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא׃ {ס}

עֶרְיַת אַח אֲבוּךְ לָא תְגַלֵּי לְאִתְּתֵיהּ לָא תִקְרַב אִתַּת אַח אֲבוּךְ הִיא:

רש״יעֶרְוַ֥ת אֲחִֽי אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה. וּמַה הִיא עֶרְוָתוֹ? אל אשתו לא תקרב:

(טו) עֶרְוַ֥ת כַּלָּֽתְךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֵ֤שֶׁת בִּנְךָ֙ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ {ס}

עֶרְיַת כַּלְּתָךְ לָא תְגַלֵּי אִתַּת בְּרָךְ הִיא לָא תְגַלֵּי עֶרְיְתַהּ:

רש״יאֵ֤שֶׁת בִּנְךָ֙. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּשֶׁיֵּשׁ לְבִנְךָ אִישׁוּת בָּהּ, פְּרָט לַאֲנוּסָה וְשִׁפְחָה וְנָכְרִית (עי' ספרא):

(טז) עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָחִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָחִ֖יךָ הִֽוא׃ {ס}

עֶרְיַת אִתַּת אֲחוּךְ לָא תְגַלֵּי עֶרְיַת אֲחוּךְ הִיא:

(יז) עֶרְוַ֥ת אִשָּׁ֛ה וּבִתָּ֖הּ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶֽת־בַּת־בְּנָ֞הּ וְאֶת־בַּת־בִּתָּ֗הּ לֹ֤א תִקַּח֙ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָתָ֔הּ שַׁאֲרָ֥ה הֵ֖נָּה זִמָּ֥ה הִֽוא׃

עֶרְיַת אִתְּתָא וּבְרַתַּהּ לָא תְגַלֵּי יָת בַּת בְּרַהּ וְיָת בַּת בְּרַתַּהּ לָא תִסַּב לְגַלָּאָה עֶרְיְתַהּ קָרִיבָן אִנּוּן עֵצַת חִטְאִין הִיא:

רש״יעֶרְוַ֥ת אִשָּׁ֛ה וּבִתָּ֖הּ. לֹא אָסַר הַכָּתוּב אֶלָּא עַל יְדֵי נִשּׂוּאֵי הָרִאשׁוֹנָה, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא "תִקַּח" — לְשׁוֹן קִיחָה, וְכֵן לְעִנְיַן הָעֹנֶשׁ, אֲשֶׁר "יִקַּח" אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּה — לְשׁוֹן קִיחָה, אֲבָל אָנַס אִשָּׁה מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ (יבמות צ"ז):
שַׁאֲרָ֥ה הֵ֖נָּה. קְרוֹבוֹת זוֹ לָזוֹ:
זִמָּ֥ה. עֵצָה, כְּתַרְגּוּמוֹ עֲצַת חֶטְאִין, שֶׁיִּצְרְךָ יוֹעֶצְךָ לַחֲטֹא:

(יח) וְאִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחֹתָ֖הּ לֹ֣א תִקָּ֑ח לִצְרֹ֗ר לְגַלּ֧וֹת עֶרְוָתָ֛הּ עָלֶ֖יהָ בְּחַיֶּֽיהָ׃

וְאִתְּתָא עִם אֲחָתַהּ לָא תִסָּב לְעָקָאָה לְגַלָּאָה עֶרְיְתַהּ עֲלַהּ בְּחַיָּיהָא:

רש״יאֶל אֲחֹתָ֖הּ. שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת (קידושין נ'):
לִצְרֹ֗ר. לְשׁוֹן צָרָה — לַעֲשׂוֹת אֶת זוֹ צָרָה לָזוֹ:
בְּחַיֶּֽיהָ. לִמֶּדְךָ שֶׁאִם גֵרְשָׁהּ לֹא יִשָּׂא אֶת אֲחוֹתָהּ כָּל זְמַן שֶׁהִיא בַחַיִּים (יבמות ח'):

(יט) וְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ׃

וּלְאִתְּתָא בְּרִחוּק סוֹבְתַהּ לָא תִקְרַב לְגַלָּאָה עֶרְיְתַהּ:

(כ) וְאֶל־אֵ֙שֶׁת֙ עֲמִֽיתְךָ֔ לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכׇבְתְּךָ֖ לְזָ֑רַע לְטׇמְאָה־בָֽהּ׃

וּבְאִתַּת חַבְרָךְ לָא תִתֵּן שְׁכֻבְתָּךְ לְזַרְעָא לְאִסְתָּאָבָא בַהּ:

רש״ילֹא תִתֵּ֥ן. זוֹ הִיא מְסִירָתוֹ לַכּוֹמְרִים:

(כא) וּמִֽזַּרְעֲךָ֥ לֹא־תִתֵּ֖ן לְהַעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ וְלֹ֧א תְחַלֵּ֛ל אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

וּמִבְּנָיךְ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא לְמוֹלֶךְ וְלָא תַחֵל יָת שְׁמָא דֶאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ:

רש״ילַמֹּ֑לֶךְ. עֲ"זָ הִיא שֶׁשְּׁמָהּ מֹלֶךְ, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָתָהּ, שֶׁמּוֹסֵר בְּנוֹ לַכּוֹמְרִים וְעוֹשִׂין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמַעֲבִירִין אֶת הַבֵּן בְּרַגְלָיו בֵּין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת הָאֵשׁ (סנהדרין ס"ד):
לְהַעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ. זוֹ הַעֲבָרַת הָאֵשׁ:

יח (כב) וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּוֹעֵבָ֖ה הִֽוא׃

וְעִם דְּכוּרָא לָא תִשְׁכּוּב מִשְׁכְּבֵי אִתְּתָא תּוֹעֶבְתָּא הִיא:

(כג) וּבְכׇל־בְּהֵמָ֛ה לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכׇבְתְּךָ֖ לְטׇמְאָה־בָ֑הּ וְאִשָּׁ֗ה לֹֽא־תַעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא׃

וּבְכָל בְּעִירָא לָא תִתֵּן שְׁכֻבְתָּךְ לְאִסְתָּאָבָא בַהּ וְאִתְּתָא לָא תְקוּם קֳדָם בְּעִירָא לְמִשְׁלַט בַּהּ תִּבְלָא הוּא:

רש״יתֶּ֥בֶל הֽוּא. לְשׁוֹן קָדֵשׁ וְעֶרְוָה וְנִאוּף, וְכֵן וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם (ישעיהו י'); דָּבָר אַחֵר תֶּבֶל הוּא לְשׁוֹן בְּלִילָה וְעִרְבּוּב זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה:

(כד) אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃

לָא תִסְתַּאֲבוּן בְּכָל אִלֵּין אֲרֵי בְכָל אִלֵּין אִסְתָּאָבוּ עַמְמַיָּא דִּי אֲנָא מַגְלֵי מִן קֳדָמֵיכוֹן:

(כה) וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֺנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ׃

וְאִסְתָּאָבַת אַרְעָא וְאַסְעָרִית חוֹבַהּ עֲלַהּ וְרוֹקֵינַת אַרְעָא יָת יָתְבָהָא:

(כו) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃

וְתִטְּרוּן אַתּוּן יָת קְיָמַי וְיָת דִּינַי וְלָא תַעְבְּדוּן מִכֹּל תּוֹעֶבְתָּא הָאִלֵּין יַצִּיבָא וְגִיּוֹרָא דְּיִתְגַּיְּרוּן בֵּינֵיכוֹן:

(כז) כִּ֚י אֶת־כׇּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ׃

אֲרֵי יָת כָּל תּוֹעֶבְתָּא הָאִלֵּין עֲבָדוּ אֱנָשֵׁי אַרְעָא דִּי קֳדָמֵיכוֹן וְאִסְתָּאָבַת אַרְעָא:

(כח) וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם׃

וְלָא תְרוֹקֵן אַרְעָא יָתְכוֹן בְּסָאֳבֵיכוֹן יָתַהּ כְּמָא דְרוֹקֵינַת יָת עַמְמַיָּא דִּי קֳדָמֵיכוֹן:

רש״יוְלֹֽא תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם. מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁהֶאֱכִילוּהוּ דָּבָר מָאוּס, שֶׁאֵין עוֹמֵד בְּמֵעָיו אֶלָּא מְקִיאוֹ, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ מְקַיֶּמֶת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה (ספרא סוף קדושים), וְתַרְגּוּמוֹ וְלָא תְרוֹקֵן, לְשׁוֹן רִקּוּן — מְרִיקָה עַצְמָהּ מֵהֶם:

(כט) כִּ֚י כׇּל־אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשׁ֥וֹת הָעֹשֹׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃

אֲרֵי כָּל דִּי יַעְבֵּד מִכֹּל תּוֹעֶבְתָּא הָאִלֵּין וְיִשְׁתֵּיצוּן נַפְשָׁתָא דִיַעְבְּדוּן מִגּוֹ עַמְּהוֹן:

רש״יהַנְּפָשׁ֥וֹת הָעֹשֹׂ֖ת. הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה בְמַשְׁמָע (ספרא):

(ל) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ {פ}

וְתִטְּרוּן יָת מַטְּרַת מֵימְרִי בְּדִיל דְּלָא לְמֶעְבַּד מִנִּימוֹסֵי תוֹעֶבְתָּא דְּאִתְעֲבָדָא קֳדָמֵיכוֹן וְלָא תִסְתַּאֲבוּן בְּהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן:

רש״יוּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת מִשְׁמַרְתִּ֗י. לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ (שם):

הפטרה לספרדים יחזקאל כ״ב: א׳-ט״ז

(א) וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (ב) וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הֲתִשְׁפֹּ֥ט הֲתִשְׁפֹּ֖ט אֶת־עִ֣יר הַדָּמִ֑ים וְה֣וֹדַעְתָּ֔הּ אֵ֖ת כׇּל־תּוֹעֲבוֹתֶֽיהָ׃ (ג) וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם בְּתוֹכָ֖הּ לָב֣וֹא עִתָּ֑הּ וְעָשְׂתָ֧ה גִלּוּלִ֛ים עָלֶ֖יהָ לְטׇמְאָֽה׃ (ד) בְּדָמֵ֨ךְ אֲשֶׁר־שָׁפַ֜כְתְּ אָשַׁ֗מְתְּ וּבְגִלּוּלַ֤יִךְ אֲשֶׁר־עָשִׂית֙ טָמֵ֔את וַתַּקְרִ֣יבִי יָמַ֔יִךְ וַתָּב֖וֹא עַד־שְׁנוֹתָ֑יִךְ עַל־כֵּ֗ן נְתַתִּ֤יךְ חֶרְפָּה֙ לַגּוֹיִ֔ם וְקַלָּסָ֖ה לְכׇל־הָאֲרָצֽוֹת׃ (ה) הַקְּרֹב֛וֹת וְהָרְחֹק֥וֹת מִמֵּ֖ךְ יִתְקַלְּסוּ־בָ֑ךְ טְמֵאַ֣ת הַשֵּׁ֔ם רַבַּ֖ת הַמְּהוּמָֽה׃ (ו) הִנֵּה֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֥ישׁ לִזְרֹע֖וֹ הָ֣יוּ בָ֑ךְ לְמַ֖עַן שְׁפׇךְ־דָּֽם׃ (ז) אָ֤ב וָאֵם֙ הֵקַ֣לּוּ בָ֔ךְ לַגֵּ֛ר עָשׂ֥וּ בַעֹ֖שֶׁק בְּתוֹכֵ֑ךְ יָת֥וֹם וְאַלְמָנָ֖ה ה֥וֹנוּ בָֽךְ׃ (ח) קׇדָשַׁ֖י בָּזִ֑ית וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י חִלָּֽלְתְּ׃ (ט) אַנְשֵׁ֥י רָכִ֛יל הָ֥יוּ בָ֖ךְ לְמַ֣עַן שְׁפׇךְ־דָּ֑ם וְאֶל־הֶֽהָרִים֙ אָ֣כְלוּ בָ֔ךְ זִמָּ֖ה עָשׂ֥וּ בְתוֹכֵֽךְ׃ (י) עֶרְוַת־אָ֖ב גִּלָּה־בָ֑ךְ טְמֵאַ֥ת הַנִּדָּ֖ה עִנּוּ־בָֽךְ׃ (יא) וְאִ֣ישׁ ׀ אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֗הוּ עָשָׂה֙ תּוֹעֵבָ֔ה וְאִ֥ישׁ אֶת־כַּלָּת֖וֹ טִמֵּ֣א בְזִמָּ֑ה וְאִ֛ישׁ אֶת־אֲחֹת֥וֹ בַת־אָבִ֖יו עִנָּה־בָֽךְ׃ (יב) שֹׁ֥חַד לָֽקְחוּ־בָ֖ךְ לְמַ֣עַן שְׁפׇךְ־דָּ֑ם נֶ֧שֶׁךְ וְתַרְבִּ֣ית לָקַ֗חַתְּ וַתְּבַצְּעִ֤י רֵעַ֙יִךְ֙ בַּעֹ֔שֶׁק וְאֹתִ֣י שָׁכַ֔חַתְּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ (יג) וְהִנֵּה֙ הִכֵּ֣יתִי כַפִּ֔י אֶל־בִּצְעֵ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית וְעַ֨ל־דָּמֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ בְּתוֹכֵֽךְ׃ (יד) הֲיַעֲמֹ֤ד לִבֵּךְ֙ אִם־תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדַ֔יִךְ לַיָּמִ֕ים אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה אוֹתָ֑ךְ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃ (טו) וַהֲפִיצוֹתִ֤י אוֹתָךְ֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵרִיתִ֖יךְ בָּאֲרָצ֑וֹת וַהֲתִמֹּתִ֥י טֻמְאָתֵ֖ךְ מִמֵּֽךְ׃ (טז) וְנִחַ֥לְתְּ בָּ֖ךְ לְעֵינֵ֣י גוֹיִ֑ם וְיָדַ֖עַתְּ כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}

רש״יוַיְהִי דְבַר ה׳ אֵלַי לֵאמֹר. הֲתִשְׁפֹּט אֶת עִיר הַדָּמִים. יְרוּשָׁלַיִם:
וְה֣וֹדַעְתָּ֔הּ. מֵפִיק הֵ״א וְהוֹדַעְתָּהּ, אוֹתָהּ:
עִיר שׁוֹפֶכֶת דָּם בְּתוֹכָהּ לָבוֹא עִתָּהּ. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, וְזֶהוּ פֵּירוּשׁוֹ: עִיר שׁוֹפֶכֶת דָּם בְּתוֹכָהּ, אָמַר ה׳ אֱלֹהִים, לָבוֹא עִתָּהּ:
וְעָשְׂתָ֧ה גִלּוּלִ֛ים. כְּמוֹ וַאֲשֶׁר עָשְׂתָה גִלּוּלִים וְגוֹ׳:
עַד שְׁנוֹתָ֑יִךְ. גְּזֵרַת ״וְנוֹשַׁנְתֶּם״ (דברים ד: כה) בְּגִימַטְרִיָּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה:
וְקַלָּסָ֖ה. דִּבָּה; שֶׁהַכֹּל נִדְבָּרִים בָּךְ; פַּרְלְרִי״ץ בְּלַעַ״ז:
יִתְקַלְּסוּ בָ֑ךְ. וּמָה הִיא הַקַּלָּסוּת? טְמֵאַת הַשֵּׁם. זוֹ הִיא שֶׁטִּמֵּאת אֶת שְׁמָהּ; שֶׁהָיוּ נִקְרָאִים ״עַם קָדוֹשׁ״, ״בָּנִים״ לְיוֹצְרָם (דברים יד: א-ב), וְגָרְמוּ עַצְמָם לְהִקָּרְאוֹת ״עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם״ (ישעיהו ו: ה):
אִישׁ לִזְרוֹעוֹ. כָּל דְּאַלִּים גָּבַר (בבא בתרא לד:):
אָ֤ב וָאֵם֙ הֵקַ֣לּוּ בָ֔ךְ. כָּל הַתּוֹעֵבוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת קְדֹשִׁים תִּהְיוּ (ויקרא יט-כ), שֶׁהוּזְהֲרוּ עֲלֵיהֶם, נִמְנוּ כָאן:
קׇדָשַׁ֖י בָּזִ֑ית. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי ״לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ״ (ויקרא יט: ה):
וְאֶל הֶֽהָרִים֙ אָ֣כְלוּ בָ֔ךְ. ״וּבְטוּרַיָּא פְּלָחוּ בֵּיךְ לְטָעֲוָותָא״ (תרגום יונתן):
זִמָּ֖ה עָשׂ֥וּ. עֵצוֹת שֶׁל רְשָׁעָה:
וַתְּבַצְּעִ֤י רֵעַ֙יִךְ֙ בַּעֹ֔שֶׁק. הֶעֱשַׁרְתְּ אֶת אוֹהֲבַיִךְ בָּעֹשֶׁק שֶׁעָשַׁקְתְּ מִן הָעֲנִיִּים. לָשׁוֹן אַחֵר: וַתְּבַצְּעִי – לְשׁוֹן גֶּזֶל, כְּמוֹ ״וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה׳״ (תהלים י: ג); וְכֹה פִּתְרוֹנוֹ: וַתִּגְזְלִי לְרֵעַיִךְ בְּעֹשֶׁק:
הִכֵּ֣יתִי כַפִּ֔י. צָעַקְתִּי וַוי וְקִינָה:
אֶל בִּצְעֵיךְ. כָּאן לָמַדְנוּ שֶׁהַגָּזֵל קָשֶׁה מִן הַכֹּל, שֶׁעָלָיו נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין (קהלת רבה ג: יב):
אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָךְ. פּוֹעֵל לָךְ כְּפָעֳלֵךְ:
וְהַתִּמּוֹתִי. וְכִלִּיתִי:
וְנִחַ֥לְתְּ בָּ֖ךְ. תִּתְחַלְחֲלִי בְּעַצְמֵךְ עַל מַה שֶּׁעָשִׂית:

הפטרה לאשכנזים עמוס ט׳: ז׳-ט״ו

(ז) הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָ֑ה הֲל֣וֹא אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל הֶעֱלֵ֙יתִי֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּפְלִשְׁתִּיִּ֥ים מִכַּפְתּ֖וֹר וַאֲרָ֥ם מִקִּֽיר׃ (ח) הִנֵּ֞ה עֵינֵ֣י ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה בַּמַּמְלָכָה֙ הַֽחַטָּאָ֔ה וְהִשְׁמַדְתִּ֣י אֹתָ֔הּ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה אֶ֗פֶס כִּ֠י לֹ֣א הַשְׁמֵ֥יד אַשְׁמִ֛יד אֶת־בֵּ֥ית יַעֲקֹ֖ב נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ (ט) כִּֽי־הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֔ה וַהֲנִע֥וֹתִי בְכׇֽל־הַגּוֹיִ֖ם אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֤ר יִנּ֙וֹעַ֙ בַּכְּבָרָ֔ה וְלֹֽא־יִפּ֥וֹל צְר֖וֹר אָֽרֶץ׃ (י) בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּתוּ כֹּ֖ל חַטָּאֵ֣י עַמִּ֑י הָאֹמְרִ֗ים לֹֽא־תַגִּ֧ישׁ וְתַקְדִּ֛ים בַּעֲדֵ֖ינוּ הָרָעָֽה׃ (יא) בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת וְגָדַרְתִּ֣י אֶת־פִּרְצֵיהֶ֗ן וַהֲרִֽסֹתָיו֙ אָקִ֔ים וּבְנִיתִ֖יהָ כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃ (יב) לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֤ית אֱדוֹם֙ וְכׇל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְהֹוָ֖ה עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת׃ {פ} (יג) הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכׇל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה׃ (יד) וְשַׁבְתִּי֮ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם׃ (טו) וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

רש״יהֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י. לָמָּה אֶמָּנַע מִלְּהִפָּרַע מִכֶּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שָׁבִים אֵלַי, הֲלֹא מִן בְּנֵי נֹחַ בָּאתֶם כִּשְׁאָר עַכּוּ״ם כַּכּוּשִׁיִּים אֲשֶׁר נִדְמֵיתֶם לָהֶם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ״ (ירמיהו יג: כג), כָּךְ אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב:
הֲלֹא. בְּטוֹבָתִי תְּחִלַּת בּוֹחֲרִי בָּכֶם הִיא הוֹצָאָה שֶׁהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמַה לִּי בְּכָךְ, אַף פְּלִשְׁתִּים כָּךְ הוֹצֵאתִי מִכַּפְתּוֹר כְּשֶׁבָּאוּ כַפְתּוֹרִים עַל עַוִּים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב: כג): ״וְהָעַוִּים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה וְגוֹ׳״, כָּבְשׁוּ גַּם בְּנֵי עַזָּה וּשְׁאָר סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים תַּחְתֵּיהֶם וְהוֹצֵאתִים מִיָּדָם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עֲשִׂיתִים לִי לְעָם:
וַאֲרָ֥ם מִקִּֽיר. וְכֵן אֲנִי עָתִיד לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרָם מִקִּיר שֶׁיַּגְלֵם שָׁם סַנְחֵרִיב, וְלַקֵּץ הַיָּמִים מִשֶּׁתִּתְבַּטֵּל מַלְכוּת אַשּׁוּר יֵצְאוּ:
וְהִשְׁמַדְתִּי אוֹתָהּ. הַמַּמְלָכָה הֵם בֵּית יֵהוּא, אֲבָל בֵּית יַעֲקֹב לֹא אַשְׁמִיד:
כִּֽי הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֔ה. לְהַגְלוֹתָם וּלְהָנִיעָם בְּכָל הַגּוֹיִם הֲנָעָה רַבָּה וִיתֵרָה:
כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ מַה שֶּׁכּוֹבְרִין בַּכְּבָרָה לְאַחַר שֶׁנָּפְלוּ מִמֶּנּוּ סוּבִּין הַדַּקִּין וְנוֹתְרוּ הַגַּסִּין שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָצֵאת, וְאָז הַמְנַעֲנֵעַ מְנַעֲנֵעַ בְּכָל כֹּחוֹ:
יִנּ֙וֹעַ֙. עַל יְדֵי אַחֵר וְלֹא יִתָּכֵן לִקְרוֹת יָנוּעַ שֶׁהוּא דָּבָר הַנָּע מֵאֵלָיו:
לֹֽא תַגִּ֧ישׁ וְתַקְדִּ֛ים בַּעֲדֵ֖ינוּ הָרָעָֽה. בִּשְׁבִיל עֲווֹנֵינוּ לֹא תְּמַהֵר הָרָעָה לָגֶשֶׁת וְלָבֹא:
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא. אַחֲרֵי בֹּא עֲלֵיהֶם כָּל אֵלֶּה יָבֹא יוֹם הַהוּא הַמּוּכָן לִגְאֻלָּה, וּבוֹ אָקִים סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: מַלְכוּתָא דְבֵית דָּוִד:
לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ. יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁאֵרִית וְגוֹ׳ וְאֶת כָּל הַגּוֹיִם כִּי נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם. אֲשֶׁר כְּמוֹ כִּי:
וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקּוֹצֵר. ״וְהִשִּׂיג דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע״ (ויקרא כו: ה), לֹא יַסְפִּיקוּ לַחֲרוֹשׁ עַד שֶׁיָּבֹא הַקָּצִיר, וְלֹא יַסְפִּיקוּ לִבְצוֹר עַד שֶׁיָּבֹא עֵת הַזֶּרַע:
תִּתְמוֹגַֽגְנָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: יִתְפַּלְּחָן, קַרְקַע עֲבוּדָה מִתְמוֹגֶגֶת בְּבֹא גְשָׁמִים:
עָסִ֔יס. יַיִן טוֹב וּמָתוֹק:

משנה משנה אהלות ג׳

א. כָּל הַמְטַמְּאִין בְּאֹהֶל שֶׁנֶּחְלְקוּ וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ הַבַּיִת, רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. כֵּיצַד. הַנּוֹגֵעַ בְּכִשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים מִן הַנְּבֵלָה אוֹ נוֹשְׂאָן. וּבַמֵּת, הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וּמַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת, אוֹ נוֹגֵע בְּכַחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו, מַאֲהִיל עַל כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים, מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו, רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וְעַל כַּחֲצִי זַיִת, אוֹ מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וְעַל כַּחֲצִי זַיִת, טָהוֹר. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אַף בָּזֶה רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. הַכֹּל טָמֵא, חוּץ מִן הַמַּגָּע עִם הַמַּשָּׂא, וְהַמַּשָּׂא עִם הָאֹהֶל. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא מִשֵּׁם אֶחָד, טָמֵא. מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, טָהוֹר:

ברטנורהכָּל הַמְטַמְּאִין בְּאֹהֶל. הָאֲמוּרִים לְעֵיל בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב':
שֶׁנֶּחְלְקוּ. שִׁעוּרֵיהֶן לַחֲצָאִין:
וְהִכְנִיסָן. כְּשֶׁהֵן מְחֻלָּקִים:
לְתוֹךְ הַבַּיִת. דְּהַיְנוּ לְתוֹךְ אֹהֶל אֶחָד:
הַנּוֹגֵעַ בְּכִשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים מִן הַנְּבֵלָה. פָּתַח בְּאֹהֶל וּמְפָרֵשׁ בִּנְבֵלָה, לוֹמַר לָךְ דְּכִי הֵיכִי דִסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי דוֹסָא שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין לְטֻמְאַת אֹהֶל, הָכִי נַמִּי סְבִירָא לֵיהּ דְּאֵין מִצְטָרְפִין לְטֻמְאַת מַגָּע וּמַשָּׂא, בֵּין בְּמֵת בֵּין בִּנְבֵלָה:
הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וּמַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת. שֶׁהַמַּאֲהִיל עַל הַמֵּת, טָמֵא כְּאִלּוּ הָיָה עִם הַמֵּת בָּאֹהֶל. וּבַגְּמָרָא בְּפֶרֶק הָעוֹר וְהָרֹטֶב מוֹקֵי הָנָךְ מַאֲהִיל דְּרֵישָׁא בְטֻמְאָה רְצוּצָה, שֶׁאֵין בֵּין הַטֻּמְאָה וּבֵין הָאֹהֶל פּוֹתֵחַ טֶפַח, וּמִשּׁוּם הָכִי חֲכָמִים מְטַמְּאִין, דְּכֻלָּהּ נְגִיעָה הִיא. וְסֵיפָא דְּאָמַר אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וֽכוּ'‏ דְּמוֹדוּ רַבָּנָן דְּטָהוֹר, מַיְרֵי כְשֶׁיֵּשׁ פּוֹתֵחַ טֶפַח בֵּין הַטֻּמְאָה וּבֵין הָאֹהֶל, דִּבְהָא מוֹדוּ רַבָּנָן דְּאֵין מִצְטָרְפִין, דִּנְגִיעָה וְאֹהֶל שְׁנֵי שֵׁמוֹת הֵן, וְכָל שֶׁהֵן מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵין מִצְטָרְפִין. וְרַבִּי דוֹסָא סָבַר דַּאֲפִלּוּ בְטֻמְאָה רְצוּצָה אֵין מִצְטָרְפִין, וְלֹא אֲפִלּוּ לְמַגָּע וּמַשָּׂא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי דוֹסָא:
אָמַר רַבִּי מֵאִיר אַף בְּזוֹ רַבִּי דוֹסָא מְטַהֵר וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. רַבִּי מֵאִיר פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא דְּאָמַר דִּכְשֶׁיֵּשׁ פּוֹתֵחַ טֶפַח בֵּין הַטֻּמְאָה וְאֹהֶל מוֹדוּ רַבָּנָן דְּטָהוֹר וְאֵין מִצְטָרְפִין, וְאָמַר אִיהוּ דְּאַף בְּזוֹ פְלִיגֵי רַבָּנָן עַל רַבִּי דוֹסָא וְאָמְרֵי דִּנְגִיעָה וְאֹהֶל חַד שְׁמָא הוּא, הִלְכָּךְ מִצְטָרְפִין לְכַשִּׁעוּר וּמְטַמְּאִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
חוּץ מִן הַמַּגָּע עִם הַמַּשָּׂא. כְּגוֹן שֶׁנָּגַע בַּחֲצִי זַיִת וְהֵסִיט חֲצִי זַיִת:
וְהַמַּשָּׂא עִם הָאֹהֶל. שֶׁהֵסִיט חֲצִי זַיִת וְהֶאֱהִיל עַל חֲצִי זַיִת:
מִשֵּׁם אֶחָד. כְּגוֹן מַגָּע וּמַגָּע, מַשָּׂא וּמַשָּׂא, אֹהֶל וְאֹהֶל:

עיקר תוספות יום טוב(א) דִּלְהָכִי שִׁנָּה מֵעִנְיָנָא דְרֵישָׁא. דְּאֵין דָּבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וְעַל כַּחֲצִי זַיִת אֶלָּא אִם כֵּן אֵינָהּ רְצוּצָה, וּמִכְּלַל דְּרֵישָׁא דְּלֹא קָתָנֵי הָכִי, דִּרְצוּצָה הִיא. מַהֲרַ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) מַאֲהִיל כוּ'. יֵשׁ לִתְמֹהַּ דְּלֹא תְנַן נַמִּי אוֹ כִשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים מַאֲהִילִים עָלָיו כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ג) אוֹ כוּ'‏ טָהוֹר. תֵּימַהּ, הָא חַד שְׁמָא דְאֹהֶל הוּא. וּמַהֲרַ"ם פֵּרֵשׁ, דְּהַאי מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת נַמִּי בִרְצוּצָה אַיְרֵי, וְהָוֵי נְגִיעָה וְאֹהֶל. וְזֶה דֹּחַק. וְנִרְאֶה לִי דְּהָרַ"ב לֹא גָרַס לֵיהּ וְכֵן בִּדְפוּס הַגְּמָרָא דְּעֵדֻיּוֹת לֹא גָרַס לֵיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) וְיִתָּכֵן דְּטַעֲמוֹ דַּחֲזִינַן לְאֹהֶל כְּמַאן דְּמָלֵי טֻמְאָה, מֵאַחַר שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁכָּל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל טָמֵא:
(ה) הַכֹּל כוּ'. מַסְקָנָא דְּרַבָּנָן הִיא. מַהֲרַ"ם:
(ו) וּלְתַנָּא קַמָּא הוּא שֶׁפֵּרֵשׁ כֵּן. דִּלְרַבִּי מֵאִיר אִיתָא נַמִּי מַגָּע וְאֹהֶל, דְּחַד שְׁמָא נִינְהוּ:

ב. מְלֹא תַרְוָד רָקָב שֶׁנִּתְפַּזֵּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הַבַּיִת טָמֵא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. רְבִיעִית דָּם שֶׁנִּבְלְעָה בְתוֹךְ הַבַּיִת, הַבַּיִת טָהוֹר. נִבְלְעָה בִכְסוּת, אִם מִתְכַּבֶּסֶת וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה, שֶׁכֹּל הַבָּלוּעַ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת, טָהוֹר:

ברטנורהמְלֹא תַרְוָד רָקָב. דְַּאֲמַרַן לְעֵיל בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב'‏ שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְאֹהֶל:
שֶׁנִּתְפַּזֵּר לְתוֹךְ הַבַּיִת. וְנִתְעָרֵב בּוֹ עָפָר כָּל שֶׁהוּא:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. דְּסָבַר סוֹפוֹ כִּתְחִלָּתוֹ, מַה תְּחִלָּתוֹ אִם נִקְבַּר הַמֵּת בְּתַכְרִיכִים אוֹ בְאָרוֹן שֶׁל עֵץ, אֵין לוֹ רָקָב, דְּבָעִינַן שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָבָר נִגְלָל עִמּוֹ, אַף סוֹפוֹ לְאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה רָקָב אִם נִתְעָרֵב עִמּוֹ דָּבָר אַחֵר אֵינוֹ מְטַמֵּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
אִם מִתְכַּבֶּסֶת הַכְּסוּת וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם. וְכֵיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָהּ, מֵבִיא מַיִם בְּמִדָּה וּמְכַבְּסָהּ בָּהֶן, וּמֵבִיא מַיִם אֲחֵרִים כְּמִדָּתָן וְנוֹתֵן בָּהֶן רְבִיעִית דָּם, אִם הָיָה מַרְאֵיהֶן שָׁוֶה הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה, וְאִם לָאו טְהוֹרָה:

עיקר תוספות יום טוב(ז) וְלִרְבוּתָא דְרַבָּנָן נָקַט כֵּן, דְּאַף שֶׁנִּתְפַּזֵּר וְגַג שֶׁכְּנֶגֶד זֶה מַאֲהִיל עַל חֲצִי שִׁעוּר וְכֵן כְּנֶגֶד זֶה וּשְׁנֵי אֳהָלוֹת הֵן, אֲפִלּוּ הָכִי מִצְטָרְפִין. רַשִׁ"י:
(ח) לִישְׁנָא דִגְמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, כְּלוֹמַר, הַמְגַלְגֵּל זֶה לָזֶה וְנִתְעָרֵב זֶה עִם זֶה:
(ט) טָהוֹר. כְּלוֹמַר, הַכֵּלִים הַבָּאִים אַחַר הַבְּלִיעָה לְתוֹךְ הַבַּיִת, אֵינָם מִטַּמְּאִין:
(י) תּוֹסֶפְתָּא. וּבְמַיִם רִאשׁוֹנִים בִּלְבַד לֹא יוּכַל לְשַׁעֵר, שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא יִמְצְאוּ רְבִיעִית יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁיָּצָא רְבִיעִית דָּם וְנִשְׁאַר בַּבֶּגֶד מִן הַמַּיִם. אַךְ קָשֶׁה, דִּבְלֹא מְדִידַת מַיִם רִאשׁוֹנִים נַמִּי יָכוֹל לֵידַע, שֶׁיִּסְחֹט הַמַּיִם מִן הַכְּסוּת וְיִמְדֹּד אוֹתוֹ, וְיָבִיא מַיִם אֲחֵרִים עִם רְבִיעִית דָּם שֶׁיִּהְיֶה בֵּין הַכֹּל כְּשִׁעוּר הַמַּיִם שֶׁיָּצָא מִן הַכְּסוּת, וְאִם מַרְאֵיהֶן שָׁוֶה טְמֵאָה כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאִין הָכִי נַמִּי, וּמַה שֶּׁהֻצְרְכוּ לְמִדָּה הַיְנוּ שֶׁאִם יִמְצְאוּ רְבִיעִית יוֹתֵר שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְמַיִם אֲחֵרִים כוּ'. אֲבָל אִם לֹא מָצָא רְבִיעִית אֲזַי מֵבִיא אֲחֵרִים כְּמִדָּתָן, רוֹצֶה לוֹמַר כַּמִּדָּה שֶׁמָּצָא אַחַר הַכְּבִיסָה, אֶלָּא שֶׁנּוֹתֵן בָּהֶם רְבִיעִית דָּם וְעִם הָרְבִיעִית דָּם הוּא שֶׁיִּהְיֶה כְּמִדַּת הַמַּיִם מִן הַכְּבִיסָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) טְהוֹרָה. אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל, וַהֲרֵי הִיא כִּכְסוּת שֶׁנָּגְעָה בַמֵּת. הָרַמְבַּ"ם. וְכֵן פֵּרְשׁוּ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת. וּמַהֲרַ"ז וָורְמַיְזָ"א הוֹכִיחַ דִּלְדַעַת הָרַ"ב דְּכֵלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְמֵת מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, צָרִיךְ לִדְחוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמַיְרֵי שֶׁקֹּדֶם שֶׁנָּפַל רְבִיעִית נִבְלַע בַּכְּסוּת מַה שֶּׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת וְנִתְבַּטֵּל בַּבֶּגֶד וְלֹא הָיָה רְבִיעִית שָׁלֵם מֵעוֹלָם:
(יב) שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת. פֵּרוּשׁ, עַל יְדֵי כְּבִיסָה סְתָם, אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי סַם יָכוֹל לָצֵאת. דְּאֵין דֶּרֶךְ לְהַקְפִּיד בִּכְהַאי גַּוְנָא. וּמֵהַאי טַעֲמָא לֹא קָשֶׁה מֵרֵישׁ פֶּרֶק ג'‏ דְּעָרְלָה, בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ כוּ', דְּהָתָם בְּחָזוּתָא נֶהֱנֶה, אֲבָל בְּטֻמְאָה בִּקְפֵידָא תַּלְיָא מִלְּתָא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג. נִשְׁפַּךְ בָּאֲוִיר, אִם הָיָה מְקוֹמוֹ קְטַפְרֵס וְהֶאֱהִיל עַל מִקְצָתוֹ, טָהוֹר. הָיָה אַשְׁבֹּרֶן, אוֹ שֶׁקָּרַשׁ, טָמֵא. נִשְׁפַּךְ עַל הָאַסְקֻפָּה וְהִיא קְטַפְרֵס, בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עָלָיו, טָהוֹר. הָיָה אַשְׁבֹּרֶן אוֹ שֶׁקָּרַשׁ, טָמֵא. כֹּל שֶׁבַּמֵּת, טָמֵא, חוּץ מִן הַשִּׁנַּיִם וְהַשֵּׂעָר וְהַצִּפֹּרֶן. וּבִשְׁעַת חִבּוּרוֹ, הַכֹּל טָמֵא:

ברטנורהנִשְׁפַּךְ בָּאֲוִיר. בְּתוֹךְ הַבַּיִת:
אִם הָיָה מְקוֹמוֹ קְטַפְרֵס. אִם הַמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁפַּךְ בּוֹ הַדָּם הָיָה מִדְרוֹן:
וְהֶאֱהִיל. אָדָם עַל מִקְצָתוֹ:
טָהוֹר. דִּקְטַפְרֵס אֵינוֹ חִבּוּר:
הָיָה אַשְׁבֹּרֶן. מָקוֹם הַמְכֻנָּס כְּמוֹ בְתוֹךְ גֻּמָּא:
אוֹ שֶׁקָּרַשׁ. הַדָּם וַאֲפִלּוּ קְטַפְרֵס, הָוֵי חִבּוּר וְטָמֵא, וַאֲפִלּוּ הֶאֱהִיל עַל קְצָתוֹ:
נִשְׁפַּךְ עַל הָאַסְקֻפָּה. כְּמִין אִצְטַבָּא שֶׁלִּפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת:
וְהִיא קְטַפְרֵס בֵּין מִבִּפְנִים. שֶׁמְּשַׁפֵּעַ לְצַד פְּנִים:
בֵּין מִבַּחוּץ. שֶׁמְּשַׁפֵּעַ לְצַד חוּץ:
וְהַבַּיִת מַאֲהִיל. עַל מִקְצָתוֹ: טָהוֹר. כָּל מַה שֶּׁבַּבַּיִת מִטֻּמְאַת אֹהֶל, אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל דָּם לֵירֵד לִפְנִים, דְּאֵינוֹ חִבּוּר:
חוּץ מִן הַשִּׁנַּיִם וְהַשֵּׂעָר וְהַצִּפֹּרֶן. דִּכְתִיב (במדבר יט) בְעֶצֶם, מָה עֶצֶם שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, אַף כָּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף. יָצְאוּ שִׁנַּיִם שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ עִמּוֹ, יָצְאוּ שֵׂעָר וְצִפֹּרֶן שֶׁגִּזְעָן מַחֲלִיף:

עיקר תוספות יום טוב(יג) וְקָשֶׁה, הֲרֵי הַבַּיִת מַאֲהִיל עַל הָאָדָם וְעַל הַטֻּמְאָה כֻלָּהּ וִיטַמְּאֵהוּ לָאָדָם כוּ'. וְהָרַמְבַּ"ם סִיֵּם, וְהֶאֱהִיל הַבַּיִת כוּ'‏ וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּבָבָא שְׁנִיָּה. וּמַהֲרַ"ם פֵּרֵשׁ בְּחָצֵר שֶׁאֵין עָלָיו גַּג:
(יד) קְטַפְרֵס. וְאַסְקֻפָּה דְּנָקַט, מִשּׁוּם כֵּלִים דְּקֹדֶם שְׁפִיכָה, שֶׁאִם נִשְׁפַּךְ בְּתוֹךְ הַבַּיִת טְמֵאִים. אֲבָל עַל הָאַסְקֻפָּה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִכְנַס כֻּלּוֹ בְּחִבּוּר אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. הָרַאֲבַ"ד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טו) וְהָוֵי זוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ. וְהָרֹא"שׁ פֵּרֵשׁ, בֵּין מַה שֶּׁיֵּשׁ מִן אַסְקֻפָּה לְתַחַת תִּקְרַת הַבַּיִת בֵּין מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּחוּץ כֻּלָּהּ מְקוֹם מִדְרוֹן וְהַדָּם נִשְׁפָּךְ בְּכֻלָּהּ, נִמְצָא מִקְצָתוֹ תַּחַת הָאֹהֶל וּמִקְצָתוֹ חוּץ לָאֹהֶל, הַבַּיִת טָהוֹר, דְּאֵין קְטַפְרֵס חִבּוּר:
(טז) וְאַף דְּבָשָׂר נַמִּי מַחֲלִיף, מִכָּל מָקוֹם נִכָּר בּוֹ חָרִיץ אוֹ גֻמָּא. גְּמָרָא. מַה שֶּׁאֵין כֵּן שֵׂעָר וְצִפֹּרֶן:

ד. כֵּיצַד. הַמֵּת מִבַּחוּץ וּשְׂעָרוֹ בִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא. עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר, הִכְנִיס מִקְצָתוֹ מִבִּפְנִים וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עָלָיו, טָמֵא. שְׁנֵי עֲצָמוֹת וַעֲלֵיהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים בָּשָׂר, הִכְנִיס מִקְצָתָם מִבִּפְנִים וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עֲלֵיהֶם, טָמֵא. הָיוּ תְחוּבִים בִּידֵי אָדָם, טָהוֹר, שֶׁאֵין חִבּוּרֵי אָדָם חִבּוּר:

ברטנורההַבַּיִת טָמֵא. כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא, שֶׁהֲרֵי מַאֲהִיל עַל הַשֵּׂעָר הַמְחֻבָּר לַמֵּת:
עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר. הָעֶצֶם נֶחֱשָׁב יָד לַבָּשָׂר:
תְּחוּבִים בִּידֵי אָדָם. שֶׁלֹּא הָיָה הַבָּשָׂר מְחֻבָּר לָעֶצֶם מֵעִקָּרוֹ, אֶלָּא אָדָם תְּחָבוֹ לְשָׁם כְּדֶרֶךְ שֶׁתּוֹחֲבִים הַבָּשָׂר בַּשַּׁפּוּד:

עיקר תוספות יום טוב(יז) וְיָד לְמֵת יָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יח) כִּשְׁנֵי כוּ'. וּסְבִירָא לֵיהּ יֵשׁ יָד לְפָחוֹת מִכַּזַּיִת. אִי נַמִּי בְּעֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֹחַ וּמִשּׁוּם שׁוֹמֵר. מַהֲרַ"ם:

ה. אֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. הַמֵּת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ שְׁמִינִית בְּחַיָּיו וּשְׁמִינִית בְּמוֹתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, רְבִיעִית בְּחַיָּיו וּרְבִיעִית בְּמוֹתוֹ, נִטַּל מִזֶּה וּמִזֶּה רְבִיעִית. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, זֶה וָזֶה כַמָּיִם. אֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָמֵא. אֲבָל הַמֵּת שֶׁדָּמוֹ מְנַטֵּף וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא הַשּׁוֹתֵת, טָהוֹר. וְהַמְנַטֵּף, טָמֵא:

ברטנורהאֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. אַמַּתְנִיתִין דִּלְעֵיל דְּפֶרֶק ב'‏ [מִשְׁנָה ב'] קָאֵי, דְּקָתָנֵי רְבִיעִית דַּם תְּבוּסָה טָמֵא, וְקָמְפָרֵשׁ הָכָא אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה:
שְׁמִינִית בְּחַיָּיו וּשְׁמִינִית בְּמוֹתוֹ. מִצְטָרְפִים לִרְבִיעִית:
רְבִיעִית בְּחַיָּיו וּרְבִיעִית בְּמוֹתוֹ. שֶׁנִּתְעָרְבוּ וְנָטַל מִן הַתַּעֲרֹבֶת רְבִיעִית, זֶהוּ דַם תְּבוּסָה. אֲבָל שְׁמִינִית בְּחַיָּיו וּשְׁמִינִית בְּמוֹתוֹ, לֹא:
זֶה וָזֶה. דְּרַבִּי עֲקִיבָא וּדְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
כַּמָּיִם. וְאֵינָן מְטַמְּאִין:
וְאֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. שֶׁטָּמֵא:
צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת. וְיוֹרֵד בְּלֹא הֶפְסֵק, מִפְּנֵי שֶׁטִּפָּה שֶׁל מִיתָה מְעֹרֶבֶת בּוֹ. אֲבָל נוֹטֵף, שֶׁיּוֹרֵד טִפָּה אַחַר טִפָּה, קַמָּא קַמָּא בָּטֵל וְטָהוֹר:
אֶלָּא הַשּׁוֹתֵת טָהוֹר. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר אוֹתָהּ טִפָּה שֶׁהַנְּשָׁמָה תְלוּיָה בָהּ עָמְדָה לָהּ עַל גַּבֵּי הָעֵץ שֶׁהוּא תָלוּי בּוֹ, וְאֵין בְּדָם זֶה אוֹתָהּ טִפָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁל מִיתָה:
וְהַמְנַטֵּף טָמֵא. וְלֹא אָמְרִינַן קַמָּא קַמָּא בָּטֵל, דְּסָבַר רַבִּי יְהוּדָה אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

עיקר תוספות יום טוב(יט) דַּם תְּבוּסָה. הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי דַּם הַמֵּת בִּרְבִיעִית, וְהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלָיו, וְחַיָּבִין עָלָיו עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הוֹסִיפוּ דַּם תְּבוּסָה לְמַשָּׂא וּמַגָּע וְאֹהֶל לְבַד:
(כ) שְׁמִינִית כוּ'. כְּלוֹמַר לַאֲפוֹקֵי רֻבּוֹ בְחַיָּיו, דְּלֹא גָזְרוּ בָזֶה. רַשִׁ"י:
(כא) שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת. כְּלוֹמַר, שֶׁדֶּרֶךְ הַצָּלוּב שֶׁיְּהֵא דָּמוֹ שׁוֹתֵת. וְכֵן אֲבָל הַמֵּת כוּ', מִסְּתָמָא שֶׁדָּמוֹ מְנַטֵּף:
(כב) דְּלֹא מִיבְטָל הַהוּא דִּלְאַחַר מִיתָה שֶׁהָיָה הַרְבֵּה. אֲבָל נוֹטֵף, קַמָּא קַמָּא בָּטֵל, וַאֲפִלּוּ הוּא מְרֻבֶּה בְּטֵלָה, שֶׁלֹּא נָפַל בְּיַחַד. רַשִׁ"י:
(כג) אֲבָל מֵת מְטַמֵּא בִּמְנַטֵּף אֲפִלּוּ מֻנָּח בְּמִטָּה, דְּשָׁאנֵי מִטָּה דְּהוּא חָלוּל וְהַדָּם בּוֹקֵעַ וְיוֹרֵד וּמִתְאַסֵּף יַחַד. גְּמָרָא:

ו. כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, פִּתְחוֹ בְטֶפַח, וְהַמֵּת, פִּתְחוֹ בְאַרְבָּעָה טְפָחִים, לְהַצִּיל הַטֻּמְאָה עַל הַפְּתָחִים. אֲבָל לְהוֹצִיא הַטֻּמְאָה, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. גָּדוֹל מִכַּזַּיִת, כַּמֵּת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת, כַּמֵּת:

ברטנורהכַּזַּיִת מִן הַמֵּת פִּתְחוֹ בְטֶפַח. הַמֵּת בְּבַיִת וְלוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה, כָּל הַכֵּלִים הַמֻּנָּחִים בַּחֲלַל הַפְּתָחִים תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף שֶׁל פֶּתַח מִבַּחוּץ, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּתָחִים נְעוּלִים וְיֵשׁ הֶפְסֵק בֵּין אֹהֶל הַמֵּת לְאֹהֶל הַכֵּלִים, כֻּלָּן טְמֵאִין. דְּגָזְרוּ חֲכָמִים טֻמְאָה עַל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא דֶרֶךְ יְצִיאַת טֻמְאָה שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל מֵת לָצֵאת דֶּרֶךְ שָׁם, וּכְשֶׁאֵין יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה מָקוֹם יוֹצִיאוּהוּ, כֻּלָּן טְמֵאִין. וְאִם יֵשׁ כַּזַּיִת מִן הַמֵּת בְּבַיִת וְחָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּחַלּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, מַצִּיל עַל כָּל הַפְּתָחִים הַנְּעוּלִים, כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ הַמָּקוֹם שֶׁסּוֹפָהּ שֶׁל טֻמְאָה לָצֵאת דֶּרֶךְ שָׁם. וְאִם הוּא מֵת שָׁלֵם וְחָשַׁב לְהוֹצִיא דֶּרֶךְ חַלּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה, מַצִּיל עַל כָּל הַפְּתָחִים הַנְּעוּלִים, דִּבְשִׁעוּר אַרְבָּעָה טְפָחִים שִׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁרָאוּי לְהוֹצָאַת הַמֵּת:
אֲבָל לְהוֹצִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אֲפִלּוּ מֵת שָׁלֵם טֻמְאָה יוֹצְאָה דֶרֶךְ חַלּוֹן כָּל זְמַן שֶׁהוּא פָּתוּחַ, וּמְטַמֵּא הַכֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת שֶׁבְּצִדּוֹ אִם יֵשׁ בַּחַלּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח:
גָּדוֹל מִכַּזַּיִת כַּמֵּת. דַּוְקָא כַּזַּיִת מְצֻמְצָם פִּתְחוֹ בְטֶפַח. אֲבָל יוֹתֵר מִכַּזַּיִת דִּינוֹ כְּאִלּוּ הָיָה מֵת שָׁלֵם, וְאֵין מַצִּיל עַל הַפְּתָחִים הַנְּעוּלִים עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ אַרְבָּעָה:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת. שֶׁבַּבַּיִת, דִּינוֹ כְמֵת שָׁלֵם, וְאִם חָשַׁב לְהוֹצִיאָן דֶּרֶךְ חַלּוֹן, אֵין מַצִּיל עַל הַפְּתָחִים הַנְּעוּלִים עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ אַרְבָּעָה. וְכֵן הֲלָכָה:

עיקר תוספות יום טוב(כד) וְהוּא הַדִּין דַּהֲוָה מָצֵי לְפָרֵשׁ בְּכֵלִים שֶׁמֻּנָּחִים בַּחֲלַל הַחַלּוֹן אוֹ הַפֶּתַח:
(כה) הַשִּׁדְרָה כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כַּזַּיִת בָּשָׂר:
(כו) אוּלַי שֶׁסּוֹבֵר דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא פָלֵיג. אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִנַּיִן לוֹ. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁאֵינוֹ הֲלָכָה:

ז. טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, מְרֻבָּע, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. כֵּיצַד. בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר תַּחַת הַבַּיִת, יֶשׁ בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח וְיֵשׁ בִּיצִיאָתוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָהוֹר. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. יֶשׁ בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח, הַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. אֵין בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא. אֶחָד חוֹר שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים, אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת, וְכֵן מִרְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים, וְכֵן סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל אֹהֶל שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי בִּידֵי אָדָם, אֵינוֹ אֹהֶל. וּמוֹדֶה בִשְׁקִיפִים וּבִסְלָעִים:

ברטנורהטֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח. דַּף שֶׁהוּא רָחָב טֶפַח עַל טֶפַח וְגָבֹהַּ מִן הָאָרֶץ טֶפַח, וּמַאֲהִיל עַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְעַל הַכֵּלִים, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה עַל הַכֵּלִים:
מְרֻבָּע. שֶׁאִם הָיָה רָחְבּוֹ פָּחוֹת מִטֶּפַח אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אָרְכּוֹ שְׁנֵי טְפָחִים, לֹא אָמְרִינַן שִׂים מַה שֶּׁיָּתֵר עַל אָרְכּוֹ בְרָחְבּוֹ וְרַבְּעֵהוּ, לְהָכִי קָתָנֵי מְרֻבָּע, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְרָחְבּוֹ טֶפַח וּבְאָרְכּוֹ טֶפַח:
כֵּיצַד. כְּלוֹמַר כֵּיצַד חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר. חֲפִירָה בַּקַּרְקַע וּמְקֹרָה, וְהַיְנוּ קָמוּר, וְשָׁם יוֹרְדִים שְׁפָכִים שֶׁבַּבַּיִת וּמִשָּׁם יוֹצְאִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים:
יֶשׁ בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח. דְּהַיְנוּ טֶפַח עַל טֶפַח בְּרוּם טֶפַח בַּבִּיב עַצְמוֹ:
וּבִיצִיאָתוֹ. בְּפֶתַח הַבִּיב שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִין הַמַּיִם לִרְשׁוּת הָרַבִּים:
טֻמְאָה בְתוֹכוֹ. כַּזַּיִת מִן הַמֵּת בְּתוֹךְ הַבִּיב. דְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת פִּתְחוֹ בְּטֶפַח:
הַבַּיִת טָהוֹר. שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה דֶּרֶךְ פֶּתַח הַבִּיב הַיּוֹצֵא לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהַיְנוּ דְּקָתָנֵי חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
טֻמְאָה בַבַּיִת מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַבִּיב טָהוֹר. דְּאֵין דֶּרֶךְ טֻמְאָה לְהַכְנִיסָהּ דֶּרֶךְ פֶּתַח הַבִּיב, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לְהוֹצִיאָהּ דֶּרֶךְ פֶּתַח הַבַּיִת וְלֹא לְהַכְנִיסָהּ לַבִּיב:
וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח טֻמְאָה בְתוֹכוֹ הַבַּיִת טָמֵא. דְּטֻמְאָה עוֹלָה מִן הַבִּיב לַבַּיִת כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ דֶּרֶךְ לָצֵאת דֶּרֶךְ פֶּתַח הַבִּיב הַיּוֹצֵא לִרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּכָל פָּחוּת מִטֶּפַח אֵין הַטֻּמְאָה יוֹצְאָה:
אֵין בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח. לְחִנָּם נָקַט וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, דְּכֵיוָן דְּאֵין בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, עַל יְצִיאָתוֹ לֹא חָיְשִׁינַן, דִּכְאִלּוּ אֵין שָׁם חָלָל כְּלָל דָּמֵי וַהֲרֵי הַבִּיב נֶחְשָׁב כְּקַרְקַע הַבַּיִת, וְאָמְרוּ חֲכָמִים כָּל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא, לְרַבּוֹת קַרְקָעִיתוֹ שֶׁל בַּיִת כָּמוֹהוּ עַד הַתְּהוֹם:
אֶחָד חוֹר שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם. הַאי פּוֹתֵחַ טֶפַח שֶׁמֵּבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, לֹא שְׁנָא אִם נַעֲשָׂה הַחוֹר הַזֶּה עַל יְדֵי מַיִם אוֹ שֶׁנִּקְּבוּהוּ שְׁרָצִים:
אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת. לְשׁוֹן אֶרֶץ מְלֵחָה. כְּמִין עָפָר לָבָן דּוֹמֶה לְמֶלַח וּמִתְאַכֵּל וְנוֹפֵל וְנַעֲשָׂה חוֹר מֵאֵלָיו:
מִרְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים. אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת עֲרוּכוֹת וּסְדוּרוֹת זוֹ עַל זוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהָאַחַת סְדוּרָה עַל גַּבֵּי שְׁתַּיִם וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מְפֹרָדוֹת זוֹ מִזּוֹ וְיֵשׁ שָׁם אֹהֶל טֶפַח:
סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת. קוֹרוֹת עֲרוּכוֹת זוֹ עַל זוֹ וְעוֹמְדוֹת לְבִנְיָן, וּפְעָמִים שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן אֹהֶל טֶפַח:
כָּל אֹהֶל שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי בִּידֵי אָדָם אֵינוֹ אֹהֶל. דְּיָלֵיף אֹהֶל אֹהֶל מִמִּשְׁכָּן, מַה לְּהַלָּן בִּידֵי אָדָם אַף כָּאן בִּידֵי אָדָם:
בִּשְׁקִיפִים. תַּרְגּוּם סְעִיפֵי הַסְּלָעִים, שְׁקִיפֵי כֵיפָא:
וּבִסְלָעִים. בִּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים. וּשְׁקִיפֵי וּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים אֶחָד הֵן, אֶלָּא שֶׁזֶּה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי מָטָר וְזֶה נַעֲשָׂה מֵאֵלָיו. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא נַעֲשׂוּ בִידֵי אָדָם מוֹדֶה בָהֶם רַבִּי יְהוּדָה, דְּלֹא יָלֵיף גְּזֵרָה שָׁוָה דְּאֹהֶל אֹהֶל מִמִּשְׁכָּן אֶלָּא לְפוֹתֵחַ טֶפַח בִּלְבַד, אֲבָל בְּיוֹתֵר מִטֶּפַח, כְּגוֹן מְלֹא אֶגְרוֹף, אָמְרִינַן בְּסֻכָּה [רֵישׁ] פֶּרֶק הַיָּשֵׁן דְּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאֲפִלּוּ נַעֲשָׂה מֵאֵלָיו מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וְכֵן בִּשְׁקִיפִים וּבִסְלָעִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(כז) וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הֶחָלָל פָּנוּי טֶפַח, שֶׁאִם לֹא כֵן דְּהַטֻּמְאָה מְמַעֶטֶת אֶת הֶחָלָל טֶפַח, טֻמְאָה רְצוּצָה הִיא. הָרַ"א:
(כח) פֵּרוּשׁ, בַּטָּמוּן בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כט) הָרַמְבַּ"ם. וְאָתֵי שַׁפִּיר דִּמְפָרֵשׁ נַמִּי לַמֵּבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וְהָרַ"שׁ שֶׁמְּפָרֵשׁ כֵּיצַד אַחוֹצֵץ וְלֹא אַמֵּבִיא כוּ', לֹא סִיֵּם כָּאן לַמֵּבִיא כוּ'. וְהָרַ"ב הִרְכִּיב שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים וְלֹא דָק:
(ל) סֻכָּה רֵישׁ פֶּרֶק ב'. וְעַיֵּן שָׁם בְּתוֹסָפוֹת:
(לא) כְּלוֹמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חוֹר גָּדוֹל. גְּמָרָא:

גמרא נדה כ׳ א: כ״ו-כ׳ ב: ד׳

רִבִּי חֲנִינָא פָּלֵי קוּרְטָא דְגִרְגַּשְׁתָּא וּבָדִיק בֵּיהּ. לַיֵּיט עֲלֵיהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרִבִּי יוֹסֵי בְּאַסְכְּרָא. רִבִּי חֲנִינָא הוּא דְחַכִּים כּוּלֵי עַלְמָא לָאו חַכִּימֵי. הֲכִי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן חָכְמְתָא דְרִבִּי חֲנִינָא גָרְמָא לִי דְלָא אֶחֱזֵי דָמָא מְטַמֵּינָא מְטַהֵר מְטַהַרְנָא מְטַמֵּא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר עִנְוְותָנוּתָא דְרִבִּי חֲנִינָא גָרְמָא לִי דַחֲזָאי דָמָא וּמַה רִבִּי חֲנִינָא דְעַנְוְתָן הוּא מָחִית נַפְשֵׁיהּ לְסָפֵק וְחָזֵי אֲנָא לָא אֶחֱזֵי. אָמַר רִבִּי זֵירָא טִבְעָא דְבָבֶל גָרְמָא לִי דְלָא חֲזָאי דָמָא דַאֲמִינָא בְּטִבְעָא לָא יָדַעְנָא בְּדָמָא יְדַעְנָא. לְמֵימְרָא דִבְטִבְעָא תַּלְיָא מִילְתָא וְהָא רַבָּה הוּא דְיָדַע בְּטִבְעָא וְלָא יָדַע בְּדָמָא כָּל שֶׁכֵּן קָאָמַר וּמַה רַבָּה דְיָדַע בְּטִבְעָא לָא חָזָא דָמָא וַאֲנָא אֶחֱזֵי:

רש״יאמר להו במקומה שנינו - שאין האדמה דומה לדם אלא במקומה אבל הביאה במקום אחר נשתנה מראיתה:
פלי - מבקע:
ובדיק לה - בלא מים:
לייט עליה ר' ישמעאל - אאחר שיעשה כן באסכרה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ובענין זה של בדיקה במימי אדמה, נמסר: כי אתו לקמיה [כאשר באו לפני] רבה בר אבוה לבדוק במימי אדמה, אמר להו [היה אומר להם]: דווקא אם הבדיקה נעשית במקומה (במקום שממנו נלקחה האדמה) שנינו, אבל אם נלקחה האדמה למקום אחר — שוב אין בודקים בה. ועוד נמסר כי ר' חנינא פלי קורטא דגרגשתא ובדיק ביה [היה מפורר גוש אדמה ובודק בו] בלא לערבו במים. ומסופר, לייט עליה [היה מקלל עליו, על הנוהג כן] ר' ישמעאל בר' יוסי שייענש במחלת האסכרה.
ועוד בענין חכמת ר' חנינא בבדיקת מראות דמים, אמר ר' יוחנן: חכמתא [חכמתו] של ר' חנינא גרמא [גרמה] לי דלא אחזי דמא [שלא אראה דמים] לבודקם. שכן כאשר בדקתי בדמים ומטמינא [הייתי מטמא] — הוא היה מטהר, וכאשר מטהרנא [הייתי מטהר] — הוא היה מטמא. ובאופן שונה אמר ר' אלעזר: ענוותנותא [ענוותנותו] של ר' חנינא היא שגרמא [גרמה] לי דחזאי דמא [שאראה דמים], שכך אמרתי לעצמי: ומה ר' חנינא שענותן הוא — מחית נפשיה [הוריד, הכניס עצמו] לספק וחזי [וראה] מראות דמים וקבע את דינם, אנא [אני] שאיני ענוותן כמותו — לא אחזי [אראה]?!
ועוד מדברי חכמים על עצמם בענין בדיקת מראות דמים, אמר ר' זירא: טבעא [טבע] בני האדם של בבל גרמא [גרם] לי שלא חזאי דמא [אראה דמים], דאמינא [שכך אמרתי] לעצמי: אפילו בטבעא [בטבע] בני האדם לא ידענא [איני יודע], בדמא ידענא [בדם יודע אני]?!
ושואלים על כך: למימרא [האם לומר] מתוך דברי ר' זירא אלו דבטבעא תליא מלתא [שבטבע האדם תלוי הדבר], שמשתנה צבע הדם לפי טבע האדם, ולכן מי שאינו יודע בטבע האדם, אל יראה דמים, והא [והרי] רבה הוא שידע בטבעא [בטבע] האדם ולא ידע להבחין בדמא [בדמים] השונים! ומשיבים: כל שכן קאמר [הוא, ר' זירא אמר לעצמו]: ומה רבה שידע בטבעא [בטבע] האדם — לא חזא דמא [לא ראה דמים], ואנא [ואני] שאיני יודע בטבע — אחזי [אראה]?!

זוהר ספר הזהר, משפטים ג׳

תָּא חֲזֵי בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָא בְּשַׁעְתָּא דְאִתְקַדַּשׁ יוֹמָא נַפְקֵי נִשְׁמָתִין מִגּוֹ אִילָנָא דְּחַיֵּי וּמְנַשְּׁבָן אִינוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין לְתַתָּאֵי וְנַיְיחִין בְּהוּא כָּל יוֹמָא דְשַׁבְּתָא וּלְבָתַר דְּנָפִיק שַׁבְּתָא סַלְקִין כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתִין וּמִתְעַטְּרָן בְּעִטְרִין קַדִּישִׁין לְעֵילָא (וְכַד מִתְעַטְּרָן בְּהַהוּא טָבָא אִלֵּין אִינוּן בְּעָלָיו דְּהַהוּא טִיבוּ וַדָּאי). אוּף הָכִי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְמִין לְהַהוּא בַר נַשׁ וְדָא הוּא נִשְׁמָתָא אַחֲרָא. וְאַף עַל גַּב דְּדָא זְמִינָא לֵיהּ. נִשְׁמָתָא דַהֲוָה לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא שְׁאֵרָהּ בְּקַדְמִיתָא כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרַע כְּמָה דְאִתְמַר:

תרגום הזוהרבֹּא וּרְאֵה, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם, יוֹצְאוֹת נְשָׁמוֹת מִתּוֹךְ עֵץ הַחַיִּים, דְּהַיְנוּ ז''א, וְאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת נוֹשְׁבוֹת לַתַּחְתּוֹנִים, וְנָחִים הַתַּחְתּוֹנִים בָּהֶן כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת. שֶׁהֵן סוֹד נְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁצַדִּיקִים מַשִׂיגִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וְאַחַר שֶׁיּוֹצֵא הַשַּׁבָּת, חוֹזְרוֹת וְעוֹלוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת וּמִתְעַטְּרוֹת בַּעֲטָרוֹת קְדוֹשׁוֹת לְמַעְלָה. אַף כָּךְ, כָּאן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין לָאָדָם הַהוּא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת נְשָׁמָה יְתֵרָה, וְזוֹ הִיא נְשָׁמָה אַחֶרֶת, שֶׁעָלֶיהָ אוֹמֵר הַכָּתוּב וְאִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ נְשָׁמָה זוֹ, הַנְּשָׁמָה שֶׁהָיָה לוֹ מִתְּחִלָּה שְׁאֵרָה שֶׁל הָרִאשׁוֹנָה, וּכְסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. שֶׁפֵּרוּשָׁם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות שבת ח׳: א׳-ג׳

א. הַחוֹרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא חַיָּב. הַמְנַכֵּשׁ בְּעִיקְרֵי הָאִילָנוֹת. וְהַמְּקַרְסֵם עֲשָׂבִים אוֹ הַמְּזָרֵד אֶת הַשְּׂרִיגִים כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת הַקַּרְקַע הֲרֵי זֶה תּוֹלְדַת חוֹרֵשׁ וּמִשֶּׁיַּעֲשֶׂה כָּל שֶׁהוּא חַיָּב. וְכֵן הַמַּשְׁוֶה פְּנֵי הַשָּׂדֶה כְּגוֹן שֶׁהִשְׁפִּיל הַתֵּל וּרְדָדוֹ. אוֹ מִלֵּא הַגַּיְא חַיָּב מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ וְשִׁיעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא. וְכֵן כָּל הַמַּשְׁוֶה גוּמוֹת שִׁיעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא:

ב. הַזּוֹרֵעַ כָּל שֶׁהוּא חַיָּב הַזּוֹמֵר אֶת הָאִילָן כְּדֵי שֶׁיִּצְמַח הֲרֵי זֶה מֵעֵין זוֹרֵעַ. אֲבָל הַמַּשְׁקֶה צְמָחִין וְאִילָנוֹת בְּשַׁבָּת הֲרֵי זֶה תּוֹלְדַת זוֹרֵעַ וְחַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא. וְכֵן הַשּׁוֹרֶה חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכַיּוֹצֵא בָהֵן בַּמַּיִם הֲרֵי זֶה תּוֹלְדַת זוֹרֵעַ וְחַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא:

ג. הַקּוֹצֵר כִּגְרוֹגֶרֶת חַיָּב וְתוֹלֵשׁ תּוֹלְדַת קוֹצֵר הוּא. וְכָל הָעוֹקֵר דָּבָר מִגִּדּוּלוֹ חַיָּב מִשּׁוּם קוֹצֵר. לְפִיכָךְ צְרוֹר שֶׁעָלוּ בוֹ עֲשָׂבִים וְכִשּׁוּת שֶׁעָלָה בִּסְנֶה וַעֲשָׂבִים שֶׁצָמְחוּ עַל גַּבֵּי הֶחָבִית הַתּוֹלֵשׁ מֵהֶן חַיָּב שֶׁזֶּה הוּא מְקוֹם גִּדּוּלָן. אֲבָל הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ אֵינוֹ נָקוּב פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה מְקוֹם גִּדּוּלוֹ. וְעָצִיץ נָקוּב בִּכְדֵי שׁוֹרֶשׁ קָטָן הֲרֵי הוּא כָּאָרֶץ. וְהַתּוֹלֵשׁ מִמֶּנּוּ חַיָב:

מוסר שערי תשובה א׳: ל״ה-ל״ו

מֵעִקְרֵי הַתְּשׁוּבָה לְהֵיטִיב פָּעֳלָיו בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה עָלָיו. אִם הִסְתַּכֵּל בָּעֲרָיוֹת יִתְנַהֵג בִּשְׁחוֹחַ עֵינָיִם. אִם חָטָא בִלְשׁוֹן הָרָע יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וּבְכָל הָאֵיבָרִים אֲשֶׁר חָטָא יִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּם בָּהֶם הַמִּצְוֹת. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַצַדִּיקִים בְּאוֹתוֹ דָבָר שֶׁחוֹטְאִים בּוֹ מִתְרַצִים. עוֹד אָמְרוּ אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵירוֹת עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְוֹת. רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה יִהְיוּ רָצִין לִדְבַר מִצְוָה. לְשׁוֹן שֶׁקֶר אֱמֶת יֶהֱגֶה חִכּוֹ. וּפִיו יִפְתַּח בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנוֹ. יָדַיִם שׁוֹפְכוֹת דָּם פָּתוֹחַ יִפְתַּח אֶת יָדוֹ לְאֶחָיו לַעֲנִיָּו. עֵינַיִם רָמוֹת יְהִי דַכָּא וְשַׁח עֵינַיִם. לֵב חוֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן בְּלִבּוֹ יִצְפּוֹן אִמְרֵי הַתּוֹרָה וִיהִי הָגוּת לִבּוֹ תְבוּנוֹת. מְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים יְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְיִרְדְּפֵהוּ. (וְצָרִיךְ) חִפּוּשׂ דְּרָכָיו כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג) נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה' וְיַעֲשֶׂה כֵּן לִשְׁלשָׁה דְבָרִים. הָאֶחָד לְמַעַן יִזְכּוֹר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁחָטָא עֲלֵיהֶם וְיִתְוַדֶּה עַל כֻּלָּן כִּי הַוִּידוּי מֵעִיקְרֵי הַכַּפָּרָה. וְהַשֵּׁנִי לְמַעַן יֵדַע כַּמָּה לוֹ עֲוֹנוֹת וַחֲטָאוֹת וְיוֹסִיף לְהִכָּנַע וְהַשְּׁלִישִׁי כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְקַבֵּל עָלָיו לַעֲזוֹב כָּל חֵטְא צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע הַדְּבָרִים שֶׁחָטָא עֲלֵיהֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם גְּדָרִים וּלְהִשָּׁמֵר מְאֹד לְנַפְשׁוֹ בָּהֶן מִמַּאֲרַב הַיֵּצֶר כִּי נַפְשׁוֹ עֲלוּלָה בָּהֶן אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִקְלוּ בְעֵינָיו וְשָׁלַט יִצְרוֹ בָהֶם. וְהִנֵּה נַפְשׁוֹ חוֹלָה מֵהַמַּעֲשִׂים הָהֵם וְהַחוֹלֶה כַּאֲשֶׁר יָחֵל לְהַבְרִיא צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מֵהַרְבֵּה עִנְיָנִים שֶׁלֹּא יַחֲזִירוּהוּ לְחָלְיוֹ:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב