פרשת וילך יום ראשון

וילך · ראשון

תורה דברים ל״א: א׳-ו׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
לא (א) וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וַאֲזַל משֶׁה וּמַלִּיל יָת פִּתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין עִם כָּל יִשְׂרָאֵל:
רש״יוַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה. וגו':
וה' אמר אלי. זֶהוּ פֵּרוּשׁ לא אוכל עוד לצאת ולבוא — לְפִי שֶׁה' אמר אלי:
(ב) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
וַאֲמַר לְהוֹן בַּר מְאָה וְעֶשְׂרִין שְׁנִין אֲנָא יוֹמָא דֵין לֵית אֲנָא יָכִיל עוֹד לְמִפַּק וּלְמֵעָל וַיְיָ אֲמַר לִי לָא תְעִבַּר יָת יַרְדְּנָא הָדֵין:
רש״ילֹא אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא. יָכוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלא נָס לֵחֹה", אֶלָּא מַהוּ לא אוכל? אֵינִי רַשַּׁאי, שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנִּי הָרְשׁוּת וְנִתְּנָה לִיהוֹשֻׁעַ. דָּ"אַ — לצאת ולבוא. בְּדִבְרֵי תוֹרָה, מְלַמֵּד שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ מָסוֹרוֹת וּמַעְיְנוֹת הַחָכְמָה (סוטה י"ג):
(ג) יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִירִשְׁתָּ֑ם יְהוֹשֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
יְיָ אֱלָהָךְ מֵימְרֵיהּ יֵעִבַר קֳדָמָךְ הוּא יְשֵׁצֵי יָת עַמְמַיָּא הָאִלֵּין מִקֳּדָמָךְ וְתֵירְתִנּוּן יְהוֹשֻׁעַ הוּא עָבֵר קֳדָמָךְ כְּמָא דִי מַלִּיל יְיָ:
(ד) וְעָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לְסִיח֥וֹן וּלְע֛וֹג מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י וּלְאַרְצָ֑ם אֲשֶׁ֥ר הִשְׁמִ֖יד אֹתָֽם׃
וְיַעְבֵּד יְיָ לְהוֹן כְּמָא דִי עֲבַד לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי אֱמֹרָאָה וּלְאַרְעֲהוֹן דִּי שֵׁצִי יָתְהוֹן:
(ה) וּנְתָנָ֥ם יְהֹוָ֖ה לִפְנֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָהֶ֔ם כְּכׇ֨ל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃
וְיִמְסְרִנּוּן יְיָ קֳדָמֵיכוֹן וְתַעְבְּדוּן לְהוֹן כְּכָל תַּפְקֶדְתָּא דִּי פַקֵּדִית יָתְכוֹן:
(ו) חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֥וּ וְאַל־תַּעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ ה֚וּא הַהֹלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א יַעַזְבֶֽךָּ׃ {ס}
תְּקִיפוּ וְאַלִּימוּ לָא תִדְחֲלוּן וְלָא תִתָּבְרוּן מִקֳּדָמֵיהוֹן אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ הוּא דִּמְדַבַּר קֳדָמָךְ לָא יִשְׁבְּקִנָּךְ וְלָא יַרְטֵשִׁנָּךְ:
רש״ילֹ֥א יַרְפְּךָ֖. לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן לִהְיוֹת נֶעֱזָב מִמֶּנּוּ:

נביאים הושע י״ד: א׳-ו׳

יד (א) תֶּאְשַׁם֙ שֹׁמְר֔וֹן כִּ֥י מָרְתָ֖ה בֵּאלֹהֶ֑יהָ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ עֹלְלֵיהֶ֣ם יְרֻטָּ֔שׁוּ וְהָרִיּוֹתָ֖יו יְבֻקָּֽעוּ׃ {פ}
תֵּחוֹב שֹׁמְרוֹן אֲרֵי סְרֵיבַת עַל מֵימַר אֱלָהָא בְּחַרְבָּא יִתְקַטְלוּן וְעוּלֵמֵהוֹן יִטָרְפוּן וּמַעְדְיָתְהוֹן יִתְבַּזְעוּ:
רש״יתֶּאְשַׁם שׁוֹמְרוֹן. מֵעַתָּה תִּגָּלֶה אַשְׁמָתָהּ:
הָרִיּוֹתָיו. נָשִׁים מְעֻבָּרוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ:
עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר (פסיקתא דרב כהנא כד,יג): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל בְּעוֹד שֶׁהוּא ה׳ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְאִם לָאו – אֱלֹהֶיךָ מִדַּת הַדִּין, עַד דְּלָא יִתְעֲבֵד סַנֵּגוֹרְיָא קַטֵּגוֹרְיָא:
אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ. עוֹד זֹאת אָמְרוּ לְפָנָיו: לֹא נְבַקֵּשׁ עוֹד עֶזְרַת אָדָם, לֹא מֵאַשּׁוּר וְלֹא מִמִּצְרָיִם:
(ב) שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ׃
תּוּב יִשְׂרָאֵל לִדְחַלְתָּא דַייָ אֱלָהָךְ אֲרֵי אִתְקַלְתָּא בְּחוֹבָךְ:
רש״ישׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל. שֶׁבְּאֶרֶץ יְהוּדָה, פֶּן יִקְרֶה אֶתְכֶם כְּשׁוֹמְרוֹן. לְכָךְ נִסְמְכוּ הָעִנְיָנִים. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּרְדָה עָלָיו מְדִינָה, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ פּוֹלִימַרְכוֹס וְאָמַר לְהַחֲרִיבָהּ. הָיָה אוֹתוֹ פּוֹלִימַרְכוֹס בָּקִי וּמְיֻשָּׁב, אָמַר לָהֶם: טְלוּ לָכֶם יָמִים, וְאִם לָאו אֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי לִמְדִינָה פְּלוֹנִית וּלְחַבְרוֹתֶיהָ, וּלְאִיפַּרְכִיָּא פְּלוֹנִית וּלְחַבְרוֹתֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״תֶּאְשַׁם שׁוֹמְרוֹן״ (הושע יג: טז), וְאוֹמֵר: ״שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ כִּדְאִיתָא בְּסִפְרִי בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים:
כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ. בָּאוּ לְךָ מִכְשׁוֹלִים בְּעַד עֲוֹנֶיךָ:
(ג) קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהֹוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כׇּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃
קְרִיבוּ עִמְכוֹן פִּתְגָמִין דְאִתּוֹדָאָה וְתוּבוּ לְפוּלְחָנָא דַייָ אֲמָרוּ קָדָמוֹהִי קָרִיב קֳדָמָךְ לְמִשְׁבַּק עַל עִוְיָן וְנִתְקַבֵּל דָא כְּטָבִין וִיהֶוְיָן מִילֵי סִפְוָתָנָא מִתְקַבְלִין קֳדָמָךְ כְּתוֹרִין לְרַעֲוָא עַל מַדְבָּחָא:
רש״יכׇּל תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙. כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ סְלַח:
וְקַח ט֔וֹב. וְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ טוֹב. דָּבָר אַחֵר: מְעַט מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבְּיָדֵינוּ קַח בְּיָדְךָ וְשָׁפְטֵנוּ אַחֲרֵיהֶם, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר ״מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים״ (תהלים יז: ב). דָּבָר אַחֵר: וְקַח טוֹב – וְקַבֵּל הוֹדָיָה מֵאִתָּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״טוֹב לְהֹדוֹת לַה׳״ (תהלים צב: ב):
וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים. שֶׁהָיָה לָנוּ לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ, נְשַׁלֵּם אוֹתָם בְּרִצּוּי דִּבְרֵי שְׂפָתֵינוּ (יומא פו, ב):
(ד) אַשּׁ֣וּר ׀ לֹ֣א יוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם׃
מַלְכֵי אַתּוּר לָא יִפְרְקִנָנָא עַל רָכְבֵי סוּסְוָן לָא נִתְרְחֵיץ וְלָא נֹאמַר עוֹד אֱלָהָנָא לְעוֹבָדֵי יְדָנָא דְמִן קֳדָמָךְ אִתְרַחֵם עַל אֲבָהְתָנָא כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הָא כְּיַתְמִין:
רש״יעַל סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב. זוֹ הִיא עֶזְרַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ שׁוֹלְחִים לָהֶם סוּסִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לִישַׁעְיָה (ישעיה ל: טז) ״לֹא כִי עַל סוּס נָנוּס וְעַל קַל נִרְכָּב״: וְלֹא נֹאמַר עוֹד:
לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ. שֶׁהֵם אֱלֹהֵינוּ:
אֲשֶׁר בְּךָ֖. לְבַדְּךָ תִּהְיֶה תִּקְוָתֵנוּ, הַמְרַחֵם יְתוֹמִים:
(ה) אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ׃
אֲקַבְּלִינוּן בִּתְיוּבְתְּהוֹן אֶשְׁבוֹק לְחוֹבֵיהוֹן אֲרַחֲמִנוּן כַּד יְתוּבוּן בִּנְדָבָא אֲרֵי תַּב רוּגְזִי מִנְהוֹן:
רש״יאֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם. אָמַר הַנָּבִיא: כָּךְ אָמַר לִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מֵאַחַר שֶׁיֹּאמְרוּ לְפָנַי כֵּן, אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם וְאֹהֲבֵם בְּנִדְבַת רוּחִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְאַהֲבָה, אֶתְנַדֵּב לְאַהֲבָתָם, כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ (תנחומא, עקב ד):
(ו) אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שׇׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃
יְהֵי מֵימְרִי כְּטַלָא לְיִשְׂרָאֵל יִזְהַרוּן כְּשׁוֹשַׁנָא וְיַתְבוּן עַל תְּקוֹף אַרְעֲהוֹן כְּאִילָן לִבְנָן דִמְשַׁלַח עוֹבַרְתֵּיהּ:
רש״יוְיַ֥ךְ. הַטַּל אֶת שָׁרָשָׁיו וְיַצְלִיחֵם. כַּלְּבָנוֹן – כְּשָׁרְשֵׁי אִילָנֵי הַלְּבָנוֹן שֶׁהֵם גְּדוֹלִים:

כתובים תהילים ט׳: ט׳-י״ד

ט (ט) וְה֗וּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃
וְהוּא יְדֵין עַמָא דְאַרְעָא בִּזְכוּתָא יְדִין עַמְמַיָא בִּתְרִיצוּתָא:
רש״יוְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. עַד בֹּא הַקֵּץ הָיָה רָגִיל לְשָׁפְטָם בְּרַחֲמִים, לְפִי מֵישָׁרִים הַמְצוּוִין בָּהֶם. דָּן אוֹתָם בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים מִן הָעֲבֵירוֹת:
וִיהִי ה׳ מִשְׂגָּב לַדָּךְ. לְשׁוֹן ״דַּכָּא״ (תהלים צ: ג), אִילָאמִינְשִׁי״ה בְּלַעַ״ז. לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּכוֹנֵן לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹ, יְהִי מִשְׂגָּב לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם דַּכִּים:
זַמְּרוּ לַה׳ יוֹשֵׁב צִיּוֹן. כְּשֶׁיַּחֲזִיר יְשִׁיבָתוֹ לְצִיּוֹן יְזַמְּרוּ לוֹ כֵּן:
חָנְנֵנִי ה׳. עַתָּה בַּגּוֹלָה:
(י) וִ֘יהִ֤י יְהֹוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃
וִיהֵי מֵימְרָא דַייָ תְּקוֹף לְמַסְכְּנָא תְּקוֹף בְּעִדָנֵי עַקְתָא:
רש״ילְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה. עִתִּים שֶׁל צָרָה:
(יא) וְיִבְטְח֣וּ בְ֭ךָ יוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְהֹוָֽה׃
וְיִסְתַּכְּלוּן בְּסַבָּרוּתָךְ יָדְעֵי שְׁמָךְ מְטוּל דְלָא שְׁבַקְתָּא תָּבְעָיִךְ יְיָ:
(יב) זַמְּר֗וּ לַ֭יהֹוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן הַגִּ֥ידוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃
שַׁבַּחוּ קֳדָם יְיָ דְאַשְׁרֵי שְׁכִנְתֵּיהּ בְּצִיוֹן תַּנִיאוּ בְּעַמְמַיָא עוֹבָדוֹי:
(יג) כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֭מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר לֹֽא־שָׁ֝כַ֗ח צַעֲקַ֥ת (עניים) [עֲנָוִֽים]׃
מְטוּל דְתָבֵיעַ דְמָא דְזַכָּאָה יַת צַדִיקַיָא דְכִיר וְלָא שְׁלִי קְבֵלַת עִנְוְתָנִין:
רש״יאוֹתָ֣ם זָכָ֑ר. אֶת הַדָּמִים שֶׁנִּשְׁפְּכוּ בְּיִשְׂרָאֵל:
(יד) חָֽנְנֵ֬נִי יְהֹוָ֗ה רְאֵ֣ה עׇ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י מְ֝רוֹמְמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃
חוּס עֲלַי יְיָ חֲמֵי סִגוּפִי מִבַּעֲלֵי דְבָבִי מְרוֹמֵם לִי מִמַעֲלָנֵי מוֹתָא:
רש״ימְ֝רוֹמְמִ֗י. בִּגְאֻלָּתְךָ:

משנה משנה תרומות ט׳

א. הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה, שׁוֹגֵג, יוֹפַךְ. וּמֵזִיד, יְקַיֵּם. אִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, יְקַיֵּם. וּבְפִשְׁתָּן, מֵזִיד, יוֹפַךְ:
ברטנורההַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוֹפַךְ. חוֹרֵשׁ וּמְהַפֵּךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְדַּל, וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם:
וּמֵזִיד יְקַיֵּם. כֵּיוָן שֶׁנִּקְרָא שֵׁם תְּרוּמָה עַל הַשָּׂדֶה הָיָה נִרְאֶה כִּמְאַבֵּד אֶת הַתְּרוּמָה:
וְאִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ אֲפִלּוּ שׁוֹגֵג יְקַיֵּם. מִשּׁוּם דְּאָסוּר לְאַבֵּד אֶת הַתְּרוּמָה:
וּבְפִשְׁתָּן מֵזִיד יוֹפַךְ. וַאֲפִלּוּ הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בַּקִּסְמִין וְיַחֲשֹׁב שֶׁהַזֶּרַע בִּלְבָד הוּא דַּהֲוֵי תְרוּמָה וְאָסוּר, וְעִקַּר פִּשְׁתָּן מִשּׁוּם קִסְמִין הוּא וְלֹא מִשּׁוּם זֶרַע:
ב. וְחַיֶּבֶת בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה. וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵּי כֹהֲנִים, מְלַקְּטִים. וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶם לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, לֹא יְלַקְּטוּ אֶלָּא עֲנִיֵּי כֹהֲנִים, שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיִתְּנוּ לְתוֹךְ פִּיהֶם. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אִם כֵּן, לֹא יְלַקְּטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים:
ברטנורהבִּדְמֵי תְרוּמָה. דְּגִדּוּלֵי תְרוּמָה אֲסוּרִים לְזָרִים:
לֹא יְלַקְּטוּ אֶלָּא עֲנִיֵּי כֹהֲנִים. דְּחַיְשִׁינַן אַדִּמְלַקְּטֵי לֵיהּ שָׁדוּ לְפוּמַיְהוּ:
אִם כֵּן לֹא יְלַקְּטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים. דְּהָא כֹּהֵן טָמֵא אָסוּר בִּתְרוּמָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
עיקר תוספות יום טוב(א) וְלִכְאוֹרָה מַשְׁמַע דְּרַבִּי עֲקִיבָא דַּעַת שְׁלִישִׁית דְּאַף טְמֵאִים אֲסוּרִים. אֲבָל מִשִּׁיטַת הָרַמְבַּ"ם מַשְׁמַע דְּרַבִּי עֲקִיבָא הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא:
ג. וְחַיֶּבֶת בְּמַעַשְׂרוֹת וּבְמַעֲשַׂר עָנִי, וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵּי כֹהֲנִים נוֹטְלִים, וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶם לְכֹהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם. הַחוֹבֵט מְשֻׁבָּח. וְהַדָּשׁ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, תּוֹלֶה כְפִיפוֹת בְּצַוְּארֵי בְהֵמָה וְנוֹתֵן לְתוֹכָן מֵאוֹתוֹ הַמִּין, נִמְצָא לֹא זוֹמֵם אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא מַאֲכִיל אֶת הַתְּרוּמָה:
ברטנורהוְחַיֶּבֶת בְּמַעַשְׂרוֹת. מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. וְהוּא הַדִּין בִּתְרוּמָה:
וּבְמַעֲשַׂר עָנִי. אִם הִיא שָׁנָה שְׁלִישִׁית אוֹ שִׁשִּׁית שֶׁל שְׁמִטָּה שֶׁמַּעֲשֵׂר עָנִי נוֹהֵג בָּהֶן:
הַחוֹבֵט. גִּדּוּלֵי תְרוּמָה הַלָּלוּ בְּמַקְלוֹת, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַחֲסֹם אֶת הַבְּהֵמָה שֶׁדָּשׁ בָּהּ, שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחָהּ לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה אִם אֵינָהּ פָּרָתוֹ שֶׁל כֹּהֵן:
כְּפִיפוֹת. סַלִּין:
מֵאוֹתוֹ הַמִּין. שֶׁל חֻלִּין, אִם חִטִּים חִטִּים וְאִם שְׂעוֹרִים שְׂעוֹרִים:
נִמְצָא לֹא זוֹמֵם. כְּלוֹמַר אֵינוֹ חוֹסֵם וְנוֹתֵן זֶמֶם לְתוֹךְ פִּיהָ, שֶׁהֲרֵי הִיא אוֹכֶלֶת מֵאוֹתוֹ הַמִּין:
וְלֹא מַאֲכִילָהּ תְּרוּמָה. דְּמִשֶּׁל חֻלִּין שֶׁבַּכְּפִיפָה הַתְּלוּיָה בְּצַוָּארָהּ הִיא אוֹכֶלֶת:
עיקר תוספות יום טוב(ב) כְּלוֹמַר תְּרוּמָה גְדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְלֹא חָשׁ לְהַזְכִּיר אֶלָּא דְבָרִים הַנִּתָּנִים אַף לְזָרִים, כְּדֵי לְמָכְרָהּ לַכֹּהֵן בִּדְמֵי תְרוּמָה. הָרַ"שׁ:
(ג) וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין. וְכָךְ הַלְוִיִּם מוֹכְרִים לַכֹּהֲנִים מַעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן. הָרַמְבַּ"ם:
ד. גִּדּוּלֵי תְרוּמָה, תְּרוּמָה. וְגִּדּוּלֵי גִדּוּלִין, חֻלִּין. אֲבָל הַטֶּבֶל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית וּתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ וְהַמְדֻמָּע וְהַבִּכּוּרִים, גִּדּוּלֵיהֶן, חֻלִּין. גִּדּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, חֻלִּין, וּפוֹדֶה אוֹתָם בִּזְמַן זַרְעָם:
ברטנורהגִּדּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה. מִדְּרַבָּנָן, עָבְדוּ רַבָּנָן תַּקַּנְתָּא מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְמֵאָה בְּיַד כֹּהֵן, כִּי הֵיכִי דְּלֹא לִישְׁהֵי לַהּ לְגַבֵּיהּ עַד זְמַן הַזֶּרַע כְּדֵי לְזָרְעָהּ וְאָתֵי בָהּ לִידֵי תַקָּלָה, וּמִשּׁוּם הָכִי גָּזְרוּ שֶׁיִּהְיוּ גִדּוּלֵי תְרוּמָה כִּתְרוּמָה:
הַטֶּבֶל. גִּדּוּלָיו חֻלִּין, מִשּׁוּם דְּרֻבּוֹ חֻלִּין:
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. נַמִּי מִשּׁוּם דְּרֻבּוֹ חֻלִּין:
וּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית. לְפִי שֶׁאֵינָן מְצוּיִין וְאֵינָן נוֹהֲגִים בְּכָל שָׁנָה:
וּתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ. נַמִּי לְפִי שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה:
וְהַמְדֻמָּע. שֶׁרֻבּוֹ חֻלִּין:
וּבִכּוּרִים. שֶׁאֵינָן מְצוּיִין, [שֶׁאֵינָן] נוֹהֲגִים אֶלָּא בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים:
גִּדּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי חֻלִּין. שֶׁאִם זָרַע מֵהֶן סְאָה אַחַת וְהוֹסִיף כַּמָּה סְאָה, חֻלִּין, אַף בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה:
וּפוֹדֶה אוֹתָם בִּזְמַן זַרְעָם. פּוֹדֶה כָּל הָאוֹצָר בִּדְמֵי אוֹתָהּ סְאָה:
עיקר תוספות יום טוב(ד) וְהַבִּכּוּרִים כוּ'. עַיֵּן בְּמִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּבִכּוּרִים, וּמַתְנִיתִין דְּהָכָא בְּזוֹרֵעַ חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וְכֵן לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְהָכִי מוֹקִים לַהּ בַּיְרוּשַׁלְמִי:
ה. מֵאָה לִגְנָה שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין, כֻּלָּן מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, אֲפִלּוּ מֵאָה שֶׁל חֻלִּין וְאַחַת שֶׁל תְּרוּמָה, כֻּלָּן אֲסוּרִין:
ברטנורהמֵאָה לִגְנָה שֶׁל תְּרוּמָה. שָׂדֶה שֶׁנִּזְרְעָה עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת, וְיֵשׁ בָּהּ מֵאָה עֲרוּגוֹת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין, וְלֹא יְדִיעַ הֵי דְחֻלִּין:
כֻּלָּן מֻתָּרִים. קֻלָּא הוּא שֶׁהֵקֵלּוּ בְּגִדּוּלֵי תְרוּמָה, דַּעֲרוּגָה אַחַת שֶׁל חֻלִּין מַתֶּרֶת עֲרוּגוֹת רַבּוֹת בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה:
אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה. אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה אוֹסֶרֶת מֵאָה שֶׁל חֻלִּין, לְפִי שֶׁאֵין הַקַּרְקַע עוֹלָה בְּאַחַת וּמֵאָה:
עיקר תוספות יום טוב(ה) וְהוּא מִלְּשׁוֹן כִּסְלֵי לִגְיָא בִּבְרָכוֹת פֶּרֶק קַמָּא דַּף ו'‏ וְהַגִּרְסָא שָׁם לְאוֹגְיָא:
(ו) תּוֹסֶפְתָּא. וְטַעֲמָא לְפִי שֶׁהַתְּרוּמָה מֻפְרֶשֶׁת הִיא וְלֹא נִתְעָרְבָה בַּחֻלִּין. הָרַמְבַּ"ם. וְלֹא דָמִי לְמִשְׁנָה י'‏ פֶּרֶק ד', דְּהָתָם בְּתָלוּשׁ רְאוּיִן הֵן לְהִתְעָרֵב. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. הַטֶּבֶל, גִּדּוּלָיו מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, גִּדּוּלֵי גִדּוּלִין, אֲסוּרִין. אֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, כְּגוֹן הַלּוּף וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַשּׁוּם, כַּשְּׂעוֹרִים:
ברטנורההַטֶּבֶל גִּדּוּלָיו מֻתָּרִים. בַּאֲכִילַת עֲרַאי, (כשאכל) [כִּשְׁאָר] טֶבֶל שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ:
בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. הַשְׁתָּא מְפָרֵשׁ תַּנָא לְמִלְּתֵיהּ דִּתְנַן לְעֵיל הַטֶּבֶל גִּדּוּלָיו חֻלִּין לֹא הַוְיָא אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה. אֲפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִים בַּאֲכִילַת עֲרַאי:
הַשּׁוּם כַּשְּׂעוֹרָה. כְּלוֹמַר הַשּׁוּם חָשׁוּב זַרְעוֹ כָלֶה כְּמוֹ הַשְּׂעוֹרָה. וְנָקַט שְׂעוֹרָה לְפִי שֶׁאֵין בַּתְּבוּאוֹת דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ כָלֶה וְנֶאֱבָד מְהֵרָה כְּמוֹ הַשְּׂעוֹרָה. פֵּרוּשׁ אַחֵר הַשּׁוּם שֶׁהוּא גָדוֹל כִּשְׂעוֹרָה אֵין זַרְעוֹ כָלֶה, אֲבָל פָּחוֹת מִכִּשְׂעוֹרָה זַרְעוֹ כָלֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(ז) וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר דַּוְקָא כְּשֶׁאָכַל אוֹתָן גִּדּוּלִין קֹדֶם שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן. וּפֵרוּשׁ נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן הַיְנוּ לְמַעַשְׂרוֹת, וְהִתְבָּאֵר זְמַן שֶׁל כָּל פְּרִי וּפְרִי פֶּרֶק קַמָּא דְמַעַשְׂרוֹת:
(ח) גִּדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִין. דְּטֶבֶל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, וַאֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָטִיל:
(ט) לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן הַגִּרְסָא כַּשְּׂעוֹרִים, וְלַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי כַּשְּׂעוֹרָה:
ז. הַמְנַכֵּשׁ עִם הַנָּכְרִי בַּחֲסִיּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרוֹתָיו טֶבֶל, אוֹכֵל מֵהֶם עֲרַאי. שְׁתִילֵי תְרוּמָה שֶׁנִטְמְאוּ, שְׁתָלָן, טָהֲרוּ מִלְּטַמֵּא, וַאֲסוּרִין מִלֶּאֱכֹל עַד שֶׁיָּגֹם אֶת הָאֹכֶל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיָגֹם וְיִשְׁנֶה:
ברטנורההַמְנַכֵּשׁ. תּוֹלֵשׁ עֲשָׂבִים רָעִים הַגְּדֵלִים בְּתוֹךְ הַתְּבוּאָה וְהַיְרָקוֹת:
בַּחֲסִיּוֹת. כְּגוֹן הַשּׁוּם וְהַלּוּף וְהַבְּצָלִים וְהַכַּרְתִּי, כָּל אֵלּוּ נִקְרָאִים חֲסִיּוֹת:
אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרוֹתָיו. שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים טֶבֶל, דְּסָבַר הַאי תַּנָּא אֵין קִנְיָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעֲשֵׂר, וְגִדּוּלֵי טֶבֶל טֶבֶל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, אֲפִלּוּ הָכִי אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי:
שְׁתִילֵי תְרוּמָה. כְּגוֹן שְׁתִילֵי כְרוּב וּתְרָדִין: שֶׁנִּטְמְאוּ וּשְׁתָלָן טָהֲרוּ מִלְּטַמֵּא. דְּכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לַקַּרְקַע נִתְבַּטְּלוּ מִתּוֹרַת אֹכֶל. וְאִם תֹּאמַר כֵּיוָן דְּעִקַּר גְּזֵרָה גִּדּוּלֵי תְרוּמָה כִּתְרוּמָה אֵינָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְמֵאָה בְּיַד כֹּהֵן, דִּלְמָא מַשְׁהֵי לַהּ גַּבֵּיהּ וְאָתֵי לִידֵי תַקָּלָה, אַכַּתִּי כֵּיוָן דְּטָהֲרוּ מַשְׁהֵי לַהּ גַּבֵּיהּ. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּתְרוּמָה נִמְכֶּרֶת בְּזוֹל הַרְבֵּה לְפִי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה אֶלָּא לְכֹהֲנִים טְהוֹרִים וְאִם נִטְמֵאת טְעוּנָה שְׂרֵפָה, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ אִם הָיוּ נוֹתְנִים לַכֹּהֵן תְּרוּמָה כְּדֵי לְזָרְעָהּ לֹא הָיָה (מבטל) [מַפְסִיד] שָׂדֵהוּ, אֲבָל אִם הָיוּ הַגִּדּוּלִין חֻלִּין הָיָה מַשְׁהֶה תְּרוּמָה טְמֵאָה כְּדֵי לְזָרְעָהּ:
וַאֲסוּרִים לֶאֱכֹל. מַעֲלָה בְּעַלְמָא הִיא:
עַד שֶׁיָּגוֹם וְיִשְׁנֶה. שֶׁיַּחְתּוֹךְ מַה שֶּׁגָּדַל גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, וּמַה שֶּׁיִּגְדַּל מִשֵּׁנִי וְאֵילָךְ יִהְיֶה מֻתָּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(י) שֶׁפֵּרוֹתָיו טֶבֶל. וּכְמַאן דְּאָמַר בִּמְנָחוֹת (דַּף סז) מֵרוּחַ הַנָּכְרִי פּוֹטֵר (דִּלְמַאן דְּאָמַר אֵינוֹ פוֹטֵר מִדְּאוֹרַיְתָא אֲפִלּוּ עֲרַאי אָסוּר), דְּלֹא מְחַיֵּב אֶלָּא מִשּׁוּם בַּעֲלֵי כִיסִין, וּבַאֲכִילַת עֲרַאי לֹא גָזוּר, וַאֲפִלּוּ גָזוּר כֵּיוָן דִּשְׁתָלָהּ פָּקַע לַהּ טִבְלָהּ מִנָּהּ כוּ'. וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר (שָׁם דַּף ע) כֵּיוָן שֶׁמֵּרְחָהּ טָבְלָה לַהּ וְכִי קָרָא עָלֶיהָ שֵׁם קָדְשָׁה לַהּ, הַנֵּי מִילֵי בְּמֵרוּחַ יִשְׂרָאֵל דְּחַיָּב מִדְּאוֹרַיְתָא. הָרַ"שׁ:
(יא) וְכֵן כָּתְבוּ הָרַ"שׁ וְהַתּוֹסָפוֹת. וּמִיהוּ אִיכָּא לְמֵימַר שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לְתָרֵץ כָּךְ אֶלָּא לְרַבָּה דִּמְפָרֵשׁ וַאֲסוּרִים לֶאֱכֹל לְזָרִים. אֲבָל לַמַּסְקָנָא דְּמַעֲלָה בְּעַלְמָא הוּא וְאַף לַכֹּהֲנִים אֲסוּרִים לֶאֱכֹל, אֵין כָּאן קֻשְׁיָא כְּלָל, דְּכֵיוָן שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל עַד שֶׁיָּגוֹם, וַדַּאי דְּלֹא מַשְׁהֵי לַהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא ברכות ס״ג א: י״ג-י״ט

דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁכָּל גּוּפֵי תּוֹרָה תְּלוּיִין בָּהּ (משלי ג) בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אוֹרְחוֹתֶיךָ. אָמַר רָבָא: אֲפִלּוּ בִּדְבַר עֲבֵרָה. דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה. מַאי הִיא: אָמַר רַב חַסְדָּא מַחֲטָא דְּתַלְמִיּוּתָא. תַּנְיָא רִבִּי אוֹמֵר: לְעוֹלָם אַל יַרְבֶּה אָדָם רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח) אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ. תַּנְיָא רִבִּי אוֹמֵר: אַל יְמַנֶּה אָדָם אֶפּוֹטְרוֹפוֹס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. שֶׁאִלְמָלֵא לֹא מִנָּה פּוֹטִיפָר אֶת יוֹסֵף אֶפּוֹטְרוֹפוֹס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לֹא בָּא לְאוֹתוֹ דָּבָר. תַּנְיָא רִבִּי אוֹמֵר: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת נָזִיר לְפָרָשַׁת סוֹטָה. לוֹמַר לָךְ שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. אָמַר חִזְקִיָּה בְּרֵהּ דְּרִבִּי פַרְנָךְ, אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת סוֹטָה לְפָרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. לוֹמַר לָךְ שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְאֵינוֹ נוֹתְנָן לַכֹּהֵן סוֹף נִצְרָךְ לַכֹּהֵן עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה) וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ. וְסָמִיךְ לֵהּ אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ. וּכְתִיב (שם) וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשׁתּוֹ וְגוֹמֵר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁסּוֹף שֶׁנִּצְרָךְ לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְאִם נוֹתְנָן סוֹף מִתְעַשֵּׁר שֶׁנֶּאֱמַר (שם) אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה לוֹ יִהְיֶה מָמוֹן הַרְבֵּה:
רש״יבכל דרכיך – אפילו לעבור עבירה:
דעהו – תן לב אם צורך מצוה הוא כגון אליהו בהר הכרמל עבור עליה:
מחטא דתלמיותא – ברושי"ד שלגבויי"ש שהתפירו' עשויות שורות שורות כתלמי מענה:
להתרועע – להתרוצץ:
אפוטרופוס – מכניס ומוציא נכסיו:
כל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותנן לכהן סוף שנצרך לו על ידי אשתו – שנעשית סוטה:
ה"ג ואיש את קדשיו לו יהיו וסמיך ליה איש איש כי תשטה אשתו וכתיב והביא האיש את אשתו:
איש את קדשיו לו יהיו – שמעכב קדשיו אצלו ואינו נותנן לכהנים וללוים:
סוף שנצרך להן – שנעשה עני וצריך לכך ליטול מעשר עני:
לו יהיו – לעצמו יצטרכו:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץועוד דרש בר קפרא: איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה — "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך" (משלי ג, ו). הוסיף ואמר רבא: בכלל זה צריך להשתמש אפילו לדבר עבירה, שגם אז צריך להיות קשור בה' ולא לקלקל יותר מדי.
ועוד דרש בר קפרא: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה. ושואלים: מה היא אותה אומנות המוגדרת כקלה ונקיה? אמר רב חסדא: מחטא דתלמיותא [חקיקת אבנים טובות].
ועוד תניא [שנינו בברייתא] מדברי מוסר והוראות לחיים, רבי אומר: לעולם אל ירבה אדם רעים בתוך ביתו, שלא יהיו רגילים אנשים רבים מדי להיות בקירבה יתירה בתוך ביתו, וכפי שנאמר: "איש רעים להתרועע" (משלי יח, כד), שאיש רעים סופו להתרועע—להשבר.
ועוד תניא [שנינו ברייתא], רבי אומר: אל ימנה אדם אפטרופוס (ממונה אחד שידאג לכל צרכי הבית) בתוך ביתו, שאלמלי לא מינה פוטיפר את יוסף אפטרופוס בתוך ביתו — לא בא לאותו דבר של מעשה יוסף והחשדות שנחשד.
ג ועוד תניא [שנינו ברייתא], רבי אומר: למה נסמכה בתורה פרשת נזיר (במדבר פרק ו') לפרשת סוטה (שם פרק ה') — לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה (בחטאה) יזיר עצמו מן היין. שהיין הוא מן הגורמים לחטא.
אמר חזקיה בריה [בנו] של ר' פרנך שאמר בשם ר' יוחנן: למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומות ומעשרות (שם פרק ה') — לומר לך: כל אדם שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותנן לכהן, סוף דבר שיהא נצרך לכהן על ידי (בשביל) אשתו, וכפי שנאמר: "ואיש את קדשיו לו יהיו" (במדבר ה, י), ומשמעות הכתוב היא שאדם שומר את קדשיו שיהיו אצלו ואינו נותנם, וסמיך ליה [וסמוך לו] הכתוב "איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל" (שם, יב), וכתיב [ונאמר] אחר כך "והביא האיש את אשתו אל הכהן" (שם, טו). ולא עוד אלא שסוף דבר שאותו אדם יהא נצרך להן, ליהנות מהמעשר הניתן לעניים, וכפי שנאמר: "ואיש את קדשיו לו יהיו", שאותם קדשים שאינו רוצה לתת לאחרים — הוא עצמו יזדקק להם.
אמר רב נחמן בר יצחק: ואם נתנן, סוף דבר שיהיה מתעשר, וכפי שנאמר: "איש אשר יתן לכהן לו יהיה" (שם, י) ומשמעות "לו יהיה" — ממון הרבה.

זוהר ספר הזהר, אמור מ׳

אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶשַׁע כְּסוּי חַטָּאָה (תהלים ל''ב). מַאי כְּסוּי חַטָּאָה הָא אוֹקְמוּהָ דְּהוּא כַּסֵי מִבְּנֵי נְשָׁא הַהוּא חַטָּאָה דְּחָב לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹדֵי קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲבָל תָּא חֲזֵי כַּד בַּר נַשׁ חָטֵי וְחָב זִמְנָא חָדָא וּתְרֵין וּתְלָתָא וְלָא אַהֲדַר בֵּיהּ הָא חוֹבוֹי בְּאִתְגַלְיָא אִנּוּן וּמְפַרְסְמֵי לוֹן לְעֵילָא וּמְפַרְסְמֵי לוֹן לְתַתָּא וְכָרוֹזֵי אָזְלִין קַמֵּיהּ וּמַכְרְזֵי אִסְתַּלָּקוּ מִסָחֳרָנֵיהּ דִּפְלַנְיָא נָזִיף הוּא מִמָּארֵיהּ נָזִיף הוּא לְעֵילָא נָזִיף הוּא לְתַתָּא וַוי לֵיהּ דְּפָגִים דִּיּוּקָנָא דְּמָארֵיהּ וַוי לֵיהּ דְּלָא חַיִּשׁ לִיקָרָא דְּמָארֵיהּ. קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גַּלֵּי חוֹבָא לְעֵילָא הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב כ') יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמְמָה לוֹ. וְכַד בַּר נַשׁ אָזִיל בְּאָרְחָא דְּמָארֵיהּ וְאִשְׁתַּדַּל בְּפוּלְחָנֵיהּ וְאִזְדַּמַּן לֵיהּ חַטָּאָה כַּד כֹּלָּא מְכַסְיָן עִלַוֵיהּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין דָּא אִקְּרֵי כְּסוּי חַטָּאָה אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָא עַד כְּעָן לָא מָטִית לְעִקָּרָא דְּמִלָּה וְשַׁפִּיר קָאֲמָרַת וְהַאי דְּקָאַמְרוּ חֲבְרַיָּא שַׁפִּיר אֲבָל אִי הָכִי מְכוּסֶה חַטָּאָה מִבְּעֵי לֵיהּ. מַהוּ כְּסוּי חַטָּאָה. אֶלָּא תְּרֵי מִלֵּי דְּחָכְמָתָא אִית בֵּיהּ וְתַרְוַיְהוּ הָכִי חַד כְּמָה דְּתָנֵינָן דְּעוֹבָדִין טָבִין דְּבַר נַשׁ עָבִיד בְּהַאי עָלְמָא עָבְדִין לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא לְבוּשָׁא יַקִּירָא עִלָּאָה לְאִתְלַבָּשָׁא בְּהוּ וְכַד בַּר נַשׁ אַתְקִין עוֹבָדִין טָבִין וְגָבְרִין עֲלֵיהּ עוֹבָדִין בִּישִׁין וְאַשְׁגַּח בֵּיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְעוֹבָדוֹי בִּישִׁין סַגִּיאִין וְאִיהוּ רָשָׁע דְּאִשְׁתַּכַּח חַטָּאָה קַמֵּי מָארֵיהּ וְתַוָּהָא עַל אִנּוּן טַבָאן דְּעָבִיד בְּקַדְּמִיתָא הָא אִתְאֲבִיד הוּא מִכֹּלָּא מֵהַאי עָלְמָא וּמֵעָלְמָא דְּאָתֵי מַה עָבִיד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִנּוּן טַבָאן דְּעָבִיד הַאי חַטָּאָה בְּקַדְּמִיתָא אֶלָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַף עַל גַּב דְּהַהוּא רָשָׁע חַטָּאָה אִתְעֲבִיד אִנּוּן טַבָאן וְזַכְיָן לָא אִתְעֲבִידוּ אִית צַדִּיק דְּאָזִיל בְּאָרְחוֹי דְּמַלְכָּא עִלָּאָה וְאַתְקִּין לְבוּשׁוֹי מֵעוֹבָדוֹי וְעַד לָא אַשְׁלִים לְבוּשׁוֹי אִסְתַּלַּק קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁלִים לֵיהּ מֵאִנּוּן עוֹבָדִין דְּעָבַד (ס''א דְּאָבִיד) הַאי רָשָׁע חַטָּאָה וְאַשְׁלִים לְבוּשׁוֹי לְאִתְתַּקָּנָא בְּהוּ בְּהַהוּא עָלְמָא הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שם כ''ז) יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ הַהוּא חַטָּאָה אַתְקִּין וְצַדִּיק אִתְחַפֵּי מִמַה דְּאִיהוּ תַּקִּין הֲדָא הוּא דִּכְתִיב כְּסוּי חַטָּאָה (כָּסוּי הוּא מִידָא דְּחַטָּאָה אִתְחַפֵי מֵחַטָּאָה) וְעַל דָּא לָא כְּתִיב מְכוּסֶה אֶלָּא כְּסוּי וְכַד דְּאִתְחַפֵּי הַהוּא חַטָּאָה דְּהַאי זַכָּאָה בְּאִנּוּן דְּאִקְּרוּן מְצוּלוֹת יָם דְּהָא מַאן דְּנָפִיל בִּמְצוּלוֹת יָם לָא אִשְׁתַּכַּח לְעָלְמִין בְּגִין דְּמַיָּן חַפְיָן עֲלַיְהוּ (מַאן מְצוּלוֹת יָם) כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (מיכה ז') וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם מַאן מְצוּלוֹת יָם אֶלָּא רָזָא יַקִּירָא הוּא וְהָא אוֹקְמֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן:
תרגום הזוהראַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶשַׁע כְּסוּי חַטָּאָה. מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל כְּסוּי חַטָּאָה. הֲרֵי הֶעֱמִידוּהוּ, שֶׁהַחֵטְא, מְכֻסֶּה מֵאָדָם שֶׁחָטָא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִתְוַדָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲבָל בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁחוֹטֵא אָדָם, וְחָטָא פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹש וְלֹא חָזַר בּוֹ, אָז חַטָּאָיו הֵם בַּגָּלוּי, כִּי מְפַרְסְּמִים אוֹתָם לְמַעְלָה, וּמְפַרְסְּמִים אוֹתָם לְמַטָּה. וְכָרוֹזִים הוֹלְכִים לְפָנָיו וּמַכְרִיזִים, הִסְתַּלְּקוּ מִסָּבִיב פְּלוֹנִי, נָזוּף הוּא מֵאֲדוֹנוֹ, נָזוּף הוּא לְמַעְלָה נָזוּף הוּא לְמַטָּה. אוֹי לוֹ שֶׁפָּגַם צֶלֶם אֲדוֹנוֹ, אוֹי לוֹ שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְכָבוֹד אֲדוֹנוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלֶּה עֲוֹנוֹ לְמַעְלָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמְמָה לוֹ. וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֲדוֹנָיו וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְנִזְדַּמֵּן לוֹ חֵטְא אֶחָד, הַכֹּל מְכַסִּים עָלָיו, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, זֶהוּ שֶׁנִּקְרָא כְּסוּי חַטָּאָה. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא עַד עַתָּה לֹא הִגַּעְתָּ לְעִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר. וְיָפֶה אָמַרְתָּ, וּמַה שֶּׁאָמְרוּ הַחֲבֵרִים יָפֶה הוּא. אֲבָל, אִם כֵּן, הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר מְכַסֶּה חַטָּאָה, מַהוּ כְּסוּי חַטָּאָה. אֶלָּא שְׁנֵי דִּבְרֵי חָכְמָה יֵשׁ כָּאן, וְהֵם כָּךְ. אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ, שֶׁמִּמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, עוֹשִׂים לוֹ בָּעוֹלָם הַהוּא לְבוּשׁ יָקָר עֶלְיוֹן לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ. וּכְשֶׁאָדָם הִתְקִין מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְגָבְרוּ עָלָיו מַעֲשָׂיו רָעִים, וְרוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמַּעֲשָׂיו הָרָעִים מְרֵבִּים עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וְאָז הוּא רָשָׁע, כִּי נִמְצָא חַיָּב לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, וְהוּא תּוֹהֶא וּמִתְחָרֵט עַל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה מִקֹּדֶם, אָז הוּא אָבוּד מִכֹּל, מֵעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעוֹלָם הַבָּא. מַה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה חוֹטֵא הַהוּא מִקֹּדֶם לָכֵן. אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁרָשָׁע הַהוּא הַחוֹטֵא נֶאֱבָד אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים וְהַזְּכֻיּוֹת שֶׁעָשָׂה, אֵינָם נֶאֱבָדִים. כִּי יֵשׁ צַדִּיק הַהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל מֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן וְתִקֵּן לְבוּשִׁים מִמַּעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וּמִטֶּרֶם שֶׁהִשְׁלִים לְבוּשָׁיו נִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁלִים לוֹ לְבוּשָׁיו מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה רָשָׁע הַזֶּה הַחוֹטֵא, וּמַשְׁלִים לְבוּשָׁיו שֶׁיִּתְתַּקֵּן בָּהֶם בָּעוֹלָם הַהוּא. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר יָכִין רָשָׁע וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ. אוֹתוֹ הַחוֹטֵא תִּקֵּן וְהַצַדִּיק מִתְכַּסֶּה בַּמֶּה שֶׁהוּא תִּקֵּן, זֶה שֶׁנֶּאֱמַר כְּסוּי חַטָּאָה. וְעַל כֵּן לֹא כָּתוּב מְכַסֶּה, אֶלָּא כְּסוּי. שֵׁנִי הוּא. שֶׁנִּתְכַּסֶּה חֵטְא הַהוּא, שֶׁחָטָא אָדָם זַכַּאי, בְּאוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים מְצוּלוֹת יָם, כִּי מַה שֶּׁנָּפַל בִּמְצוּלוֹת יָם אֵינוֹ נִמְצָא לְעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּיִם מְכַסִּים עָלָיו. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם. מַהוּ מְצוּלוֹת יָם. אֶלָּא הוּא סוֹד יָקָר, וַהֲרֵי הֶעֱמִידוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ו׳: ג׳-ד׳

א. נְטִילַת יָדַיִם בֵּין תַּבְשִׁיל לְתַבְשִׁיל רְשׁוּת רָצָה נוֹטֵל רָצָה אֵינוֹ נוֹטֵל. וּפֵירוֹת שֶׁל חֻלִּין אֵינָן צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם בֵּין בִּתְחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף. וְכָל הַנּוֹטֵל יָדָיו לְפֵירוֹת הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי הָרוּחַ. כָּל פַּת שֶׁהַמֶּלַח בּוֹ צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם בְּאַחֲרוֹנָה שֶׁמָּא יֵשׁ בּוֹ מֶלַח סְדוֹמִית וְיַעֲבִיר יָדָיו עַל עֵינָיו וִיסַמֵּא. מִפְּנֵי זֶה חַיָּבִין לִטֹּל יָדַיִם בְּסוֹף כָּל סְעֻדָּה מִפְּנֵי הַמֶּלַח. וּבַמַּחֲנֶה פְּטוּרִים מִנְּטִילַת יָדַיִם בִּתְחִלָּה מִפְּנֵי שֶׁהֵן טְרוּדִים בַּמִּלְחָמָה וְחַיָּבִין בְּאַחֲרוֹנָה מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה:
ב. עַד הֵיכָן הִיא נְטִילַת יָדַיִם ִ עַד הַפֶּרֶק. וְכַמָּה שִׁעוּר הַמַּיִם ִ רְבִיעִית לְכָל שְׁתֵּי יָדַיִם וְכָל שֶׁחוֹצְצִים בִּטְבִילָה חוֹצֵץ בִּנְטִילַת יָדַיִם. וְכָל הָעוֹלֶה לְמִדַּת מִקְוֶה עוֹלֶה לְשִׁעוּר רְבִיעִית:

מוסר שערי תשובה ג׳: קפ״ב-קפ״ג

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ כִּי יֵיטִיב עִמּוֹ וְיִתֵּן לוֹ מַתַּת וְעוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמּוֹ עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ שֶׁלֹּא לָתֵת. וְנֶאֱמַר: (תהילים לד) נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא יְדַבֵּר אֶחָד בַּפֶּה וְאחָד בַּלֵּב. וְעוֹד אָמְרוּ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם מֵחֻסְּרֵי אֱמוּנָה אִם יַחֲזֹר מִדְּבָרָיו וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אוֹמֵר בַּפֶּה וְגוֹמֵר בַּדַּעַת. וְהַמַּבְטִיחַ אֶת חֲבֵרָיו לְהֵיטִיב עִמָּהֶם וִישַׁקֵּר דְּבָרָיו וְיָשֵׂם לְאַל מִלָּתוֹ. כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָמַר לְהֵטִיב עִמּוֹ עַל הַבְטָחָתוֹ וּבָטַח בּוֹ לֵב חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ לְחַלֵּל הַבְטָחָתוֹ כִּי זֶה דֶּרֶךְ שֶׁקֶר וְהוּא כְּאָדָם עָבַר בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר: (צפניה ג) שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית. וְכֵן הָאוֹמֵר לָתֵת לְרֵעֵהוּ מַתָּנָה מוּעֶטֶת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לְשׁוֹן הַבְטָחָה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי יֵשׁ בּוֹ מְחֻסַּר אֲמָנָה. כִּי לֵב חֲבֵרוֹ סוֹמֵךְ עָלָיו וּבוֹטֵחַ בּוֹ אַחֲרֵי שֶׁהַמַּתָּנָה מוּעֶטֶת כִּי נָתוֹן יִתֵּן לוֹ. וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּתָּנָה מְרֻבָּה אִם יַחֲזֹר בּוֹ רָעָתוֹ רַבָּה, כִּי נָדַר נֶדֶר וְנֶאֱמַר (במדבר ל) לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. וְכֵן מִי שֶׁיִּתְפָּאֵר בִּפְנֵי רַבִּים לָתֵת מַתָּנָה לְאָדָם וְהִנֵּה הוּא כְּמִתְהַלֵּל עַל נְדִיבוּתוֹ בָּזֶה הִנֵּה זֹאת כְּמוֹ הַבְטָחָה וְלֹא נָכוֹן שֶׁיָּשׁוּב מִדְּבָרָיו אַחֲרֵי שֶׁהִתְכַּבֵּד וְהִתְהַלֵּל בַּדָּבָר כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (משלי כח) נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אַיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שֶׁקֶר. פֵּרוּשׁ כְּמוֹ שֶׁיִּצְטַעֲרוּ בְּנֵי אָדָם אַחֲרֵי בּוֹ סִימָנֵי הַגֶּשֶׁם וְלֹא בָּא הַגֶּשֶׁם כֵּן עִנְיַן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שֶׁקֶר כִּי מַה שֶּׁמִּתְהַלֵּל בְּדָבָר סִימָן קִיּוּם הַדָּבָר עַל כֵּן יִצְטַעֵר הָאִישׁ שֶׁהִבְטִיחוּהוּ עַל הַמַּתָּנָה בְּהַכְזִיב תּוֹחַלְתּוֹ:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

שמע בחצותתהילים ישראלשמות לרפואהמילוי משאלותעילוי נשמה
הערוץ של הרב ביוטיוב