חק לישראל - פרשת ואתחנן יום ראשון

רש״יוָאֶתְחַנַּ֖ן. אֵין חִנּוּן בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן מַתְּנַת חִנָּם – אַעַ"פִּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים לִתְלוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים אֵין מְבַקְּשִׁים מֵאֵת הַמָּקוֹם אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם, (לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן אָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן וָאֶתְחַנַּן); דָּ"אַ זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּקְרֵאת תְּפִלָּה, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי:
בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא. לְאַחַר שֶׁכָּבַשְׁתִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג דִּמִּיתִי שֶׁמָּא הֻתַּר הַנֶּדֶר:
לֵאמֹֽר. זֶה אֶחָד מִגּ' מְקוֹמוֹת שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי אִם תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלָתִי אִם לָאו (ספרי):
ה' אלהים. רַחוּם בַּדִּין:
ויתעבר ה'. נִתְמַלֵּא חֵמָה:

רש״יאַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת עַבְדְּךָ֔. פֶּתַח, לִהְיוֹת עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל אַעַ"פִּ שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה; אָמַר לוֹ מִמְּךָ לָמַדְתִּי, שֶׁאָמַרְתָּ לִי (שמות ל"ב) "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי", וְכִי תוֹפֵס הָיִיתִי בְךָ? אֶלָּא לִפְתֹּחַ פֶּתַח, שֶׁבִּי הָיָה תָלוּי לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ כֵן הָיִיתִי סָבוּר לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו (ספרי):
אֶ֨ת גׇּדְלְךָ֔. זוֹ מִדַּת טוּבְךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר י"ד) "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה'":
וְאֶת יָדְךָ֖. זוֹ יְמִינְךָ שֶׁהִיא פְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם:
הַחֲזָקָ֑ה. שֶׁאַתָּה כוֹבֵשׁ בְּרַחֲמִים אֶת מִדַּת הַדִּין בְּחָזְקָה (ספרי):
אֲשֶׁ֤ר מִי אֵל֙ וגו'. אֵינְךָ דוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹעֲצִין וְסַנְקַתֶּדְרִין הַמַמְּחִין בְּיָדוֹ כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וְלַעֲבֹר עַל מִדּוֹתָיו, אַתָּה אֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדְךָ אִם תִּמְחֹל לִי וּתְבַטֵּל גְּזֵרָתְךָ; וּלְפִי פְשׁוּטוֹ אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, – כְּדִכְתִיב (דברים ב') "רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ", – הַרְאֵנִי מִלְחֶמֶת ל"א מְלָכִים:

רש״יוְצַ֥ו אֶת יְהוֹשֻׁ֖עַ. עַל הַטְּרָחוֹת וְעַל הַמַּשָּׂאוֹת וְעַל הַמְּרִיבוֹת:
וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ. בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁלֹּא יֵרַךְ לִבּוֹ לוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁנֶּעֱנַשׁ רַבִּי עֲלֵיהֶם, כָּךְ סוֹפִי לֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶם, מַבְטִיחוֹ אֲנִי כִּי הוּא יַעֲבֹר וְהוּא יַנְחִיל (ע' ספרי):
כִּי ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר. אִם יַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם יִנְחֲלוּ, וְאִם לָאו לֹא יִנְחֲלוּ; וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁשָּׁלַח מִן הָעָם אֶל הָעַי וְהוּא יָשַׁב, "וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי וְגוֹ'" (יהושע ז') וְכֵיוָן שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו אָמַר לוֹ "קֻם לָךְ" – קם לך כְּתִיב, אַתָּה הוּא הָעוֹמֵד בִּמְקוֹמְךָ וּמְשַׁלֵּחַ אֶת בָּנַי לַמִּלְחָמָה, לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ? לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לְמֹשֶׁה רַבְּךָ אִם הוּא עוֹבֵר עוֹבְרִין וְאִם לָאו אֵין עוֹבְרִין (ספרי):

נביאים ישעיהו מ׳: א׳-ו׳

רש״יכִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עֲתִידָה דְּתִיתְמְלִי מֵעַם גָּלוּותָהָא״, כְּמוֹ ״כִּי מָלְאָה מִצְּבָאָהּ״. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין צְבָאָהּ כְּמוֹ (איוב ז: א) ״הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אָרֶץ״:
נִרְצָ֖ה. נִתְפַּיֵּס:
כִּ֤י לָֽקְחָה֙ וגו׳. ״אֲרֵי קַבִּילַת כָּס תַּנְחוּמִין מִן קֳדָם ה׳ כְּאִלּוּ לָקַת עַל חַד תְּרֵין בְּכָל חַטָּאתָהָא״. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי לָקְחָה פּוּרְעָנוּת כִּפְלַיִם, וְאִם תֹּאמַר הֵיאַךְ מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׁלֵּם לְאָדָם כִּפְלַיִם בְּחֶטְאוֹ, מָצִינוּ מִקְרָא מָלֵא (ירמיהו טז: יח) ״וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה מִשְׁנֶה עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם״:

רש״יוְאָמַ֖ר. רוּחִי אֵלָיו: ״מָה אֶקְרָא?״ וְהַקּוֹל מְשִׁיבוֹ: ״זֹאת קְרָא: כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר״ – כָּל הַמַּגְבִּיהִים תֵּהָפֵךְ גְּדֻלָּתָם וְתִהְיֶה כֶּחָצִיר. (דבר אחר: כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר) – סוֹף אָדָם לָמוּת, לְפִיכָךְ אִם אָמַר לַעֲשׂוֹת חֶסֶד הֲרֵי הוּא כְּצִיץ הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר יְמוֹלֵל וְיִבַשׁ וְאֵין לִסְמוֹךְ עָלָיו, שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְקַיֵּם שֶׁמָּא יָמוּת, שֶׁכְּשֶׁיָּבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כֵּן כְּשֶׁמֵּת הָאָדָם בָּטְלָה הַבְטָחָתוֹ. אֲבָל דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם כִּי הוּא חַי וְקַיָּם וּבְיָדוֹ לְקַיֵּם, לְפִיכָךְ עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי וּבַשְּׂרִי מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן (ישעיהו מ: ט), כִּי מִפִּי הַחַי לְעוֹלָם הִיא הַבְטָחַת הַבְּשׂוֹרָה:
וְכׇל חַסְדּ֖וֹ כְּצִ֥יץ הַשָּׂדֶֽה. כִּי ״חֶסֶד וְגוֹ׳ חַטָּאת״ (משלי יד: לד):

כתובים תהילים ו׳: ו׳-י״א

רש״ייֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ וְגוֹ׳. מַהוּ יָשׁוּבוּ יֵבֹשׁוּ פַּעַם שְׁנִיָּה? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָרְשָׁעִים וּמְחַיְּבָן לַגֵּיהִנֹּם, וְהֵם מִתְרַעֲמִין עָלָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִירָן וְחוֹזֵר וּמַרְאֶה גִּלְיוֹנִין שֶׁלָּהֶם וְדָן אוֹתָם וּמִתְחַיְּבִין, וְהוּא מַחֲזִירָן לַגֵּיהִנֹּם. הֲרֵי בּוּשָׁה כְּפוּלָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר: לֶעָתִיד לָבֹא כָּל אֻמָּה קוֹרְאָה לֵאלֹהֶיהָ וְאֵין עוֹנֶה, וְחוֹזְרִין וְקוֹרְאִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֵר לָהֶם: אִלּוּ אֵלַי קְרָאתֶם תְּחִלָּה, הָיִיתִי עוֹנֶה אֶתְכֶם. עַכְשָׁו עֲשִׂיתֶם עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים עִקָּר וְאוֹתִי טְפֵלָה, לְפִיכָךְ אֵינִי עוֹנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר ״יִשְׁוְעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ״ (תהלים יח: מב) – זוֹ עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, וְאַחַר כָּךְ ״אֶל ה׳ וְלֹא עָנָם״ (שם). לְכָךְ נֶאֱמַר: יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ:

משנה משנה תרומות ב׳

ברטנורהאֵין תּוֹרְמִין מִטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְרֹם שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף מִשּׁוּם דְּמִסְתְּפֵי שֶׁמָּא יִגַּע הַטָּמֵא בַּטָּהוֹר וִיטַמְּאֶנּוּ, וַאֲנַן בָּעִינַן שֶׁהַתּוֹרֵם יִתְרֹם מִן הַמֻּקָּף:
בֶּאֱמֶת אָמְרוּ. כָּל הֵיכָא דְּתָנִינַן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ כְּאִלּוּ הִיא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, אֲבָל לָאו דַּוְקָא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁהֲרֵי בְּפֶרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת שָׁנִינוּ בֶּאֱמֶת אָמְרוּ הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין, וּמִדְּרַבָּנָן הִיא:
הָעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבֵלוֹת מְדֻבָּקוֹת זוֹ בָזוֹ בְּתוֹךְ הָעִגּוּל אֵינָן חֲשׁוּבוֹת חִבּוּר לְעִנְיַן טֻמְאָה, וְאִם נָגְעָה טֻמְאָה בְּאַחַת מִן הַדְּבֵלוֹת לֹא נִטְמֵאת הָאַחֶרֶת:
וְכֵן אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק וְכֵן עֲרֵמָה. צְרִיכֵי, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן עִגּוּל הֲוָה אֲמֵינָא עִגּוּל שֶׁכֻּלּוֹ גוּף אֶחָד תּוֹרֵם, אֲגֻדָּה שֶׁאֵינָהּ גּוּף אֶחָד אֵינוֹ תוֹרֵם. וְאִי אַשְׁמְעִינַן אֲגֻדָּה הֲוָה אֲמֵינָא אֲגֻדָּה שֶׁהַכֹּל תְּפוּסָה אַחַת תּוֹרֵם, עֲרֵמָה שֶׁאֵינָהּ תְּפוּסָה אַחַת אֵינוֹ תוֹרֵם, צְרִיכֵי:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תּוֹרְמִים. לְכַתְּחִלָּה מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, דְּלֹא גָזַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁמָּא יָבֹא לִתְרֹם שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

ברטנורהאֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. מִשּׁוּם פְּסֵידָא דְכֹהֵן:
וְאִם תָּרַם שׁוֹגֵג תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. וְדַוְקָא שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר וְהִגִּיעָה לְעוֹנַת מַעַשְׂרוֹת קֹדֶם שֶׁנִּטְמְאָה, דְּמִדְּאוֹרַיְתָא תְּרוּמָה מַעַלְיָתָא הִיא, אֲבָל אִם נִטְמֵאת קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת מַעַשְׂרוֹת לֹא הַוְיָא תְּרוּמָה מִדְּאוֹרַיְתָא, וְאִם תָּרַם אֲפִלּוּ שׁוֹגֵג אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה:
מַעֲשֵׂר טֶבֶל. מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר:
הָיָה מַפְרִישׁ עָלָיו וְהוֹלֵךְ. הָיָה מַפְרִישׁ מִזֶּה עַל שְׁאָר מַעַשְׂרוֹתָיו:
אִם הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ בַּתְּחִלָּה. שֶׁהוּא טֶבֶל אוֹ שֶׁהוּא טָמֵא, אַף עַל פִּי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתָּרַם הָיָה שׁוֹגֵג, שֶׁשָּׁכַח שֶׁהוּא טֶבֶל אוֹ שֶׁהוּא טָמֵא, הֲוֵי שׁוֹגֵג קָרוֹב לְמֵזִיד, וְלֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(ג) וּמֵזִיד לֹא עָשָׂה כְלוּם. דַּאֲפִלּוּ הַהִיא גְּרֵיוָא הָדָר לְטִבְלָהּ. וְרַבִּי נָתָן בַּר אוֹשַׁעְיָה אָמַר לֹא עָשָׂה כְלוּם לְתַקֵּן הַשִּׁירַיִים, אֲבָל תְּרוּמָה הֲוֵי, רֵישׁ הָאִשָּׁה רַבָּה. וּפָסַק הָרַמְבַּ"ם כְּרַבִּי נָתָן:
(ד) כֵּן כָּתַב הָרַ"שׁ. וּלְפֵרוּשׁוֹ נִרְאָה דִּבְמַעֲשֵׂר טֶבֶל טָמֵא אַיְרִינַן. אֲבָל בְּדִבְרֵי הָרַ"ב דִּמְפָרֵשׁ בִּדְרַבִּי יְהוּדָה שֶׁהוּא טָמֵא אוֹ שֶׁהוּא טֶבֶל מַשְׁמַע דְּדִינָא דְטֶבֶל לְחוּד וְלֹא לְעִנְיַן טֻמְאָה מִתַּנְיָא. וְקָשֶׁה דְאִם כֵּן אַמַּאי לֹא עָשָׂה כְלוּם, הֲרֵי כָּתַב בְּמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק דִּלְעֵיל בְּשֵׁם סִפְרִי דִּכְשֶׁמְּקַדְּשׁוֹ בְּתוֹכוֹ עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְדוֹלָה, וְאֵין לְחַלֵּק בֵּין תְּרוּמָה גְדוֹלָה לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ:

ברטנורההַמַּטְבִּיל כֵּלִים בְּשַׁבָּת. שֶׁאָסוּר לְהַטְבִּיל כֵּלִים טְמֵאִים לְהַעֲלוֹתָם מִידֵי טֻמְאָתָן בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְתַקֵּן כְּלִי:
הַמְּעַשֵּׂר. שֶׁאָסוּר לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקֵּן:
וְהַמְבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת. בְּשׁוֹגֵג, יֹאכַל אוֹתוֹ תַבְשִׁיל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ. וּבְמֵזִיד לֹא יֹאכַל הוּא, אֲבָל אֲחֵרִים אוֹכְלִים לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, דִּכְתִיב (שמות לא) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא, הִיא קֹדֶשׁ וְאֵין מַעֲשֶׂיהָ קֹדֶשׁ:
וּבַשְּׁבִיעִית בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יַעֲקֹר. שֶׁנֶּחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַשְּׁבִיעִית וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַשַּׁבָּת:

עיקר תוספות יום טוב(ה) הַמְּעַשֵּׂר וְהַמְבַשֵּׁל. מִדִּשְׁנָאָן בְּחַד בָּבָא שְׁמַע מִנָּהּ דִּמְעַשֵּׂר בְּמֵזִיד אָסוּר לוֹ לְעוֹלָם כְּמוֹ הַמְבַשֵּׁל, וְאַף עַל גַּב דִּמְבַשֵּׁל עָבֵיד אִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא וּמְעַשֵּׂר לֹא עָבֵיד אִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא, מִיהוּ בְּפֶרֶק ב'‏ דְּבֵיצָה מוֹקְמֵיה לְהַמְּעַשֵּׂר בִּדְאִית לֵיהּ פֵּירֵי אַחֲרִינֵי, וְהַמְבַשֵּׁל מִשּׁוּם אִסּוּרָא דְשַׁבָּת:
(ו) יַעֲקֹר. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבִשּׁוּל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲקֹר הַבִּשּׁוּל, וְכֵן בְּמַעֲשֵׂר, שֶׁכְּבָר נִתְקַן מִן הַתּוֹרָה:
(ז) גְּמָרָא פֶּרֶק הַנִּזָּקִין, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י אִיכָּא לְמֵיחַשׁ מִתּוֹךְ שֶׁהַדָּבָר נִכָּר אָתֵי לְמִשְׁרֵי נְטִיעָה בַּשְּׁבִיעִית. וְהָרַ"מ כָּתַב אִם תֹּאמַר בְּשׁוֹגֵג יְקַיֵּם, יֹאמַר הַמֵּזִיד שׁוֹגֵג הָיִיתִי:

ברטנורהכָּל מִין חִטִּים אֶחָד. וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא שְׁחַמְתִּית וּלְבָנָה:
וְכָל מִין תְּאֵנִים אֶחָד. וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא שְׁחוֹרוֹת וּלְבָנוֹת. תְּאֵנִים בְּעוֹדָן לַחִים קְרוּיִין תְּאֵנִים, וּכְשֶׁיָּבְשׁוּ קְרוּיִין גְּרוֹגָרוֹת, וּכְשֶׁנִּדְרָסִין בָּעִגּוּל קְרוּיִין עִגּוּל דְּבֵלָה:
תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה. מִן הַתְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגָרוֹת, דִּתְאֵנִים יָפִים מִן הַגְּרוֹגָרוֹת:
תּוֹרֵם מִן הַמִּתְקַיֵּם. מִן הַגְּרוֹגָרוֹת עַל הַתְּאֵנִים, דִּגְרוֹגָרוֹת מִתְקַיְּמֵי טְפֵי:
לְעוֹלָם הוּא תוֹרֵם מִן הַיָּפֶה. דִּכְתִיב (במדבר יח) בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ, לְעוֹלָם בָּעִינַן חֶלְבּוֹ, וְאִי פָּסֵיד, יִפָּסֵד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

ברטנורהתּוֹרְמִים בָּצָל קָטָן שָׁלֵם. לְפִי שֶׁהוּא מִתְקַיֵּם:
וְלֹא חֲצִי בָצָל גָּדוֹל. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָפֶה מִמֶּנּוּ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא כִי. רַבִּי יְהוּדָה לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר לְעוֹלָם הוּא תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה:
מִבְּנֵי הַמְּדִינָה. טוֹבִים לַאֲכִילָה מִן הַכּוּפְרִים הַבְּצָלִים שֶׁל בְּנֵי הַכְּפָרִים, אֲבָל שֶׁל בְּנֵי הַכְּפָרִים מִתְקַיְּמִים יוֹתֵר:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל פּוֹלִיטִיקִין. בְּצָלִים שֶׁל בְּנֵי הַמְּדִינָה הוּא מַאֲכָל לַאֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים, וְהֵם יָפִים יוֹתֵר מֵאוֹתָן שֶׁל בְּנֵי הַכְּפָרִים. פּוֹלִיטִיקִין, בְּנֵי פַּלְטְרִין שֶׁל מְלָכִים:

ברטנורהתּוֹרְמִין זֵיתֵי שֶׁמֶן. הָעוֹמְדִים לְהוֹצִיא שַׁמְנָן:
עַל זֵיתֵי כֶבֶשׁ. זֵיתִים שֶׁאֵין עוֹשִׂים שֶׁמֶן, וְכוֹבְשִׁים אוֹתָן בְּיַיִן אוֹ בְחֹמֶץ לְקַיֵּם אוֹתָן לַאֲכִילָה. וְזֵיתֵי שֶׁמֶן יָפִין מִזֵּיתֵי כֶבֶשׁ, הִלְכָּךְ מַפְרִישִׁים מִזֵּיתֵי שֶׁמֶן עַל זֵיתֵי כֶבֶשׁ דַּהֲוָה לֵיהּ מִן הַיָּפֶה עַל הָרַע:
וְיַיִן שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל. יָפֶה לִשְׁתִיָּה מִן הַמְבֻשָּׁל:
כָּל שֶׁהוּא כִלְאַיִם בַּחֲבֵרוֹ לֹא יִתְרֹם מִזֶּה לָזֶה. דְּאָמַר קְרָא (במדבר יח) כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן, אָמְרָה תּוֹרָה, תֵּן חֵלֶב לָזֶה וְחֵלֶב לָזֶה:
חוּץ מִן הַזּוּנִין. בַּעֲרָבִי זוא"ן וּבְלַעַ"ז ויצ"א, וְאֵינוֹ אֹכֶל אָדָם וּמְקַיְּמִים אוֹתוֹ לַיּוֹנִים:
הַקִּשּׁוּת. בַּעֲרָבִי פאקו"ס:
וְהַמְּלָפְפוֹן. בַּעֲרָבִי כייא"ר:
מִין אֶחָד. וְתוֹרְמִין מִזֶּה עַל זֶה:
שְׁנֵי מִינִים. וְאֵין תּוֹרְמִין מִזֶּה עַל זֶה, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(ט) וְתוֹרְמִין כוּ'. כָּל זֶה מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה דְּתוֹרֵם מִן הַיָּפֶה. הָרַ"שׁ:
(י) גְּמָרָא רֵישׁ פֶּרֶק ט'‏ דִּבְכוֹרוֹת. וְאָמְרִינַן אַשְׁכְּחָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר דִּכְתִיב חֵלֶב בְּכָל חַד, תִּירוֹשׁ וְדָגָן, דָּגָן וְדָגָן מִנָּא לָן. קַל וָחֹמֶר, מַה תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה וְאָמְרָה תּוֹרָה תֵּן חֵלֶב כוּ', תִּירוֹשׁ וְדָגָן, דָּגָן וְדָגָן שֶׁהֵם כִּלְאַיִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וְאוֹתָן שֶׁנִּתְחַיְּבוּ בִּתְרוּמָה מִדְּרַבָּנָן תְּקִינוּ כְּעֵין דְּאוֹרַיְתָא:
(יא) תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. דִּכְתִיב וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם כוּ', מַשְׁמַע הָא אִם לֹא תָרִימוּ מִן הַמֻּבְחָר תִּשְׂאוּ חֵטְא, וְאִם אֵינוֹ קָדוֹשׁ נְשִׂיאַת חֵטְא לָמָּה. גְּמָרָא יְבָמוֹת דַּף פ"ט:
(יב) וְהַקִּשּׁוּת כוּ'. וְהָכִי נַמִּי פְּלִיגֵי לְעִנְיַן כִּלְאַיִם בְּמִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק קַמָּא דְכִלְאַיִם. וּלְשׁוֹן הַיְרוּשַׁלְמִי רַבִּי יְהוּדָה כְּדַעְתֵּיהּ וְרַבָּנָן כְּדַעְתָּן, דְּתָנִינַן תַּמָּן הַקִּשּׁוּת וּמְלָפְפוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כִּלְאַיִם:

גמרא ברכות נ״א א: י״ח-נ״א ב: ט׳

תָּנָא הֲדָחָה מִבִּפְנִים וּשְׁטִיפָה מִבַּחוּץ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמְבָרֵךְ עַל כּוֹס מָלֵא נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג): וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר: זוֹכֶה וְנוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. עִטּוּר רַב יְהוּדָה מְעַטְּרֵהוּ בְּתַלְמִידִים. רַב חַסְדָּא מְעַטֵּר לֵהּ בְּנַטְלֵי. אָמַר רַב חָנָן וּבְחַי. אָמַר רַב שֵׁשַׁת וּבְבִרְכַּת הָאָרֶץ. עִטּוּף רַב פַּפָּא מִעַטַּף וְיָתֵיב. רַב אָסֵי פָּרֵיס סוּדָר עַל רֵישֵׁהּ. נוֹטְלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר רַבִּי חִינָנָא בַּר פַּפָּא מַאי קְרָא (תהילים קלד) שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'. וְנוֹתְנוֹ לַיָּמִין, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, רִאשׁוֹנִים שָׁאֲלוּ שְׂמֹאל מַה הוּא שֶׁתְּסַּיֵּעַ לְיָמִין. אָמַר רַבִּי אָשֵׁי: הוֹאִיל וְרִאשׁוֹנִים אִבָּעִיָּא לְהוּ וְלָא אִיפְשַׁט לְהוּ אֲנָן נַעֲבֵד לְחֻמְרָא. וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח. אָמַר רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי קְרָא (שם קטז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא. וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ כִּי הֵיכִי דְלָא נִיסַח דַּעְתֵּהּ מִנֵּהּ וּמְשַׁגְּרוֹ לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ בְּמַתָּנָה כִּי הֵיכִי דְתִתְבָּרֵךְ דְּבֵיתְהוּ. עוּלָּא אִיקְלַע לְבֵי רַב נַחְמָן כָּרַךְ רִיפְתָּא בָּרִיךְ בִּרְכַּת מְזוֹנָא יָהַב לֵהּ כַּסָּא דְּבִרְכְתָא לְרַב נַחְמָן. אָמַר לֵהּ רַב נַחְמָן לִישְׁדַּר מָר כַּסָּא דְבִרְכְתָא לְיַלְתָּא. אָמַר לֵהּ הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין פְּרִי בִטְנָהּ שֶׁל אִשָּׁה מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא מִפְּרִי בִטְנוֹ שֶׁל אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ז) וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ. פְּרִי בִטְנָהּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא פְּרִי בִטְנְךָ. אַדְּהָכִי שְׁמָעַת יַלְתָּא קָמַת בְּזִיהֲרָא וְעָלְתָא לְבֵי חַמְרָא וְתַבְרָא אַרְבַּע מְאָה דַּנֵּי דְחַמְרָא. אָמַר לֵהּ רַב נַחְמָן נִשְׁדַּר לָהּ מָר כַּסָּא אַחֲרִינָא שָׁלַח לָהּ כָּל הַאי נַבְגָּא דְבִרְכְתָא הִיא שָׁלְחָה לֵהּ מִמַּהֲדוּרֵי מִילֵי וּמִסְּמַרְטוּטֵי כַּלְמֵי. אָמַר רַבִּי אַסֵּי אֵין מְסִיחִין עַל כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא הָאוֹכֵל וּמְהַלֵּךְ מְבָרֵךְ מְעוֹמֵד וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל מְעוֹמֵד מְבָרֵךְ מְיוֹשֵׁב וּכְשֶׁהוּא מֵסֵב וְאוֹכֵל יוֹשֵׁב וּמְבָרֵךְ וְהִלְכְתָא בְּכֻלְּהוּ יוֹשֵׁב וּמְבָרֵךְ:

רש״ימעטרהו בתלמידים – תלמידיו סובבין אותו כשהוא מברך:
בנטלי – כוסות:
ובברכת הארץ – כשמגיע לברכת הארץ מוסיף עליה:
מעטף – בטליתו:
אנן נעבד לחומרא – שלא תסייע שמאל לימין בשעת ברכה:
שמעה ילתא – שלא ישגר לה כוס של ברכה:
קמה בזיהרא – עמדה בכעס:
כל האי נבגא דברכתא היא – כל יין שבחבית ככוס של ברכה הוא שתי ממנו:
נבגא – כוס כמו לשתי מר אנבגא:
ממהדורי מילי – ממחזירי בעיירות ירבו תמיד דברים:
ומסמרטוטי כלמי – וממשחקי בגדים בלויים וממורטים ירבו כנים. כנים מתרגמינ' כלמתא:
אין מסיחין – משאחזו עד שיברך:
כוס שני – שהוא של זוגות והעומד על שלחנו ושתי זוגות ניזוק על ידי שדים:
כפלים – זוגות:
הכון לקראת – בדברים נאים ולא בדברי פורענות:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץאמר ר' יוחנן: כל המברך על כוס מלא — נותנין לו נחלה בלי מצרים, ורמז לדבר בכתוב, שכן נאמר: "ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה" (דברים לג, כג), שהוא דורש אותי שמי שכוסו מלא — מגיעה אליו ברכת ה' ויורש נחלה מכל צד. ור' יוסי בר חנינא אומר: זוכה ונוחל שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא.
וממשיכים בפירוש עשרת הדברים שנאמרו בכוס של ברכה, עיטור בכוס נהגו בו חכמים באופנים שונים, רב יהודה היה מעטרהו בתלמידים, שבשעת ברכה היה מקיף מסביבו תלמידים לנוי ולכבוד הברכה, ואילו רב חסדא היה מעטר ליה בנטלי [אותו בכוסות], שהיה מקיף את כוס הברכה בכוסות אחרות. אמר ר' חנן: ודוקא ביין חי. אמר רב ששת: ובברכת הארץ.
אף בעיטוף נהגו חכמים באופנים שונים, שכן רב פפא היה מעטף ויתיב [מתעטף בטליתו ויושב]. ואילו רב אסי פריס סודרא על רישיה [היה פורש סודר על ראשו] שהוא לבוש של כבוד.
ועל מה שאמרו שלאחר נשיאת שתי הידים נותנו לימין, אמר ר' חייא בר אבא שכך אמר ר' יוחנן: כבר ראשונים שאלו: יד שמאל מהו שתסייע לימין בהחזקת הכוס? אמר רב אשי: הואיל וראשונים איבעיא להו [נשאלה להם, שאלה זו], ולא איפשט להו [נפטרה להם],
אנן נעבד לחומרא [אנחנו נעשה לחומרה] ולא נסייע.
על מה שאמרו ומגביהו מן הקרקע טפח, אמר רב אחא בר יעקב: מאי קראה [מהו הכתוב] שיש להביא ממנו ראיה כדרך רמז לדבר זה — שכן נאמר "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" (תהלים קטז, יג).
ומה שאמרו שנותן עיניו בו — כי היכי [כדי] שלא ניסח דעתיה מיניה [יסיח דעתו ממנו].
ומה שאמרו שמשגרו לאנשי ביתו במתנה — כי היכי [כדי] שתתברך דביתהו [אשתו].
א ולענין זה מסופר: עולא אקלע לבי [נקלע, הזדמן לבית] רב נחמן. בסעודה כריך ריפתא, בריך ברכת מזונא, יהב ליה כסא דברכתא [אכל לחם, ברך ברכת המזון, נתן את כוס הברכה] לרב נחמן. אמר ליה [לו] רב נחמן: לישדר מר כסא דברכתא [ישלח אדוני כוס ברכה] לילתא אשת רב נחמן. אמר ליה [לו] עולא: אין צורך בדבר, שהרי הכי [כך] אמר ר' יוחנן: אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש, שכן נאמר "ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך" (דברים ז, יג), ויש לדייק בלשון הכתוב: "וברך פרי בטנה" לא נאמר, אלא "וברך פרי בטנך", ודי שנתן את הכוס לרב נחמן וממילא תתברך אשתו בבנים.
ומסופר, כי אדהכי [עד שכך, בתוך כך] שמעה ילתא את הדברים הללו, והיא היתה בת ראש הגולה והיתה רגילה שינהגו בה כבוד, קמה בזיהרא [בחמתה], ועלתה לבי חמרא, ותברא ארבע מאה דני דחמרא [ונכנסה לבית היין, ושברה ארבע מאות חביות יין]. אמר ליה [לו] אחר כך רב נחמן לעולא: נשדר [ישלח] לה מר כסא אחרינא [אדוני כוס אחרת], שלח לה עולא לילתא: כל האי נבגא, דברכתא [החבית הזו, של ברכה] היא, ואם לא שתתה מכוס הברכה עצמה, יכולה היא לשתות יין מן החבית הזו, והרי זו כשתיית כוס של ברכה. שלחה ליה [לו] בתשובה: ממהדורי [מן המחזירים בעיירות], רמז לעולא שהיה מסתובב בין בבל לארץ ישראל — יוצאים תמיד מילי [דברים], ומסמרטוטי [ומן הסמרטוטים] — מתרבים כלמי [כינים].
ב אמר רב אסי: אין מסיחין על כוס של ברכה משעה שאחז את הכוס בידיו עד שישתהו. ועוד אמר רב אסי: אין מברכין על כוס של פורענות. ומבררים: מאי [מהי] "כוס של פורענות"? אמר רב נחמן בר יצחק: כוס שני. תניא נמי הכי [שנינו בברייתא גם כן כך]: השותה כפלים לא יברך, משום שנאמר "הכון לקראת אלהיך ישראל" (עמוס ד, יב), שצריך אדם להכין עצמו היטב לקראת עמידתו לפני בוראו, והאי [ואילו זה] ששתה שתי כוסות הוא לא מתקן [מתוקן], ששתיית כוסות יין במספר זוגי מסוכנת, מפני המזיקים.

זוהר ספר הזהר, ואתחנן ב׳

וָאֶתְחַנַּן אֶל יְיָ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. אָדֹנָי יֱהוִֹה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ וְגוֹמֵר. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח (ישעיה לח) וַיַּסֵב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ. תָּא חֲזֵי כַּמָּה הוּא חֵילָא תַּקִּיפָא דְּאוֹרָיְתָא וְכַמָּה הוּא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא דְּכָל מָאן דְּאִשְׁתַּדָּל בְּאוֹרָיְתָא לָא דָּחִיל מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי וְלָא דָּחִיל מֵעִרְעוּרִין בִּישִׁין דְּעָלְמָא בְּגִין דְּאִיהוּ אָחִיד בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי וְאָכִיל מִנֵּהּ בְּכָל יוֹמָא. דְּהָא אוֹרָיְתָא אוֹלִיף לֵהּ לְבַר נָשׁ לְמֵיהַךְ בְּאוֹרַח קְשׁוֹט אוֹלִיף לֵהּ עֵיטָא הֵיךְ יְתוּב קַמֵּי מָארֵהּ (לְבַטְּלָה הַהִיא גְּזֵרָה) וַאֲפִלּוּ יִתְגְּזַר עָלֵהּ מוֹתָא כֹּלָּא יִתְבְּטַל וְיִסְתְּלַק מִנֵּהּ וְלָא שַׁרְיָא עָלוֹי (עֵיטָא דְּבַר נָשׁ כְּהַאי עָלְמָא). וְעַל דָּא בָּעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרָיְתָא יְמָמָא וְלֵילֵי וְלָא יִתְעֲדֵי מִנֵּהּ הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (יהושע א) וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה. וְאִי אַעְדֵּי מִנֵּהּ אוֹרָיְתָא אוֹ אִתְפְּרַשׁ מִינָהּ כְּאִלּוּ אִתְפָּרַשׁ מִן חַיֵּי. תָּא חֲזֵי עֵיטָא דְּבַר נָשׁ כַּד אִיהוּ סָלִיק בְּלֵילְיָא עַל עַרְסֵהּ בָּעֵי לְקַבְּלָא עָלֵהּ עֹל מַלְכוּתָא דִּלְעֵלָּא בְּלִבָּא שְׁלִים וּלְאַקְדְּמָא לְמִימְסַר גַּבֵּהּ פִּקְדּוֹנָא דְּנַפְשֵׁהּ וְהָא אוּקְמוּהָ. בְּגִין דְּכָל עָלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא דְּהָא אִילָנָא דְּמוֹתָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא וְכָל רוּחִין דִּבְנֵי נָשָׁא נַפְקִין וְסַלְּקִין וְאִתְטַמְּרָן גַּבֵּהּ וּבְגִין דְּאִנּוּן בְּפִקְדּוֹנָא כֻּלְּהוּ תַיְיבִין לְאַתְרַיְיהוּ. תָּא חֲזֵי כַּד אִתְעַר רוּחַ צָפוֹן בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא וְכָרוֹזָא נָפִיק וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּרוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא כְּדֵין מִתְכַּוְּנֵי (נ''א מִתְעֲרֵי) כָּל בְּנֵי מַטְרוֹנִיתָא וְכָל בְּנֵי הֵיכָלָא לְשַׁבְּחָא לֵהּ לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא וּכְדֵין כָּל אִנּוּן פִּקְדוֹנִין דְּרוּחִין דְּאִתְמַסְרָן בִּידָהּ כֻּלְּהוּ אָתִיב לְמָארֵיהוֹן וְרֻבָּא דִּבְנֵי עָלְמָא מִתְעָרִין בְּהַהִיא שַׁעֲתָא. וְהָא פִּקְדוֹנֵהּ דְּכֻלְּהוּ אָתִיב לְגַבַּיְהוּ אִנּוּן דִּבְנֵי הֵיכָלָא עִלָּאָה קַיְימֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ מִתְעָרֵי וּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּתוּשְׁבַּחְתָּא בְּאוֹרָיְתָא וּמִשְׁתַּתְּפֵי בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַד דְּנָהִיר יְמָמָא. כַּד אָתֵי צַפְרָא הִיא וְכָל בְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא כֻּלְּהוּ אַתְיָן לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא וְאִנּוּן אִקְרוּן בְּנִין דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא וְהָא אוּקְמוּהָ. כַּד אָתֵי צַפְרָא בָּעֵי לְנַקָּאָה גַּרְמֵהּ בְּכֹלָּא לְמֵיזַן זַיְינֵיהּ לְאִשְׁתַּדְּלָא עִם מַלְכָּא קַדִּישָׁא דְּהָא בְּלֵילְיָא אִשְׁתַּדָּל בְּמַטְרוֹנִיתָא הַשְׁתָּא אָתָא עִם מַטְרוֹנִיתָא לְזַוְּגָא לָהּ עִם מַלְכָּא. אָתֵי לְבֵי כְנִשְׁתָּא מַדְכֵּי גַּרְמֵהּ בְּקָרְבְּנִין מְשַׁבַּח בְּתוּשְׁבַּחְתַּיְיהוּ דְּדָוִד מַלְכָּא אָחִיד תְּפִלִּין בִּידֵהּ וּבְרֵישֵׁהּ וְצִיצִית בְּגַדְפֵהּ אוֹמֵר תְּהִלָּה לְדָוִד וְהָא אוּקְמוּהָ וְצַלֵּי צְלוֹתָא קַמֵּי מָארֵהּ:

תרגום הזוהרוָאֶתְחַנָּן אֶל יְיָ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר. אֲדֹנָי יֱהִוִֹה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךְ וְגוֹ'. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח (ישעיה לח) וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ. בֹּא וּרְאֵה כַּמָה חָזָק כֹּחַ הַתּוֹרָה, וְכַמָה הִיא עֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל. כִּי כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתוֹרָה אֵינוֹ יָרֵא מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתוֹנִים, וְאֵינוֹ יָרֵא מֵהַמִּקְרִים הָרָעִים שֶׁבָּעוֹלָם, מִשׁוּם שֶׁהוּא אָחוּז בְּעֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, וְאוֹכֵל מִמֶּנוּ בְּכָל יוֹם. כִּי הַתּוֹרָה מְלַמֶדֶת אֶת הָאָדָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶך הָאֶמֶת, מְלַמֶדֶת לוֹ עֵצָה אֵיךְ לָשׁוּב לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, וְאֲפִלּוּ מָוֶת נִגְזָר עָלָיו, הַכֹּל מִתְבַּטֵל וּמִסְתַּלֵק מִמֶּנוּ, וְאֵינוֹ שׁוֹרֶה עָלָיו. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְלֹא יָסוּר מִמֶנָה. זֶה שֶׁאָמַר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְאִם מֵסִיר מִמֶּנוּ הַתּוֹרָה, אוֹ שֶׁנִּפְרָד מִמֶּנָה, הוּא כְּאֵלוּ נִפְרָד מִן הַחַיִּים. בֹּא וּרְאֵה, עֵצָה לָאָדָם. כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה עַל מִטָתוֹ בַּלַיְלָה, צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּלֵב שָׁלֵם, וּלְהַקְדִים לִמְסוֹר אֵלָיו פִּקָדוֹן הַנֶּפֶשׁ. וְהֶעֱמִידוּהוּ. מִשׁוּם שֶׁכָּל אָדָם טוֹעֵם בַּלַיְלָה טַעַם הַמָּוֶת, כִּי אִילָן הַמָּוֶת שׁוֹרֶה בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא הַמַּלְכוּת, וְכָל רוּחוֹת בְּנֵי הָאָדָם יוֹצְאִים וְעוֹלִים וּמִסְתַּתְּרִים אֶצְלוֹ, אֵצֶל הַמַּלְכוּת. וּמִשׁוּם שֶׁהֵם נִתָּנִים בְּפִקָדוֹן, כֻּלָם חוֹזְרִים אַחַר כַּךְ לִמְקוֹמָם. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁמִתְעוֹרֵר רוּחַ צָפוֹן בַּחַצוֹת לַיְלָה, וְהַכְּרוּז יוֹצֵא, וְהַקָבָּ''ה בָּא לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּרוּחוֹת הַצַדִיקִים, אָז מִתְעוֹרְרִים כָּל בְּנֵי הַמַּלְכָּה וְכָל בְּנֵי הָהֵיכָל לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאָז כָּל אֵלוּ הַפִּקְדוֹנוֹת שֶׁל הָרוּחוֹת שֶׁנִּמְסְרוּ בְּיָדָה שֶׁל הַמַּלְכוּת, כֻּלָּם מַחְזֶרֶת לְבַעֲלֵיהֶם. וְרֹב בְּנֵי הָעוֹלָם נְעוֹרִים מִשְּׁנָתָם בְּשָׁעָה הַהִיא. וְהַפִּקְדוֹנוֹת שֶׁל כֻּלָּם מֻחְזָרִים לָהֶם. אֵלּוּ שֶׁהֵם מִבְּנֵי הָהֵיכָל הָעֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹמְדִים בְּקִיוּמָם, וּמִתְעוֹרְרִים וְעוֹסְקִים בְּתִשְׁבָּחוֹת הַתּוֹרָה, וּמִתְחַבְּרִים עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, עַד שֶׁמֵאִיר הַיּוֹם. כְּשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, הִיא וְכָל בְּנֵי הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, כֻּלָּם בָּאִים אֶל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְהֵם נִקְרָאִים, בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָה. וּכְּבָר הֶעֱמִידוּהוּ. כְּשֶׁבָּא הַבֹּקֶר צָרִיךְ לְנַקוֹת אֶת עַצְמוֹ בַּכֹּל, הֵן נְקִיּוּת הַגּוּף וְהֵן נְקִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, וְלַחְגּוֹר כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, דְהַיְנוּ בְּצִיצִית וּתְפִלִין, לְהִשְׁתַּדֵל עִם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, כִּי בַּלַיְלָה הִשְׁתַּדֵּל בַּמַּלְכָּה, עַתָּה בַּבֹּקֶר, בָּא עִם הַמַּלְכָּה לְחַבֵּר אוֹתָה עִם הַמֶּלֶךְ. בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ בַּאֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת, מְשַׁבֵּחַ בְּתִשְׁבְּחוֹתָיו שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ. אָחוּז תְּפִילִין בְּרֹאשׁוֹ, צִיצִית בְּכַנְפֵי בִּגְדוֹ, אוֹמֵר תְּהִלָּה לְדָוִד. וַהֲרֵי הֶעֱמִידוּהוּ וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה לִפְנֵי קוֹנוֹ:

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג: ג׳-ד׳

א. מָקוֹם שֶׁמַּפְסִיקִין בְּשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית שָׁם קוֹרִין בְּמִנְחָה וּבְשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּלְשַׁבָּת הַבָּאָה. כֵּיצַד שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה קוֹרִין בְּשַׁחֲרִית בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית בְּמִנְחָה קוֹרִין אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ עֲשָׂרָה פְּסוּקִים אוֹ יוֹתֵר. וְכֵן בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וְכֵן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה בְּשַׁחֲרִית מַתְחִילִין מֵאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ וְקוֹרֵא עַד סוֹף הַסֵּדֶר. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ קוֹרִין כָּל הַשָּׁנָה וּמַפְטִירִין בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת בְּנָבִיא מֵעֵין שֶׁקָּרָא בַּתּוֹרָה:

ב. וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹן קוֹרֵא שְׁלשָׁה פְּסוּקִים מִפָּרָשַׁת צַו. וְהַשֵּׁנִי חוֹזֵר וְקוֹרֵא פָּסוּק שְׁלִישִׁי שֶׁקָּרָא הָרִאשׁוֹן וּשְׁנֵי פְּסוּקִים שֶׁאַחֲרָיו כְּדֵי שֶׁיְּשַׁיֵּר בַּפָּרָשָׁה שְׁלשָה פְּסוּקִים. וְהַשְּׁלִישִׁי קוֹרֵא שְׁלשָה פְּסוּקִים שֶׁשִּׁיֵּר הַשֵּׁנִי עִם וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת. וְהָרְבִיעִי קוֹרֵא וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וְאִם חָל רֹאשׂ חֹדֶשׁ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים בְּשַׁחֲרִית. בְּאֶחָד קוֹרִין בּוֹ בְּסֵדֶר אוֹתָהּ שַׁבָּת, וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא בּוֹ הַמַּשְׁלִים וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וְהַמַּפְטִיר קוֹרֵא עִנְיַן רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּמַפְטִירִין וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מַפְטִירִין חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי. וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת מַפְטִירִין בְּשַׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ:

מוסר ספר חסידים קנ״ה

יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע טוֹב לַצַדִּיק שֶׁרוֹאֶה שֶׁהָרָשָׁע מַעֲרִים עָרְמָה לִמְצֹא תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ לְשָׁעָה אֶחָת וְהוּא פְּעָמִים מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּסַכָּנָה בַּעֲבוּר תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ בְּפַעַם אֶחָת, כְּגוֹן הַלִּסְטִים וְהַגַּנָּבִים וְהַנּוֹאֲפִים, עַל סָפֵק. וַאֲנִי בַּעֲבוּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנּוֹתֵן לְאוֹהֲבָיו תַּאֲוַת נַפְשָׁם לְעָתִיד לָבֹא לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים הֲנָאוֹת טוֹבוֹת מְאֹד מִכָּל הֲנָאוֹת נִאוּפִים וְתַעֲנוּגִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ לִי לְהַעֲרִים וְאִלּוּ הָיָה יֵצֶר הָאָדָם יֵצֶר טוֹב מִתְגַּבֵּר עָלָיו לַעֲשׂוֹת טוֹבָה כְּמוֹ שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו יֵצֶר הָרָע לְתַאֲוַת בְּשָׂרוֹ לִכְבוֹדוֹ אָז הָיָה מַעֲרִים בְּכָל עֹמֶק לַעֲשׂוֹת חֶפְצֵי שָׁמַיִם. וְכָל יֵצֶר הָאָדָם שֶׁיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ הִיא לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ לַעֲשׂוֹת וּמָצוּי לַעֲשׂוֹת לוֹ בְּלֹא בֹּשֶׁת אֵין צָרִיךְ לְהַעֲרִים כָּל כָּךְ עַל הַדָּבָר. אֲבָל כְּשֶׁאֵין הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ מִפְּנֵי פְּלוֹנִי וּמִפְּנֵי פְּלוֹנִי בִּדְבַר פְּלוֹנִי אָז צָרִיךְ לְהַעֲרִים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ דָּבָר פְּלוֹנִי הוֹאִיל וְכָל אֵלֶּה דְּבָרִים עִמְקֵי הַחָכְמָה. וּגְדוֹלֵי חִקְרֵי לֵב הַמְצוּיִין אֵצֶל הַמִּתְאַוִּים וְאֵצֶל קַנָּאִים וְאֵצֶל רוֹדְפִים כָּבוֹד. לְפִיכָךְ הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' רוֹאֶה הֵיאַךְ מְחַפְּשִׂים וְתָרִים אַחַר תַּאֲוַת נַפְשָׁם וּלְתַאֲוַת רֶגַע סָפֵק מַשְׁלִיכִים נַפְשָׁם מֵרָחוֹק וְכָל שֶׁכֵּן אֲנִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כג) וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּהֱרָגִים עַל קְדֻשַּׁת ה' שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים מ''ד) כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם:

תורה דברים ג׳: כ״ג-כ״ח