פרשת קדושים יום ראשון

קדושים · ראשון

תורה ויקרא י״ט: א׳-ו׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
יט (א) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
רש״יאני ה' אלהיכם. אַתָּה וְאָבִיךָ חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי, לְפִיכָךְ לֹא תִשְׁמַע לוֹ לְבַטֵּל אֶת דְּבָרַי. אֵיזֶהוּ מוֹרָא? לֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו, וְאֵיזֶהוּ כָבוֹד? מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמַנְעִיל, מַכְנִיס וּמוֹצִיא (קידושין ל"א):
(ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
מַלֵּל עִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן קַדִּישִׁין תְּהוֹן אֲרֵי קַדִּישׁ אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן:
רש״ידַּבֵּ֞ר אֶל כׇּל עֲדַ֧ת בְּנֵי יִשְׂרָאֵ֛ל. מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֶמְרָה פָרָשָׁה זוֹ בְּהַקְהֵל מִפְּנֵי שֶׁרֹב גּוּפֵי תוֹרָה תְלוּיִּין בָּהּ (ספרא):
קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ. הֱווּ פְרוּשִׁים מִן הָעֲרָיוֹת וּמִן הָעֲבֵרָה, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶדֶר עֶרְוָה אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה, אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה וְגוֹ' אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם (ויקרא כ"א), וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ, אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ (שם), קְדֹשִׁים יִהְיוּ, אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה (שם):
(ג) אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
גְּבַר מִן אִמֵּיהּ וּמִן אֲבוּהִי תְּהוֹן דָּחֲלִין וְיָת יוֹמֵי שַׁבַּיָּא דִילִי תִּטְרוּן אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן:
רש״יאִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ. כָּל אֶחָד מִכֶּם תִּירְאוּ אָבִיו וְאִמּוֹ, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ: אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר תִּירָאוּ הֲרֵי כָאן שְׁנַיִם, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אִישׁ? שֶׁהָאִישׁ סֵפֶק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת אֲבָל אִשָּׁה רְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ (ספרא; קידושין ל'):
אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ. כָּאן הִקְדִּים אֵם לָאָב, לְפִי שֶׁגָּלוּי לְפָנָיו שֶׁהַבֵּן יָרֵא אֶת אָבִיו יוֹתֵר מֵאִמּוֹ, וּבַכָּבוֹד הִקְדִּים אָב לָאֵם, לְפִי שֶׁגָּלוּי לְפָנָיו שֶׁהַבֵּן מְכַבֵּד אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו, מִפְּנֵי שֶׁמְּשַׁדַּלְתּוֹ בִדְבָרִים (שם):
וְאֶת שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ. סָמַךְ שַׁבָּת לְמוֹרָא אָב, לוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁהִזְהַרְתִּיךָ עַל מוֹרָא אָב, אִם יֹאמַר לְךָ חַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, אַל תִּשְׁמַע לוֹ, וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת (בבא מציעא ל"ב):
(ד) אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
לָא תִתְפְּנוּן בָּתַר טַעֲוָן וְדַחֲלָן דְּמַתְּכָא לָא תַעְבְּדוּן לְכוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן:
רש״יאַל תִּפְנוּ֙ אֶל הָ֣אֱלִילִ֔ם. לְעָבְדָם; אֱלִילִים לְשׁוֹן אַל — כְּלֹא הוּא חָשׁוּב:
וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה. תְּחִלָּתָן אֱלִילִים הֵם, וְאִם אַתָּה פוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם סוֹפְךָ עוֹשֶׂה אוֹתָם אֱלוֹהוֹת (ספרא):
לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם. לֹא תַעֲשׂוּ לַאֲחֵרִים וְלֹא אֲחֵרִים לָכֶם; וְאִם תֹּאמַר לֹא תַעֲשׂוּ לְעַצְמְכֶם אֲבָל אֲחֵרִים עוֹשִׂין לָכֶם, הֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר לֹא יִהְיֶה לְךָ (שמות כ') — לֹא שֶׁלְּךָ וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים:
(ה) וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהֹוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃
וַאֲרֵי תִכְּסוּן נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא קֳדָם יְיָ לְרַעֲוָא לְכוֹן תִּכְּסֻנֵּיהּ:
רש״יוְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ וגו'. לֹא נֶאֶמְרָה פָרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לְלַמֵּד, שֶׁלֹּא תְהֵא זְבִיחָתָן אֶלָּא עַל מְנָת לֵאָכֵל בְּתוֹךְ הַזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאִם לִקְבֹּעַ לָהֶם זְמַן אֲכִילָה, הֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר (ויקרא ז') וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ וְגוֹ' (ספרא):
לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ. תְּחִלַּת זְבִיחָתוֹ תְּהֵא עַל מְנָת נַחַת רוּחַ — שֶׁיְּהֵא לָכֶם לְרָצוֹן, שֶׁאִם תְּחַשְּׁבוּ עָלָיו מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל לֹא יֵרָצֶה עֲלֵיכֶם לְפָנַי:
לִֽרְצֹנְכֶ֖ם. אפיי"צימנטו, זֶהוּ לְפִי פְשׁוּטוֹ; וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכָּאן לַמִּתְעַסֵּק בַּקֳּדָשִׁים שֶׁפָּסוּל, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתְכַּוֵּן לִשְׁחֹט (זבחים מ"ז; חולין י"ג):
(ו) בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמׇּחֳרָ֑ת וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃
בְּיוֹמָא דְיִתְנְכֵס יִתְאֲכֵל וּבְיוֹמָא דְבַתְרוֹהִי וּדְאִשְׁתָּאַר עַד יוֹמָא תְלִיתָאָה בְּנוּרָא יִתּוֹקָד:
רש״יבְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל. כְּשֶׁתִּזְבְּחוּהוּ תִּשְׁחֲטוּהוּ עַל מְנָת זְמַן זֶה שֶׁקָּבַעְתִּי לָכֶם כְּבָר:

נביאים יחזקאל כ׳: ב׳-ז׳

כ (ב) וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
וַהֲוָה פִתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִמִי לְמֵימָר:
רש״יהֲתִשְׁפֹּט אוֹתָם. לְשׁוֹן וִכּוּחַ:
(ג) בֶּן־אָדָ֗ם דַּבֵּ֞ר אֶת־זִקְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֗ם כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הֲלִדְרֹ֥שׁ אֹתִ֖י אַתֶּ֣ם בָּאִ֑ים חַי־אָ֙נִי֙ אִם־אִדָּרֵ֣שׁ לָכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
בַּר אָדָם אִתְנַבֵּי לְסָבֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הַלְמִתְבַּע אוּלְפַן מִן קֳדָמַי אַתּוּן אָתָן קַיָם אֲנָא אִם אֶשְׁתְּאֵיל לְכוֹן בְּמֵימְרִי אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:
רש״יאִם אִדָּרֵ֣שׁ לָכֶ֔ם. בְּבַקָּשַׁתְכֶם; וּבְסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא אוֹמֵר ״אִדָּרֵשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל״ (יחזקאל לו: לז)! זוֹ אַחַת מִן הַמְּקוֹמוֹת הַמְלַמְּדִים אוֹתָנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹזֵר בּוֹ עַל הָרָעָה, וְעַל כַּיּוֹצֵא בָזֶה ״הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה״ (במדבר כג: יט); מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (וירא יג):
(ד) הֲתִשְׁפֹּ֣ט אֹתָ֔ם הֲתִשְׁפּ֖וֹט בֶּן־אָדָ֑ם אֶת־תּוֹעֲבֹ֥ת אֲבוֹתָ֖ם הוֹדִיעֵֽם׃
הֲתוֹכַח יַתְהוֹן הֲתוֹכַח בַּר אָדָם יַת תּוֹעֲבַת אֲבָהַתְהוֹן הוֹדָעִינוּן:
(ה) וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ בְּיוֹם֙ בׇּחֳרִ֣י בְיִשְׂרָאֵ֔ל וָאֶשָּׂ֣א יָדִ֗י לְזֶ֙רַע֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וָאִוָּדַ֥ע לָהֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֨א יָדִ֤י לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃
וְתֵימַר לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים בְּיוֹמָא דְאִתְרְעֵיתִי בְיִשְׂרָאֵל וְקַיְמֵית לְהוֹן בְּמֵימְרִי לְזַרְעָא דְבֵית יַעֲקֹב וְאִתְגְלֵיתִי לְמִפְרַקְהוֹן בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וְקַיְמֵית בְּמֵימְרִי לְהוֹן לְמֵימָר אֲנָא יְיָ אֱלָֹהָכוֹן:
רש״יבְּיוֹם֙ בׇּחֳרִ֣י בְיִשְׂרָאֵ֔ל. הֲרֵי שֶׁהָיְתָה שִׂנְאָה זוֹ כְּבוּשָׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם קָרוֹב לִתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, מִשֶּׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם עַד יְחֶזְקֵאל, וְהָיְתָה אַהֲבָתוֹ מְחַפָּה עֲלֵיהֶם; וְעַל יְדֵי שֶׁהָיוּ עַתָּה מַרְבִּים לִפְשֹׁעַ – נִתְעוֹרְרָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר ״שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְגוֹ׳״ (משלי י: יב):
וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם. אַהֲרֹן נִיבָּא לָהֶם נְבוּאָה זוֹ, קוֹדֶם שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מֹשֶׁה בַּסְּנֶה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר לְעֵלִי (שמואל א ב: כז) ״הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם וְגוֹ׳״ (תנחומא שמות כז):
(ו) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נָשָׂ֤אתִי יָדִי֙ לָהֶ֔ם לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־אֶ֜רֶץ אֲשֶׁר־תַּ֣רְתִּי לָהֶ֗ם זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ צְבִ֥י הִ֖יא לְכׇל־הָאֲרָצֽוֹת׃
בְּיוֹמָא הַהוּא קַיְמִית לְהוֹן בְּמֵימְרִי לְאַפָּקוּתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְאַרְעָא דִיהָבֵית לְהוֹן עַבְדָא חֲלַב וּדְבָשׁ תּוּשְׁבְּחָא הִיא לְכָל מְדִינָתָא:
(ז) וָאֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֗ם אִ֣ישׁ שִׁקּוּצֵ֤י עֵינָיו֙ הַשְׁלִ֔יכוּ וּבְגִלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם אַל־תִּטַּמָּ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וַאֲמָרֵית לְהוֹן גְבַר יַת שִׁקוּצוֹהִי אַרְחִיקוּ מִקֳבֵיל עֵינוֹהִי וּבְפוּלְחַן טַעֲוַת מִצְרָאֵי לָא תִּסְתַּאֲבוּן אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן:

כתובים משלי כ״ו: י״ד-י״ט

כו (יד) הַ֭דֶּלֶת תִּסּ֣וֹב עַל־צִירָ֑הּ וְ֝עָצֵ֗ל עַל־מִטָּתֽוֹ׃
הֵיךְ תַּרְעָא דִמְכָרַךְ עַל צִירְתָּהּ הֵיכְנָא עַטְלָא עַל עַרְסֵיהּ:
(טו) טָ֘מַ֤ן עָצֵ֣ל יָ֭דוֹ בַּצַּלָּ֑חַת נִ֝לְאָ֗ה לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֶל־פִּֽיו׃
עַטְלָא מַטְשֵׁי אַיְדֵיהּ בְּשַׁחֲתָא לָעֵי דְנֶהְפְכֵי לְפוּמֵיהּ:
רש״יבַּצַּלָּ֑חַת. בְּיוֹרָה חַמָּה נוֹתֵן יָדוֹ, מִפְּנֵי הַקֹּר:
(טז) חָכָ֣ם עָצֵ֣ל בְּעֵינָ֑יו מִ֝שִּׁבְעָ֗ה מְשִׁ֣יבֵי טָֽעַם׃
עַטְלָא חַכִּים בְּעַיְנוֹי טָב מִן שׁוּבְעָא יָהֲבֵי טַעֲמָא:
רש״ימְשִׁ֣יבֵי טָֽעַם. חֲכָמִים:
(יז) מַחֲזִ֥יק בְּאׇזְנֵי־כָ֑לֶב עֹבֵ֥ר מִ֝תְעַבֵּ֗ר עַל־רִ֥יב לֹּא־לֽוֹ׃
דְלָכֵד בְּאֻדְנוֹי דְכַלְבָּא נְצֵי וּמִתְנְצֵי עַל דִינָא דְלָא דִילֵיהּ:
רש״ימַחֲזִ֥יק בְּאׇזְנֵי כָ֑לֶב. הָעוֹבֵר לְהִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹא לוֹ הֲרֵי הוּא כְּאוֹחֵז בְּאָזְנֵי כָּלֶב, הַגּוֹרֵם שֶׁיִּשְּׁכֶנּוּ עַל חִנָּם:
(יח) כְּֽ֭מִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶ֥ה זִקִּ֗ים חִצִּ֥ים וָמָֽוֶת׃
אֵיךְ הוּא דְמִתַּחַת דְפָשֵׁט גֵירֵי שְׁנִינֵי דְמוֹתָא:
רש״יכְּֽ֭מִתְלַהְלֵהַּ. כְּמִתְיַגֵּעַ לִירוֹת זִיקִים שֶׁל אֵשׁ, כְּמוֹ ״וּבְזִיקוֹת בְּעַרְתֶּם״ (ישעיה נ: יא), מִלְּשׁוֹן ׳זִיקוּקִים דִּינוּר׳ (ברכות נח:). דָּבָר אַחֵר: זִיקִים. ׳פְרוֹנְזוֹלָ״שׁ׳, מִלְּשׁוֹן ״אַבְנֵי קָלַע״ (זכריה ט: טו), וְכֵן בַּגְּמָרָא (בבא מציעא צד.): זִיקְתָא פְּסִיק לָן; וְיוֹרֶה חִצִּים וָמָוֶת:
(יט) כֵּֽן־אִ֭ישׁ רִמָּ֣ה אֶת־רֵעֵ֑הוּ וְ֝אָמַ֗ר הֲֽלֹא־מְשַׂחֵ֥ק אָֽנִי׃
הֵיכְנָא גַבְרָא דִמְרַמֵי בְחַבְרֵיהּ וַאֲמַר מִגְחָךְ גַחֲכֵית:
רש״יכֵּֽן אִ֭ישׁ רִמָּ֣ה. מְפַתֶּה וּמֵסִית אֶת חֲבֵירוֹ מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי מָוֶת, וּכְשֶׁחֲבֵירוֹ מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא מַתְעֶה אוֹתוֹ, אוֹמֵר: מְצַחֵק אָנִי (בראשית רבה נג,יא):

משנה משנה כלאים ו׳

א. אֵיזֶהוּ עָרִיס, הַנּוֹטֵע שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בְּצַד הַגָּדֵר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ בְצַד חָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב אַרְבָּעָה, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מוֹדְדִין אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר הַגְּפָנִים לַשָּׂדֶה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִן הַגָּדֵר לַשָּׂדֶה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, טוֹעִים כָּל הָאוֹמְרִים כֵּן, אֶלָּא אִם יֶשׁ שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר גְּפָנִים וְלַגָּדֵר, נוֹתְנִין לוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. וְכַמָּה הִיא עֲבוֹדַת הַגֶּפֶן. שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה:
ברטנורהאֵיזֶהוּ עָרִיס. שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ עֲבוֹדָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת כַּעֲבוֹדַת הַכֶּרֶם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שׁוּרָה אַחַת, וְעָרִיס הוּא שֶׁמְּסָרְגִים קַנִּים כְּמוֹ עֶרֶס, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּסָרְגִים אֶת הַמִּטּוֹת, וּמַדְלִין עָלֶיהָ שָׂרִיגֵי הַגְּפָנִים. וְאַלִּיבָּא דְבֵית הִלֵּל קָבָעֵי דְּאָמְרֵי לְעֵיל בְּפֶרֶק ד'‏ אֵינוֹ כֶרֶם עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, וּבְעָרִיס מוֹדוּ דִּבְשׁוּרָה אַחַת נַמִּי הֲוֵי כֶרֶם:
מִן הַגָּדֵר וְלַשָּׂדֶה. כְּגוֹן אִם הָיוּ הַגְּפָנִים נְטוּעִים לְמִזְרָחָהּ שֶׁל גָּדֵר וְהַזְּמוֹרוֹת עוֹלִים עַל הַגָּדֵר, אִם בָּא לִזְרֹעַ לְמַעֲרָבָהּ שֶׁל גָּדֵר אֵין מוֹנִין אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקָּרָן שֶׁל גְּפָנִים שֶׁהֵן לְהָלְאָה מִן הַגָּדֵר, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַגָּדֵר שֶׁשָּׂרִיגֵי הַגְּפָנִים מוּדְלוֹת עָלָיו. וְזוֹ מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וְחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל:
טוֹעִים כָּל הָאוֹמְרִים כֵּן. דִּלְעוֹלָם לֹא אָמְרוּ בֵית הִלֵּל דְּעָרִיס שֶׁל שׁוּרָה אַחַת שֶׁל גְּפָנִים כֶּרֶם לְהַצְרִיכָהּ שֶׁיַּרְחִיקוּ מִמֶּנָּה לַשָּׂדֶה אַרְבַּע אַמּוֹת, וְלֹא הֻזְכַּר דִּין אַרְבַּע אַמּוֹת בֶּעָרִיס אֶלָּא לְעִנְיַן זֶה שֶׁאִם יֵשׁ אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר גְּפָנִים לַגָּדֵר שֶׁהֵן מוּדְלוֹת עָלֶיהָ, נוֹתְנִין לוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ שִׁשָּׁה טְפָחִים כְּמוֹ שֶׁנּוֹתְנִים לְגֶפֶן יְחִידִית, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר עַד הַגָּדֵר, וְאִם אֵין אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר הַגְּפָנִים עַד הַגָּדֵר לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, מִידֵי דַהֲוָה אַגֶּפֶן שֶׁהִיא נְטוּעָה בַגַּת אוֹ בַנֶּקַע דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְרַבִּי יוֹסֵי אָמְרוּ דָבָר אֶחָד וְהָכִי מְפֹרָשׁ בְּהֶדְיָא בַּיְרוּשַׁלְמִי:
עיקר תוספות יום טוב(א) וְגַם הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב כֵּן. וְהִקְשָׁה הָרַאֲבַ"ד דְּאַמַּאי צָרִיךְ הַרְחָקָה מֵאֲחוֹרֵי הַכֹּתֶל שֶׁהֲרֵי הַכֹּתֶל בֵּין הַגְּפָנִים וְהַזֶּרַע. וְתֵרֵץ הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה דְּשָׁאנֵי הָכָא שֶׁהַגְּפָנִים עֲרוּסִים עַל הַכֹּתֶל חָזַר הַגָּדֵר לִהְיוֹת כְּאִלּוּ הוּא עִקַּר הַגְּפָנִים:
(ב) וּלְעֵיל מִשְׁנָה ד'‏ כָּתַב דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, וְכֵן כָּתַב בְּמִשְׁנָה ז'‏ דִּלְקַמָּן:
ב. עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמַּדְרֵגָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִם עוֹמֵד בָּאָרֶץ וּבוֹצֵר אֶת כֻּלּוֹ, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה, וְאִם לָאו, אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא כְנֶגְדּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַנּוֹטֵעַ אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּמַּדְרֵגָה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ, וְאִם לָאו, הֲרֵי זוֹ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ:
ברטנורהמִן הַמַּדְרֵגָה. מִתֵּל גָּבוֹהַ עָשׂוּי כְּמִין מַדְרֵגָה:
אִם כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד לְמַטָּה בָּאָרֶץ. יָכוֹל לְלַקֵּט הָעֲנָבִים הַתְּלוּיִן בֶּעָרִיס, רוֹאִים אֶת כָּל הֶעָרִיס כְּאִלּוּ הוּא מְקוֹם עִקַּר הַגְּפָנִים וְשָׁרְשָׁן, וְאוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה לְכָל רוּחַ מִשְּׂפַת הֶעָרִיס וְלַחוּץ, וְדַוְקָא לְכַתְּחִלָּה הוּא דְּאוֹסֵר לִזְרֹעַ, אֲבָל אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא שִׁשָּׁה טְפָחִים מִידֵי דַהֲוָה אַמּוֹתָר פִּסְקֵי עָרִיס דִּלְקַמָּן בְּפֶרֶק ז':
וְאִם לָאו. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְקֹט כָּל הָעֲנָבִים עַד שֶׁיַּעֲלֶה בַּמַּדְרֵגָה אוֹ בַסֻּלָּם, אֵין אָסוּר לִזְרֹעַ אֶלָּא תַּחַת הֶעָרִיס בִּלְבָד, וְחוּצָה לוֹ מֻתָּר, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל עִקַּר הַגְּפָנִים שֶׁל עָרִיס, הוֹאִיל וְעוֹמְדִים עַל הַמַּדְרֵגָה, וְכֵן הֲלָכָה:
אַף הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת בָּאָרֶץ וְשׁוּרָה אַחַת בַּמַּדְרֵגָה. מִשְּׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁצָּרִיךְ כְּדֵי שֶׁיֵּחָשְׁבוּ כֶּרֶם, וְהַשְׁתָּא לֹא מַיְרֵי בֶּעָרִיס אֶלָּא בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל גְּפָנִים שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵאת זָנָב. אִם הַמַּדְרֵגָה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה, אֵין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת מִצְטָרְפוֹת לִהְיוֹת כֶּרֶם אֶלָּא דִּין גֶּפֶן יְחִידִית יֵשׁ לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
עיקר תוספות יום טוב(ג) מִן הַמַּדְרֵגָה. זֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ פֶּרֶק ח'‏ גְּפָנִים שֶׁהָיוּ נְטוּעִים בְּמַדְרֵגָה גְבוֹהָה וְהֶעָרִיס שֶׁלָּהֶן יוֹצֵא וּמְסַכֵּךְ עַל הַשָּׂדֶה:
(ד) וְהַטַּעַם מִדִּתְנַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מַשְׁמַע שֶׁבָּא לַחֲלֹק, וְאִם כֵּן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לֹא סְבִירָא לֵיהּ הָכִי, וּמִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קַב וְנָקִי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג. הַמַּדְלֶה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אַפִּיפְיָרוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר. אִם הֵבִיא, לֹא קִדֵּשׁ. וְאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ, אָסוּר. וְכֵן הַמַּדְלֶה עַל מִקְצָת אִילַן סְרָק:
ברטנורהאַפִּיפְיָרוֹת. עֵצִים אוֹ קָנִים אֲרוּגִים שְׁתִי וָעֵרֶב, וּמַדְלִים עֲלֵיהֶם שָׂרִיגֵי הַגְּפָנִים וּמַשְׁכִּיבִים אוֹתָן בָּהֶן כְּשֶׁהֵן אֲרֻכּוֹת הַרְבֵּה. וְאִם הִדְלָה הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת הָאָרִיג אָסוּר לִזְרֹעַ תַּחַת הַמּוֹתָר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו זְמוֹרוֹת, וְאִם זָרַע לֹא קִדֵּשׁ:
וְאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ. שֶׁגָּדַל הַגֶּפֶן וְהוֹצִיא שָׂרִיגִים וּמִלֵּא כָּל הָאַפִּיפְיָרוֹת:
אָסוּר. הַזֶּרַע שֶׁנִּזְרַע תַּחַת הַמּוֹתָר אִם הוֹסִיף מָאתַיִם לְאַחַר שֶׁהִלֵּךְ הֶחָדָשׁ עֲלֵיהֶן:
וְכֵן הַמַּדְלֶה גֶּפֶן עַל אִילַן סְרָק. דִּינוֹ כְּדִין אַפִּיפְיָרוֹת, לְפִי שֶׁאָדָם מְבַטְּלוֹ עַל גַּבֵּי גַפְנוֹ וַהֲוֵי כְּאִלּוּ כֻּלּוֹ גֶפֶן, אֲבָל אִילַן מַאֲכָל שֶׁאֵין אָדָם מְבַטְּלוֹ עַל גַּבֵּי גַפְנוֹ, אוֹתוֹ מוֹתָר שֶׁאֵין הַגֶּפֶן מֻדְלֵית עָלָיו חָשׁוּב בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלֹא הֲוֵי כְּגֶפֶן וּמֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם:
עיקר תוספות יום טוב(ה) וְהַיְנוּ עָרִיס, אֶלָּא שֶׁהָעֵצִים וְהַקָּנִים עַצְמָן הֵן נִקְרָאִים אַפִּיפְיָרוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
ד. הַמַּדְלֶה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אִילַן מַאֲכָל, מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר. וְאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ, יַחֲזִירֶנּוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לִכְפַר עָזִיז, וְהֶרְאָהוּ גֶפֶן מֻדְלֶה עַל מִקְצָת תְּאֵנָה. אָמַר לוֹ, מָה אֲנִי לְהָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר. אָמַר לוֹ, מֻתָּר. וְהֶעֱלָהוּ מִשָּׁם לְבֵית הַמָּגְנִיָּה, וְהֶרְאָהוּ גֶפֶן שֶׁהִיא מֻדְּלֶה עַל מִקְצָת הַקּוֹרָה, וְסַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה, וּבוֹ קוֹרוֹת הַרְבֵּה. אָמַר לוֹ, תַּחַת הַקּוֹרָה זוֹ אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר:
ברטנורהיַחֲזִירֶנּוּ. לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה תְּחִלָּה וְיִזְרַע הַמּוֹתָר:
עָזִיז. שֵׁם מָקוֹם:
אָמַר לוֹ מֻתָּר. שֶׁאֵין אָדָם מְבַטֵּל תְּאֵנָתוֹ מִפְּנֵי גַפְנוֹ:
בֵּית הַמָגַּנְיָה. שֵׁם מָקוֹם:
סַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה. שֹׁרֶשׁ שֶׁל אִילַן שִׁקְמָה, וְהוּא אִילַן תְּאֵנָה הַגָּדֵל בַּיְעָרִים, וְחוֹתְכִין מִמֶּנּוּ קוֹרוֹת לְבִנְיָן:
תַּחַת קוֹרָה זוֹ אָסוּר וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. שֶׁאֲנִי רוֹאֶה כָּל קוֹרָה וְקוֹרָה כְּאִילָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
עיקר תוספות יום טוב(ו) וְהִלֵּךְ הֶחָדָשׁ דְּהָכָא לֹא הֲוֵי כְּמוֹ הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ דִּלְעֵיל, דְּהָתָם פֵּרוּשׁ שֶׁהִלֵּךְ עַל מַה שֶּׁנִּזְרַע כְּבָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) שֶׁל שִׁקְמָה. כְּלוֹמַר וְזֶה הַקּוֹרָה מִשֶּׁל סַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה הָיָה. וְלִסְפָרִים אֲחֵרִים בְּתוֹךְ סַדָּן. וּפֵרוּשׁ שִׁקְמָה עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ מִשְׁנָה ח'‏ פֶּרֶק קַמָּא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) כֵּן הוּא בַּתּוֹסֶפְתָּא. וְתֵימַהּ שֶׁהֲרֵי אִילַן מַאֲכָל הוּא וּמַאי צָרִיךְ לְהַאי טַעֲמָא. וְאוּלַי שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא מִין תְּאֵנָה מִדְבָּרִית לֹא חָשֵׁיב כְּאִילַן מַאֲכָל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה. אֵיזֶהוּ אִילַן סְרָק. כָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַכֹּל אִילַן סְרָק, חוּץ מִן הַזַּיִת וְהַתְּאֵנָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ נוֹטְעִין שָׂדוֹת שְׁלֵמוֹת, הֲרֵי זֶה אִילַן סְרָק:
ברטנורההַכֹּל אִילַן סְרָק. דְּסָבַר רַבִּי מֵאִיר כָּל שְׁאָר אִילָנוֹת אָדָם מְבַטֵּל אֵצֶל גַּפְנוֹ, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר דְּכָל מִין שֶׁרְגִילִין לִטַּע מִמֶּנּוּ שָׂדוֹת שְׁלֵמוֹת חֲשׁוּבִים הֵן וְאֵין אָדָם מְבַטְּלָן מִפְּנֵי גַפְנוֹ, וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא דְּאִילָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת הוּא דְּבָטֵיל לְגַבֵּי גֶפֶן:
ו. פִּסְקֵי עָרִיס, שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד. וְכָל מִדּוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בַּכֶּרֶם, אֵין בָּהֶם וָעוֹד, חוּץ מִפִּסְקֵי עָרִיס. אֵלוּ הֵן פִּסְקֵי עָרִיס, עָרִיס שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ וְנִשְׁתַּיְּרוּ בוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן וְחָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן. אִם יֵשׁ שָׁם שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד, נוֹתְנִין לוֹ כְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר:
ברטנורהפִּסְקֵי עָרִיס. מְפָרֵשׁ לַהּ וְאָזֵיל:
שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד. כְּלוֹמַר מוֹסִיף עוֹד עַל שְׁמֹנֶה אַמּוֹת דָּבָר מֻעָט, וְהִיא שִׁשִּׁית אַמָּה דְּהַיְנוּ טֶפַח:
שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ. כְּגוֹן שֶׁנָּטַע אַחַד עָשָׂר גְּפָנִים בְּצַד הַגָּדֵר וְחָרַב גֶּפֶן הָאֶמְצָעִי וְנַעֲשׂוּ שְׁתֵּי עָרִיסִין, שֶׁאֵין עָרִיס פָּחוֹת מֵחָמֵשׁ גְּפָנִים:
שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ. לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּלֹא חָשֵׁיב עָרִיס כֶּרֶם נוֹתֵן שִׁשָּׁה טְפָחִים לָזֶה וְשִׁשָּׁה טְפָחִים לָזֶה וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר, וּלְמַאן דְּחָשֵׁיב לֵיהּ כֶּרֶם צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִזְרֹעַ אֶלָּא אוֹתוֹ וָעוֹד. מִיהוּ אֲפִלּוּ מַאן דְּחָשֵׁיב עָרִיס כֶּרֶם לָאו לְכָל מִילֵי, מִדְּלֹא בָעֵי בְּפִסְקֵי עָרִיס שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה כְּמוֹ בְקָרַחַת הַכֶּרֶם, וְעוֹד דְּהַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת בַּכֶּרֶם מְקַדֵּשׁ וְהַזּוֹרֵעַ מוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס מִשִּׁשָּׁה טְפָחִים וְאֵילָךְ לֹא מְקַדֵּשׁ כְּדִלְקַמָּן [פֶּרֶק ז מִשְׁנָה ג]:
עיקר תוספות יום טוב(ט) לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם וְשִׁעוּר טֶפַח הַנִּזְכָּר בְּכָל הַשַּׁ"ס וּבוֹ יִהְיֶה הַשִּׁעוּר תָּמִיד, הוּא אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת בְּגוּדָל אוֹ שֵׁשׁ בָּאֶצְבַּע אֲשֶׁר תַּחַת הַגֻּדָּל, וּשְׁנֵי הַשִּׁעוּרִים שָׁוִין:
ז. עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל מִתּוֹךְ הַקֶּרֶן וְכָלֶה, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם:
ברטנורהעָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל מִתּוֹךְ הַקֶּרֶן וְכָלֶה. כְּגוֹן חָמֵשׁ גְּפָנִים הַנְּטוּעוֹת בְּצַד גָּדֵר, וְאֵין מַחֲזִיקוֹת אֶת כָּל הַגָּדֵר, אֶלָּא שָׁלֹשׁ בְּרֹאשׁ הַקֶּרֶן מִזֶּה וּשְׁתַּיִם בְּרֹאשׁ הַקֶּרֶן הַשֵּׁנִי מִזֶּה, וּבְאֶמְצַע הַכֹּתֶל אֵין שָׁם גְּפָנִים אֶלָּא בִּשְׁנֵי זָוִיּוֹת הַכֹּתֶל עוֹמְדוֹת:
נוֹתְנִים לוֹ עֲבוֹדָתוֹ. שִׁשָּׁה טְפָחִים מִכָּאן וְשִׁשָּׁה טְפָחִים מִכָּאן, וְזוֹרֵעַ שְׁאָר הַכֹּתֶל, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֹרֶךְ הַכֹּתֶל אַרְבַּע אַמּוֹת:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת וְכוּ'. רַבִּי יוֹסֵי לְטַעֲמֵיהּ דְּאָסַר בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל גַּבֵּי גַת וְנֶקַע אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָכָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא תֵימָא דַּוְקָא בְּגַת וְנֶקַע שֶׁסְּתוּמִים מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הוּא דְמַצְרִיךְ רַבִּי יוֹסֵי אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל אֵצֶל כֹּתֶל שֶׁאֵינוֹ מֻקָּף מֵאַרְבַּע רוּחוֹת אֵימָא לֹא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא, [הֲוָה אֲמֵינָא] בְּהָא מַצְרִיךְ רַבִּי יוֹסֵי אַרְבַּע אַמּוֹת מִשּׁוּם דְּיֵשׁ כָּאן [חֲמִשָּׁה] גְפָנִים בֵּין שְׁנֵי קְרָנוֹת שֶׁל כֹּתֶל, אֲבָל גַּבֵּי גַת וְנֶקַע שֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא גֶפֶן יְחִידִית אֵימָא לֹא, צְרִיכָא. וּלְעֵיל כָּתַבְנוּ דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
ח. הַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִן הֶעָרִיס וְחָס עֲלֵיהֶן לְפָסְקָן, כְּנֶגְדָּן מֻתָּר. עֲשָׂאָן כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עֲלֵיהֶן הֶחָדָשׁ, אָסוּר:
ברטנורההַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִן הֶעָרִיס. שֶׁבּוֹלְטִין חוּץ לְסֵדֶר הֶעָרִיס:
וְחָס עֲלֵיהֶן לְפָסְקָן. שֶׁלֹּא הִנִּיחָן שָׁם מֵחֲמַת שֶׁדַּעְתּוֹ לְהַדְלוֹת עֲלֵיהֶן הַגֶּפֶן אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁחָס עֲלֵיהֶן בִּלְבָד:
כְּנֶגְדָּן מֻתָּר. לְפִי שֶׁאֵינָן חֲשׁוּבִים מִן הָאַפִּיפְיָרוֹת, הִלְכָּךְ מֻתָּר לִזְרֹעַ תַּחְתֵּיהֶן:
כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עֲלֵיהֶן הֶחָדָשׁ. שֶׁיַּדְלֶה עַל גַּבָּן שָׂרִיגֵי הַגֶּפֶן כְּשֶׁיִּצְמְחוּ וְיַגְדִּילוּ:
ט. הַפֶּרַח הַיּוֹצֵא מִן הֶעָרִיס, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ מְטֻטֶּלֶת תְּלוּיָה בוֹ, כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר. וְכֵן בְּדָלִית. הַמּוֹתֵחַ זְמוֹרָה מֵאִילָן לְאִילָן, תַּחְתֶּיהָ אָסוּר. סִפְּקָהּ בְּחֶבֶל אוֹ בְגֶמִי, תַּחַת הַסִּפּוּק מֻתָּר. עֲשָׂאָהּ כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עָלָיו הֶחָדָשׁ, אָסוּר:
ברטנורההַפֶּרַח הַיּוֹצֵא. מִלְּשׁוֹן הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן (שיר השירים ו), כְּלוֹמַר מַה שֶּׁגָּדַל מִן הַגֶּפֶן יוֹצֵא וּבוֹלֵט חוּץ לֶעָרִיס:
מְטֻטֶּלֶת. הוּא הַבַּרְזֶל שֶׁהַבּוֹנִים מוֹרִידִים בַּחֶבֶל לְמַטָּה עַל פְּנֵי הַחוֹמָה לִרְאוֹת בּוֹ אֶת הַבִּנְיָן [אִם] הַחוֹמָה יְשָׁרָה, וּבוֹ מְשַׁעֲרִים אִם הַזְּרָעִים מְכֻוָּנִים תַּחַת הַפֶּרַח. וְהָכָא מַיְרֵי כְּגוֹן שֶׁגָּדְלוּ זְמוֹרוֹת הֶעָרִיס יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָתוֹ וּפָרַח לַחוּץ, דִּבְתוֹךְ עֲבוֹדָתוֹ אֲפִלּוּ אֵין שָׁם פֶּרַח אָסוּר:
וְכֵן בְּדָלִית. וְכֵן מְשַׁעֲרִין בְּגֶפֶן יְחִידִית הַמֻּדְלֵית עַל גַּבֵּי כְּלוּנְסוֹת שֶׁאֵינָהּ עָרִיס אִם פָּרְחָה חוּץ לְשִׁשָּׁה טְפָחִים שֶׁהֵם עֲבוֹדָתָהּ:
תַּחְתֶּיהָ אָסוּר. תַּחַת הַזְּמוֹרָה, אֲבָל מִן הַצְּדָדִים מִכָּאן וּמִכָּאן מֻתָּר:
סִפְּקָהּ בְּחֶבֶל. שֶׁלֹּא הָיְתָה הַזְּמוֹרָה אֲרֻכָּה שֶׁתַּגִּיעַ מֵאִילָן לְאִילָן וְקָשַׁר בְּרֹאשָׁהּ חֶבֶל אוֹ גֶמִי לְהַאֲרִיךְ אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁתַּסְפִּיק עַד הָאִילָן, תַּחַת הַזְּמוֹרָה אָסוּר, תַּחַת הַסִּפּוּק מֻתָּר. אֲבָל אִם עָשָׂה הַסִּפּוּק כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עָלָיו הֶחָדָשׁ, אָסוּר לִזְרֹעַ תַּחְתָּיו:
עיקר תוספות יום טוב(י) וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּתוֹךְ עֲבוֹדַת עִקַּר הַגֶּפֶן. הָרַ"שׁ:

גמרא ברכות כ״ז א: ט״ו-כ״ז ב: ד׳

רַב אִקְלַע לְבֵי גְנִיבָא וְצַלִי שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וַהֲוָה מְצַלֵי רִבִּי יִרְמְיָה בַר אַבָּא לַאֲחוֹרֵיהּ דְּרַב וְסִיֵּים רַב וְלָא פַסְקֵיהּ לִצְלוֹתֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה. שְׁמַע מִינָהּ תְּלַת. שְׁמַע מִינָהּ מִתְפַּלֵּל אָדָם שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת ושְׁמַע מִינָהּ מִתְפַּלֵּל תַּלְמִיד אֲחוֹרֵי רַבּוֹ וּשְׁמַע מִינָהּ אָסוּר לַעֲבוֹר כְּנֶגֶד הַמִּתְפַּלְלִין. מְסַיֵּיעַ לֵיהּ לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָסוּר לַעֲבוֹר כְּנֶגֶד הַמִּתְפַּלְלִין. אֵינִי וְהָא רִבִּי אָמֵי וְרִבִּי אָסֵי חַלְפֵי רִבִּי אָמֵי וְרִבִּי אָסֵי חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת הוּא דְחַלְפֵי. וְרִבִּי יִרְמְיָה הֵיכִי עָבִיד הָכִי וְהָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לְעוֹלָם אַל יִתְפַּלֵּל אָדָם לֹא כְּנֶגֶד רַבּוֹ וְלֹא אֲחוֹרֵי רַבּוֹ וְתַנְיָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַמִּתְפַּלֵּל אֲחוֹרֵי רַבּוֹ וְהַנּוֹתֵן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ וְהַמַּחֲזִיר שָׁלוֹם לְרַבּוֹ וְהַחוֹלֵק עַל יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ וְהָאוֹמֵר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ גוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. שָׁאֲנֵי רִבִּי יִרְמְיָה בַר אַבָּא דְתַלְמִיד חָבֵר הֲוָה וְהַיְינוּ דְקָאָמַר לֵיהּ רִבִּי יִרְמְיָה בַר אַבָּא לְרַב מִי בָדַלְתְּ אָמַר לֵיהּ אִין בְּדִילְנָא וְלֹא אָמַר מִי בַדִיל מֹר. וּמִי בַדִיל וְהָאָמַר רִבִּי אָבִין פַּעַם אֶחָת הִתְפַּלֵּל רִבִּי שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְנִכְנַס לַמֶּרְחָץ וְיָצָא וְשָׁנָה לָן פִּרְקִין וַעֲדַיִן לֹא חָשְׁכָה אָמַר רָבָא הַהוּא דְנִכְנַס לְהַזִּיעַ וְקוֹדֶם גְּזֵירָה הֲוָה:
רש״יולא פסקיה לצלותיה – כלומר לא הפסיק בין רבי ירמיה ולכותל לעבור לפניו ולישב במקומו אלא עמד על עמדו:
כנגד רבו – אצל רבו ומראה כאילו הם שוים:
אחורי רבו – נמי יוהרא הוא:
שלום לרבו – כשאר כל אדם שלום עליך ולא אמר לו שלום עליך רבי:
והיינו דקאמר ליה – אותו היום שהתפלל רב של שבת בערב שבת אמר ליה רבי ירמיה מי בדלת מן המלאכה הואיל וקבלת עליך שבת בתפלתך:
ולא אמר ליה מי בדיל מר – שמע מינה תלמיד חבר הוי ליה:
לבית המרחץ – סלקא דעתך לאחר שגזרו על הזיעה ועל הרחיצה בשבת כדאמרי' במסכת שבת בפרק כירה שהסיקוה (ד' מ.) אלמא אע"ג דצלי לא בדיל מאיסורי שבת:
אמר רבא להזיע – נכנס להזיע מחמת חום בית המרחץ ולא נתן עליו מים:
וקודם גזרה – עד שלא גזרו על הזיעה ובכל דוכתא דאמרינן כדאמר רבא להזיע כו' מהכא אמרינן:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץד מסופר: רב איקלע לבי [הזדמן לבית] החכם גניבא וצלי [והתפלל] תפילה של שבת בערב שבת, והוה מצלי [והיה מתפלל] ר' ירמיה בר אבא לאחורי [אחורי] רב, וסיים רב תפילתו ולא פסקיה לצלותיה [הפסיק את תפילתו] של ר' ירמיה, שלא פסע לאחוריו לפני ר' ירמיה. ומסיפור זה שמע מינה תלת [למד ממנה שלושה דברים]: ראשית, שמע מינה [למד ממנה] שמלכתחילה מתפלל אדם תפילה של שבת בערב שבת. שמותר להתפלל תפילה שבת בערב שבת. ושמע מינה [ולמד ממנה] שמתפלל תלמיד אחורי רבו, ואין בכך משום פגיעה בכבוד הרב. ושמע מינה [ולמד ממנה] שאסור לעבור כנגד המתפללין שמונה עשרה, בשעת תפילתם.
ומעירים: דבר זה מסייע ליה [לו] לר' יהושע בן לוי. שאמר ר' יהושע בן לוי: אסור לעבור כנגד המתפללין. על כך שואלים איני [וכן הוא]?! והא [והרי] ר' אמי ור' אסי חלפי לפני המתפללים. ומשיבים: ר' אמי ור' אסי — חוץ לארבע אמות מן המתפללים הוא דחלפי [שהיו עוברים].
פרט אחר בסיפור זה עורר אף הוא תמיהה: ור' ירמיה היכי עביד הכי [כיצד עשה כך] שהתפלל אחורי רב?! והא [והרי] אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יתפלל אדם
לא כנגד רבו, כלומר, סמוך לרבו, שמראה בכך שהוא כשווה לרבו, ולא אחורי רבו שהוא נראה כאילו היה משתחוה לרבו (תוס').
ותניא [ושנויה הלכה זו בברייתא] ביתר תוקף, שר' אליעזר אומר: המתפלל אחורי רבו, והנותן שלום לרבו ואינו ממתין עד שיקדים רבו לשאול בשלומו, והמחזיר שלום לרבו ואינו אומר "שלום עליך רבי", והחולק על ישיבתו של רבו, שהוא קובע לעצמו ישיבה ומלמד בחיי רבו שלא ברשותו (רמב"ם), והאומר דבר שלא שמע מפי רבו בשם הרב — גורם לשכינה שתסתלק מישראל!
את התנהגותו של ר' ירמיה מסבירים כי שאני [שונה] הוא ר' ירמיה בר אבא מפני שלא היה תלמידו המובהק של רב כי אם אך תלמיד חבר הוה [היה] לו, ולכן יכול היה לנהוג כן. והיינו דקאמר ליה [וזהו שאמר לו] ר' ירמיה בר אבא לרב, ושאל אותו כאשר הקדים רב להתפלל תפילת שבת, בלשון זו: מי [האם] בדלת ממלאכה, וקבלת עליך כבר קדושת השבת? אמר ליה [לו] רב: אין, בדילנא [כן, בדלתי], ולא אמר אליו בלשון "מי בדיל מר" ["האם בדל אדוני"]? כדרך שהיה צריך לומר אם היה תלמידו.
א רב אמנם השיב כי הפסיק ממלאכת החול, ואולם מי בדיל [האם בדל]? האם היה צריך באמת להפסיק מן המלאכה? והאמר [והרי אמר] ר' אבין: פעם אחת התפלל רבי תפילה של שבת בערב שבת, ונכנס אחר כך למרחץ, ויצא ושנה לן פרקין [לנו את פרקנו, מה שלמדנו], ועדיין לא חשכה! אמר רבא: ההוא [אותו] מקרה מדובר שנכנס להזיע, וקודם גזירה שגזרו חכמים לאסור הזעה בשבת הוה [היה] הדבר.

זוהר ספר הזהר, קדושים א׳

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל משֶׁה לֵאמֹר. דַבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (תהלים ל''ב) אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין וְגוֹמֵר. בְּכַמָּה זִמְנִין אוֹרַיְיתָא אַסְהִידַת בְּהוּ בִּבְנֵי נָשָׁא כַמָּה זִמְנִין אַרִימַת קַלִּין לְכָל סִטְרִין לְאַתְעֲרָא לְהוּ וְכֻלְּהוּ דְמִיכִין בְּשֵׁינָתָא בְחוֹבֵיהוֹן (ס''א בְחוֹרֵיהוֹן) לָא מִסְתַּכְּלִין וְלָא מַשְׁגִיחִין. בְּהֵיךְ אַנְפִּין יְקוּמוּן לְיוֹמָא דְדִינָא עִלָּאָה כַד יִתְבַּע לוֹן מַלְכָּא עִלָּאָה עֶלְבּוֹנָא דְאוֹרַיְיתָא דְצַוְוחַת לָקִבְלֵיהוֹן וְלָא אֲהַדְרוּ אַנְפִּין לָקִבְלָהּ דְכֻלְּהוּ פְגִימִין בְּכֹלָא דְלָא יַדְעוּ מְהֵימְנוּתָא דְמַלְכָּא עִלָּאָה. וָוי לוֹן וָוי לְנַפְשֵׁיהוֹן. דְהָא אוֹרַיְיתָא בְהוּ אַסְהִידַת וְאַמְרַת (משלי ט') מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לוֹ. מַהוּ חֲסַר לֵב. דְּלֵית לֵיהּ מְהֵימְנוּתָא דְמָאן דְלָא אִשְׁתַּדַל בְּאוֹרַיְיתָא לָאו בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא וּפָגִים הוּא מִכֹּלָא. וְאָמְרָה לוֹ. אוֹמְרָה לוֹ מִבְּעֶי לֵיהּ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים מ''ב) אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי. מַהוּ וְאָמְרָה. אֶלָא לְאַכְלָלָא וּלְאִתּוֹסְפָא אוֹרַיְיתָא דִלְעֵילָא דְהִיא קַרְיָא לֵיהּ חֲסַר לֵב פָּגִים מִמְּהֵימְנוּתָא דְהָכִי תָנֵינָן כָּל מָאן דְּלָא אִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא אָסִיר לְמִקְרַב לְגַבֵּיהּ לְאִשְׁתַּתְּפָא בַהֲדֵיהּ וּלְמֶעְבַּד בֵּיהּ סְחוֹרָתָא וְכָל שֶׁכֵּן לְמֵיהַךְ עִמֵּיהּ בְּאָרְחָא דְהָא לֵית בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא (וְעַל דָּא) תָנֵינָן כָּל בַּר נַשׁ דְאָזִיל בְּאָרְחָא וְלֵית עִמֵּיהּ מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא אִתְחַיֵּיב בְּנַפְשֵׁיהּ. כָּל שֶׁכֵּן מָאן דְאִזְדְוַג בְּאָרְחָא עִם מָאן דְלֵית בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא דְלָא חַשִׁיב לִיקָרָא דְמָארֵיהּ וְדִידֵיהּ דְלָא חָס עַל נַפְשֵׁיהּ. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר מָאן דְּלָא חָס עַל נַפְשֵׁיהּ הֵיךְ יִשְׁלוֹף נַפְשָׁא דְכַשְׁרָא לִבְרֵיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר תַּוַּהְנָא עַל דָּרָא וְהָא אִתְמַר מִלָה וְכוּלֵי. וְעַל דָּא כְתִיב אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין. זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּיא דְמִשְׁתַּדְּלֵי בְאוֹרַיְיתָא וְיַדְעִין אָרְחוֹי דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּמְקַדְּשֵׁי גַרְמַיְיהוּ בִקְדוּשָׁא דְמַלְכָּא וְאִשְׁתְּכָחוּ קַדִּישִׁין בְּכֹלָא. וּבְגִין כָּךְ מְשַׁלְפֵי רוּחָא דִקְדוּשָׁא מִלְּעֵילָא וּבְנַיְיהוּ כֻלְּהוּ זַכָּאֵי קְשׁוֹט וְאִקְרוּן בְּנֵי מַלְכָּא בְּנִין קַדִּישִׁין:
תרגום הזוהרוַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר פָתַח. אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין וְגוֹ'. בְּכַמָה פְעָמִים הֵעִידָה הַתּוֹרָה בִּבְנֵי אָדָם, כַּמָה פְעָמִים הֵרִימָה קוֹלָהּ לְכָל הַצְדָדִים לְעוֹרֵר אוֹתָם, וְכֻלָּם יְשֵׁנִים בִּשְׁנָתָם בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם, אֵינָם מִסְתַּכְּלִים וְאֵינָם מַשְׁגִּיחִים בְּאֵיזֶה פָנִים יָקוּמוּ לְיוֹם הַדִּין הָעֶלְיוֹן, כְּשֶׁמֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן יִתְבַּע מֵהֶם עֶלְבּוֹן הַתּוֹרָה הַצוֹעֶקֶת כְּנֶגְדָם, וְאֵינָם מַחֲזִירִים פְנֵיהֶם אֵלֶיהָ, כִּי כֻּלָּם פְגוּמִים בַּכֹּל, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים הָאֱמוּנָה שֶׁל הַמֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן. אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשֵׁיהֶם. כִּי הַתּוֹרָה מֵעִידָה בּוֹ וְאוֹמֶרֶת, מִי פֶתִי יָסוּר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ. מַהוּ חֲסַר לֵב. הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֵין בּוֹ אֱמוּנָה, וְהוּא פָגוּם בַּכֹּל, שׁוֹאֵל, אָמְרָה לוֹ, הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, אוֹמְרָה לוֹ, כְּדִכְתִיב אוֹמְרָה לָאֵל סַלְעִי, מַהוּ אָמְרָה. וּמֵשִׁיב אֶלָּא שֶׁבָּא לִכְלוֹל וּלְהוֹסִיף הַתּוֹרָה שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁגַּם הִיא קוֹרֵאת אוֹתוֹ חֲסַר לֵב, שֶׁפֵרוּשׁוֹ, פָגוּם הָאֱמוּנָה. כִּי כָּךְ לָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אָסוּר לִקְרָב אֶצְלוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף עִמוֹ, וְלַעֲשׂוֹת עִמוֹ מִסְחָר. וְכָל שֶׁכֵּן לָלֶכֶת עִמוֹ בַּדֶּרֶךְ. כִּי אֵין בּוֹ אֱמוּנָה, וְלָמַדְנוּ, כָּל אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְאֵין עִמוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה, הוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמִתְחַבֵּר בַּדֶּרֶךְ עִם מִי שֶׁאֵין בּוֹ אֱמוּנָה. מִפְנֵי שֶׁאֵינוֹ מַחֲשִׁיב כְּבוֹד אֲדוֹנוֹ, וְשֶׁלּוֹ, שֶׁאֵינוֹ חָס עַל נַפְשׁוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִי שֶׁאֵינוֹ חָס עַל נַפְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁמִתְחַבֵּר עִם מִי שֶׁאֵין בּוֹ אֱמוּנָה, אֵיךְ יִמָשֵׁךְ נֶפֶשׁ כְּשֵׁרָה לִבְנוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, תָּמֵהַ אֲנִי עַל הַדּוֹר. וּכְבָר נֶאֱמַר הַדָּבָר וְכוּ'. וְעַל כֵּן כָּתוּב אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין. אַשְׁרֵיהֶם הַצַדִּיקִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים דַּרְכֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמְקַדְּשִׁים עַצְמָם בִּקְדֻשַּׁת הַמֶלֶךְ, וְנִמְצָאִים קְדוֹשִׁים בַּכֹּל. וּמִשּׁוּם זֶה מוֹשְׁכִים רוּחַ דִּקְדֻשָּׁה מִלְּמַעְלָה. וּבְנֵיהֶם כֻּלָּם צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְנִקְרָאִים בְּנֵי הַמֶלֶךְ, בָּנִים קְדוֹשִׁים.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב: י״ז-י״ח

א. אֵין דּוֹרְשִׁין בְּסִתְרֵי עֲרָיוֹת בִּשְׁלשָׁה מִפְּנֵי שֶׁהָאֶחָד טָרוּד בִּשְׁאֵלַת הָרָב וְהַשְּׁנַיִם נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין זֶה עִם זֶה וְאֵין דַּעְתָּם פְּנוּיָה לִשְׁמוֹעַ. וּלְפִי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל עֲרָיוֹת אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ דָבָר שֶׁשָּׁמַע מוֹרֶה לְהָקֵל. לְפִיכָךְ אֵין דּוֹרְשִׁין אֶלָּא לִשְׁנַיִם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מְפַנֶה דַעְתּוֹ וְיוֹדֵעַ מַה שֶׁיִּשְׁמַע מִן הָרָב:
ב. אֵין לָךְ דָבָר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁהוּא קָשֶׁה לְרוֹב הָעָם לִפְרוֹשׁ אֶלָּא מִן הָעֲרָיוֹת וְהַבִּיאוֹת הָאֲסוּרוֹת. אָמְרוּ חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל הָעֲרָיוֹת בָּכוּ וְקִבְּלוּ מִצְוָה זוּ בְּתַרְעוּמוֹת וּבִכְיָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא) בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו עַל עִסְקֵי מִשְׁפָּחוֹת:

מוסר שערי תשובה א׳: ל״ז-ל״ט

צָרִיךְ שֶׁיַּחֲקוֹר וְיֵדַע וְיַכִּיר עוֹנֶשׁ כָּל אֶחָד מֵעֲוֹנוֹתָיו בְּאֵי זֶה מֵהֶן יֵשׁ מַלְקוּת וּבְאֵי זֶה יֵשׁ חַיָיבֵי כְרִיתוּת וּבְאֵי זֶה יֵשׁ חַיָיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין לְמַעַן יֵדַע גּוֹדֶל עֲוֹנוֹ בְּהִתְוַּדוּתוֹ וִימָרֵר בְּבֶכִי עַל אֲשֶׁר הִכְעִיס תַּמְרוּרִים וּלְמַעַן יוֹסִיף לְהִכָּנַע וּלְמַעַן יִפְחַד מֵעֲוֹנוֹתָיו כִּי הָעֲבֵירוֹת הַחֲמוּרוֹת תְּשׁוּבָה תּוֹלָה כַּפָּרָתָן וִיסוּרִין מְמַרְקִין וְכֵן כָּתוּב (ירמי' ב') רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגְיא דְעִי מֶה עָשִׂית. (וְצָרִיךְ) לִהְיוֹת הָעֲבֵירוֹת הַקַּלוֹת חֲמוּרוֹת בְּעֵינָיו לְאַרְבָּעָה פָנִים. הָאֶחָד כִּי אֵין לוֹ לְהַבִּיט לְקַטְנוּת הָעֲבֵירָה אֲבָל יַבִּיט לִגְדוּלַת מִי שֶׁהִזְהִיר עָלֶיהָ. וְהַשֵּׁנִי כִּי הַיֵּצֶר שׁוֹלֵט בַּעֲבֵירוֹת הַקַּלּוֹת וְאוּלַי תְּהִי זֹאת סִבָּה לְהַתְמִיד בָּהֵן וְאָז יֵחָשְׁבוּ גַם הֵם כַּחֲמוּרוֹת בְּהִצְטָרֵף עוֹנֶשׁ כָּל פַּעַם וּמָשְׁלוּ עַל זֶה מִחוּט שֶׁל מֶשִׁי שֶׁהוּא נִרְפָּה וְחַלָשׁ וְכַאֲשֶׁר יְכַפְּלוּ אוֹתָהּ כְּפָלִים רַבִּים יֵעָשֶׂה עָבוֹת חֲזָקָה. וְהַשְׁלִישִׁי כִּי בְּהַתְמָדָתוֹ עַל הָעֲבֵירָה נַעֲשִׂית לוֹ כְּהֶתֵּר וְיִפְרוֹק עוּלָהּ מֵעָלָיו וְלֹא יִשְׁתַּמֵר מִמֶּנָּה וְיֵחָשֵׁב עִם פּוֹרְקֵי עוֹל וּמְשׁוּמָדִים לְדָבָר אֶחָד. וְהָרְבִיעִי כִּי אִם נִצְחוֹ הַיֵּצֶר הַיוֹם בְּדָבָר קָטָן יְנַצְחֵהוּ מָחָר בְּדָבָר גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמְּשַׁבֵּר כֵּלִים בַּחֲמָתוֹ יְהִי בְּעֵנֶיךָ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כֵּן לְמָחָר אוֹמֵר לוֹ לֵךְ עֲבוֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְנֶאֱמַר (בראשית ד') הֲלֹא אִם תֵּטִיב שְׂאֵת וְגוֹ' פִּירוּשׁ לָמָה נָפְלוּ פָנֶיךָ הֲלֹא אִם תֵּטִיב מַעֲשֶׂיךָ וְתָשׁוּב אֵלַי שְׂאֵת אֶשָּׂא פָנֶיךָ מִלָּשׁוֹן (איוב י''א) כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם. וְיֵשׁ לְפָרְשׁוֹ לָשׁוֹן סְלִיחָה וְאִם לֹא תֵטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ אִם לֹא תָשׁוּב מֵאֲשֶׁר חָטָאתָ לֹא הֶעָוֹן אֲשֶׁר בְּיָדְךָ לְבַדּוֹ יָלִין אִתָּךְ כִּי הַיֵּצֶר רוֹבֵץ לַפֶּתַח לְהַחֲטִיא אוֹתָךְ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וִינַצֵחַ אוֹתָךְ תָּמִיד אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִצַח אוֹתָךְ וְיָקוּשׁ לָךְ וְגַם נִלְכַּדְתָּ וְלֹא שַׁבְתָּ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ לְהַדִּיחֲךָ וְאוֹרֵב לָךְ בְּכָל עֵת וְאַתָּה תִּמְשׁוֹל בּוֹ אִם תִּרְצֶה לְהִתְגַבֵּר עָלָיו עַל כֵּן תֵּעָנֵשׁ עַל הַחֵטְא אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיְכוֹלֶת לִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרֵךָ וְאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם (משלי י''ג) בָּז לְדָבָר יֵחָבֵל לוֹ וְיֵרֵא מִצְוָה הוּא יְשׁוּלָם אָמַר זֶה עַל הַבָּז לַעֲבֵירוֹת הַקַּלּוֹת כִּי יֵחָבֵל לוֹ מִן הַפָּנִים אֲשֶׁר זָכַרְנוּ וִירֵא מִצְוָה שֶׁהוּא יָרֵא לְבַטֵּל מִצְוָה כַּאֲשֶׁר יָרֵא מֵעֲבֵירָה חֲמוּרָה הוּא יְשׁוּלָם הוּא מִתְעַתֵּד אֶל הַגְּמוּל הַשָּׁלֵם. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּמִצְוָה חֲמוּרָה. וְעוֹד אָמְרוּ שֶׁהַמִּצְוָה גוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵירָה גוֹרֶרֶת עֲבֵירָה שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה וּשְׂכַר עֲבֵירָה עֲבֵירָה:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב