פרשת ואתחנן יום שני

ואתחנן · שני

תורה דברים ג׳: כ״ט-ד׳: ג׳

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:

ג (כט) וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֽוֹר׃ {פ}

וִיתֵבְנָא בְחֵילָתָא לָקֳבֵל בֵּית פְּעוֹר:

רש״יוַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא וגו'. וְנִצְמַדְתֶּם לַעֲ"זָ, וְאַעַ"פִּ כֵן ועתה ישראל שמע אל החקים, וְהַכֹּל מָחוּל לְךָ, וַאֲנִי לֹא זָכִיתִי לִמָּחֵל לִי:

ד (א) וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃

וּכְעַן יִשְׂרָאֵל שְׁמַע לִקְיָמַיָּא וּלְדִינַיָּא דִּי אֲנָא מְאַלֵּף יָתְכוֹן לְמֶעְבַּד בְּדִיל דְּתֵיחוּן וְתֵיתוּן וְתֵירְתוּן יָת אַרְעָא דִּי יְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתְכוֹן יָהֵב לְכוֹן:

(ב) לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃

לָא תוֹסְפוּן עַל פִּתְגָּמָא דִּי אֲנָא מְפַקֵּד יָתְכוֹן וְלָא תִמְנְעוּן מִנֵּיהּ לְמִטַּר יָת פִּקּוּדַיָּא דַּיְיָ אֱלָהֲכוֹן דִּי אֲנָא מְפַקֵּד יָתְכוֹן:

רש״ילֹ֣א תֹסִ֗פוּ. כְּגוֹן חָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתְּפִלִּין, חֲמֵשֶׁת מִינִין בַּלּוּלָב, וְחָמֵשׁ צִיצִיּוֹת, וְכֵן "לֹא תִגְרְעוּ" (ע' ספרי פ' ראה):

(ג) עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹא֔וֹת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כׇל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃

עֵינֵיכוֹן חָזָן יָת דִּי עֲבַד יְיָ בְּבַעַל פְּעוֹר אֲרֵי כָּל גַּבְרָא דִּי אֲזַל בָּתַר בַּעַל פְּעוֹר שֵׁצְיֵיהּ יְיָ אֱלָהָךְ מִבֵּינָךְ:

נביאים ישעיהו מ׳: ז׳-י׳

מ (ז) יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ נָ֣בֵֽל צִ֔יץ כִּ֛י ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה נָ֣שְׁבָה בּ֑וֹ אָכֵ֥ן חָצִ֖יר הָעָֽם׃

יָבֵשׁ עִשְׂבָּא נְתַר נִצֵיהּ אֲרֵי רוּחָא מִן קֳדָם יְיָ נְשָׁבַת בֵּיהּ בְּכֵן כְּעִשְׂבָּא חֲשִׁיבִין רַשִׁיעַיָא בְּעַמָא:

רש״ינָ֣בֵֽל. כָּמַשׁ:

(ח) יָבֵ֥שׁ חָצִ֖יר נָ֣בֵֽל צִ֑יץ וּדְבַר־אֱלֹהֵ֖ינוּ יָק֥וּם לְעוֹלָֽם׃ {ס}

מִית רַשִׁיעַיָא אֲבָדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹהִי וּפִּתְגָמָא דְאֶלָהָנָא קַיָם לְעָלְמִין:

(ט) עַ֣ל הַר־גָּבֹ֤הַּ עֲלִי־לָךְ֙ מְבַשֶּׂ֣רֶת צִיּ֔וֹן הָרִ֤ימִי בַכֹּ֙חַ֙ קוֹלֵ֔ךְ מְבַשֶּׂ֖רֶת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם הָרִ֙ימִי֙ אַל־תִּירָ֔אִי אִמְרִי֙ לְעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה הִנֵּ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

עַל טוּר רָם סַקוּ לְכוֹן נְבִיַיָא דִי מְבַשְׂרִין לְצִיוֹן אֲרִימוּ בְחֵילָא קָלְכוֹן דִי מְבַשְׂרִין לִירוּשְׁלֵם אֲרִימוּ לָא תִדְחֲלוּן אֲמָרוּ לְקִרְוַיָא דְבֵית יְהוּדָה אִתְגְלִיאַת מַלְכוּתָא דֶאֱלָהָכוֹן:

רש״ימְבַשֶּׂ֣רֶת צִיּ֔וֹן. ״נְבִיָּיא דִּמְבַשְּׂרִין לְצִיּוֹן״, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: ״רַגְלֵי מְבַשֵּׂר״ (ישעיהו נב: ז), זָכוּ – קַל כְּזָכָר, לֹא זָכוּ – תַּשׁ כִּנְקֵבָה, וּמְאַחֵר פְּעָמָיו עַד הַקֵּץ:

(י) הִנֵּ֨ה אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ בְּחָזָ֣ק יָב֔וֹא וּזְרֹע֖וֹ מֹ֣שְׁלָה ל֑וֹ הִנֵּ֤ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ וּפְעֻלָּת֖וֹ לְפָנָֽיו׃

הָא יְיָ אֱלֹהִים בִּתְקוֹף מִתְגְלֵי וּתְקוֹף דְרַע גְבוּרְתֵּהּ שַׁלְטָא קֳדָמוֹהִי הָא אֲגַר עָבְדֵי מֵימְרֵהּ עִמֵהּ דְכָל עוֹבָדֵיהוֹן גְלַן קֳדָמוֹהִי:

רש״יבְּחָזָ֣ק יָב֔וֹא. עַל הָאֻמּוֹת לִפָּרַע:
הִנֵּ֤ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ. מְזֻמָּן אִתּוֹ לַצַּדִּיקִים:
וּפְעֻלָּת֖וֹ. שְׂכַר פְּעֻלָּה שֶׁעָלָיו לִתֵּן לָהֶם:

כתובים תהילים מ״ד: כ׳-כ״ג

מד (כ) כִּ֣י דִ֭כִּיתָנוּ בִּמְק֣וֹם תַּנִּ֑ים וַתְּכַ֖ס עָלֵ֣ינוּ בְצַלְמָֽוֶת׃

אֲרוֹם אַמַכְתָּנָא בַּאֲתַר יְרוּדִין וַחֲפִיתָא עֲלָנָא בְטוּלָא דְמוֹתָא:

רש״יכִּ֣י דִ֭כִּיתָנוּ בִּמְק֣וֹם תַּנִּ֑ים. כִּי זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר: וְאַף כַּאֲשֶׁר הִשְׁפַּלְתָּנוּ בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה (ירמיהו ב: ו), מִדְבָּר מְקוֹם תַּנִּים, וְכִסִּיתָ עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת חֹשֶׁךְ, אַף בְּכָל זֹאת אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ, הוּא יַחֲקֹר זֹאת, כִּי הוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת וְגוֹ׳:

(כא) אִם־שָׁ֭כַחְנוּ שֵׁ֣ם אֱלֹהֵ֑ינוּ וַנִּפְרֹ֥שׂ כַּ֝פֵּ֗ינוּ לְאֵ֣ל זָֽר׃

אִין אַשְׁלִינָא שׁוּם אֱלָהָנָא וּפָּרִישְׂנָא בִּצְלוֹ יְדָנָא לִטְעוּתָא דְפַלְחֵי כּוֹכְבַיָא:

(כב) הֲלֹ֣א אֱ֭לֹהִים יַחֲקׇר־זֹ֑את כִּי־ה֥וּא יֹ֝דֵ֗עַ תַּעֲלֻמ֥וֹת לֵֽב׃

הֲלָא אֱלָהָא יְבַשְׁקַר דָא אֲרוּם הוּא חַכִּים טְמִירֵי לִבָּא:

(כג) כִּֽי־עָ֭לֶיךָ הֹרַ֣גְנוּ כׇל־הַיּ֑וֹם נֶ֝חְשַׁ֗בְנוּ כְּצֹ֣אן טִבְחָֽה׃

אֲרוּם מְטוּלְתָךְ אִתְקְטַלְנָא כָּל יוֹמָא אִתְחַשַׁבְנָא כְעָנָא דִמְסִירָא לְנִכְסָא:

רש״יכְּצֹ֣אן טִבְחָֽה. כְּצֹאן שֶׁל טַבָּח:

משנה משנה חגיגה א׳

א. הַכֹּל חַיָּבִין בָּרְאִיָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָם מְשֻׁחְרָרִים, הַחִגֵּר, וְהַסּוּמָא, וְהַחוֹלֶה, וְהַזָּקֵן, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו. אֵיזֶהוּ קָטָן, כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵפָיו שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת, דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג) שָׁלֹשׁ רְגָלִים:

ברטנורההַכֹּל חַיָּבִין בִּרְאִיָּה. בְּמִצְוַת יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְרָאוֹת בָּעֲזָרָה בָּרֶגֶל. וְהַכֹּל לַאֲתוֹיֵי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, שֶׁמִּי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה מִפְּנֵי צַד עַבְדוּת שֶׁבּוֹ:
חוּץ מֵחֵרֵשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְדַבֵּר, וַאֲפִלּוּ חֵרֵשׁ בְּאָזְנוֹ אַחַת פָּטוּר, דִּכְתִיב (דברים לא) בְּבוֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה', וּכְתִיב בַּתְרֵיה לְמַעַן יִשְׁמְעוּ. פְּרָט לְמִי שֶׁאֵין לוֹ שְׁמִיעָה גְּמוּרָה. וְהַשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר נַמִּי פָּטוּר, דִּכְתִיב וּלְמַעַן יִלְמְדוּ:
שׁוֹטֶה וְקָטָן. דְּלָאו בְּנֵי חִיּוּבָא נִינְהוּ, שֶׁהֵן פְּטוּרִין מִכָּל הַמִּצְוֹת. וְקָטָן שֶׁיָּכוֹל לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת, אָבִיו חַיָּב לְהַעֲלוֹתוֹ כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת, כִּדְאָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין:
וְטֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, נָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָן מְשֻׁחְרָרִין. כָּל הָנֵי אִמְעִיטוּ מִזְּכוּרְךָ, פְּרָט לְטֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס וְנָשִׁים שֶׁאֵינָן בִּכְלָל זְכוּרְךָ, וְכָל מִצְוָה שֶׁאֵין נָשִׁים חַיָּבוֹת בָּהּ אֵין הָעֲבָדִים חַיָּבִין בָּהּ. וְעוֹד הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּבוֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת, וַעֲבָדִים לָאו בִּכְלָל יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ:
הַחִגֵּר וְהַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן וְשֶׁאֵינוֹ יָכֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו. מִירוּשָׁלַיִם לָעֲזָרָה, כְּגוֹן שֶׁהוּא מְעֻנָּג בְּיוֹתֵר. כָּל הָנֵי יָלְפִינַן לְהוּ מִדִּכְתִיב שָׁלֹשׁ רְגָלִים, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לַעֲלוֹת בְּרַגְלֵיהֶם:
וְהַסּוּמָא. דִּכְתִיב בְּבוֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת, כְּשֵׁם שֶׁהֵם בָּאִים לְהֵרָאוֹת כָּךְ הֵם בָּאִין לִרְאוֹת הַר קָדְשׁוֹ וּבֵית שְׁכִינָתוֹ, לַאֲפוֹקֵי סוּמָא וַאֲפִלּוּ בְּעֵינוֹ אַחַת, שֶׁהֲרֵי אֵין רְאִיָּתוֹ שְׁלֵמָה:
שָׁלֹשׁ רְגָלִים. הָרָאוּי לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו חִיְּבוֹ הַכָּתוּב, וְכֵיוָן דְּגָדוֹל פָּטוּר מִן הַתּוֹרָה, קָטָן נַמִּי לָאו בַּר חִנּוּךְ הוּא:

עיקר תוספות יום טוב(א) בְּפָרָשַׁת הַקְהֵל. וְיָלְפִינַן רְאִיָּה רְאִיָּה. וּמַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי חֵרֵשׁ סְתָם, וְהָתְנָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּתְרוּמוֹת מִשְׁנָה ב'‏ חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ כוּ'‏ אֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר, אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי כוּ':
(ב) וּרְבוּתָא נָקַט, דְּלֹא מִבַּעְיָא מֵעִירוֹ דְּלֹא מָצֵי סָלֵיק לָעֲזָרָה, וְהוּא הַדִּין נַמִּי אִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת מֵעִירוֹ לִירוּשָׁלַיִם. תּוֹסָפוֹת.:
(ג) וּבַגְּמָרָא, שֶׁנֶּאֱמָר יֵרָאֶה יִרְאֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לֵרָאוֹת (לִפְנֵי הַמָּקוֹם) בִּשְׁנֵי עֵינָיו שֶׁל מָקוֹם, כָּךְ בָּא לִרְאוֹת (הַמָּקוֹם) בִּשְׁתֵּי עֵינָיו:

ב. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הָרְאִיָּה שְׁתֵּי כֶסֶף, וַחֲגִיגָה מָעָה כֶסֶף. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הָרְאִיָּה מָעָה כֶסֶף, וַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כָסֶף:

ברטנורההָרְאִיָּה שְׁתֵּי כֶסֶף. גָּדוֹל הַבָּא לֵרָאוֹת צָרִיךְ לְהָבִיא עוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג) לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם, וְאֵינָהּ פְּחוּתָה מִשְׁתֵּי מָעוֹת כֶּסֶף, שֶׁהֵם מִשְׁקָל שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם גַּרְעִינֵי שְׂעֹרָה מִן הַכֶּסֶף הַצָּרוּף:
וַחֲגִיגָה. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה, שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (שמות יב) וְחַגֹּתֶם אוֹתוֹ חַג לַה', כְּלוֹמַר הָבִיאוּ שַׁלְמֵי חֲגִיגָה, אֵין פְּחוּתִים מִמָּעָה כֶסֶף. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָרְאִיָּה וְלַחֲגִיגָה שִׁעוּר, דִּכְתִיב (דברים ט"ז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, חֲכָמִים נָתְנוּ בָּהֶם שִׁעוּר לְמַטָּה, שֶׁלֹּא יָבִיא פָּחוֹת מִכָּאן:
הָרְאִיָּה מָעָה כֶסֶף וַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כָסֶף. דִּשְׁלָמִים יֵשׁ בָּהֶם לְגָבוֹהַּ וְלַכֹּהֲנִים וְלַבְּעָלִים, לְפִיכָךְ הֵן מְרֻבִּין מִן הָעוֹלוֹת שֶׁאֵין בָּהֵן אֶלָּא לְגָבוֹהַּ. וְחוּץ מֵעוֹלַת רְאִיָּה וְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה הָאֲמוּרִים בְּמַתְנִיתִין עוֹד הָיוּ צְרִיכִים לְהָבִיא מִין אַחֵר שֶׁל שְׁלָמִים, וְהֵן נִקְרָאִים שַׁלְמֵי שִׂמְחָה, דִּכְתִיב (שם כז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָׁם וְשָׂמַחְתָּ. וְשַׁלְמֵי שִׂמְחָה הַלָּלוּ לֹא הֻזְכְּרוּ כָּאן, וְלֹא נָתְנוּ חֲכָמִים בָּהֶם שִׁעוּר. וְנָשִׁים חַיָּבוֹת בָּהֵן כַּאֲנָשִׁים, דְּעַל הַשִּׂמְחָה נִצְטַוּוּ נָשִׁים, דִּכְתִיב (שם יד) וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ:

עיקר תוספות יום טוב(ד) דְּנֶאֱמָר חֲגִיגָה לְהֶדְיוֹט וְנֶאֱמָר רְאִיָּה לְגָבוֹהַּ מַה חֲגִיגָה הֶאָמוּר לַהֶדְיוֹט בְּרָאוּי לוֹ אַף רְאִיָּה הָאֲמוּרָה לַגָּבוֹהַּ בְּרָאוּי לוֹ. גְּמָרָא דַּף ז':
(ה) מַשְׁמַע שֶׁאַתֶּם תֵּהָנוּ מִמֶּנּוּ. וּמְנָלָן דְּקָרְבַּן בְּהֵמָה הוּא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דִּכְתִיב [שְׁמוֹת כג] לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר, בְּמִידֵי דְּאִית לֵיהּ חֵלֶב הַקָּרֵב לְגָבוֹהַּ:
(ו) פָּסוּק זֶה אֵינוֹ כָּתוּב בֶּחָג אֶלָּא גַּבֵּי הַר עֵיבָל, וּמִשָּׁם יָלְפִינַן דִּסְתָם שִׂמְחָה הֲוֵי בִּזְבִיחַת שְׁלָמִים, וּמִינַּהּ דִּוְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ הַיְנוּ בִּזְבִיחַת שְׁלָמִים. תּוֹסָפוֹת:
(ז) וְהַאי קְרָא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּתִיב. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּיָלִיף מִמַּעֲשֵׂר. תּוֹסָפוֹת:

ג. עוֹלוֹת בַּמּוֹעֵד בָּאוֹת מִן הַחֻלִּין, וְהַשְּׁלָמִים מִן הַמַּעֲשֵׂר. יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִן הַחֻלִּין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִן הַמַּעֲשֵׂר:

ברטנורהעוֹלוֹת בַּמּוֹעֵד בָּאוֹת מִן הַחֻלִּין. מַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, עוֹלוֹת נְדָרִים וּנְדָבוֹת בַּמּוֹעֵד בָּאוֹת, בְּיוֹם טוֹב אֵינָן בָּאוֹת, וְעוֹלַת רְאִיָּה בָּאָה אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב, אַף עַל גַּב דְּיֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה, עִקַּר מִצְוָתָהּ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, וּכְשֶׁהִיא בָּאָה אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. וְשַׁלְמֵי שִׂמְחָה בָּאִים מִן הַמַּעֲשֵׂר, כְּלוֹמַר שֶׁיְּכוֹלִין לְהָבִיא שַׁלְמֵי שִׂמְחָה מִמָּעוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דְּשַׁלְמֵי שִׂמְחָה אֵינָן חוֹבָה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בָּשָׂר, וַהֲרֵי יֵשׁ לוֹ מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְהוֹצִיא בִּירוּשָׁלַיִם, הִלְכָּךְ יִקְנֶה בָּהֶם שְׁלָמִים וְיֹאכַל. אֲבָל חֲגִיגַת יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן הוּא דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ בָּשָׂר הַרְבֵּה, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם חוֹבָה אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין וְלֹא מִן הַמַּעֲשֵׂר:
בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח. הוּא הַדִּין לְיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁאָר רְגָלִים. וּלְהָכִי נָקַט פֶּסַח, לְפִי שֶׁיֵּשׁ עֶרֶב פֶּסַח חֲגִיגָה אַחֶרֶת, כְּשֶׁהָיְתָה חֲבוּרַת הַפֶּסַח מְרֻבָּה הָיוּ מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַפֶּסַח נֶאֱכַל עַל הַשֹּׂבַע, וְאַשְׁמְעִינַן מַתְנִיתִין דַּחֲגִיגַת יוֹם טוֹב עַצְמוֹ הוּא דְּאֵינוֹ בָּאָה אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, אֲבָל חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר בָּאָה מִן הַמַּעֲשֵׂר:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ אַמַּאי, דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה הִיא וְכָל דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. וּמְשָׁנֵי בְּטוֹפֵל, שֶׁמְּחַבֵּר מַעֲשֵׂר עִם חֻלִּין וּמֵבִיא, אִם יֵשׁ לוֹ אוֹכְלִין הַרְבֵּה וְאֵין לוֹ סִפֵּק בִּבְהֵמָה אַחַת, מֵבִיא בְּהֵמָה אַחַת לַחֲגִיגָה מִן הַחֻלִּין וְהַשְּׁאָר מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַבָּאוֹת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֵׁם חֲגִיגָה עֲלֵיהֶן, מִכָּל מָקוֹם סָבְרֵי בֵּית הִלֵּל דְּמֻתָּר לְהָבִיא הַשְּׁאָר מִן הַמַּעֲשֵׂר, הוֹאִיל וּכְבָר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּרִאשׁוֹנָה מִן הַחֻלִּין:

עיקר תוספות יום טוב(ח) דִּרְשׁוּת הִיא וְלֹא חוֹבָה:
(ט) אֲבָל בְּעוֹלַת רְאִיָּה לֹא תְנַן מִן הַמַּעֲשֵׂר, דְּלָמָּה טוֹפְלָה, יָבִיא מָעָה כֶסֶף. רַשִׁ"י:

ד. יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה, וְהַכֹּהֲנִים בַּחַטָּאוֹת וּבָאֲשָׁמוֹת וּבַבְּכוֹר וּבֶחָזֶה וָשׁוֹק, אֲבָל לֹא בָעוֹפוֹת וְלֹא בַמְּנָחוֹת:

ברטנורהיוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן. שֶׁל שַׁלְמֵי שִׂמְחָה:
בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת וּמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה. דִּכְתִיב (שם טז) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, לְרַבּוֹת כָּל מִינֵי שְׂמָחוֹת, דִּקְרָא לֹא בָּעֵי אֶלָּא שִׂמְחָה, וְאָמַר מַר אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר, וְהַאי בָּשָׂר הוּא:
אֲבָל לֹא בְּעוֹפוֹת וְלֹא בִּמְנָחוֹת. דִּכְתִיב וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אָמְרָה תּוֹרָה עֲשֵׂה שִׂמְחָה מִמִּי שֶׁחֲגִיגָה בָּאָה מֵהֶן, יָצְאוּ עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת שֶׁאֵין חֲגִיגָה בָּאָה מֵהֶן:

עיקר תוספות יום טוב(י) בִּנְדָרִים כוּ'. שֶׁהִתְנַדְּבוּ כָּל הַשָּׁנָה, וּכְשֶׁעוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם בָּרֶגֶל מְבִיאִין אוֹתָן וּמַקְרִיבִין אֵמוּרֵיהֶן וְהַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַבְּעָלִים, יוֹצְאִין בָּהֵן מִשּׁוּם שִׂמְחָה אִם יֵשׁ בָּהֵן בָּשָׂר לַשּׂבַע. וּמִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא וְהַכֹּהֲנִים בַּחַטָּאוֹת כוּ'‏ נָקַט בָּרֵישָׁא יִשְׂרָאֵל. רַשִׁ"י:

ה. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹכְלִים מְרֻבִּים וּנְכָסִים מֻעָטִים, מֵבִיא שְׁלָמִים מְרֻבִּים וְעוֹלוֹת מֻעָטוֹת. נְכָסִים מְרֻבִּים וְאוֹכְלִין מֻעָטִין, מֵבִיא עוֹלוֹת מְרֻבּוֹת וּשְׁלָמִים מֻעָטִין. זֶה וָזֶה מֻעָט, עַל זֶה נֶאֱמַר, מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כָסֶף. זֶה וָזֶה מְרֻבִּים, עַל זֶה נֶאֱמַר (דברים טז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:

ברטנורהאוֹכְלִין מְרֻבִּין. בְּנֵי בַּיִת מְרֻבִּין:
מֵבִיא שְׁלָמִים מְרֻבִּין. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה רַבִּים לְפִי הָאוֹכְלִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(יא) אוֹכְלִים. שֵׁם הַתֹּאַר, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַרְתְּ [יְשַׁעְיָה נה] וְנָתַן זֶרַע לַזּוֹרֵעַ וְלֶחֶם לָאוֹכֵל:
(יב) בַּגְּמָרָא, הָא לֵית לֵיהּ, וְקָאָמַר דְּטוֹפֵל מְעוֹת חֻלִּין לִמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמֵבִיא פַּר גָּדוֹל, דְּלֹא בָּעִינַן אֶלָּא שֶׁתְּהֵא שִׁעוּר דְּמֵי אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מֵהַחֻלִּין:
(יג) וְעוֹלוֹת. רְאִיָּה. רַשִׁ"י:
(יד) עוֹלוֹת מְרֻבּוֹת. דִּכְתִיב אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ. רַשִׁ"י:

ו. מִי שֶׁלֹּא חַג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג, חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג. עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חַג, אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. עַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת א) מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת:

ברטנורהמִי שֶׁלֹּא חַג. שֶׁלֹּא הֵבִיא שַׁלְמֵי חֲגִיגָתוֹ וְעוֹלַת רְאִיָּתוֹ:
וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. וְאַף עַל גַּב דְּרֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, הֲוֵי תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן. וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת נַמִּי אַף עַל גַּב דְּלֹא הֲוֵי אֶלָּא יוֹם אֶחָד, יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה, מִדְּאַקְּשִׁינְהוּ קְרָא לַהֲדָדֵי, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, מַה חַג הַמַּצּוֹת יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה, אַף חַג הַשָּׁבוּעוֹת יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה:

עיקר תוספות יום טוב(טו) אֲבָל שַׁלְמֵי שִׂמְחָה כָּל הַיָּמִים חַיָּבִים בְּשִׂמְחָה, וּלְפִיכָךְ לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר בָּהֶם שֶׁהֵם תַּשְׁלוּמֵי הָרִאשׁוֹן:
(טז) כָּל הָרֶגֶל. בַּגְּמָרָא לְמָדוּהוּ מִקְּרָא:
(יז) דְּאוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן עֲשָׂאוֹ הַכָּתוּב עִקָּר וְהַשְּׁאָר תַּשְׁלוּמִין לוֹ:
(יח) הָאַחֲרוֹן. בַּגְּמָרָא לְמָדוּהוּ מִקְּרָא:

ז. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ מְעֻוָּת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְקֹן, זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה מַמְזֵר. אִם תֹּאמַר בְּגוֹנֵב וְגוֹזֵל, יָכוֹל הוּא לְהַחֲזִירוֹ וִיתַקֵּן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, אֵין קוֹרִין מְעֻוָּת אֶלָּא לְמִי שֶׁהָיָה מְתֻקָּן בַּתְּחִלָּה וְנִתְעַוֵּת, וְאֵיזֶה, זֶה תַּלְמִיד חָכָם הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה:

ברטנורהוְהוֹלִיד מִמֶּנָּה מַמְזֵר. שֶׁהֵבִיא פְּסוּלִים בְּיִשְׂרָאֵל וְהֵן לוֹ לְזִכָּרוֹן, לְפִיכָךְ אֵין עֲוֹנוֹ נִמְחָק בִּתְשׁוּבָה:
יָכוֹל הוּא שֶׁיַּחֲזִיר. דְּמֵי גְּנֵבָתוֹ וּגְזֵלָתוֹ לַבְּעָלִים וִיהֵא מְתֻקָּן מִן הַחֵטְא:

עיקר תוספות יום טוב(יט) אֵיזֶהוּ כוּ'. דִּדְרָשָׁא דִּלְעֵיל מִסֵּיפֵיה דִּקְרָא נַפְקָא לֵיהּ, דְּכֵיוָן שֶׁיָּשַׁב וּבָטַל מִמִּצְוַת עֲשֵׂה שַׁיָּךְ בֵּיהּ חֶסְרוֹן וְלֹא מְעֻוָּת, וְלָאו לְאִפְלוּגֵי אָתָא:
(כ) אֲבָל שְׁאָר עֲבֵרוֹת רוֹצֵחַ וְגוֹזֵל (נִרְאֶה לִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר וַעֲבוֹדָה זָרָה, תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב) אֵין עֵדָיו לְפָנָיו. תּוֹסָפוֹת:

ח. הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִין בָּאֲוִיר, וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. הִלְכוֹת שַׁבָּת, חֲגִיגוֹת וְהַמְּעִילוֹת, הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת. הַדִּינִין וְהָעֲבוֹדוֹת, הַטָּהֳרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת וַעֲרָיוֹת, יֵשׁ לָהֶן עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. הֵן הֵן גּוּפֵי תּוֹרָה:

ברטנורההֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר. מְעַט רֶמֶז יֵשׁ בַּמִּקְרָא שֶׁיּוּכַל הֶחָכָם לְהַתִּיר הַנֶּדֶר, וְאֵין לִסְמֹךְ עָלָיו, אֶלָּא כָּךְ מָסוּר לַחֲכָמִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה:
הִלְכוֹת שַׁבָּת וְהִלְכוֹת חֲגִיגָה וְהִלְכוֹת מְעִילָה. יֵשׁ בָּהֵן הֲלָכוֹת שֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בְּרֶמֶז, בְּמִקְרָא מֻעָט, כְּהַר הַתָּלוּי בְּשַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ:
וְהָעֲבוֹדוֹת. הִלְכוֹת עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת:
הֵן הֵן גּוּפֵי תּוֹרָה. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּהֵן וְהֵן גּוּפֵי תּוֹרָה קָאָמַר. כְּלוֹמַר בֵּין אוֹתָן שֶׁאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ וּבֵין אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, בֵּין אוֹתָן שֶׁהֵן כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, אֵלּוּ וְאֵלּוּ גּוּפֵי תּוֹרָה:

עיקר תוספות יום טוב(כא) שֶׁדָּרְשׁוּ לֹא יַחֵל, הוּא אֵינוֹ מֵחֵל אֲבָל אֲחֵרִים מֵיְחִלִּין לוֹ. גְּמָרָא:
(כב) בַּגְּמָרָא, מִכְתָּב כְּתִיבִי, צְרִיכֵי לְהָא דְּאָמְרִינַן מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה לֹא כְּתִיבָא בְּשַׁבָּת אֶלָּא בַּמִּשְׁכָּן כְּתִיב, וּמִדְּסָמִיךְ פָּרָשַׁת שַׁבָּת לְפָרָשַׁת מִשְׁכָּן אָנוּ לְמֵדִין. וַחֲגִיגוֹת, דְּהָא דְּיָלְפִינַן מֵחֵלֶב חַגִּי דְּדַוְקָא בְּהֵמָה אִיכָּא לְמִדְחֵי דִּלְלָאו תַּנְיָין אָתֵי לַקָּרְבָּנוֹת הַבָּאִין בֶּחָג כוּ'‏ וְחַגֹּתֶם נְפָרֵשׁ מִלְּשׁוֹן מָחוֹל כְּמוֹ יָחוּגוּ וְיָנוּעוּ [תְּהִלִּים קז], אֶלָּא אָתְיָא מִדְבָּר מִדְבָּר כוּ', וְכֵיוָן דְּמִדִּבְרֵי קַבָּלָה יָלֵיף הֲוֵי כַּהֲרָרִים כוּ'. מְעִילוֹת, דִּתְנַן נִזְכַּר בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא נִזְכַּר שָׁלִיחַ שָׁלִיחַ מָעַל, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא הֲוֵי לֵיהּ לְמֵידַע וְקָרוֹב לְאֹנֶס. גְּמָרָא:
(כג) הַדִּינִין כוּ'. לְכִדְתַנְיָא נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ [שְׁמוֹת כא], מָמוֹן. וְיָלֵיף לַהּ נְתִינָה נְתִינָה מִדְּמֵי וְלָדוֹת. גְּמָרָא:
(כד) וְהָעֲבוֹדוֹת. לְהוֹלָכַת הַדָּם, דְּאַף עַל גַּב שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ שֶׁיִּשְׁחַט בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק, אֲפִלּוּ הָכִי דִּין עֲבוֹדָה יֵשׁ לָהּ לְפִגּוּל כוּ', וְיָלְפִינַן מִדִּכְתִיב וְהִקְרִיבוּ וְזוֹ קַבָּלָה כוּ', וְאַפְּקֵיהּ בִּלְשׁוֹן הוֹלָכָה לוֹמַר לְךָ דְּהוֹלָכָה עֲבוֹדָה הִיא. גְּמָרָא:
(כה) הַטָּהֳרוֹת. דְּתַנְיָא וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ כוּ'‏ [וְיִּקְרָא יד], מַיִם שֶׁכָּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֵן כוּ':
(כו) וְהַטֻּמְאוֹת. לְכַעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, וְיָלֵיף דִּכְתִיב [שָׁם יא] הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם וְגוֹ'‏ מֵהֶם כוּ', עַד שֶׁנָּגַע בְּמִקְצָתוֹ שֶׁהוּא כְּכֻלּוֹ כוּ'. גְּמָרָא. וְעַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ז'‏ דְּנִדָּה:
(כז) וַעֲרָיוֹת. לְבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ לֹא כְּתִיבָא, וְאָתְיָא הֵנָּה הֵנָּה, זִמָּה זִמָּה. גְּמָרָא:

גמרא חגיגה ג׳ א: ט״ו-ג׳ ב: ה׳

תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֵׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חִסְמָא שֶׁהָלְכוּ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּפְקִיעִין אָמַר לָהֶם: מַה חִדּוּשׁ הָיָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיּוֹם. אָמְרוּ לוֹ: תַּלְמִידֶיךָ אָנוּ וּמֵימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִין. אָמַר לָהֶם: אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִדּוּשׁ. שַׁבָּת שֶׁל מִי הָיְתָה, שַׁבָּת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָא הָיְתָה. וּבַמֶּה הָיְתָה הַגָּדָה הַיּוֹם. אָמְרוּ לוֹ בְּפָרָשַׁת הַקְהֵל וּמַה דָּרַשׁ בָּהּ (דברים לא): הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף אִם אֲנָשִׁים בָּאִים לִלְמֹד, נָשִׁים בָּאִים לִשְׁמֹעַ. טַף לָמָּה בָּאִין. כְּדֵי לִתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶן. אָמַר לָהֶם: מַרְגָּלִית טוֹבָה הָיְתָה בְּיֶדְכֶם וּבִקַּשְׁתֶּם לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי. וְעוֹד דָּרַשׁ (שם כו): אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב (שם ו) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ז) וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וְאַף הוּא פָּתַח וְדָרַשׁ (קהלת יב): דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבוֹנוֹת וּכְמַסְמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת. נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד. לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְדָרְבָן. לוֹמַר לָךְ מַה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ לְהוֹצִיא חַיִּים לָעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה מְכַוְּנִין אֶת לוֹמְדֵיהֶן מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים אִי מַה דָּרְבָן זֶה מִטַּלְטֵל אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מִטַּלְטְלִין. תַּלְמוּד לוֹמַר מַסְמְרוֹת. אִי מַה מַּסְמֵר זֶה חָסֵר וְלֹא יָתֵר, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה חֲסֵרִים וְלֹא יְתֵרִין. תַּלְמוּד לוֹמַר נְטוּעִים. מַה נְּטִיעָה זוֹ פָּרָה וְרָבָה, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה פָּרִין וְרָבִין. בַּעֲלֵי אֲסוּפוֹת אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין אֲסוּפוֹת אֲסוּפוֹת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, הַלָּלוּ מְטַמְּאִין וְהַלָּלוּ מְטַהֲרִין, הַלָּלוּ אוֹסְרִין וְהַלָּלוּ מַתִּירִין, הַלָּלוּ פּוֹסְלִין וְהַלָּלוּ מַכְשִׁירִין. שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם הֵיאַךְ אֲנִי אֶלְמֹד תּוֹרָה מֵעַתָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר: כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד אֵל אֶחָד נְתָנָן, פַּרְנָס אֶחָד אֲמָרָן מִפִּי אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (שמות כ): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַף אַתָּה עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת וּקְנֵה לְךָ לֵב מֵבִין לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי מְטַמְּאִין וְאֶת דִּבְרֵי מְטַהֲרִין, אֶת דִּבְרֵי אוֹסְרִין וְאֶת דִּבְרֵי מַתִּירִין, אֶת דִּבְרֵי פּוֹסְלִין וְאֶת דִּבְרֵי מַכְשִׁירִין בְּלָשׁוֹן הַזֶּה. אָמַר לָהֶם: אֵין דּוֹר יָתוֹם שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָא שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ:

רש״ילהקביל פניו - יום טוב היה שחייב אדם לכבד את רבו בהקבלת פנים כדאמרינן במסכת ראש השנה (דף טז:) מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת (מלכים ב' ד):
תלמידיך אנו - ואין לנו לדבר בפניך:
חטיבה אחת - שבח אחד שבח מיוחד לומר אין כמוך לכך בחרנוך לאלוה:
ואף הוא - רבי אלעזר בן עזריה:
לתלמיה - שורות המענה:
מה מסמר זה - כשנועצין אותו בכותל הוא מחסרו יכול אף זה כן תלמוד לומר נטועים כנטיעה שדרכה לפרות ולרבות:
פוסלין ומכשירין - שייך לומר לענין פסול עדות ופסול כהונה:
כולן אל אחד אמרן - אין לך מבני המחלוקת מביא ראיה מתורת אלוה אחר אלא מתורת אלהינו:
פרנס אחד אמרן - אין לך מביא ראייה מדברי נביא הבא לחלוק על משה רבינו:
עשה אזניך כאפרכסת - מאחר שכולן לבן לשמים עשה אזנך שומעת ולמוד ודע דברי כולן וכשתדע להבחין אי זה יכשר קבע הלכה כמותו:
אפרכסת - טירמויי"א שעל הריחים:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג תנו רבנן [שנו חכמים]: מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' אלעזר בן חסמא שהלכו להקביל פני ר' יהושע בפקיעין. אמר להם ר' יהושע: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין, וכיון שכולנו תלמידיך וממך תלמודנו, כיצד אפשר לומר לך דבר שלא שמעת. אמר להם: אף על פי כן, אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש.
שבת של מי היתה, מי היה הדורש בשבת זו? אמרו לו: שבת של ר' אלעזר בן עזריה היתה. שאל אותם: ובמה היתה הגדה היום? אמרו לו: בפרשת הקהל. שאל: ומה דרש בה?
אמרו לו: נאמר "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" (דברים לא, יב), ויש לשאול: אם אנשים באים ללמוד, נשים שלא כולן מבינות באות לפחות לשמוע, טף למה באין? והתשובה היא — כדי ליתן שכר למביאיהן, שזיכה הקדוש ברוך הוא במצוה את אלה שמביאים את הטף. אמר להם ר' יהושע לשני תלמידיו: מרגלית טובה זו היתה בידכם, ובקשתם לאבדה ממני ולא סיפרתם לי?
אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם עשיתוני חטיבה (דבר מיוחד) אחת בעולם על ידי אמונתכם בי ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם בין העמים. ופירושו: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, דכתיב [שנאמר]: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" (דברים ו, ד), ואף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר:
ועוד הוסיפו: ואף הוא ר' אלעזר בן עזריה פתח ודרש: נאמר, "דברי חכמים כדרבנות וכמסמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד" (קהלת יב, יא), למה נמשלו דברי תורה לדרבן — לומר לך: מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה והיא חורשת וגורמת בדרך להוציא חיים (מזון מן האדמה) לעולם — אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים. אולם, אי [או] מה דרבן זה מטלטל ואיננו קבוע אף דברי תורה מטלטלין לפי הנסיבות — תלמוד לומר בהמשך הכתוב הזה: "מסמרות", שהם קבועים לעד.
ומאידך, אפשר לומר אי [או] מה מסמר זה חסר ולא יתר שהוא מתכלה עם הזמן ואינו גדל אף דברי תורה חסרין ולא יתירין — תלמוד לומר: "נטועים" (קהלת יב, יא), מה נטיעה זו פרה ורבה וגדלה אף דברי תורה פרין ורבין. "בעלי אספות" — אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות (קבוצות קבוצות) ועוסקין בתורה. ואף שבין החכמים יש לעתים מחלוקות, הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין,
אם כן שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה כאשר יש בה כל כך הרבה מחלוקות וחילוקי דעות — תלמוד לומר: "כולם נתנו מרעה אחד" (קהלת יב, יא), לומר: אל אחד נתנן, פרנס אחד (משה רבינו) אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב [שנאמר]: "וידבר אלהים את כל הדברים האלה" (שמות כ, א), ולשון הריבוי בכתוב, כלומר: את כל הדברים, על כל שינוייהם ומחלוקותיהם.
אף אתה, הלומד, עשה אזניך כאפרכסת (הכלי שבו שופכים את גרגירי התבואה לרחיים), וקנה לך לב מבין לשמוע גם את דברי מטמאים וגם את דברי מטהרים, את דברי האוסרין ואת דברי המתירין, את דברי הפוסלין ואת דברי המכשירין. כששמע ר' יהושע דברים אלה, בלשון הזה אמר להם: אין דור נחשב יתום (בלא אב ומדריך) כאשר ר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו.

זוהר ספר הזהר, ואתחנן ג׳

בִּצְלוֹתָא בָּעֵי לְמֵיקָם כְּגַוְנָא (ס''א כְּזִוּוּגָא) דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדַיְהוּ, דְּאִנּוּן אִקְרוּן הָעוֹמְדִים, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (זכריה ג') וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה, וּלְכַוְּנָא רְעוּתֵיהּ קָמֵי מָארֵהּ וְיִתְבַּע בָּעוּתֵהּ. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ קָאֵם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מֵעַרְסֵיהּ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרָיְתָא, כָּרוֹזָא קָארֵי עָלֵהּ וְאָמַר (תהלים קל''ד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵילוֹת. הַשְׁתָּא כַּד אִיהוּ קָאִים בִּצְלוֹתָא קָמֵיהּ מָארֵהּ הַהוּא כָּרוֹזָא קָארֵי עָלֵהּ וְאָמַר וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה. בָּתָר דִּמְסַיֵּים צְלוֹתָא בִּרְעוּ (ס''א וְקָאֵם כְּעֵיטָא) קָמֵי מָארֵהּ הָא אוּקְמוּהָ דְּבָעֵי לְמִימְסַר נַפְשֵׁהּ בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא לְהַהוּא אֲתַר דְּאִצְטְרִיךְ, וְכַמָּה עֵיטִין אִית לֵהּ לְבַר נָשׁ בְּכֹלָּא. (דר''ס ע''ב) וּבְשַׁעֲתָא דִּצְלוֹתָא קַיְּמָא, (ס''א סִיְּמָא) כָּל אִנּוּן מִלִּין דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵהּ בְּהַהִיא צְלוֹתָא, כֻּלְּהוּ סַלְקָן לְעֵלָּא וּבַקְעִין אֲוֵירִין וּרְקִיעִין עַד דְּמָטוּ לְהַהוּא אֲתַר דְּמָטוּ, וּמִתְעַטְּרֵי בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא וְעָבִיד מִנַּיְהוּ עֲטָרָה. וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּא צְלוֹתָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְכַוְּנָא דִּיְהֵא צְלוֹתֵהּ תַּחֲנוּנִים, מְנָלָן מִמֹּשֶׁה דִּכְתִּיב וָאֶתְחַנַּן אֶל יְיָ, דָּא אִיהִי צְלוֹתָא מֵעַלְיָא. תָּא חֲזֵי, מָאן דְּקָאִים בִּצְלוֹתָא בָּעֵי לְכַוְּונָא רַגְלוֹי וְאוֹקְמוּהָ, וּבָעֵי לְחַפְיָא רֵשֵׁיהּ כְּמָאן דְּקָאִים קָמֵי מַלְכָּא, וּבָעֵי לְמִכְסְיָא (נ''א לְאַסְתְּמָא) עֵינוֹי בְּגִין דְּלָא יִסְתַּכַּל בִּשְׁכִינְתָּא. וּבְסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, מָאן דְּפָקַח עֵינוֹי בְּשַׁעֲתָא דִּצְלוֹתָא, אוֹ דְּלָא מָאִיךְ עֵינוֹי בְּאַרְעָא, אַקְדִּים עָלֵיהּ מָ''ה וְכָד תִּיפּוּק נַפְשֵׁהּ לָא יִסְתָּכַּל בִּנְהִירוּ דִּשְׁכִינְתָּא וְלָא יָמוּת בִּנְשִׁיקָה. מָאן דִּמְזַלְזֵל בִּשְׁכִינְתָּא, מִתְזַלְזֵּל הוּא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ בֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב (שמואל א' ב') כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקַלּוּ. הַאי מָאן דְּאִסְתַּכַּל בִּשְׁכִינְתָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהוּ מְצַלֵּי. וְהֵיךְ יָכִיל לְאִסְתַּכְּלָא בִּשְׁכִינְתָּא, אֶלָּא לִינְדַּע דְּוַדַּאי שְׁכִינְתָּא קַיְמָא קָמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב וַיַּסֵב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר. דְּתַמָּן שָׁארֵי שְׁכִינְתָּא, בְּגִין כַּךְ לָא בַּעְיָא לְמֶהֱוֵי חוֹצֵץ בֵּינוֹ וּבֵין הַקִּיר. וְאוֹקְמוּהָ:

תרגום הזוהרהַמִּתְפַּלֵל תְּפִלָה לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, צָרִיךְ לַעֲמוֹד בִּתְפִלָה כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, לְהִתְחַבֵּר עִמָהֶם, שֶׁהֵם נִקְרָאִים הָעוֹמְדִים, וּכְדִכְתִיב וְנָתַתִּי לְךְ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים. וְצָרִיךְ לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, וִיְבַקֵשׁ בַּקָשָׁתוֹ. בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מִמִּטָתוֹ לַעֲסֹק בַּתוֹרָה. כָּרוֹז קוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵילוֹת. עַתָּה בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, הַכָּרוֹז הַהוּא קוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר, וְנָתַתִּי לְךְ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶה. אַחַר שֶׁגוֹמֵר תְּפִלָתוֹ בְּרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, הֲרֵי הֶעֱמִידוּהוּ, שֶׁצָרִיךְ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּרָצוֹן הַלֵב, לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁצָרִיךְ, דְהַיְנוּ לַמַלְכוּת, וְכַמָה עֵצוֹת יֵשׁ לָאָדָם בְּכָל דָבָר. וּבְשָׁעָה שֵׁהוּא נִמְצָא בִּתְפִלָה, כָּל אֵלּוּ הַמִּלִים שֶׁהָאָדָם מוֹצִיא מִפִּיו בַּתְפִלָה הַהִיא, כֻּלָּן עוֹלוֹת לְמַעְלָה וּבוֹקְעִים אַוִירִים וּרְקִיעִים, עַד שֶׁמַּגִיעוֹת לְמָקוֹם שֶׁמַּגִיעוֹת, וּמִתְעַטְרוֹת בְּרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, וְעוֹשֶׂה מֵהֶם עֲטָרָה. וְהֲרֵי הֶעֱמִידוּ הַחֲבֵרִים, הַתְפִלָה שֶׁמְבַקֵּשׁ הָאָדָם לְהַקָבָּ''ה צָרִיךְ לְכַוֵּן שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלַת תַּחֲנוּנִים. מֵאַיִן לָנוּ זֶה. מִמֹשֶה, שֶׁכָּתוּב, וָאֶתְחַנַן אֶל יְיָ. זוֹ הִיא תְּפִילָה טוֹבָה. בֹּא וּרְאֵה מִי שֶׁעוֹמֵד בִּתְפִלָה, צָרִיךְ לְיַשֵׁר רַגְלָיו, וּכְבָר הֶעֱמִידוּהוּ, וְצָרִיךְ לְכַסוֹת רֹאשׁוֹ כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְצָרִיךְ לְכַסוֹת עֵינָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בְּהַשְׁכִינָה. וּבְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא, אָמַר, מִי שֶׁפּוֹתֵחַ עֵינָיו בִּשְׁעַת הַתְפִלָה, אוֹ שֶׁאֵינוֹ מַשְׁפִּיל עֵינָיו לָאָרֶץ, מַקְדִים עָלָיו מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּכְשֶׁנַפְשׁוֹ יוֹצֵאת, דְהַיְנוּ בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם, לֹא יִסְתַּכֵּל בְּאוֹר הַשְּׁכִינָה, וְלֹא יָמוּת בִּנְשִׁיקָה. מִי שֶׁמְזַלְזֵל בַּשְׁכִינָה הוּא מִזְדַלְזֵל בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְרַךְ לָה. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי מְכַבְּדַי אַכַבֵּד וּבוֹזַי יֵקָלוּ. וְשׁוֹאֵל, אַתָּה אוֹמֵר, מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּשְׁכִינָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מִתְפַּלֵל, וְאֵיךְ יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בַּשְׁכִינָה. וּמְיַשֵׁב, אֶלָא לָדַעַת אֲשֶׁר וַדָאי הַשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת לְפָנָיו בִּשְׁעַת תְּפִלָתוֹ, וְעַל כֵּן אָסוּר לוֹ לִפְתּוֹחַ עֵינָיו. זֶה שֶׁאָמַר וַיַסֵב חִזְקָיָהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר, כִּי שָׁם שָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה. מִשׁוּם זֶה צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ וּבֵין הַקִּיר בִּשְׁעַת תְּפִלָתוֹ, וְהֶעֱמִידוּהוּ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג: ה׳-ז׳

א. כָּל הָעוֹלֶה לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה פּוֹתֵחַ בְּדָבָר טוֹב וּמְסַיֵּם בְּדָבָר טוֹב. אֲבָל פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ קוֹרֵא הָרִאשׁוֹן עַד זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם. וְהַשֵּׁנִי מַתְחִיל מִזְּכוֹר יְמוֹת עוֹלָם עַד יַרְכִּיבֵהוּ. וְהַשְּׁלִישִׁי מִיַּרְכִּיבֵהוּ עַד וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ. וְהָרְבִיעִי מִן וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ עַד לוּ חָכְמוּ. וְהַחֲמִישִׁי מִן לוּ חָכְמוּ עַד כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי. וְהַשִּׁשִּׁי מִכִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדַי עַד סוֹף הַשִּׁירָה. וְלָמָּה פּוֹסְקִין בָּהּ בְּעִנְיָנִים אֵלּוִּ מִפְּנֵי שֶׁהֵן תּוֹכֵחָה כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ הָעָם בִּתְשׁוּבָה.

ב. שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבְּסוֹף הַתּוֹרָה מֻתָּר לִקְרוֹת אוֹתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל תּוֹרָה הִיא וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה אֲמָרָם הוֹאִיל וּמַשְׁמָעָן שֶׁהֵם אַחַר מִיתַת מֹשֶׁה הֲרֵי נִשְׁתַּנּוּ וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לְיָחִיד לִקְרוֹת אוֹתָן:

ג. קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אֵין מַפְסִיקִין בָּהֶן אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אוֹתָן מַתְחִיל בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵיהֶם וּמְסַיֵּם בְּפָסוּק שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם וּקְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה אִם רָצָה לִפְסֹק בָּהֶן פּוֹסֵק וּכְבָר נָהֲגוּ הָעָם שֶׁלֹּא לִפְסֹק בָּהֶן אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אוֹתָן:

מוסר ספר חסידים קנ״ה

יֵצֶר הָרָע טוֹב לְאָדָם, שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט עַל הָאָדָם מַה שְּׂכָרוֹ אֲשֶׁר יְקַבֵּל עַל הַטּוֹבָה, עַתָּה שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְכוֹפְפוֹ בַּעֲבוּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי יֵשׁ לוֹ שָׂכָר טוֹב. וְלָרְשָׁעִים יֵצֶר טוֹב רַע לָהֶם, אִלּוּ לֹא טָעֲמוּ יֵצֶר טוֹב יְכוֹלִים הָיוּ לוֹמַר לֹא יָדַעְנוּ מַה טִּיבוֹ שֶׁל יֵצֶר טוֹב. כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדָךְ שׁוּם דָּבָר שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִפְּנֵי הַבֹּשֶׁת אַתָּה מוֹנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁקָּשֶׁה לַעֲשׂוֹת וּמַפְלִיא בְּעֵינֶיךָ הַדָּבָר אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָךְ יֵצֶר הָרָע שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלֶיךָ לַעֲבֹר אוֹ לַעֲשׂוֹת תַּחֲשֹׁב אִלּוּ הָיִיתָ בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה הֲרֵי הָיוּ לְךָ כָּל הַיִּסּוּרִין אוֹ מָוֶת בַּעֲבוּר הַבּוֹרֵא שֶׁנֶּאֱמַר (שה''ש א) עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. וְאִם הָיוּ רוֹצִים לַהֲרֹג אוֹתָךְ אוֹ יִסּוּרִים לַעֲשׂוֹת לָךְ שֶׁנִּבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים הָיִיתָ סוֹבֵל, וְכָל שֶׁכֵּן זֶה הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָּל כָּךְ גָּדוֹל שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלֶיךָ יִצְרָךְ וּמְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁאָדָם כּוֹפֵף אֶת יִצְרוֹ מִמֵּאָה מִצְווֹת שֶׁאֵין יִצְרוֹ מֵסִיתוֹ וְתוֹקְפוֹ וְדוֹחֲקוֹ עָלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ אֵין שָׂכָר עַל הַמִּצְוֹת שֶׁיֵּעָשׂוּ לְעָתִיד לָבֹא. עַד שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה. וְיַגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָּהֶם חֵפֶץ, אֵלּוּ יְמֵי הַמָּשִׁיחַ שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה, לְפִיכָךְ טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו וּמַכְנִיעַ אֶת יִצְרוֹ בַּעֲבוּר הַבּוֹרֵא מִשְּׁאָר מִצְוֹת שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע חוֹשֵׁשׁ בָּהֶן. שֶׁלֹּא תֹּאמַר הֲרֵי הַמִּצְוֹת שְׁקוּלוֹת קַלָּה כַּחֲמוּרָה וְעָוֹן גָּדוֹל נוֹשֵׂא עַל מֵאָה מִצְוֹת שֶׁאֵין הַיֵּצֶר מְקַטְרֵג וְהוּא עוֹבֵר עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִמִּצְוֹת שֶׁהַיֵּצֶר מְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב