פרשת מטות יום שישי

מטות · שישי

תורה במדבר ל״א: ל״ז-מ״א · במדבר ל״א: מ״ב-נ״ד · במדבר ל״ב: א׳-י״ט · במדבר ל״ב: כ׳-מ״ב

כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה:

לא (לז) וַיְהִ֛י הַמֶּ֥כֶס לַֽיהֹוָ֖ה מִן־הַצֹּ֑אן שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חָמֵ֥שׁ וְשִׁבְעִֽים׃

וַהֲוָה נְסִיבָא קֳדָם יְיָ מִן עָנָא שִׁית מְאָה שַׁבְעִין וְחָמֵשׁ:

רש״יולמה תניאון. תָּסִירוּ וְתַמְנִיעוּ לִבָּם מֵעֲבֹר, שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁאַתֶּם יְרֵאִים לַעֲבֹר מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה וְחֹזֶק הֶעָרִים וְהָעָם:

(לח) וְהַ֨בָּקָ֔ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָ֑לֶף וּמִכְסָ֥ם לַיהֹוָ֖ה שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִֽים׃

וְתוֹרֵי תְּלָתִין וְשִׁתָּא אַלְפִין וּנְסִיבְהוֹן קֳדָם יְיָ שַׁבְעִין וּתְרֵין:

(לט) וַחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּמִכְסָ֥ם לַֽיהֹוָ֖ה אֶחָ֥ד וְשִׁשִּֽׁים׃

וַחֲמָרֵי תְּלָתִין אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה וּנְסִיבְהוֹן קֳדָם יְיָ שִׁתִּין וְחָד:

(מ) וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וּמִכְסָם֙ לַֽיהֹוָ֔ה שְׁנַ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים נָֽפֶשׁ׃

וְנַפְשָׁא דֶאֱנָשָׁא שִׁתָּא עֲשַׂר אַלְפִין וּנְסִיבְהוֹן קֳדָם יְיָ תְּלָתִין וּתְרֵין נַפְשִׁין:

(מא) וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֗ה אֶת־מֶ֙כֶס֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וִיהַב משֶׁה יָת נְסִיב אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ לְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא כְּמָא דִי פַּקִּיד יְיָ יָת משֶׁה:

לא (מב) וּמִֽמַּחֲצִ֖ית בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ חָצָ֣ה מֹשֶׁ֔ה מִן־הָאֲנָשִׁ֖ים הַצֹּבְאִֽים׃

וּמִפַּלְגּוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דִּי פְּלַג משֶׁה מִן גַּבְרַיָּא דִּי נְפָקוּ לְחֵילָא:

רש״יוּמִֽמַּחֲצִ֖ית בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ חָצָ֣ה מֹשֶׁ֔ה. לָעֵדָה, וְהוֹצִיאָהּ לָהֶם מן האנשים הצבאים:

(מג) וַתְּהִ֛י מֶחֱצַ֥ת הָעֵדָ֖ה מִן־הַצֹּ֑אן שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

וַהֲוַת פַּלְגּוּת כְּנִשְׁתָּא מִן עָנָא תְּלַת מְאָה וּתְלָתִין וְשַׁבְעָא אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה:

רש״יוַתְּהִ֛י מֶחֱצַ֥ת הָעֵדָ֖ה. כָּךְ וְכָךְ:

(מד) וּבָקָ֕ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף׃

וְתוֹרֵי תְּלָתִין וְשִׁתָּא אַלְפִין:

(מה) וַחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

וַחֲמָרֵי תְּלָתִין אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה:

(מו) וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃

וְנַפְשָׁא דֶאֱנָשָׁא שִׁתָּא עֲשַׂר אַלְפִין:

(מז) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִמַּחֲצִ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הָֽאָחֻז֙ אֶחָ֣ד מִן־הַחֲמִשִּׁ֔ים מִן־הָאָדָ֖ם וּמִן־הַבְּהֵמָ֑ה וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם לַלְוִיִּ֗ם שֹֽׁמְרֵי֙ מִשְׁמֶ֙רֶת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וּנְסִיב משֶׁה מִפַּלְגּוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָת דְּאִתַּחַד חַד מִן חַמְשִׁין מִן אֱנָשָׁא וּמִן בְּעִירָא וִיהַב יָתְהוֹן לְלֵוָאֵי נָטְרֵי מַטְּרַת מַשְׁכְּנָא דַיְיָ כְּמָא דִי פַּקִּיד יְיָ יָת משֶׁה:

רש״יוַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וגו'.

(מח) וַֽיִּקְרְבוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַפְּקֻדִ֕ים אֲשֶׁ֖ר לְאַלְפֵ֣י הַצָּבָ֑א שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת׃

וְקָרִיבוּ לְוָת משֶׁה דִּי מְמַנַּן עַל אַלְפֵי חֵילָא רַבָּנֵי אַלְפִין וְרַבָּנֵי מָאֲוָתָא:

(מט) וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת־רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹא־נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ אִֽישׁ׃

וַאֲמָרוּ לְמשֶׁה עַבְדָּיךְ קַבִּילוּ יָת חֻשְׁבַּן גַּבְרֵי מְגִיחֵי קְרָבָא דִּי עִמָּנָא וְלָא שְׁגָא מִנָּנָא אֱנָשׁ:

רש״יוְלֹא נִפְקַ֥ד. לֹא נֶחְסַר, וְתַרְגּוּמוֹ "לָא שְׁגָא", אַף הוּא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִי חִסָּרוֹן, כְּמוֹ "אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה" (בראשית ל"א) תַרְגּוּמוֹ "דַּהֲוַת שָׁגְיָא מִמִּנְיָנָא", וְכֵן "כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ" (שמואל א כ') — יֶחְסַר מְקוֹם מוֹשָׁבְךָ, אִישׁ הָרָגִיל לֵישֵׁב שָׁם, וְכֵן "וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד" (שם) — נֶחְסַר מְקוֹמוֹ וְאֵין אִישׁ יוֹשֵׁב שָׁם:

(נ) וַנַּקְרֵ֞ב אֶת־קׇרְבַּ֣ן יְהֹוָ֗ה אִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א כְלִֽי־זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּ֖עַת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז לְכַפֵּ֥ר עַל־נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

וְקָרֶבְנָא יָת קוּרְבָּנָא דַיְיָ גְּבַר דְּאַשְׁכַּח מַאן דִּדְהָב שִׁירִין וְשִׁבְּכִין עִזְקָן קַדָּשִׁין וּמָחוֹךְ לְכַפָּרָא עַל נַפְשָׁתָנָא קֳדָם יְיָ:

רש״יאֶצְעָדָ֣ה. אֵלּוּ צְמִידִים שֶׁל רֶגֶל:
וְצָמִ֔יד. שֶׁל יָד:
עָגִ֣יל. נִזְמֵי אֹזֶן:
וְכוּמָ֑ז. דְּפוּס שֶׁל בֵּית הָרֶחֶם, לְכַפֵּר הִרְהוּר הַלֵּב שֶׁל בְּנוֹת מִדְיָן (שבת ס"ד):

(נא) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַזָּהָ֖ב מֵֽאִתָּ֑ם כֹּ֖ל כְּלִ֥י מַעֲשֶֽׂה׃

וּנְסִיב משֶׁה וְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא יָת דַּהֲבָא מִנְּהוֹן כָּל מַאן דְּעוֹבָדָא:

(נב) וַיְהִ֣י ׀ כׇּל־זְהַ֣ב הַתְּרוּמָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֵרִ֙ימוּ֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף שְׁבַע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁ֑קֶל מֵאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֔ים וּמֵאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת׃

וַהֲוָה כָּל דְּהַב אַפְרָשׁוּתָא דִּי אַפְרִישׁוּ קֳדָם יְיָ שִׁתָּא עֲשַׂר אַלְפִין שְׁבַע מְאָה וְחַמְשִׁין סִלְעִין מִן רַבָּנֵי אַלְפִין וּמִן רַבָּנֵי מָאֲוָתָא:

(נג) אַנְשֵׁי֙ הַצָּבָ֔א בָּזְז֖וּ אִ֥ישׁ לֽוֹ׃

גַּבְרֵי דְּחֵילָא בָּזוּ גְּבַר לְנַפְשֵׁיהּ:

(נד) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַזָּהָ֔ב מֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְהַמֵּא֑וֹת וַיָּבִ֤אוּ אֹתוֹ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד זִכָּר֥וֹן לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}

וּנְסִיב משֶׁה וְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא יָת דַּהֲבָא מִן רַבָּנֵי אַלְפִין וּמָאֲוָתָא וְאַיְתִיאוּ יָתֵיהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא דָּכְרָנָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל קֳדָם יְיָ:

לב (א) וּמִקְנֶ֣ה ׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה׃

וּבְעִיר סַגִּי הֲוָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד תַּקִּיף לַחֲדָא וַחֲזוֹ יָת אֲרַע יַעְזֵר וְיָת אֲרַע גִּלְעָד וְהָא אַתְרָא אֲתַר כְּשַׁר לְבֵית בְּעִיר:

(ב) וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶל־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר׃

וַאֲתוֹ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַאֲמָרוּ לְמשֶׁה וּלְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא וּלְרַבְרְבֵי כְּנִשְׁתָּא לְמֵימָר:

(ג) עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃

מַכְלֶלְתָּא וּמַלְבֶּשְׁתָּא וְכוּמְרִין וּבֵית נִמְרִין וּבֵית חוּשְׁבָּנָא וּבַעֲלֵי דְבָבָא וְכִימָא וְסִיעַת בֵּית קְבֻרְתָּא דְמשֶׁה וּבְעוֹן:

רש״יעֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וגו'. מֵאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג הָיוּ:

(ד) הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהֹוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה׃ {ס}

אַרְעָא דִּי מְחָא יְיָ יָת יָתְבָהָא קֳדָם כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל אֲרַע כָּשְׁרָא לְבֵית בְּעִיר הִיא וּלְעַבְדָּיךְ אִית בְּעִיר:

(ה) וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃

וַאֲמָרוּ אִם אַשְׁכַחְנָא רַחֲמִין בְּעֵינָיךְ תִּתְיְהִיב יָת אַרְעָא הָדָא לְעַבְדָּיךְ לְאַחֲסָנָא לָא תְעַבְרִנָּנָא יָת יַרְדְּנָא:

(ו) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי־גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֙אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה׃

וַאֲמַר משֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאֲחֵיכוֹן יֵעֲלוּן לִקְרָבָא וְאַתּוּן תֵּיתְבוּן הָכָא:

רש״יהַאַֽחֵיכֶ֗ם. לְשׁוֹן תְּמִיהָה הוּא:

(ז) וְלָ֣מָּה (תנואון) [תְנִיא֔וּן] אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃

וּלְמָא תוֹנוּן יָת לִבָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִלְּמֶעְבַּר לְאַרְעָא דִּיהַב לְהוֹן יְיָ:

(ח) כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם בְּשׇׁלְחִ֥י אֹתָ֛ם מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לִרְא֥וֹת אֶת־הָאָֽרֶץ׃

כְּדֵין עֲבָדוּ אֲבָהַתְכוֹן כַּד שְׁלָחִית יָתְהוֹן מֵרְקַם גֵּיאָה לְמֶחֱזֵי יָת אַרְעָא:

רש״ימִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ. כָּךְ שְׁמָהּ, וּשְׁתֵּי קָדֵשׁ הָיוּ:

(ט) וַֽיַּעֲל֞וּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכּ֗וֹל וַיִּרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וַיָּנִ֕יאוּ אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃

וּסְלִיקוּ עַד נַחְלָא דְאִתְכָּלָא וַחֲזוֹ יָת אַרְעָא וְאוֹנִיאוּ יָת לִבָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּדִיל דְּלָא לְמֵעַל לְאַרְעָא דִּיהַב לְהוֹן יְיָ:

(י) וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּשָּׁבַ֖ע לֵאמֹֽר׃

וּתְקֵף רוּגְזָא דַיְיָ בְּיוֹמָא הַהוּא וְקַיֵּים לְמֵימָר:

(יא) אִם־יִרְא֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים הָעֹלִ֣ים מִמִּצְרַ֗יִם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה אֵ֚ת הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב כִּ֥י לֹא־מִלְא֖וּ אַחֲרָֽי׃

אִם יֶחֱזוּן גֻּבְרַיָּא דִּסְלִיקוּ מִמִּצְרַיִם מִבַּר עַשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵלָּא יָת אַרְעָא דִּי קַיֵּמִית לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אֲרֵי לָא אַשְׁלִימוּ בָּתַר דַּחַלְתִּי:

(יב) בִּלְתִּ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ הַקְּנִזִּ֔י וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נ֑וּן כִּ֥י מִלְא֖וּ אַחֲרֵ֥י יְהֹוָֽה׃

אֱלָהֵן כָּלֵב בַּר יְפֻנֶּה קְנִזָּאָה וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן אֲרֵי אַשְׁלִימוּ בָּתַר דַּחַלְתָּא דַיְיָ:

רש״יהַקְּנִזִּ֔י. חוֹרְגוֹ שֶׁל קְנַז הָיָה וְיָלְדָה לוֹ אִמּוֹ שֶׁל כָּלֵב אֶת עָתְנִיאֵל (סוטה י"א):

(יג) וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְנִעֵם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה עַד־תֹּם֙ כׇּל־הַדּ֔וֹר הָעֹשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃

וּתְקֵף רוּגְזָא דַיְיָ בְּיִשְׂרָאֵל וְטָרְדִנּוּן בְּמַדְבְּרָא אַרְבְּעִין שְׁנִין עַד דְּסַף כָּל דָּרָא דַּעֲבִיד דְּבִישׁ קֳדָם יְיָ:

רש״יוַיְנִעֵם֙. וַיְטַלְטְלֵם, מִן "נָע וָנָד" (בראשית ד):

(יד) וְהִנֵּ֣ה קַמְתֶּ֗ם תַּ֚חַת אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם תַּרְבּ֖וּת אֲנָשִׁ֣ים חַטָּאִ֑ים לִסְפּ֣וֹת ע֗וֹד עַ֛ל חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה אֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃

וְהָא קַמְתּוּן חֲלַף אֲבָהַתְכוֹן תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָא לְאוֹסָפָא עוֹד עַל תְּקוֹף רוּגְזָא דַיְיָ לְיִשְׂרָאֵל:

רש״ילִסְפּ֣וֹת. כְּמוֹ "סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה" (ישעיהו כ"ט), "עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ" וְגוֹ' (ירמיהו ז'), לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת:

(טו) כִּ֤י תְשׁוּבֻן֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וְיָסַ֣ף ע֔וֹד לְהַנִּיח֖וֹ בַּמִּדְבָּ֑ר וְשִֽׁחַתֶּ֖ם לְכׇל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ {ס}

אֲרֵי תְתוּבוּן מִבָּתַר דַּחַלְתֵּיהּ וְיוֹסֵף עוֹד לְאַחֲרוּתְהוֹן בְּמַדְבְּרָא וּתְחַבְּלוּן לְכָל עַמָּא הָדֵין:

(טז) וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃

וְקָרִיבוּ לְוָתֵיהּ וַאֲמָרוּ חַטְרִין דְּעָן נִבְנֵי לִבְעִירָנָא הָכָא וְקִרְוִין לְטַפְלָנָא:

רש״ינִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה. חָסִים הָיוּ עַל מָמוֹנָם יוֹתֵר מִבְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, שֶׁהִקְדִּימוּ מִקְנֵיהֶם לְטַפָּם. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה "לֹא כֵן, עֲשׂוּ הָעִקָּר עִקָּר וְהַטָּפֵל טָפֵל, בְּנוּ לָכֶם תְּחִלָּה עָרִים לְטַפְּכֶם וְאַחַר כֵּן גְּדֵרוֹת לְצֹאנְכֶם" (תנחומא):

(יז) וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֙נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃

וַאֲנַחְנָא נִזְדָּרֵז מַבְעִין קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד דִּי נְעֵלִנּוּן לְאַתְרֵיהוֹן וְיֵתְבוּן טַפְלָנָא בְּקִרְוִין כְּרִיכִין מִן קֳדָם יָתְבֵי אַרְעָא:

רש״יוַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים. נִזְדַּיֵּן מְהִירִים, כְּמוֹ "מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז" (ישעיהו ח'), "יְמַהֵר יָחִישָׁה" (שם ה'):
לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. בְּרָאשֵׁי גְּיָסוֹת, מִתּוֹךְ שֶׁגִּבּוֹרִים הָיוּ, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר בְּגָד (דברים ל"ג) "וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד"; וְאַף מֹשֶׁה חָזַר וּפֵרֵשׁ לָהֶם בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים (דברים ג') "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא וְגוֹ' חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל", וּבִירִיחוֹ כְּתִיב (יהושע ו') "וְהֶחָלוּץ עוֹבֵר (הֹלֵךְ) לִפְנֵיהֶם" — זֶה רְאוּבֵן וְגָד שֶׁקִּיְּמוּ תְנָאָם:
וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֙נוּ֙. בְּעוֹדֵנוּ אֵצֶל אַחֵינוּ:
בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר. שֶׁנִּבְנֶה עַכְשָׁו:

(יח) לֹ֥א נָשׁ֖וּב אֶל־בָּתֵּ֑ינוּ עַ֗ד הִתְנַחֵל֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלָתֽוֹ׃

לָא נְתוּב לְבֵיתָנָא עַד דְּיַחְסְנוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גְּבַר אַחֲסַנְתֵּיהּ:

(יט) כִּ֣י לֹ֤א נִנְחַל֙ אִתָּ֔ם מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן וָהָ֑לְאָה כִּ֣י בָ֤אָה נַחֲלָתֵ֙נוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ מֵעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃ {פ}

אֲרֵי לָא נַחְסִין עִמְּהוֹן מֵעִבְרָא לְיַרְדְּנָא וּלְהָלָא אֲרֵי קַבֵּלְנָא אַחֲסַנְתָּנָא לָנָא מֵעִבְרָא לְיַרְדְּנָא מַדִּינְחָא:

רש״ימֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן וָהָ֑לְאָה. בָּעֵבֶר הַמַּעֲרָבִי:
כִּ֣י בָ֤אָה נַחֲלָתֵ֙נוּ֙. כְּבָר קִבַּלְנוּהָ בָּעֵבֶר הַמִּזְרָחִי:

לב (כ) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָ֥לְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה׃

וַאֲמַר לְהוֹן משֶׁה אִם תַּעְבְּדוּן יָת פִּתְגָּמָא הָדֵין אִם תִּזְדָּרְזוּן קֳדָם עַמָּא דַיְיָ לִקְרָבָא:

(כא) וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כׇּל־חָל֛וּץ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה עַ֧ד הוֹרִישׁ֛וֹ אֶת־אֹיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו׃

וְיַעֲבֵּר לְכוֹן כָּל דִּמְזָרֵז יָת יַרְדְּנָא קֳדָם עַמָּא דַיְיָ עַד דִּיתָרֵךְ יָת בַּעֲלֵי דְבָבוֹהִי מִן קֳדָמוֹהִי:

(כב) וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם מֵיְהֹוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָיְתָ֠ה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

וְתִתְכְּבֵשׁ אַרְעָא קֳדָם עַמָּא דַיְיָ וּבָתַר כֵּן תְּתוּבוּן וּתְהוֹן זַכָּאִין מִן קֳדָם יְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל וּתְהֵי אַרְעָא הָדָא לְכוֹן לְאַחֲסָנָא קֳדָם יְיָ:

(כג) וְאִם־לֹ֤א תַעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַיהֹוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם׃

וְאִם לָא תַעַבְּדוּן כֵּן הָא חַבְתּוּן קֳדָם יְיָ וְתִדְעוּן חוֹבַתְכוֹן דִּי תַשְׁכַּח יָתְכוֹן:

(כד) בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃

בְּנוּ לְכוֹן קִרְוִין לְטַפְלְכוֹן וְחַטְרִין לְעַנְכוֹן וּדְיִפּוֹק מִפּוּמְכוֹן תַּעַבְּדוּן:

רש״ילְצֹנַאֲכֶ֑ם. תֵּבָה זוֹ מִגִּזְרַת "צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם" (תהלים ח') שֶׁאֵין בּוֹ אָלֶ"ף מַפְסִיק בֵּין נוּ"ן לַצָּדִ"י, וְאָלֶ"ף שֶׁבָּא כָאן אַחַר הַנּוּ"ן בִּמְקוֹם הֵ"א שֶׁל צֹנֶה הוּא; מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַ' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לָמַדְתִּי כֵן:
וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ. לְגָבוֹהַּ, שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם לַעֲבֹר לַמִּלְחָמָה עַד כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק, שֶׁמֹּשֶׁה לֹא בִּקֵּשׁ מֵהֶם אֶלָּא "וְנִכְבְּשָׁה … וְאַחַר תָּשׁוּבוּ" וְהֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם "עַד הִתְנַחֵל", הֲרֵי הוֹסִיפוּ לְהִתְעַכֵּב שֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ, וְכֵן עָשׂוּ:

(כה) וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃

וַאֲמָרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לְמשֶׁה לְמֵימָר עַבְדָּיךְ יַעְבְּדוּן כְּמָא דִּי רִבּוֹנִי מְפַקֵּד:

רש״יוַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי גָד֙. כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד:

(כו) טַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכׇל־בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד׃

טַפְלָנָא נְשָׁנָא גֵּיתָנָא וְכָל בְּעִירָנָא יְהוֹן תַּמָּן בְּקִרְוֵי גִלְעָד:

(כז) וַעֲבָדֶ֨יךָ יַֽעַבְר֜וּ כׇּל־חֲל֥וּץ צָבָ֛א לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י דֹּבֵֽר׃

וְעַבְדָּיךְ יַעְבְּרוּן כָּל דִמְזָרֵז חֵילָא קֳדָם עַמָּא דַיְיָ לִקְרָבָא כְּמָא דִי רִבּוֹנִי מְמַלֵּל:

(כח) וַיְצַ֤ו לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אֵ֚ת אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֵ֖ת יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֑וּן וְאֶת־רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וּפַקִּיד לְהוֹן משֶׁה יָת אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וְיָת יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן וְיָת רֵישֵׁי אֲבָהַת שִׁבְטַיָּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

רש״יוַיְצַ֤ו לָהֶם֙. כְּמוֹ עֲלֵיהֶם, וְעַל תְּנָאָם מִנָּה אֶלְעָזָר וִיהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ "ה' יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות י"ד):

(כט) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־יַעַבְר֣וּ בְנֵי־גָ֣ד וּבְנֵי־רְאוּבֵ֣ן ׀ אִ֠תְּכֶ֠ם אֶֽת־הַיַּרְדֵּ֞ן כׇּל־חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַאֲחֻזָּֽה׃

וַאֲמַר משֶׁה לְהוֹן אִם יַעְבְּרוּן בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן עִמְּכוֹן יָת יַרְדְּנָא כָּל דִּמְזָרַז לִקְרָבָא קֳדָם עַמָּא דַיְיָ וְתִתְכְּבֵשׁ אַרְעָא קֳדָמֵיכוֹן וְתִתְּנוּן לְהוֹן יָת אַרְעָא דְגִלְעָד לְאַחֲסָנָא:

(ל) וְאִם־לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃

וְאִם לָא יַעְבְּרוּן מְזָרְזִין עִמְּכוֹן וְיַחְסְנוּן בֵּינֵיכוֹן בְּאַרְעָא דִכְנָעַן:

(לא) וַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃

וַאֲתִיבוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לְמֵימָר יָת דִּי מַלִּיל יְיָ לְעַבְדָּיךְ כֵּן נַעְבֵּד:

(לב) נַ֣חְנוּ נַעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֙נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃

נַחְנָא נְעִבַר מְזָרְזִין קֳדָם עַמָּא דַיְיָ לְאַרְעָא דִכְנָעַן וְעִמָּנָא אֲחוּדַת אַחֲסַנְתָּנָא מֵעִבְרָא לְיַרְדְּנָא:

רש״יוְאִתָּ֙נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָתֵ֔נוּ. כְּלוֹמַר בְּיָדֵינוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ תְהִי אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר הַזֶּה:

(לג) וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם ׀ מֹשֶׁ֡ה לִבְנֵי־גָד֩ וְלִבְנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן וְלַחֲצִ֣י ׀ שֵׁ֣בֶט ׀ מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יוֹסֵ֗ף אֶת־מַמְלֶ֙כֶת֙ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י וְאֶ֨ת־מַמְלֶ֔כֶת ע֖וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן הָאָ֗רֶץ לְעָרֶ֙יהָ֙ בִּגְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶץ סָבִֽיב׃

וִיהַב לְהוֹן משֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וּלְפַלְגּוּת שִׁבְטָא דִּמְנַשֶּׁה בַר יוֹסֵף יָת מַלְכְּוַת סִיחוֹן מַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאָה וְיָת מַלְכְּוַת עוֹג מַלְכָּא דְמַתְנָן אַרְעָא לְקִרְוָהָא בִּתְחוּמִין קִרְוֵי אַרְעָא סְחוֹר סְחוֹר:

(לד) וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־גָ֔ד אֶת־דִּיבֹ֖ן וְאֶת־עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר׃

וּבְנוֹ בְנֵי גָד יָת דִּיבוֹן וְיָת עֲטָרוֹת וְיָת עֲרֹעֵר:

(לה) וְאֶת־עַטְרֹ֥ת שׁוֹפָ֛ן וְאֶת־יַעְזֵ֖ר וְיׇגְבְּהָֽה׃

וְיָת עַטְרוֹת שׁוֹפָן וְיָת יַעְזֵר וְרָמָתָא:

(לו) וְאֶת־בֵּ֥ית נִמְרָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הָרָ֑ן עָרֵ֥י מִבְצָ֖ר וְגִדְרֹ֥ת צֹֽאן׃

וְיָת בֵּית נִמְרָה וְיָת בֵּית הָרָן קִרְוִין כְּרִיכָן וְחַטְרִין דְּעָן:

רש״יעָרֵ֥י מִבְצָ֖ר וְגִדְרֹ֥ת צֹֽאן. זֶה סוֹף פָּסוּק מוּסָב עַל תְּחִלַּת הָעִנְיָן — וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת הֶעָרִים הַלָּלוּ לִהְיוֹת עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן:

(לז) וּבְנֵ֤י רְאוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶת־אֶלְעָלֵ֑א וְאֵ֖ת קִרְיָתָֽיִם׃

וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּנוֹ יָת חֶשׁבּוֹן וְיָת אֶלְעָלֵא וְיָת קִרְיָתָיִם:

(לח) וְאֶת־נְב֞וֹ וְאֶת־בַּ֧עַל מְע֛וֹן מֽוּסַבֹּ֥ת שֵׁ֖ם וְאֶת־שִׂבְמָ֑ה וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁמֹ֔ת אֶת־שְׁמ֥וֹת הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּנֽוּ׃

וְיָת נְבוֹ וְיָת בַּעַל מְעוֹן מַקְּפַן שְׁמָהָן וְיָת שִׂבְמָה וּקְרוֹ בִשְׁמָהָן יָת שְׁמָהַת קִרְוַיָּא דִּי בְנוֹ:

רש״יוְאֶת נְב֞וֹ וְאֶת בַּ֧עַל מְע֛וֹן מֽוּסַבֹּ֥ת שֵׁ֖ם. נְבוֹ וּבַעַל מְעוֹן שְׁמוֹת עֲ"זָ הֵם, וְהָיוּ הָאֱמוֹרִיִּים קוֹרִים עָרֵיהֶם עַל שֵׁם עֲ"זָ שֶׁלָּהֶם, וּבְנֵי רְאוּבֵן הֵסֵבּוּ אֶת שְׁמָם לְשֵׁמוֹת אֲחֵרִים, וְזֶהוּ מוסבת שם — נְבוֹ וּבַעַל מְעוֹן מוּסַבּוֹת לְשֵׁם אַחֵר:
וְאֶת שִׂבְמָ֑ה. בָּנוּ שִׂבְמָה, וְהִיא שְׂבָם הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה:

(לט) וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃

וַאֲזָלוּ בְּנֵי מָכִיר בַּר מְנַשֶּׁה לְגִלְעָד וְכִבְשׁוּהָ וְתָרִיךְ יָת אֱמוֹרָאָה דִי בַהּ:

רש״יוַיּ֖וֹרֶשׁ. כְּתַרְגּוּמוֹ "וְתָרִיךְ", שֶׁתֵּבַת ריש מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁתֵּי מַחֲלָקוֹת, לְשׁוֹן יְרֻשָּׁה וּלְשׁוֹן הוֹרָשָׁה שֶׁהוּא טֵרוּד וְתֵרוּךְ:

(מ) וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ׃

וִיהַב משֶׁה יָת גִּלְעָד לְמָכִיר בַּר מְנַשֶּׁה וִיתֵב בַּהּ:

(מא) וְיָאִ֤יר בֶּן־מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־חַוֺּתֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֺּ֥ת יָאִֽיר׃

וְיָאִיר בַּר מְנַשֶּׁה אֲזַל וּכְבַשׁ יָת כַּפְרָנֵיהוֹן וּקְרָא יָתְהֶן כַּפְרָנֵי יָאִיר:

רש״יחַוֺּתֵיהֶ֑ם. כַּפְרָנֵיהוֹן:
וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֺּ֥ת יָאִֽיר. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָנִים קְרָאַתָם בִּשְׁמוֹ לְזִכָּרוֹן:

(מב) וְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֥ד אֶת־קְנָ֖ת וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ נֹ֖בַח בִּשְׁמֽוֹ׃ {פ}

וְנֹבַח אֲזַל וּכְבַשׁ יָת קְנַת וְיָת כַּפְרָנָהָא וּקְרָא לַהּ נֹבַח בִּשְׁמֵיהּ:

רש״יוַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ נֹ֖בַח. "לָה" אֵינוֹ מַפִּיק הֵ"א, וְרָאִיתִי בִיסוֹדוֹ שֶׁל רַ' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לְפִי שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם לָהּ שֵׁם זֶה לְפִיכָךְ הוּא רָפֶה, שֶׁמַּשְׁמָעוּת מִדְרָשׁוֹ כְּמוֹ לֹא; וּתְמֵהַנִי מַה יִּדְרֹשׁ בִּשְׁתֵּי תֵבוֹת הַדּוֹמוֹת לָהּ "וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז" (רות ב'), "לִבְנוֹת לָה בַיִת" (זכריה ה'):

הפטרה ירמיהו א׳: א׳-ב׳: ג׳

אחר קריאת פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום והפטרה, ומזמור ה' מלך גאות לבש או מזמור שיר ליום השבת וה' מלך, יצל''ח דברו משנה והלכה מסדר טהרות שהוא נגד היסוד בחינת היום.

א (א) דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֶּן־חִלְקִיָּ֑הוּ מִן־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת בְּאֶ֖רֶץ בִּנְיָמִֽן׃ (ב) אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו בִּימֵ֛י יֹאשִׁיָּ֥הוּ בֶן־אָמ֖וֹן מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לְמׇלְכֽוֹ׃ (ג) וַיְהִ֗י בִּימֵ֨י יְהוֹיָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַד־תֹּם֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה עַד־גְּל֥וֹת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַֽחֲמִישִֽׁי׃ {פ} (ד) וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (ה) בְּטֶ֨רֶם (אצורך) [אֶצׇּרְךָ֤] בַבֶּ֙טֶן֙ יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃ (ו) וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה לֹֽא־יָדַ֖עְתִּי דַּבֵּ֑ר כִּי־נַ֖עַר אָנֹֽכִי׃ {ס} (ז) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י אַל־תֹּאמַ֖ר נַ֣עַר אָנֹ֑כִי כִּ֠י עַֽל־כׇּל־אֲשֶׁ֤ר אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ תֵּלֵ֔ךְ וְאֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוְּךָ֖ תְּדַבֵּֽר׃ (ח) אַל־תִּירָ֖א מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהַצִּלֶ֖ךָ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ (ט) וַיִּשְׁלַ֤ח יְהֹוָה֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיַּגַּ֖ע עַל־פִּ֑י וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי דְבָרַ֖י בְּפִֽיךָ׃ (י) רְאֵ֞ה הִפְקַדְתִּ֣יךָ ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה עַל־הַגּוֹיִם֙ וְעַל־הַמַּמְלָכ֔וֹת לִנְת֥וֹשׁ וְלִנְת֖וֹץ וּלְהַאֲבִ֣יד וְלַהֲר֑וֹס לִבְנ֖וֹת וְלִנְטֽוֹעַ׃ {פ} (יא) וַיְהִ֤י דְבַר־יְהֹוָה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃ (יב) וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת כִּֽי־שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ {ס} (יג) וַיְהִ֨י דְבַר־יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלַי֙ שֵׁנִ֣ית לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָאֹמַ֗ר סִ֤יר נָפ֙וּחַ֙ אֲנִ֣י רֹאֶ֔ה וּפָנָ֖יו מִפְּנֵ֥י צָפֽוֹנָה׃ (יד) וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י מִצָּפוֹן֙ תִּפָּתַ֣ח הָרָעָ֔ה עַ֥ל כׇּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ (טו) כִּ֣י ׀ הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכׇֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם וְעַ֤ל כׇּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כׇּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ (טז) וְדִבַּרְתִּ֤י מִשְׁפָּטַי֙ אוֹתָ֔ם עַ֖ל כׇּל־רָעָתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לְמַעֲשֵׂ֥י יְדֵיהֶֽם׃ (יז) וְאַתָּה֙ תֶּאְזֹ֣ר מׇתְנֶ֔יךָ וְקַמְתָּ֙ וְדִבַּרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י אֲצַוֶּ֑ךָּ אַל־תֵּחַת֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם פֶּֽן־אֲחִתְּךָ֖ לִפְנֵיהֶֽם׃ (יח) וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נְתַתִּ֣יךָ הַיּ֗וֹם לְעִ֨יר מִבְצָ֜ר וּלְעַמּ֥וּד בַּרְזֶ֛ל וּלְחֹמ֥וֹת נְחֹ֖שֶׁת עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ לְמַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ לְשָׂרֶ֔יהָ לְכֹהֲנֶ֖יהָ וּלְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ (יט) וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹא־י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה לְהַצִּילֶֽךָ׃ {פ} ב (א) וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (ב) הָלֹ֡ךְ וְֽקָרָ֩אתָ֩ בְאׇזְנֵ֨י יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַֽחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃ (ג) קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙ לַיהֹוָ֔ה רֵאשִׁ֖ית תְּבוּאָתֹ֑ה כׇּל־אֹכְלָ֣יו יֶאְשָׁ֔מוּ רָעָ֛ה תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {פ}

רש״ידִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֶּן חִלְקִיָּ֑הוּ וְגוֹ׳. לֵיתֵי בַּר קַלְקַלְתָּא דְּתַקְנָן עוֹבְדוֹהִי – יִרְמְיָה בָּא מֵרָחָב הַזּוֹנָה (יהושע ב: א), וְלוֹכַח בַּר מְתַקְּנְתָּא דִּמְקַלְקְלָן עוֹבְדוֹהִי – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶן, שֶׁבָּאוּ מִזֶּרַע כָּשֵׁר (פסיקתא רבתי יג,ד):
אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה׳ אֵלָיו וְגוֹ׳. אֲשֶׁר הִתְחִילָה שְׁכִינָה לִשְׁרוֹת עָלָיו בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן:
וַיְהִ֗י בִּימֵ֨י יְהוֹיָקִ֤ים. וַיְהִי נָבִיא כָּל יְמֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַנּוֹתָרִים, וִימֵי יְהוֹיָקִים בְּנוֹ וִימֵי צִדְקִיָּהוּ בְּנוֹ, עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הִיא הַשָּׁנָה עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי:
בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן וְגוֹ׳. מִימֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן; הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם דּוֹר וְדוֹר וּנְבִיאָיו (סדר עולם רבה ל):
אֶצָּרְךָ. לְשׁוֹן צוּרָה:
יְדַעְתִּ֔יךָ. קְנִיּוֹשְׁטְ״וִי בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם״ (שמות ו: ג):
הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ. זִמַּנְתִּיךָ לְכָךְ:
נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם. לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים עַצְמָם כַּגּוֹיִם, כָּךְ נִדְרַשׁ בְּסִפְרֵי: ״נָבִיא מִקִּרְבְּךָ וְגוֹ׳ יָקִים לְךָ״ (דברים יח: טו) וְלֹא לְמַכְחִישֵׁי תּוֹרָה. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ? בְּנוֹהֲגֵי מִנְהַג גּוֹיִם. וְעוֹד יֵשׁ לִפְתּוֹר: נָבִיא לַגּוֹיִם כְּמוֹ ״עַל הַגּוֹיִם״ (ירמיהו י: כה); לְהַשְׁקוֹתָם כּוֹס תַּרְעֵלָה, לְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶם פּוּרְעָנוּת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת … וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כׇּל הַגּוֹיִם״ (ירמיהו כה: טו). דָּבָר אַחֵר: בְּטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ, עָלֶיךָ אָמַרְתִּי לְמֹשֶׁה: ״נָבִיא אָקִים לָהֶם כָּמוֹךָ״ (דברים יח: יח). זֶה הוֹכִיחָם וְזֶה הוֹכִיחָם, זֶה נִתְנַבֵּא אַרְבָּעִים שָׁנָה וְזֶה נִתְנַבֵּא אַרְבָּעִים שָׁנָה:
אֲהָהּ֙. לְשׁוֹן יְלָל, קוֹנְפְּלֵיינְ״ט בְּלַעַ״ז:
כִּי נַ֖עַר אָנֹֽכִי. אֵינִי כְדַאי לְהוֹכִיחָן. מֹשֶׁה הוֹכִיחָן סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ (דברים א), כְּבָר נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם בְּכַמָּה נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם: הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם (שמות יב: לא-מג), וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם (שמות יד: טו-לא), הוֹרִיד אֶת הַמָּן, הֵגִיז אֶת הַשְּׂלָיו (במדבר יא), נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה (שמות לד), הֶעֱלָה אֶת הַבְּאֵר (במדבר כא: טז-יח); אֲנִי, בִּתְחִלַּת שְׁלִיחוּתִי אֲנִי בָּא לְהוֹכִיחָם?!
עַֽל כׇּל אֲשֶׁ֤ר אֶֽשְׁלָחֲךָ֙. אֶל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
וְאֵ֛ת כׇּל אֲשֶׁ֥ר אֲצַוְּךָ֖. לְיִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר:
וַיִּשְׁלַח ה׳ אֶת יָדוֹ. כָּל שְׁלִיחוּת שֶׁהוּא אֵצֶל יָד – לְשׁוֹן הוֹשָׁטָה. לָשׁוֹן אַחֵר: כַּתַּרְגּוּם: ״וְשָׁלַח ה׳ יָת פִּתְגָמֵי נְבִיאוּתֵיהּ״:
הִפְקַדְתִּ֣יךָ. מִנִּיתִיךָ עַל הַגּוֹיִם:
לִנְת֥וֹשׁ וְלִנְת֖וֹץ. דיספציר בְּלַעַ״ז:
מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד. מַנְדוֹלִי״ר בְּלַעַ״ז, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם מַקֵּל שָׁקֵד ״מֶלֶךְ דְּמוֹחִי לְאַבְאָשָׁא״:
הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת. הַשָּׁקֵד הַזֶּה הוּא מְמַהֵר לְהוֹצִיא פֶרַח קֹדֶם לְכָל הָאִילָנוֹת, אַף אֲנִי מְמַהֵר לַעֲשׂוֹת דְּבָרִי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (ירושלמי תענית ד, ה): הַשָּׁקֵד הַזֶּה הוּא מִשְּׁעַת חֲנִיטָתוֹ עַד גְּמַר בִּשּׁוּלוֹ עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, כְּמִנְיַן יָמִים שֶׁבֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז שֶׁבּוֹ הָבְקְעָה הָעִיר, לְתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף הַבַּיִת:
סִ֤יר נָפ֙וּחַ֙. רוֹתֵחַ בּוֹיִילְנְ״ט בְּלַעַ״ז:
וּפָנָ֖יו. רְתִיחוֹתָיו, אֵשִׁישׁאוֹנְדִי״שׁ בְּלַעַ״ז:
מִצָּפוֹן֙ תִּפָּתַ֣ח הָרָעָ֔ה. בָּבֶל לִצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא (גיטין ו.):
וְדִבַּרְתִּ֤י מִשְׁפָּטַי֙ אוֹתָ֔ם. אֶתְוַכַּח עִמָּם, עִם יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:
תֶּאְזֹ֣ר מׇתְנֶ֔יךָ. לְשׁוֹן זֵרוּז, כְּאִישׁ חַיִל:
לְמַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙. כְּנֶגֶד מַלְכֵי יְהוּדָה:
וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ. ״וִיהוֹן דָּיְנִין וּמְגִיחִין לְקָבְלָךְ לְמִסְתַּר יָת פִּתְגָמֵי נְבוּאָתָךְ״:
זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙. אִם הֱיִיתֶם שָׁבִים אֵלַי, תַּאֲוָתִי לְרַחֵם עֲלֵיכֶם, כִּי זָכַרְתִּי חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וְאַהֲבַת כְּלִילַת חֻפָּתֵךְ, שֶׁהִכְלַלְתִּיךְ לְחֻפָּה; וְלָשׁוֹן הַכְנָסָה הוּא. כְּלוּלֹתָיִךְ נוֹצִי״שׁ בְּלַעַ״ז. וּמַה הוּא חֶסֶד נְעוּרַיִךְ? לֶכְתֵּךְ אַחַר שְׁלוּחַי, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; מֵאֶרֶץ נוֹשָׁבֶת (שמות טז: לה) יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר, וְאֵין צֵדָה לַדֶּרֶךְ, כִּי הֶאֱמַנְתֶּם בִּי (מכילתא בא פסחא יד):
קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙. כִּתְרוּמָה:
רֵאשִׁ֖ית תְּבוּאָתֹ֑ה. כְּרֵאשִׁית קָצִיר לִפְנֵי הָעֹמֶר, שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה וְהָאוֹכְלוֹ מִתְחַיֵּב, כֵּן כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ. כֵּן תַּרְגֵּם יוֹנָתָן:

משנה משנה אהלות ט״ז

א. כָּל הַמִּטַּלְטְלִין מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה כָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, אֲקַפַּח אֶת בָּנַי שֶׁזּוֹ הֲלָכָה מְקֻפַּחַת, שֶׁשָּׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ, וְטָעָה, שֶׁהָאִכָּר עוֹבֵר וְהַמַּרְדֵּעַ עַל כְּתֵפוֹ, וְהֶאֱהִיל צִדּוֹ אֶחָד עַל הַקֶּבֶר, וְטִמְּאוּהוּ מִשּׁוּם כֵּלִים הַמַּאֲהִילִים עַל הַמֵּת. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי אֲתַקֵּן שֶׁיְּהוּ דִבְרֵי חֲכָמִים קַיָּמִין, שֶׁיְּהוּ כָל הַמִּטַּלְטְלִין מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה עַל אָדָם הַנּוֹשְׂאָן בָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ, וְעַל עַצְמָן בְּכָל שֶׁהֵן, וְעַל שְׁאָר אָדָם וְכֵלִים בְּפוֹתֵחַ טָפַח:

ברטנורהכָּל הַמִּטַּלְטְלִין מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה. מִשּׁוּם אֹהֶל. שֶׁאִם הֶאֱהִיל רֹאשׁוֹ אֶחָד עַל הַמֵּת וְרֹאשׁוֹ אֶחָד עַל הַכֵּלִים, מֵבִיא לָהֶם הַטֻּמְאָה:
כָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ. אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ רֹחַב טֶפַח אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּפוֹ טֶפַח, דְּחוּט שֶׁל טֶפַח מַקִּיפוֹ, דְּגָזְרוּ עַל הֶקֵּפוֹ מִשּׁוּם עָבְיוֹ:
אֲקַפַּח אֶת בָּנַי. אֶקְבְּרֵם. קִפּוּחַ לְשׁוֹן כְּרִיתָה וְחִתּוּךְ. וּשְׁבוּעָה הִיא, אֲקַפַּח אֶת בָּנַי אִם אֵין דָּבָר זֶה אֱמֶת שֶׁהֲלָכָה זוֹ מְקֻפַּחַת קְטוּעָה וּמְחֻתֶּכֶת, דְּהָא פּוֹתֵחַ טֶפַח בָּעִינַן:
שֶׁשָּׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ. כְּשֶׁנִּשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁמַע שֶׁטִּמְּאוּהוּ וְלֹא יָדַע מִשּׁוּם מָה טִמְּאוּהוּ. הֵם טִמְּאוּ אֶת הַמַּרְדֵּעַ מִשּׁוּם כֵּלִים הַמַּאֲהִילִים עַל הַמֵּת, שֶׁהַכְּלִי עַצְמוֹ הַמַּאֲהִיל עַל הַמֵּת טָמֵא בְּכָל שֶׁהוּא, דְּלֹא בָעִינַן פּוֹתֵחַ טֶפַח אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה תַּחַת רֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי, וְטִמְּאוּ אֶת הָאִכָּר אוֹ מִטַּעַם חִבּוּרִים אוֹ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵיהּ כֵּלִים שֶׁנָּגְעוּ בַמֵּת וְאָדָם בַּכֵּלִים וְטָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. וְהַשּׁוֹמֵעַ טָעָה לוֹמַר דְּטִמְּאוּהוּ מִטַּעַם שֶׁהַמַּרְדֵּעַ מֵבִיא עָלָיו טֻמְאָה מִדִּין אֹהֶל:
שֶׁיְּהוּ דִבְרֵי חֲכָמִים מְקֻיָּמִים. שֶׁאוֹמְרִים דְּמַרְדֵּעַ מֵבִיא טֻמְאָה.
עַל הָאָדָם הַנּוֹשְׂאָן. זִמְנִין דְּאָדָם הַנּוֹשְׂאָן אֵין עָלָיו כִּי אִם טֻמְאַת עֶרֶב, שֶׁבִּגְדוֹ מַפְסִיק בֵּין כְּתֵפוֹ לַמַּרְדֵּעַ וַהֲוֵי לֵיהּ דְּיִקְרַב בִּדְיִקְרַב לִדְיִקְרַב, וְהָרוֹאֶה שֶׁמְּטַמְּאִים אוֹתוֹ טֻמְאַת עֶרֶב יִטְעֶה לוֹמַר מִשּׁוּם אֹהֶל טִמְּאוּהוּ לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּפוֹ טֶפַח, וְאָתֵי לְמֵימַר דְּטֻמְאַת אֹהֶל אֵין בָּהּ כִּי אִם טֻמְאַת עֶרֶב. הִלְכָּךְ גָּזְרוּ עָלָיו בָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ לִטַּמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה מִדִּבְרֵיהֶם מִשּׁוּם אֹהֶל:
וְעַל עַצְמָן בְּכָל שֶׁהֵן. דִּכְלִי הַמַּאֲהִיל עַל הַמֵּת טָמֵא אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא:
וְעַל שְׁאָר אָדָם וְכֵלִים. שֶׁתַּחַת הַמַּרְדֵּעַ.
בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. כֵּיוָן דְּאֵין לָהֶם טֻמְאָה כְּלָל אֵין שַׁיָּךְ לִגְזֹר עַל הֶקֵּפוֹ מִשּׁוּם עָבְיוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(א) הַמִּטַּלְטְלִין. נָקַט מִטַּלְטְלִין מִשּׁוּם שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֶלָּא עַל הָאָדָם הַנּוֹשְׂאָן. אֲבָל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח אֲפִלּוּ מְחֻבָּרִין נַמִּי, כְּמוֹ אִילָן הַמֵּסֵךְ. וְהָא דִזְרָעִים כוּ'‏ אֵין מְבִיאִין, מִשּׁוּם דְּאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ דַּהֲוֵי כְמוֹ כִּפַּת הַבָּרָד כוּ'. תּוֹסָפוֹת:
(ב) לְהָבִיא טֻמְאָה עַל אֲחֵרִים. רַשִׁ"י:
(ג) וּמַרְדֵּעַ בַּר קִבּוּלֵי טֻמְאָה, וְלֹא הָוֵי כִפְשׁוּטֵי כְלֵי עֵץ, דְּיֵשׁ בּוֹ דָּרְבָן מִצַּד אֶחָד וּבְרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי יֵשׁ בּוֹ חַרְחוּר. הָרַ"שׁ. וְזֶה לְשִׁיטַת רַבֵּנוּ תָּם דְּחֶרֶב הֲרֵי הוּא כְּחָלָל דַּוְקָא מַתָּכוֹת, אֲבָל שְׁאָר כֵּלִים דַּוְקָא בְּחִבּוּרִין שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּגְעוּ בַמֵּת נָגַע בָּהֶן הָאָדָם. וְכָתַב הָרַ"שׁ, וּמִיהוּ אִי אָמְרִינַן חֶרֶב כוּ'‏ לְטַמֵּא בְאֹהֶל, הָיָה הָאִכָּר רָאוּי לִטַּמֵּא מִשּׁוּם דְּמַרְדֵּעַ מַאֲהִיל עָלָיו. רַק דְּלִישָׁנָא לֹא מַשְׁמַע הָכִי. וְעוֹד, דְּאִי מִשּׁוּם אֹהֶל, מַאי קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא עַל הָאָדָם בָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ, הָא אֲפִלּוּ בְּכָל שֶׁהוּא טָמֵא מִן הַתּוֹרָה, דְּחֶרֶב הֲרֵי הוּא כְּחָלָל וְעֵץ הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמַּתָּכוֹת טָמֵא כַּמַּתָּכוֹת. וְאֶפְשָׁר דְּכָאן לֹא הָיָה בוֹ דָרְבָן וְלֹא חַרְחוּר, וּמַרְדֵּעַ מְקַבְּלֵי כְלֵי עֵץ הוּא, שֶׁדָּרְבָן מִטַּלְטֵל וְדֶרֶךְ לַהֲסִירוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) זֶהוּ לְשִׁיטַת הָרִ"י מֵסמפונ"ט (וְכֵן סָתַם הָרַ"ב בְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ב'‏ כְּהָרַמְבַּ"ם) דְּחֶרֶב כוּ'‏ לָאו דַּוְקָא כְּלֵי מַתָּכוֹת, וְאִם כֵּן אֵין צָרִיךְ חִבּוּרִין. אַךְ קֻשְׁיַת הָרַ"שׁ בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, דַּהֲוָה לֵיהּ לִטַּמֵּא מִטַּעַם אֹהֶל. וְגַם לְרַבִּי עֲקִיבָא לָמָּה לֵיהּ כָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ וּמִשּׁוּם גְּזֵרָה כוּ'‏ כַּנַּ"ל, הָא בְכָל שֶׁהוּא סַגִּי. וְצָרִיךְ עִיּוּן:
(ה) דְּמִדְּאוֹרַיְתָא יִקְרַב בִּדְיִקְרַב טָמֵא שִׁבְעָה, כְּדִכְתִיב וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא, וּסְתָמוֹ שִׁבְעָה, וְהַיְנוּ בְחִבּוּרִין. וְיִקְרַב בִּדְיִקְרַב לִדְיִקְרַב שֶׁהוּא הַשְּׁלִישִׁי, הוּא טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב, כְּדִכְתִיב וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב. וְהָרוֹאֶה כוּ'‏ לְפִי שֶׁאֵינוֹ פָּשׁוּט כָּל כָּךְ טֻמְאָה בְּחִבּוּרִין, וְיֹאמְרוּ שֶׁהוּא מִשּׁוּם אֹהֶל כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּפָהּ טֶפַח, אֲבָל בְּפָחוֹת מִכֵּן לֹא יֹאמְרוּ שֶׁהוּא מִשּׁוּם אֹהֶל וְיִשְׁאֲלוּ הַטַּעַם. וְזֶהוּ גַם כֵּן לְשִׁיטַת רַבֵּנוּ תָּם. אֲבָל לְשִׁיטַת הָרַמְבַּ"ם [וְהִיא שִׁיטַת הָרִ"י מִסמפונ"ט] הוּא טָמֵא מִשּׁוּם נוֹגֵעַ וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְחִבּוּרִין. וְעַיֵּן עוֹד דַּעַת הָרַמְבַּ"ם בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא:

ב. כֵּיצַד. כּוּשׁ שֶׁהוּא תָחוּב בַּכֹּתֶל, כַּחֲצִי זַיִת מִתַּחְתָּיו וְכַחֲצִי זַיִת מֵעַל גַּבָּיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְכֻוָּנִין, טָמֵא. נִמְצָא מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְעַצְמוֹ בְּכָל שֶׁהוּא. הַקַּדָּר שֶׁהוּא עוֹבֵר וְהַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְהֶאֱהִיל צִדּוֹ אַחַת עַל הַקֶּבֶר, הַכֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִין. אִם יֵשׁ בַּסַּל פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִים. הַתְּלוּלִיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת בֵּין לָעִיר בֵּין לַדֶּרֶךְ, אֶחָד חֲדָשׁוֹת וְאֶחָד יְשָׁנוֹת, טְמֵאוֹת. הָרְחוֹקוֹת, חֲדָשׁוֹת טְהוֹרוֹת וִישָׁנוֹת טְמֵאוֹת. אֵיזוֹ הִיא קְרוֹבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה. וִישָׁנָה, שִׁשִּׁים שָׁנָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קְרוֹבָה, שֶׁאֵין קְרוֹבָה מִמֶּנָּה. וִישָׁנָה, שֶׁאֵין אָדָם זוֹכְרָהּ:

ברטנורהכּוּשׁ. פֶּלֶךְ שֶׁהַנָּשִׁים טוֹוֹת בּוֹ. וְאַף עַל גַּב דִּפְשׁוּטֵי כְּלִי עֵץ הוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, מִשּׁוּם צִנֹּרֶת שֶׁל מַתֶּכֶת הַקְּבוּעָה בּוֹ:
טָמֵא. הַכּוּשׁ. דְּמֵבִיא הַטֻּמְאָה עַל עַצְמוֹ בְּכָל שֶׁהוּא:
הַקַּדָּר. מוֹכֵר הַקְּדֵרוֹת:
וְהַסַּל. הַמּוֹט שֶׁנּוֹשֵׂא בּוֹ אֶת הַקְּדֵרוֹת. וּבְמַסֶּכֶת כֵּלִים קוֹרֵהוּ אֵסֶל, דִּתְנַן הָתָם [פי"ז מט"ז] הָאֵסֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית קִבּוּל מָעוֹת:
הַתְּלוּלִיּוֹת. לְשׁוֹן תֵּל:
הַקְּרוֹבוֹת בֵּין לָעִיר. הַסְּמוּכָה לְבֵית הַקְּבָרוֹת:
בֵּין לַדֶּרֶךְ. הַסָּמוּךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת:
אֶחָד חֲדָשׁוֹת וְאֶחָד יְשָׁנוֹת טְמֵאוֹת. מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים קוֹבְרוֹת שָׁם נִפְלֵיהֶן, דְּעַד חֲמִשִּׁים אַמָּה אָזְלָא אִשָּׁה לְחוֹדַהּ וְקוֹבֶרֶת שָׁם הַנֵּפֶל שֶׁלָּהּ. אֲבָל רְחוֹקוֹת לֹא אָזְלָא לְחוֹדַהּ לִקְבֹּר בַּתֵּל, וְהוֹאִיל וּצְרִיכָה לְאִישׁ שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּהּ, הוֹלֶכֶת לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְאֵינָהּ קוֹבֶרֶת בַּתֵּל. וְהָא דִמְטַמְּאִינַן בִּישָׁנוֹת וַאֲפִלּוּ רְחוֹקוֹת, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא קְרוֹבוֹת הָיוּ מִתְּחִלָּתָן וְחָרְבָה הָעִיר וְנִשְׁתַּכַּח הַדָּבָר:

עיקר תוספות יום טוב(ו) לְעַצְמוֹ. וְלֹא לַנּוֹגֵעַ בּוֹ, כְּדִתְנַן סוֹף מִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק ז':
(ז) טְמֵאִים. דְּאָדָם הַמְקַבֵּל טֻמְאָה אֵינוֹ חוֹצֵץ. מַהֲרַ"ם:
(ח) דְּאִי לָאו הָכִי מִסְּפֵקָא לֹא מַחְזְקִינַן טֻמְאָה. גְּמָרָא:
(ט) חֲדָשׁוֹת. שֶׁאֵין זְמַן רָחוֹק שֶׁלֹּא הָיָה כָּאן תֵּל, וְאִיכָּא לְמֵימַר אִי נִקְבַּר שָׁם מֵת מִדְכַּר לֵיהּ. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) וּבְדֶרֶךְ טַעֲמָא כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא, דְּזִמְנִין דְּמִתְרְמֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת וּמִקְּרוּ וְקָבְרוּ בַתֵּל. וְהוֹאִיל וְהַטַּעַם פָּשׁוּט לֹא הֻצְרַךְ לְפָרְשׁוֹ:
(יא) שֶׁאֵין כוּ'. אֲבָל אִם יֵשׁ קְרוֹבָה הֵימֶנָּה, אֲפִלּוּ הִיא בְתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה הָוֵי כִּרְחוֹקָה וַחֲדָשָׁה דִּטְהוֹרָה, דְּאִם אִיתָא דְּהָלְכָה כוּ'‏ לֹא שָׁבְקָה קְרוֹבָה הֵימֶנָּה וְאָזְלָא לְהַךְ. רַשִׁ"י:

ג. הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִלָּה מֻשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ, נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ. מָצָא שְׁנַיִם, נוֹטְלָן וְאֶת תְּבוּסָתָן. מָצָא שְׁלשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמֹנֶה כִּמְלֹא מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ, הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה, בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה מְצָאוֹ, נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ:

ברטנורההַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִלָּה. שֶׁלֹּא הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָיָה שָׁם קֶבֶר. וְהָכִי אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא בְּנָזִיר [דַּף סד] הַמּוֹצֵא, וְלֹא שֶׁהָיָה מָצוּי. מֵת, פְּרָט לְהָרוּג, דְּהָרוּג אֵין לוֹ תְבוּסָה וְאֵין לוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת, וְהָכִי גְמִירֵי לַהּ.
מֻשְׁכָּב. וְלֹא שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב:
כְּדַרְכּוֹ. וְלֹא שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ מֻנָּח בֵּין יַרְכוֹתָיו. דְּכָל הָנֵי חָיְשִׁינַן לְהוּ שֶׁמָּא נָכְרִים הֵן, שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִקְבֹּר מֵתִים כָּךְ:
נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּסָתוֹ. מֻתָּר לְפַנּוֹתוֹ מִשָּׁם וּלְקָבְרוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְצָרִיךְ שֶׁיִּטֹּל מִן הֶעָפָר שֶׁל הַקֶּבֶר עִמּוֹ, כְּדֵי תְפִיסָה, שֶׁהוּא כָּל הֶעֲפַר תִּחוֹחַ שֶׁתַּחְתָּיו, וְחוֹפֵר בְּקַרְקַע בְּתוּלָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. דִּכְתִיב (בראשית מז) וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, מֵעָפָר שֶׁל מִצְרַיִם טֹל עִמִּי. וְרַמְבַּ"ם גָּרֵיס תְּבוּסָתוֹ, הֶעָפָר הַמְעֹרָב מִדָּם וְלֵחָה שֶׁל הַמֵּת. לְשׁוֹן מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ (יחזקאל טז):
מָצָא שְׁלֹשָׁה. אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמֹנֶה. כְּלוֹמַר מִקֶּבֶר רִאשׁוֹן עַד שְׁלִישִׁי אֵין פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְלֹא יוֹתֵר עַל שְׁמֹנֶה:
הֲרֵי זֶה שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. וְנִכָּר שֶׁלְּשֵׁם קְבוּרָה נְתָנוּם שָׁם, וְאָסוּר לְפַנּוֹתָם, דְּקָנוּ מְקוֹמָם. וַאֲפִלּוּ מֵת אֶחָד אִם נִכָּר שֶׁלְּשֵׁם קְבוּרָה נְתָנוּהוּ שָׁם אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ. אֶלָּא שֶׁבְּאֶחָד אוֹ בִשְׁנַיִם אָנוּ תוֹלִים שֶׁלֹּא נִקְבְּרוּ שָׁם אֶלָּא לְפִי שָׁעָה וְהָיָה דַעְתָּם לְפַנּוֹתָם, אֲבָל בִּשְׁלֹשָׁה מוּכָח שֶׁזֶּה מָקוֹם מְיֻחָד לִקְבָרוֹת. וְאֹרֶךְ הַמְּעָרָה דַּרְכָּהּ לִהְיוֹת שֵׁשׁ וְרָחְבָּהּ אַרְבַּע וַאֲלַכְסוֹנָהּ עוֹדֵף שְׁתֵּי אַמּוֹת דְּהַיְנוּ שְׁמֹנֶה, וּמִשּׁוּם הָכִי תְנַן מֵאַרְבָּעָה וְעַד שְׁמֹנֶה:
כִּמְלֹא מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ. לֹא גָרְסִינַן לַהּ הָכָא:
בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. שֶׁהַמְּעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת רֹחַב עַל שֵׁשׁ אֹרֶךְ, וְהֶחָצֵר שֶׁהַמְּעָרוֹת פְּתוּחוֹת לוֹ מִכָּאן וּמִכָּאן, שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ, דְּהָכִי סְבִירָא לְהוּ לְרַבָּנָן בְּבָבָא בַתְרָא פֶּרֶק הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת [דַּף קא], נִמְצָא אֹרֶךְ שְׁתֵּי מְעָרוֹת וְחָצֵר שֶׁבֵּינֵיהֶן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, וּלְפִי שֶׁפְּעָמִים חוֹפְרִים מְעָרָה אַחַת בַּאֲלַכְסוֹנָהּ, וַאֲלַכְסוֹן שֶׁל מְעָרָה עוֹדֵף עַל רִבּוּעָהּ שְׁתֵּי אַמּוֹת, נִמְצְאוּ עֶשְׂרִים אַמָּה, שְׁמֹנֶה דִּמְעָרָה רִאשׁוֹנָה בַאֲלַכְסוֹנָהּ וְשֵׁשׁ דְּחָצֵר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמְּעָרוֹת וְשֵׁשׁ דִּמְעָרָה שְׁנִיָּה, דְּחַד אֲלַכְסוֹן אָמְרִינַן תְּרֵי אֲלַכְסוֹנֵי לֹא אָמְרִינַן, וְהַיְנוּ דְקָתָנֵי עֶשְׂרִים. וְעוֹד צָרִיךְ לִבְדֹּק מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה עֶשְׂרִים אַמָּה, דְּהַיְנוּ אַרְבָּעִים אַמָּה, דְּשֶׁמָּא זוֹ הִיא מְעָרָה שֶׁבְּמִזְרַח הֶחָצֵר וְיֵשׁ עֲדַיִן אַחֶרֶת כְּנֶגְדָּהּ בְּמַעֲרַב הֶחָצֵר, אִי נַמִּי זוֹ הִיא שֶׁבְּמַעֲרַב הֶחָצֵר וְיֵשׁ עֲדַיִן אַחֶרֶת בְּמִזְרַח הֶחָצֵר:
מָצָא מֵת אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. דְּמִי יֵימַר דְּמִבֵּית הַקְּבָרוֹת זֶה הַוְיָא הַהִיא מְעָרָה, שֶׁמָּא קֶבֶר אַחֵר הוּא וְחָצֵר אַחֶרֶת שֶׁל אָדָם אַחֵר, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת גַּם לְשָׁם כָּל בְּדִיקוֹת דִּלְעֵיל, דִּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ שָׁם קֶבֶר כְּמוֹ כֵן יֵשׁ אֲחֵרִים:
שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. אַחֲרֵי שֶׁנִּמְצָא כְּבָר בְּשָׂדֶה זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת:
שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה מְצָאוֹ. לְקֶבֶר זֶה קֹדֶם שֶׁמָּצָא הַשְּׁלֹשָׁה הָרִאשׁוֹנִים, הָיָה נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּסָתוֹ, כְּדִתְנַן בָּרֵישָׁא הַמּוֹצֵא מֵת בִּתְחִלָּה כוּ'‏ נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּסָתוֹ:

ד. הַבּוֹדֵק, בּוֹדֵק אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה. הַמוֹצִיא אֶת הֶעָפָר מִמְּקוֹם טֻמְאָה, אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ. הַמְפַקֵּחַ בַּגַּל, אֵינוֹ אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ:

ברטנורההַבּוֹדֵק. הָא דִתְנַן וּבוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה, אֵין צָרִיךְ לַחְפֹּר אֶת כֻּלָּן, אֶלָּא חוֹפֵר אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה שֶׁאֵינוֹ חוֹפֵר, וְעוֹשֶׂה כֵן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְסוֹף עֶשְׂרִים. וְאוֹתָהּ אַמָּה שֶׁהוּא חוֹפֵר צָרִיךְ לַחְפֹּר עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְסֶלַע, אוֹ לִבְתוּלָה, שֶׁהִיא קַרְקַע שֶׁלֹּא נֶחְפְּרָה מֵעוֹלָם:
הַמּוֹצִיא אֶת הֶעָפָר מִמְּקוֹם הַטֻּמְאָה. מֵאוֹתָם הָאַמּוֹת שֶׁהוּא חוֹפֵר:
אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ. אִם כֹּהֵן הוּא אוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ. לְשׁוֹן מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר (שמות כב). וְאַף עַל גַּב דְּאֵין כֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לִבְדֹּק שֶׁהֲרֵי הֵן מֻזְהָרִין עַל הַטֻּמְאָה, מִכָּל מָקוֹם אִי אִתְרְמֵי כֹּהֵן וּבָדַק אֵינוֹ אָסוּר לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה הֵיכָא דְּלֹא אִתְחַזַּק שָׁם טֻמְאָה:
הַמְפַקֵּחַ אֶת הַגַּל. שֶׁל אֲבָנִים שֶׁנָּפַל עַל הָאָדָם וָמֵת, אִם כֹּהֵן הוּא אֵינוֹ אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ, דְּכֵיוָן דְּהֻחְזְקָה שָׁם טֻמְאָה חָיְשִׁינַן דִּלְמָא הֶאֱהִיל, וַאֲפִלּוּ סָפֵק חַי סָפֵק מֵת חָיְשִׁינַן:

עיקר תוספות יום טוב(יב) בּוֹדֵק אַמָּה כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, פָּחוֹת מַה שֶּׁיִּהְיֶה בֵּין קֶבֶר לְקֶבֶר אַמָּה אַחַת כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) הָרַ"שׁ וְהָרַמְבַּ"ם. אֲבָל הָרַאֲבַ"ד פֵּרֵשׁ, תְּרוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחֻלִּין, וְלֹא בִתְרוּמָה וַדַּאי:
(יד) אִי נַמִּי בְּעֶבֶד אוֹ בְאֵשֶׁת כֹּהֵן וּבַת כֹּהֵן, דְּאוֹכְלִים וְאֵין מֻזְהָרִים עַל הַטֻּמְאָה. מַהֲרַ"ם:

ה. הָיָה בוֹדֵק, הִגִּיעַ לְנַחַל אוֹ לִשְׁלוּלִית, אוֹ לְדֶרֶךְ הָרַבִּים, מַפְסִיק. שָׂדֶה שֶׁנֶּהֶרְגוּ בָהּ הֲרוּגִים, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. הַמְפַנֶּה קִבְרוֹ מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. בּוֹר שֶׁמַּטִּילִים לְתוֹכוֹ נְפָלִים אוֹ הֲרוּגִים, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הִתְקִינוֹ לְקֶבֶר מִתְּחִלָּה, יֶשׁ לוֹ תְבוּסָה:

ברטנורההָיָה בוֹדֵק. לְהַשְׁלִים עֶשְׂרִים אַמָּה:
לְנַחַל. נָהָר:
לִשְׁלוּלִית. אַמַּת הַמַּיִם שֶׁמְּחַלֶּקֶת שָׁלָל לַאֲגַפֶּיהָ שֶׁאַמּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל מַיִם שׁוֹתוֹת מִמֶּנָּה:
אוֹ לְדֶרֶךְ הָרַבִּים. שֶׁאֵין קוֹבְרִים בָּהּ אֶת הַמֵּת:
מַפְסִיק. וְאֵינוֹ בוֹדֵק עוֹד לְהַשְׁלִים עֶשְׂרִים אַמָּה:
וְהַכֹּל טָהוֹר. וְאֵין לָהֶם תְּפוּסָה. אֶלָּא מְלַקֵּט הָעֲצָמוֹת בִּלְבַד וְאֵין צָרִיךְ לִטֹּל יוֹתֵר:

עיקר תוספות יום טוב(טו) וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לָהֶם שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. וְטַעֲמָא, הוֹאִיל וְלֹא נִתְקְנָה לְקֶבֶר. הָרַ"שׁ:
(טז) הַמְפַנֶּה כוּ'. בַּתּוֹסֶפְתָּא, הַמְפַנֶּה קִבְרוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָלַךְ לְשָׁם אָדָם, מְפַנֶּה עֶצֶם כוּ':

גמרא נדה כ״ג ב: ט״ז-כ״ד א: ה׳

תָּנוּ רַבָּנָן הַמַּפֶּלֶת גּוּף אָטוּם אֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. וְאֵיזֶהוּ גוּף אָטוּם רִבִּי אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. וְכַמָּה יִנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת רִבִּי זַכַּאי אוֹמֵר עַד לְאַרְכּוּבָה רִבִּי יַנַּאי אוֹמֵר עַד לִנְקָבָיו רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן יְהוֹשֻׁעַ עַד מְקוֹם טַבּוּרוֹ בֵּין רִבִּי זַכַּאי לְרִבִּי יַנַּאי אִיכָּא בֵינַיְיהוּ טְרֵפָה חַיָּה מָר סָבַר טְרֵפָה חַיָּה וּמָר סָבַר טְרֵפָה אֵינָה חַיָּה. בֵּין רִבִּי יַנַּאי לְרִבִּי יוֹחָנָן אִיכָּא בֵינַיְיהוּ דְּרִבִּי אֶלִיעֶזֶר דְּאָמַר רִבִּי אֶלִיעֶזֶר נִיטַל יְרְךְ וְחָלָל שֶׁלָּהּ נְבֵלָה אָמַר רַב פָּפָּא מַחֲלוֹקֶת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה אֲבָל מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה אֲפִילוּ כָּל דְהוּ טְהוֹרָה. וְכֵן אָמַר רַב גִּידֵל אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַמַּפֶּלֶת אֶת שֶׁגּוּלְגָּלָתוֹ אֲטוּמָה אִמּוֹ טְהוֹרָה. וְאָמַר רַב גִּידֵל אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַמַּפֶּלֶת כְּמִין אַפְקַתָּא דְדִיקְלָא אִמּוֹ טְהוֹרָה:

רש״יעד הארכובה - שנחתכו רגליה עד למעלה מן הארכובה שהיא טרפה וקסבר טרפה אינה חיה:
עד לנקביו - ונקביו בכלל קסבר טרפה חיה הלכך עד לארכובה הוי ולד אבל עד לנקביו הוי נבלה כר' אלעזר דאמר ניטל הירך וחלל שלה נבלה ואפי' בחייה מטמאה הלכך לא חיה ובשחיטת חולין (דף כא.) מפרש היכי דמי חלל שלה כל שרבוצה ונראית חסרה:
עד טבורו - אבל עד נקביו לא דלית ליה דרבי אלעזר ואי משום טרפה קסבר טרפה חיה:
בין ר' ינאי לרבי יוחנן איכא בינייהו דר' אלעזר - ותרוייהו אית להו טרפה חיה:
מלמעלה - שנחתך מגולגלתו:
אטומה - חסרה:
כמין אפקתא דדיקלא - שהדקל למטה יחיד ומתפצל מלמעלה כך היו ידיו ורגליו על כתפו ומלמטה הוא בלא צורה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץה ומביאים עוד בענין זה. תנו רבנן [שנו חכמים בברייתא]: המפלת גוף אטום (סתום) — אין אמו טמאה לידה. ומסבירים: איזהו גוף אטום? רבי אומר: כל שחסר בו איבר חיוני עד כדי שינטל כרגיל מן האדם החי וימות כתוצאה מכך.
ומפרטים: וכמה (איזה שיעור) ינטל מן החי, ועל ידי כך ימות, שאי אפשר לו לגוף להתקיים באופן זה? ר' זכאי אומר:
ברגל — אם נחתכה זו עד למעלה מן הארכובה (ברך) בבעל החיים, הריהו מת בכך, ואף גוף אטום נחשב כמת, ואין המפלת דמות שכזו נטמאת בטומאת לידה. ואילו ר' ינאי אומר: בעל החיים נחשב למת, רק כאשר נחתכו רגליו עד למקום נקביו. ואילו ר' יוחנן אומר משום [בשם] ר' יוסי בן יהושע כי אין בעל החיים נחשב כמת אלא אם כן נחתכו רגליו עד מקום טבורו.
ומסבירים במה נחלקו חכמים אלה: בין ר' זכאי לר' ינאי איכא בינייהו [יש ביניהם] הבדל זה, האם הטרפה (מי שסופה למות בשל מכה שישנה באחת מאיבריה) חיה (עשויה לחיות מעבר לשנים עשר חדשים), שמר סבר [חכם זה, ר' ינאי, סבור] כי הטרפה חיה, ולכן אם נחתכו רגלי בעל חי רק עד למעלה מהברך אף שהוא טריפה, אינו נחשב כמת, והמפלת כדמותו טמאה טומאת לידה. ואולם אם נחתכו רגליו עד למקום נקביו, כיון שיצור חי מת בכך, אף המפלת כדמותו אינה נטמאת בכך טומאת לידה. ואילו מר סבר [חכם זה, ר' זכאי, סבור] כי טרפה אינה חיה, ומשום כך אף המפלת כדמות זה שנחתכו רגליו עד למעלה מהארכובה אינה טמאה.
ואולם בין ר' ינאי לר' יוחנן אף ששניהם סבורים כי הטריפה חיה, איכא בינייהו [יש ביניהם] הבדל לענין שיטתו של ר' אלעזר, שכן אמר ר' אלעזר שכל בהמה שניטל ירך וחלל שלה — הריהי נחשבת כנבלה, לענין טומאת נבילות. שר' ינאי סבור כר' אלעזר, ולכך אם נחתכו הרגלים עד למקום הנקבים הריהו נחשב כמת בכך. ואילו לדעת ר' יוחנן אין בעל החיים נחשב כמת אלא כן ניטלו רגליו עד מקום טבורו.
ועוד בהסבר מחלוקתם של ר' זכאי ור' ינאי ור' יוחנן, אמר רב פפא המחלוקת היא רק באופן שנחתך גופו של בעל החיים מלמטה לכיוון מעלה, מרגליו כלפי ראשו. אבל כאשר נחתך הגוף מלמעלה לכיוון מטה — אפילו נחתך כל דהו [שהוא] מגולגלתו, המפלת דמות שכזו הינה טהורה. שודאי שאין זה חי. ומוסיפים: וכן אמר רב גידל, אמר ר' יוחנן: המפלת את הדבר שגולגלתו אטומה (חסרה) — הרי אמו טהורה (שאינה טמאה טומאת לידה).
ומביאים עוד בדבר זה משמו של ר' יוחנן, אמר רב גידל, אמר ר' יוחנן: המפלת דבר שמראהו כמין אפקתא דדיקלא [מוצאי הדקל, החלק המפוצל שבו] — אמו טהורה.

זוהר ספר הזהר, ויקהל י״ד

הַהוּא רוּחָא דְנָחִית וְאִתּוֹסַף בִּבְנֵי עַלְמָא כַּד נָחִית אִסְתְּחֵי בְבוּסְמִין דְּגִנְתָא דְעֵדֶן וְנָחִית וְשָׁרָא עַל עַמָּא קַדִּישָׁא. זַכָּאִין אִינּוּן כַּד הַאי רוּחָא אִתְעַר בְּהַהִיא שַׁעְתָּא דְהַהִיא רוּחָא נָחִית נַחְתִין עִמָּהּ לְגוֹ גִנְתָא דְעֵדֶן שִׁתִּין רְתִיכִין מִתְעַטְרִין לְשִׁית סִיטְרִין. וְכַד מָטֵי לְגִנְתָא דְעֵדֶן כְּדֵין כָּל אִינוּן רוּחִין וְנִשְׁמָתִין דְּגִנְתָא דְעֵדֶן כֻלְּהוּ מִתְעֲרֵי לְהַהוּא (נ''א מִתְעַטְּרֵי בְהַהוּא) רוּחָא וְכָרוֹזָא קָרֵי וְאָמַר זַכָּאִין אַתּוּן יִשְׂרָאֵל עַמָּא קַדִישָׁא דִּרְעוּתָא דְמָארֵיכוֹן אִתְעַר לְגַבַּיְיכוּ. רָזָא דְרָזִין לְיַדְעֵי חָכְמָתָא זַכָּאִין אִינוּן כַּד הַאי רוּחָא אִתְעַר. הַאי רוּחָא אִיהוּ אִתְפַּשְׁטוּתָא דְהַאי נְקוּדָה. וְנַפְקָא מִינָהּ וְאִתְפַּשְׁטָא בְעָלְמָא וְהַהוּא הֲוֵי רָזָא דְשַׁבָּת דְּשָׁרָא לְתַתָּא וְעַל דָּא כְתִיב בֵּיהּ שְׁמִירָה וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְהָא אוּקְמוּהָ שַׁבָּת לָא כְתִיב אֶלָּא אֶת הַשַּׁבָּת לְאַסְגָאָה הַהוּא רוּחָא דְשָׁרָא עַל כֹלָא וְאִצְטְרִיךְ לְנַטְרָא לֵיהּ הוֹאִיל וְקַיְימָא עִמֵּהּ דְבַר נָשׁ. וְעַל דָּא כְתִיב (ישעי' נ''ו) כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְלוֹ:

תרגום הזוהרהָרוּחַ הַהוּא שֶׁיּוֹרֵד וְנִתְוַסֵּף בִּבְנֵי הָעוֹלָם, כְּשֶׁיּוֹרֵד, הוּא מִתְרַחֵץ בִּבְשָׂמִים שֶׁל גַּן הָעֵדֶן, וְיוֹרֵד וְשׁוֹרֶה עַל הָעָם הַקָּדוֹשׁ. אַשְׁרֵיהֶם כְּשֶׁהָרוּחַ הַהוּא נִתְעוֹרֵר. בַּשָּׁעָה הַהִיא, שֶׁהָרוּחַ הַהוּא יוֹרֵד, יוֹרְדִים עִמּוֹ לְגַן עֵדֶן, שִׁשִּׁים מֶרְכָּבוֹת הַמִּתְעַטְּרוֹת לְשִׁשָּׁה קְצָווֹת, חג''ת נה''י, שֶׁכָּל אֶחָד כּוֹלֵל עֶשֶׂר, הֵם שִׁשִּׁים. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְגַן עֵדֶן, אָז כָּל אֵלּוּ הָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, כֻּלָּם מִתְעַטְּרִים בָּרוּחַ הַהוּא. הַכָּרוֹז קוֹרֵא וְאוֹמֵר, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ שֶׁרָצוֹן אֲדוֹנְכֶם נִתְעוֹרֵר אֲלֵיכֶם. סוֹד הַסּוֹדוֹת הוּא לְיוֹדְעֵי הַחָכְמָה. אַשְׁרֵיהֶם כְּשֶׁהָרוּחַ הַזֶּה מִתְעוֹרֵר. הָרוּחַ הַזֶּה הוּא הִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁל הַנְּקוּדָה הַזּוֹ, מַלְכוּת, וְיוֹצֵא מִמֶּנָּהּ וּמִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם. וְהָרוּחַ הַהוּא, הוּא סוֹד הַשַּׁבָּת הַשּׁוֹרֶה לְמַטָּה. וְעַל כֵּן כָּתוּב בּוֹ שְׁמִירָה, וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת. וַהֲרֵי הֶעֱמִידוּהוּ, שַׁבָּת לֹא כָּתוּב, אֶלָּא אֶת הַשַּׁבָּת, הוּא לְרַבּוֹת הָרוּחַ הַהוּא הַשּׁוֹרֶה עַל הַכֹּל, וּצְרִיכִים לְשָׁמְרוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנִּמְצָא עִם הָאָדָם. וְעַל כֵּן כָּתוּב, כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות שבת ט׳: ט״ז-י״ז

א. הַעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין חַיָּיב הָעוֹשֶׂה נָפָה אוֹ כְבָרָה אוֹ סַל אוֹ סְבָכָה אוֹ שֶׁסָּרַג מִטָּה בַּחֲבָלִים הֲרֵי זֶה תּוֹלָדַת עוֹשֶׂה נִירִין וּמִשֶּׁיַּעֲשֶׂה שְׁנֵי בָתִּים כְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ חַיָּיב וְכֵן כָּל הָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין בְּדָבָר שֶׁעוֹשִׂין אוֹתוֹ בָתִּים בָּתִּים כְּגוֹן אֵלּוּ חַיָּיב:

ב. דֶּרֶךְ הָאוֹרְגִין שֶׁמּוֹתְחִין הַחוּטִין תְּחִלָּה בְאוֹרֶךְ הַיְרִיעָה וּבְרָחְבָּה. וּשְׁנַיִם אוֹחֲזִין זֶה מִכָּאן וְזֶה מִכָּאן וְאֶחָד שׁוֹבֵט בַּשֵּׁבֶט עַל הַחוּטִין וּמְתַקֵּן אוֹתָן זֶה בְּצַד זֶה עַד שֶׁתֵּעֲשֶׂה כֻּלָּהּ שֶׁתִי בְּלֹא עֶרֶב. וּמְתִיחַת הַחוּטִין כְּדֶרֶךְ הָאוֹרְגִין הִיא הַנְסָכַת הַמַּסֶכֶת וְזֶה הַמּוֹתֵחַ נִקְרָא מֵיסֶךְ וּכְשֶׁכּוֹפְלִין אוֹתָם וּמַתְחִיל לְהַכְנִיס הַשֶּׁתִי בָּעֵרֶב נִקְרָא אוֹרֵג:

מוסר ספר חסידים קמ״ה

פַּרְנַס אַל יַטִּיל אֵימָה עַל הַצִבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם וְיִרְדֶה וְיִנְגוֹשׂ וְיִכוֹף אוֹתָם בְחָזְקָה לִכְבוֹד עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְרֵאִים וּמִתְפַּחֲדִים מִמֶּנּוּ שֶׁאִם עָשָׂה כֵן כַמָּה עוֹנְשָׁם גָּדוֹל. כִּי הֵם נִמְנִים עִם אוֹיְבֵי ה' וְהַמָּסוֹרוֹת מוֹסְרֵי מָמוֹן חֲבֵירֵיהֶם בִּידֵי אֲחֵרִים וְכָל שֶׁכֵּן גּוּפָם וְהָאַפִּיקוֹרוֹסִים מְבַזִּים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְשֶׁכָּפְרוּ בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים וְהַפּוֹרֵשׁ מִדַּרְכֵי צִבּוּר אַף עַל פִּי שֶׁלֹא חָטָא אֶלָּא נִבְדַּל מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצְוֹת בִּכְלָלָן וְאֵינוֹ נִכְנַס בֵּינֵיהֶן בְּצָרָתָם וְלֹא מִתְעַנֶּה בְּתַעֲנִיתָם שֶׁלֹּא מֵחֲמַת אוֹנֵס וְחוֹלִי אֶלָּא הוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו כְּאֶחָד מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה מֵהֶם וְשֶׁנָּתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ הַחַיִּים אֵלּוּ שֶׁמַּטִילִים אֵימָה עַל הַצִבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם יוֹרְדִים לִבְאֵר שַׁחַת וְאֵינָם יוֹצְאִים מִשָּׁם לְעוֹלָם וְגֵיהִנָּם כָּלֶה וְהֵם אֵינָם כָּלִין שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מט) וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל אֶלָּא אֵשׁ יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתֵיהֶם וְנִשְׂרָפִים:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב