פרשת ואתחנן יום שישי

רש״ילא את אבתינו בִּלְבַד כרת ה' וגו'. כי אתנו וגו':
פנים בפנים. אָ"רַ בֶרֶכְיָה: כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה, אַל תֹּאמְרוּ אֲנִי מַטְעֶה אֶתְכֶם עַל לֹא דָבָר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַסַּרְסוּר עוֹשֶׂה בֵּין הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ, הֲרֵי הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ מְדַבֵּר עִמָּכֶם (פסיקתא רבתי):
ולא תנאף. אֵין לְשׁוֹן נִאוּף אֶלָּא בְאֵשֶׁת אִישׁ:
ואת תדבר אלינו. הִתַּשְׁתֶּם אֶת כֹּחִי כַּנְּקֵבָה, שֶׁנִּצְטַעַרְתִּי עֲלֵיכֶם וְרִפִּיתֶם אֶת יָדִי כִּי רָאִיתִי שֶׁאֵינְכֶם חֲרֵדִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו מֵאַהֲבָה, וְכִי לֹא הָיָה יָפֶה לָכֶם לִלְמֹד מִפִּי הַגְּבוּרָה וְלֹא לִלְמֹד מִמֶּנִּי?:
ה' אלהינו ה' אחד. ה' שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ עַתָּה, וְלֹא אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת, הוּא עָתִיד לִהְיוֹת ה' אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ג') כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה', וְנֶאֱמַר (זכריה י"ד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (ע' ספרי):
כי אתם המעט – הַמְמַעֲטִין עַצְמְכֶם, כְּגוֹן אַבְרָהָם שֶׁאָמַר (בראשית י"ח) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", וּכְגוֹן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁאָמְרוּ (שמות ט"ז) "וְנַחְנוּ מָה", לֹא כִנְבוּכַדְנֶאצַּר שֶׁאָמַר (ישעיהו י"ד) "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן", וְסַנְחֵרִיב (שם ל"ו) שֶׁאָמַר "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת", וְחִירָם שֶׁאָמַר (י"ח כ"ח) "אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי" (חולין פ"ט):
כי מאהבת ה'. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֶלָּא – לא מרבכם חשק ה' בכם, אֶלָּא מאהבת ה' אתכם:
ולשמרי מצותיו. אֵלּוּ הָעוֹשִׂין מִיִּרְאָה:

רש״יאֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן. שֶׁהוּא בַּמִּזְרָח, שֶׁהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי הָיָה בַּמַּעֲרָב:

רש״ילֵאמֹֽר. מוּסָב עַל דבר ה' עמכם בהר מתוך האש, לאמר אנכי ה' וגו' ואנכי עומד בין ה' וביניכם:

רש״ילְאֹהֲבַ֖י. אֵלּוּ הָעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה:

רש״ישְׁמ֖וֹ. וּבָרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר "זָכוֹר", שְׁנֵיהֶם בְּדִבּוּר אֶחָד וּבְתֵבָה אַחַת נֶאֶמְרוּ, וּבִשְׁמִיעָה אַחַת נִשְׁמְעוּ (מכילתא):

רש״יכַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣. קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בְּמָרָה (שבת פ"ז):
כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣. אַף עַל כִּבּוּד אָב וָאֵם נִצְטַוּוּ בְמָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט"ו) שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט (סנהדרין נ"ו):

רש״יוְזָכַרְתָּ֗֞ כִּ֣י עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ וגו'. עַל מְנָת כֵּן פְּדָאֲךָ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עֶבֶד וְתִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו:

רש״יוְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה. וְלָא תֵרוֹג, אַף הוּא לְשׁוֹן חֶמְדָּה, כְּמוֹ נֶחְמָד לְמַרְאֶה (בראשית ב') דִּמְתַרְגְּמִינָן דִּמְרַגַּג לְמִחְזֵי:

רש״יוְלֹ֣א יָסָ֑ף. מְתַרְגְּמִינָן "וְלָא פָּסִיק" (וּלְפִי שֶׁמִּדַּת בָּשָׂר וָדָם אֵינָן יָכוֹלִין לְדַבֵּר כָּל דְּבְרֵיהֶם בִּנְשִׁימָה אַחַת וּמִדַּת הַקָּבָּ"ה אֵינוֹ כֵן — לֹא הָיָה פוֹסֵק, וּמִשֶּׁלֹּא הָיָה פוֹסֵק לֹא הָיָה מוֹסִיף) כִּי קוֹלוֹ חָזָק וְקַיָּם לְעוֹלָם (סנהדרין י"ז); דָּ"אַ — ולא יסף לֹא הוֹסִיף לְהֵרָאוֹת בְּאוֹתוֹ פֻּמְבִּי:

רש״יכַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר. וְהֵיכָן דִּבֵּר? "וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם וְגוֹ'" (שמות כ"ג):

רש״יוְאָ֣הַבְתָּ֔. עֲשֵׂה דְּבָרָיו מֵאַהֲבָה, אֵינוֹ דוֹמֶה הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, הָעוֹשֶׂה אֵצֶל רַבּוֹ מִיִּרְאָה, כְּשֶׁהוּא מַטְרִיחַ עָלָיו מַנִּיחוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ (שם):
בְּכׇל לְבָבְךָ֥. בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ (ספרי; ברכות נ"ד); דָּבָר אַחֵר בכל לבבך שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבְּךָ חָלוּק עַל הַמָּקוֹם (ספרי):
וּבְכׇל נַפְשְׁךָ֖. אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ (ספרי; ברכות נ"ד):
וּבְכׇל מְאֹדֶֽךָ. בְּכָל מָמוֹנְךָ, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ (בראשית נ"ז), לְכָךְ נֶאֱמַר בְּכָל מְאֹדֶךָ. דָּ"אַ — ובכל מאדך בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁמּוֹדֵד לְךָ, בֵּין בְּמִדָּה טוֹבָה בֵּין בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת, וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים קט"ז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וְגוֹ' (ע' ספרי):

רש״יוְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה. וּמַהוּ הָאַהֲבָה? והיו הדברים האלה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר בְּהַקָּבָּ"ה וּמְדַּבֵּק בִּדְרָכָיו (ספרי):
אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם. לֹא יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִדְיוּטְגְּמָא יְשָׁנָה שֶׁאֵין אָדָם סוֹפְנָהּ, אֶלָּא כַּחֲדָשָׁה שֶׁהַכֹּל רָצִין לִקְרָאתָהּ; דְּיוּטְגְּמָא – מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הַבָּאָה בְּמִכְתָּב (ספרי):

רש״יוְשִׁנַּנְתָּ֣ם. לְשׁוֹן חִדּוּד הוּא, שֶׁיִּהְיוּ מְחֻדָּדִים בְּפִיךָ, שֶׁאִם יִשְׁאָלְךָ אָדָם דָּבָר לֹא תְהֵא צָרִיךְ לְגַמְגֵּם בּוֹ אֶלָּא אֱמֹר לוֹ מִיָּד (ספרי; קידושין ל'):
לְבָנֶ֔יךָ. אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים, מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּייִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, וְאוֹמֵר (מלכים ב ב') בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בֵּית אֵל, וְכֵן בְּחִזְקִיָּהוּ, שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּקְרָאָם בָּנִים שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב' כ"ט) בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ. וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים (שֶׁנֶּאֱמַר בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם) כָּךְ הָרַב קָרוּי אָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב') אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (ספרי):
וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם. שֶׁלֹּא יְהֵא עִקַּר דִּבּוּרְךָ אֶלָּא בָּם – עֲשֵׂם עִקָּר וְאַל תַּעֲשֵׂם טָפֵל (שם):
וּֽבְשׇׁכְבְּךָ֖. יָכוֹל אֲפִלּוּ שָׁכַב בַּחֲצִי הַיּוֹם, תַּ"ל ובקומך, יָכוֹל אֲפִלּוּ עָמַד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, תַּ"ל בשבתך בביתך ובלכתך בדרך – דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תוֹרָה, זְמַן שְׁכִיבָה וּזְמַן קִימָה (שם):

רש״יוּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל יָדֶ֑ךָ. אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבַּזְּרוֹעַ:
וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ. אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, וְעַל שֵׁם מִנְיַן פָּרָשִׁיּוֹתֵיהֶם נִקְרְאוּ טֹטָפוֹת, טט בְּכַתְפִּי שְׁתַּיִם פת בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם (סנהדרין ד'):

רש״ימְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ. מזזת כְּתִיב, שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא אַחַת:
וּבִשְׁעָרֶֽיךָ. לְרַבּוֹת שַׁעֲרֵי חֲצֵרוֹת וְשַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וְשַׁעֲרֵי עֲיָרוֹת (יומא י"א):

רש״יחֲצוּבִים֙. לְפִי שֶׁהוּא מְקוֹם טְרָשִׁין וּסְלָעִים נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן חֲצִיבָה:

רש״ימִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים. כְּתַרְגּוּמוֹ מִבֵּית עַבְדוּתָא – מִמָּקוֹם שֶׁהֱיִיתֶם שָׁם עֲבָדִים:

רש״יוּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ. אִם יֵשׁ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ וְעוֹבֵד אוֹתוֹ, אָז בִּשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ תְּהֵא זָהִיר בִּשְׁבוּעָתְךָ, וְאִם לָאו — לֹא תִשָּׁבֵעַ:

רש״ימֵאֱלֹהֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבוֹתֵיכֶֽם. הוּא הַדִּין לָרְחוֹקִים, אֶלָּא לְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת סְבִיבוֹתֶיךָ תּוֹעִים אַחֲרֵיהֶם, הֻצְרַךְ לְהַזְהִיר עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר:

רש״יבַּמַּסָּֽה. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁנִּסּוּהוּ בַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ (שמות י"ז):

רש״יהַיָּשָׁ֥ר וְהַטּ֖וֹב. זוֹ פְשָׁרָה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין:

רש״יכִּֽי יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר. יֵשׁ מָחָר שֶׁהוּא אַחַר זְמַן:

רש״יוְנָשַׁ֣ל. לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה וְהַתָּזָה, וְכֵן "וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל" (דברים י"ט):

רש״יוְלֹ֥א תְחׇנֵּֽם. לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן, אָסוּר לוֹ לָאָדָם לוֹמַר "כַּמָּה נָאֶה גוֹי זֶה". דָּבָר אַחֵר, לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנִיָּה בָּאָרֶץ (עבודה זרה כ'):

רש״יכִּֽי יָסִ֤יר אֶת בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י. בְּנוֹ שֶׁל גוֹי כְּשֶׁיִּשָּׂא אֶת בִּתְּךָ יָסִיר אֶת בִּנְךָ אֲשֶׁר תֵּלֵד לוֹ בִתְּךָ מֵאַחֲרַי, לִמְּדָנוּ שֶׁבֶּן בִּתְּךָ הַבָּא מִן הַגּוֹי קָרוּי בִּנְךָ, אֲבָל בֶּן בִּנְךָ הַבָּא מִן הַגּוֹיָה אֵינוֹ קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר עַל בִּתּוֹ לֹא תִקַּח כִּי תָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי:

רש״ימִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם. שֶׁל בִּנְיָן:
וּמַצֵּבֹתָ֖ם. אֶבֶן אַחַת:
וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙. אִילָנוֹת שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָן:
וּפְסִילֵיהֶ֖ם. צְלָמִים:

רש״יעַל פְּנֵ֥י. בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי שָׁם, וְזֶהוּ כָּל הָעוֹלָם. דָּ"אַ — כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי קַיָּם. עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּבָר פֵּרַשְׁתִּים:

רש״ילֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם. כִּפְשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ לְפִי שֶׁאֵין אַתֶּם מַגְדִּילִים עַצְמְכֶם כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה, לְפִיכָךְ חשק … בכם
כִּֽי אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דְּהָא:

רש״יוּמִשׇּׁמְר֤וֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה֙. מֵחֲמַת שָׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה:

רש״ילְאֶ֥לֶף דּֽוֹר. וּלְהַלָּן (דברים ה') הוּא אוֹמֵר "לַאֲלָפִים". כָּאן שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו, הוּא אוֹמֵר לאלף, וּלְהַלָּן שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְאֹהֲבַי, הוּא אוֹמֵר לַאֲלָפִים (סוטה ל"א):

רש״יוּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל פָּנָ֖יו. בְּחַיָּיו מְשַׁלֵּם לוֹ גְמוּלוֹ הַטּוֹב, כְּדֵי לְהַאֲבִידוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא:

רש״יהַיּ֖וֹם לַעֲשׂוֹתָֽם. וּלְמָחָר, לָעוֹלָם הַבָּא, לִטֹּל שְׂכָרָם (עירובין כ"ב):

רש״ינַחֲמ֥וּ נַחֲמ֖וּ. חוֹזֵר עַל נְבוּאוֹתָיו הָעֲתִידוֹת, לְפִי שֶׁמִכָּאן וְעַד סוֹף הַסֵּפֶר דִּבְרֵי נֶחָמוֹת, הִפְסִיק פָּרָשָׁה זוֹ בֵּינָם לְבֵין הַפֻּרְעָנוּת. נַחֲמוּ אַתֶּם נְבִיאַי, נַחֲמוּ אֶת עַמִּי:
כִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עֲתִידָה דְּתִיתְמְלִי מֵעַם גָּלוּותָהָא״, כְּמוֹ ״כִּי מָלְאָה מִצְּבָאָהּ״. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין צְבָאָהּ כְּמוֹ (איוב ז: א) ״הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אָרֶץ״:
נִרְצָ֖ה. נִתְפַּיֵּס:
כִּ֤י לָֽקְחָה֙ וגו׳. ״אֲרֵי קַבִּילַת כָּס תַּנְחוּמִין מִן קֳדָם ה׳ כְּאִלּוּ לָקַת עַל חַד תְּרֵין בְּכָל חַטָּאתָהָא״. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי לָקְחָה פּוּרְעָנוּת כִּפְלַיִם, וְאִם תֹּאמַר הֵיאַךְ מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׁלֵּם לְאָדָם כִּפְלַיִם בְּחֶטְאוֹ, מָצִינוּ מִקְרָא מָלֵא (ירמיהו טז: יח) ״וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה מִשְׁנֶה עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם״:
קוֹל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר:
פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה׳. דֶּרֶךְ יְרוּשָׁלַיִם, לָשׁוּב גְּלִיּוֹתֶיהָ לְתוֹכָהּ:
כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְהָהָר יִשְׁפָּל, הֲרֵי דֶּרֶךְ חֲלָקָה וְשָׁוָה וְנוֹחָה:
וְהָרְכָסִ֖ים. הָרִים הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה, וּמִתּוֹךְ סְמִיכָתָן מוֹרָד שֶׁבֵּינֵיהֶם זָקוּף וְאֵינוֹ מְעֻקָּם, שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לֵירֵד וְלַעֲלוֹת (הָרְכָסִים מְתֻרְגָּם ״גְּדוּדָיו״, לְשׁוֹן גּוֹבַהּ כְּמוֹ ׳גְּדוּדֵי הַנָּהָר׳):
הָרְכָסִים. כְּמוֹ ״וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן״ (שמות כח: כח):
לְבִקְעָֽה. קנפנייא בלע״ז, אֶרֶץ חֲלָקָה וְשָׁוָה:
ק֣וֹל. מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר אֵלַי: ״קְרָא״:
וְאָמַ֖ר. רוּחִי אֵלָיו: ״מָה אֶקְרָא?״ וְהַקּוֹל מְשִׁיבוֹ: ״זֹאת קְרָא: כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר״ – כָּל הַמַּגְבִּיהִים תֵּהָפֵךְ גְּדֻלָּתָם וְתִהְיֶה כֶּחָצִיר. (דבר אחר: כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר) – סוֹף אָדָם לָמוּת, לְפִיכָךְ אִם אָמַר לַעֲשׂוֹת חֶסֶד הֲרֵי הוּא כְּצִיץ הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר יְמוֹלֵל וְיִבַשׁ וְאֵין לִסְמוֹךְ עָלָיו, שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְקַיֵּם שֶׁמָּא יָמוּת, שֶׁכְּשֶׁיָּבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כֵּן כְּשֶׁמֵּת הָאָדָם בָּטְלָה הַבְטָחָתוֹ. אֲבָל דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם כִּי הוּא חַי וְקַיָּם וּבְיָדוֹ לְקַיֵּם, לְפִיכָךְ עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי וּבַשְּׂרִי מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן (ישעיהו מ: ט), כִּי מִפִּי הַחַי לְעוֹלָם הִיא הַבְטָחַת הַבְּשׂוֹרָה:
וְכׇל חַסְדּ֖וֹ כְּצִ֥יץ הַשָּׂדֶֽה. כִּי ״חֶסֶד וְגוֹ׳ חַטָּאת״ (משלי יד: לד):
נָ֣בֵֽל. כָּמַשׁ:
מְבַשֶּׂ֣רֶת צִיּ֔וֹן. ״נְבִיָּיא דִּמְבַשְּׂרִין לְצִיּוֹן״, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: ״רַגְלֵי מְבַשֵּׂר״ (ישעיהו נב: ז), זָכוּ – קַל כְּזָכָר, לֹא זָכוּ – תַּשׁ כִּנְקֵבָה, וּמְאַחֵר פְּעָמָיו עַד הַקֵּץ:
בְּחָזָ֣ק יָב֔וֹא. עַל הָאֻמּוֹת לִפָּרַע:
הִנֵּ֤ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ. מְזֻמָּן אִתּוֹ לַצַּדִּיקִים:
וּפְעֻלָּת֖וֹ. שְׂכַר פְּעֻלָּה שֶׁעָלָיו לִתֵּן לָהֶם:
כְּרֹעֶה֙. אֲשֶׁר עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ מְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ נוֹשְׂאָם:
עָל֖וֹת יְנַהֵֽל. ״מִינִיקְתָא בְּנִיחַ מְדַבַּר״ (תרגום יונתן), הַצֹּאן הַמְּנִיקוֹת:
יְנַהֵֽל. כְּמוֹ ׳מְנַהֵל׳:
מִֽי מָדַ֨ד וְגוֹ׳. כָּל זֶה הָיָה בּוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לִשְׁמוֹר הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ:
בְּשׇׁעֳל֜וֹ. בַּהֲלִיכָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״דָּרַכְתָּ בְיָם סוּסֶיךָ״ (חבקוק ג: טו). בְּשָׁעֳלוֹ כְּמוֹ ״בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים״ (במדבר כב: כד) – שְׁבִיל. דָּבָר אַחֵר: ׳שַׁעַל׳ שֵׁם כְּלִי הוּא, וְכֵן ״בְּשַׁעֲלֵי שְׂעוֹרִים״ (יחזקאל יג: יט):
תִּכֵּ֔ן. אמולאי״ר בלע״ז, לְשׁוֹן מִדָּה וּמִנְיָן, כְּמוֹ ״וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ״ (שמות ה: יח):
וְכָל בַּשָּׁלִישׁ. וּמָדַד בִּשְׁלִישִׁיּוֹת: שְׁלִישׁ מִדְבָּר, שְׁלִישׁ יִשּׁוּב, שְׁלִישׁ יַמִּים וּנְהָרוֹת. לָשׁוֹן אַחֵר: בַּשָּׁלִישׁ מִגּוּדָל וְעַד אַמָּה, שְׁלִישִׁי לָאֶצְבָּעוֹת. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא שֵׁם כְּלִי, וְכֵן ״וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ״ (תהלים פ: ו):
וְשָׁקַ֤ל בַּפֶּ֙לֶס֙ הָרִ֔ים. הַכֹּל לְפִי הָאָרֶץ: הַר כָּבֵד תָּקַע בְּאֶרֶץ קָשָׁה, וְהַקַּלִּים בְּאֶרֶץ רַכָּה:
מִֽי תִכֵּ֥ן. אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי הַנְּבִיאִים? ה׳ תִּכְּנוֹ, וְכְדַאי הוּא לְהֵאָמֵן:
וְאִ֖ישׁ עֲצָת֥וֹ יוֹדִיעֶֽנּוּ. רוּחוֹ, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ: וְאִישׁ עֲצָתוֹ מוּסָב לְרֹאשׁ הַמִּקְרָא מִי תִכֵּן אֶת רוּחוֹ, וּמִי אִישׁ עֲצָתוֹ אֲשֶׁר יוֹדִיעֶנּוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵצָה?
אֶת מִ֤י נוֹעָץ֙ וַיְבִינֵ֔הוּ. אֶת מִי מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נוֹעָץ, כְּמוֹ שֶׁנּוֹעָץ עִם הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם ״וַה׳ אָמַר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם וגו׳״ (בראשית יח: יז):
וַיְבִינֵ֔הוּ וַֽיְלַמְּדֵ֖הוּ בְּאֹ֣רַח מִשְׁפָּ֑ט. אֶת מִי מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עָשָׂה כֵּן, שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְאַבְרָהָם, שֶׁנָּתַן לֵב לְהַכִּירוֹ מֵאֵלָיו וּלְהָבִין בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי״ (בראשית כו: ה), וְאוֹמֵר ״לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וגו׳״ (בראשית יח: יט), וְכִלְיוֹתָיו הָיוּ נוֹבְעוֹת חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי״ (תהלים טז: ז). (אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ. הָאִישׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵן כָּל גּוֹיִם לְפָנָיו כְּמַר מִדְּלִי וְאֵיךְ יְלַמְּדוּ לוֹ):
הֵ֤ן גּוֹיִם֙ כְּמַ֣ר מִדְּלִ֔י. הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַמְמָאֲנִים לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאָם, וְאֵין חֲשׁוּבִין לוֹ לְהַעֲמִיד מֵהֶם לִנְבִיאִים לְגַלּוֹת סוֹדוֹ:
כְּמַ֣ר מִדְּלִ֔י. כְּטִפָּה מָרָה הַמְטַפְטֶפֶת מִשּׁוּלֵי הַדְּלִי, וּמִשְׁקַע טִנֹּפֶת הַמַּיִם וְרוֹקְבִין הָעֵץ, לימוניד״א בלע״ז:
וּכְשַׁ֥חַק מֹאזְנַ֖יִם. שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַעֲלָה עִפּוּשׁ וּמִשְׁתַּחֵק:
כַּדַּ֥ק. אָבָק דַּק:
יִטּֽוֹל. כְּאָבָק הַנִּשָּׂא וְעוֹלֶה עַל יְדֵי רוּחַ, כַּדַּק אֲשֶׁר יִנָּטֵל:
אֵ֥ין דֵּ֖י בָּעֵ֑ר. עַל מִזְבְּחוֹ:
וְחַ֨יָּת֔וֹ. שֶׁל לְבָנוֹן, אֵין דֵּי עוֹלָה. דָּבָר אַחֵר: וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וגו׳. לְכַפֵּר עַל עֲוֹן הָאֻמּוֹת:
כְּאַ֣יִן נֶגְדּ֑וֹ. כְּאַיִן הֵם בְּעֵינָיו, וְאֵין חֲשׁוּבִין לְפָנָיו:
נָסַ֣ךְ. לוֹ ״מַסֵּכָה״ (שמות לב: ד):
נָסַ֣ךְ חָרָ֔שׁ. חָרָשׁ שֶׁל בַּרְזֶל נוֹסְכוֹ מִבַּרְזֶל אוֹ מִנְּחֹשֶׁת, וְאַחַר כָּךְ הַצּוֹרֵף מְרַקְּעוֹ בְּטַסֵּי זָהָב וּמְצַפֵּהוּ מִלְמַעְלָה:
וּרְתֻק֥וֹת. שַׁלְשְׁלָאוֹת:
הַֽמְסֻכָּ֣ן תְּרוּמָ֔ה. אוֹ אִם בָּא לַעֲשׂוֹתוֹ שֶׁל עֵץ, הַמְלֻמָּד לְהַבְחִין בֵּין עֵץ הַמִּתְקַיֵּם לִשְׁאָר עֵצִים שֶׁלֹּא יִרְקַב מַהֵר יִבְחָר:
הַֽמְסֻכָּ֣ן. הַמְּלֻמָּד, כְּמוֹ (במדבר כב: ל) ״הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי״:
תְּרוּמָ֔ה. הַפְרָשָׁה, בְּרִירַת הָעֵצִים:
הֲלֹא תֵדְעוּ. מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ מִי יְסָדָהּ, וְאוֹתוֹ הָיָה לָכֶם לַעֲבוֹד:
ח֣וּג. לְשׁוֹן ״מְחוּגָה״ (ישעיהו מד: יג), עוּגָל, קומפ״ש בלע״ז:
וְיֹשְׁבֶ֖יהָ. לְפָנָיו כַּחֲגָבִים:
כַּדַּ֥ק. כִּירִיעָה, טייל״א בלע״ז:
אַ֣ף בַּל נִטָּ֗עוּ. אַף הֲרֵי הֵם כְּמִי שֶׁלֹּא נִטְעוּ:
אַ֚ף בַּל זֹרָ֔עוּ. וְעוֹד יָתֵר מִכָּאן, שֶׁיְּשֹׁרְשׁוּ וְיֵעָקְרוּ כְּאִלּוּ לֹא זֹרְעוּ. זְרִיעָה פְּחוּתָה מִנְּטִיעָה:
בַּל שֹׁרֵ֥שׁ בָּאָ֖רֶץ גִּזְעָ֑ם. לִכְשֶׁיֵּעָקְרוּ, לֹא יַשְׁרִישׁ הַגֶּזַע בָּאָרֶץ, שֶׁיְּהֵא מַחֲלִיף. כָּל ׳שֹׁרֶשׁ׳ שֶׁבַּמִּקְרָא טַעְמוֹ בְּאוֹת רִאשׁוֹנָה וּנְקוּדָה הָרֵי״שׁ פַּתַּח, וְזֶה טַעְמוֹ לְמַטָּה וְנָקוּד קָמַץ, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן פּוֹעֵל, אינרצינ״י בלע״ז:
מִי בָרָ֣א אֵ֔לֶּה. כָּל הַצָּבָא אֲשֶׁר תִּרְאוּ בַּמָּרוֹם:
מֵרֹ֤ב אוֹנִים֙. שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְשֶׁהוּא אַמִּיץ כֹּחַ, אִישׁ מֵהַצָּבָא לֹא נֶעְדָּר שֶׁלֹּא יִקְרָא בְּשֵׁם: