פרשת וילך יום שני

וילך · שני

תורה דברים ל״א: ז׳-י׳

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:

לא (ז) וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כׇל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃

וּקְרָא משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַאֲמַר לֵיהּ לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל תְּקַף וְאַלִּים אֲרֵי אַתְּ תֵּעוּל עִם עַמָּא הָדֵין לְאַרְעָא דִּי קַיִּים יְיָ לַאֲבָהָתְהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן וְאַתְּ תַּחְסְנִנַּהּ יָתְהוֹן:

רש״יכִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה. "אֲרֵי אַתְּ תֵּעוּל עִם עַמָּא הָדֵין": מֹשֶׁה אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר יִהְיוּ עִמְּךָ, הַכֹּל לְפִי דַעְתָּן וַעֲצָתָן, אֲבָל הַקָּבָּ"ה אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ "כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם" — תָּבִיא עַל כָּרְחָם, הַכֹּל תָּלוּי בְּךָ, טֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָן, דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר וְלֹא שְׁנֵי דַבָּרִים לְדוֹר (סנהדרין ח'):
ויכתב משה, ויתנה. כְּשֶׁנִּגְמְרָה כֻּלָּהּ נְתָנָהּ לִבְנֵי שִׁבְטוֹ (עי' ספרי דברים ל"ד):
מקץ שבע שנים. בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמִטָּה — בַּשְּׁמִינִית, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ שנת השמטה? שֶׁעֲדַיִּן שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהּ, בַּקָּצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית הַיּוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית:

(ח) וַיהֹוָ֞ה ה֣וּא ׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃

וַיְיָ הוּא דִּמְדַבַּר קֳדָמָךְ מֵימְרֵיהּ יְהֵי בְסַעְדָּךְ לָא יִשְׁבְּקִנָּךְ וְלָא יַרְחֵקִנָּךְ לָא תִדְחַל וְלָא תִתְּבַר:

(ט) וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֮ אֶת־הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת־אֲר֖וֹן בְּרִ֣ית יְהֹוָ֑ה וְאֶל־כׇּל־זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

וּכְתַב משֶׁה יָת אוֹרַיְתָא הָדָא וִיהָבַהּ לְכָהֲנַיָּא בְּנֵי לֵוִי דְּנָטְלִין יָת אֲרוֹן קְיָמָא דַיְיָ וּלְכָל סָבֵי יִשְׂרָאֵל:

(י) וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃

וּפַקִּיד משֶׁה יָתְהוֹן לְמֵימָר מִסּוֹף שְׁבַע שְׁנִין בִּזְמַן שַׁתָּא דִשְׁמִטְּתָא בְּחַגָּא דִמְטַלַּיָּא:

נביאים הושע י״ד: ז׳-י׳

יד (ז) יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן׃

יִסְגוּן בְּנִין וּבְנָן וִיהֵי כְזִיו מְנָרַת קוּדְשָׁא זִיוְהוֹן וְרִיחֲהוֹן כְּרֵיחַ קְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא:

רש״ייֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו. ״יִסְגּוֹן בְּנִין וּבְנָן, וִיהִי כְּזִיו מְנָרְתָא דְקוּדְשָׁא זִיוְהוֹן וְרֵיחֲהוֹן כְּרֵיחַ קְטֹרֶת בּוּסְמַיָּא״:
כַּלְּבָנֽוֹן. כְּבֵית מַקְדְּשָׁא:
יָשׁוּבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ. אוֹתָן שֶׁהָיוּ כְּבָר יוֹשְׁבִים בְּצֵל הַלְּבָנוֹן, שֶׁדִּמָּה בּוֹ יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ (הושע ו: ז), וְעַכְשָׁיו גָּלוּ מֵעִמּוֹ, יָשׁוּבוּ אֵלָיו:
וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. בִּשְׁבִילָם, עַל שֶׁלֹּא הָלְכוּ בָּהֶן. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:

(ח) יָשֻׁ֙בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן׃

יִתְכַּנְשׁוּן מִבֵּינֵי גָלוּתְהוֹן יַתְבוּן בִּטְלַל מְשִׁיחֲהוֹן וְיֵחוּן מֵתַיָא וְיִסְגֵי טוּבָא בְּאַרְעָא יְהֵי דָכְרָן טַבְוָתְהוֹן עָלֵיל וְלָא פָסֵיק כְּדוּכְרַן יַבְּבוֹת חֲצוֹצַרְתָּא עַל חֲמַר עַתִּיק דְמִתְנַסֵךְ בְּבֵית מַקְדָשָׁא:

רש״יזִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן. ״כְּדוּכְרָן יַבְבוֹת חֲצוֹצְרָתָא דְּעַל חֲמַר עַתִּיק דְּמִתְנַסֵּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁא״, שֶׁהָיוּ תּוֹקְעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל הַנְּסָכִים כְּשֶׁהַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר:

(ט) אֶפְרַ֕יִם מַה־לִּ֥י ע֖וֹד לָעֲצַבִּ֑ים אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַעֲנָ֔ן מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא׃

יֵימְרוּן דְבֵית יִשְׂרָאֵל מַה לָנָא עוֹד לְמִפְלַח לְטַעֲוָתָא אֲנָא בְּמֵימְרִי אֲקַבֵּיל צְלוֹתְהוֹן דְיִשְׂרָאֵל וְאֶרְחֵים עֲלוֹהִי אֲנָא בְּמֵימְרִי אַעְבְּדִינֵיהּ כְּבִירְוָן שַׁפִּירָן דְמִן קֳדָמַי סְלִיחַ לִתְיוּבְתְּהוֹן מִשְׁתַּכְּחָא:

רש״יאֶפְרַ֕יִם. יֹאמַר: ״מַה לִּי עוֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הָעֲצַבִּים?״ וְיָשׁוּבוּ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. (מלכים א יב: כח-כט) אֲנִי אֶעֱנֶהוּ מִצָּרָתוֹ:
וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ. אֶרְאֶה בְּעָנְיוֹ:
אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַעֲנָ֔ן. אֲנִי לוֹ נִכְפָּף לִהְיוֹת אוֹחֵז יָדוֹ בִּי, כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן הַנִּכְפָּף לָאָרֶץ שֶׁאָדָם אוֹחֵז בַּעֲנָפָיו, כְּלוֹמַר אֶהְיֶה מָצוּי לוֹ:
מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא. וַהֲלֹא אֲנִי הוּא שֶׁכָּל טוֹבָתְךָ מֵאִתִּי בָּאָה:

(י) מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵדָעֵ֑ם כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י יְהֹוָ֗ה וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם׃

מַן חַכִּים דְיִסְבַּר אִלֵין סוּכְלָתָן וְיֵדְּעִינוּן אֲרֵי תַקְנָן אוֹרְחָתָא דַייָ וְצַדִיקַיָא דְהַלִיכוּ בָּהּ יֵחוּן בְּהוֹן בְּחַיֵי עַלְמָא וְרַשִׁיעַיָא יִתְמַסְרוּן לְגֵיהִנָם עַל דְלָא הֲלִיכוּ בְהוֹן:

רש״ימִ֤י חָכָם֙. בָּכֶם וְיָבֵן אֵלֶּה. מִי חָכָם בָּכֶם וְיִתְבּוֹנֵן לָתֵת לֵב לְכָל אֵלֶּה וְיָשׁוּב אֵלַי:

כתובים תהילים מ״ו: ג׳-ו׳

מו (ג) עַל־כֵּ֣ן לֹֽא־נִ֭ירָא בְּהָמִ֣יר אָ֑רֶץ וּבְמ֥וֹט הָ֝רִ֗ים בְּלֵ֣ב יַמִּֽים׃

מְטוּל הֵיכְנָא לָא נִדְחָל בְּעִדָן דְאִשְׁתַּלְחִיפוּ אֲבָהָן מִן אַרְעָא כַּד מִתְמוֹטְטִין טוּרַיָא בְּפַלְגוּס דְיַמָא רַבָּא:

רש״יבְּהָמִ֣יר אָ֑רֶץ. לֶעָתִיד לָבוֹא, בַּיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה״ (ישעיה נא: ו). רָאוּ בְּנֵי קֹרַח נֵס שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם, שֶׁנִּבְלְעוּ כָּל סְבִיבוֹתֵיהֶם וְהֵם עָמְדוּ בָּאֲוִיר, וְאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁדּוּגְמַת הַנֵּס הַזֶּה יִהְיֶה עָשׂוּי לָהֶם לֶעָתִיד (סנהדרין קי.):

(ד) יֶהֱמ֣וּ יֶחְמְר֣וּ מֵימָ֑יו יִ֥רְעֲשֽׁוּ הָרִ֖ים בְּגַאֲוָת֣וֹ סֶֽלָה׃

מִתְרַגְשִׁין מִטַשְׁטְשִׁין מוֹהִי מִן עֲפַרְהוֹן מִתְרַגְפִין טוּרַיָא בְּגֵיוְתָנוּתָךְ לְעַלְמִין:

רש״ייֶהֱמ֣וּ יֶחְמְר֣וּ מֵימָ֑יו. יְגָרְשׁוּ רֶפֶשׁ וְחֹמֶר וָטִיט (ישעיהו נז: כ) כְּמִשְׁפָּטָם, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ ״מֵעַי חֳמַרְמָרוּ״, (איכה א: כ) רגורזרונ״ט בְּלַעַ״ז:
יִ֥רְעֲשֽׁוּ הָרִ֖ים בְּגַאֲוָת֣וֹ. שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּזְכָּר בְּרֹאשׁ הַמִּזְמוֹר (תהלים מו: ב):

(ה) נָהָ֗ר פְּלָגָ֗יו יְשַׂמְּח֥וּ עִיר־אֱלֹהִ֑ים קְ֝דֹ֗שׁ מִשְׁכְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃

עַמִין הֵיךְ נַהֲרִין וּמַבּוּעֵיהוֹן אָתְיָן וּמַחְדְיָן קַרְתָּא דַייָ וּמְצַלְיָן בְּבֵית מִקְדְשֵׁיהּ דַייָ מַשְׁכְּנֵיהּ דְעִלָאָה:

רש״ינָהָ֗ר פְּלָגָ֗יו. שׁוֹשְׁרוֹיִישִׁיל״שׁ בְּלַעַ״ז:

(ו) אֱלֹהִ֣ים בְּ֭קִרְבָּהּ בַּל־תִּמּ֑וֹט יַעְזְרֶ֥הָ אֱ֝לֹהִ֗ים לִפְנ֥וֹת בֹּֽקֶר׃

שְׁכִנְתָּא דַייָ בְּגַוָהּ לָא תָזוּעַ יְסַיְעִנָהּ יְיָ בִּזְכוּתֵיהּ דְאַבְרָהָם דְצַלֵי עֲלָה לְעִדָנֵי צַפְרָא:

משנה משנה ביצה ה׳

א. מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא בְשַׁבָּת, וּמְכַסִּים פֵּרוֹת בְּכֵלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף, וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בְּשַׁבָּת:

ברטנורהמַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּרוֹת אוֹ תְּבוּאָה שָׁטוּחַ עַל גַּגּוֹ לְהִתְיַבֵּשׁ וְרָאָה גְּשָׁמִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, הִתִּירוּ לוֹ לִטְרֹחַ וּלְהַשְׁלִיךְ דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה שֶׁבַּגַּג וְהֵם נוֹפְלִים לָאָרֶץ, דְּלֵיכָּא טִרְחָא יְתֵירָא. וְדַוְקָא אֲרֻבָּה, דְּכָל אֲרֻבָּה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה [בְּתִקְרַת הַגַּג], אֲבָל חַלּוֹן כְּגוֹן גַּג שֶׁמֻּקָּף מְחִצּוֹת וְחַלּוֹן בַּכֹּתֶל וְצָרִיךְ לְהַגְבִּיהּוֹ עַד הַחַלּוֹן וּלְהַשְׁלִיכוֹ, כֻּלֵּי הַאי לֹא שָׁרוּ רַבָּנָן לְמִטְרָח:
וּמְכַסִּין אֶת הַפֵּרוֹת. וְלֹא אָמְרִינַן טֹרַח שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב הוּא, דְּמִשּׁוּם הֶפְסֵד מָמוֹן שָׁרוּ לֵיהּ רַבָּנָן:
דֶּלֶף. גְּשָׁמִים הַנּוֹטְפִים מִן הַגַּג:
וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שָׁמֶן. מְכַסִּין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדֶּלֶף:
תַּחַת הַדֶּלֶף. לְקַבֵּל אֶת הַמַּיִם שֶׁלֹּא יְטַנְּפוּ הַבַּיִת. וְאִם נִתְמַלֵּא הַכְּלִי שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹנֶה וְאֵינוֹ נִמְנָע:

עיקר תוספות יום טוב(א) לִישְׁנָא דְּכִי יִשַּׁל זֵיתֶךָ [דְּבָרִים כח]. גְּמָרָא:
(ב) וְכָתַב הָרֹא"שׁ, וְיוֹתֵר נִרְאֶה כְּדִבְרֵי רִ"י דִּבְשַׁבָּת דְּקָתָנֵי בַּסֵּיפָא קָאֵי אַהָנֵי תְּרֵי בָּבֵי, דְּמִדְּקָתָנֵי רֵישָׁא בְּיוֹם טוֹב אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת וּבַסֵּיפָא קָתָנֵי בְּשַׁבָּת, מַשְׁמַע דְּקָאֵי אַתְּרֵי בָּבֵי:
(ג) כַּדֵּי יַיִן כוּ'. מוֹקְמִינַן בַּגְּמָרָא בִּדְטִבְלָא, דְּאָסוּר לְטַלְטְלָן, וְהָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא תֵימָא בְּפֵרוֹת הָרְאוּיִן לְטַלְטֵל דַּוְקָא קָא מַשְׁמַע לָן, דַּאֲפִלּוּ בְּאֵין רְאוּיִן, דִּכְלִי נִטַּל לְצֹרֶךְ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִטַּל. וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁאֵינוֹ נִטַּל, מוֹקְמִינַן דַּוְקָא בְּפֵרוֹת הָרְאוּיִן, וְהָדַר תָּנֵי כַּדֵּי יַיִן, לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ בְּהֶפְסֵד מֻעָט הִתִּירוּ:
(ד) הַדֶּלֶף. דַּוְקָא בְּדֶלֶף הָרָאוּי לִרְחִיצָה, דְּאִי בְּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי אָסוּר, דִּמְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ. הָרַ"ן:

ב. כֹּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּת, מִשּׁוּם רְשׁוּת, מִשּׁוּם מִצְוָה, בְּשַׁבָּת, חַיָּבִין עָלָיו בְּיוֹם טוֹב. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת, לֹא עוֹלִין בָּאִילָן, וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא מְטַפְּחִין, וְלֹא מְסַפְּקִין, וְלֹא מְרַקְּדִין. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת, לֹא דָנִין, וְלֹא מְקַדְּשִׁין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מְיַבְּמִין. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם מִצְוָה, לֹא מַקְדִּישִׁין, וְלֹא מַעֲרִיכִין, וְלֹא מַחֲרִימִין, וְלֹא מַגְבִּיהִין תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר. כָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת. אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד:

ברטנורהכֹּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו. שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם שְׁבוּת:
אוֹ מִשּׁוּם רְשׁוּת. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְצָת מִצְוָה אֲבָל לֹא מִצְוָה גְדוֹלָה, וְקָרוֹב הוּא לִהְיוֹת דְּבַר הָרְשׁוּת, וְיֵשׁ בּוֹ אִסּוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
אוֹ מִשּׁוּם מִצְוָה. אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִצְוָה מַמָּשׁ, וְאָסְרוּ חֲכָמִים לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת:
חַיָּבִין עָלָיו. שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב:
וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת. שֶׁהֵטִילוּ עָלָיו חֲכָמִים לִשְׁבֹּת מֵהֶן וְאֵין בַּעֲשִׂיָּתָן שׁוּם מִצְוָה:
לֹא עוֹלִין בָּאִילָן. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְלֹשׁ:
וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְהֵמָה. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתֹּךְ זְמוֹרָה לְהַנְהִיגָהּ:
וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה חָבִית שֶׁל שַׁיָּטִין:
וְלֹא מְטַפְּחִין. כַּף עַל כַּף:
וְלֹא מְסַפְּקִין. כַּף עַל יָרֵךְ:
וְלֹא מְרַקְּדִין. בָּרֶגֶל. וְכֻלְּהוּ גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר:
וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת. מִשּׁוּם דְּהָנָךְ דְּסֵיפָא הָווּ מִצְוָה גְמוּרָה, לְגַבֵּיהֶן קָרֵי לְהָנֵי רְשׁוּת:
לֹא דָנִין. דִּין. וְזִמְנִין דַּהֲוֵי רְשׁוּת, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּעִיר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין מֻטָּל עָלָיו לָדוּן:
וְלֹא מְקַדְּשִׁין. קִדּוּשֵׁי אִשָּׁה. וְזִמְנִין דְּלֹא הָוֵי מִצְוָה גְמוּרָה אֶלָּא רְשׁוּת, כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ אִשָּׁה וּבָנִים:
וְלֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. נַמִּי בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ אָחִיו הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ הָוֵי רְשׁוּת, דְּמִצְוָה בַגָּדוֹל לְיַבֵּם. וְטַעְמָא דְּכֻלְּהוּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִכְתֹּב:
וְלֹא מַעֲרִיכִין. עֶרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי. וְנוֹתֵן כְּפִי הַשָּׁנִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת עֲרָכִין (ויקרא כז):
וְלֹא מַחֲרִימִין. הֲרֵי בְּהֵמָה זוֹ חֵרֶם. וּסְתָם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְכֻלְּהוּ אַסְרִינְהוּ רַבָּנָן מִשּׁוּם דְּדָמוּ לְמִקָּח וּמִמְכָּר, שֶׁמּוֹצִיא מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הֶקְדֵּשׁ:
וְלֹא מַגְבִּיהִין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. וַאֲפִלּוּ כְּדֵי לִתְּנָם לְכֹהֵן בּוֹ בַּיּוֹם, דְּמֵחֲזֵי דְּמִשּׁוּם שִׂמְחַת יוֹם טוֹב דְּכֹהֵן שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶן הוּא מַפְרִישָׁן, אֲפִלּוּ הָכִי אָסוּר, דַּהֲוָה לֵיהּ מְתַקֵּן. וְהָנֵי מִלֵּי פֵּרוֹת דִּטְבִילֵי מֵאֶתְמוֹל, אֲבָל פֵּרוֹת דִּטְבִילֵי הָאִידְנָא כְּגוֹן עִסָּה לְאַפְרוּשֵׁי מִינָהּ חַלָּה מַפְרִישִׁינַן לַהּ בְּיוֹם טוֹב וְיָהֲבִינַן לַכֹּהֵן:
אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבַד. הַךְ סְתָּמָא כְּבֵית שַׁמַּאי דְּאָמְרֵי אֵין מוֹצִיאִין לֹא אֶת הַקָּטָן וְלֹא אֶת הַלּוּלָב וְלֹא אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּלֹא הֻתְּרָה הוֹצָאָה אֶלָּא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ. אֲבָל אֲנַן קַיְמָא לָן כְּבֵית הִלֵּל דְּאָמְרֵי מִתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ הֻתְּרָה נַמִּי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. וְאִיכָּא נַמִּי מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה דְּרֵישׁ פִּרְקִין, דִּבְשַׁבָּת אָסוּר וּבְיוֹם טוֹב מֻתָּר:

עיקר תוספות יום טוב(ה) דַּהֲוֵי אִסּוּרָא דְּאוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ קוֹצֵר שֶׁתּוֹלֵשׁ מִן הַמְּחֻבָּר. רַשִׁ"י:
(ו) כְּלִי שֶׁל גֹּמֶא שֶׁאוֹרְגִין אוֹתוֹ וְעוֹשִׂין כְּמִין חָבִית אֲרֻכָּה, וּלְמֵדִין בּוֹ לָשׁוּט. רַשִׁ"י:
(ז) וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ [מְלָכִים ב יא], מְתֻרְגָּם וּטְפָחוּ יַד:
(ח) כְּמוֹ סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ [יִרְמְיָה יח]:
(ט) מְרַקְּדִין. עֵת לִרְקֹד [קֹהֶלֶת ג] מְתַרְגֵּם לְטָפְזָא בְּהִלּוּלָא. וּמְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר [שְׁמוּאֵל ב ו] מְתֻרְגָּם מְרַקֵּד וּמְשַׁבֵּחַ:
(י) וּלְהָנָךְ קַמָּאֵי קָרֵי שְׁבוּת, דְּאִסּוּר שְׁבוּת גָּמוּר יֵשׁ בָּהֶן, לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן צַד לְסַלֵּק גְּזֵרוֹת חֲכָמִים מֵעֲלֵיהֶן, שֶׁאֵין בָּהֶם לַחְלוּחִית מִצְוָה. רַשִׁ"י:
(יא) פְּסַק דִּין לְדִינִין וּשְׁטַר אֵרוּסִין לְקִדּוּשִׁין וּשְׁטַר חֲלִיצָה לְחוֹלֶצֶת וּכְתֻבָּה לַיְּבָמָה. רַשִׁ"י. וְכָל שֶׁכֵּן גֵּרוּשִׁין, דְּלֹא סַגִּי אֶלָּא בִּכְתִיבָה וּבוֹ בַּיּוֹם, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא חָשׁ לְמִתְנֵיהּ. הָרַ"ן:
(יב) וּתְמִיהָנִי שֶׁפֵּרְשׁוּ דְּלֹא כַּחֲכָמִים דִּסְבִירָא לְהוּ דִסְתָמָן לַכֹּהֲנִים, דְּהָכִי קַיְמָא לָן (בַּעֲרָכִין פֶּרֶק ח מִשְׁנָה ו) וְהָא וַדַּאי דִכְשֶׁמַּחֲרִים לַכֹּהֵן דַּהֲוֵי נַמִּי כְּמִקַּח וּמִמְכָּר. וְאֶפְשָׁר דְּכָל שֶׁכֵּן הוּא וּרְבוּתָא הוּא לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת דְּלַגָּבוֹהַּ מֵחֲזֵי כְּמִקַּח וּמִמְכָּר:
(יג) עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי פֶּרֶק ג'‏ מִשְׁנָה ו'. וְכִי תֵימָא הָא אָמְרִינַן דְּחֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִין כוּ', יֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא דָּמֵי כֻּלֵּי הַאי לְמִּקָּח וּמִמְכָּר, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת לְגַמְרֵי כְּמוֹ הָנֵי דְהָכָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) קַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת. הָכִי קָאָמַר, כִּי אִתְנוּ בֵּי מִדְרָשָׁא לְעִנְיַן יוֹם טוֹב מִיתְנוּ, וְקַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת. וּבָרֵישָׁא דְּקָתָנֵי כָּל שֶׁחַיָּבִים כוּ'‏ בְּשַׁבָּת חַיָּבִים עָלָיו בְּיוֹם טוֹב, רָצָה לוֹמַר אֲחֵרִים שֶׁלֹּא הֻזְכְּרוּ בְּמִשְׁנָה זֹאת, וְאֵלּוּ הֵן אַסֵּיפָא קָאֵי, כָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב כוּ':
(טו) אֵין כוּ'. לִהְיוֹת מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב מָה שֶׁאָסוּר בְּשַׁבָּת. אֲבָל לְעִנְיַן עֳנָשִׁין יֵשׁ הַרְבֵּה, שֶׁזֶּה בִּסְקִילָה וְכָרֵת וְזֶה בְּלָאו גְּרֵידָא. רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת. וּמֵהַאי טַעְמָא נִיחָא דְּלֹא חָשֵׁיב מֻקְצֶה דִבְשַׁבָּת מֻתָּר, דְּלֹא בָּא אֶלָּא לוֹמַר דְּאֵין מֻתָּר בְּיוֹם טוֹב מַה שֶּׁאָסוּר בְּשַׁבָּת:
(טז) וְהָכִי נַמִּי הַבְעָרָה:

ג. הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים. הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ אוֹ לְרוֹעֶה, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי הַבְּעָלִים. כֵּלִים הַמְיֻחָדִין לְאַחַד מִן הָאַחִין שֶׁבַּבַּיִת, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלָיו. וְשֶׁאֵין מְיֻחָדִין, הֲרֵי אֵלּוּ כִמְקוֹם שֶׁהוֹלְכִין:

ברטנורהכְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים. אֵין אָדָם יָכוֹל לְהוֹלִיכָהּ בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁבְּעָלֶיהָ יְכוֹלִים לֵילֵךְ:
אוֹ לְרוֹעֶה הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי הַבְּעָלִים. מַתְנִיתִין כְּשֶׁיֵּשׁ בָּעִיר שְׁנֵי רוֹעִים, דְּלֹא יָדְעִינַן לְהֵי מִנַּיְהוּ הַוְיָא לַהּ דַּעַת בְּעָלִים, הִלְכָּךְ הֲרֵי הֵן כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים אִם אֵינָהּ אֵצֶל הָרוֹעֶה מִבְּעוֹד יוֹם. אֲבָל כְּשֶׁאֵין בָּעִיר אֶלָּא רוֹעֶה אֶחָד, כָּל בְּנֵי הָעִיר מַעֲמִידִין בְּהֶמְתָּן בִּרְשׁוּתוֹ וּבִקְנִיַּת שְׁבִיתָתוֹ, וְהַוְיָא לַהּ כְּרַגְלֵי הָרוֹעֶה:
וְשֶׁאֵינָן מְיֻחָדִים. לְאֶחָד מֵהֶן, אֶלָּא לְכֻלָּן:
הֲרֵי אֵלּוּ כִמְקוֹם שֶׁהוֹלְכִין. לִמְקוֹם שֶׁכֻּלָּן יְכוֹלִין לֵילֵךְ מֻתָּר לְהוֹלִיךְ אֶת הַכֵּלִים. אֲבָל אִם עֵרֵב אֶחָד מֵהֶן לְסוֹף אַלְפַּיִם לַצָּפוֹן וְהַשְּׁאָר לֹא עֵרְבוּ, הוּא מְעַכֵּב עַל יָדָם מִלְּהוֹלִיכָהּ לַדָּרוֹם אֲפִלּוּ פְּסִיעָה אַחַת מִפְּנֵי חֶלְקוֹ, וְהֵן מְעַכְּבִין עַל יָדוֹ מִלְּהוֹלִיכָהּ לַצָּפוֹן אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁהֵן מֻתָּרִין בָּהֶן:

עיקר תוספות יום טוב(יז) לִבְנוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּהוּא יָחִיד לֹא קָנָה, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְסֹר כְּלֵיהֶן וְחֶפְצֵיהֶן לִבְנֵיהֶן וְאֵינָם מַחְשִׁיבִין אוֹתָם כְּאִלּוּ הוֹצִיאוּם מֵרְשׁוּתָם. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה:

ד. הַשּׁוֹאֵל כְּלִי מֵחֲבֵרוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּרַגְלֵי הַשּׁוֹאֵל. בְּיוֹם טוֹב, כְּרַגְלֵי הַמַּשְׁאִיל. הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ תְּבָלִין וּמַיִם וּמֶלַח לְעִסָּתָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי שְׁתֵּיהֶן. רַבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר בְּמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ:

ברטנורהכְּרַגְלֵי הַשּׁוֹאֵל. שֶׁהֲרֵי קָנָה שְׁבִיתָתוֹ אֶצְלוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, דְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא כְּנִיסַת הַיּוֹם קוֹנֶה שְׁבִיתָה. וַאֲפִלּוּ לֹא בָּא לְיַד הַשּׁוֹאֵל אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב, דְּלָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ קַיָּמִין בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ כְּרַגְלָיו שֶׁל שׁוֹאֵל. וְאִם שְׁאָלוֹ בְּיוֹם טוֹב מִשֶּׁחָשְׁכָה, הֲרֵי הֵן כְּרַגְלֵי הַמַּשְׁאִיל, לְפִי שֶׁקָּנָה שְׁבִיתָה אֵצֶל בְּעָלָיו. וַאֲפִלּוּ הָיָה רָגִיל לְהַשְׁאִיל בְּכָל יוֹם טוֹב:
הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ תְּבָלִין. לִקְדֵרָתָהּ:
וּמַיִם וּמֶלַח. לְעִסָּתָהּ:
הֲרֵי אֵלּוּ. הַקְּדֵרָה וְהָעִסָּה:
כְּרַגְלֵי שְׁתֵּיהֶן. אֵין מוֹלִיכִין אוֹתָן אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁשְּׁתֵּיהֶן יְכוֹלוֹת לֵילֵךְ. דְּכֵיוָן דִּבְיוֹם טוֹב שָׁאֲלָה, קָנוּ הַתַּבְלִין אוֹ הַמַּיִם וְהַמֶּלַח שְׁבִיתָה אֵצֶל בַּעֲלֵיהֶן:
שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. אֵין נִכָּרוֹת לֹא בַּקְּדֵרָה וְלֹא בָּעִסָּה, כְּגוֹן שֶׁהַתַּבְשִׁיל עָבֶה וְאֵין הַמַּיִם נִכָּרִים בָּהּ, הִלְכָּךְ אֵין מְעַכְּבוֹת הוֹלָכָתָן. וּבְמֶלַח לֹא פָלִיג רַבִּי יְהוּדָה, דְּמַיְרֵי בְּעִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּמֶלַח שֶׁהִיא גַסָּה וְעָבָה, שֶׁהִיא נִכֶּרֶת וְיֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(יח) וְהַשּׁוֹאֵל דְּקָתָנֵי בְּדִבּוּרָא בְּעָלְמָא וְלֹא מָשַׁךְ מִבְּעוֹד יוֹם, וְקָא מַשְׁמַע לָן כֵּיוָן דְּאַסְמְכֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ אוֹקְמֵיהּ. רַשִׁ"י:
(יט) פֵּרוּשׁ לְהַשְׁאִיל כְּלִי זֶה לְהַשּׁוֹאֵל הַזֶּה, וְכֵיוָן דִּבְעֶרֶב יוֹם טוֹב זֶה לֹא אָמַר לֵיהּ לֹא אוֹקְמֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ, מִשּׁוּם דְּמֵימַר אָמַר דִּלְמָא מַשְׁכַּח אִינִישׁ אַחֲרִינָא וְאַזִּיל וְשָׁאִיל מִנֵּיהּ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כ) שְׁתֵּיהֶן. וְלֹא בַּטְלֵי מַיִם וּמֶלַח אַגַּב הָעִסָּה, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ה. הַגַּחֶלֶת כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים, וְשַׁלְהֶבֶת בְּכָל מָקוֹם. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ, וְשַׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. הַמּוֹצִיא גַחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב. וְשַׁלְהֶבֶת, פָּטוּר. בּוֹר שֶׁל יָחִיד, כְּרַגְלֵי הַיָּחִיד. וְשֶׁל אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר, כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. וְשֶׁל עוֹלֵי בָבֶל, כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא:

ברטנורהוְשַׁלְהֶבֶת. כְּגוֹן הִדְלִיק נֵרוֹ בְּשַׁלְהֶבֶת חֲבֵרוֹ, אֵינוֹ מְעַכֵּב בְּאִסּוּר תְּחוּמִין:
מוֹעֲלִין בָּהּ. הַנֶּהֱנֶה מִמֶּנָּה מֵבִיא אֲשַׁם מְעִילוֹת:
וְשַׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין. לְכַתְּחִלָּה מִדְּרַבָּנָן. וְאִם נֶהֱנוּ לֹא מוֹעֲלִין, אֵין חַיָּבִין קָרְבַּן מְעִילָה, דְּלֵית בָּהּ מַמָּשָׁא. וְכֵן הַמּוֹצִיא גַּחֶלֶת בְּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב, וְשַׁלְהֶבֶת שֶׁדְּחָפָהּ בְּיָדוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר:
כְּרַגְלֵי הַיָּחִיד. אֵין מוֹלִיכִין הַמַּיִם אֶלָּא כְּרַגְלֵי בַּעַל הַבּוֹר:
וְשֶׁל עוֹלֵי בָבֶל. הֶעָשׂוּי לְעוֹבְרֵי דְרָכִים בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, וַעֲשָׂאוּם בְּנֵי הַגּוֹלָה לִשְׁתּוֹתָם בַּעֲלוֹתָם:
כְּרַגְלֵי הַמְּמַלֵּא. מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶפְקֵר וְהֶפְקֵר נִקְנֶה בְּהַגְבָּהָה. וְאִם בָּא אֶחָד וְשָׁאַל לוֹ מֵימָיו אֵינוֹ מוֹלִיכָן אֶלָּא כְּרַגְלָיו, דְּקָסָבַר הַאי תַּנָּא יֵשׁ בְּרֵרָה לְהַחְמִיר וּמֵאֶתְמוֹל הֻבְרַר הַדָּבָר דִּלְהַאי גַבְרָא חֲזוּ וּבִרְשׁוּתֵיהּ קַיְּמֵי. וּדְלֹא כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּאָמַר חֶפְצֵי הֶפְקֵר קוֹנִין שְׁבִיתָה לְעַצְמָן בִּמְקוֹמָן:

עיקר תוספות יום טוב(כא) בּוֹר כוּ'. כָּל מָקוֹם שֶׁשּׁוֹנֶה בּוֹר הוּא מַיִם מְכֻנָּסִים, וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא, דְּאִלּוּ הַנּוֹבְעִים הֲרֵי הֵן כְּרַגְלֵי כָּל אָדָם, פֵּרוּשׁ הַמְּמַלֵּא רִאשׁוֹן:
(כב) רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה בְּעֵינַי דְּדַוְקָא כְּשֶׁלֹּא עֵרֵב אֶחָד מֵהֶן, דְּאִם לֹא כֵן הוּא מְעַכֵּב. עוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּשָׁאנֵי מַיִם דְּכָלִין וְאֵינָם נִשְׁאָרִים לְאַחַר עֲשִׂיַּת צְרָכָיו בָּהֶם, שַׁיָּךְ לוֹמַר בָּהֶם יֵשׁ בְּרֵרָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכֵלִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) דִּתְחוּמִין דְּרַבָּנָן, וּבִדְרַבָּנָן קַיְמָא לָן יֵשׁ בְּרֵרָה:

ו. מִי שֶׁהָיוּ פֵרוֹתָיו בְּעִיר אַחֶרֶת, וְעֵרְבוּ בְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר לְהָבִיא אֶצְלוֹ מִפֵּרוֹתָיו, לֹא יָבִיאוּ לוֹ. וְאִם עֵרַב הוּא, פֵּרוֹתָיו כָּמוֹהוּ:

ברטנורהלֹא יָבִיאוּ לוֹ. מִפֵּרוֹתָיו, הוֹאִיל וְהוּא לֹא עֵרֵב לְשָׁם, דְּפֵרוֹתָיו כָּמוֹהוּ:

ז. מִי שֶׁזִּמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים, לֹא יוֹלִיכוּ בְיָדָם מָנוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן זִכָּה לָהֶם מָנוֹתֵיהֶם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֵין מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַמִּדְבָּרִיּוֹת, אֲבָל מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַבַּיָתוֹת. אֵלּוּ הֵן בַּיָתוֹת, הַלָּנוֹת בָּעִיר. מִדְבָּרִיּוֹת, הַלָּנוֹת בָּאֲפָר:

ברטנורהמִי שֶׁזִּמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים. מֵעִיר אַחֶרֶת, וְיָבֹאוּ אֶצְלוֹ עַל יְדֵי עֵרוּב:
לֹא יוֹלִיכוּ. לְאַחַר סְעוּדָה מָנוֹת בְּיָדָם לְבֵיתָם:
אֶלָּא אִם כֵּן זִכָּה לָהֶם. עַל יְדֵי אַחֵר:

עיקר תוספות יום טוב(כד) אֶלָּא אִם כֵּן. וְאַף עַל גַּב דִּבְמִשְׁנָה ד'‏ בְּדִבּוּרָא קָנִי לֵיהּ הַשּׁוֹאֵל, שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר לֵיהּ מַשְׁאִיל לַשּׁוֹאֵל גּוּפֵיהּ, הִלְכָּךְ סָמְכָה דַעְתֵּיהּ, אֲבָל הָכָא דְּלֹא אָמַר לֵיהּ בָּעִינַן זִכּוּי. הָרַ"ן:
(כה) אֵין מַשְׁקִין. לְעִנְיַן הַהַשְׁקָאָה בְּעָלְמָא וַדַּאי אֵלּוּ וְאֵלּוּ מְזוֹנוֹתֵיהֶם עָלֶיךָ וּמֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָם, מִשּׁוּם הָכִי מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא דְּמִשּׁוּם שְׁחִיטָה נָקַט, וְאַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לָן דְּלִשְׁקֵי וְהָדַר לִשְׁחֹט, מִשּׁוּם סִירְכָא דְּמַשְׁכָּא כוּ'. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כו) בָּעִיר. כְּתַנָּא קַמָּא דִּבְרַיְתָא שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁיּוֹצְאוֹת וְרוֹעוֹת חוּץ לַתְּחוּם וּבָאוֹת וְלָנוֹת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וְנִמְצָא שֶׁהֵן מוּכָנוֹת:
(כז) בָּאֲפָר. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם שָׁם הַכְּפָרִים. וְהֶעָרוּךְ פֵּרֵשׁ כְּמוֹ וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ [בְּרֵאשִׁית מא], וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁהֵם חוּץ לַתְּחוּם, וְהֵם מֻקְצִים, דְּאֵין דַּעַת אַנְשֵׁי הָעִיר עֲלֵיהֶן. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ פֶּרֶק ד'‏ מִשְׁנָה ג'. וּמִיהוּ הָכָא אִיתָא מַאן דְּאָמַר בַּגְּמָרָא דְּאַף רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה דַּהֲוֵי כִּגְרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים דְּדָחִינְהוּ בַּיָּדַיִם:

גמרא ביצה ל״ו ב: י״ג-ל״ז א: ח׳

לֹא עוֹלִין בְּאִילָן גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְלשׁ וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם שְׁמַע מִינָהּ תְּחוּמִין דְּאוֹרָיְתָא אֶלָּא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתּוֹךְ זְמוֹרָה וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה חָבִית שֶׁל שַׁיְיטִין וְלֹא מְטַפְּחִין וְלֹא מְסַפְּקִין וְלֹא מְרַקְּדִין גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת לֹא דָּנִין. וְהָא מִצְוָה קָא עָבִיד לֹא צְרִיכָא דְּאִיכָּא דְּעָדִיף מִינֵהּ. וְלֹא מְקַדְּשִׁין וְהָא מִצְוָה קָא עָבִיד לֹא צְרִיכָא דְּאִית לֵהּ אִשָּׁה וּבָנִים לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. וְהָא מִצְוָה קָא עָבִיד לֹא צְרִיכָא דְּאִיכָּא גָּדוֹל וּמִצְוָה בְּגָדוֹל לְיַבֵּם וְכֻלְּהוּ טַעֲמָא מַאי גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִכְתֹּב. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם מִצְוָה לֹא מַקְדִּישִׁין וְלֹא מַעֲרִיכִין וְלֹא מַחֲרִימִין גְּזֵרָה מִשּׁוּם מִקָּח וּמִמְכָּר. וְלֹא מַגְבִּיהִין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת פְּשִׁיטָא. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִתְּנָם לַכֹּהֵן בּוֹ בַּיּוֹם. וְהָנֵי מִילֵי פֵּירֵי דִּטְבִילֵי מֵאֶתְמוֹל אֲבָל פֵּירֵי דִּטְבִילֵי הָאִידְנָא כְּגוֹן עִסָּה לְאַפְרוּשֵׁי מִינָּה חַלָּה מַפְרְשִׁינָן וְיַהֲבִינָן לַכֹּהֵן. וְהָנֵי מִשּׁוּם רְשׁוּת אִיכָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לִיכָּא וְהָנֵי מִשּׁוּם מִצְוָה אִיכָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לִיכָּא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק לֹא מְבָּעְיָא שְׁבוּת גְּרִידְתָּא דְּאָסוּר אֶלָּא אֲפִלּוּ שְׁבוּת דִּרְשׁוּת נָמֵי אָסוּר וְלֹא מְבָּעְיָא שְׁבוּת דִּרְשׁוּת דְּאָסוּר אֶלָּא אֲפִלּוּ שְׁבוּת דְּמִצְוָה נָמֵי אָסוּר:

רש״יולא מקדישין - הקדשות:
מעריכין - ערכך עלי ונותן כפי שנים כמו שכתוב בפרשת ערכין (ויקרא כז):
ולא מחרימין - הרי בהמה זו חרם וסתם חרמים לבדק הבית:
תני רב יוסף אפי' ליתנם לכהן בו ביום - דאיכא למימר לאו מוכחא מלתא היא דלתקוני טבלא מכוין דאין ידוע שיהא הוא צריך לשיריים ורואים שמוליך תרומה לכהן ומחזי דכולה מלתא משום שמחת יו"ט דכהן שצריך לה הוא אפ"ה אסור:
והני משום רשות איכא משום שבות ליכא - אאמצעיתא קאי דקאמר אלו הן משום רשות וכי אין בהן משום שבות והלא אסרום כדאמרינן כל שחייבין עליו אלמא כלהו לאסורא והני בתראי משום מצוה איכא בעשייתו ומשום שבות ליכא לאסרה בשבת בתמיה והלא אסרום והיכי פלגינהו תנא דמתני' דבקמאי אדכר שבות ובאמצעי ובתראי לא אדכר שבות:
ה"ק לא מבעיא כו' - כלומר כולם משום שבות יש בהן והראשונים איסור יש בהן ואין בהן לחלוח מצוה והאמצעיים יש בהן שבות ואע"פ שיש בהן קצת מצוה והאחרונים מצוה גמורה הן ואעפ"כ גזרו עליהן שבות ולא זו אף זו קתני לא תימא קמאי הוא דאסירי דה"ל שבות גרידתא כלומר שעבר על השבות דאין עם עבירה זו שמץ מצוה אלא אפי' מצעי דה"ל שבות דאיכא רשות קרבות מצוה גבה נמי אסור:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץואלו הן הדברים שיש בהן משום מצוה ואסרום: לא מקדישין דברים למקדש, ולא מעריכין שהוא מין הקדש שיש לו ערך קבוע (ויקרא פרק כז) ולא מחרימין חרמים, שהם הקדש ממין אחר, ולא מגביהין (מפרישין) תרומה ומעשר מן הפירות.
ג עוד שנינו במשנה: ולא מגביהין תרומות ומעשרות. ושואלים: פשיטא [פשוט] שכן הוא! תני [שנה] רב יוסף: לא נצרכא [נצרכה] אלא ליתנה לכהן בו ביום, שהיינו חושבים שכיון שהוא מפריש כדי לתת לכהן הרי זה כשאר הכנה של אוכל ויש להתירו, לכך אסרוהו במפורש.
ומעירים: והני מילי [ודברים אלה אמורים] דווקא בפירי דטבילי [בפירות שנעשו טבל] וחלה עליהם חובת הפרשה מאתמול, אבל פירי דטבילי האידנא [פירות שנעשו טבל עכשיו], כגון עיסה שנעשתה בחג עצמו והינה נחשבת כטבל לענין אפרושי מינה [להפריש ממנה] חלה, שכל עוד לא נעשתה העיסה לא חלה חובת הפרשה — מפרשינן ויהבינן [מפרישים אנו ונותנים אנו] אותה לכהן גם ביום טוב.
על לשון המשנה שואלים: והני [וכל אלה] שאמרנו, משום רשות איכא [יש] בהם, ואילו משום שבות ליכא [אין] בהם, והני [וכל אלה] שאמרנו, משום מצוה איכא [יש] בהם, ואילו משום שבות ליכא [אין] בהם? הלא אין הדבר כן!
אמר ר' יצחק: אכן כולם אסורים משום שבות, ושלושה סוגי שבות הם; זו שאיסור גמור היא ואין בה משום מצוה כלל, וזו שהיא של רשות ויש בה צד כלשהו של מצוה, וזו שהיא שבות שיש בה משום מצוה גמורה, והתנא בלשון לא מבעיא [נצרכה] קאמר [אמר] וסידר את הדברים. וכך יש להבין: לא מבעיא [נצרכה] לומר בשבות גרידתא [סתם] שאין בה מצוה כלל, שאסור, אלא אפילו שבות של רשות שיש בה צד כלשהו של מצוה, נמי [גם כן] אסור. ולא מבעיא [נצרכה] לומר בשבות של רשות שאסור, אלא אפילו שבות של מצוה גמורה נמי [גם כן] אסור.

זוהר ספר הזהר, אמור מ׳

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי תְּנָן (ויקרא ט''ז) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גֹּרָלוֹת אִי הָכִי יְקָרָא הִיא דַּעֲזָאזֵל חֲמִיתּוּן עַבְדָּא דְּשָׁדֵי עַדְבִין בְּמָארֵיהּ אָרְחֵיהּ דְּעָלְמָא דְּעַבְדָּא לָא נָטַל אֶלָּא מַה דְּיָהִיב לֵיהּ מָארֵיהּ. אֲבָל בְּגִין דְּסַמָּאֵל זַמִּין הַאי יוֹמָא בְּדִילָטוֹרָא וּבְגִין דְּלָא יְהֵא לֵיהּ פִּטְרָא יָהֲבִין לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַאי וְהַאי עַדְבָא מִגַּרְמֵיהּ הוּא דְּסָלִיק בֵּיהּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִלָּה עִלָּאָה אַשְׁכַּחְנָא בְּעַדְבָא עַדְבָא דִּיהוֹשֻׁעַ כְּתִיב בֵּיהּ (במדבר כ''ו) עַל פִּי הַגּוֹרָל. עַל פִּי הַגּוֹרָל וַדַּאי דְּאִיהוּ אָמַר דָּא חוּלָקָא דִּיהוּדָה דָּא דְּבִנְיָמִין וְכוּ' וְכֵן כֻּלְּהוּ אוֹף הָכָא כֵּיוָן דְּכַהֲנָא שַׁוִּי יְדוֹי אִנּוּן עַדְּבִין מְדַלְּגֵי וְסָלְקִין בִּידָא דְּכַהֲנָא (נ''א דְּסָלְקִין עַדְבִין בִּידָא דְּכַהֲנָא אִנּוּן מְדַלְּגֵי מִן יְדוֹי) וְשָׁארָן בְּאַתְרַיְהוּ הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שם) וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל עָלָה עָלָיו וַדַּאי. וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי אֶלָּא בְּכָל זִמְנָא דְּדִלָּטוֹרָא זַמִּין וְאִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּתָא בָּעְינָן לְשַׁוָּאָה לְקִבְלֵיהּ בַּמֶּה דְּיִתְעַסַק וְיִשְׁבּוֹק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. בְּהַאי יוֹמָא דְּלָטוֹרָא זַמִּין לְאַלְלָא אַרְעָא הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב א') וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וְהָא תָּנֵינָן מִשּׁוּט בָּאָרֶץ מַאי הוּא אֶלָּא הַאי הוּא דְּלָטוֹרָא רַבָּא מְקַטְּרְגָא דְּיִשְׂרָאֵל וְהָא אִתְעָרוּ חֲבְרַיָּא (דְּוַדַּאי) בְּהַהִיא שַׁעְתָּא דַּהֲווּ זַמִּינִין יִשְׂרָאֵל לְמֶעֱבָר יַמָּא וּלְאִתְפָּרְעָא מִמִּצְרָאֵי אָמַר אֲנָא אַעֲבַרְנָא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא וְחֲמֵינָא דְּלָא אִתְחֲזוּן אִלֵּין לְמֵיעָל בְּגַוָּהּ אִי אַנְתְּ דָּאִין דִּינָא דִּינַיְהוּ הָכָא מִמִּצְרָאֵי מַה שַּׁנְיָן אִלֵּין מֵאִלֵּין אוֹ יְמוּתוּן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא אוֹ יְהַדְּרוּן כֻּלְּהוּ לְמִצְרַיִם וְלָאו אַנְתְּ הוּא דַּאֲמָרַת (בראשית ט''ו) וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְהָא לָא סַלִּיקוּ מֵחוּשְׁבְּנָא אֶלָּא רְד''וּ וְלָא יַתִּיר אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַאי אַעֲבִיד אִשְׁתַּדְּלוּתָא בַּעְיָא הָכָא לְאַיְתָא קָרְבָּנָא לְקִבְלֵיהּ יָהִיבְנָא לֵיהּ בַּמֶּה דְּיִתְעַסַק וְיִשְׁבּוֹק בְּהוּ לְבָנַי וְהָא אִשְׁתַּכַּח בְּמַאן דְּיִתְעַסַק מִיָּד אָמַר לֵיהּ הַשַּׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בָּאָרֶץ מִיָּד פְּלָג לֵיהּ דְּלָטוֹרָא בְּמִלִּין וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְיָ וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים:

תרגום הזוהראָמַר רַבִּי יוֹסֵי לָמַדְנוּ, וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גּוֹרָלוֹת. אִם כֵּן, הוּא כָּבוֹד בִּשְׁבִיל הָעֲזָאזֵל, כִּי הָרְאִיתֶם, אֲשֶׁר עֶבֶד יַפִּיל גּוֹרָלוֹת עִם אֲדוֹנוֹ, כִּי מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא, שֶׁעֶבֶד אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶלָּא מַה שֶּׁאֲדוֹנָיו נוֹתֵן לוֹ. אֲבָל מִשּׁוּם שֶׁסַּמָּאֵל מוּכָן בַּיּוֹם הַהוּא לִרְכִילוּת עַל יִשְׂרָאֵל, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה, נוֹתְנִים לוֹ חֵלֶק בָּזֶה. וְגוֹרָל הַזֶּה עוֹלֶה עָלָיו מֵאֵלָיו. דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי יִצְחָק, דָּבָר עֶלְיוֹן מָצָאתִי בַּגּוֹרָל. בַּגּוֹרָל שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ כָּתוּב בּוֹ, עַל פִּי הַגּוֹרָל. עַל פִּי הַגּוֹרָל וַדַּאי, שֶׁהַגּוֹרָל אָמַר, זֶהוּ חֵלֶק שֶׁל יְהוּדָה זֶהוּ חֵלֶק שֶׁל בִּנְיָמִין וְכוּ' וְכֵן כֻּלָּם. אַף כָּאן, כֵּיוָן שֶׁהַכֹּהֵן נָתַן יָדָיו, הָיוּ הַגּוֹרָלוֹת מְדַלְּגִים וְעוֹלִים בְּיַד הַכֹּהֵן וּבָאִים בִּמְקוֹמָם. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל, עָלָה עָלָיו וַדַּאי. דְּהַיְנוּ שֶׁעָלָה מֵעַצְמוֹ. וְלֹא זֶה בִּלְבָד, אֶלָּא בְּכָל זְמָן שֶׁהַמְּקַטְרֵג מוּכָן וְנִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת, צְרִיכִים לָשִׂים לְפָנָיו בַּמֶּה שֶׁיִּתְעַסֵּק, וְיַעֲזֹב אֶת יִשְׂרָאֵל. בַּיּוֹם הַזֶּה, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מוּכָן הַמְּקַטְרֵג לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא. וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, מַהוּ, מִשּׁוּט בָּאָרֶץ. אֶלָּא זֶה קָטֵגוֹר הַגָּדוֹל הַמְּקַטְרֵג שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וַהֲרֵי הֵעִירוּ הַחֲבֵרִים, בַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מוּכָנִים לַעֲבֹר אֶת הַיָּם וּלְהִפָּרַע מִמִּצְרַיִם. אָמַר הַמְּקַטְרֵג, אֲנִי עָבַרְתִּי בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲנִי רוֹאֶה, שֶׁאֵין אֵלּוּ רְאוּיִם לִכְנֹס בְּתוֹכָהּ, אִם אַתָּה דָּן דִּין, הֲרֵי דִּינֵיהֶם כָּאן כְּמוֹ הַמִּצְרִים, מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, אוֹ יָמוּתוּ כֻּלָּם יַחַד, אוֹ יַחְזְּרוּ כֻּלָּם לְמִצְרַיִם. וְלֹא אַתָּה הוּא שֶׁאָמַרְתָּ, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַהֲרֵי לֹא עָבְרוּ מֵהַחֶשְׁבּוֹן אֶלָּא ר''י שָׁנִים, וְלֹא יוֹתֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אֶעֱשֶׂה, הִתְעַסְּקוּת צְרִיכִים לְהָבִיא כָּאן, וּלְקָרֵב לְפָנָיו. אֶתֵּן לוֹ בַּמֶּה שֶׁיִּתְעַסֵּק, וְיַעֲזֹב אֶת בָּנַי. וְהִנֵּה נִמְצָא בְּמִי שֶׁיִּתְעַסֵּק. מִיָּד אָמַר לוֹ, הַשַּׂמְתָּ לִבְּךְ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, וּמִיָּד הִפְסִיק בִּדְבָרִים אֶת הַקָּטֵגוֹר. וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר הֲחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ו׳: ה׳-ז׳

א. כָּל הַצָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם וְהִטְבִּיל יָדָיו בְּמֵי מִקְוֶה אֵינוֹ צָרִיךְ דָּבָר אַחֵר. וְאִם הִטְבִּילָן בְּמַיִם שֶׁאֵין בָּהֶם שִׁעוּר מִקְוֶה אוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין שֶׁבְּקַרְקַע לֹא עָשָׂה כְּלוּם שֶׁאֵין הַמַּיִם שְׁאוּבִים מְטַהֲרִין אֶת הַיָּדַיִם אֶלָּא בִּנְטִילָה:

ב. כָּל הַנּוֹטֵל יָדָיו צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים. בַּמַּיִם עַצְמָן שֶׁלֹּא יְהוּ פְּסוּלִין לִנְטִילַת יָדַיִם. וּבְשִׁעוּר שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶן רְבִיעִית לְכָל שְׁתֵּי יָדַיִם. וּבַכְּלִי שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם שֶׁנוֹטְלִין בָהֵן בְּכְלִי. וּבְנוֹטֵל שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם בָּאִין מִכֹּחַ נוֹתֵן:

ג. אַרְבָּעָה דְּבָרִים פּוֹסְלִין אֶת הַמַּיִם. שִׁנּוּי מַרְאֶה וְגִלּוּי וַעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בָּהֶן. וְהֶפְסֵד שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת הַבְּהֵמָה מִלִּשְׁתּוֹת מֵהֶן. כֵּיצַד מַיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאִיתָן בֵּין בְּכֵלִים בֵּין בְּקַרְקָעוֹת בֵּין מֵחֲמַת דָּבָר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן בֵּין מֵחֲמַת מְקוֹמָן הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין. וְכֵן אִם נִתְגַּלּוּ גִּלּוּי הָאוֹסֵר אוֹתָן מִשְּׁתִיָּה נִפְסְלוּ בִּנְטִילַת יָדַיִם:

מוסר שערי תשובה ג׳: קפ״ד-קפ״ה

מִי שֶׁמַּתְעֶה אֶת חֲבֵרוֹ לֵאמֹר כִּי עָשָׂה עִמּוֹ טוֹבָה אוֹ דִּבֵּר טוֹב עָלָיו וְלֹא עָשָׂה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָסוּר לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת וַאֲפִלּוּ דַּעַת גּוֹי וְהִנֵּה הַחֵטְא הַזֶּה חָמוּר אֵצֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִגֶּזֶל הַגּוֹי יַעַן וּבְיַעַן כִּי שְׂפַת שֶׁקֶר אַשְׁמָה רַבָּה וְנִתְחַיַּבְנוּ עַל גִּדְרֵי הָאֱמֶת כִּי הוּא מִיסוֹדֵי הַנֶּפֶשׁ. מִי שֶׁמִּשְׁתַּבֵּחַ בְּמַעֲלוֹת שֶׁאֵינָם נִמְצָאוֹת בּוֹ אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי יז) לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר אַף כִּי לְנָדִיב שְׂפַת שָׁקֶר. פֵּרוּשׁ אֵין לְנָבָל לְהִתְגָּאוֹת וּלְהִתְנַשֵּׂא בְּמַעֲלַת אֲבוֹתָיו כִּי אָמְרוּ בְּמִקְרָא שֶׁל מַעְלָה מִזֶּה (שם) וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם אַף כִּי אֵין לְנָדִיב לְהִתְכַּבֵּד בַּשֶּׁקֶר וְלֵאמֹר כֹּה עָשִׂיתִי וּפִזַּרְתִּי וְנָתַתִּי וְלֹא כֵן עָשָׂה. וְזֶה גְּנַאי לְכָל אָדָם כָּל שֶׁכֵּן לְנָדִיב יְגַנֶּה נִדְבוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי הִלֵּל עַל נַפְשׁוֹ עַל מַה שֶּׁלֹּא עָשָׂה כִּי זֹאת תִּהְיֶה לְעֵדָה כִּי לִבּוֹ בְּכָל צִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב