תורה
כבר השלמנו את כל קריאת התורה של הפרשה בלימוד של ליל שישי, ולכן אין היום קריאה בתורה.
משנה משנה נגעים ז׳
א. אֵלּוּ בֶהָרוֹת טְהוֹרוֹת. שֶׁהָיוּ בוֹ קֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה, בְּנָכְרִי וְנִתְגַּיֵּר, בְּקָטָן וְנוֹלַד, בְּקֶמֶט וְנִגְלָה, בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן, בַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה וְקֶדַח וּבַמּוֹרְדִין. חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, טְהוֹרִים. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, הֶעֱלוּ שֵׂעָר וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח עַד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, נַעֲשׂוּ צָרֶבֶת וְחָיוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַמֵּא, שֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן טָמֵא. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים:
ברטנורה אֵלּוּ בֶהָרוֹת טְהוֹרוֹת. שֶׁהָיוּ בוֹ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. מִי שֶׁהָיְתָה בּוֹ צָרַעַת קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, לֹא הָיָה טָמֵא מֵחֲמַת אוֹתוֹ נֶגַע לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה, דִּכְתִיב (ויקרא יג) אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ, פְּרָט לָזֶה שֶׁכְּבָר הָיָה. וְכָל הָנֵי נַמִּי דַּחֲשִׁיב, מֵהָתָם נָפְקֵי, דְּבָעִינַן שֶׁיִּוָּלֵד הַנֶּגַע בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּי לִטַּמֵּא בוֹ וְלֹא קֹדֶם, כְּמוֹ גֵּר עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר וְקָטָן עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד, וְכֵן כֻּלָּם:בְּקֶמֶט וְנִתְגַּלָּה. שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה הַנֶּגַע מֻסְתָּר בְּתוֹךְ הַקֶּמֶט וְהָיָה טָהוֹר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְבֵית הַסְּתָרִים, וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּלָּה:וּבַמּוֹרְדִים. כְּלוֹמַר בִּשְׁחִין וּמִכְוָה הַמּוֹרְדִים שֶׁלֹּא נִתְרַפְּאוּ וְלֹא הֶעֱלוּ קְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם:עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר. בָּא הַנֶּגַע, דַּחֲשִׁיבֵי כְּעוֹר בָּשָׂר, הַיְנוּ תְּחִלָּתָן טֻמְאָה. וּכְשֶׁעָלוּ שְׂעָרוֹת, הָוֵי טָהֳרָה, שֶׁדִּינָן בִּנְתָקִים. וּכְשֶׁנִּקְרְחוּ, הַיְנוּ סוֹפָן טֻמְאָה. וְכֵן שְׁחִין וּמִכְוָה וְקֶדַח דְּעַד שֶׁלֹּא בָאוּ בָּא הַנֶּגַע, הַיְנוּ טֻמְאָה. וּכְשֶׁבָּא הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח, הַיְנוּ טָהֳרָה. דְּבָעִינַן שֶׁיַּקְדִּים הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה לַשְּׂאֵת, דִּכְתִיב (ויקרא יג) וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת, שֶׁיַּקְדִּים הַשְּׁחִין לַשְּׂאֵת וְלֹא שֶׁתַּקְדִּים הַשְּׂאֵת לַשְּׁחִין. כְּשֶׁחָזְרוּ וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, הַיְנוּ טֻמְאָה :וְחָיוּ. שֶׁנִּתְרַפְּאוּ יָפֶה:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַמֵּא. כֵּיוָן דְּבַתְּחִלָּה בָּא הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְחָזַר סוֹפוֹ לְקַדְמוּתוֹ, לֹא חָיְשִׁינַן לְהֶפְסֵק שֶׁבֵּינְתַיִם:וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. הוֹאִיל וְהִפְסִיק הַטָּהֳרָה שֶׁבֵּינְתַיִם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב (א) הָרַ"שׁ. וְקָשֶׁה, לְמַאי תָּנֵי וְחָיוּ, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ צָרֶבֶת הַיְנוּ טֻמְאָה. וְעוֹד, הֵיכִי תָנֵי עַד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ צָרֶבֶת. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְנַעֲשָׂה מְקוֹמָהּ שְׁחִין אוֹ מִכְוָה וְחָיוּ וַהֲרֵי הֵן כְּעוֹר הַבָּשָׂר. עַד כָּאן. וְלִדְבָרָיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לֹא פָלֵיג אֶלָּא כְּשֶׁחָיוּ לְגַמְרֵי וְלֹא שֶׁנַּעֲשׂוּ צָרֶבֶת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב. נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר. כֵּיצַד לְהָקֵל. הָיְתָה כַשֶּׁלֶג וְנַעֲשָׂה כְסִיד הַהֵיכָל כְּצֶמֶר לָבָן וְכִקְרוּם בֵּיצָה, נַעֲשֵׂית מִסְפַּחַת שְׂאֵת, אוֹ מִסְפַּחַת עַזָּה. כֵּיצַד לְהַחְמִיר. הָיְתָה כִקְרוּם בֵּיצָה וְנַעֲשֵׂית כְּצֶמֶר לָבָן כְּסִיד הַהֵיכָל וּכְשֶׁלֶג, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר. רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר, לְהָקֵל, טָהוֹר, וּלְהַחְמִיר, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה:
ברטנורה נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן. אַבֶּהָרוֹת טְהוֹרוֹת קָאֵי. כְּגוֹן דַּהֲוָת כַּשֶּׁלֶג עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר, וּמִשֶּׁנִּתְגַּיֵּר נַעֲשֵׂית כְּסִיד הַהֵיכָל:כְּצֶמֶר לָבָן וְכִקְרוּם בֵּיצָה. כְּלוֹמַר, תְּחִלָּה הָיְתָה כְצֶמֶר לָבָן וְעַכְשָׁיו נַעֲשֵׂית כִּקְרוּם בֵּיצָה :נַעֲשֵׂית מִסְפַּחַת שְׂאֵת אוֹ מִסְפַּחַת עַזָּה. כְּלוֹמַר, שֶׁהַשְּׂאֵת נַעֲשֵׂית מִסְפַּחַת, שֶׁחָזְרָה לִהְיוֹת כַּתּוֹלָדָה שֶׁלָּהּ. אוֹ שֶׁהָעַזָּה נַעֲשֵׂית כַּמִּסְפַּחַת שֶׁלָּהּ. וּפָרוֹשֵׁי קָמְפָרֵשׁ לְרֵישָׁא דְּקָתָנֵי הָיְתָה כַשֶּׁלֶג וְנַעֲשֵׂית כְּסִיד הַהֵיכָל, הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֵׂית עַזָּה מִסְפַּחַת. וְאוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה כְצֶמֶר לָבָן וְנַעֲשֵׂית כִּקְרוּם בֵּיצָה, הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֵׂית שְׂאֵת מִסְפַּחַת:וּכְסִיד הַהֵיכָל וּכְשֶׁלֶג. כְּלוֹמַר הָיְתָה כְסִיד הַהֵיכָל וְעַכְשָׁיו נַעֲשֵׂית כַּשֶּׁלֶג:
עיקר תוספות יום טוב (ב) הָרַ"שׁ. וּלְשִׁיטָתָם אָזְלֵי דִּסְבִירָא לְהוּ בְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ג' דְּכִי נִשְׁתַּנָּה מֵאָב לְתוֹלָדָה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אוֹ מִתּוֹלָדָה לְתוֹלָדָה, מִקְּרֵי נֶגַע אַחֵר, וְלֹא הֲווּ פְלִיגֵי תַנָּאֵי דְהָכָא כוּ'. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם לְפִי שִׁיטָתוֹ דַּאֲפִלּוּ נִשְׁתַּנּוּ מִשֶּׁלֶג לִקְרוּם לֹא הָוֵי נֶגַע אַחֵר, פֵּרֵשׁ, שֶׁהַבַּהֶרֶת כַּשֶּׁלֶג חָזְרָה לְסִיד אוֹ לְצֶמֶר לָבָן אוֹ לִקְרוּם, וּכְאִלּוּ יֹאמַר שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין חֲזָרַת [מַרְאֶיהָ] מַרְאֵה חֲבֶרְתָּהּ שֶׁהִיא שְׂאֵת, אוֹ תּוֹלַדְתָּהּ אוֹ תּוֹלָדַת חֲבֶרְתָּהּ. וְהוּא אָמְרוֹ וְנַעֲשֵׂית מִסְפַּחַת שְׂאֵת, אוֹ מִסְפַּחַת עַזָּה. עַד כָּאן. וְאָתֵי שַׁפִּיר טְפֵי. דִּלְהָרַ"ב סֵיפָא דְּנַעֲשֵׂית מִסְפַּחַת אֵינָהּ אֶלָּא פֵרוּשָׁא דְרֵישָׁא:
ג. בַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, יַסְגִּיר. בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, יִפְטֹר. עוֹדֵהוּ מַסְגִּירוֹ וּפוֹטֵר וְנוֹלְדוּ לוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה, יַחְלִיט. בַּהֶרֶת וּבָהּ סִימָנֵי טֻמְאָה, יַחְלִיט. עוֹדֵהוּ מַחְלִיטוֹ וְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, יַסְגִּיר. בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, יִפְטֹר:
ברטנורה בַּהֶרֶת. מֵהַשְׁתָּא אַיְרֵי בְּבֶהָרוֹת טְמֵאוֹת:וְאֵין בָּהּ כְּלוּם. לֹא מִחְיָה וְלֹא שֵׂעָר לָבָן:בַּתְּחִלָּה. כְּשֶׁהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. וְכֵן בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן אִם לֹא נוֹלַד בָּהּ כְּלוּם, יַסְגִּיר:בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי. אִם לֹא נוֹלַד בָּהּ כְּלוּם, פָּטוּר. וְכֵן לְאַחַר הַפְּטוּר, אִם לֹא נוֹלַד בָּהּ כְּלוּם, עוֹמֵד בִּפְטוּר זֶה כָּל יָמָיו וְשׁוּב אֵינוֹ מַסְגִּירוֹ:עוֹדֵהוּ מַסְגִּירוֹ. שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהַסְגִּירוֹ, בֵּין בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן, בֵּין בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַסְגִּירוֹ עַד שֶׁנּוֹלְדוּ סִימָנֵי טֻמְאָה, כְּגוֹן בַּתְּחִלָּה בְּשֵׂעָר לָבָן וּמִחְיָה, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן בְּשֵׂעָר לָבָן וּמִחְיָה וּפִשְׂיוֹן, יַחְלִיט. אֲבָל מִשֶּׁהִסְגִּירוֹ, הָא תְנַן לְעֵיל בְּרֵישׁ פֶּרֶק ג', אֵין מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּסְגָּר:וּפוֹטֵר. כְּלוֹמַר אוֹ פוֹטְרוֹ, כְּגוֹן בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי. וַאֲפִלּוּ לְאַחַר הַפְּטוּר אִם נוֹלְדוּ סִימָנֵי טֻמְאָה, יַחְלִיט:עוֹדֵהוּ מַחְלִיטוֹ. שֶׁהָיָה [בָא] לְהַחְלִיט וְלֹא הִסְפִּיק עַד שֶׁהָלְכוּ סִימָנֵי טֻמְאָה:בַּתְּחִלָּה. כְּשֶׁהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן, אוֹ בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן: יַסְגִּיר. אֲבָל אִם מִשֶּׁהֶחְלִיטוֹ הָלְכוּ לָהֶן, כְּגוֹן שֶׁהֶחְלִיטוֹ בְשֵׂעָר לָבָן וְהָלַךְ לוֹ שֵׂעָר לָבָן וּבַהֶרֶת קַיֶּמֶת, אֵין מַסְגִּירוֹ עָלֶיהָ, אֶלָּא פוֹטְרוֹ וְטָהוֹר:
עיקר תוספות יום טוב (ג) יַסְגִּיר. יְדַבֵּר בְּנִגְעֵי עוֹר בָּשָׂר אוֹ בְּקָרַחַת וְגַבַּחַת אֲשֶׁר בָּהֶם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְהוּא הַהֶקֵּשׁ בִּשְׁאָר נְגָעִים. הָרַמְבַּ"ם: (ד) לְאַחַר כוּ'. יֵשׁ לוֹמַר דְּאִצְטְרִיךְ לְמִסְתַּם כְּרַבָּנָן דְּרַבִּי עֲקִיבָא פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה ח': (ה) יִפְטֹר. וְאִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן דִּלְעוֹלָם לֹא תִצְטָרֵף בַּהֶרֶת זוֹ לִטַּמֵּא בְנֶגַע, כְּגוֹן שֶׁכָּנְסָה כַחֲצִי גְרִיס לַמִּזְרָח וּפָשְׂתָה כַחֲצִי גְרִיס לַמַּעֲרָב, לֹא נֵימָא תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה. וְהָוֵי מַחֲלֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם כְּרַבָּנָן דְּפֶרֶק ד' מִשְׁנָה ח'. מַהֲרַ"ם:
ד. הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה, וְהַכּוֹוֶה אֶת הַמִּחְיָה, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וּלְטָהֳרָה, עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן, טָהוֹר. לְאַחַר הֶחְלֵטוֹ, טָמֵא. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוֹלְכִין לְגַדְוָד, בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ, מַה הוּא. אָמְרוּ לִי, לֹא שָׁמַעְנוּ. אֲבָל שָׁמַעְנוּ, עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן, טָהוֹר, לְאַחַר הֶחְלֵטוֹ, טָמֵא. הִתְחַלְתִּי מֵבִיא לָהֶם רְאָיוֹת. אֶחָד עוֹמֵד בִּפְנֵי הַכֹּהֵן וְאֶחָד בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ, טָהוֹר, עַד שֶׁיְּטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן. מֵאֵימָתַי הִיא טָהֳרָתוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לִכְשֶׁיִּוָּלֶד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ, אוֹ עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהַרְתּוֹ מִכַּגְּרִיס:
ברטנורה הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה. כְּגוֹן שֵׂעָר לָבָן בְּעוֹר בָּשָׂר, וְשֵׂעָר צָהֹב בִּנְתָקִים:וְהַכּוֹוֶה אֶת הַמִּחְיָה. דְּמִשֶּׁנִּכְוֵית אֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה:עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. דְּהִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמָר הִשָּׁמֶר, פֶּן, וְאַל, אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה:וּלְטָהֳרָה. כְּלוֹמַר וּלְעִנְיַן טָהֳרָה מַה דִּינוֹ:עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל כֹּהֵן. אִם תְּלָשָׁן, טָהוֹר. וְאִם תְּלָשָׁן לְאַחַר חִלּוּטוֹ, טָמֵא:הוֹלְכִים לְגַדְוָד גָּרְסִינַן, וְהוּא שֵׁם מָקוֹם:בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ מַהוּ. אִם תָּלַשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה בְּתוֹךְ שָׁבוּעַ שֶׁל הֶסְגֵּר רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל הֶסְגֵּר שֵׁנִי, מַהוּ:הִתְחַלְתִּי מֵבִיא לָהֶם רְאָיוֹת. בַּתּוֹסֶפְתָּא מַיְתֵי דְּכָךְ הָיְתָה רְאָיָתוֹ, מִפְּנֵי מָה עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל כֹּהֵן, טָהוֹר, לֹא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא רָאָה הַכֹּהֵן סִימָנֵי הַטֻּמְאָה שֶׁבּוֹ, הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי הַטֻּמְאָה תוֹךְ הֶסְגֵּר נַמִּי דִין הוּא שֶׁיְּהֵא טָהוֹר, שֶׁלֹּא רָאָה הַכֹּהֵן סִימָנֵי טֻמְאָה שֶׁבּוֹ. הִלְכָּךְ, אֶחָד עוֹמֵד בִּפְנֵי הַכֹּהֵן, כְּלוֹמַר אֶחָד אוֹתוֹ הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַכֹּהֵן וּמִהֵר לִתְלֹשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַכֹּהֵן טָמֵא אַתָּה, וְאֶחָד אוֹתוֹ שֶׁתְּלָשָׁן תּוֹךְ יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ, בֵּין זֶה וּבֵין זֶה טְהוֹרִין. וְכֵן הֲלָכָה:מֵאֵימָתַי הִיא טָהֳרָתוֹ. שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁתָּלַשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה לְאַחַר חִלּוּטוֹ:כְּשֶׁיִּוָּלֶד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ. דְּכֵיוָן דְּנִתְרַפָּא מִן הַשְּׁנִיָּה, אִגַּלַּאי מִלְּתָא דְּחָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ, וְאִי נַמִּי הֲוָת קַיְמָא קַמַּיְתָא הֲוָה מִתַּסֵּי מִנַּהּ כְּמוֹ מִזּוֹ:עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ. נֶגַע הָאַחֲרוֹן, דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְמִידִי. דְּהָא אִי הֲוָה בֵיהּ נַמִּי קַמָּא, הַשְׁתָּא מִיהָא הָוֵי טָהוֹר:אוֹ עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהַרְתּוֹ מִכַּגְּרִיס. דַּאֲפִלּוּ לֹא נִתְלַשׁ הַשֵּׂעָר וְלֹא נִכְוֵית הַמִּחְיָה, הָיָה נִטְהָר, מִכֵּיוָן דְּנִתְמַעֲטָה הַבַּהֶרֶת מִכַּגְּרִיס. וּמִיהוּ עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ לֹא קָאֵי אֶלָּא אַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה, אֲבָל כּוֹוֶה אֶת הַמִּחְיָה אֵינוֹ נִטְהָר בִּפְרִיחָה, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה הַמִּחְיָה קַיֶּמֶת לֹא הָיָה טָהוֹר בִּפְרִיחָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב (ו) וְקָשֶׁה, שֶׁאֵין רְאָיָתוֹ אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא רָאָה, וְיִלְמַד מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁרָאָה. וּבַתּוֹסֶפְתָּא אִיתָא שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא לֹא אָמַר אֶלָּא הָרְאָיָה מִשֶּׁלֹּא רָאָה עַל שֶׁלֹּא רָאָה. וְאָמְרוּ לוֹ יָפֶה אָמַרְתָּ. וְאַחַר כָּךְ אִיתָא אֶחָד עוֹמֵד כוּ', שֶׁאַחַר שֶׁהִסְכִּימוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּלֹא רָאָה, הוֹסִיפוּ עוֹד לִפְסֹק הַדִּין שֶׁאַף כָּל שֶׁלֹּא אָמַר כוּ': (ז) וְאֶחָד כוּ' טָהוֹר. רוֹצֶה לוֹמַר אַחַר יְמֵי הַהֶסְגֵּר אִם לֹא יִמְצָא בוֹ הַכֹּהֵן סִימַן טֻמְאָה [אַחֵר]: (ח) לִכְשֶׁיִּוָּלֶד כוּ'. וְאַף עַל גַּב דִּתְנַן אֵין מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּחְלָט, שָׁאנֵי הָכָא דְּנִקְצְצָה וּמִן הַדִּין טָהוֹר, וּקְנָסָא בְעָלְמָא הוּא. הָרַ"שׁ:
ה. מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת וְנִקְצְצָה, טְהוֹרָה. קְצָצָהּ מִתְכַּוֵּן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לִכְשֶׁיִּוָּלֶד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ. הָיְתָה בְרֹאשׁ הָעָרְלָה, יִמֹּל:
ברטנורה וְנִקְצְצָה טְהוֹרָה. דִּכְתִיב (ויקרא יג) כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא, וְלֹא יָמִים שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת וְנִקְצְצָה:קְצָצָהּ מִתְכַּוֵּן. בַּתּוֹסֶפְתָּא מוּכָח דְּהֵיכָא דְקָצַץ כָּל הַבַּהֶרֶת וְקָצַץ מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ עִמָּהּ, כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּאֵין לוֹ טָהֳרָה עוֹלָמִית, דִּקְנָסוּהוּ רַבָּנָן מֵאַחַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ. וְהֵיכָא דִקְצָצָהּ וְשִׁיֵּר מִמֶּנָּה כָל שֶׁהוּא, כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּיֵשׁ לוֹ טָהֳרָה בִּפְרִיחָה, כֵּיוָן דְּשִׁיֵּר מִמֶּנָּה לֹא קְנָסוּהוּ כֻלֵּי הַאי. כִּי פְלִיגֵי, כְּשֶׁקְּצָצָהּ מְצֻמְצֶמֶת הַבַּהֶרֶת כְּמוֹ שֶׁהִיא לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לִכְשֶׁיִּוָּלֶד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. הָכָא לֹא גָרְסִינַן בְּמִלְּתַיְהוּ דַחֲכָמִים אוֹ עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהֶרֶת מִכַּגְּרִיס, דְּדַוְקָא גַבֵּי תוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה דְרֵישָׁא וְנִשְׁאֲרָה הַבַּהֶרֶת, הָתָם שַׁיָּךְ לְמִתְנֵי עַד שֶׁתִּתְמַעֵט מִכַּגְּרִיס, אֲבָל הָכָא הֲרֵי נִקְצְצָה כָל הַבַּהֶרֶת:וְאִם הָיְתָה בְרֹאשׁ הָעָרְלָה יִמֹּל. לָאו בְּמִילָה בִזְמַנָּהּ אַיְרֵי, דְּהָא מִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא, הַשְׁתָּא שַׁבָּת דְּאִסּוּר סְקִילָה דָּחְיָא, צָרַעַת דְּאִסּוּר לָאו גְּרֵידָא לֹא כָל שֶׁכֵּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִילָה שֶׁלֹּא בִזְמַנָּהּ שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, דּוֹחָה אֶת הַצָּרַעַת, דְּאָתֵי עֲשֵׂה דְמִילָה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה דְצָרַעַת, דְּהָכִי קַיְמָא לָן בְּכָל הַתּוֹרָה כֻלָּהּ, כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת שְׁנֵיהֶם, מוּטָב. וְאִם לָאו, יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה:
גמרא נדה ל״א א: ג׳-ח׳
תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלשָה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים וַלֶד דָּר בְּמָדוֹר הַתַּחְתּוֹן. אֶמְצָעִיִּים וַלֶד דָּר בְּמָדוֹר הָאֶמְצָעִי. אַחֲרוֹנִים וַלֶד דָּר בְּמָדוֹר הָעֶלְיוֹן. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת מִתְהַפֵּךְ וְיוֹצֵא וְזֶהוּ חֶבְלֵי אִשָּׁה. וְהַיְנוּ דִּתְנַן חֶבְלֵי שֶׁל נְקֵבָה מְרֻבִּין מִשֶּׁל זָכָר. וְאָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַאי קְרָא (תהלים קלט): אֲשֶׁר עֻשֵׂיתִי בַּסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ. דַּרְתִּי לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא רֻקַּמְתִּי. מַאי שְׁנָא חֶבְלֵי נְקֵבָה מְרֻבִּין מִשֶּׁל זָכָר. זֶה בָּא כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ וְזֶה בָּא כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ. זוֹ הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ וְזֶה אֵין הוֹפֵךְ פָּנָיו. תָּנוּ רַבָּנָן: שָׁלש חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים תַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לָאִשָּׁה וְגַם קָשֶׁה לַוַּלֶד. אֶמְצָעִיִּים קָשֶׁה לָאִשָּׁה וְיָפֶה לַוַּלֶד. אַחֲרוֹנִים יָפֶה לָאִשָּׁה וְיָפֶה לַוַּלֶד. שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִמְצָא לַוַּלֶד מְלֻבָּן וּמְזֹרָז. תָּנָא: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְיוֹם תִּשְׁעִים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים מְנָא יָדַע אֶלָּא אָמַר אַבַּיֵי: מְשַׁמֵּשׁ וְהוֹלֵךְ וְשׁוֹמֵר פְּתָאִים ה':
רש״י רקמתי - היינו יצירה ראשונה וכתיב בתחתיות דהיינו מדור תחתון: חבלי - צערה: דרך תשמישן - האיש פניו למטה כן זכר נולד פניו למטה ונקבה פניה למעלה הילכך נקבה צריכה להתהפך דהא כשהיא במעי אמה פניה למטה כדאמרינן לעיל [ראשו לו בין ברכיו] אבל זכר אין צריך להתהפך: קשה לאשה וקשה לולד - מפני שדר במדור התחתון. קשה לאשה לא ידענא למאי: זרע מלבן את הולד מגיעוליו: מזורז - חזק ובריא: ליום תשעים - לשליש ימים הוי חיותו: מנא ידע - הא לא ידע אימת מעברה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ועוד תנו רבנן [שנו חכמים]: שלשה חדשים הראשונים של ההריון — הולד דר במדור התחתון, בשלושת החודשים האמצעיים — הולד דר במדור האמצעי, ואילו בשלושת החודשים האחרונים של ההריון — הולד דר במדור העליון. וכיון שהגיע זמנו לצאת — מתהפך ויוצא, וזהו המכונה "חבלי אשה", והיינו דתנן [וזהו ששנינו בברייתא]: חבלי לידה של נקבה מרובין מ חבלי לידה של זכר. ואמר ר' אלעזר: מאי קרא [מה המקרא] המלמדנו כן? "אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ" (תהלים קלט, טו). ולדיוק הכתוב: "דרתי בתחתיות ארץ", לא נאמר, אלא "רקמתי בתחתיות ארץ". הרי שבראשית יצירתו של העובר, בעודו נרקם ("רוקמתי") הריהו שרוי במדור התחתון ("תחתיות ארץ"). ושואלים: מאי שנא [ במה שונים, מיוחדים] הם חבלי נקבה שהם מרובין משל זכר? — זה הזכר בא (נולד) כדרך תשמישו, וכשם שדרך התשמיש הזכר מפנה פניו כלפי מטה, אף בשעת לידתו הריהו כן. וזה הנקבה אף הוא בא כדרך תשמישו, שכשם שבשעת תשמיש פניה כלפי מעלה, אף בשעת לידתה הריהי כן. ומשום כך, זו הנקבה נצרכת שתהיה הופכת פניה בשעת לידתה, ו אילו זה הזכר אין הופך פניו בשעת לידתו.ב ועוד בחלוקה זו של תשעת חודשי ההריון, תנו רבנן [שנו חכמים]: בשלשה החדשים הראשונים של ההריון — התשמיש קשה (מכביד ומזיק) לאשה וגם קשה לולד. בשלושת החודשים האמצעיים של ההריון — התשמיש קשה לאשה ויפה לולד. ואילו בשלושת החודשים האחרונים של ההריון — התשמיש יפה לאשה ויפה לולד, שמתוך כך נמצא הולד מלובן ומזורז. ועוד בענין זה של התשמיש בזמן ההריון, תנא [שנה] החכם: המשמש מטתו ליום תשעים לתחילת ההריון — כאילו שופך דמים. ותוהים: מנא ידע [מנין הוא יודע] שיום זה הוא יום התשעים להריון? אלא אמר אביי: הריהו משמש והולך (וממשיך כדרכו), ו"שמר פתאים ה' " (תהלים קטז, ו).
זוהר ספר הזהר, ויקהל ט״ז
תֻּשְׁבַּחְתָּא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי בְּיוֹמָא דָּא הַיְנוּ אֵל אָדוֹן וְתֻשְׁבַּחְתָּא דָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָן עִלָּאִין קַדִּישִׁין דְּמִתְעַטְּרָן בַּאֲבָהָן וּבִרְתִיכָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. אַתְוָן זְעִירִין אִנּוּן עֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָן דְּאִנּוּן בְּעָלְמָא תַּתָּאָה. דְּאִנּוּן אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה וְכוּ' וְלָא אִית בֵּין תֵּבָה לְתֵבָה רַוְחָא אָחֳרָא אֶלָּא אָת רְשִׁימָא בְּכָל תֵּבָה וְתֵבָה. וּבְעָלְמָא עִלָּאָה אִית רַוְחָא וְסִטְרִין קַדִּישִׁין בֵּין אָת לְאָת וְדָא אִיהוּ תֻּשְׁבַּחְתָּא עַל תֻּשְׁבַּחְתָּא דְּאָתְוָן עִלָּאִין דְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה קָא מְשַׁבַּח וְאָמַר לְמַלְכָּא עִלָּאָה יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. כַּד תֻּשְׁבַּחְתָּא דָּא סַלְּקָא לְעֵילָא שִׁתִּין רְתִיכִין עִלָּאִין דְּקָאֲמָרָן מִזְדַּמְּנִין וְנָטְלֵי לְהַאי תֻּשְׁבַּחְתָּא מֵעַמָּא קַדִּישָׁא וְסַלְּקָא לָהּ לְאִתְעַטְּרָא בָּהּ בְּכַמָּה רְתִיכִין עִלָּאִין דִּי מְמַנָּן וְכָל אִנּוּן צַדִּיקַיָּא דִּבְגִנְּתָא דְּעֵדֶן כֻּלְּהוּ מִתְעַטְּרָן בְּתֻשְׁבַּחְתָּא דָּא וְכָל אִנּוּן רְתִיכִין וְכָל אִנּוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּא כֻּלְּהוּ. סָלְקִין בְּתֻשְׁבַּחְתָּא דָּא עַד רָזָא דְּכֻרְסַיָּא:
תרגום הזוהר הַשֶׁבָח שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בִּינָה, בַּיּוֹם הַזֶּה, הַיְנוּ, אֵל אָדוֹן. וְשֶׁבָח הַזֶּה, הוּא בְּסוֹד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַמִּתְעַטְּרוֹת בָּאָבוֹת, וּבַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה. אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת, הֵן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁל עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא מַּלְכוּת, שֶׁהֵם, אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה וְכוּ'. וְלֹא יֵשׁ בֵּין תֵּבָה לְתֵבָה רֶוַח אַחֵר רַק אוֹת אַחת מֵּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת רְשׁוּמָּה בְּכָל תֵּבָה וּתֵבָה. דְּהַיְנוּ אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל וְכוּ'. וּבָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, בִּינָה, יֵשׁ רֶוַח וּצְדָדִים קְדוֹשִׁים בֵּין אוֹת לְאוֹת. וְזֶהוּ שֶׁבָח עַל הַתִּשְׁבָּחוֹת, שֶׁאוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי מְּשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵּר לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. כְּשֶׁשֶּׁבָח הַזֶּה עוֹלֶה לְמַּעְלָה, שִׁשִּׁים מֶּרְכָּבוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן שֶׁאָמַּרְנוּ מִּזְדַּוְּגִים וְלוֹקְחִים הַשֶּׁבָח הַהוּא. מִּן עַם הַקָדוֹשׁ, וּמַּעֲלִים אוֹתָהּ לְהִתְעַטֵּר בָּהּ בְּכַמָּה מֶּרְכָּבוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁהַמְּמֻּנִּים וְכָל הַצַדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, כֻּלָּם מִּתְעַטְּרִים בַּשֶּׁבָח הַזֶּה, וְכָל אֵלּוּ הַמֶּרְכָּבוֹת, וְכָל אֵלּוּ נְשָׁמּוֹת הַצַדִּיקִים כֻּלָּם עוֹלִים בַּשֶּׁבָח הַזֶּה עַד סוֹד הַכִּסֵּא.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות שבת י׳: י״ד-ט״ז
א. הָעוֹשֶׂה נֶקֶב כָּל שֶׁהוּא בְּלוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לָהֶן הָאוֹרָה חַיָּב מִשּׁוּם בּוֹנֶה. הַמַּחֲזִיר דֶּלֶת שֶׁל בּוֹר וְשֶׁל דּוּת וְשֶׁל יָצִיעַ חַיָּב מִשּׁוּם בּוֹנֶה:
ב. הַסּוֹתֵר כָּל שֶׁהוּא חַיָּב וְהוּא שֶׁיִּסְתֹּר עַל מְנָת לִבְנוֹת. אֲבָל אִם סָתַר דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה פָּטוּר. הַסּוֹתֵר אֹהֶל קָבוּעַ אוֹ שֶׁפָּרַק עֵין תְּקוֹעַ הֲרֵי זֶה תּוֹלָדַת סוֹתֵר וְחַיָּב וְהוּא שֶׁיִּתְכַּוֵּן לְתַקֵּן:
ג. הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ הַכָּאָה אַחַת חַיָּב. וְכָל הָעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁהוּא גְּמַר מְלָאכָה הֲרֵי זֶה תּוֹלְדַת מַכֶּה בְּפַטִּישׁ וְחַיָּב. כֵּיצַד הַמְנַפֵּחַ בִּכְלִי זְכוּכִית וְהַצָר בַּכְּלִי צוּרָה אֲפִלּוּ מִקְּצָת הַצוּרָה וְהַמְגָרֵד כָּל שֶׁהוּא וְהָעוֹשֶׂה נֶקֶב כָּל שֶׁהוּא בֵּין בְּעֵץ בֵּין בְּמַתֶּכֶת בֵּין בְּבִנְיָן בֵּין בְּכֵלִים הֲרֵי זֶה תּוֹלְדַת מַכֶּה בְּפַטִּישׁ וְחַיָּב. וְכָל פֶּתַח שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא אֵין חַיָּבִין עַל עֲשִׂיָּתוֹ:
מוסר שערי תשובה ג׳: קפ״א
הַמְשַׁקֵּר בְּסִפּוּר הַדְּבָרִים אֲשֶׂר שָׁמַע וּמַחֲלִיף מִקְּצָתָם בְּמִתְכַּוֵּן וְאֵין לוֹ תּוֹעֶלֶת בִּשְׂקָרָיו וְלֹא הֶפְסֵד בְּזוּלָתוֹ, אֲבָל כָּל מִשְׁפָּטוֹ מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה. וּפְעָמִים שֶׁהוּא בּוֹדֶה מִלִּבּוֹ סִפּוּר הַדְּבָרִים כֻּלּוֹ וְהָאִישׁ הַזֶּה יֵקַל עָנְשׁוֹ מִצַד אֶחָד עַל כִּי אֵין הֶפְסֵד לְאִישׁ בִּשְּׁקָרָיו וּפַחְזוּתוֹ, אֲבָל גָּדוֹל מְאֹד עָנְשׁוֹ בְּעֹז פָּנָיו וְאַהֲבַת הַשֶּׁקֶר וְיִכְבַּד עֲוֹנוֹ כִּי יֶאֱהָבֵהוּ לִבְלִי תּוֹעֶלֶת. וְאָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי ו) יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שֶׁקֶר. פֵּרוּשׁ, אִם תִּרְאֶה אָדָם אֲשֶׁר יָפִיחַ כְּזָבִים בְּשִׂיחָתוֹ וְסִפּוּר דְּבָרָיו תֵּדַע כִּי תְּבִיאֵהוּ הַמִּדָּה הַזֹּאת לְהָעִיד שֶׁקֶר בְּאָחִיו וְלַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה אַחֲרֵי אַהֲבָתוֹ הַשֶּׁקֶר. וְזֶה הַחֵלֶק הִתִּירוּהוּ לְקִיּוּם מִצְוֹת וּדְרִישַׁת טוֹבָה וְשָׁלוֹם. וְאָמְרוּ כִּי מֻתָּר לְשַׁבֵּחַ הַכַּלָּה לִפְנֵי הֶחָתָן וְלֵאמֹר שֶׁהִיא נָאָה וַחֲסוּדָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כֵּן. וְאָמְרוּ: מֻתָּר לְשַׁנּוֹת בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ג) אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא וְגוֹמֵר. וְיֵשׁ אֲנָשִׁים יַחֲלִיפוּ מִקְּצָת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ בִּבְלִי דַּעַת כִּי לֹא יָשִׁיתוּ לִבָּם לַחֲקֹר בְּעֵת שָׁמְעָם גַּם זֹאת מֵהָרָעָה וְאָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי כא) וְאִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר. פֵּרוּשׁ אִישׁ נוֹתֵן לֵב לִשְׁמֹעַ וּלְהָבִין עַד תְּכוּנַת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בְּאָזְנָיו לְמַעַן יְסַפֵּר אוֹתָם עַל נָכוֹן וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיו לְשׁוֹן תַּרְמִית לָנֶצַח יְדַבֵּר כִּי יֶאֱהָבוּ בְּנֵי אָדָם לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו וְלֹא יֹאמְרוּ לוֹ לְעוֹלָם לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה