חק לישראל - פרשת דברים יום שישי

רש״יכי ה' אלהיך ברכך. לְפִיכָךְ לֹא תִכְפּוּ אֶת טוֹבָתוֹ לְהַרְאוֹת כְּאִלּוּ אַתֶּם עֲנִיִּים, אֶלָּא הַרְאוּ עַצְמְכֶם עֲשִׁירִים:
ויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה' אלי וגו'. אֲבָל מִשִּׁלּוּחַ הַמְרַגְּלִים עַד כָּאן לֹא נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ וַיְדַבֵּר אֶלָּא וַיֹּאמֶר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל ל"ח שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים, לֹא נִתְיַחֵד עִמּוֹ הַדִּבּוּר בִּלְשׁוֹן חִבָּה, פָּנִים אֶל פָּנִים וְיִשּׁוּב הַדַּעַת – לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל הַנְּבִיאִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל (מכילתא שמות י"ב):
אתה עבר היום את גבול מואב, וקרבת מול בני עמון. מִכָּאן שֶׁאֶרֶץ עַמּוֹן לְצַד צָפוֹן:
ואת בניו. בנו כְתִיב, שֶׁהָיָה לוֹ בֵן גִּבּוֹר כְּמוֹתוֹ (תנחומא חקת):
וכל אשר צוה ה' אלהינו. שֶׁלֹּא לִכְבֹּשׁ, הִנַּחְנוּ:

רש״יוַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר. לְצַד צָפוֹן הָפַכְנוּ פָנִים לַהֲלֹךְ רוּחַ מִזְרָחִית:

רש״יוְאַל תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם וגו'. לֹא אָסַר לָהֶם עַל מוֹאָב אֶלָּא מִלְחָמָה, אֲבָל מְיָרְאִים הָיוּ אוֹתָם, וְנִרְאִים לָהֶם כְּשֵׁהֶם מְזֻיָּנִים, לְפִיכָךְ כְּתִיב (במדבר כ"ב) "וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם", שֶׁהָיוּ שׁוֹלְלִים וּבוֹזְזִים אוֹתָם; אֲבָל בִּבְנֵי עַמּוֹן נֶאֱמַר (פסוק י"ט) "וְאַל תִּתְגָּר בָּם" – שׁוּם גֵּרוּי, בִּשְׂכַר צְנִיעוּת אִמָּם, שֶׁלֹּא פִרְסְמָה עַל אָבִיהָ כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה הַבְּכִירָה שֶׁקָּרְאָה שֵׁם בְּנָהּ מוֹאָב (בבא קמא ל"ח):
עָ֖ר. שֵׁם הַמְּדִינָה:

רש״יהָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים וגו'. אַתָּה סָבוּר שֶׁזּוֹ אֶרֶץ רְפָאִים שֶׁנָּתַתִּי לוֹ לְאַבְרָהָם, לְפִי שֶׁהָאֵמִים שֶׁהֵם רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, אֲבָל לֹא זוֹ הִיא, כִּי אוֹתָן רְפָאִים הוֹרַשְׁתִּי מִפְּנֵי בְנֵי לוֹט וְהוֹשַׁבְתִּים תַּחְתָּם:

רש״ירְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ וגו'. רְפָאִים הָיוּ נֶחֱשָׁבִין אוֹתָם אֵמִים, כָּעֲנָקִים הַנִּקְרָאִים רְפָאִים, עַל שֵׁם שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָם יָדָיו מִתְרַפּוֹת (בראשית רבה כ"ו):
אֵמִֽים. עַל שֵׁם שֶׁאֵימָתָם מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת (שם), וְכֵן בְּשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים וּנְתַתִּים לִבְנֵי עֵשָׂו:

רש״ייִֽירָשׁ֗וּם. לָשׁוֹן הוֹוֶה, כְּלוֹמַר נָתַתִּי בָהֶם כֹּחַ שֶׁהָיוּ מוֹרִישִׁים אוֹתָם וְהוֹלְכִים:

רש״יאַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה הַיּוֹצְאִים בַּצָּבָא:

רש״יהָ֣יְתָה בָּ֔ם. לְמַהֵר וּלְהֻמָּם בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁלֹּא יִגְרְמוּ לִבְנֵיהֶם עוֹד לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר:

רש״יאֶֽרֶץ רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב. אֶרֶץ רְפָאִים נֶחְשֶׁבֶת אַף הִיא, לְפִי שֶׁהָרְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, אֲבָל לֹא זוֹ הִיא שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם:

רש״יוְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים וגו'. עַוִּים מִפְּלִשְׁתִּים הֵם, שֶׁעִמָּהֶם הֵם נֶחֱשָׁבִים בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י"ג) "חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים", וּמִפְּנֵי הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ לֹא יָכְלוּ יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיא אַרְצָם מִיָּדָם, וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם כַּפְתּוֹרִים וְהִשְׁמִידוּם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם, וְעַכְשָׁיו אַתֶּם מֻתָּרִים לְקַחְתָּהּ מִיָּדָם (חולין ס'):

רש״יתַּ֖חַת כׇּל הַשָּׁמָ֑יִם. לִמֵּד שֶׁעָמְדָה חַמָּה לְמֹשֶׁה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת עוֹג וְנוֹדַע הַדָּבָר תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם (עבודה זרה כ"ה):

רש״ימִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמ֔וֹת. אַעַ"פִּ שֶׁלֹּא צִוַּנִי הַמָּקוֹם לִקְרֹא לְסִיחוֹן לְשָׁלוֹם, לָמַדְתִּי מִמִּדְבַּר סִינַי – מִן הַתּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לָעוֹלָם – כְּשֶׁבָּא הַקָּבָּ"ה לִתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל חָזַר אוֹתָהּ עַל עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וְגָלוּי לְפָנָיו שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּהָ וְאַעַ"פִּ כֵן פָּתַח לָהֶם בְּשָׁלוֹם, אַף אֲנִי קִדַּמְתִּי אֶת סִיחוֹן בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם; דָּ"אַ, ממדבר קדמות – מִמְּךָ לָמַדְתִּי, שֶׁקָּדַמְתָּ לָעוֹלָם, יָכוֹל הָיִיתָ לִשְׁלֹחַ בָּרָק אֶחָד וְלִשְֹרֹף אֶת הַמִּצְרִים, אֶלָּא שְׁלַחְתַּנִי מִן הַמִּדְבָּר אֶל פַּרְעֹה לֵאמֹר (שמות ה') "שַׁלַּח אֶת עַמִּי", בְּמִתּוּן (תנחומא):

רש״יכַּאֲשֶׁ֨ר עָֽשׂוּ לִ֜י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו. לֹא לְעִנְיַן לַעֲבֹר בְּאַרְצָם, אֶלָּא לְעִנְיַן מֶכֶר אֹכֶל וּמַיִם:
עַ֤ד אֲשֶֽׁר אֶֽעֱבֹר֙ אֶת הַיַּרְדֵּ֔ן. מוּסָב עַל אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ:

רש״יהַֽחִלֹּ֙תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ. כָּפָה שַׂר שֶׁל אֱמוֹרִיִּים שֶׁל מַעְלָה תַּחַת רַגְלָיו שֶׁל מֹשֶׁה וְהִדְרִיכוֹ עַל צַוָּארוֹ:

רש״יוַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן. לֹא שָׁלַח בִּשְׁבִיל עוֹג לַעֲזֹר לוֹ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִים זֶה לָזֶה:

רש״ימְתִ֔ם. אֲנָשִׁים, בְּבִזַּת סִיחוֹן נֶאֱמַר בָּזַזְנוּ לָנוּ, לְשׁוֹן בִּזָּה, שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם וּבוֹזְזִים אִישׁ לוֹ, וּכְשֶׁבָּאוּ לְבִזַּת עוֹג, כְּבָר הָיוּ שְׂבֵעִים וּמְלֵאִים, וְהָיְתָה בְּזוּיָה בְּעֵינֵיהֶם, וּמְקָרְעִין וּמַשְׁלִיכִין בְּהֵמָה וּבְגָדִים, וְלֹא נָטְלוּ כִּי אִם כֶּסֶף וְזָהָב, לְכָךְ נֶאֱמַר בַּזּוֹנוּ לָנוּ, לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן, כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי בְּפַ' וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים:

רש״יכׇּל יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙. כָּל אֵצֶל נַחַל יַבֹּק:

רש״יוַנֵּ֣פֶן וַנַּ֔עַל. כָּל צַד צָפוֹן הוּא עֲלִיָּה:

רש״יאַל תִּירָ֣א אֹת֔וֹ. וּבְסִיחוֹן לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר אַל תִּירָא אֹתוֹ אֶלָּא מִתְיָרֵא הָיָה מֹשֶׁה שֶׁלֹּא תַעֲמֹד לוֹ זְכוּת שֶׁשִּׁמֵּשׁ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י"ד) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט", וְהוּא עוֹג:

רש״יחֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב. מְתַרְגְּמִינַן בֵּית פֶּלֶךְ טְרָכוֹנָא, וְרָאִיתִי תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר קוֹרֵא פָּלָטִין טְרָכוֹנִין, לָמַדְתִּי חֶבֶל אַרְגּוֹב הִפַּרְכִיָּא – הֵיכַל מֶלֶךְ, כְּלוֹמַר שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְרֵאת עַל שְׁמָהּ; וְכֵן אֶת הָאַרְגּוֹב דִּמְלָכִים (מלכים ב ט״ו: כ״ה), אֵצֶל הֵיכַל מֶלֶךְ הֲרָגוֹ פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ לִפְקַחְיָה בֶן מְנַחֵם, לָמַדְתִּי שֶׁכָּךְ נִקְרָא שֵׁם הִפַּרְכִיָּא:

רש״ימֵעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י. פְּרוּזוֹת וּפְתוּחוֹת בְּלֹא חוֹמָה, וְכֵן (זכריה ב') "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם":

רש״יהַחֲרֵם֙. לְשׁוֹן הֹוֶה – הָלוֹךְ וְכַלּוֹת:

רש״ימִיַּ֗ד. מֵרְשׁוּת:
שְׁנֵי֙. הוּא שֶׁלֶג בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז וּבִלְשׁוֹן כְּנַעַן:

רש״יצִידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמ֖וֹן וגו'. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (דברים ד') "וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן", הֲרֵי לוֹ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, לָמָּה הֻצְרְכוּ לִכָּתֵב? לְהַגִּיד שֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְפָּאֲרוֹת בְּכָךְ, זוֹ אוֹמֶרֶת עַל שְׁמִי יִקָּרֵא, וְזוֹ אוֹמֶרֶת עַל שְׁמִי יִקָּרֵא:

רש״ימִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒. שֶׁהָרְגוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם, וְהוּא פָּלַט מִן הַמִּלְחָמָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י"ד) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט" – זֶהוּ עוֹג:
בְּאַמַּת אִֽישׁ. בְּאַמַּת עוֹג:

רש״יוְאֶת הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את. הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה, מִנַּחַל אַרְנוֹן וְעַד הַר חֶרְמוֹן, ירשנו בעת ההיא:
מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר עַל נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן. אֵינוֹ מְחֻבָּר לְרֹאשׁוֹ שֶׁל מִקְרָא אֶלָּא לְסוֹפוֹ – עַל נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי, אֲבָל לְעִנְיַן יְרֻשָּׁה עַד הַר חֶרְמוֹן הָיָה:

רש״יהַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים. הִיא אוֹתָהּ שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם:

רש״יתּ֥וֹךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל. כָּל הַנַּחַל וְעוֹד מֵעֵבֶר לִשְׂפָתוֹ, כְּלוֹמַר עַד וְעַד בִּכְלָל וְיוֹתֵר מִכֵּן:

רש״ימִכִּנֶּ֗רֶת. מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמַּעֲרָבִי, וְנַחֲלַת בְּנֵי גָד מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי, וְנָפַל בְּגוֹרָלָם רֹחַב הַיַּרְדֵּן כְּנֶגְדָּם, וְעוֹד מֵעֵבֶר שְׂפָתוֹ עַד כִּנֶּרֶת, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר והירדן וגבל – הַיַּרְדֵּן וּמֵעֵבֶר לוֹ:

רש״יוָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם. לִבְנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד הָיָה מְדַבֵּר:
לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם. הֵם הָיוּ הוֹלְכִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה לְפִי שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, וְאוֹיְבִים נוֹפְלִים לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ג) "וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד":

רש״יחֲזוֹן֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן אָמ֔וֹץ וְגוֹ׳. אָמַר רַבִּי לֵוִי (מגילה י:): דָּבָר זֶה מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ: אָמוֹץ וַאֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אַחִים הָיוּ:
אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וַהֲלֹא עַל כַּמָּה אֻמּוֹת נִתְנַבֵּא: מַשָּׂא בָּבֶל (ישעיהו יג: א), מַשָּׂא מוֹאָב (ישעיהו טו: א)? הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין זֶה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְלֹא נִקְרָא הַסֵּפֶר עַל שֵׁם הֶחָזוֹן הַזֶּה. וְכֵן שָׁנִינוּ בִּבְרַיְתָא דִּמְכִילְתָּא, ״בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ״ (ישעיהו ו: א) תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּסֵּדֶר. וְהַדְּבָרִים מוֹכִיחִים, שֶׁהֲרֵי בְּיוֹם הָרַעַשׁ, יוֹם שֶׁנִּצְטָרַע עֻזִּיָּהוּ, נֶאֱמַר ״וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל ה׳ אוֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ״ (ישעיהו ו: ח), וְאָמַר ״הִנְנִי שְׁלָחֵנִי״. לָמַדְנוּ שֶׁהוּא תְּחִלַּת שְׁלִיחוּתוֹ, וּנְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה אַחַר כָּךְ. וְעַל זוֹ לְבַדָּהּ נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם״, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר עַל מַשָּׂא כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה ״מַשָּׂא אֻמָּה פְּלוֹנִי״, אַף כָּאן כָּתַב חָזוֹן זֶה חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וּלְפִי שֶׁהֵם תּוֹכְחוֹת קֹשִׁי, קְרָאָם חָזוֹן, שֶׁהוּא קָשֶׁה מֵעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּקְרֵאת נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מד:), וּרְאָיָה לַדָּבָר ״חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי״ (ישעיהו כא: ב):
בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ וְגוֹ׳. מַלְכֵי יְהוּדָה – אַרְבָּעָה מְלָכִים הַלָּלוּ קִפֵּחַ בְּיָמָיו. בְּיוֹם שֶׁנִּצְטָרַע עֻזִּיָּהוּ שָׁרְתָה שְׁכִינָה עָלָיו, וְנִתְנַבֵּא כָּל יְמֵי הַמְּלָכִים הַלָּלוּ, עַד שֶׁעָמַד מְנַשֶּׁה וַהֲרָגוֹ (וּנְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ אַחַר שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים כְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן):
שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ. מֹשֶׁה אָמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ״ (דברים לב: א), לָמָּה שִׁנָּה יְשַׁעְיָה אֶת הַלָּשׁוֹן? שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּדָבָר זֶה וּמִדְרָשׁוֹת רַבִּים בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ בְּסִפְרִי, וְנֶחְלְקוּ חֲכָמִים עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ: אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָעֵדִים בָּאִים וּמְעִידִים וְנִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים – עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, וְאִם לָאו – אֵין עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. אִלּוּ לֹא בָּא יְשַׁעְיָה וְנָתַן שְׁמִיעָה לַשָּׁמַיִם וְהַאֲזָנָה לָאָרֶץ, הָיוּ שָׁמַיִם מְעִידִים וְאוֹמְרִים: כְּשֶׁנִּקְרָאנוּ לְעֵדוּת זוֹ בִּימֵי מֹשֶׁה, שֶׁאָמַר ״הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם״ (דברים ל: יט), בְּהַאֲזָנָה שָׁמַעְנוּ, וְהָאָרֶץ מְעִידָה: אֲנִי נִקְרֵאתִי בִּלְשׁוֹן שְׁמִיעָה, וְאֵין עֵדוּתָן מְכֻוֶּנֶת. בָּא יְשַׁעְיָה וְחִלֵּף אֶת הַדָּבָר, נִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם מְעִידִים בִּלְשׁוֹן הַאֲזָנָה וּבִלְשׁוֹן שְׁמִיעָה:
כִּי ה׳ דִּבֵּר. שֶׁתִּהְיוּ עֵדִים בַּדָּבָר כְּשֶׁהִתְרֵיתִי בָּם בִּימֵי מֹשֶׁה. לָכֵן בֹּאוּ וְשִׁמְעוּ שֶׁאֲנִי מִתְוַכֵּחַ עִמָּם, שֶׁעָבְרוּ עַל הַהַתְרָאָה. אֲנִי לֹא סָרַחְתִּי בָּהֶם, אֶלָּא גִּדַּלְתִּים וְרוֹמַמְתִּים וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי (סֵפָרִים אֲחֵרִים). שֶׁתִּהְיוּ עֵדִים לַדָּבָר, וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה״ (דברים לב: א) בַּמְכִילְתָּא (בא יב):
קֹנֵ֔הוּ. מְתַקְּנוֹ בַּחֲרִישָׁה בַּיּוֹם, וּמֵאַחַר שֶׁהִרְגִּילוֹ בְּכָךְ יוֹדֵעַ בּוֹ. אֲבָל חֲמוֹר אָטוּם אֵינוֹ מֵבִין בְּעָלָיו עַד שֶׁיַּאֲכִילֶנּוּ. וְיִשְׂרָאֵל לֹא נִתְפַּקַּח לֵידַע כְּשׁוֹר, כְּשֶׁקְּרָאתִיו ״יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ״ (בראשית לה: י), וְהוֹדַעְתִּיו קְצָת חֻקּוֹתַי וְהֵם עֲזָבוּנִי, כִּדְמְפוֹרָשׁ (יחזקאל כ: לט) וְאוֹמֵר ״אִישׁ אֶת גִּלּוּלֵי וְגוֹ׳״. וְאַף לְאַחַר שֶׁהוֹצֵאתִים מִמִּצְרַיִם וְהֶאֱכַלְתִּים אֶת הַמָּן וְקָרָאתִי אוֹתָם ״עַמִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, לֹא הִתְבּוֹנְנוּ כַּחֲמוֹר (סא״א). דָּבָר אַחֵר: יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ. מַכִּיר הַשּׁוֹר קוֹנֵהוּ לִהְיוֹת מוֹרָאוֹ עָלָיו, לֹא שִׁנָּה מַה שֶׁגָּזַרְתִּי עָלָיו לוֹמַר אֵינִי חוֹרֵשׁ הַיּוֹם, וַחֲמוֹר לֹא אָמַר לִבְעָלָיו אֵינִי טוֹעֵן הַיּוֹם. וּמָה אֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ לְשַׁמֶּשְׁכֶם, וְאֵינָם לֹא לְקִבּוּל שָׂכָר אִם יִזְכּוּ וְלֹא לְשִׁלּוּם פֻּרְעָנוּת אִם חוֹטְאִים, לֹא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם שֶׁגָּזַרְתִּי עֲלֵיהֶם, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁאִם זוֹכִים מְקַבְּלִים שָׂכָר וְאִם חוֹטְאִים מְקַבְּלִים פֻּרְעָנוּת:
לֹ֣א יָדַ֔ע. לֹא אָבוּ לֵידַע, וְיָדְעוּ וְדָשׁוּ בְּעָקֵב, וְעַמִּי לֹא נָתַן לֵב לְהִתְבּוֹנֵן:
ה֣וֹי. כָּל הוֹי שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן קֹבֶל וְקִינָה, כְּאָדָם הַגּוֹנֵחַ מִלִּבּוֹ וְצוֹעֵק ״אֲהָה״, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם מוּעָטִין שֶׁהֵם לְשׁוֹן צַעֲקַת קְרִיאַת קוֹל, כְּמוֹ ״הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן״ (זכריה ב: י), וְתַרְגּוּמוֹ ״אַכְלוּ״ לְשׁוֹן הַכְרָזָה. הוֹי יֵשׁ לִזְעוֹק עַל גּוֹי קָדוֹשׁ הַנֶּהְפַּךְ לִהְיוֹת גּוֹי חוֹטֵא, וְעַם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה״ (דברים ז: ו) נֶהְפַּךְ לִהְיוֹת עַם כֶּבֶד עָוֹן:
עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֺ֔ן. כְּבֵדוּת עָוֹן. כָּבֵד אָדָם שֶׁהוּא כָּבֵד, פישנ״ט בְּלַעַ״ז. כֶּבֶד שֵׁם דָּבָר שֶׁל כְּבֵדוּת, פישנטומ״א בְּלַעַ״ז, וְדָבוּק עִם תֵּיבַת עָוֹן:
זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים. וְהֵם הָיוּ ״זֶרַע בֵּרַךְ ה׳״ (ישעיהו סא: ט), בָּנִים הָיוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶהֶפְכוּ לְמַשְׁחִיתִים:
נִֽאֲצ֛וּ. הִרְגִּיזוּ:
נָזֹ֥רוּ אָחֽוֹר. אֵין נְזִירָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן פְּרִישׁוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (ויקרא כב: ב), ״נְזִיר אֶחָיו״ (בראשית מט: כו). אַף כָּאן נָזוֹרוּ – נְסוֹגוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם מֵאֵצֶל הַמָּקוֹם:
עַ֣ל מֶ֥ה תֻכּ֛וּ וְגוֹ׳. אָדָם שֶׁלָּקָה וְחוֹזֵר עַל סִרְחוֹנוֹ, חֲבֵרוֹ מוֹכִיחוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: ״עַל זֶה לָקִיתָ, וְאֵינְךָ נוֹתֵן לֵב לוֹמַר ׳עַל סֻרְחָן זֶה לָקִיתִי, לֹא אָשׁוּב לַעֲשׂוֹת עוֹד׳?״ אַף כָּאן ״עַל מֶה תֻּכּוּ״ מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן אַתֶּם מוֹסִיפִים סָרָה, לָסוּר מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם? הֲלֹא כְּבָר כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי, וְלָמָּה לֹא תָבִינוּ?
מְתֹ֔ם. לְשׁוֹן תְּמִימוּת, שָׁלֵם מֵאֵין מַכְאוֹב:
פֶּ֥צַע. מַכַּת חֶרֶב:
חַבּוּרָה. לְשׁוֹן חַבָּלָה:
וּמַכָּ֣ה טְרִיָּ֑ה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מְרַסְסָא״, כְּתוּתָה וּמְרוּסֶסֶת:
טְרִיָּ֑ה. דמיצייד״א בְּלַעַ״ז, וּבִלְשׁוֹן גְּמָרָא יֵשׁ ״טַרְיֵה לְרֵישֵׁיהּ״ (חולין מה:). מְנַחֵם פֵּירֵשׁ לְשׁוֹן לַחוּת, כְּלוֹמַר: לַחָה וְרְטוּבָה, תָּמִיד נוֹבַעַת, מוישט״א בְּלַעַ״ז:
לֹא זֹ֙רוּ֙. הַנְּגָעִים הָאֵלֶּה לֹא זוֹרוּ עַל יְדֵי רוֹפְאִים אַבְקַת סַמָּנֵי תַחְבּוֹשֶׁת, לָשׁוֹן ״יְזֹרֶה עַל נָוֵהוּ גָפְרִית״ (איוב יח: טו). וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן רְפוּאָה, כְּמוֹ ״אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר״ (ירמיהו ל: יג). וְלֹא חֻבָּשׁוּ. לְשׁוֹן רְפוּאָה:
וְלֹ֥א רֻכְּכָ֖ה בַּשָּֽׁמֶן. לֹא רֻכְּכָה מַכָּתָם בַּשֶּׁמֶן כְּמִשְׁפַּט שְׁאָר מַכּוֹת, וְאֵין נוֹפֵל כָּאן לוֹמַר ׳לֹא רֻכְּכוּ בַּשֶּׁמֶן׳, שֶׁאֵין מְרַכְּכִין אֶלָּא בִּמְקוֹם הַמַּכָּה, אֲבָל הַמָּזוֹר וְהַחֲבִישָׁה נוֹפֵל לְשׁוֹנָם עַל כָּל הַגּוּף, לְפִיכָךְ נוֹפֵל בָּם לְשׁוֹן רַבִּים: ״לֹא זֹרוּ״ הַנְּגָעִים ״וְלֹא חֻבָּשׁוּ״. וְיוֹנָתָן פָּתַר כָּל הַמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן דּוּגְמָא, עַל שֶׁהֵם מְלוּכְלָכִים וּמְנוּגָּעִים בֶּעָוֹן, וְתִרְגֵּם ״מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ״ מִקְּטַנִּים וְעַד גְּדוֹלִים (ירמיהו ו: ג), ״אֵין בּוֹ מְתֹם״ אֵין טוֹב בּוֹ, ״פֶּצַע וְחַבּוּרָה״ פֶּשַׁע וַעֲוֹנוֹת וְחַטָּאִים. לֹא זֹרוּ וְגוֹ׳ כְּלוֹמַר לֹא נִתְרַפְּאוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן אֲפִלּוּ צַד הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֵין בְּלִבָּם:
לְנֶגְדְּכֶם֙ זָרִים֙ אֹכְלִ֣ים אֹתָ֔הּ. לְעֵינֵיכֶם יֹאכְלוּהָ אוֹיְבֵיכֶם:
וּשְׁמָמָ֖ה. מִכֶּם, כְּנַחֲלָה הַנֶּהְפֶּכֶת לְזָרִים וְהִיא שְׁמָמָה מִבְּעָלֶיהָ; כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
וְנוֹתְרָ֥ה בַת צִיּ֖וֹן. רֵיקָנִית מִיּוֹשְׁבֶיהָ, כִּי יִגְלוּ מִתּוֹכָהּ, כַּאֲשֶׁר תִּוָּתֵר סֻכַּת הַכֶּרֶם שֶׁעֲשָׂאָהּ נוֹצֵר, וּבְעֵת יִבְצֹר הַכֶּרֶם מַנִּיחַ סֻכָּתוֹ וְהוֹלֵךְ, ״בָּתַר דִּקְטָפוּהִי״ (תרגום יונתן) – לְאַחַר שֶׁבָּצְרוּ אוֹתָהּ:
כִּמְלוּנָ֥ה בְמִקְשָׁ֖ה. ״כַּאֲשֶׁר תֵּעָזֵב הַמְּלוּנָה שֶׁעָשָׂה נוֹצֵר בְּרֹאשׁ הַמִּקְשָׁה לִשְׁמֹר קִישּׁוּאִין שֶׁלָּהּ, וּמִשֶּׁתִּלָּקֵט מַנִּיחָהּ וְהוֹלֵךְ. זוֹ שֶׁבַּכֶּרֶם קְרוּיָה סֻכָּה, לְפִי שֶׁהוּא גָּר שָׁם יוֹמָם וָלַיְלָה, בַּיּוֹם שׁוֹמְרָהּ מִן הָעוֹפוֹת וּבַלַּיְלָה מִן הַגַּנָּבִים. אֲבָל הַקִּישּׁוּאִין קָשִׁין הֵם וְאֵין לִירָא מִן הָעוֹפוֹת וְאֵין צָרִיךְ לְשָׁמְרָהּ בַּיּוֹם, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת מְלוּנָה עַל שֶׁהִיא לִינַת הַלֵּילוֹת. ״כְּעַרְסַל מְבָתוּתָא״ – כְּמִשְׁכַּב הַמְּלוּנָה, ״בְּמִקְשָׁיָא בָּתַר דְּאַבְעִיוּהִי״ – לְאַחַר שֶׁלִּקְּטוּהוּ, לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה (פאה ד:): ״שָׁלֹשׁ אַבְעָיוֹת בַּיּוֹם:
כְּעִ֥יר נְצוּרָֽה. כְּעִיר שֶׁצָּרוּ עָלֶיהָ, וְעוֹשִׂים סֻכּוֹת סָבִיב לָהּ לְהִסְתַּתֵּר שָׁם הַחֲיָלוֹת, וּכְשֶׁמִּסְתַּלְּקִים מֵעָלֶיהָ מַנִּיחִין אוֹתָם וְהוֹלְכִין. כָּל זֶה תַּרְגּוּם יוֹנָתָן:
לוּלֵי וְגוֹ׳ הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד. מֵאֵלָיו וּבְרַחֲמָיו, וְלֹא בְּצִדְקוֹתֵינוּ:
כִּמְעָ֑ט כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ. כֻּלָּנוּ כָּלִים:
קְצִינֵ֣י סְדֹ֑ם. שָׂרִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם כִּסְדוֹם. מִכָּאן אָמְרוּ (ברכות יט.): אַל יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן:
שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים. כְּמוֹ ״פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ״ (משלי כה: יז):
מְרִיאִ֑ים. בְּהֵמוֹת צֹאן פְּטוּמוֹת:
לֹ֥א חָפָֽצְתִּי. אַחַר שֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים עַל תּוֹרָתִי, ״זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה״ (משלי כא: כז):
מִֽי בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי. לִרְמוֹס אֶת חֲצֵרַי, אַחֲרֵי שֶׁאֵין לְבַבְכֶם שָׁלֵם עִמִּי:
לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת שָׁ֔וְא. מַתְרֶה אֲנִי בָּכֶם: לֹא תָּבִיאוּ לִי מִנְחַת שָׁוְא שֶׁלָּכֶם, שֶׁהֶעָשָׁן עוֹלֶה מִמֶּנָּה קִיטוֹר שֶׁל תִּיעוּב הוּא לִי, וְלֹא לְנַחַת הָרוּחַ:
חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא אוּכַ֥ל וְגוֹ׳. וְלִקְרוֹא מִקְרָא חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת שֶׁאַתֶּם נֶאֱסָפִים לִקְרֹא עֲצָרָה וַאֲסִיפָה בָּהֶם, לֹא אוּכַל לִסְבּוֹל אָוֶן שֶׁבִּלְבַבְכֶם הַנּוֹטֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְהָעֲצָרָה עִמּוֹ, שֶׁאֵין שְׁנֵי הַדְּבָרִים כָּאֵלּוּ רְאוּיִין יַחַד: לִקְרוֹא עֲצָרָה לֵיאָסֵף לְפָנַי, וְהָאָוֶן שֶׁבִּלְבַבְכֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין אַתֶּם מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִתּוֹךְ לְבַבְכֶם:
וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם. לְפִי שֶׁיֶּדְכֶם דָּמִים מָלֵאוּ:
דָּמִ֥ים. רְצִיחָה:
רַֽחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ. פַּתַּח הוּא, לְשׁוֹן צִוּוּי, לְפִי שֶׁהוּא מִגִּזְרַת רְחַץ, אֲבָל רָחֲצוּ קָמַץ לְשׁוֹן עָבַר שֶׁהוּא מִגִּזְרַת רָחַץ:
רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ, חִדְלוּ, לִמְדוּ, דִּרְשׁוּ, אַשְּׁרוּ, שִׁפְטוּ, רִיבוּ, לְכוּ. עֶשֶׂר אַזְהָרוֹת שֶׁל לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה יֵשׁ כָּאן, כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וּכְנֶגֶד עֲשָׂרָה מַלְכֻיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת:
חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ. חִדְלוּ מִמַּעֲשִׂים הָרָעִים:
הָרֵֽעַ. כְּמוֹ לְהָרֵעַ, אֵין צָרִיךְ לִכְתּוֹב מֵהָרֵעַ, שֶׁכֵּן לְשׁוֹן הַמִּקְרָא נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן חֲדָלָה, ״וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח״ (במדבר ט: ג), ״עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר״ (בראשית מא: ט), כְּלוֹמַר: חָדְלָה הַסְּפִירָה, חָדְלָה הָעֲשִׂיָּה, אַף כָּאן תַּחְדְּלוּ הָרָעָה:
לִמְד֥וּ. רָפֵי נָקוּד, וְהוּא מִגִּזְרַת ״לָמוֹד״ – הָיוּ לְמֵדִין לְהֵיטִיב. הַמְּלַמֵּד לְעַצְמוֹ הוּא מִמִּשְׁקוֹלֶת לָשׁוֹן קַל, לְפִיכָךְ צִוּוּי לָשׁוֹן רַבִּים שֶׁלּוֹ נָקוּד בְּחִירִק כְּמוֹ ״אִמְרוּ״, ״שִׁמְעוּ״, אֲבָל הַמְּלַמֵּד לַאֲחֵרִים הוּא מִמִּשְׁקוֹלֶת לָשׁוֹן כָּבֵד הַמַּדְגִּישׁ, וְאִם בָּא לְצַוּוֹת אֶת הָרַבִּים הוּא נָקוּד ״לַמְּדוּ״. וְכֵן ״דִּרְשׁוּ״ מִגִּזְרַת ״דָּרוֹשׁ״, אֲבָל ״אַשְּׁרוּ״ שֶׁהַשִּׁי״ן מֻדְגֶּשֶׁת מִמִּשְׁקוֹלֶת לָשׁוֹן כָּבֵד וּמִגִּזְרַת ״אַשֵּׁר״, לְפִיכָךְ לָשׁוֹן צִוּוּי לְרַבִּים נָקוּד פַּתַּח כְּמוֹ ״דַּבְּרוּ״, ״סַפְּרוּ״, ״בַּשְּׂרוּ״:
אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ. הַחֲזִיקוּ אֶת הַגָּזוּל, וְהוּא לְשׁוֹן מִשְׁנָה: ״אֲשַׁרְנוּהִי״ (כתובות כא.), ״אִי אֲיַשֵּׁר חֵילִי״ (גיטין ל:), ״יִישַׁר כֹּחֲךָ״ (שבת פז.). לָשׁוֹן אַחֵר: הַדְרִיכוּהוּ בִּנְתִיב אֱמֶת לִזְכּוֹת בְּשֶׁלּוֹ, לְשׁוֹן ״בַּאֲשׁוּרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי״ (איוב כג: א), ״וְאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ לִבֶּךָ״ (משלי כג: ט):
שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם. פְּלוֹנִי זַכַּאי, פְּלוֹנִי חַיָּב:
רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה. הִשְׁתַּדְּלוּ בְּרִיבָהּ לְהִתְוַכֵּחַ בַּעֲדָהּ, שֶׁאֵינָהּ יוֹצֵאת לַחֲזוֹר אַחֲרֵי בַּעֲלֵי דִינָהּ (סא״א):
חָמ֑וֹץ. גָּזוּל, וְדוֹמֶה לוֹ ״מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ״ (תהלים עא: ד):
לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יַחַד, אֲנִי וְאַתֶּם, וְנֵדַע מִי סָרַח עַל מִי; וְאִם אַתֶּם סְרַחְתֶּם עָלַי, עוֹדֶנִּי נוֹתֵן לָכֶם תִּקְוָה לָשׁוּב:
אִם יִהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙. כְּתוּמִים לְפָנַי כְּאוֹדֶם שָׁנִים, אַלְבִּינֵם כַּשֶּׁלֶג:
יֹאמַר ה׳. תָּמִיד הוּא אוֹמֵר לָכֶם כֵּן, כְּמוֹ ״עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ״ (במדבר ט:). דָּבָר אַחֵר: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה – מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ? ״חִדְלוּ הָרֵעַ לִמְדוּ הֵיטֵב״ (ישעיהו א: ז-יז), וְאַחַר שֶׁתָּשׁוּבוּ אֵלַי לְכוּ וְנִוָּכְחָה יַחַד לְהוֹדִיעֵנִי: ״עָשִׂינוּ מַה שֶׁעָלֵינוּ, עֲשֵׂה מַה שֶׁעָלֶיךָ״, וַאֲנִי אוֹמֵר ״אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג״ וְגוֹ׳:
כַתּוֹלָ֖ע. צֶבַע שֶׁצּוֹבְעִים בּוֹ אָדוֹם, גַּרְעִינִים הֵם, וְיֵשׁ תּוֹלָעִים בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד:
כִּי פִּי ה׳ דִּבֵּר. וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב״ (ויקרא כו: ה):
לְזוֹנָ֔ה. תּוֹעָה מֵעַל אֱלֹהֶיהָ:
קִרְיָ֖ה. שֶׁהָיְתָה נֶאֱמָנָה וּמְלֵאָה מִשְׁפָּט, וְצֶדֶק הָיָה לָן בָּהּ, וְעַתָּה מְרַצְּחִים:
מְלֵֽאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט. כְּגוֹן ״רַבָּתִי עָם״ (איכה א:):
צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ. תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵירוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְכַפֵּר עַל שֶׁל הַיּוֹם. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָיוּ מְלִינִים בָּהּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, כְּשֶׁלֹּא הָיוּ מוֹצְאִין לוֹ זְכוּת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיוּ גּוֹמְרִין אֶת דִּינוֹ עַד לְמָחָר, אוּלַי יִמְצְאוּ לוֹ זְכוּת, וְעַתָּה נַעֲשׂוּ רוֹצְחִין. וּמָצִינוּ בִּפְסִיקְתָּא (פרק טו: ז): רַבִּי מְנַחֵם בַּר אוֹשַׁעְיָא אָמַר: תפ״א (אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַחַת) בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּמִנְיַן מְלֵאֲתִי בְּגִימַטְרִיָּא:
וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים. הָרְגוּ אֶת אוּרִיָּה, הָרְגוּ אֶת זְכַרְיָה:
כַּסְפֵּ֖ךְ הָיָ֣ה לְסִיגִ֑ים. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מָעוֹת נְחֹשֶׁת וּמְצַפִּין אוֹתָן בְּכֶסֶף לְהוֹנוֹת בָּהֶם:
סׇבְאֵ֖ךְ מָה֥וּל בַּמָּֽיִם. מַשְׁקִים שֶׁלָּכֶם מְעוֹרָבִים בַּמַּיִם, כְּדְאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא (פסיקתא רבתי טו:). מָהוּל – מְעוֹרָב, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא; וּמִדְרָשׁ אַגָּדָה פּוֹתֵר ״לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל״ (קהלת ב:) – מְעוֹרְבָּב:
סוֹרְרִ֗ים. סָרִים מִן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה:
וְרֹדֵף שַׁלְמוֹנִים. תַּשְׁלוּמִין. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״אָמְרִין גְּבַר לְחַבְרֵיהּ עֲבִיד לִי טַב בְּדִינִי וַאֲשַׁלֵּם לָךְ בְּדִינָךְ״. שׁוֹפֵט שֶׁהָיָה גַּזְלָן, וְהַנִּגְזָל צוֹעֵק עָלָיו בִּפְנֵי שׁוֹפֵט אַחֵר, זֶה אוֹמֵר לוֹ: צַדְּקֵנִי הַיּוֹם וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם גְּמוּלְךָ כְּשֶׁיִּצְעֲקוּ עָלֶיךָ בְּפָנַי. הֲוֵי רוֹדֵף תַּשְׁלוּם גְּמוּלוֹת:
וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹא יָב֥וֹא אֲלֵיהֶֽם. הָאַלְמָנָה בָּאָה לִצְעוֹק, וְהַיָּתוֹם יוֹצֵא, וְזוֹ פּוֹגַעַת בּוֹ וְשׁוֹאַלְתּוֹ: ״מַה הוֹעַלְתָּ בִּצְעָקָתְךָ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט?״ וְהוּא אוֹמֵר: ״כָּל הַיּוֹם הַזֶּה יָגַעְתִּי לוֹ בִּמְלָאכָה, וְסוֹפוֹ לֹא הוֹעַלְתִּי.״ וְזוֹ חוֹזֶרֶת לַאֲחוֹרֶיהָ וְאוֹמֶרֶת: ״וּמַה זֶּה שֶׁהוּא אִישׁ לֹא הוֹעִיל, אֲנִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן?״ הֲוֵי ״יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם״ כְּלָל:
נְאֻ֤ם הָאָדוֹן֙. שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וּבְיָדוֹ לַעֲקוֹר אֶתְכֶם מֵאַרְצְכֶם וְלִנְטוֹעַ בָּהּ אֲחֵרִים:
אֲבִ֖יר יִשְׂרָאֵ֑ל. תָּקְפּוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
ה֣וֹי. לְשׁוֹן הַזְמָנָה וְהַכְרָזָה, וְדוֹמֶה לוֹ ״הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן״ (זכריה ב:), וְיֵדְעוּ הַכֹּל כִּי אֶנָּחֵם מִצָּרַי שֶׁהִכְעִיסוּנִי בְּמַעֲשֵׂיהֶם:
וְאָשִׁ֤יבָה יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ. מַכָּה אַחַר מַכָּה, עַד כְּלוֹת הַפּוֹשְׁעִים:
כַּבֹּ֖ר. לְשׁוֹן בּוֹרִית, סבו״ן בְּלַעַ״ז, וּלְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן נִקָּיוֹן, כְּמוֹ ״וּבַר לֵבָב״ (תהילים כד:), עַל שֵׁם שֶׁהוּא מְנַקֶּה הַבֶּגֶד מִכְּתָמָיו:
סִיגָ֑יִךְ. הָאָמוּר לְמַעְלָה כְּמוֹ ״כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים״ (ישעיהו א: כב), תַּעֲרוֹבֶת נְחֹשֶׁת בְּכֶסֶף קָרוּי סִיג, אַף כָּאן תַּעֲרוֹבֶת רְשָׁעִים עִם הַכְּשֵׁרִים. אֲנִי אֲכַלֶּה הַפּוֹשְׁעִים שֶׁהֵם הַסִּיג:
כׇּל בְּדִילָֽיִךְ. בְּדִיל הַמְעוֹרָב בַּכֶּסֶף, כְּלוֹמַר: הָרְשָׁעִים שֶׁבָּךְ. בְּדִיל אשטיי״ס בְּלַעַ״ז:
כַּבֹּ֖ר. אַעֲמִיד לָכֶם שׁוֹפְטִים כְּשֵׁרִים:
עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק. כְּבַתְּחִלָּה ״צֶדֶק יָלִין בָּהּ״ (ישעיהו א: כא):
בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה. עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ עוֹשֵׂה מִשְׁפָּט:
תִּפָּדֶ֑ה. מֵעֲוֹנוֹתֶיהָ:
וְשָׁבֶ֖יהָ. עוֹשֵׂי תְשׁוּבָה שֶׁבְּתוֹכָהּ. (בִּצְדָקָה – בְּמַצְדִּיקִים עַצְמָם בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה שֶׁבְּתוֹכָהּ):

ברטנורהכֵּיצַד בּוֹצְרִין בֵּית הַפְּרָס. וְיִהְיוּ הָעֲנָבִים שֶׁגָּדְלוּ בוֹ טְהוֹרִים:
מַזִּין עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים. בַּשְּׁלִישִׁי:
וְשׁוֹנִין. בַּשְּׁבִיעִי:
וּמוֹצִיאִין חוּץ לְבֵית הַפְּרָס. וְאַף עַל גַּב דְּהַבּוֹצֵר לַגַּת הֻכְשַׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה וְהוּא מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר שֶׁגָּזְרוּ בוֹ בַיּוֹם, הָנֵי מִלֵּי לְטֻמְאָה דְאוֹרַיְתָא, אֲבָל לְטֻמְאַת בֵּית הַפְּרָס דְּרַבָּנָן הִיא לֹא חָשְׁבִינַן לַהּ הֶכְשֵׁר. וּמִשּׁוּם הָכִי נָקַט וְתָנֵי מַזִּין עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִים מִטֻּמְאָה דְאוֹרַיְתָא, וְאַף עַל פִּי שֶׁחוֹזְרִין וּמִטַּמְּאִין בְּבֵית הַפְּרָס בִּשְׁעַת בְּצִירָה, תּוּ לֹא מִטַּמּוּ עֲנָבִים בִּנְגִיעָתָם מִשּׁוּם טֻמְאַת בֵּית הַפְּרָס כָּל כַּמָּה דְּלֹא הֻכְשַׁר הֶכְשֵׁר גָּמוּר:
וַאֲחֵרִים. שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ בְּבֵית הַפְּרָס:
מְקַבְּלִין. מִן הַבּוֹצְרִים:
וּמוֹלִיכִין לַגָּת. בְּכֵלִים אֲחֵרִים. אֲבָל הַבּוֹצְרִים אֵין מוֹלִיכִין אוֹתָם לַגַּת, לְפִי שֶׁהַגַּת מָלֵא מַשְׁקִין וּמִתְכַּשְּׁרֵי בְהוּ הֶכְשֵׁר גָּמוּר:
וְאִם נָגְעוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ. הַבּוֹצְרִים נָגְעוּ בַּאֲחֵרִים הַמְקַבְּלִין: טְמֵאִים. הַמְקַבְּלִים וּמְטַמְּאִין כָּל הָעֲנָבִים. שֶׁהָאָדָם שֶׁנִּטְמָא בְּבֵית הַפְּרָס נַעֲשָׂה אַב הַטֻּמְאָה וּמְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אוֹחֵז אֶת הַמַּגָּל. דְּסָבְרֵי הַבּוֹצֵר לַגַּת הֻכְשַׁר אֲפִלּוּ לְטֻמְאַת בֵּית הַפְּרָס, וּמִשּׁוּם הָכִי צָרִיךְ שֶׁיֹּאחַז הַמַּגָּל שֶׁהוּא בוֹצֵר בּוֹ בְּסִיב שֶׁל דֶּקֶל דְּלֹא מְקַבֵּל טֻמְאָה:
אוֹ בוֹצֵר בְּצוֹר. וְהוּא אֶבֶן חַדָּה, דְּלָאו כְּלִי הִיא:
וּמוֹלִיךְ לַגָּת. אֲפִלּוּ הוּא עַצְמוֹ. דְּכֵיוָן דְּזָהִיר וְאִית לֵיהּ הֶכֵּרָא שֶׁמַּנִּיחַ בִּכְפִישָׁה לֹא נָגַע:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּכֶרֶם הַנַּעֲשָׂה בֵית הַפְּרָס. שֶׁהָיוּ גְּפָנִים וְאִילָנוֹת נְטוּעִים בּוֹ קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה בֵּית הַפְּרָס: אֲבָל הַנּוֹטֵעַ. לְכַתְּחִלָּה בְּבֵית הַפְּרָס: יִמָּכֵר לַשּׁוּק. דְּקָנְסִינַן לֵיהּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לִטַּע בְּבֵית הַפְּרָס. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

עיקר תוספות יום טוב(א) לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, שֶׁאִם הָיוּ טְמֵאִים טֻמְאָה דְאוֹרַיְתָא כוּ'. מַשְׁמַע דִּטְהוֹרִים אֵין צְרִיכִים הַזָּיָה כְלָל. וּמַתְנִיתִין לֹא מַשְׁמַע הָכִי. אֲבָל לְהָרַמְבַּ"ם מַזִּין אַף עַל הַטְּהוֹרִים, וְטַעֲמָא, כְּדֵי לְהַכִּיר שֶׁאֵין מְקִלִּין בְּטֻמְאַת בֵּית הַפְּרָס אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) כָּךְ הִיא גִרְסַת הָרַ"שׁ. אֲבָל כָּתַב דְּאֵין לְפָרֵשׁ שֶׁנָּגְעוּ בוֹצְרִים בַּמְּקַבְּלִים, דְּאִם כֵּן פְּשִׁיטָא. [וְזֶה לֹא קַשְׁיָא, דְּטוּבָא קָמַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל פִּי שֶׁנְּחַשְּׁבֵם כְּאִלּוּ אֵינָם מֻכְשָׁרִין וְרַשָּׁאִין לְבָצְרָן, כְּשֶׁיֵּצְאוּ חוּץ לְבֵית הַפְּרָס נְחַשְּׁבֵם מֻכְשָׁרִין. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב]. וְעוֹד, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אֵלּוּ בְאֵלּוּ. וּפֵרֵשׁ הוּא, שֶׁנָּגְעוּ זֶה בְמַה שֶּׁבָּצַר זֶה. וְדָמֵי לְהָא דְאִיתָא בַתּוֹסֶפְתָּא, בָּצַר בֵּית הַפְּרָס זֶה לֹא יִבְצֹר בֵּית הַפְּרָס אַחֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ג) כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יוּכַל לְבָצְרָן בְּטָהֳרָה. אֲבָל כְּשֶׁמוֹכְרָן לַשּׁוּק, וַדַּאי טְהוֹרִים הֵן, שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֶלָּא עַל הַבּוֹצֵר לַגַּת:

ברטנורהשְׁלֹשָׁה בֵית הַפְּרָס הֵן. כִּדְקָא חֲשִׁיב לְהוּ וְאָזֵיל. שָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר, וְשָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, וּשְׂדֵה בוֹכִים:
נִטַּעַת כָּל נֶטַע. נוֹטֵעַ בָּהּ כָּל אִילָנוֹת שֶׁיִּרְצֶה. וּמַתְנִיתִין דְּלֹא כְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָסַר לְעֵיל. וְאִיכָּא לְמֵימַר דְּאַף רַבִּי יוֹסֵי לֹא אָסַר אֶלָּא לִטַּע בָּהּ כֶּרֶם בִּלְבַד, מִשּׁוּם דְּהַבּוֹצֵר לַגַּת הֻכְשַׁר, אֲבָל לֹא שְׁאָר אִילָנוֹת:
חוּץ מִזֶּרַע הַנִּקְצָר. אֲבָל זֶרַע הַנֶּעֱקָר עִם שָׁרָשָׁיו חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יָבִיא עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה עִם הֶעָפָר הָעוֹלֶה עִם הַשָּׁרָשִׁים הַנֶּעֱקָרִים:
וְאִם עֲקָרוֹ. אוֹתוֹ זֶרַע הַנִּקְצָר:
צוֹבֵר אֶת גָּרְנוֹ לְתוֹכוֹ. לְתוֹךְ הַשָּׂדֶה עַצְמָהּ. וְדָשׁ אוֹתוֹ שָׁם. וְלֹא יְבִיאֶנּוּ לַבַּיִת עַד אַחַר דִּישָׁה, שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת אֶת הַטֻּמְאָה:
וְכוֹבְרוֹ בִשְׁתֵּי כְבָרוֹת. זוֹ אַחַר זוֹ. שֶׁמָּא נִתְעָרֵב עִמּוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה:
וְהַקִּטְנִיּוֹת בְּשָׁלֹשׁ. לְפִי שֶׁהַקִּטְנִיּוֹת יֵשׁ בָּהֶן עָפָר יוֹתֵר מִבַּתְּבוּאָה, מִשּׁוּם הָכִי חָיְשֵׁי בְהוּ טְפֵי. אֲבָל טְהוֹרִין הֵן, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻכְשְׁרוּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
וְשׂוֹרֵף אֶת הַקַּשׁ וְאֶת הֶעָצָה. בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה. שֶׁמָּא יֵשׁ בָּהֶן עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה:
קַשׁ. תֶּבֶן שֶׁל תְּבוּאָה:
עָצָה. תֶּבֶן שֶׁל קִטְנִיּוֹת:
וּמְטַמְּאָה בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא. שְׂדֵה בֵּית הַפְּרָס שֶׁאָמַרְנוּ:
וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְאֹהֶל. דְּכָל טֻמְאָתָהּ מִשּׁוּם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה וְעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה אֵינוֹ מְטַמֵּא בְאֹהֶל:

עיקר תוספות יום טוב(ד) לֹא הָיָה רָאוּי לִמְנוֹת עִמָּהֶם שְׂדֵה בּוֹכִים, דְּטָהוֹר גָּמוּר הוּא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּשַׁיָּךְ בָּהּ דִּין זְרִיעָה וּנְטִיעָה, קָא חֲשִׁיב לֵיהּ. הָרַ"שׁ:
(ה) הַקֶּבֶר כוּ'. הוּא בֵּית הַפְּרָס דְּרֵישׁ פִּרְקִין [דִּלְעֵיל], שֶׁשִּׁעוּרוֹ מְלֹא הַמַּעֲנָה. הָרַ"שׁ:
(ו) נִטַּעַת כוּ'. שֶׁהַנּוֹטֵעַ אֵין דַּעְתּוֹ לַעֲקֹר, וְאִם תִּהְיֶה טֻמְאָה טְמוּנָה תַחְתָּיו אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הָרַאֲבַ"ד. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, לְפִי שֶׁהַשָּׁרָשִׁין יוֹרְדִים לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה וּלְכָךְ טָהוֹר כְּדִלְקַמָּן מִשְׁנָה ה':
(ז) כְּלוֹמַר, הַתְּבוּאָה וְהַקִּטְנִיּוֹת:
(ח) מִפְּנֵי שֶׁהֵם רַב וּמִסְתַּבְּכִין בְּיַחַד וְאִי אֶפְשָׁר לְבָדְקָן. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב, אִם תַּתִּיר לוֹ בַהֲנָיָה, מוֹצִיאוֹ לְמָכְרוֹ וְנִמְצָא מַרְגִּיל אֶת הַטֻּמְאָה:
(ט) וְקָשֶׁה, דִּבְכַמָּה דוּכְתֵּי תְנַן הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ. וְהָרַ"שׁ כָּתַב, קַשׁ הֵם הַשִּׁבֳּלִים יָדוֹת שֶׁל תְּבוּאָה. וְכֵן עָצָה, יָדוֹת [שֶׁל קִטְנִיּוֹת]:

ברטנורהנִזְרַעַת כָּל זֶרַע. הָכִי גָרְסִינַן בְּרֹב הַסְּפָרִים. אֲבָל בַּתּוֹסֶפְתָּא קָתָנֵי אֵינָהּ נִזְרַעַת כָּל זֶרַע. וְכֵן הִיא בְעֵינַי:
וְאֵינָהּ נִטַּעַת כָּל נֶטַע. וְלֹא מִבַּעְיָא דְּאֵין נוֹטְעִין לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא אַף הַנָּטוּעַ לֹא יְקַיֵּם, שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל בְּנֵי אָדָם לְשָׁם, מִשּׁוּם דִּמְטַמְּאָה בְאֹהֶל אַחְמוּר בָּהּ טְפֵי:
חוּץ מֵאִילַן סְרָק. דְּמֻתָּר לִטַּע בָּהּ. וּמַהוּ אִילַן סְרָק, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת:

עיקר תוספות יום טוב(י) שֶׁאָבַד. נִרְאֶה דְּאָבַד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד דְּאוֹרַיְתָא כְּבִקְעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְהָא דְאָמְרִינַן בְּכָל דּוּכְתֵּי בֵּית הַפְּרָס דְּרַבָּנָן, הַיְנוּ בְנֶחֱרַשׁ. וְאָבַד נַמִּי בִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהֶחֱמִירוּ בוֹ יוֹתֵר מִבִּקְעָה בִּימוֹת הַחַמָּה, דְּהָתָם הַטֻּמְאָה יְדוּעָה וְלֵיכָּא סְפֵקָא אֶלָּא לָזֶה שֶׁנִּכְנַס, אֲבָל אָבַד הַסְּפֵקָא, לְכָל אָדָם. הָרַ"שׁ:
(יא) דְּהֵיכִי יַחֲרֹשׁ וְיִזְרַע, הָא מִטַּמֵּא בְהֶסֵּט. הָרַ"שׁ. וּמַהֲרַ"ם כָּתַב דְּלֹא קַשְׁיָא, דְּהָא תְנַן בְּמִשְׁנָה ג'‏ דְּאֵינָהּ עוֹשָׂה בֵּית הַפְּרָס. וְכֵן הוּא גִרְסַת הָרַמְבַּ"ם. וּמְפָרֵשׁ, לְפִי שֶׁאֵין שָׁרְשֵׁי הַזְּרָעִים מַגִּיעִין עַד לַקֶּבֶר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן שָׁרְשֵׁי הָאִילָנוֹת:
(יב) וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, עֲפָרָהּ מְטַמֵּא:
(יג) וּבְמַשָּׂא כוּ'. כְּבֵית הַפְּרָס. שֶׁמָּא נָדוֹשׁ הַקֶּבֶר בָּהּ וְיִהְיוּ עֲצָמוֹת כַּשְּׂעֹרָה בַעֲפָרָהּ. הָרַמְבַּ"ם. וְנִיחָא הַשְׁתָּא דְמִקְרֵי בֵּית הַפְּרָס, לְפִי שֶׁשַּׁיָּךְ בּוֹ גַּם כֵּן פְּרִיסַת הָעֲצָמוֹת כוּ'. וְהַתּוֹסָפוֹת נִדְחֲקוּ בָזֶה:
(יד) וּבְאֹהֶל. לְפִי שֶׁאוּלַי עַל זֶה הַקֶּבֶר הֶאֱהִיל כוּ', וּכְבָר הָיְתָה בוֹ טֻמְאָה קְבוּעָה. הָרַמְבַּ"ם:

ברטנורהשְׂדֵה בוֹכִים. מָקוֹם רָחוֹק מִבֵּית הַקְּבָרוֹת שֶׁמּוֹשִׁיבִין שָׁם הַמִּטָּה שֶׁל הַמֵּת וּמִתְוַעֲדִין וּבוֹכִין שָׁם:
לֹא נִטַּעַת וְלֹא נִזְרַעַת. בְּפֶרֶק קַמָּא דְּמוֹעֵד קָטָן בַּגְּמָרָא, מְפָרֵשׁ דְּמִשּׁוּם יֵאוּשׁ בְּעָלִים נָגְעוּ בָהּ, דְּכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, מִתְיָאֲשִׁים הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה וְהָוֵי לֵיהּ כְּמֵצַר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בוֹ רַבִּים וְאָסוּר לְקַלְקְלוֹ. וְדַוְקָא כְשֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בוֹ הָרַבִּים כַּדִּין. אֲבָל לֹא נִתְיָאֲשׁוּ, דְּהַשְׁתָּא שֶׁלֹּא כַדִּין הֶחֱזִיקוּ בוֹ, מֻתָּר לְקַלְקְלוֹ:
וַעֲפָרָהּ טָהוֹר. דְּלֹא מַחְזְקִינַן בָּהּ טֻמְאָה כְּלָל:
וְעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ תַנּוּרִים לַקֹּדֶשׁ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁנֵי בֵית הַפְּרָס הָרִאשׁוֹנִים:
שֶׁבּוֹדְקִים לְעוֹשֶׂה פֶסַח. אַשָּׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר קָאֵי. דְּאִם הוֹלֵךְ שָׁם אָדָם וְצָרִיךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ, בּוֹדְקִים אוֹתָהּ כְּדִמְפָרֵשׁ בְּסֵיפָא, וְאִם לֹא נִמְצָא שָׁם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה אֶת פִּסְחוֹ:
וְאֵין בּוֹדְקִין לִתְרוּמָה. דְּדַוְקָא לְפֶסַח סוֹמֵךְ אַבְּדִיקָה זוֹ, מִשּׁוּם דְּטֻמְאַת בֵּית הַפְּרָס דְּרַבָּנָן, וַחֲכָמִים לֹא הֶעֱמִידוּ דִבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כָּרֵת, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ מַקְרִיב קָרְבַּן פֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ חַיָּב כָּרֵת. אֲבָל בִּתְרוּמָה דְּאֵין בַּאֲכִילָתָהּ כִּי אִם עֲשֵׂה, הֶעֱמִידוּ דִבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם עֲשֵׂה וְאֵין מוֹעֶלֶת בְּדִיקָה זוֹ לְהַתִּירוֹ בַּתְּרוּמָה:
וּלְנָזִיר. שֶׁהָלַךְ שָׁם:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בּוֹדְקִין. וְאִם לֹא נִמְצָא שָׁם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה אֵינוֹ מְגַלֵּחַ:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין בּוֹדְקִין. דְּבֵין נִמְצָא וּבֵין לֹא נִמְצָא מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן:
אֶת הֶעָפָר שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲסִיטוֹ. כְּגוֹן עָפָר תִּחוֹחַ:
וּמְמַחֶה. עוֹשֵׂהוּ דַּק דַּק בְּיָדוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אִם יֵשׁ בּוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה:

עיקר תוספות יום טוב(טו) פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ הוּא דֶרֶךְ זֶה הַשָּׂדֶה שֶׁבּוֹכִים בּוֹ סוֹף שֶׁמִּתְיָאֲשִׁים, אֲבָל לֹא וַדַּאי שֶׁמִּתְיָאֲשִׁים. וְהַיְנוּ דְכָתַב דְּדַוְקָא שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ. וּלְפִי זֶה אֵינוֹ עִנְיָן לְטֻמְאָה אֶלָּא מִשּׁוּם דְּשַׁיָּךְ בֵּיהּ זְרִיעָה וּנְטִיעָה קָחֲשִׁיב לֵיהּ. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, אֵין נוֹטְעִים כוּ', שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל בְּנֵי אָדָם לְשָׁם, שֶׁמָּא יֵשׁ שָׁם טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרוֹב לְבֵית הַקְּבָרוֹת כוּ', וַעֲפָרָהּ טָהוֹר כוּ', לְפִיכָךְ אֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא אָדָם וְיִקְבֹּר בּוֹ כוּ', שֶׁהֲרֵי לֹא הֻחְזְקָה שָׁם טֻמְאָה. וּכְעֵין זֶה כָּתַב רַשִׁ"י [וְתוֹסָפוֹת]. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) שֶׁכָּל אֲכִילַת קָדָשִׁים מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) וְדִינוֹ כִּסְפֵק נָזִיר טָמֵא וּסְפֵק נָזִיר טָהוֹר. וְהַךְ מִשְׁנָה אֵינָהּ הֲלָכָה, דְּבֵית שַׁמַּאי בִּמְקוֹם בֵּית הִלֵּל אֵינָהּ מִשְׁנָה כְלָל. וּרְאָיָה, דִּבְפֶרֶק ז'‏ דְּנָזִיר מִשְׁנָה ג'‏ תְּנַן דְּעַל בֵּית הַפְּרָס אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ:

ברטנורהכֵּיצַד מְטַהֲרִין בֵּית הַפְּרָס. אַבֵּית הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן קָאֵי, שֶׁהוּא שָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בּוֹ קֶבֶר:
נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. כְּשִׁעוּר עֹמֶק הַמַּחֲרֵשָׁה שֶׁמְּגַלְגֶּלֶת הָעֲצָמוֹת:
הָרוֹצֵף. לְשׁוֹן רִצְפָּה שֶׁל אֲבָנִים:
טָהוֹר. כֵּיוָן דְּאֵין יָכוֹל לַהֲסִיטָן. שֶׁאִם הָיָה מְהַלֵּךְ עַל גַּבָּן וְנִסָּטוֹת, אִיכָּא לְמֵיחַשׁ אַהֶסֵּט עֶצֶם שֶׁתַּחְתֵּיהֶן:
אַף הָעוֹזֵק. הַחוֹפֵר וּמַשְׁלִיךְ הָאֲבָנִים, אִם עָשָׂה כֵן בְּכָל בֵּית הַפְּרָס, טָהוֹר. עוֹזֵק, לְשׁוֹן וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ (ישעיה ה). וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

עיקר תוספות יום טוב(יח) וְנָתַן כוּ'. מִדִּבְרֵי הָרַ"שׁ דִּלְקַמָּן מַשְׁמַע דְּאוֹתָן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁנּוֹטֵל הוּא שֶׁנּוֹתֵן עַל גַּבֵּי חֶצְיוֹ הָאַחֵר, מִדְּלֹא תְנַן מִמָּקוֹם אַחֵר, וְעוֹד דִּפְשִׁיטָא הוּא. וְצָרִיךְ לוֹמַר דִּסְבָרַת רַ"שׁ דְּאֵין לָחֹשׁ עוֹד לְשֶׁיִּגַּע בְּעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲסִיטָם כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ עָפָר טֶפַח וּמֶחֱצָה עַל גַּבָּם, וּמַיְרֵי שֶׁבָּדַק קֹדֶם שֶׁנָּתַן. אֲבָל מַהֲרַ"ם כָּתַב, וְנָתַן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כוּ', פֵּרוּשׁ, מִמָּקוֹם אַחֵר, וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִפֹּל הֶעָפָר מִן הַגָּבֹהַּ לַנָּמוּךְ וְיַחֲזֹר לְטֻמְאָתוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁטָּהֵר שָׁעָה אַחַת תּוּ לֹא מְטַמְּאִים לֵיהּ. וְרַ"שׁ סָבַר, אֲפִלּוּ חֶצְיָן בִּנְתִינָה וְחֶצְיָן בִּנְטִילָה מִצְטָרְפִין:
(יט) דְּדָמֵי לָרֵישָׁא שֶׁנּוֹטֵל מִכָּאן וְנוֹתֵן עַל חֶצְיָהּ הָאַחֵר, אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה כָךְ בְּכָל הַשָּׂדֶה מְקוֹמוֹת מְקוֹמוֹת. הָרַ"שׁ. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּהָכָא חָיְשִׁינַן יוֹתֵר שֶׁמָּא לֹא בָּדַק יָפֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּעוֹשֶׂה כֵן מִמַּחֲצִיתוֹ לְמַחֲצִיתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורההַמְהַלֵּךְ בְּבֵית הַפְּרָס. בְּשָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר:
עַל אֲבָנִים שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲסִיטָן. כְּגוֹן עַל גַּבֵּי אֲבָנִים שֶׁאֵינָן תְּקוּעוֹת וּקְבוּעוֹת בָּאָרֶץ וְהֵן נִסָּטוֹת מֵחֲמַת הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, וְעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה נִסָּט מִכֹּחוֹ. וְרוֹכֵב עַל גַּבֵּי אָדָם אוֹ בְּהֵמָה [שֶׁכֹּחָן] רַע וְהוֹלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶן, טָמֵא הָרוֹכֵב, דְּכֵיוָן דְּכֹחַ הַתַּחְתּוֹן רַע, מֵחֲמַת מַשָּׂא הָעֶלְיוֹן נִסְּטוּ וְהָוֵי כְּאִלּוּ הוּא מֵסִיט הָעֶצֶם. אֲבָל אִם הָיָה כֹּחַ הַנִּרְכָּב יָפֶה, לָא חֲשִׁיב הָרוֹכֵב כְּמֵסִיט הָעֶצֶם. וְהֵיכִי דָּמֵי אָדָם שֶׁכֹּחוֹ רַע, כָּל שֶׁרוֹכְבוֹ וְאַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹקְשׁוֹת. וּבְהֵמָה שֶׁכֹּחָהּ רַע, כָּל שֶׁרוֹכְבָהּ וּמַטִּילָה גְּלָלִים:
בֶּהָרִים וּבַסְּלָעִים. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קוֹבְרִין שָׁם מֵת:
טָמֵא. מִפְּנֵי עֲפַר אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל שָׁם:
בַּיָּם וּבַשּׁוּנִית טָהוֹר. מִטֻּמְאַת גּוּשָׁהּ. שֶׁגָּזְרוּ עַל גּוּשָׁהּ שֶׁל אֶרֶץ הָעַמִּים לִשְׂרֹף תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שֶׁנָּגְעוּ בַּעֲפָרָהּ וְאֵין שׂוֹרְפִים תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שֶׁבָּאוּ בַיָּם וּבַשּׁוּנִית, שֶׁאֵין קוֹבְרִים שָׁם מֵת, אֲבָל טֻמְאַת אֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ הָעַמִּים יֵשׁ בָּהֶן, שֶׁגָּזְרוּ עַל אֲוִירָהּ לִתְלוֹת, שֶׁתְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שֶׁנִּכְנְסוּ לַאֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים וְלֹא נָגְעוּ בְגוּשָׁהּ, לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין:
בְּזַעְפּוֹ. כְּשֶׁהַיָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר:

עיקר תוספות יום טוב(כ) הָאָדָם. וְקָשֶׁה, הֲלֹא יְטַמֵּא הַתַּחְתּוֹן לָעֶלְיוֹן. וְעוֹד, טֻמְאָה בְחִבּוּרִין הוּא וְטָמֵא שִׁבְעָה, וְיֵשׁ לוֹמַר, כְּגוֹן שֶׁהַתַּחְתּוֹן נָכְרִי, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְטָהוֹר הָעֶלְיוֹן מִטֻּמְאָה דְאוֹרַיְתָא. אִי נַמִּי, כְּגוֹן שֶׁלָּבוּשׁ לְבוּשִׁים הַרְבֵּה, דְּטֻמְאָה בְחִבּוּרִין לֹא מְטַמֵּא אֶלָּא אָדָם אֶחָד אוֹ בֶגֶד אֶחָד, אֲבָל שֵׁנִי אֵינוֹ טָמֵא אֶלָּא טֻמְאַת עֶרֶב, וְאֵין מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים. וַאֲפִלּוּ יִטַּמֵּא טֻמְאָה דְרַבָּנָן, מִכָּל מָקוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא הָוֵי אֶלָּא רִאשׁוֹן וְלֹא יְטַמֵּא אָדָם. תּוֹסָפוֹת [בָּבָא מְצִיעָא דַּף קה]:
(כא) רָע. אֲפִלּוּ נִשְׁמַר וְלֹא נִדְנֵד. הָרַמְבַּ"ם:
(כב) וְכֵן הִצְרִיכוּהוּ הַזָּיָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. וְלֹא כֵן לְנִטְמָא מֵאֲוִירָהּ דְּאֵין צָרִיךְ [אֶלָּא] טְבִילָה וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. הָרַמְבַּ"ם:

ברטנורההַקּוֹנֶה שָׂדֶה בְסוּרְיָא. אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד. וַעֲפָרָהּ טָמֵא כְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְחַיֶּבֶת בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
אִם יָכוֹל לְהִכָּנֵס לָהּ בְּטָהֳרָה. שֶׁאֵין אֶרֶץ הָעַמִּים מַפְסִיק בֵּין אוֹתָהּ שָׂדֶה שֶׁקָּנָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
טְהוֹרָה. אוֹתָהּ שָׂדֶה. וַאֲפִלּוּ אַגּוּשָׁהּ דִּידַהּ לֹא גָזְרוּ, כֵּיוָן שֶׁהִיא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּמִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי הַקּוֹנֶה שָׂדֶה. אֲבָל אִם הָיָה רֹחַב טֶפַח מֵאֶרֶץ הָעַמִּים אוֹ מִבֵּית הַקְּבָרוֹת מַפְסִיק בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַשָּׂדֶה שֶׁקָּנָה בְסוּרְיָא, דְּהַשְׁתָּא אֵין יָכוֹל לִכָּנֵס בָּהּ בְּטָהֳרָה, עֲפָרָהּ שֶׁל אוֹתָהּ שָׂדֶה טָמֵא כְּחוּצָה לָאָרֶץ:
מְדוֹרוֹת הַגּוֹיִם. שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
טְמֵאִים. שֶׁקּוֹבְרִין נִפְלֵיהֶן בְּבָתֵּיהֶן:
אַרְבָּעִים יוֹם. כְּשִׁעוּר יְצִירַת הַוָּלָד:
עֶבֶד. שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
אוֹ אִשָּׁה. יִשְׂרְאֵלִית:
מְשַׁמְּרִין. הַמָּדוֹר שֶׁל הַנָּכְרִים, שֶׁלֹּא יִקְבְּרוּ שָׁם:

עיקר תוספות יום טוב(כג) אֲבָל אַאֲוִירָהּ לֹא גָזְרוּ. גְּמָרָא:
(כד) וְהֵם מְטַמְּאִים אַף בְּאֹהֶל לְרַבָּנָן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי נַמִּי מוֹדֶה דִּבְמַגָּע וּבְמַשָּׂא מְטַמֵּא. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כה) וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, עֶבֶד מִיִּשְׂרָאֵל. וְאֵין רְצוֹנָם לוֹמַר עֶבֶד עִבְרִי, דִּפְשִׁיטָא, אֶלָּא רְצוֹנוֹ לוֹמַר עֶבֶד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפָּחַת גֵּר. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּנֶאֱמָן לִשְׁמֹר. וְהָא דְלָא פֵּרְשׁוּ בְעֶבֶד כְּנַעֲנִי, מִדְּתָנֵי בַתּוֹסֶפְתָּא הַכֹּל עוֹשִׂין מָדוֹר אֲפִלּוּ עֶבֶד, וְאֵיךְ יְהֵא נֶאֱמָן עָלָיו לְשָׁמְרוֹ. הָרַ"שׁ:
(כו) מְשַׁמְּרִים כוּ'. אֲפִלּוּ יוֹצֵא וְנִכְנָס. הָרַ"שׁ. מִידִי דַּהֲוֵי אַשְּׁמִירַת יַיִן:

ברטנורההַבִּיבִין הָעֲמֻקִּים. צִנּוֹרוֹת שֶׁמְּקַלְּחִין מֵהֶן הַשְּׁפָכִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְיֵשׁ סְפָרִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם הַכּוּכִים, לְשׁוֹן כּוּךְ, מְעָרָה שֶׁתַּחַת הַקַּרְקַע:
וְעָפָר הַתִּחוֹחַ. דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ דְּמֵחֲמַת הַנֵּפֶל שֶׁקָּבְרוּ שָׁם נַעֲשָׂה הֶעָפָר תִּחוֹחַ:
חֲזִיר וּבַרְדְּלָס. דַּרְכָּן לַחְפֹּר וּלְחַפֵּשׂ תַּחַת הַקַּרְקַע, וְאִם יִמְצְאוּ נֵפֶל קָבוּר יוֹצִיאוּהוּ מִשָּׁם. בַּרְדְּלָס, חַיָּה שֶׁקּוֹרִין לָהּ בַּעֲרָבִי אלצב"ע:

ברטנורהאִצְטַבָּא. עֲשׂוּיָה לְנוֹי לִפְנֵי הַבָּתִּים. וְאֵין קוֹבְרִים שָׁם נְפָלִים:
עִיר גּוֹיִם שֶׁחָרְבָה. עָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁדָּרוּ בָּהּ נָכְרִים וְחָרְבָה מִן הַנָּכְרִים:
אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם. שֶׁחַיּוֹת מְצוּיוֹת שָׁם וּמוֹצִיאוֹת כָּל הַנְּפָלִים שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
קְבָרוֹת. כְּלוֹמַר יָדוּעַ שֶׁהֵם קְבָרוֹת:
הָיָה סָפֵק. אִם מֵאֶרֶץ הָעַמִּים אִם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
וְטִהֲרוּהוּ. דַּחֲשָׁבוּהוּ כְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אִי נַמִּי, הָיָה סָפֵק אִם הָיוּ שָׁם קְבָרוֹת אִם לָאו, וְטִהֲרוּהוּ שֶׁהֵעִידוּ שֶׁאֵין שָׁם קְבָרוֹת:
קֵינִי. שֵׁם מָקוֹם וְהָיוּ נוֹהֲגִים בּוֹ טֻמְאָה מִסָּפֵק, עַד שֶׁנִּמְנוּ עָלָיו רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ וְטִהֲרוּהוּ:

עיקר תוספות יום טוב(כז) דִּכְלָלָא דְכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כוּ', דְּלֹא אֲמָרוּם עַל נְגָעִים וָאֳהָלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן שֶׁאֵין נוֹהֲגִים. מַהֲרִי"ק:

ברטנורהאָהֳלֵי עַרְבִיִּים. אֵינָן קְבוּעִים בְּמָקוֹם אֶחָד, וּמִשּׁוּם דְּלֹא קְבִיעֵי לֹא קָבְרֵי בֵיהּ. אִי נַמִּי, לְפִי שֶׁנּוֹסְעִים וְחוֹנִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לֹא רָצוּ לְהַחֲזִיק טֻמְאָה:
וְהַסֻּכּוֹת. שֶׁל שׁוֹמְרֵי פֵּרוֹת:
וְהַצְּרִיפִים. מְדוֹרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם גַּג, אֶלָּא הַדְּפָנוֹת נוֹגְעוֹת בְּרָאשֵׁיהֶן זוֹ לָזוֹ. וְדִירוֹת שֶׁל צַעַר הֵן וְלֹא קְבִיעֵי:
בֻּרְגָּנִין. סֻכּוֹת עֲשׂוּיוֹת בַּשָּׂדֶה לְהַכְנִיס בָּהֶן פֵּרוֹת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים:
אַלְקְטִיּוֹת. גַּג עוֹמֵד עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים לְהִתְקָרֵר בּוֹ בַקַּיִץ, שֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ מִכָּל צְדָדָיו. וּלְשׁוֹן אַלְקְטִיּוֹת, בָּתֵּי הַקַּיִץ, תַּרְגּוּם קַיִץ, קַיְטָא:
מְקוֹם הַחִצִּים. מָקוֹם שֶׁבְּנֵי הָעִיר מַנִּיחִין בּוֹ חִצִּים לִשְׁמֹר לְעֵת מִלְחָמָה:
מְקוֹם לִגְיוֹנוֹת. שֶׁחוֹנִים בּוֹ חֵילוֹת שֶׁל מֶלֶךְ:

עיקר תוספות יום טוב(כח) וְנִרְאֶה, לְפִי שֶׁדַּרְכָּם לְהַסְתִּיר הַקֶּבֶר לְבַל יִוָּדַע לְאִישׁ שֶׁזָּנְתָה אִשָּׁה עִמּוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

רש״ידמות לילית - שידה. שד יש לו פרצוף אדם ויש לו כנפים:
הנהג בן אחיך ובא - כלומר הבא בן אחיך ובא עמו:
ה"ג בהליכתן יצתה כלת חנינא לקראת רבי יהושע:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג ועוד בדיני המפלת ולד שאין צורתו מוגמרת. אמר רב יהודה, אמר שמואל: המפלת דמות לילית (שדה, שיש לו פרצוף אדם ויש לו כנפיים) — אמו טמאה לידה. שכן ולד הוא זה, אלא שיש לו כנפים. ומביאים ראיה לדבר, תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: אמר ר' יוסי: מעשה שאירע בישוב סימוני באשה אחת שהפילה דמות לילית, ובא מעשה לפני חכמים לדון בו, ואמרו חכמים: ולד הוא, אלא שיש לו כנפים.
ועוד כיוצא בזה, בדינה של המפלת כדמות נחש, הורה חנינא בן אחיו של ר' יהושע כי אמו טמאה לידה. ומסופר כי הלך ר' י וסף וספר את הדברים (שכך הורה חנינא בן אחיו של ר' יהושע) לפני רבן גמליאל, שלח לו רבן גמליאל לר' יהושע: הנהג (קח אתך) את בן אחיך ובא אלי, שרצה לנזוף בו על הוראתו זו!
ומסופר כי בעת הליכתן לרבן גמליאל יצתה (יצאה) כלת (ר') חנינא לקראתו של ר' יהושע, אמרה לו בשאלה: רבי, אשה המפלת כמין נחש מהו דינה לענין טומאת לידה? אמר לה: אמו טהורה. אמרה לו: והלא משמך אמרה לי חמותי כי אמו של המפלת כמין נחש טמאה? והוסיפה חמותי ואמרה לי כי ר' יהושע אמר לה מאיזה טעם הורה כן — הואיל וגלגל עינו של הנחש הריהו עגול כשל אדם! מתוך דבריה נזכר ר' יהושע שאכן כך הורה. עמד ושלח לו לרבן גמליאל: מפי הורה חנינא.
אמר אביי, שמע מינה [למד ממנה, ממעשה זה] כי צורבא מרבנן [תלמיד חכם] שאמר מילתא [דבר] הלכה — לימא [שיאמר] בה גם טעמא [הטעם] לדבר זה שאמר, משום דכי מדכרו ליה [שכאשר יזכירו לו] — על ידי כך הריהו מדכר [נזכר], וכדדך שאירע כן לר' יהושע.

תרגום הזוהרהִתְפַּשְׁטוּת הַהוּא, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף קְדֻשָּׁה וּבְרָכוֹת מִלְּמַעְלָה עַל נְקֻדָּה הַהִיא הוּאָר הַכֹּל, וְהָהִתְפַּשְּׁטוּת נַעֲשֶׂה רוּחַ הַמֵּאִיר מִכָּל הַצְדָדִים, חֶצְיוֹ מִתְחַלֵּק לְמַעְלָה וּמֵאִיר, וְחֶצְיוֹ מִתְחַלֵּק לְמַטָּה וּמֵאִיר. וְזֶה שֶׁאָמַר בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ שֶׁהָרוּחַ נִתְחַלֵּק בֵּינוֹ לְבֵין יִשְׂרָאֵל, חֵלֶק וְנַחֲלָה יֵשׁ לָנוּ יַחַד. הַחֵלֶק שֶׁל מַעְלָה, הִתְעַטֵּר בַּיּוֹם הַהוּא מֵעֹנֶג הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ. וְנֶהֱנֶה מִזִּיו הָעֶלְיוֹן שֶׁל עַתִּיקָא דְּכָל עַתִּיקִין, חֵלֶק הַתַּחְתּוֹן, מִתְעַטֵּר בַּיּוֹם הַהוּא מֵעֹנֶג שֶׁל מַטָּה, שֶׁנֶּהֱנֶה בְּאֵלּוּ הַסְּעֻדּוֹת שֶׁעוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן צְרִיכִים לְעַנְּגוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, בִּלְבוּשֵׁי כָּבוֹד, וּבְרֹב שִׂמְחָה. וּכְשֶׁמִּתְעַטֵּר חֵלֶק הַהוּא שֶׁלְּמַטָּה, וְנִשְׁמָר כְּמוֹ שֶׁצָרִיךְ, הוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה, וּמִתְחַבֵּר בַּחֵלֶק הָאַחֵר הָעֶלְיוֹן. וּנְקֻדָּה הַזּוֹ לוֹקַחַת הַכֹּל מִן הָרוּחַ, מֵחֵלֶק שֶׁלְּמַעְלָה וּמֵחֵלֶק שֶׁלְּמַטָּה, וְנִכְלֶלֶת מִכָּל הַצְדָדִים. וּמִשּׁוּם שֶׁמִּתְעַטֶּרֶת בַּשַּׁבָּת מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, כָּל שְׁאָר הַיָּמִים, נוֹתְנִים כֹּחַ לַכֹּל וְנִתְּנָה לָהּ, שְׁלִיטָה, מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. וּבְסוֹדוֹת סִפְרוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ נִמְצָא סוֹד הַזֶּה, וְהֶעֱמִידוֹ הַמָּאוֹר הַקָּדוֹשׁ, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

פרשת דברים יום שישי

תורה דברים ב׳: ז׳-ל׳ · דברים ב׳: ל״א-ג׳: י״ד · דברים ג׳: ט״ו-כ״ב

הפטרה ישעיהו א׳: א׳-כ״ז

משנה משנה אהלות י״ח

גמרא נדה כ״ד ב: י׳-י״ג

זוהר ספר הזהר, ויקהל י״ד

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות שבת י׳: א׳-ב׳

מוסר ספר חסידים קנ״ה