פרשת בלק יום שישי

בלק · שישי

תורה במדבר כ״ג: י״ג-כ״ו · במדבר כ״ג: כ״ז-כ״ד: י״ג · במדבר כ״ד: י״ד-כ״ה: ט׳

כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה:

כג (יג) וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק (לך) [לְכָה־]נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלּ֖וֹ לֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקׇבְנוֹ־לִ֖י מִשָּֽׁם׃

וַאֲמַר לֵיהּ בָּלָק אִיתָא כְעַן עִמִּי לַאֲתַר אוֹחֳרַן דְּתֵחֲזִנֵּיהּ מִתַּמָּן לְחוֹד קְצָתֵיהּ תֶּחֱזֵי וְכוּלֵּיהּ לָא תֶחֱזֵי וּתְלוּטֵיהּ לִי מִתַּמָּן:

רש״יוְקׇבְנוֹ לִ֖י. לְשׁוֹן צִוּוּי, קַלְּלֵהוּ לִי:
מה דבר ה'. לְשׁוֹן צְחוֹק הוּא זֶה, כְּלוֹמַר אֵינְךָ בִרְשׁוּתְךָ (שם):
ה' אלהיו עמו. אֲפִלּוּ מַכְעִיסִין וּמַמְרִים לְפָנָיו, אֵינוֹ זָז מִתּוֹכָן:
לא הלך כפעם בפעם. כַּאֲשֶׁר עָשָׂה שְׁתֵּי פְעָמִים:
נטע ה'. בְּגַן עֵדֶן; לָשׁוֹן אַחֵר כאהלים נטע ה' — כַּשָּׁמַיִם הַמְּתוּחִין כְּאֹהֶל:
נטע ה'. לְשׁוֹן נְטִיעָה מָצִינוּ בְאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ" (דניאל י"א):
לעבר את פי ה'. כָּאן לֹא נֶאֱמַר "אֱלֹהַי" כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּרִאשׁוֹנָה (כ"ב י"ח), לְפִי שֶׁיָּדַע שֶׁנִּבְאַשׁ בְּהַקָּבָּ"ה וְנִטְרַד:
צים מיד כתים. וְיַעַבְרוּ כִתִּיִּים, שֶׁהֵן רוֹמִיִּים, בְּבִירָנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת עַל אַשּׁוּר:
ויחר אף ה' בישראל. שָׁלַח בָּהֶם מַגֵּפָה:

(יד) וַיִּקָּחֵ֙הוּ֙ שְׂדֵ֣ה צֹפִ֔ים אֶל־רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וַיִּ֙בֶן֙ שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֔ת וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

וְדַבְּרֵיהּ לַחֲקַל סְכוּתָא לְרֵישׁ רָמָתָא וּבְנָא שַׁבְעָא מַדְבְּחִין וְאַסֵּק תּוֹר וּדְכַר עַל כָּל מַדְבְּחָא:

רש״ישְׂדֵ֣ה צֹפִ֔ים. מָקוֹם גָּבוֹהַּ הָיָה שֶׁשָּׁם הַצּוֹפֶה עוֹמֵד לִשְׁמֹר אִם יָבֹא חַיִל עַל הָעִיר:
רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה. בִּלְעָם לֹא הָיָה קוֹסֵם כְּבָלָק, רָאָה בָלָק שֶׁעֲתִידָה פִרְצָה לְהִפָּרֵץ בְּיִשָׂרָאֵל מִשָּׁם, שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה, כְּסָבוּר שֶׁשָּׁם תָּחוּל עֲלֵיהֶם הַקְּלָלָה וְזוֹ הִיא הַפִּרְצָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה (תנחומא):

(טו) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־בָּלָ֔ק הִתְיַצֵּ֥ב כֹּ֖ה עַל־עֹלָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִ֖י אִקָּ֥רֶה כֹּֽה׃

וַאֲמַר לְבָלָק אִתְעַתַּד הָכָא עַל עֲלָתָךְ וַאֲנָא אִתְמְטֵי עַד כָּא:

רש״יאִקָּ֥רֶה כֹּֽה. מֵאֵת הַקָּבָּ"ה, אקרה — לְשׁוֹן אִתְפַּעֵל:

(טז) וַיִּקָּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃

וַעֲרַע מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְבִלְעָם וְשַׁוִּי פִתְגָּמָא בְּפוּמֵיהּ וַאֲמַר תּוּב לְוָת בָּלָק וּכְדֵין תְּמַלֵּל:

רש״יוַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו. וּמַה הִיא הַשִּׂימָה הַזֹּאת? וּמֶה חָסֵר הַמִּקְרָא בְּאָמְרוֹ "שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר"? אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ שֶׁאֵינוֹ נִרְשֶׁה לְקַלֵּל אָמַר מָה אֲנִי חוֹזֵר אֵצֶל בָּלָק לְצַעֲרוֹ? וְנָתַן לוֹ הַקָּבָּ"ה רֶסֶן וְחַכָּה בְּפִיו, כְּאָדָם הַפּוֹקֵס בְּהֵמָה בְּחַכָּה לְהוֹלִיכָהּ אֶל אֲשֶׁר יִרְצֶה, אָמַר לוֹ עַל כָּרְחֲךָ תָּשׁוּב אֶל בָּלָק (שם):

(יז) וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וְהִנּ֤וֹ נִצָּב֙ עַל־עֹ֣לָת֔וֹ וְשָׂרֵ֥י מוֹאָ֖ב אִתּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ בָּלָ֔ק מַה־דִּבֶּ֖ר יְהֹוָֽה׃

וַאֲתָא לְוָתֵיהּ וְהוּא מְעַתַּד עַל עֲלָתֵיהּ וְרַבְרְבֵי מוֹאָב עִמֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ בָּלָק מָא מַלִּיל יְיָ:

רש״יוְשָׂרֵ֥י מוֹאָ֖ב אִתּ֑וֹ. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר "וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב", כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאֵין בּוֹ תִקְוָה הָלְכוּ לָהֶם מִקְצָתָם וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא מִקְצָתָם:

(יח) וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשְׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר׃

וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר קוּם בָּלָק וּשְׁמַע אָצֵית לְמֵימְרִי בַּר צִפֹּר:

רש״יק֤וּם בָּלָק֙. כֵּיוָן שֶׁרָאָהוּ מְצַחֵק בּוֹ, נִתְכַּוֵּן לְצַעֲרוֹ — "עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, אֵינְךָ רַשַּׁאי לֵישֵׁב, וַאֲנִי שָׁלוּחַ אֵלֶיךָ בִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם" (שם):
בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר. לְשׁוֹן מִקְרָא הוּא זֶה, כְּמוֹ "חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים נ') "וְחַיְתוֹ אֶרֶץ" (בראשית א'), "לְמַעְיְנוֹ מָיִם" (תהילים קי"ד):
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וגו'. כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אֶת שְׁבִיַּת אַשּׁוּר, אָמַר אוי מי יחיה משמו אל, מִי יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ מִשּׂוּמוֹ אֶת אֵלֶּה — שֶׁלֹּא יָשִׂים עָלָיו הַגּוֹזֵר אֶת אֵלֶּה, שֶׁיַּעֲמֹד סַנְחֵרִיב וִיבַלְבֵּל אֶת כָּל הָאֻמּוֹת, וְעוֹד יָבֹאוּ:

(יט) לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה׃

לָא כְמִלֵּי בְנֵי אֱנָשָׁא מֵימַר אֱלָהָא בְּנֵי אֱנָשָׁא אָמְרִין וּמְכַדְּבִין וְאַף לָא כְּעוֹבָדֵי בְנֵי בִשְׂרָא דִּי אִנּוּן גָּזְרִין לְמֶעְבַּד וְתַיְּבִין וּמִתְמַלְּכִין דְּהוּא אָמַר וְעָבֵד וְכָל מֵימְרֵיהּ מִתְקַיָּם:

רש״ילֹ֣א אִ֥ישׁ וגו'. כְּבָר נִשְׁבַּע לָהֶם לַהֲבִיאָם וּלְהוֹרִישָׁם אֶרֶץ שִׁבְעָה אֻמּוֹת וְאַתָּה סָבוּר לַהֲמִיתָם בַּמִּדְבָּר?:
הַה֤וּא אָמַר֙ וגו'. בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ, וְתַרְגּוּמוֹ וְתָיְבִין וּמִתְמַלְּכִין — חוֹזְרִים וְנִמְלָכִין לַחֲזֹר בָּהֶם:

(כ) הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה׃

הָא בִרְכָן קַבֵּלִית וַאֲבָרֵכִנֵּיהּ לְיִשְׂרָאֵל וְלָא אָתֵב בִּרְכְּתִי מִנֵּיהּ:

רש״יהִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי. אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי "מַה דִּבֶּר ה'?", קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ לְבָרֵךְ אוֹתָם:
וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה. הוּא בֵּרֵךְ אוֹתָם וַאֲנִי לֹא אָשִׁיב אֶת בִּרְכָתוֹ:
וּבֵרֵ֖ךְ. כְּמוֹ וּבִרֵּךְ, וְכֵן הִיא גִזְרַת רֵי"ש, כְּמוֹ (תהלים ע"ד) "אוֹיֵב חֵרֵף" כְּמוֹ חִרֵּף, וְכֵן (שם מ') "וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ" — הַמְהַלֵּל וּמְבָרֵךְ אֶת הַגּוֹזֵל וְאוֹמֵר אַל תִּירָא כִּי לֹא תֵעָנֵשׁ, שָׁלוֹם יִהְיֶה לְךָ, מַרְגִּיז הוּא לְהַקָּבָּ"ה; וְאֵין לוֹמַר ברך שֵׁם דָּבָר, שֶׁאִם כֵּן הָיָה נָקוּד בְּפַתָּ"ח קָטָן וְטַעְמוֹ לְמַעְלָה, אֲבָל לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן פִּעֵל, הוּא נָקוּד קָמָץ קָטָן וְטַעְמוֹ לְמַטָּה:

(כא) לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃

אִסְתַּכָּלִית לֵית פָּלְחֵי גִּלּוּלִין בִּדְבֵית יַעֲקֹב וְאַף לָא עָבְדֵי לֵאוּת שְׁקַר בְּיִשְׂרָאֵל מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָהוֹן בְּסַעְדְּהוֹן וּשְׁכִינַת מַלְכְּהוֹן בֵּינֵיהוֹן:

רש״ילֹֽא הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וגו'. כְּתַרְגּוּמוֹ; דָּבָר אַחֵר אַחֲרֵי פְשׁוּטוֹ הוּא נִדְרָשׁ מִדְרָשׁ נָאֶה —
לֹֽא הִבִּ֥יט. הַקָּבָּ"ה און שֶׁבְּיַעֲקֹב — כְּשֶׁהֵן עוֹבְרִין עַל דְּבָרָיו אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם לְהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וַעֲמָלָן שֶׁהֵן עוֹבְרִין עַל דָּתוֹ:
עָמָ֖ל. לְשׁוֹן עֲבֵרָה, כְּמוֹ "וְהָרָה עָמָל" (תהלים ז'), "כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט" (שם י'), לְפִי שֶׁהָעֲבֵרָה הִיא עָמָל לִפְנֵי הַמָּקוֹם:
וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ. לְשׁוֹן חִבָּה וְרֵעוּת, כְּמוֹ (שמואל ב ט"ו) "רֵעֶה דָּוִד" — אוֹהֵב דָּוִד, (שופטים ט"ו) "וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ", וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס "וּשְׁכִינַת מַלְכְּהוֹן בֵּינֵהוֹן":

(כב) אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃

אֱלָהָא דְּאַפֵּקִנּוּן מִמּצְרָיִם תּוּקְפָּא וְרוּמָא דִּילֵיהּ:

רש״יאֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם. אַתָּה אָמַרְתָּ "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם", לֹא יָצָא מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא הָאֱלֹהִים הוֹצִיאָם:
כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ. כְּתֹקֶף רוּם וְגֹבַהּ שֶׁלּוֹ, וְכֵן "וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת" (איוב כ"ב) לְשׁוֹן מָעוֹז הֵמָּה, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א') — הַמְעוֹפֵף בְּרוּם וְגֹבַהּ, תֹקֶף רַב הוּא זֶה, וְתוֹעֲפֹת רְאֵם — עֲפִיפַת גֹּבַהּ; דָּ"אַ, תּוֹעֲפוֹת רְאֵם — תֹּקֶף רְאֵמִים, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵלּוּ הַשֵּׁדִים (עי' גיטין ס"ח):

(כג) כִּ֤י לֹא־נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל׃

אֲרֵי לָא נַחֲשַׁיָּא צָבָן דְּיִיטַב לִדְבֵית יַעֲקֹב וְאַף לָא קְסָמַיָּא רְעַן בִּרְבוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל כְּעִדַּן יִתְאַמַּר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מֶה עֲבַד אֱלָהָא:

רש״יכִּ֤י לֹא נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב. כִּי רְאוּיִים הֵם לִבְרָכָה, שֶׁאֵין בָּהֶם מְנַחֲשִׁים וְקוֹסְמִים:
כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וגו'. עוֹד עָתִיד לִהְיוֹת עֵת כָּעֵת הַזֹּאת אֲשֶׁר תִּגָּלֶה חִבָּתָן לְעֵין כֹּל, שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין לְפָנָיו וּלְמֵדִים תּוֹרָה מִפִּיו וּמְחִצָּתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְהֵם יִשְׁאֲלוּ לָהֶם מה פעל אל? וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ל') "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ". דָּ"אַ — יאמר ליעקב אֵינוֹ לְשׁוֹן עָתִיד אֶלָּא לְשׁוֹן הֹוֶה, אֵינָן צְרִיכִין לִמְנַחֵשׁ וְקוֹסֵם, כִּי בְכָל עֵת שֶׁצָּרִיךְ לְהֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל הַקָּבָּ"ה וּמַה גְּזֵרוֹתָיו בַּמָּרוֹם, אֵינָן מְנַחֲשִׁים וְקוֹסְמִים אֶלָּא נֶאֱמַר לָהֶם עַל פִּי נְבִיאֵיהֶם מַה הִיא גְזֵרַת הַמָּקוֹם, אוֹ אוּרִים וְתֻמִּים מַגִּידִים לָהֶם (תנחומא); וְאֻנְקְלוֹס לֹא תִרְגֵּם כֵּן:

(כד) הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃

הָא עַמָּא כְּלֵיתָא שָׁרֵי וּכְאַרְיָא יִתְנַטָּל לָא יִשְׁרֵי בְאַרְעֵיהּ עַד דְּיִקְטוֹל קְטוֹל וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירָת:

רש״יהֶן עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וגו'. כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין מִשְּׁנָתָם שַׁחֲרִית, הֵן מִתְגַּבְּרִין כְּלָבִיא וְכַאֲרִי לַחֲטֹף אֶת הַמִּצְוֹת — לִלְבֹּשׁ טַלִּית, לִקְרֹא אֶת שְׁמַע וּלְהָנִיחַ תְּפִלִּין:
לֹ֤א יִשְׁכַּב֙. בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ עַד שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְחַבֵּל כָּל מַזִּיק הַבָּא לְטָרְפוֹ, כֵּיצַד? קוֹרֵא אֶת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ וּמַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד הַמָּקוֹם, בָּא מַחֲנֶה וְגַיִס לְהַזִּיקָם, הַקָּבָּ"ה שׁוֹמְרָם וְנִלְחָם מִלְחֲמוֹתָם וּמַפִּילָם חֲלָלִים (שם); דָּ"אַ — הן עם כלביא יקום וגו', כְּתַרְגּוּמוֹ:
וְדַם חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה. נִתְנַבֵּא שֶׁאֵין מֹשֶׁה מֵת עַד שֶׁיַּפִּיל מַלְכֵי מִדְיָן חֲלָלִים וְיֵהָרֵג הוּא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י"ג) "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם" (עי' תנחומא):

(כה) וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם גַּם־קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ גַּם־בָּרֵ֖ךְ לֹ֥א תְבָרְכֶֽנּוּ׃

וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם אַף מֵילַט לָא תְלוּטִנּוּן אַף בְּרָכָא לָא תְבָרֵכִנּוּן:

רש״יגַּם קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ. גַם רִאשׁוֹן מוֹסִיף עַל גַּם הַשֵּׁנִי וְגַם הַשֵּׁנִי עַל גַּם רִאשׁוֹן, וְכֵן "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה" (מלכים א ג'), וְכֵן "גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה" (דברים ל"ב):

(כו) וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֔ם וַיֹּ֖אמֶר אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֹת֥וֹ אֶֽעֱשֶֽׂה׃

וַאֲתֵב בִּלְעָם וַאֲמַר לְבָלָק הֲלָא מַלֵּלִית עִמָּךְ לְמֵימָר כֹּל דִּי יְמַלֵּל יְיָ יָתֵיהּ אֶעְבֵּד:

כג (כז) וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לְכָה־נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־מָק֖וֹם אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תוֹ לִ֖י מִשָּֽׁם׃

וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם אִיתָא כְעַן אֲדַבְּרִנָּךְ לַאֲתַר אָחֳרָן מָאִים יְהֵי רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ וּתְלוּטֵיהּ לִי מִתַּמָּן:

רש״יוְקַבֹּ֥תוֹ לִ֖י. אֵין זֶה לְשׁוֹן צִוּוּי כְּמוֹ וְקָבְנוֹ, אֶלָּא לְשׁוֹן עָתִיד — אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינָיו וְתִקָּבֶנּוּ לִי מִשָּׁם, מלדי"רש בְּלַעַז:

(כח) וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּע֔וֹר הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃

וּדְבַר בָּלָק יָת בִּלְעָם רֵישׁ רָמָתָא דְּמִסְתַּכְּיָא עַל אַפֵּי בֵית יְשִׁימוֹן:

רש״ירֹ֣אשׁ הַפְּע֔וֹר. קוֹסֵם גָּדוֹל הָיָה בָלָק וְרָאָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לִלְקוֹת עַל יְדֵי פְעוֹר, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה, אָמַר שֶׁמָּא הַקְּלָלָה תָחוּל עֲלֵיהֶם מִשָּׁם וְכֵן כָּל הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים רוֹאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מָה רוֹאִים (סוטה י"ב):

(כט) וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽם׃

וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק בְּנֵה לִי הָכָא שַׁבְעָא מַדְבְּחִין וְאַתְקֵין לִי הָכָא שַׁבְעָא תוֹרִין וְשַׁבְעָא דִכְרִין:

(ל) וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

וַעֲבַד בָּלָק כְּמָא דִי אֲמַר בִּלְעָם וְאַסֵּק תּוֹר וּדְכַר עַל כָּל מַדְבְּחָא:

כד (א) וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב בְּעֵינֵ֤י יְהֹוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים וַיָּ֥שֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו׃

וַחֲזָא בִלְעָם אֲרֵי תַקִּין קֳדָם יְיָ לְבָרָכָא יָת יִשְׂרָאֵל וְלָא הֲלַךְ כִּזְמַן בִּזְמַן אֶלָּהֵן לָקֳדָמוּת נְחָשַׁיָּא וְשַׁוִּי לְמַדְבְּרָא אַפּוֹהִי:

רש״יוַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב וגו'. אָמַר אֵינִי צָרִיךְ לִבְדֹּק עוֹד בְּהַקָּבָּ"ה, כִּי לֹא יַחְפֹּץ לְקַלְּלָם:
לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים. לְנַחֵשׁ אוּלַי יִקָּרֶה ה' לִקְרָתוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָמַר רוֹצֶה וְלֹא רוֹצֶה לְקַלְּלָם, אַזְכִּיר עֲוֹנוֹתֵיהֶם, וְהַקְּלָלָה עַל הַזְכָּרַת עֲוֹנוֹתֵיהֶם תָּחוּל:
וַיָּ֥שֶׁת אֶל הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו. כְּתַרְגּוּמוֹ:

(ב) וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃

וּזְקֵף בִּלְעָם יָת עֵנוֹהִי וַחֲזָא יָת יִשְׂרָאֵל שָׁרָן לְשִׁבְטוֹהִי וּשְׁרַת עֲלוֹהִי רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ:

רש״יוַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת עֵינָ֗יו. בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיס בָּהֶם עַיִן רָעָה, וַהֲרֵי יֵשׁ לְךָ שָׁלֹשׁ מִדּוֹתָיו — עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה:
שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו. רָאָה כָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט שׁוֹכֵן לְעַצְמוֹ וְאֵינָן מְעֹרָבִין, רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִין זֶה כְנֶגֶד זֶה, שֶׁלֹּא יָצִיץ לְתוֹךְ אֹהֶל חֲבֵרוֹ:
וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים. עָלָה בְלִבּוֹ שֶׁלֹּא יְקַלְּלֵם:

(ג) וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃

וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר אֵמַר בִּלְעָם בְּרֵיהּ בְּעוֹר וְאֵמַר גַּבְרָא דְּשַׁפִּיר חָזֵי:

רש״יבְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר. כְּמוֹ "לְמַעְיְנוֹ מָיִם" (תהלים קי"ד); וּמִ"אַ שְׁנֵיהֶם הָיוּ גְדוֹלִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם, בָּלָק בְּנוֹ צִפּוֹר — אָבִיו בְּנוֹ הוּא בְמַלְכוּת, וּבִלְעָם גָּדוֹל מֵאָבִיו בִּנְבִיאוּת — מָנֶה בֶן פְּרָס הָיָה (סנהדרין ק"ה; תנחומא):
שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן. עֵינוֹ נְקוּרָה וּמוּצֵאת לַחוּץ וְחֹר שֶׁלָּהּ נִרְאֶה פָתוּחַ, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא, כְּדֵי שֶׁיִשְׁתֹּם וְיִסְתֹּם וְיִגֹּב (עבודה זרה ס"ט); וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, לְפִי שֶׁאָמַר וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל — שֶׁהַקָּבָּ"ה יוֹשֵׁב וּמוֹנֶה רְבִיעוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מָתַי תָּבֹא טִפָּה שֶׁנּוֹלַד הַצַּדִּיק מִמֶּנּוּ, אָמַר בְּלִבּוֹ, מִי שֶׁהוּא קָדוֹשׁ וּמְשָׁרְתָיו קְדוֹשִׁים יִסְתַּכֵּל בִּדְבָרִים הַלָּלוּ? וְעַל דָּבָר זֶה נִסְמַת עֵינוֹ שֶׁל בִּלְעָם (נדה ל"א); וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שתם העין — פְּתוּחַ הָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס, וְעַל שֶׁאָמַר שְׁתֻם הָעָיִן וְלֹא אָמַר שְׁתוּם הָעֵינַיִם, לָמַדְנוּ שֶׁסּוּמָא בְאַחַת מֵעֵינָיו הָיָה (סנהדרין ק"ה):

(ד) נְאֻ֕ם שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵי־אֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃

אֵמַר דִּשְׁמַע מֵימַר מִן קֳדָם אֵל וְחֵזוּ מִן קֳדָם שַׁדַּי חָזֵי שְׁכִיב וּמִתְגְּלֵי לֵיהּ:

רש״ינֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם. פְּשׁוּטוֹ כְתַרְגּוּמוֹ — שֶׁאֵין נִרְאֶה עָלָיו אֶלָּא בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב; וּמִדְרָשׁוֹ: כְּשֶׁהָיָה נִגְלֶה עָלָיו לֹא הָיָה בוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו וְנוֹפֵל עַל פָּנָיו, לְפִי שֶׁהָיָה עָרֵל, וּמָאוּס לִהְיוֹת נִגְלֶה עָלָיו בְּקוֹמָה זְקוּפָה לְפָנָיו:

(ה) מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃

מָא טָבָא אַרְעָךְ יַעֲקֹב בֵּית מֵישְׁרָיךְ יִשְׂרָאֵל:

רש״ימַה טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ. עַל שֶׁרָאָה פִתְחֵיהֶם שֶׁאֵינָן מְכֻוָּנִין זֶה מוּל זֶה:
מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ. חֲנִיּוֹתֶיךָ, כְּתַרְגּוּמוֹ; דָּבָר אַחֵר, מה טבו אהליך — מַה טֹּבוּ אֹהֶל שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים בְּיִשּׁוּבָן, שֶׁמַּקְרִיבִין בָּהֶן קָרְבָּנוֹת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:
מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ. אַף כְּשֶׁהֵן חֲרֵבִין, לְפִי שֶׁהֵן מַשְׁכּוֹן עֲלֵיכֶם, וְחֻרְבָּנָן כַּפָּרָה עַל הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ" (איכה ד'), וּבַמֶּה כִלָּה? (שם) "וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן" (תנחומא משפטים):

(ו) כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהֹוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃

כְּנַחֲלִין דְּמִדַּבְּרִין כְּגִנַּת שַׁקְיָא דְעַל פְּרָת כְּבוּסְמַיָּא דִּנְצִיב יְיָ כְּאַרְזִין דִּנְצִיבִין עַל מַיָּא:

רש״יכִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ. שֶׁנֶּאֶרְכוּ וְנִמְשְׁכוּ לִנְטוֹת לְמֵרָחוֹק; אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מִבִּרְכוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אָנוּ לְמֵדִים מֶה הָיָה בְלִבּוֹ לְקַלְּלָם כְּשֶׁאָמַר לְהָשִׁית אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו, וּכְשֶׁהָפַךְ הַמָּקוֹם אֶת פִּיו, בֵּרְכָם מֵעֵין אוֹתָם קְלָלוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ לוֹמַר כו', כִּדְאִיתָא בְחֵלֶק (סנהדרין ק"ה ב):
כַּאֲהָלִים֙. כְּתַרְגּוּמוֹ, לְשׁוֹן "מֹר וַאֲהָלוֹת" (תהלים מ"ה):

(ז) יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃

יִסְגֵּי מַלְכָּא דְּיִתְרַבָּא מִבְּנוֹהִי וְיִשְׁלוֹט בְּעַמְמִין סַגִּיאִין וְיִתְקוֹף מֵאֲגַג מַלְכֵּיהּ וְתִתְנְטֵל מַלְכוּתֵיהּ:

רש״ימִדָּ֣לְיָ֔ו. מִבְּאֵרוֹתָיו, וּפֵרוּשׁוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ:
וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים. לְשׁוֹן הַצְלָחָה הוּא זֶה — כְּזֶרַע הַזָּרוּעַ עַל פְּנֵי הַמַּיִם:
וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ. מֶלֶךְ רִאשׁוֹן שֶׁלָּהֶם יִכְבֹּשׁ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק:
וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ. שֶׁל יַעֲקֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁיָּבֹא אַחֲרָיו דָּוִד וּשְׁלֹמֹה:

(ח) אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃

אֱלָהָא דְּאַפֵּקִנּוּן מִמִּצְרַיִם תָּקְפָּא וְרוּמָא דִּילֵיהּ יֵיכְלוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְסֵי עַמְמַיָּא סַנְאֵיהוֹן וּבְבִזַּת מַלְכֵּיהוֹן יִתְפַּנְּקוּן וְאַרְעַתְהוֹן יַחְסְנוּן:

רש״יאֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם. מִי גוֹרֵם לָהֶם הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת? אֵל הַמּוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם בְּתֹקֶף וְרוּם שֶׁלּוֹ, יֹאכַל אֶת הַגּוֹיִם שֶׁהֵם צָרָיו:
וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם. שֶׁל צָרִים:
יְגָרֵ֖ם. מְנַחֵם פָּתַר בּוֹ לְשׁוֹן שְׁבִירָה, וְכֵן "לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר" (צפניה ג'), וְכֵן "וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵמִי" (יחזקאל כ"ג), וַאֲנִי אוֹמֵר לְשׁוֹן עֶצֶם הוּא, שֶׁמְּגָרֵר הַבָּשָׂר בְּשִׁנָּיו מִסָּבִיב, וְהַמֹּחַ שֶׁבִּפְנִים, וּמַעֲמִיד הָעֶצֶם עַל עַרְמִימוּתוֹ:
וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם חֶצְיוֹ שֶׁל צָרִים — חֲלֻקָּה שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ (בראשית מ"ט) "בַּעֲלֵי חִצִּים" — מָרֵי פַּלְגּוּתָא, וְכֵן יִמְחָץ לְשׁוֹן "וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ" (שופטים ה') — שֶׁיֶחֱצוּ אֶת אַרְצָם. וְיֵשׁ לִפְתֹּר לְשׁוֹן חִצִּים מַמָּשׁ — חִצָּיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה יִמְחַץ בְּדָמָם שֶׁל צָרִים, יִטְבֹּל וְיִצְטַבַּע בְּדָמָם, כְּמוֹ "לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם" (תהלים ס"ח), וְאֵינוֹ זָז מִלָּשׁוֹן מַכָּה, כְּמוֹ "מָחַצְתִּי" (דברים ל"ב), שֶׁהַצָּבוּעַ בְּדָם נִרְאֶה כְּאִלּוּ מָחוּץ וְנָגוּעַ:

(ט) כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרְכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃

יְנוּחַ יִשְׁרֵי בִתְקוֹף כְּאַרְיָא וּכְלֵיתָא לֵית מַלְכוּ דִתְזַעְזְעִינֵיהּ בְּרִיכָךְ יְהוֹן בְּרִיכִין וְלִיטָיךְ יְהוֹן לִיטִין:

רש״יכָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י. כְּתַרְגּוּמוֹ — יִתְיַשְּׁבוּ בְאַרְצָם בְּכֹחַ וּגְבוּרָה:

(י) וַיִּֽחַר־אַ֤ף בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיִּסְפֹּ֖ק אֶת־כַּפָּ֑יו וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם לָקֹ֤ב אֹֽיְבַי֙ קְרָאתִ֔יךָ וְהִנֵּה֙ בֵּרַ֣כְתָּ בָרֵ֔ךְ זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃

וּתְקֵף רוּגְזָא דְבָלָק בְּבִלְעָם וּשְׁקָפִנּוּן לִידוֹהִי וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם לְמֵילַט סַנְאַי קְרִיתָךְ וְהָא בָּרָכָא מְבָרְכַת לְהוֹן דְּנַן תְּלַת זִמְנִין:

רש״יוַיִּסְפֹּ֖ק. הִכָּה זוֹ עַל זוֹ:

(יא) וְעַתָּ֖ה בְּרַח־לְךָ֣ אֶל־מְקוֹמֶ֑ךָ אָמַ֙רְתִּי֙ כַּבֵּ֣ד אֲכַבֶּדְךָ֔ וְהִנֵּ֛ה מְנָעֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִכָּבֽוֹד׃

וּכְעַן אֵזִיל לָךְ לְאַתְרָךְ אֲמָרִית יְקָרָא אֲיַקְּרִנָּךְ וְהָא מְנָעָךְ יְיָ מִן יְקָר:

(יב) וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א גַּ֧ם אֶל־מַלְאָכֶ֛יךָ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥חְתָּ אֵלַ֖י דִּבַּ֥רְתִּי לֵאמֹֽר׃

וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק הֲלָא אַף לְאִזְגַדָּיךְ דִּי שַׁלְּחַת לְוָתִי מַלֵּלִית לְמֵימָר:

(יג) אִם־יִתֶּן־לִ֨י בָלָ֜ק מְלֹ֣א בֵיתוֹ֮ כֶּ֣סֶף וְזָהָב֒ לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּ֣י יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת טוֹבָ֛ה א֥וֹ רָעָ֖ה מִלִּבִּ֑י אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃

אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֵי בֵיתֵיהּ כְּסַף וּדְהַב לֵית לִי רְשׁוּ לְמֶעְבַּר עַל גְּזֵרַת מֵימְרָא דַיְיָ לְמֶעְבַּד טַבְתָא אוֹ בִישְׁתָא מֵרְעוּתִי דִּימַלֵּל יְיָ יָתֵיהּ אֲמַלֵּל:

כד (יד) וְעַתָּ֕ה הִנְנִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לְעַמִּ֑י לְכָה֙ אִיעָ֣צְךָ֔ אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃

וּכְעַן הָא אֲנָא אָזֵל לְעַמִּי אִיתָא אֲמַלְכִינָךְ מָא דְתַעְבֵּד וַאֲחַוֵּי לָךְ מָא דְיַעְבֵּד עַמָּא הָדֵין לְעַמָּךְ בְּסוֹף יוֹמַיָּא:

רש״יהוֹלֵ֖ךְ לְעַמִּ֑י. מֵעַתָּה הֲרֵינִי כִשְׁאָר עַמִּי, שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַקָּבָּ"ה מֵעָלָיו:
לְכָה֙ אִיעָ֣צְךָ֔. מַה לְּךָ לַעֲשׂוֹת, וּמַה הִיא הָעֵצָה? אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא כו', כִּדְאִיתָא בְחֵלֶק (סנהדרין ק"ו); תֵּדַע שֶׁבִּלְעָם הִשִּׂיא עֵצָה זוֹ לְהַכְשִׁילָם בְּזִמָּה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם" (במדבר ל"א):
אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה לְעַמְּךָ֖. מִקְרָא קָצָר הוּא זֶה: אִיעָצְךָ לְהַכְשִׁילָם וְאֹמַר לְךָ מַה שֶּׁהֵן עֲתִידִין לְהָרַע לְמוֹאָב בְּאַחֲרִית הַיָּמִים — "וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב"; הַתַּרְגּוּם מְפָרֵשׁ קֹצֶר הָעִבְרִי:

(טו) וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃

וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר אֵמַר בִּלְעָם בְּרֵיהּ בְּעוֹר וְאֵמַר גַּבְרָא דְּשַׁפִּיר חָזֵי:

(טז) נְאֻ֗ם שֹׁמֵ֙עַ֙ אִמְרֵי־אֵ֔ל וְיֹדֵ֖עַ דַּ֣עַת עֶלְי֑וֹן מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃

אֵמַר דִּשְׁמַע מֵימַר מִן קֳדָם אֵל וִידַע מַדַּע מִן קֳדָם עִלָּאָה חֵזוּ מִן קֳדָם שַׁדַּי חָזֵי שְׁכִיב וּמִתְגְּלֵי לֵיהּ:

רש״יוְיֹדֵ֖עַ דַּ֣עַת עֶלְי֑וֹן. לְכַוֵּן הַשָּׁעָה שֶׁכּוֹעֵס בָּהּ (סנהדרין ק"ה):

(יז) אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃

חֲזִיתֵיהּ וְלָא כְעַן סְכִיתֵיהּ וְלָא אִיתוֹהִי קָרִיב כַּד יְקוּם מַלְכָּא מִיַּעֲקֹב וְיִתְרַבָּא מְשִׁיחָא מִיִּשְׁרָאֵל וְיִקְטוֹל רַבְרְבֵי מוֹאָב וְיִשְׁלוֹט בְּכָל בְּנֵי אֱנָשָׁא:

רש״יאֶרְאֶ֙נּוּ֙. רוֹאֶה אֲנִי שִׁבְחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וּגְדֻלָּתוֹ, אַךְ לֹא עַתָּה הִיא, אֶלָּא לְאַחַר זְמַן:
דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב. כְּתַרְגּוּמוֹ, לְשׁוֹן "דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ" (איכה ב'), שֶׁהַכּוֹכָב עוֹבֵר כְּחֵץ, וּבְלַעַז דישט"נט, כְּלוֹמַר יָקוּם מַזָּל:
וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙. מֶלֶךְ רוֹדֶה וּמוֹשֵׁל:
וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב. זֶה דָוִד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית" וְגוֹ' (שמואל ב ח'):
וְקַרְקַ֖ר. לְשׁוֹן קוֹרֶה, כְּמוֹ "אֲנִי קַרְתִּי" (מלכים ב י"ט), "מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם" (ישעיהו נ"א), "יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל" (משלי ל'), פורי"ר בְּלַעַ"ז:
כׇּל בְּנֵי שֵֽׁת. כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁכֻּלָּם יָצְאוּ מִן שֵׁת בְּנוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן:

(יח) וְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃

וִיהֵי אֱדוֹם יְרֻתָּא וִיהֵי יְרֻתָּא שֵׂעִיר לְבַעֲלֵי דְבָבוֹהִי וְיִשְׂרָאֵל יַצְלַח בְּנִכְסִין:

רש״יוְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר. לְאוֹיְבָיו יִשְׂרָאֵל:

(יט) וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃

וְיֵחוּת חַד מִדְּבֵית יַעֲקֹב וְיוֹבֵד מְשֵׁזֵב מִקִּרְיַת עַמְמַיָּא:

רש״יוְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב. וְעוֹד יִהְיֶה מוֹשֵׁל אַחֵר מִיַּעֲקֹב:
וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר. הַחֲשׁוּבָה שֶׁל אֱדוֹם, הִיא רוֹמִי, וְעַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אוֹמֵר כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם" (תהלים ע"ב) "וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו" (עוב' י"ח):

(כ) וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃

וַחֲזָא יָת עֲמַלְקָאָה וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר רֵישׁ קְרָבַיָּא דְיִשְׂרָאֵל הֲוָה עֲמַלְקָאָה וְסוֹפֵיהּ לְעָלְמָא יֵיבָד:

רש״יוַיַּרְא֙ אֶת עֲמָלֵ֔ק. נִסְתַּכֵּל בְּפֻרְעֲנוּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק:
רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק. הוּא קָדַם אֶת כֻּלָּם לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל — וְכָךְ תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס — ואחריתו לֵאָבֵד בְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (דברים כ"ה):

(כא) וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃

וַחֲזָא יָת שַׁלְמָאָה וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר תַּקִּיף בֵּית מוֹתְבָךְ וְשַׁוִּי בִכְרַךְ תַּקִּיף מְדוֹרָךְ:

רש״יוַיַּרְא֙ אֶת הַקֵּינִ֔י. לְפִי שֶׁהָיָה קֵינִי תָּקוּעַ אֵצֶל עֲמָלֵק, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי" וְגוֹ' (שמואל א ט"ו), הִזְכִּירוֹ אַחַר עֲמָלֵק; נִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלָּתָן שֶׁל בְּנֵי יִתְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דבהי"א ב') "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים" (ספרי במדבר י'; סנהדרין ק"ד):
אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ. תָּמֵהַּ אֲנִי מֵהֵיכָן זָכִיתָ לְכָךְ הֲלֹא אַתָּה עִמִּי הָיִיתָ בַּעֲצַת "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ" (שמות א'), וְעַתָּה נִתְיַשַּׁבְתָּ בְאֵיתָן וּמָעוֹז שֶׁל יִשְׂרָאֵל (סנהדרין ק"ו):

(כב) כִּ֥י אִם־יִהְיֶ֖ה לְבָ֣עֵֽר קָ֑יִן עַד־מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ׃

אֲרֵי אִם יְהֵי לְשֵׁצָאָה שַׁלְמָאָה עַד מָא אֲתוּרָאָה יִשְׁבִּנָּךְ:

רש״יכִּ֥י אִם יִהְיֶ֖ה לְבָ֣עֵֽר קָ֑יִן וגו'. אַשְׁרֶיךָ שֶׁנִּתְקַעְתָּ לְתֹקֶף זֶה, שֶׁאֵינְךָ נִטְרָד עוֹד מִן הָעוֹלָם, כִּי אַף אִם אַתָּה עָתִיד לִגְלוֹת עִם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וְתִהְיֶה לְבָעֵר מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְיַשַּׁבְתָּ שָׁם, מַה בְּכָךְ?
עַד מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ. עַד הֵיכָן הוּא מַגְלֶה אוֹתְךָ? שֶׁמָּא לַחְלַח וְחָבוֹר? אֵין זֶה טֵרוּד מִן הָעוֹלָם, אֶלָּא טִלְטוּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְתָשׁוּב עִם שְׁאָר הַגָּלֻיּוֹת:

(כג) וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר א֕וֹי מִ֥י יִחְיֶ֖ה מִשֻּׂמ֥וֹ אֵֽל׃

וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר וַי לְחַיָּבַיָּא דְּיֵחוֹן כַּד יַעֲבֵּד אֱלָהָא יָת אִלֵּין:

(כד) וְצִים֙ מִיַּ֣ד כִּתִּ֔ים וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־עֵ֑בֶר וְגַם־ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃

וְסִיעַן יִצְטָרְחַן מֵרוֹמָאֵי וִיעַנּוּן לְאָתוּר וְיִשְׁתַּעְבְּדוּן לְעֵבַר פְּרָת וְאַף אִנּוּן לְעָלְמָא יֵיבְדוּן:

רש״יוְעִנּוּ עֵ֑בֶר. וְעִנּוּ אוֹתָם שֶׁבְּעֵבֶר הַנָּהָר:
וְגַם ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד. וְכֵן פֵּרֵשׁ דָּנִיֵּאל "עַד דִּיקְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ" (דניאל ז'):
וְצִים֙. סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּדִכְתִיב (ישעיהו ל"ג) "וְצִי אַדִּיר", תַּרְגּוּמוֹ "וּבוּרְנִי רַבְּתָא" (יומא ע"ז):

(כה) וַיָּ֣קׇם בִּלְעָ֔ם וַיֵּ֖לֶךְ וַיָּ֣שׇׁב לִמְקֹמ֑וֹ וְגַם־בָּלָ֖ק הָלַ֥ךְ לְדַרְכּֽוֹ׃ {פ}

וְקָם בִּלְעָם וַאֲזַל וְתָב לְאַתְרֵיהּ וְאַף בָּלָק אֲזַל לְאָרְחֵיהּ:

כה (א) וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנ֖וֹת אֶל־בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב׃

וִיתֵב יִשְׂרָאֵל בְּשִׁטִּין וְשָׁרֵי עַמָּא לְמִטְעֵי בָּתַר בְּנַת מוֹאָב:

רש״יבַּשִּׁטִּ֑ים. כָּךְ שְׁמָהּ:
לִזְנ֖וֹת אֶל בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב. עַל יְדֵי עֲצַת בִּלְעָם, כִּדְאִיתָא בְחֵלֶק (סנהדרין ק"ו):

(ב) וַתִּקְרֶ֣אןָ לָעָ֔ם לְזִבְחֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ן וַיֹּ֣אכַל הָעָ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לֵאלֹֽהֵיהֶֽן׃

וּקְרָא לְעַמָּא לְדִבְחֵי טַעֲוַתְהוֹן וַאֲכַל עַמָּא וּסְגִידוּ לְטַעֲוַתְהוֹן:

רש״יוַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לֵאלֹֽהֵיהֶֽן. כְּשֶׁתָּקַף יִצְרוֹ וְאוֹמֵר לָהּ הִשָּׁמְעִי לִי, וְהִיא מוֹצִיאָה לוֹ דְּמוּת פְּעוֹר מֵחֵיקָהּ וְאוֹמֶרֶת לוֹ הִשְׁתַּחֲוֵה לָזֶה:

(ג) וַיִּצָּ֥מֶד יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

וְאִתְחַבַּר יִשְׂרָאֵל לְבַעֲלָא פְעוֹר וּתְקֵף רָגְזָא דַיְיָ בְּיִשְׂרָאֵל:

רש״יפְּע֑וֹר. עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעֲרִין לְפָנָיו פִּי הַטַּבַּעַת וּמוֹצִיאִין רְעִי, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ (סנהדרין ס'):

(ד) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת־כׇּל־רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם לַיהֹוָ֖ה נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵֽל׃

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה דְּבַר יָת כָּל רֵישֵׁי עַמָּא וְדוּן וּקְטוֹל דְּחַיַּב קְטוֹל קֳדָם יְיָ לָקֳבֵל שִׁמְשָׁא וִיתוּב תְּקוֹף רוּגְזָא דַיְיָ מִיִּשְׂרָאֵל:

רש״יקַ֚ח אֶת כׇּל רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם. לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹבְדִים לִפְעוֹר:
וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם. אֶת הָעוֹבְדִים:
וְהוֹקַ֥ע. הִיא תְלִיָּה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּבְנֵי שָׁאוּל "וְהוֹקַעֲנוּם לַה'" (שמואל ב כ״א: ו׳) וְשָׁם תְּלִיָּה מְפֹרֶשֶׁת (סנהדרין ל"ד); עֲ"זָ בִּסְקִילָה וְכָל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין (סנהדרין מ"ה):
נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ. לְעֵין כֹּל. וּמִ"אַ: הַשֶּׁמֶשׁ מוֹדִיעַ אֶת הַחוֹטְאִים, הֶעָנָן נִקְפָּל מִכְּנֶגְדּוֹ וְהַחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו:

(ה) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־שֹׁפְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל הִרְגוּ֙ אִ֣ישׁ אֲנָשָׁ֔יו הַנִּצְמָדִ֖ים לְבַ֥עַל פְּעֽוֹר׃

וַאֲמַר משֶׁה לְדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל קְטוּלוּ גְּבַר גַּבְרוֹהִי דְּאִתְחַבָּרוּ לְבַעֲלָא פְעוֹר:

רש״יהִרְגוּ֙ אִ֣ישׁ אֲנָשָׁ֔יו. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִדַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה הוֹרֵג שְׁנַיִם, וְדַּיָּנֵי יִשְֹרָאֵל שְׁמוֹנַת רִבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים כִּדְאִיתָא בְסַנְהֶ' (דף י"ח:):

(ו) וְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַיַּקְרֵ֤ב אֶל־אֶחָיו֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית לְעֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וּלְעֵינֵ֖י כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֣מָּה בֹכִ֔ים פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וְהָא גַּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲתָא וְקָרֵב לְוָת אֲחוֹהִי יָת מִדְיָנֵיתָא לְעֵינֵי משֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאִנּוּן בָּכָן בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא:

רש״יוְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א. נִתְקַבְּצוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל זִמְרִי שֶׁהָיָה נָשִׂיא שֶׁלָּהֶם, אָמְרוּ לוֹ, אָנוּ נִדּוֹנִין בְּמִיתָה וְאַתָּה יוֹשֵׁב וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְּאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין (סנהדרין פ"ב):
אֶת הַמִּדְיָנִ֔ית. כָּזְבִּי בַת צוּר:
לְעֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה. אָמְרוּ לוֹ, מֹשֶׁה, זוֹ אֲסוּרָה אוֹ מֻתֶּרֶת? אִם תֹּאמַר אֲסוּרָה, בַּת יִתְרוֹ מִי הִתִּירָהּ לְךָ, וְכוּ', כִּדְאִיתָא הָתָם:
וְהֵ֣מָּה בֹכִ֔ים. נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה, גָּעוּ כֻלָּם בִּבְכִיָּה; בָּעֵגֶל עָמַד מֹשֶׁה כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק" וְגוֹ' (שמות ל"ב), וְכָאן רָפוּ יָדָיו? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבֹא פִינְחָס וְיִטֹּל אֶת הָרָאוּי לוֹ (תנחומא):

(ז) וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֙קׇם֙ מִתּ֣וֹךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ׃

וַחֲזָא פִּינְחָס בַּר אֶלְעָזָר בַּר אַהֲרֹן כַּהֲנָא וְקָם מִגּוֹ כְנִשְׁתָּא וּנְסֵיב רָמְחָא בִּידֵיהּ:

רש״יוַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙. רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה — אָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה מְקֻבַּלְנִי מִמְּךָ הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. אָמַר לוֹ "קַרְיָנָא דְּאִגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוַנְקָא", מִיָּד ויקח רמח בידו וגו' (סנהדרין פ"ב):

(ח) וַ֠יָּבֹ֠א אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וְעַל בָּתַר גַּבְרָא בַר יִשְׂרָאֵל לְקוּבָתָא וּבְזַע יָת תַּרְוֵיהוֹן יָת גַּבְרָא בַר יִשְׂרָאֵל וְיָת אִתְּתָא לִמְעָהָא וְאִתְכְּלִי מוֹתָנָא מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

רש״יאֶל הַקֻּבָּ֗ה. אֶל הָאֹהֶל:
אֶל קֳבָתָ֑הּ. כְּמוֹ "וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה" (דברים י"ח), כִּוֵּן בְּתוֹךְ זַכְרוּת שֶׁל זִמְרִי וְנַקְבוּת שֶׁלָּהּ וְרָאוּ כֻלָּם שֶׁלֹא לְחִנָּם הֲרָגָם, וְהַרְבֵּה נִסִּים נַעֲשׂוּ לוֹ כו', כִּדְאִיתָא הָתָם:

(ט) וַיִּהְי֕וּ הַמֵּתִ֖ים בַּמַּגֵּפָ֑ה אַרְבָּעָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ {פ}

וַהֲווֹ דְמִיתוּ בְמוֹתָנָא עַשְׂרִין וְאַרְבְּעָא אַלְפִין:

הפטרה מיכה ה׳: ו׳-ו׳: ח׳

אחר קריאת פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום והפטרה, ומזמור ה' מלך גאות לבש או מזמור שיר ליום השבת וה' מלך, יצל''ח דברו משנה והלכה מסדר טהרות שהוא נגד היסוד בחינת היום.

ה (ו) וְהָיָ֣ה ׀ שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה כִּרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵ֑שֶׂב אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ {פ} (ז) וְהָיָה֩ שְׁאֵרִ֨ית יַעֲקֹ֜ב בַּגּוֹיִ֗ם בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר כִּכְפִ֖יר בְּעֶדְרֵי־צֹ֑אן אֲשֶׁ֧ר אִם־עָבַ֛ר וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃ (ח) תָּרֹ֥ם יָדְךָ֖ עַל־צָרֶ֑יךָ וְכׇל־אֹיְבֶ֖יךָ יִכָּרֵֽתוּ׃ (ט) וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְהִכְרַתִּ֥י סוּסֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהַאֲבַדְתִּ֖י מַרְכְּבֹתֶֽיךָ׃ (י) וְהִכְרַתִּ֖י עָרֵ֣י אַרְצֶ֑ךָ וְהָרַסְתִּ֖י כׇּל־מִבְצָרֶֽיךָ׃ (יא) וְהִכְרַתִּ֥י כְשָׁפִ֖ים מִיָּדֶ֑ךָ וּֽמְעוֹנְנִ֖ים לֹ֥א יִֽהְיוּ־לָֽךְ׃ (יב) וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְלֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה ע֖וֹד לְמַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃ (יג) וְנָתַשְׁתִּ֥י אֲשֵׁירֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהִשְׁמַדְתִּ֖י עָרֶֽיךָ׃ (יד) וְעָשִׂ֜יתִי בְּאַ֧ף וּבְחֵמָ֛ה נָקָ֖ם אֶת־הַגּוֹיִ֑ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ {פ} ו (א) שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהֹוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃ (ב) שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהֹוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מ֣וֹסְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהֹוָה֙ עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח׃ (ג) עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽי׃ (ד) כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם׃ (ה) עַמִּ֗י זְכׇר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהֹוָֽה׃ (ו) בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהֹוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃ (ז) הֲיִרְצֶ֤ה יְהֹוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃ (ח) הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהֹוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ׃ {ס}

רש״יכְּטַל מֵאֵת ה׳. שֶׁאֵין בָּא לָעוֹלָם עַל יְדֵי אָדָם וְלֹא יְבַקְשׁוּ פְּנֵי אָדָם עָלָיו, כָּךְ לֹא יְקַוֶּה יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת אִישׁ כִּי אִם בַּה׳:
כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר. כָּךְ יְהִי מַלְכָּם שַׁלִּיט בַּכֹּל:
וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף. רָמַס הִיא דְרִיסַת הָאֲרִי כְּשֶׁהוּא רָעֵב וְאוֹכְלוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וְטָרַף הוּא כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אֶת הַטֶּרֶף לִמְעוֹנוֹתָיו בִּשְׁבִיל גּוּרוֹתָיו וּלְבִיאוֹתָיו:
וְהִכְרַתִּ֥י סוּסֶ֖יךָ. הִיא עֶזְרַת מִצְרַיִם שֶׁאַתֶּם נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם לְהַמְצִיאֲכֶם סוּסִים:
וְהִכְרַתִּ֖י עָרֵ֣י אַרְצֶ֑ךָ. וְלֹא תִצְטָרֵךְ לְעָרֵי מִבְצָר:
וְהִשְׁמַדְתִּ֖י עָרֶֽיךָ. ״וַאֲשֵׁיצֵי בַּעֲלֵי דְבָבָךְ״, וְכֵן (ישעיהו יד: כא) ״וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים״ וְכֵן (שמואל א כח) ״וַיְהִי עָרֶךָ״:
אֶת הֶהָרִ֔ים. אֶת הָאָבוֹת.
הַגְּבָע֖וֹת. הָאִמָּהוֹת.
מֶה עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖. תֵּן לִבְּךָ לְהַכִּיר מַה טּוֹב עָשִׂיתִי לְךָ.
וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ. בַּעֲבוֹדָתִי.
עֲנֵ֥ה בִֽי. הָעֵד בִּי.
כִּי הֶעֱלִיתִיךָ. אַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי לְךָ כָּל הַטּוֹבָה הַזֹּאת, לֹא הֶלְאֵתִיךָ בַּעֲבוֹדָה גְדוֹלָה וּבְקָרְבָּנוֹת גְּדוֹלִים.
אֶת מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מֹשֶׁה לְאַלְפָא מְסוֹרַת דִּינִין וְאַהֲרֹן לְכַפָּרָא עַל עַמָּא וּמִרְיָם לְאוֹרָאָה לְנָשִׁיָא״.
וּמֶה עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן בְּע֑וֹר. ״מָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה׳״ (במדבר כ״ג: ח), שֶׁלֹּא כָּעַסְתִּי כָּל אוֹתָן הַיָּמִים.
מִן הַשִּׁטִּים֙. שֶׁחֲטָאתֶם לִי שָׁם, דְּעוּ צִדְקוֹתַי שֶׁלֹּא מָנַעְתִּי טוֹבָתִי וְעֶזְרָתִי מִכֶּם עַד הֵבֵאתִי אֶתְכֶם לַגִּלְגָּל וְכָבַשְׁתִּי לִפְנֵיכֶם שָׁם אֶת הָאָרֶץ.
אִכַּ֖ף. אֶהְיֶה כָּפוּף.
נַחֲלֵי שָׁ֑מֶן. לִמְנָחוֹת.
הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙. קָרְבָּן לְפִשְׁעִי.
הִגִּ֥יד. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְךָ אָדָם מַה טּוֹב לְךָ לַעֲשׂוֹת.
וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״הֱוֵי צָנוּעַ לְמֵיהַךְ בְּדַחֲלָא דְאֱלָהָךְ״. דָּבָר אַחֵר: וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, לֹא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם אָדָם מְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ וּבָא לְפַיְּסוֹ וְאוֹמֵר לוֹ אֵינִי מִתְרַצֶּה לְךָ עַד שֶׁיָּבֹא פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁבִּזִיתָנִי לִפְנֵיהֶם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין חָפֵץ אֶלָּא שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ.

משנה משנה אהלות י״ד

א. הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָּל שֶׁהוּא. הַגִּזְרָה וְהַגַּבְלִית, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אֵיזֶהוּ הַזִּיז, שֶׁפָּנָיו לְמַטָּה. וְהַגִּזְרָה, שֶׁפָּנֶיהָ לְמָעְלָה. וּבַמָּה אָמְרוּ הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָל שֶׁהוּא, בְּזִיז שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִן הַפֶּתַח שְׁלשָׁה נִדְבָּכִין, שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח. יָתֵר מִכָּאן, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח. הָעֲטָרוֹת וְהַפִּתּוּחִים מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טָפַח:

ברטנורההַזִּיז. שֶׁפָּנָיו לְמַטָּה. כְּמִין לוּחַ יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל לַחוּץ וְרֹאשׁוֹ כָפוּף לְמַטָּה לָאָרֶץ לְצַד הַפֶּתַח, הִלְכָּךְ מִצְטָרֵף אָהֳלוֹ עִם הַפֶּתַח וּמֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא וַחֲשִׁיב כְּאִלּוּ יֵשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְאִם טֻמְאָה תַחְתָּיו הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁרוֹאִין רֹאשׁוֹ הַכָּפוּף לְמַטָּה כְּאִלּוּ הִגִּיעַ לָאָרֶץ, וּמֵבִיא טֻמְאָה שֶׁתַּחְתָּיו לְצַד הַבַּיִת:
וְגִזְרָה. שֶׁפָּנֶיהָ לְמַעְלָה. רֹאשָׁהּ כָּפוּף לְמַעְלָה וְאֵין אֹהֶל שֶׁלָּהּ מִצְטָרֵף עִם הַפֶּתַח, הִלְכָּךְ בָּעְיָה פּוֹתֵחַ טֶפַח:
וְגַבְלִית. מְפָרֵשׁ בַּתּוֹסֶפְתָּא כְּלִי שֶׁמֵּנִיקָה מִכָּאן וּמִכָּאן וּמְשַׁיֵּר מִן הָאֶמְצַע:
שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. דְּשִׁעוּר כָּל נִדְבָּךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְנִדְבָּךְ הוּא שׁוּרָה שֶׁל בִּנְיַן אֲבָנִים:
וְהָעֲטָרוֹת. אֲבָנִים סְדוּרוֹת בְּעִגּוּל בּוֹלְטוֹת מִן הַקִּיר לְמַעְלָה מִן הַפֶּתַח כְּעֵין כִּפָּה לְנוֹי, וְהַיְנוּ עֲטָרָה:
וְהַפִּתּוּחִים. שֶׁעוֹשִׂים מֵאֶבֶן עַל הַפֶּתַח אוֹ עַל הַחַלּוֹן לְנוֹי, וּפְעָמִים שֶׁבּוֹלְטִים מִן הַחַלּוֹן וּמִן הַפֶּתַח טֶפַח אוֹ יוֹתֵר:

עיקר תוספות יום טוב(א) כָּל שֶׁהוּא. בָּרוּר דְּכָל הֲבָאַת טֻמְאָה כָזוֹ שֶׁאֵינָהּ בְּאֹהֶל טֶפַח הַבָּרִיא, אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם. הָרַמְבַּ"ם:
(ב) הָרַ"שׁ. וּבֶעָרוּךְ הֶעְתִּיק, כָּל שֶׁמְּעֻקָּם מִכָּאן. וּפֵרוּשׁ גַּבְלִית, אוֹצָר:

ב. זִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹן, רוּם אֶצְבָּעַיִם, שֶׁעַל גַּבֵּי מְלֹא מַקְדֵּחַ, כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְלֹאוֹ:

ברטנורהזִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח וֽכוּ'. הָכָא מַיְרֵי שֶׁנִּסְתַּם הַפֶּתַח, וּמִשּׁוּם הָכִי בָּעִינַן שֶׁיְּהֵא בַזִּיז פּוֹתֵחַ טֶפַח. וְהָכִי מַשְׁמַע בַּתּוֹסֶפְתָּא:
וְשֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹן רוּם אֶצְבָּעַיִם. כְּלוֹמַר בֵּין חַלּוֹן שֶׁשִּׁעוּרוֹ רוּם אֶצְבָּעַיִם כְּגוֹן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, בֵּין חַלּוֹן שֶׁשִּׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ כְּגוֹן הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בִּתְחִלָּה, זִיז שֶׁעַל גַּבֵּי שְׁנֵיהֶם בְּכָל שֶׁהוּא:
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְלֹאוֹ. חַלּוֹן שֶׁשִּׁעוּרוֹ רוּם אֶצְבָּעַיִם, זִיז שֶׁלּוֹ שִׁעוּרוֹ בְאֶצְבָּעַיִם. וְחַלּוֹן שֶׁשִּׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ זִיז שֶׁלּוֹ נַמִּי מְשַׁעֲרִינַן בִּמְלֹא מַקְדֵּחַ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

עיקר תוספות יום טוב(ג) וְלֹא שֶׁיָּבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבַּיִת, אֶלָּא שֶׁמֵּבִיא הַטֻּמְאָה שֶׁתַּחְתָּיו אֶל הַכֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא אָמְרִינַן דְּזִיז בְּכָל שֶׁהוּא לְכָל דָּבָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג. קָנֶה שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, אֲפִלּוּ גָבֹהַּ מֵאָה אַמָּה, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אַל יַחְמוֹר זֶה מִן הַזִּיז:

ברטנורהאֲפִלּוּ גָבֹהַּ מֵאָה אַמָּה. אַף עַל גַּב דְּזִיז שִׁעוּר גָּבְהוֹ מִן הַפֶּתַח שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים, בְּקָנֶה הֶחְמִירוּ מִשּׁוּם דְּמִטַּלְטֵל. וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי סָבַר דְּאֵין לְהַחֲמִיר בְּקָנֶה יוֹתֵר מִן הַזִּיז, וּלְמַעְלָה מִשְּׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:

ד. זִיז שֶׁהוּא סוֹבֵב אֶת כָּל הַבַּיִת וְאוֹכֵל בַּפֶּתַח שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, טֻמְאָה בַבַּיִת, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. טֻמְאָה תַחְתָּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר. וְכֵן בְּחָצֵר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה:

ברטנורהזִיז. שֶׁהוּא רָחָב טֶפַח וְסוֹבֵב אֶת כָּל כָּתְלֵי הַבַּיִת מִבַּחוּץ, וּכְנֶגֶד הַפֶּתַח אוֹכֵל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְעַל שְׁאָר הַפֶּתַח אֵין זִיז. שֶׁאִם הָיָה אוֹכֵל כְּנֶגֶד הַפֶּתַח טֶפַח הָיָה הַבַּיִת טָמֵא לְדִבְרֵי הַכֹּל:
כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. בְּהָא לֹא פָלֵיג רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כִּדְפָלֵיג בְּסֵיפָא, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ טֻמְאָה לָצֵאת:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת. כֵּיוָן דְּזִיז חָמוּר שֶׁמְּטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבַּיִת בְּשָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת:
וְכֵן בְּחָצֵר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה. וְהָאַכְסַדְרָה אוֹכֶלֶת בַּפֶּתַח שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, טֻמְאָה בַּבַּיִת, כֵּלִים שֶׁבָּאַכְסַדְרָה טְמֵאִים. טֻמְאָה בָאַכְסַדְרָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא הַבַּיִת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

עיקר תוספות יום טוב(ד) שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. כְּלוֹמַר פָּחוֹת מִטֶּפַח:
(ה) תַּחְתָּיו. בְּזִיז שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִשְּׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. הָרַאֲבַ"ד. דְּאִם לֹא כֵן הָיָה מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:

ה. שְׁנֵי זִיזִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶם, בֵּינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן אוֹ בֵינֵיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פָּחוֹת מִטֶּפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶן אוֹ תַחַת הַמּוֹתָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּינֵיהֶן וְתַחַת הַמּוֹתָר, טָמֵא, וְתַחְתֵּיהֶן, טָהוֹר:

ברטנורהשְׁנֵי זִיזִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. וּמְכֻוָּנִים זֶה כְנֶגֶד זֶה:
יֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁכָּל אֶחָד מִן הַזִּיזִים רָחְבּוֹ טֶפַח עַל טֶפַח:
וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח. הַתַּחְתּוֹן גָּבֹהַּ מִן הָאָרֶץ טֶפַח וְהָעֶלְיוֹן גָּבֹהַּ מִן הַתַּחְתּוֹן טֶפַח:
וְטֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן. תַּחַת הַתַּחְתּוֹן. כָּל מַה שֶּׁתַּחְתָּיו טָמֵא וּמַה שֶּׁעַל גַּבָּיו טָהוֹר, דְּחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
בֵּינֵיהֶן. אִם טֻמְאָה בֵּין תַּחְתּוֹן לָעֶלְיוֹן כָּל מַה שֶּׁבֵּינֵיהֶן טָמֵא, אֲבָל מַה שֶּׁתַּחַת הַתַּחְתּוֹן וְשֶׁעַל הָעֶלְיוֹן, טָהוֹר, דְּחוֹצְצִים:
עַל גַּבֵּיהֶן. עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹן. כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה עַד הָרָקִיעַ, טָמֵא, וְכָל הַשְּׁאָר טָהוֹר:
הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן וֽכוּ'‏ תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. דְּבֵין שֶׁהַטֻּמְאָה תַחַת הַתַּחְתּוֹן בֵּין שֶׁהַטֻּמְאָה בֵינֵיהֶן, אוֹתוֹ הָעֹדֶף שֶׁהָעֶלְיוֹן יָתֵר עַל הַתַּחְתּוֹן טֶפַח מְעָרֵב אֶת הַטֻּמְאָה בְּכָל מָקוֹם. אֲבָל מַה שֶּׁעַל הָעֶלְיוֹן טָהוֹר, דְּחוֹצֵץ:
עַל גַּבֵּיהֶן. עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹן:
הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן וֽכוּ'‏ טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן. תַּחַת הַתַּחְתּוֹן:
תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. דְּאוֹתוֹ עֹדֶף מְעָרֵב אֶת הַטֻּמְאָה בֵּינֵיהֶן וּמֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְמַה שֶּׁתַּחְתָּיו:
בֵּינֵיהֶן. אִם הַטֻּמְאָה בֵּינֵיהֶן אוֹ לְמַטָּה בָּאָרֶץ תַּחַת הַמּוֹתָר, דְּהַיְנוּ כְנֶגֶד הָעֹדֶף וְלֹא תַחַת הַתַּחְתּוֹן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. דְּאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא טֶפַח בָּעֹדֶף מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְתַחַת הַתַּחְתּוֹן, הוֹאִיל וְעוֹדֵף עָלָיו:
בֵּינֵיהֶן וְתַחַת הַמּוֹתָר טָמֵא. מַה שֶּׁבֵּין שְׁנֵי הַזִּיזִין וּמַה שֶּׁתַּחְתֵּיהֶן בָּאָרֶץ כְּנֶגֶד הַמּוֹתָר, טָמֵא:
וְתַחְתֵּיהֶן טָהוֹר. מַה שֶּׁתַּחַת הַתַּחְתּוֹן. דְּכֵיוָן דְּאֵין בַּמּוֹתָר טֶפַח אֵין הַטֻּמְאָה בָאָה תַחַת הַתַּחְתּוֹן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

עיקר תוספות יום טוב(ו) דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר לְעֵיל טֻמְאָה תַחַת הַזִּיז הַבַּיִת טָמֵא אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הָרַ"שׁ. וּכְלוֹמַר, וְהָכִי נַמִּי מַחֲמִיר כָּאן בִּשְׁנֵי זִיזִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, דְּהָא לְעֵיל פֵּרֵשׁ דְּהַתַּחְתּוֹן גָּבֹהַּ מִן הָאָרֶץ טֶפַח, וְאִם כֵּן לָאו בְּזִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח מַיְרֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ו. יֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא:

ברטנורהוְאֵין בֵּינֵיהֶם פּוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁאֵין הַתַּחְתּוֹן גָּבֹהַּ מִן הָאָרֶץ טֶפַח וְאֵין הָעֶלְיוֹן גָּבֹהַּ מִן הַתַּחְתּוֹן טֶפַח:
בֵּינֵיהֶן וְתַחְתֵּיהֶן טָמֵא. דְּאֵין הַתַּחְתּוֹן חוֹצֵץ, כֵּיוָן דְּאֵין תַּחְתָּיו פּוֹתֵחַ טֶפַח וְלֹא עַל גַּבָּיו פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְהָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְכָל מַה שֶּׁתַּחְתָּיו וְתַחַת הַתַּחְתּוֹן, וְחוֹצֵץ לְמַה שֶּׁעַל גַּבָּיו, כֵּיוָן דְּעֶלְיוֹן גָּבֹהַּ מִן הָאָרֶץ טֶפַח:
כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. וּמַה שֶּׁתַּחְתָּיו טָהוֹר. דְּאַף עַל גַּב דְּאֵין גָּבֹהַּ מֵחֲבֵרוֹ טֶפַח, הֲרֵי גָּבֹהַּ מִן הָאָרֶץ טֶפַח וְחוֹצֵץ:

עיקר תוספות יום טוב(ז) פֵּרוּשׁ, בֵּין הַתַּחְתּוֹן לָעֶלְיוֹן, לְכָךְ בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב פֵּרוּשׁ לַגִּרְסָא הַשְּׁנִיָּה:

ז. אֵין בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח בֵּין שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. וְכֵן שְׁתֵּי יְרִיעוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טָפַח:

ברטנורהאֵין בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁהַזִּיזִין אֵין בְּרָחְבָּן טֶפַח, הִלְכָּךְ בֵּין שֶׁהַטֻּמְאָה לְמַטָּה בֵּין שֶׁהַטֻּמְאָה לְמַעְלָה לֹא חַיְצֵי כְּלָל:
וְכֵן שְׁתֵּי יְרִיעוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. וּגְבוֹהוֹת זוֹ מִזּוֹ טֶפַח, דִּינָן כִּשְׁנֵי זִיזִין:

עיקר תוספות יום טוב(ח) וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעֲמֵיהּ מַתְנִיתִין דְּהָכָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
(ט) וְכֵן וְכוּ'. וְכֵן בְּכָל הַחֲלֻקּוֹת הַשְּׁנוּיוֹת לְעִנְיַן הַזִּיזִין:

גמרא נדה כ״ג ב: ז׳-ט׳

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל שֶׁאֵין בּוֹ וְכוּ' אָמַר רַב יִרְמְיָה בַר אַבָּא אָמַר רַב הַכֹּל מוֹדִים גּוּפוֹ תַּיִשׁ וּפָנָיו אָדָם אָדָם. גוּפוֹ אָדָם וּפָנָיו תַּיִשׁ וְלֹא כְלוּם. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁפָּנָיו אָדָם וְנִבְרָא בְעַיִן אַחַת כִּבְהֵמָה שֶׁרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִצוּרַת אָדָם וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל צוּרַת אָדָם. אָמְרוּ לוֹ לְרַב יִרְמְיָה בַר אַבָּא וְהָא אִיפְּכָא תַּנְיָא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל צוּרַת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִצוּרַת אָמַר לְהוּ אִי תַנְיָא תַנְיָא:

רש״יגופו תייש ופניו אדם אדם הוא - דבתר צורת פנים אזלינן:
בעין אחד כבהמה - אחת מעיניו דומה לבהמה:
ה"ג רבי מאיר אומר מצורת וחכ"א כל צורת - שרבי מאיר אומר כיון שיש בו מצורת אדם הוי ולד ואע"ג דאין כל צורתו כצורת אדם:
והא איפכא תניא - שר"מ אומר כל צורת והאי כל צורת דר"מ הכי קאמר כל שהוא צורת אדם שבו הוי ולד ואפילו כל פניו תייש אלא שנברא בעין אחת או בלסת אחת הדומה לאדם:
וחכ"א מצורת - עד שיהיה בו מקצת צורה ניכרת כגון חצי הפרצוף דומה לאדם:
אי תניא תניא - שמעתי אני מרב מה שאמרתי אבל אתם הואיל ויש משנה בידכם לכו אחריה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב ועוד שנינו במשנתנו כי חכמים חולקים על ר' מאיר הסבור כי המפלת נפל שצורתו כדמות בהמה חיה ועוף הריהי טמאת לידה, ואילו הם אומרים כי כל שאין בו מצורת אדם — אין הוא נחשב ולד. ובהסבר מחלוקתם אמר רב ירמיה בר אבא, אמר רב: הכל (ואף חכמים) מודים שאם היה גופו של הדבר שהפילה האשה כשל תייש ואולם פניו היו כשל אדם — הרי זה נחשב כוולד אדם, ונטמאת בו טומאת לידה, אף לדעת חכמים. וכן הכל (אף ר' מאיר) סבורים כי אם היה גופו כשל אדם ואולם פניו כשל תייש — הרי זה נחשב כולא כלום, שהרי פניו של נפל זה אינם כשל אדם.
לא נחלקו אלא שפניו של הדבר שהפילה היו אמנם כשל אדם, ואולם נברא בעין אחת כבהמה, ובעין השנית כאדם. שבזה ר' מאיר אומר כי מאחר ויש בו חלק מצורת אדם, הריהו נחשב כולד אדם, ונטמאת בו. ואילו חכמים אומרים שאינו נחשב כולד אדם אלא אם כן היו בפניו כל צורת אדם, ואין האשה נטמאת בכך.
אמר לו לרב ירמיה בר אבא בשאלה על דבריו: והא איפכא תניא [והרי ההיפך מדבריך, שנינו בברייתא], שכך שנינו, ר' מאיר אומר: אין האשה נטמאת אלא אם כן היה בדבר שהפילה כל צורת אדם. וחכמים אומרים שהריהי נטמאת אף אם היה בו חלק מצורת אדם. והרי איפוא ש"כל צורת אדם" משמעו: כל שהוא מצורת אדם, ואפילו כל פניו היו כשל תייש אלא שנברא בעין אחת או בלסת אחת כשל אדם. ואילו לדעת חכמים האומרים "מצורת אדם", משמעו: שאין האשה נטמאת אלא אם כן היה בדבר שהפילה מקצת צורת אדם הניכרת, וכגון שהיה חצי פרצופו כשל אדם! אמר להו [להם] רב ירמיה בר אבא לחכמים: אי תניא [אם כך היא שנויה] — כך היא תניא [שנויה], שאני שמעתי מפי רב כפי שאמרתי, ואולם אתם שישנה ברייתא זו בידכם, לכו אחריה.

זוהר ספר הזהר, ויקהל י״ג

תָּא חֲזֵי אִית יָמִים וְאִית יָמִים. יְמֵי חוֹל כְּמָה דְּאִתְמַר וְאִלֵּין קַיְימִין לְבַר לְעַמִּין. יְמֵי הַשַּׁבָּת דְאִינוּן יְמֵי הַשָּׁבוּעַ קַיְימִין לְיִשְׂרָאֵל. וְכַד סַלְקָא הָאי נְקוּדָה כֹלָא אִתְגַנִיז וְאִיהִי סַלְקָא. כֵיוַן דְאִיהִי סַלְקָא אִתְקְרֵי שַׁבָּת. מַהוּ שַׁבָּת. אִי תֵימָא בְּגִין שְׁבִיתָה דִכְתִיב כִּי בּוֹ שָׁבַת יֵאוּת הוּא. אֲבָל רָזָא דְמִלָּה כִּיוַן דְסַלְקָא הָאי נְקוּדָה וּנְהוֹרָא נָהִיר כְּדֵין מִתְעַטְרָא אִיהִי בְאֲבָהָן כִיוַן דְמִתְעַטְרָא אִיהִי בְּאֲבָהָן כְּדֵין אִתְחַבָּרַת וְאִתְאֲחָדַת בְהוּ לְמֶהֱוֵי חַד וְאִקְרֵי כֹלָא שַׁבָּת. שַׁבָּת שׁ' בַת. שׁ' הָא אוּקְמוּהָ רָזָא דִתְלַת אֲבָהָן דְמִתְאַחֲדָן בְּבַת יְחִידָא וְאִיהִי מִתְעַטְרָא בְּהוּ וְאִינוּן בְּעַלְמָא דְאָתֵי וְכֹלָא אִיהוּ חַד וְדָא אִיהוּ שׁ' בַת לְמֶהֱוֵי כֹלָא חָד. וְאִי תֵימָא שַׁבָּת הַגָּדוֹל וְאִיהוּ לְעֵילָא אֲמָאי אִקְרֵי שַׁבָּת. אֶלָּא וַדָּאי הָכִי הוּא. וְרָזָא דְמִלָּה בְּכָל אֲתַר נְקוּדָה דְאִיהִי עִיקְרָא דְכָל עֵינָא אִקְרֵי בַת. כְּדְאָמַר שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן בְּגִין דְאִיהִי (נְקוּדָה) עִיקְרָא דְכָל עֵינָא אִקְרֵי בַת:

תרגום הזוהרבֹּא וּרְאֵה, יֵשׁ יָמִים וְיֵשׁ יָמִים, יֵשׁ יְמֵי חוֹל, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ לְעֵיל, שֶׁהֵם חג''ת נה''י דְּס''א, וְהֵם עוֹמְדִים לַחוּץ, אֶל הָעַמִּים. יְמֵי הַשַּׁבָּת, שֶׁהֵם שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וְעוֹמְדִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם חג''ת נה''י דְּמַלְכוּת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וּכְשֶׁעוֹלֶה הַנְקוּדָה הַזּוֹ, שֶׁהִיא מַלְכוּת דְּמַלְכוּת, דְּהַיְנוּ הַמַּלְכוּת מִבְּחִינָתָהּ עַצְמָהּ, הַכֹּל נִגְנָז, דְּהַיְנוּ כָּל שֵׁשׁ הַסְּפִירוֹת חג''ת נה''י שֶׁבָּהּ נִגְנָזוֹת וְהִיא עוֹלָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בַּדִּבּוּר הַסָּמוּךְ. כֵּיוָן שֶׁהִיא עוֹלָה, נִקְרֵאת שַׁבָּת. שׁוֹאֵל, מַהוּ שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ לָמָּה נִקְרֵאת בְּשֵׁם שַׁבָּת. אִם תֹּאמַר מִשּׁוּם הַשְּׁבִיתָה, שֶׁכָּתוּב, כִּי בוֹ שָׁבַת, יָפֶה הוּא. אֶלָּא, סוֹד הַדָּבָר, כֵּיוָן שֶׁעָלְתָה נְקוּדָה זוֹ וְאוֹרָהּ מֵאִיר, אָז הִיא מִתְעַטֶּרֶת בָּאָבוֹת, שֶׁהֵם חג''ת דְּז''א. כֵּיוָן הִיא מִתְעַטֶּרֶת בָּאָבוֹת, אָז הִיא מִתְחַבֶּרֶת וּמִתְאֲחֶדֶת בָּהֶם לִהְיוֹת אֶחָד, וְנִקְרָא הַכֹּל שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ הַמַּלְכוּת עִם הָאָבוֹת בְּיַחַד נִקְרָאִים שַׁבָּת, שַׁבָּת, הִיא אוֹתִיּוֹת שׁ' בַּת, שׁ' הֲרֵי הֶעֱמִידוּהָ שׁה''ס שְׁלֹשָׁה אָבוֹת הַמִתְאַחֲדִים בְּבַת יְחִידָה שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת. כִּי שָׁלֹשׁ וָוִין שֶׁבַּשׁ' רוֹמְזִין עָל שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, חג''ת. וְהִיא שֶׁנִּקְרֵאת בַּת וּמִתְעַטֶּרֶת בָּהֶם. וְהֵם, הָאָבוֹת מִתְעַטְּרִים בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא בִּינָה. וְהַכֹּל הוּא אֶחָד. וְזֶהוּ שׁ' בַּת, שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל אֶחָד. וְאִם תֹּאמַר, שַׁבָּת הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא בִּינָה הַנִּקְרֵאת גַּם כֵּן שַׁבָּת, וְהִיא לְמַעְלָה, שֶׁשָּׁם הַחָכְמָה נִסְתֶּרֶת וְאֵינָהּ מְגוּלָה, לָמָּה נִקְרֵאת הִיא שַׁבָּת. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא וַדַּאי כָּךְ הוּא, שֶׁנִּקְרֵאת שַׁבָּת. וְסוֹד הַדָּבָר, כִּי נְקוּדָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא, הִיא עִקָּר הָעַיִן, כְּלוֹמָר, שֶׁיֵשׁ בָּהּ חָכְמָה הַמְּכוּנָה עֵינַיִם. הִיא נִקְרֵאת בַּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן. כִּי מִשּׁוּם שֶׁהִיא הָעִקָּר שֶׁל כָּל הָעַיִן, הִיא נִקְרֵאת בַּת.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות שבת ט׳: י״ב-י״ג

א. הַמְּנַפֵּץ אֶת הַצֶמֶר אוֹ אֶת הַפִּשְׁתָּן אוֹ אֶת הַשָּׁנִי וְכַיּוֹצֵא בְהֵן חַיָּיב וְכַמָּה שִׁיעוּרוֹ כְּדֵי לִטְווֹת מִמֶּנוּ חוּט אֶחָד אָרְכּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים וְהַמְּנַפֵּץ אֶת הַגִּידִים עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ כַּצֶמֶר כְּדֵי לִטְווֹת אוֹתָן הֲרֵי זֶה תּוֹלְדַת מְנַפֵּץ וְחַיָּיב:

ב. הַצוֹבֵעַ חוּט שֶׁאָרְכּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ דָבָר שֶׁאֶפְשַׁר לִטְווֹת מִמֶּנּוּ חוּט כָּזֶה חַיָּיב. וְאֵין הַצוֹבֵעַ חַיָּיב עַד שֶׁיְּהֵא צֶבַע הַמִּתְקַיֵּים אֲבָל צֶבַע שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּים כְּלַל כְּגוֹן שֶׁהֶעֱבִיר סְרַק אוֹ שֵׁשָׁר עַל גַּבֵּי בַרְזֶל אוֹ נְחֹשֶׁת וּצְבַעוֹ פָּטוּר. שֶׁהֲרֵי אַתָּה מַעֲבִירוֹ לְשַׁעְתּוֹ וְאֵינוֹ צוֹבֵעַ כְּלוּם וְכָל שֶׁאֵין מְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶּימֶת בְּשַׁבָּת פָּטוּר:

מוסר ספר חסידים קכ״ד-קכ״ה

אַל יַעֲמוֹד אָדָם לְדַבֵּר עִם מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת פֶּן יְבַטְּלֵם בִּדְבָרָיו צֵא וּלְמַד מֵאַבָּא חִלְקִיָה בַּר בְּרֵיה דְּחוֹנִי הַמַּעְגֶּל שֶׁלֹּא רָצָה לְהָשִׁיב בַּמְלָאכָה אֲפִלּוּ שְׁלוֹם כִּדְאִיתָא בְתַעֲנִית כְּשֶׁנָּתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם זוּגָא דְרַבָּנָן לֹא הֵשִׁיב שָׁלוֹם כָּל שֶׁכֵּן בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם אָרוּר עוֹשֶׂה מְלֶאכֶת שָׁמַיִם בִּרְמִיָּה: מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַבְּרִיּוֹת וְהוּא לוֹקֵחַ מֵהֶם אֵינוֹ נִפְטַר מִן הַעוֹלָם עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ וְכֵן הַמְּפַסֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו וְהַמְסַמֵּא אֶת עֵינָיו לֹא יֵצֵא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבֹא לִידֵי מִדָה זוּ:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב