פרשת שופטים יום שישי

רש״יפֶּן יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם. לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לְהָכִין לְךָ דֶּרֶךְ וְעָרֵי מִקְלָט רַבִּים:
ואם ירחיב … כאשר נשבע. לָתֵת לְךָ אֶרֶץ קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי:
על פי שני עדים. וְלֹא שֶׁיִּכְתְּבוּ עֵדוּתָם בְּאִגֶּרֶת וְיִשְׁלְחוּ לְבֵית דִּין, וְלֹא שֶׁיַּעֲמֹד תֻּרְגְּמָן בֵּין הָעֵדִים וּבֵין הַדַּיָּנִים (ספרי):
לפני ה'. יִהְיֶה דּוֹמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ עוֹמְדִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים פ"ב) בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט (סנהדרין ו'):
כי ה' אלהיכם וגו'. הֵם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת, מֶה הָיָה סוֹפוֹ? נָפַל וְנָפְלוּ עִמּוֹ:
ונתנה ה' אלהיך בידך. אִם עָשִׂיתָ כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, סוֹף שֶׁה' נוֹתְנָהּ בְּיָדֶךָ (שם):
ידינו לא שפכה. וְכִי עָלְתָה עַל לֵב שֶׁזִּקְנֵי בֵית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵם? אֶלָּא לֹא רְאִינוּהוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת וּבְלֹא לְוָיָה (סוטה מ"ה). הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כפר לעמך ישראל:

רש״יוְיָסַפְתָּ֨ לְךָ֥ עוֹד֙ שָׁלֹ֣שׁ. הֲרֵי תֵשַׁע, שָׁלוֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשָׁלוֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְשָׁלוֹשׁ לֶעָתִיד לָבֹא (ספרי):

רש״יוְכִֽי יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ. עַל יְדֵי שִׂנְאָתוֹ הוּא בָא לִידֵי וארב לו, מִכָּאן אָמְרוּ עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה, סוֹפוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה, לְפִי שֶׁעָבַר עַל לֹא תִשְׂנָא (ויקרא י"ט), סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְגוֹ'", שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב וְכִי יָקוּם אִישׁ וְאָרַב לְרֵעֵהוּ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ (ספרי):

רש״ילֹא תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖. שֶׁלֹּא תֹאמַר הָרִאשׁוֹן כְּבָר נֶהֱרַג, לָמָּה אָנוּ הוֹרְגִים אֶת זֶה וְנִמְצְאוּ שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים הֲרוּגִים? (שם):

רש״ילֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל. לְשׁוֹן "נָסֹגוּ אָחוֹר" (ישעיהו מ"ב), שֶׁמַּחֲזִיר סִימַן חֲלֻקַּת הַקַּרְקַע לְאָחוֹר לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ לְמַעַן הַרְחִיב אֶת שֶׁלּוֹ; וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר "לֹא תִגְזֹל" (ויקרא י"ט), מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַסִּיג? לִמֵּד עַל הָעוֹקֵר תְּחוּם חֲבֵרוֹ שֶׁעוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. יָכוֹל אַף בְּחוּץ לָאָרֶץ? תַּ"לֹ בנחלתך אשר תנחל וגו', בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא מִשּׁוּם לֹא תִגְזֹל (ספרי):

רש״יעֵ֨ד אֶחָ֜ד. זֶה בָנָה אָב – כָּל עֵד שֶׁבַּתּוֹרָה שְׁנַיִם אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרֵט לְךָ בוֹ אֶחָד (סנהדרין ל'):
לְכׇל עָוֺן֙ וּלְכׇל חַטָּ֔את. לִהְיוֹת חֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל עֵדוּתוֹ, לֹא עֹנֶשׁ גּוּף וְלֹא עֹנֶשׁ מָמוֹן, אֲבָל קָם הוּא לִשְׁבוּעָה; אָמַר לַחֲבֵרוֹ תֵּן לִי מָנֶה שֶׁהִלְוִיתִיךָ, אָמַר לוֹ אֵין לְךָ בְיָדִי כְּלוּם וְעֵד אֶחָד מְעִידוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ, חַיָּב לִשָּׁבַע לוֹ (שבועות מ'):

רש״ילַעֲנ֥וֹת בּ֖וֹ סָרָֽה. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ, שֶׁהוּסַר הָעֵד הַזֶּה מִכָּל הָעֵדוּת הַזֹּאת. כֵּיצַד? שֶׁאָמְרוּ לָהֶם וַהֲלֹא עִמָּנוּ הֱיִיתֶם אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי (מכות ה'):

רש״יוְעָמְד֧וּ שְׁנֵֽי הָאֲנָשִׁ֛ים. בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְלִמֵּד שֶׁאֵין עֵדוּת בְּנָשִׁים, וְלִמֵּד שֶׁצְּרִיכִין לְהָעִיד עֵדוּתָן מֵעוֹמֵד (שבועות ל'):
אֲשֶׁר לָהֶ֥ם הָרִ֖יב. אֵלּוּ בַעֲלֵי הַדִּין:
אֲשֶׁ֥ר יִהְי֖וּ בַּיָּמִ֥ים הָהֵֽם. יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ, צָרִיךְ אַתָּה לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד:

רש״יוְדָרְשׁ֥וּ הַשֹּׁפְטִ֖ים הֵיטֵ֑ב. עַל פִּי הַמְזִמִּין אוֹתָם, שֶׁבּוֹדְקִים וְחוֹקְרִים אֶת הַבָּאִים לַהֲזִימָם בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה:
וְהִנֵּ֤ה עֵֽד שֶׁ֙קֶר֙ הָעֵ֔ד. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עֵד — בִּשְׁנַיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר:

רש״יכַּאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם. וְלֹא כַאֲשֶׁר עָשָׂה, מִכָּאן אָמְרוּ הָרְגוּ אֵין נֶהֱרָגִין (מכות ה'):
לַעֲשׂ֣וֹת לְאָחִ֑יו. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לאחיו? לִמֵּד עַל זוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן נְשׂוּאָה שֶׁאֵינָן בִּשְׂרֵפָה אֶלָּא כְּמִיתַת הַבּוֹעֵל שֶׁהִיא בְחֶנֶק, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ"א) "הִיא בָאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" – הִיא וְלֹא בוֹעֲלָהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן לאחיו, כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, וְלֹא כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לַאֲחוֹתוֹ, אֲבָל בְּכָל שְׁאָר מִיתוֹת הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ וְזוֹמְמֵי אִשָּׁה נֶהֱרָגִין כְּזוֹמְמֵי אִישׁ, כְּגוֹן שֶׁהֱעִידוּהָ שֶׁהָרְגָה אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת, נֶהֱרָגִין בְּמִיתָתָהּ, שֶׁלֹּא מִעֵט כָּאן אֲחוֹתוֹ אֶלָּא בְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְקַיֵּם בָּהֶן הֲזַמָּה כְּמִיתַת הַבּוֹעֵל (ספרי; סנהדרין צ'):

רש״ייִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ. מִכָּאן שֶׁצְּרִיכִין הַכְרָזָה – אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי נֶהֱרָגִין עַל שֶׁהוּזַמּוּ בְּבֵית דִּין (סנהדרין פ"ט):

רש״יעַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙. מָמוֹן, וְכֵן שֵׁן בְּשֵׁן וְגוֹ' (ספרי; בבא קמא פ"ד):

רש״יכִּֽי תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה. סָמַךְ הַכָּתוּב יְצִיאַת מִלְחָמָה לְכָאן, לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין מְחֻסַּר אֵבֶר יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה (עי' ספרי); דָּבָר אַחֵר, לוֹמַר לְךָ אִם עָשִׂיתָ מִשְׁפַּט צֶדֶק, אַתָּה מֻבְטָח שֶׁאִם תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה אַתָּה נוֹצֵחַ, וְכֵן דָוִד הוּא אוֹמֵר (תהילים קי"ט) עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעוֹשְׁקָי (תנחומא):
עַל אֹיְבֶ֗ךָ. יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּאוֹיְבִים, אַל תְּרַחֵם עֲלֵיהֶם כִּי לֹא יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ:
ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙. בְּעֵינַי כֻּלָּם כְּסוּס אֶחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ו') וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות ט"ו) כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה (עי' ספרי):
עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔. בְּעֵינֶיךָ הוּא רַב, אֲבָל בְּעֵינַי אֵינוֹ רַב (שם):

רש״יכְּקָֽרׇבְכֶ֖ם אֶל הַמִּלְחָמָ֑ה. סָמוּךְ לְצֵאתְכֶם מִן הַסְּפָר – מִגְּבוּל אַרְצְכֶם:
וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן. הַמָּשׁוּחַ לְכָךְ, וְהוּא הַנִּקְרָא "מְשׁוּחַ מִלְחָמָה":
וְדִבֶּ֥ר אֶל הָעָֽם. בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (סוטה מ"ב):

רש״ישְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל. אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם זְכוּת אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע בִּלְבַד, כְּדַאי אַתֶּם שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:
עַל אֹיְבֵיכֶ֑ם. אֵין אֵלּוּ אַחֵיכֶם, שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם אֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיכֶם, אֵין זוֹ כְּמִלְחֶמֶת יְהוּדָה עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב' כ"ח ט"ו) "וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּישׁוּם וַיַּנְעִילוּם וַיַּאֲכִילוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן", אֶלָּא עַל אוֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים, לְפִיכָךְ הִתְחַזְּקוּ לַמִּלְחָמָה (ספרי; סוטה מ"ב):
אַל יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל תַּחְפְּז֛וּ וְאַל תַּֽעַרְצ֖וּ. אַרְבַּע אַזְהָרוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁמַּלְכֵי הָאֻמּוֹת עוֹשִׂים, מְגִיפִין בִּתְרִיסֵיהֶם כְּדֵי לְהַקִּישָׁן זֶה לָזֶה כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ קוֹל שֶׁיַּחְפְּזוּ אֵלּוּ שֶׁכְּנֶגְדָן וְיָנוּסוּ, וְרוֹמְסִים בְּסוּסֵיהֶם וּמַצְהִילִין אוֹתָם לְהַשְׁמִיעַ קוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת סוּסֵיהֶם, וְצוֹוְחִין בְּקוֹלָם, וְתוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָרוֹת וּמִינֵי מַשְׁמִיעֵי קוֹל:
אַל יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם. מִצַּהֲלַת סוּסִים:
אַל תִּֽירְא֧וּ. מֵהֲגָפַת הַתְּרִיסִין:
וְאַֽל תַּחְפְּז֛וּ. מִקּוֹל הַקְּרָנוֹת:
וְאַל תַּֽעַרְצ֖וּ. מִקּוֹל הַצְּוָחָה (שם):

רש״יהַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם. זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן (סוטה מ"ב):

רש״יוְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ. וְלֹא דָּר בּוֹ, חִנּוּךְ לְשׁוֹן הַתְחָלָה:
וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ. וְדָבָר שֶׁל עָגְמַת נֶפֶשׁ הוּא זֶה:
פֶּן יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה. יָשׁוּב פֶּן יָמוּת, שֶׁאִם לֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵי הַכֹּהֵן כְּדַאי הוּא שֶׁיָּמוּת (ספרי):

רש״יוְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ. לֹא פְּדָאוֹ בַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, שֶׁהַפֵּרוֹת טְעוּנִין לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם אוֹ לְחַלְּלָן בְּדָמִים וְלֶאֱכֹל הַדָּמִים בִּירוּשָׁלַיִם:

רש״יוְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮. לָמָּה נֶאֱמַר כָּאן ויספו? מוֹסִיפִין זֶה עַל דִּבְרֵי הַכֹּהֵן, שֶׁהַכֹּהֵן מְדַבֵּר וּמַשְׁמִיעַ מִן שמע ישראל עַד להושיע אתכם, וּמִי הָאִישׁ וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי כֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ, וְזֶה שׁוֹטֵר מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ (סוטה מ"ג):
הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה; רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, וּלְכָךְ תָּלְתָה לוֹ תוֹרָה לַחֲזֹר עַל בַּיִת וְכֶרֶם וְאִשָּׁה, לְכַסּוֹת עַל הַחוֹזְרִים בִּשְׁבִיל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם שֶׁלֹּא יָבִינוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי עֲבֵרָה, וְהָרוֹאֵהוּ חוֹזֵר אוֹמֵר שֶׁמָּא בָּנָה בַיִת אוֹ נָטַע כֶּרֶם אוֹ אֵרַשׂ אִשָּׁה (סוטה מ"ד):

רש״ישָׂרֵ֥י צְבָא֖וֹת. שֶׁמַּעֲמִידִין זַקָּפִין מִלִּפְנֵיהֶם וּמִלְּאַחֲרֵיהֶם וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲזֹר הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו; זַקָּפִין – בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין בִּקְצֵה הַמַּעֲרָכָה לִזְקֹף אֶת הַנּוֹפְלִים וּלְחַזְּקָם בִּדְבָרִים, שׁוּבוּ אֶל הַמִּלְחָמָה וְלֹא תָנוּסוּ, שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה (ספרי; סוטה מ"ד):

רש״יכִּֽי תִקְרַ֣ב אֶל עִ֔יר. בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן "כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת וְגוֹ'" (ספרי):

רש״יכׇּל הָעָ֣ם הַנִּמְצָא בָ֗הּ. אֲפִלּוּ אַתָּה מוֹצֵא בָהּ מִשִּׁבְעָה אֻמּוֹת שֶׁנִּצְטַוִּיתָ לְהַחֲרִימָם, אַתָּה רַשַּׁאי לְקַיְּמָם (שם):
לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ. עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִסִּים וְשִׁעְבּוּד (שם):

רש״יוְאִם לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה. הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁאִם לֹא תַשְׁלִים עִמְּךָ סוֹפָהּ לְהִלָּחֵם בְּךָ אִם תַּנִּיחֶנָּה וְתֵלֵךְ (שם):
וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָ. אַף לְהַרְעִיבָהּ וּלְהַצְמִיאָהּ וְלַהֲמִיתָהּ מִיתַת תַּחֲלוּאִים (שם):

רש״יוְהַטַּ֨ף. אַף טַף שֶׁל זְכָרִים, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְהִכִּיתָ אֶת כָל זְכוּרָהּ"? בַּגְּדוֹלִים (שם):

רש״יכַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖. לְרַבּוֹת אֶת הַגִּרְגָּשִׁי (שם):

רש״ילְמַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא יְלַמְּד֤וּ. הָא אִם עָשׂוּ תְשׁוּבָה וּמִתְגַיְּרִין אַתָּה רַשַּׁאי לְקַבְּלָם (שם):

רש״ייָמִ֨ים. שְׁנַיִם:
רַבִּ֜ים. שְׁלוֹשָׁה, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין צָרִין עַל עַיָּרוֹת שֶׁל גּוֹיִם פָּחוֹת מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת, וְלִמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ בְּשָׁלוֹם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל ב א') וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם (ספרי); וּבְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דִּלְמָא, שֶׁמָּא הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ הַמָּצוֹר מִפָּנֶיךָ לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרֵי רָעָב וְצָמָא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר? לָמָּה תַּשְׁחִיתֶנּוּ?:

רש״יעַ֥ד רִדְתָּֽהּ. לְשׁוֹן רִדּוּי, שֶׁתְּהֵא כְּפוּפָה לְךָ:

רש״יוְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ. מְיֻחָדִים שֶׁבִּזְקֵנֶיךָ, אֵלּוּ סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה (סוטה מ"ד):
וּמָדְדוּ֙. מִמָּקוֹם שֶׁהֶחָלָל שׁוֹכֵב:
אֶל הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל. לְכָל צַד וְצַד לֵידַע אֵי זוֹ קְרוֹבָה:

רש״יאֶל נַ֣חַל אֵיתָ֔ן. קָשֶׁה, שֶׁלֹּא נֶעֱבַד:
וְעָֽרְפוּ. קוֹצֵץ עָרְפָּהּ בְּקוֹפִיץ; אָמַר הַקָּבָּ"ה תָּבֹא עֶגְלָה בַת שְׁנָתָהּ שֶׁלֹּא עָשְׂתָה פֵרוֹת וְתֵעָרֵף בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת, לְכַפֵּר עַל הֲרִיגָתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁלֹּא הִנִּיחוּהוּ לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת (סוטה מ"ו):

רש״יוְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם. הַכָּתוּב מְבַשְּׂרָם, שֶׁמִּשֶּׁעָשׂוּ כֵן יְכֻפַּר לָהֶם הֶעָוֹן (שם):

רש״יוְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר. מַגִּיד שֶׁאִם נִמְצָא הַהוֹרֵג אַחַר שֶׁנִּתְעָרְפָה הָעֶגְלָה הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג וְהוּא הישר בעיני ה' (סוטה מ"ז; כתובות ל"ז):

רש״ימִי אַ֤תְּ. בַּת צַדִּיקִים כְּמוֹתֵךְ, מְלֵאָה זְכֻיּוֹת, לָמָּה תִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ אֲשֶׁר סוֹפוֹ לָמוּת?
וַתִּשְׁכַּח ה׳ עֹשֶׂךָ. וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עָלָיו:
הַמֵּצִ֔יק. מוֹשְׁלֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם הַמְשַׁעְבְּדִים בָּכֶם:
כַּאֲשֶׁ֥ר כּוֹנֵ֖ן. נִזְדַּמֵּן:
וְאַיֵּ֖ה חֲמַ֥ת הַמֵּצִֽיק. מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ:
מִהַ֥ר צֹעֶ֖ה לְהִפָּתֵ֑חַ. אֲפִלּוּ נְקָבִין קָשִׁין עָלָיו, וְצָרִיךְ הוּא לְהִפָּתֵחַ בְּהִלּוּךְ הַמֵּעַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת לַשַּׁחַת, וְכֵיוָן שֶׁמִּהַר לְהִפָּתֵחַ צָרִיךְ הוּא לִמְזוֹנוֹת רַבִּים, שֶׁאִם יֶחְסַר לַחְמוֹ אַף הוּא יָמוּת:
צֹעֶ֖ה. לְשׁוֹן דָּבָר הָעוֹמֵד לִהְיוֹת נִירוֹק, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר בְּמוֹאָב שֶׁדִּמָּהוּ הַנָּבִיא לְיַיִן (ירמיהו מח: יא) ״הַשֹּׁקֵט אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי״, וְנֶאֱמַר שָׁם ״וְשָׁלַחְתִּי לוֹ צֹעִים וְצֵעֻהוּ וְכֵלָיו יָרִיקוּ״. דָּבָר אַחֵר: מִהַר צֹעֶה – אוֹתוֹ הָאוֹיֵב הַמֵּצִיק, שֶׁהוּא עַכְשָׁיו חֲגוּר מָתְנַיִם, חֲלוּץ כֹּחַ, יְמַהֵר לְהִפָּתֵחַ וְלִהְיוֹת חַלָּשׁ:
צֹעֶ֖ה. חוֹגֵר, כְּמוֹ (ישעיהו סג: א) ״צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ״:
וְלֹא יָמ֣וּת. הַמָּסוּר בְּיָדוֹ לַשַּׁחַת, אֲבָל הַלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן מִדְּרַשׁ אַגָּדָה הוּא בִּפְסִיקְתָּא רַבָּתִי (פסיקתא רבתי לג:):
רֹגַ֣ע הַיָּ֔ם. לְשׁוֹן ״עוֹרִי רָגַע״ (איוב ז: ה), פרונצ״א בלע״ז:
לִנְטֹ֤עַ שָׁמַ֙יִם֙. ״לְקַיָּמָא עַמָּא דַּאֲמִיר עֲלֵיהוֹן דְּיִסְגּוֹן כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא״ (תרגום יונתן):
וְלִיסֹ֣ד אָ֔רֶץ. ״וּלְשַׁכְלָלָא כְּנִישְׁתָּא דַּאֲמִיר עֲלֵיהוֹן דְּיִסְגּוֹן כְּעַפְרָא דְּאַרְעָא״:
קֻבַּ֜עַת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״פַּיְלֵי״, וְהוּא שֵׁם כּוֹס. וְלִי נִרְאֶה: קֻבַּעַת – אֵלּוּ הַשְּׁמָרִים הַקְּבוּעִים בְּתַחְתִּית הַכְּלִי, וּמָצִית יוֹרֶה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ״ (תהלים עה: ט):
הַתַּרְעֵלָ֛ה. הוּא מַשְׁקֶה הַמְטַמְטֵם וּמַתִּישׁ כֹּחַ הָאָדָם כְּאָסוּר וְקָשׁוּר וּמְעֻטָּף, כְּמוֹ ״וְהַבְּרוֹשִׁים הָרְעָלוּ״ (נחום ב: ד), ״וְהַשֵּׁרוֹת וְהָרְעָלוֹת״ (ישעיהו ג: יט), שֶׁהוּא לְשׁוֹן ׳עִטּוּף׳, וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת סה א) מָדִיּוֹת רְעוּלוֹת – מִין סַרְבָּל נָאֶה לְהִתְעַטֵּף בּוֹ:
תַּרְעֵלָה. אינטומישמנ״ט בלע״ז:
מָצִֽית. אגושטי״ר בלע״ז:
שְׁתַּ֤יִם הֵ֙נָּה֙ קֹרְאֹתַ֔יִךְ. צָרוֹת כְּפוּלוֹת, שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם:
מִ֥י אֲנַחֲמֵֽךְ. מִי אָבִיא לָךְ לְנַחֲמֵךְ וְלוֹמַר: אַף אֻמָּה פְּלוֹנִית הִיא לָקְתָה דֻּגְמָתֵךְ?
עֻלְּפ֥וּ. לְשׁוֹן ׳עֲיֵפוּת׳, כְּמוֹ (עמוס ח: יג) ״תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלוֹת בַּצָּמָא״, פשמי״ר בלע״ז:
כְּת֣וֹא מִכְמָ֑ר. הֶפְקֵר כְּתוֹא זֶה שֶׁנָּפַל לְמִכְמָר. תּוֹא כְּמוֹ ״וּתְאוֹ וָזָמֶר״ (דברים יד: ה):
וּשְׁכֻרַ֖ת וְלֹ֥א מִיָּֽיִן. שְׁכֻרַת מִדָּבָר אַחֵר שֶׁלֹּא מִיָּיִן:
יָרִ֣יב עַמּ֔וֹ. אֲשֶׁר יָדִין דִּין עַמּוֹ:
מוֹגַ֔יִךְ. מְנִיעֵיךְ וּמְטַלְטְלֵיךְ, כְּמוֹ ״וְהִנֵּה הֶהָמוֹן נָמוֹג״ (שמואל א יד: טז). קרושלי״ר בלע״ז:
שְׁחִ֣י וְנַעֲבֹ֑רָה. עַל גַּבֵּךְ:
הִתְנַעֲרִ֧י. אישקור״א בלע״ז, כִּמְנַעֵר אֶת הַטַּלִּית (שבת קמז א):
ק֚וּמִי. מִן הָאָרֶץ, מִגִּזְרַת ״לָאָרֶץ תֵּשֵׁב״ (ישעיהו ג: כו):
שְּׁבִ֖י. עַל הַכִּסֵּא:
הִתְפַּתְּחִי. הֱוִי נִתֶּרֶת:
מוֹסְרֵ֣י. קריגל״ש בלע״ז:
שְּׁבִ֖י. כְּמוֹ ׳שְׁבוּיָה׳:
חִנָּ֖ם נִמְכַּרְתֶּ֑ם. עַל עִסְקֵי חִנָּם, הוּא יֵצֶר הָרָע שֶׁאֵינוֹ לָכֶם לְשָׂכָר:
וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף תִּגָּאֵֽלוּ. אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה (ירושלמי תענית א א):
מִצְרַ֛יִם יָֽרַד עַמִּ֥י וגו׳. הֵם הַמִּצְרִיִּים הָיוּ לָהֶם קְצָת חוֹב עֲלֵיהֶם, שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם אַכְסַנְיָא וְכִלְכְּלוּם, אֲבָל אַשּׁוּר בְּאֶפֶס וּבְחִנָּם עֲשָׁקוֹ:
מַה לִּי פֹה֙. לָמָּה אֲנִי שׁוֹהֵא וּמַשְׁהֵא בָּנַי כָּאן?
יְהֵילִ֙ילוּ֙. מִתְפָּאֲרִים לֵאמֹר: ״יָדֵינוּ רָמָה״ (דברים לב: כז):
מִנֹּאָֽץ. מִתְנָאֵץ, וַהֲרֵי זֶה דֻּגְמַת ״וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו״ (במדבר ז: פט):
יֵדַ֥ע עַמִּ֖י. כְּשֶׁאֶגְאָלֵם יַכִּירוּ, כִּי שְׁמִי אָדוֹן, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל, כְּמַשְׁמָעוֹ (חגיגה טו:-טז.):
לָכֵן֙ בַּיּ֣וֹם. גְּאֻלָּתָם יָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי קִיַּמְתִּי:
צֹפַ֛יִךְ. צוֹפִים שֶׁמַּעֲמִידִין עַל הַחוֹמוֹת וְהַמִּגְדָּלִים לְבַשֵּׂר וְלִרְאוֹת מִי בָּא לָעִיר:
חָשַׂ֤ף. גִּלָּה:
טָמֵ֖א אַל תִּגָּ֑עוּ. שֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִלִּגַּע בָּהֶם:
צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ. מִתּוֹךְ הַגָּלוּת, כָּל נֶחָמוֹת הָאֵלּוּ הָאַחֲרוֹנוֹת אֵינָן אֶלָּא עַל גָּלוּת הָאַחֲרוֹן:
הִבָּ֕רוּ. הִטַּהֲרוּ:
נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה׳. הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, שֶׁהֲיִיתֶם נוֹשְׂאִים כֵּלָיו (שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) בַּמִּדְבָּר (מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים):
כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם. שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁבְּסוֹף הַמִּקְרָא הַזֶּה מְיַשְּׁבִין שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁבְּרֹאשׁוֹ: כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ – מָה טַעַם? כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה׳ לַנְחוֹתְכֶם הַדֶּרֶךְ, וּמִי שֶׁשְּׁלוּחוֹ מַקְדִּים לְפָנָיו לַנְחוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ אֵין יְצִיאָתוֹ בְחִפָּזוֹן. וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן – לְפִי שֶׁמְּאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ מֵאַחֲרֵיכֶם לִשְׁמֹר אֶתְכֶם מִכָּל רוֹדֵף, כְּמוֹ ״וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת״ (במדבר י: כה). הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה קָרוּי מְאַסֵּף, לְפִי שֶׁהוּא מַמְתִּין אֶת הַנֶּחֱלָשִׁים וְאֶת הַנִּכְשָׁלִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע ו: יג): ״וְהַמְאַסֵּף הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן״: