פרשת בהר יום ראשון

בהר · ראשון

תורה ויקרא כ״ה: א׳-ו׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:

כה (א) וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃

וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה בְּטוּרָא דְסִינַי לְמֵימָר:

רש״יבְּהַ֥ר סִינַ֖י. מָה עִנְיַן שְׁמִטָּה אֵצֶל הַר סִינַי? וַהֲלֹא כָל הַמִּצְוֹת נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי? אֶלָּא מַה שְּׁמִטָּה נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי אַף כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן מִסִּינַי, כָּךְ שְׁנוּיָה בְּתֹ"כֹּ; וְנִרְאֶה לִי שֶׁכָּךְ פֵּרוּשָׁהּ: לְפִי שֶׁלֹּא מָצִינוּ שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת שֶׁנִּשְׁנֵית בְּעַרְבוֹת מוֹאָב בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, לָמַדְנוּ שֶׁכְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי, וּבָא הַכָּתוּב וְלִמֵּד כָּאן עַל כָּל דִּבּוּר שֶׁנִּדְבַּר לְמֹשֶׁה, שֶׁמִּסִּינַי הָיוּ כֻלָּם, כְּלָלוֹתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן, וְחָזְרוּ וְנִשְׁנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב:
שבת לה'. לְשֵׁם ה', כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית (עי' ספרא):

(ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָֽה׃

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי תֵעֲלוּן לְאַרְעָא דִּי אֲנָא יָהֵב לְכוֹן וְתַשְׁמֵט אַרְעָא שְׁמִטְּתָא קֳדָם יְיָ:

(ג) שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃

שִׁית שְׁנִין תִּזְרַע חַקְלָךְ וְשִׁית שְׁנִין תִּכְסַח כַּרְמָךְ וְתִכְנוֹשׁ יָת עֲלַלְתַּהּ:

(ד) וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר׃

וּבְשַׁתָּא שְׁבִיעֲתָא נְיַח שְׁמִטְּתָא יְהֵי לְאַרְעָא דְּתַשְׁמֵט קֳדָם יְיָ חַקְלָךְ לָא תִזְרַע וְכַרְמָךְ לָא תִכְסָח:

רש״ייִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ. לַשָּׂדוֹת וְלַכְּרָמִים:
לֹ֥א תִזְמֹֽר. שֶׁקּוֹצְצִין זְמוֹרוֹתֶיהָ, וְתַרְגּוּמוֹ לָא תִכְסָח, וְדוֹמֶה לוֹ "קוֹצִים כְּסוּחִים" (ישעיהו ל"ג), "שְֹרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה" (תהילים פ'):

(ה) אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ׃

יָת כַּתֵּי דַחֲצָדָךְ לָא תֶחֱצַד וְיָת עִנְּבֵי שִׁבְקָךְ לָא תִקְטוֹף שְׁנַת שְׁמִטְּתָא יְהֵי לְאַרְעָא:

רש״יאֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙. אֲפִלּוּ לֹא זְרַעְתָּהּ וְהִיא צָמְחָה מִן הַזֶּרַע שֶׁנָּפַל בָּהּ בְּעֵת הַקָּצִיר וְהוּא קָרוּי סָפִיחַ:
לֹ֣א תִקְצ֔וֹר. לִהְיוֹת מַחֲזִיק בּוֹ כִּשְׁאָר קָצִיר, אֶלָּא הֶפְקֵר יִהְיֶה לַכֹּל:
נְזִירֶ֖ךָ. שֶׁהִנְזַרְתָּ וְהִפְרַשְׁתָּ בְנֵי אָדָם מֵהֶם וְלֹא הִפְקַרְתָּם:
לֹ֣א תִבְצֹ֑ר. אוֹתָם אֵינְךָ בוֹצֵר, אֶלָּא מִן הַמֻּפְקָר:

(ו) וְ֠הָיְתָ֠ה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאׇכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ׃

וּתְהֵי שְׁמִטַּת אַרְעָא לְכוֹן לְמֵיכַל לָךְ וּלְעַבְדָּךְ וּלְאַמְתָךְ וְלַאֲגִירָךְ וּלְתוֹתָבָךְ דְּדָיְרִין עִמָּךְ:

רש״יוְ֠הָיְתָ֠ה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ וגו'. אַעַ"פִּ שֶׁאֲסַרְתִּים עָלֶיךָ, לֹא בַאֲכִילָה וְלֹא בַּהֲנָאָה אֲסַרְתִּים, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִנְהֹג בָהֶם כְּבַעַל הַבַּיִת, אֶלָּא הַכֹּל יִהְיוּ שָׁוִים בָּהּ, אַתָּה וּשְׂכִירְךָ וְתוֹשָׁבְךָ:
שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאׇכְלָ֔ה. מִן הַשָּׁבוּת אַתָּה אוֹכֵל, וְאִי אַתָּה אוֹכֵל מִן הַשָּׁמוּר (ספרא):
לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ. לְפִי שֶׁנֶאֱמַר וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ (שמות כ"ג), יָכוֹל יִהְיוּ אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה לָעֲשִׁירִים, תַּ"לֹ לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ, הֲרֵי בְעָלִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֲמוּרִים כָּאן (ספרא):
וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔. אַף הַגּוֹיִם (שם):

נביאים ירמיהו ל״ב: ו׳-י״א

לב (ו) וַיֹּ֖אמֶר יִרְמְיָ֑הוּ הָיָ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

וַאֲמַר יִרְמְיָה הֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִמִי לְמֵימָר:

רש״יוַיֹּ֖אמֶר יִרְמְיָ֑הוּ וגו׳. לֹא לְצִדְקִיָּהוּ אָמַר כֵּן, אֶלָּא פֵּירֵשׁ הַכָּתוּב לָמָּה כְּלָאוֹ, וְחוֹזֵר לְדִבּוּרוֹ הָרִאשׁוֹן לְפָרֵשׁ מַה הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ:

(ז) הִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֽוֹת׃

הָא חֲנַמְאֵל בַּר שַׁלֻם אַחֲבוּךְ אָתֵי לְוָתָךְ לְמֵימָר זְבוּן לָךְ יַת חַקְלִי דְבַעֲנָתוֹת אֲרֵי לָךְ חַזְיָא אַחְסַנְתָּא לְמִזְבַּן:

רש״יבָּ֥א אֵלֶ֖יךָ. עַל פִּי הַדִּבּוּר:

(ח) וַיָּבֹ֣א אֵ֠לַ֠י חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן־דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת־שָׂדִ֨י אֲשֶׁר־בַּעֲנָת֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּֽי־לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה־לָ֑ךְ וָאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה הֽוּא׃

וַאֲתָא לְוָתִי חֲנַמְאֵל בַּר אַחֲבִי כְּפִתְגָמָא דַייָ לְדָרַת בֵּית אֲסִירַיָא וַאֲמַר לִי זְבוּן כְּעַן יַת חַקְלִי דִבְעֲנָתוֹת דִבְאֲרַע שִׁבְטָא בִנְיָמִין אֲרֵי לָךְ חַזְיָא יְרוּתָא וְלָךְ אַחְסַנְתָּא זְבוּן לָךְ וִידָעֵת אֲרֵי פִּתְגָמָא דַייָ הוּא:

(ט) וָֽאֶקְנֶה֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה מֵאֵ֛ת חֲנַמְאֵ֥ל בֶּן־דֹּדִ֖י אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֑וֹת וָֽאֶשְׁקְלָה־לּוֹ֙ אֶת־הַכֶּ֔סֶף שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף׃

וּזְבַנֵית יַת חַקְלָא מִן חֲנַמְאֵל בַּר אַחֲבִי דְבַעֲנָתוֹת וּתְקָלֵית לֵיהּ יַת כַּסְפָּא שַׁבְעָא מָנָן וַעֲסַר סִלְעִין דִכְסַף:

(י) וָאֶכְתֹּ֤ב בַּסֵּ֙פֶר֙ וָֽאֶחְתֹּ֔ם וָאָעֵ֖ד עֵדִ֑ים וָאֶשְׁקֹ֥ל הַכֶּ֖סֶף בְּמֹאזְנָֽיִם׃

וּכְתָבֵית בְּשִׁטְרָא וַחֲתָמֵית וְאַסְהֵידֵית סַהֲדֵין וּתְקָלֵית כַּסְפָּא בְּמוֹזְנַיָא:

(יא) וָאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַגָּלֽוּי׃

וּנְסֵיבֵית יַת שִׁטְרָא דִזְבִינָא יַת דִכְתִיב בְּעִיץ וַחֲתֵים כְּהִלְכָתָא וְכִדַחֲזָא וְיַת שִׁטְרָא פְּתִיחָא:

רש״יאֶת סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה. שְׁטַר הַמְּכִירָה:
אֶת הֶֽחָת֛וּם וְגוֹ׳. עִם חֲתִימָתוֹ, כְּשֶׁהוּא חָתוּם כְּדָת וְחֹק:
וְאֶת הַגָּלֽוּי. שֶׁהוּחְזַק בְּבֵית דִּין עַל פִּי עֵדָיו, וְכָתְבוּ וְחָתְמוּ הַדַּיָּנִין אַשְׁרְתָּא דְדַיָּנֵי, הוּא קִיּוּם הַשְּׁטָרוֹת (כתובות כא:), לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר גָּלוּי וּמְפֻרְסָם, פֶּן יָמוּתוּ הָעֵדִים. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ לְעִנְיַן גֵּט פָּשׁוּט וּמְקֻשָּׁר בְּבָבָא בַּתְרָא (קס.-קס:):

כתובים משלי כ״ח: י״א-ט״ז

כח (יא) חָכָ֣ם בְּ֭עֵינָיו אִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר וְדַ֖ל מֵבִ֣ין יַחְקְרֶֽנּוּ׃

גַבְרָא עַתִּירָא חַכִּים הוּא בְעַיְנוֹי וּמִסְכְּנָא סוּכְלְתָנָא בָסֵר לֵיהּ:

רש״יאִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר וְדַ֖ל מֵבִ֣ין. כְּנֶגֶד רַב וְתַלְמִיד הוּא מְדַבֵּר, שֶׁהַתַּלְמִיד חוֹקֵר וְעַל יָדוֹ הָרַב מִתְחַכֵּם:
וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב. מוֹדֶה פְּשָׁעָיו וְעוֹזְבָם מִשּׁוּב בָּם עוֹד:
אֲרִי נוֹהֵם. הוּא לָהֶם:

(יב) בַּעֲלֹ֣ץ צַ֭דִּיקִים רַבָּ֣ה תִפְאָ֑רֶת וּבְק֥וּם רְ֝שָׁעִ֗ים יְחֻפַּ֥שׂ אָדָֽם׃

כַּד יֶחֱדוּן צַדִיקַיָא סַגִיעָא שַׁבְהוֹרָא וּבְקוּמָא דְרַשִׁיעֵי מִבְצֵי בַּר נָשָׁא:

רש״ייְחֻפַּ֥שׂ אָדָֽם. יִתְחַפֵּשׂ בְּכָל מִינֵי עֲלִילוֹת:

(יג) מְכַסֶּ֣ה פְ֭שָׁעָיו לֹ֣א יַצְלִ֑יחַ וּמוֹדֶ֖ה וְעֹזֵ֣ב יְרֻחָֽם׃

דִמְכַסֶה חוֹבוֹי לָא נִצְלַח וּדְמוֹדֵי חֲטוֹי וְשָׁבֵק נִרְחַם עֲלוֹי אֱלָהָא:

(יד) אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד וּמַקְשֶׁ֥ה לִ֝בּ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃

טוּבוֹהִי דְבַר נָשָׁא דְמַדְלִיחַ לִבֵּיהּ תְּדִירָא וּמַן דְמַקְשֵׁי לִבֵּיהּ נָפֵל בְּבִישְׁתָּא:

רש״ימְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד. דּוֹאֵג מֵעֹנֶשׁ, וּבְכָךְ מִתְרַחֵק מֵעֲבֵירָה:

(טו) אֲֽרִי־נֹ֭הֵם וְדֹ֣ב שׁוֹקֵ֑ק מוֹשֵׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע עַ֣ל עַם־דָּֽל׃

אַרְיָא נָהֵם וְדוּבָא מַצְרִיחַ עַל רַשִׁיעָא דְמִשְׁתְּלִיט עַל עַמָא מִסְכְּנָא:

רש״יוְדֹ֣ב שׁוֹקֵ֑ק. נְהִימָה לַאֲרִי וּשְׁקִיקָה לַדֹּב, שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן צְעָקָה:

(טז) נָגִ֗יד חֲסַ֣ר תְּ֭בוּנוֹת וְרַ֥ב מַעֲשַׁקּ֑וֹת (שנאי) [שֹׂ֥נֵא] בֶ֝֗צַע יַאֲרִ֥יךְ יָמִֽים׃ {פ}

שַׁלִיטָא חֲסִיר הַוְיָנָא סַגִיעָן עוֹשְׁקוֹי וְאִנָא דְשָׂנֵי טוּלְמַיָא נִגְדוּן יוֹמוֹי:

רש״יחֲסַ֣ר תְּ֭בוּנוֹת. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא חֲסַר תְּבוּנָה הוּא רַב מַעֲשַׁקּוֹת, כִּי אֵינוֹ נוֹתֵן לֵב עַל חַיָּיו וּמַרְבֶּה לַעֲשֹׁק; שֶׁהֲרֵי הַשׂוֹנֵא בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים:

משנה משנה כלאים ח׳

א. כִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין מִלִּזְרֹעַ, וּמִלְּקַיֵּם, וַאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. כִּלְאֵי זְרָעִים, אֲסוּרִים מִלִּזְרֹעַ וּמִלְּקַיֵּם, וּמֻתָּרִין בַּאֲכִילָה, וְכָל שֶׁכֵּן בַּהֲנָאָה. כִּלְאֵי בְגָדִים מֻתָּרִין בְּכָל דָּבָר, וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלִּלְבֹּשׁ. כִּלְאֵי בְהֵמָה מֻתָּרִים לְגַדֵּל וּלְקַיֵּם, וְאֵינָן אֲסוּרִים אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ. כִּלְאֵי בְהֵמָה אֲסוּרִים זֶה בָזֶה:

ברטנורהכִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין מִלִּזְרֹעַ. אֲבָל אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם כִּלְאֵי הַכֶּרֶם עַד שֶׁיִּזְרַע שְׁנֵי מִינֵי זֶרַע שֶׁהֵן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה וְיִזְרְעֵם בַּכֶּרֶם, דְּהָכִי מַשְׁמַע קְרָא (דברים כב) לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם, לֹא תִזְרַע שְׁנֵי מִינֵי זְרָעִים שֶׁהֵן כִּלְאַיִם בְּתוֹךְ כַּרְמְךָ, וְאִם זְרָעוֹ בַּכֶּרֶם לוֹקֶה שְׁתַּיִם מִשּׁוּם כִּלְאֵי זְרָעִים וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם:
וּמִלְּקַיֵּם. אִם רוֹאֶה אוֹתָם וּמִתְיָאֵשׁ מִלְּעָקְרָם אָסוּר, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אִם כֵּן עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה:
וַאֲסוּרִים בַּהֲנָאָה. דִּכְתִיב (שם) פֶּן תִּקְדַּשׁ, תּוּקַד אֵשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהֵן טְעוּנִים שְׂרֵפָה וַאֲסוּרִים בַּהֲנָאָה:
אֶלָּא לִלְבֹּשׁ. וְהוּא הַדִּין לְהַעֲלוֹת עָלָיו, דִּכְתִיב (ויקרא יט) לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ:
אֶלָּא לְהַרְבִּיעַ. לְהַכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת, אֲבָל מֻתָּר לְהַכְנִיס לַדִּיר וּלְהַעֲמִיד זֶה אֵצֶל זֶה שְׁנֵי מִינִים זָכָר מִמִּין זֶה וּנְקֵבָה מִמִּין אַחֵר:
כִּלְאֵי בְהֵמָה אֲסוּרִים זֶה עִם זֶה. כְּגוֹן הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס שֶׁאֲבִיהֶן חֲמוֹר עִם הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר שֶׁאֲבִיהֶן סוּס. וּמַתְנִיתִין אַתְיָא כְּמַאן דְּאָמַר אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, דִּלְמַאן דְּאָמַר חוֹשְׁשִׁין כָּל מִינֵי פְּרָדוֹת אַחַת הֵן וּמֻתָּרִים זֶה בָזֶה. וּבַיְרוּשַׁלְמִי רָצוּ לְהוֹכִיחַ שֶׁאָסוּר לִרְכֹּב עַל פִּרְדָה מִקַּל וָחֹמֶר, וּמָה אִם בִּבְגָדִים שֶׁאַתָּה מֻתָּר לִלְבֹּשׁ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה אַתָּה אָסוּר בְּתַעֲרֻבְתָּן, בְּהֵמָה שֶׁאַתָּה אָסוּר לְהַנְהִיג זוֹ עִם זוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאַתָּה אָסוּר בְּתַעֲרֻבְתָּהּ, וּמַקְשִׁינַן וְהָכְתִיב (שמואל ב יג) וַיִּרְכְּבוּ אִישׁ עַל פִּרְדּוֹ וַיָּנֻסוּ, אֵצֶל בְּנֵי דָוִד כְּשֶׁנֶּהֱרַג אַמְנוֹן, וּמְשַׁנִינַן אֵין לְמֵדִין מִן הַמַּלְכוּת. תּוּ מַקְשִׁינַן וְהָא כְּתִיב (מלכים א א) וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וּמְשַׁנִינַן הַהִיא בְּרִיָּה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הַוְיָא. וּמִיהוּ חָזֵינָא לְהוּ לְרַבָּנָן קְשִׁישֵׁי קַמָּאֵי דְקַמָּן שֶׁרוֹכְבִין לִפְנֵיהֶם עַל פְּרָדוֹת וְאֵין מוֹחֶה בַּדָּבָר, אֶלָּא שֶׁמַּזְהִירִים שֶׁלֹּא לְהַנְהִיג יַחַד שְׁתֵּי פְּרָדוֹת דְּשֶׁמָּא אַחַת מֵהֶן נוֹלְדָה מֵחֲמוֹר וְאָבִיהָ סוּס, וְהָאַחֶרֶת מִסּוּס וְאָבִיהָ חֲמוֹר:

עיקר תוספות יום טוב(א) כְּלוֹמַר עִם הַחַרְצָן יִזְרְעֵם בְּמַפֹּלֶת יָד כְּדִלְעֵיל פֶּרֶק קַמָּא:
(ב) וְצָרִיךְ לוֹמַר דִּסְבָרָא הוּא, כֵּיוָן דְּלִשְׂרֵפָה קַיְמָא הַיְנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ:
(ג) לְגַדֵּל וּלְקַיֵּם. כְּלוֹמַר לְגַדְּלָן וּלְקַיְּמָן לְעַצְמוֹ שֶׁיֵּהָנֶה בָהֶם. אֲבָל בִּלְגַדֵּל לְחוּד הֲוָה מַשְׁמַע דְּטֹרַח הַגִּדּוּל הֻתַּר לוֹ וְלֹא שֶׁיֵּהָנֶה בָהֶם. וְאִי תָּנָא לְקַיֵּם הֲוָה אֲמֵינָא לְאַחַר שֶׁגָּדְלוּ עַל יְדֵי נָכְרִי, אֲבָל לְגַדְּלָם הֲוָה דּוּמְיָא דִּזְרִיעַת כִּלְאַיִם וְלִתְּסַר, הִלְכָּךְ צְרִיכֵי תַּרְוַיְהוּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם יֵשׁ שְׁנֵי צְדָדִים:
(ה) פֵּרוּשׁ שֶׁהֵם הָיוּ תּוֹקְעִין עַצְמָן לִדְבַר הֲלָכָה, וְשֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֵין לָנוּ עֵסֶק אֶלָּא בַּתּוֹרָה אֲבָל לֹא בַּמִּצְוֹת. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
(ו) וְטַעֲמָא מִשּׁוּם דְּקַל וָחֹמֶר מֵעִקָּרָא פְּרִיכָא, דְּאַף בְּכִלְאֵי בְהֵמָה דַּוְקָא יַחְדָּיו כְּתִיב. וְאִי מֻנָּח דַּף עַל שְׁתֵּי בְהֵמוֹת שֶׁהֵם שְׁנֵי מִינִים מֻתָּר לֵישֵׁב עָלָיו. הָרֹא"שׁ בְּסוֹף נִדָּה:

ב. בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה וְחַיָּה עִם חַיָּה, בְּהֵמָה עִם חַיָּה וְחַיָּה עִם בְּהֵמָה, טְמֵאָה עִם טְמֵאָה וּטְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה, טְמֵאָה עִם טְהוֹרָה וּטְהוֹרָה עִם טְמֵאָה, אֲסוּרִין לַחֲרֹשׁ וְלִמְשֹׁךְ וּלְהַנְהִיג:

ברטנורהבְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה וְחַיָּה עִם חַיָּה וְכוּ'. אַף עַל גַּב דְּלֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר (דברים כב) אָמַר רַחֲמָנָא, יָלְפִינַן שׁוֹר שׁוֹר מִשַּׁבָּת דְּהוּא הַדִּין לְכָל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף:
וְלִמְשֹׁךְ וּלְהַנְהִיג. לִמְשֹׁךְ אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמְשֹׁךְ וּלְהַנְהִיג אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַנְהִיג, גָּמָל אָרְחֵיהּ בִּמְשִׁיכָה וַחֲמוֹר אָרְחֵיהּ בְּהַנְהָגָה. וּמִיהוּ בֵּין בְּגָמָל בֵּין בַּחֲמוֹר חַיָּב בֵּין מוֹשֵׁךְ בֵּין מַנְהִיג:

עיקר תוספות יום טוב(ז) בְּסוֹף פֶּרֶק ה'‏ דְּבָבָא קַמָּא. וְשָׁם פָּסַק דִּטְמֵאָה עִם טְמֵאָה וּטְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה אֵינָן אֲסוּרִין לַחֲרֹשׁ וְלִמְשֹׁךְ כוּ'‏ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן:
(ח) וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ לִמְשֹׁךְ בָּהֶם הָעֲגָלָה אוֹ הָאֶבֶן וְכַדּוֹמֶה לוֹ, וּלְהַנְהִיג שֶׁיִּקְשְׁרֵם בְּיַחַד וְיוֹלִיכֵם, וְזֶה עִנְיַן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב יַחְדָּיו רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְחַבֵּר בֵּינֵיהֶם וּלְיַחֲדָם עַל אֵיזֶה דֶּרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה אוֹ לַחֲרִישָׁה וְזוּלָתָהּ:

ג. הַמַּנְהִיג סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וְהַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר. וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לָרְצוּעוֹת, אֲסוּרָה:

ברטנורהוְהַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן. חַיָּב הוֹאִיל וְאָזְלֵי מֵחֲמָתֵיהּ חָשֵׁיב כְּאִלּוּ מַנְהִיגָן:
רַבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר. הַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן דְּלָאו מִידֵי קָעֲבִיד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לָרְצוּעוֹת. אִם שְׁנֵי סוּסִים קְשׁוּרִים בַּקָּרוֹן וְקָשַׁר שָׁם חֲמוֹר, אַף עַל גַּב דִּבְלֹא חֲמוֹר קָאָזְלֵי אָסוּר, וְלֹא חָזִינַן לַחֲמוֹר כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ:

ד. אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס לֹא לְצִדְדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן, וְלֹא אֶת הַלֻּבְדְּקִים לִגְמַלִּים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס, אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן חֲמוֹר, מֻתָּרִין זֶה עִם זֶה. וְכֵן הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶם סוּס, מֻתָּרִין זֶה עִם זֶה. אֲבָל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס עִם הַנּוֹלָדִים מֵחֲמוֹר, אֲסוּרִים זֶה עִם זֶה:

ברטנורהאֵין קוֹשְׁרִין סוּס בְּצִדֵּי הַקָּרוֹן. כְּשֶׁהַבָּקָר מוֹשְׁכוֹת בַּקָּרוֹן אֵין קוֹשְׁרִין סוּס בְּצִדּוֹ אוֹ אַחֲרָיו שֶׁל קָרוֹן כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד לִמְשֹׁךְ, לְפִי שֶׁפְּעָמִים הַסּוּס שֶׁאַחַר הַקָּרוֹן דּוֹחֵף אֶת הַקָּרוֹן וּמַנְהִיגוֹ בְּגוּפוֹ:
לֻבְדְּקִים. חֲמוֹר שֶׁל לוּד, וְהוּא גָּדוֹל וְעָרִיץ מִשְּׁאָר חֲמוֹרִים וְדוֹמֶה לְגָמָל:
אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן חֲמוֹר מֻתָּרִין זֶה עִם זֶה. שֶׁאָבִיו שֶׁל זֶה חֲמוֹר וְאָבִיו שֶׁל זֶה חֲמוֹר. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא אָמְרִינַן אָתֵי צַד סוּס וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּצַד חֲמוֹר וְצַד חֲמוֹר מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּצַד סוּס, דְּכֵיוָן דְּאִמּוֹתֵיהֶן שָׁווֹת אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב:
אֲבָל הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר עִם הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס אֲסוּרִים זֶה עִם זֶה. כֵּיוָן שֶׁאִמּוֹ שֶׁל זֶה מִמִּין הַחֲמוֹרִים וְאִמּוֹ שֶׁל זֶה מִמִּין הַסּוּסִים, דְּבָתַר זֶרַע הָאֵם אָזְלִינַן וַהֲרֵי הֵן שְׁנֵי מִינִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(ט) וּלְעֵיל בְּמִשְׁנָה ב'‏ מְפָרֵשׁ דִּלְמַאן דְּאָמַר חוֹשְׁשִׁין דְּכָל מִינֵי פְּרָדוֹת מֻתָּרִין. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּוַדַּאי לְמַאן דְּאָמַר חוֹשְׁשִׁין כֻּלָּן מִין אֶחָד שֶׁסּוֹבֵר כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם יֵשׁ שְׁנֵי צְדָדִין חֲשׁוּבִין כְּמִין אֶחָד, כִּי מַה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה יֵשׁ כְּמוֹ כֵן בָּזֶה. אֲבָל רַבִּי יְהוּדָה שֶׁסּוֹבֵר דִּפְרָדוֹת שֶׁאִמּוֹתֵיהֶן בִּלְתִּי שָׁווֹת אֲסוּרִים הֲוָה אֲמֵינָא דִּכְמוֹ שֶׁחוֹשֵׁשׁ לְזֶרַע הָאֵם כְּמוֹ כֵן חוֹשֵׁשׁ לְזֶרַע הָאָב, וְכִי נַמִּי יֵשׁ שְׁנֵי צְדָדִים לְכָל אֶחָד כוּ'‏ הֲוָה אֲמֵינָא דְּנֵיחוֹשׁ לְכָל צַד וְצַד שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּצַד אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן דִּסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה דְּאֵין חוֹשְׁשִׁין כְּלָל לְזֶרַע הָאָב וּכְמַאן דְּלֵיתָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ה. הַפְּרוּטִיּוֹת אֲסוּרוֹת, וְהָרַמָּךְ מֻתָּר. וְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה, חַיָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְטַמְּאוֹת בָּאֹהֶל כָּאָדָם. הַקֻּפָּד וְחֻלְדַּת הַסְּנָיִים, חַיָּה. חֻלְדַּת הַסְּנָיִים, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְטַמֵּא כַזַּיִת בְּמַשָּׂא, וְכָעֲדָשָׁה בְּמַגָּע:

ברטנורהפְּרוּטִיּוֹת. מִין פְּרָדוֹת שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד [עֲלֵיהֶן] וּלְבָרֵר עַל יְדֵי סִימָנִים אֵיזֶה מֵהֶם אִמּוֹ חֲמוֹר וְאֵיזֶה מֵהֶם אִמּוֹ סוּס, הִלְכָּךְ אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה:
וְהָרַמָּךְ מֻתָּר. שֶׁכֻּלָּם מִין אֶחָד וְאִמָּם סוּס, וּבִלְשׁוֹן עֲרָבִי קוֹרִין לְסוּסְיָא נְקֵבָה רמ"ך, וְדוֹמֶה לוֹ (אסתר ח) בְּנֵי הָרַמָּכִים:
אַדְנֵי הַשָּׂדֶה. חַיָּה הַגְּדֵלָה בַּשָּׂדוֹת, וּכְמִין חֶבֶל גָּדוֹל יוֹצֵא מִן הָאָרֶץ שֶׁגְּדֵלָה בוֹ אוֹתָהּ חַיָּה, וּשְׁמָהּ יָדוֹעַ, וְהוּא יִדְעוֹנִי הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וּמְחֻבָּר בְּטַבּוּרוֹ בְּאוֹתוֹ חֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הָאָרֶץ, וְצוּרָתוֹ צוּרַת אָדָם בְּפַרְצוּף וְיָדַיִם וְרַגְלַיִם וְאֵין כָּל בְּרִיָּה רַשָּׁאָה לִקְרַב אֵלָיו כִּי הוּא הוֹרֵג וְטוֹרֵף כָּל הַקָּרֵב אֵלָיו. וּכְשֶׁרוֹצִים לָצוּד אוֹתוֹ מוֹרִים בְּחִצִּים בַּחֶבֶל עַד שֶׁנִּפְסָק, וְצוֹעֵק בְּקוֹל מַר וּמֵת מִיָּד, וְאֵלָיו רָמַז בְּאִיּוֹב (ה) כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְּרִיתֶךָ:
מְטַמֵּא בָּאֹהֶל כָּאָדָם. דִּכְתִיב (במדבר יט) וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, בָּאָדָם שֶׁגָּדֵל בַּשָּׂדֶה:
הַקֻּפָּד. שֶׁרֶץ שֶׁגּוּפוֹ מָלֵא קוֹצִים, וּכְשֶׁאָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ כּוֹפֵל עַצְמוֹ וּמַכְנִיס יָדָיו וְרַגְלָיו בְּבִטְנוֹ וְנַעֲשֶׂה כְּכַדּוּר, וְקוֹרִין לוֹ בְּלַעַ"ז אריצ"ו:
חֻלְדַּת הַסְּנָיִים. חֻלְדָּה הַגְּדֵלָה בַּסְּנֶה:
כַּזַּיִת בְּמַשָּׂא. דִּמְסַפְּקָא לְהוּ אִם מִין חַיָּה וּמְטַמְּאָה נִבְלָתוֹ בְּכַזַּיִת וּמְטַמְּאָה נַמִּי טֻמְאָה חֲמוּרָה בְּמַשָּׂא לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים כְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה, אוֹ מִין שֶׁרֶץ הוּא וּמְטַמֵּא בְּכָעֲדָשָׁה אֲבָל אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא כְּנִבְלַת בְּהֵמָה אֶלָּא בְּמַגָּע כְּשֶׁרֶץ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא בְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה וְלֹא בְחֻלְדַּת הַסְּנָאִים:

עיקר תוספות יום טוב(י) כִּמְלֹא הַחֶבֶל:
(יא) דְּחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק בְּהֵמָה הַמַּקְשָׁה:

ו. שׁוֹר בָּר, מִין בְּהֵמָה. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִין חַיָּה. כֶּלֶב, מִין חַיָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מִין בְּהֵמָה. חֲזִיר, מִין בְּהֵמָה. עָרוֹד, מִין חַיָּה. הַפִּיל וְהַקּוֹף, מִין חַיָּה. וְאָדָם מֻתָּר עִם כֻּלָּם לִמְשֹׁךְ וְלַחֲרֹשׁ וּלְהַנְהִיג:

ברטנורהשׁוֹר הַבָּר. שׁוֹר הַגָּדֵל בַּמִּדְבָּר:
מִין בְּהֵמָה. וְחֶלְבּוֹ אָסוּר, וְאֵינוֹ טָעוּן כִּסּוּי, דְּסָבְרֵי רַבָּנָן עִקָּרוֹ מִן הַיִּשּׁוּב הָיָה אֶלָּא שֶׁבָּרַח לַמִּדְבָּר וְנַעֲשָׂה שׁוֹר בָּר:
מִין חַיָּה. וְטָעוּן כִּסּוּי, וְחֶלְבּוֹ מֻתָּר, קָסָבַר עִקָּרוֹ מִן הַמִּדְבָּר הָיָה. וְסִימָנִים שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לְהַכִּיר בֵּין בְּהֵמָה לְחַיָּה בִּשְׁאָר חַיּוֹת נֶאֶמְרוּ חוּץ מִשּׁוֹר הַבָּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
כֶּלֶב מִין חַיָּה. נַפְקָא מִנַּהּ לְכוֹתֵב כָּל חַיָּה שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לְאַחֵר, אוֹ לְמַקְדִּישׁ כָּל חַיָּה שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִין בְּהֵמָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
עָרוֹד. חֲמוֹר הַבָּר:
וְאָדָם מֻתָּר עִם כֻּלָּם. דִּכְתִיב (דברים כב) לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר, אֲבָל אַתָּה חוֹרֵשׁ בְּאָדָם וְשׁוֹר, בְּאָדָם וַחֲמוֹר:

עיקר תוספות יום טוב(יב) וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְטַעֲמָם דְּאִלּוּ לְעִנְיַן כִּלְאַיִם לֹא נַפְקָא מִנַּהּ, דְּכָל שְׁנֵי מִינִים אֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם מִין בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אֲסוּרִים כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב'‏ לְעִנְיַן לַחֲרֹשׁ, וְכָל שֶׁכֵּן לְעִנְיַן הַרְבָּעָה. וְהַשַּׁ"ךְ בְּסִימָן רל"ז הִשִּׂיג עַל הָרַ"ב בָּזֶה, דְּנַפְקָא מִנַּהּ דִּלְרַבָּנָן מֻתָּר שׁוֹר הַבָּר עִם הַשּׁוֹר כִּדְפָסַק שָׁם בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וּלְרַבִּי יוֹסֵי אָסוּר. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
(יג) הוּא הַדִּין בְּאַדְנֵי שָׂדֶה נַמִּי הַאי נַפְקָא מִנַּהּ:

גמרא ברכות ל״ב ב: ג׳-י׳

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א') לָמָּה לִי רוֹב זִבְחֵיכֶם וּכְתִיב (שם) וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל כֹּהֵן שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו שֶׁנֶּאֱמַר (שם) יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי תְפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג') גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁשַּׁעֲרֵי תְפִלָּה נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל''ו) שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרָשׁ. רָבָא לֹא גָזַר תַּעֲנִיתָא בְּיוֹמָא דְעִיבָא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג') סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה. וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִפְסְקָה חוֹמַת בַּרְזֶל בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם. שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ד') וְאַתָּה קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל וְנָתַתָּ אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר. אָמַר רִבִּי חָנִין אָמַר רִבִּי חֲנִינָא כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. מְנָא לָן מִמּשֶׁה רַבֵּינוּ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט') וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה'. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (שם) וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִיא. אֵינִי וְהָא אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ וּמְעַיֵּין בָּהּ סוֹף בָּא לִידֵי כְאֵב לֵב שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י''ג) תּוֹחֶלֶת מְמוּשָׁכָה מַחֲלָה לֵב. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה. וְאֵין עֵץ חַיִּים אֶלָּא תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם ג') עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. לָא קַשְׁיָא הָא דְמַאֲרִיךְ וּמְעַיֵּין בָּהּ הָא דְמַאֲרִיךְ וְלָא מְעַיֵּין בָּהּ. אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר רִבִּי חֲנִינָא אִם רָאָה אָדָם שֶׁהִתְפַּלֵּל וְלֹא נֶעֱנֶה יַחֲזוֹר וְיִתְפַּלֵּל שֶׁנֶאֱמַר (תהלים כ''ז) קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה':

רש״יעלה ראש הפסגה – בדבר תפלה זו נתרציתי להראותך אותה:
אל תחרש – מדלא כתיב את דמעתי תראה ש"מ נראית היא לפניו ואין צריך להתפלל אלא שתתקבל לפניו:
ונתתה אותה קיר ברזל – סימן למחיצת ברזל המפסקת בינו לבינם:
ומעיין בה – מצפה שתעשה בקשתו על ידי הארכתו סוף שאינה נעשית ונמצאת תוחלת ממושכה חנם והיא כאב לב כשאדם מצפה ואין תאותו באה:
תוחלת – לשון חלוי ותחנה:
ועץ חיים תאוה באה – סופו של מקרא הוא:
קוה – והתחזק ולא תמשוך ידך אלא חזור וקוה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא אמר ר' אלעזר: מכאן למדים אנו שגדולה תפלה יותר ממעשים טובים בלא תפילה (תוספות), שהרי אין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו שודאי אין גדול ממנו במעשיו הטובים שעשה, ואף על פי כן לא נענה הקדוש ברוך הוא לבקשתו להיכנס לארץ, אף במקצת, אלא בתפלה, ואז הורשה לפחות לעלות לראש הפסגה ולראות את הארץ. שכן נאמר בתחילה "אל תוסף דבר אלי" וסמיך ליה [וסמוך לו, לפסוק זה] נאמר: "עלה ראש הפסגה". ומתוך השוואת התפילה למעשים טובים, עוד השוואה ש
ב ועוד אמר ר' אלעזר בענין התפילה: מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה ואינה מתקבלת כמקודם, שכן נאמר בדברי הקינה על החורבן: "גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי" (איכה ג, ח). ואולם אף על פי ששערי תפילה ננעלו עם החורבן, שערי דמעה לא ננעלו, והבוכה לפני ה' מובטח לו שתשמע תפילתו, שכן נאמר: "שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש" (תהלים לט,יג), שמכיון שאין התפילה אלא שישים ה' לב אל דמעת המתפלל נראה שודאי הוא לו שעל כל פנים שערי דמעותיו לא ננעלו.
ובענין נעילת שערי תפילה, מסופר כי רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא [תענית ביום מעונן], משום שנאמר "סכתה בענן לך מעבור תפלה" (איכה ג, מד), הרי שקבע הכתוב דבר זה כסימן רע של הסתרת פנים (רה"ג).
ועוד אמר ר' אלעזר: מיום שחרב בית המקדש נפסקה (חוצצת) חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, שכן נאמר לנביא יחזקאל לעשות מעשה כסמל לדבר זה: "ואתה קח לך מחבת ברזל ונתת אותה קיר ברזל בינך ובין העיר... אות היא לבית ישראל" (יחזקאל ד, ג).
ג דברים אחרים בשבח התפילה אמר ר' חנין שכך אמר ר' חנינא: כל המאריך בתפלתו, מובטח לו שאין תפלתו חוזרת ריקם (ללא מענה), שוודאי שתתקבל. מנא לן [מנין לנו] דבר זה — ממשה רבינו, שכן נאמר שאמר משה: "ואתפלל אל ה'" (דברים ט, כו), וכתיב בתריה [ונאמר אחר כך]: "וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא לא אבה ה' השחיתך" (שם, י, יא).
על כך מקשים: איני [כן הוא]?! והא [והרי] אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: כל המאריך בתפילתו ומעיין בה (מצפה שתתקבל) בשל ההארכה — סוף בא לידי כאב לב כשאינו נענה, שכן נאמר: "תוחלת ממושכה מחלה לב" (משלי יג, יב). ומאי תקנתיה [מה תקנתו] של החולה בחולי זה — יעסוק בתורה, שכן נאמר: "ועץ חיים תאוה באה" (שם), ואין משמעות "עץ חיים" אלא תורה, שכן נאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" (שם ג, יח). את הסתירה מתרצים: הא [זה] שנאמר שבא לו כאב לב, מדובר במי שמאריך ומעיין בה. ואילו הא [זה] שאמר ר' חנין בשבחו של המאריך בתפילתו הרי זה במי שמאריך ולא מעיין בה.
ומעין זה אמר ר' חמא בר' חנינא: אם ראה אדם שהתפלל, ולא נענה — ראוי שיחזור ויתפלל. וראיה לדבר, שכן נאמר: "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" (תהלים כז, יד), שיש לו לאדם לפנות אל ה' בתקוה, ולחזור ולפנות.

זוהר ספר הזהר, בהר ב׳

וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כִּי תָבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹמֵר. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (ויקרא ז') זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה הִיא הָעוֹלָה וְגוֹמֵר. הָאי קְרָא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹקִימְנָא דְהִיא סַלְקָא וּמִתְחַבְּרָא בְמַלְכָּא קַדִּישָׁא בְזִוּוּגָא שְׁלִים. הִיא הָעוֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה וְגוֹמֵר. תָּא חֲזֵי כֵיוַן דְּעָאל לֵילְיָא וְתַרְעִין סְתִימִין דִּינִין תַּתָּאִין מִתְעֲרִין בְּעַלְמָא וְאַזְלִין וְשָׁאטִין חֲמָרֵי וַאֲתָנֵי וְכַלְבֵי. חֲמָרֵי הָא אוֹקִימְנָא וְכַלְבֵי וַאֲתָנֵי לָא שָׁאטָן וְלָא אַזְלִין אֶלָּא בְהוּ עַבְדֵי חַרְשַׁיָּיא לִבְנֵי נָשָׁא כְּגוֹן בִּלְעָם וְאוּקְמוּהָ. כְּדֵין כָּל בְּנֵי עַלְמָא נַיְימִין וּמִזְבֵּחַ תַּתָּאָה דִלְבַר אִתּוֹקָד. בְּפַלְגוּת לֵילְיָא אִתְעַר רוּחַ צָפוֹן. וּמֵהַהוּא מִזְבֵּחַ תַּתָּאָה נָפִיק שַׁלְהוֹבָא דְאֶשָּׁא וְתַרְעִין אִתְפָּתָחוּ וְדִינִין תַּתָּאִין אִתְכְּנָשׁוּ בְנוּקְבַיְיהוּ וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא אָזִיל וְשָׁאַט וְתַרְעִין דְּגַן עֵדֶן אִתְפְּתָחוּ עַד דְּמָטֵי הַהוּא שַׁלְהוֹבָא וְאִתְפְּלַג לְכַמָּה סִטְרִין דְּעַלְמָא וְעָאל (דק''ה ע''א) תְּחוֹת גַּדְפוֹי דְתַרְנְגוֹלָא וְקָארֵי כְדֵין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח בֵּין צַדִּיקַיָיא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְשַׁבַּחַת לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא עַד דְּאָתֵי צַפְרָא כֵּיוַן דְּאָתֵי צַפְרָא אִשְׁתְּכָחוּ מִשְׁתַּעְיָין בְּרָזָא חָדָא. וְאִית לָהּ נַיְיחָא בְּבַעְלָהּ. הָדָא הוּא דִכְתִיב עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה וְגוֹמֵר. עַד הַבֹּקֶר דְּהָא בְּצַפְרָא דִינִין וְשַׁלְהוֹבִין אִשְׁתְּכָכוּ וּכְדֵין אַתְעָר אַבְרָהָם בְּעַלְמָא וְנַיְיחָא הוּא דְכֹלָא. תָּא חֲזֵי כֵיוַן דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ בָה דִּינִין תַּתָּאִין וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָוַות בָּהּ בְּנַיְיחָא עַל כַּנְפֵי דִכְרוּבִים כַּמָה דְאִתְמָר דִכְתִיב (ישעיה א) צֶדֶק יָלִין בָּהּ כְדֵין הֲוַות לָהּ נַיְיחָא מִכֹּלָא דְהָא יִשְׂרָאֵל לָא נַיְימִין עַד דִמְקָרְבֵי קָרְבְּנָא דְבֵין הָעַרְבַּיִם וְאִסְתְּלִיקוּ דִינִין. וְעוֹלָה הֲוָה אִתּוֹקַד עַל מַדְבְּחָא וּכְדֵין הֲוָה לָהּ נַיְיחָא מִכֹּלָא וְלָא אִשְׁתְּכַח אֶלָּא אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ הָדָא הוּא דִכְתִיב כִּי תָבֹאוּ וְגוֹמֵר וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ נַיְיחָא וַדָּאי:

תרגום הזוהרוַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר דַּבֵּר וְגוֹ' כִּי תָבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה הִיא הָעוֹלָה וְגוֹ'. מִקְרָא זֶה בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱמַדְנוּ, שֶׁהִיא עוֹלָה וּמִתְחַבֶּרֶת בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בַּזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם. בֹּא וּרְאֵה, כֵּיוָן שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְהַשְּׁעָרִים סְתוּמִים, דִּינִים תַּחְתּוֹנִים מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם, וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים חֲמוֹרִים, וַאֲתוֹנוֹת וּכְלָבִים. חֲמוֹרִים, הֲרֵי הֶעֱמַדְנוּ, שֶׁמִּשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה חֲמוֹר נוֹעֵר וּכְלָבִים וַאֲתוֹנוֹת, אֵינָם מְשׁוֹטְטִים וְאֵינָם הוֹלְכִים, אֶלָּא בָּהֶם עוֹשִׂים כְּשָׁפִים לִבְנֵי אָדָם. כְּגוֹן בִּלְעָם, וְהֶעֱמַדְנוּ. אָז יְשֵׁנִים כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וּמִזְבֵּחַ הַתַּחְתּוֹן שֶׁמִּבַּחוּץ, שׂוֹרֵף. בַּחֲצוֹת לַיְלָה, מִתְעוֹרֵר רוּחַ צָפוֹן, וּמִמִּזְבֵּחַ הַהוּא הַתַּחְתּוֹן, יוֹצֵא שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, וְהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, וְדִינִים תַּחְתּוֹנִים מִתְקַבְּצִים בִּנְקָבֵיהֶם, וְאוֹתוֹ שַׁלְהֶבֶת הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת, וְשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן נִפְתָּחִים. עַד שֶׁשַּׁלְהֶבֶת הַהִיא מַגַּעַת וּמִתְחַלֵּק לְכַמָּה צְדָדֵי הָעוֹלָם, וְנִכְנָס תַּחַת כַּנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל, וְקוֹרֵא. אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בֵּין הַצַדִּיקִים, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְשַׁבַּחַת אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁבָּא הַבֹּקֶר. כֵּיוָן שֶׁבָּא הַבֹּקֶר, נִמְצָאִים מְסַפְּרִים בְּסוֹד אֶחָד וְיֵשׁ לָהּ מְנוּחָה בְּבַעֲלָהּ. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה וְגוֹ'. עַד הַבֹּקֶר, כִּי בַּבֹּקֶר, הַדִּינִים וְהַלְּהָבוֹת נִשְׁקָטִים. וְאָז מִתְעוֹרֵר אַבְרָהָם, בָּעוֹלָם. וְהוּא נַחַת לַכֹּל. בֹּא וּרְאֵה כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, לֹא נִמְצְאוּ בָּהּ דִּינִים תַּחְתּוֹנִים, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הָיְתָה בְּנַחַת עַל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, שֶׁכָּתוּב, צֶדֶק יָלִין בָּהּ, אָז הָיְתָה לָהּ נַחַת מִכֹּל. כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא יָשְׁנוּ עַד שֶׁהִקְרִיבוּ הַקָּרְבָּן דְּבֵין הָעַרְבַּיִם וְנִסְתַּלְּקוּ הַדִּינִים. וְהָעוֹלָה הָיְתָה נִשְׂרֶפֶת עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאָז הָיְתָה לָהּ נַחַת מִכֹּל, וְלֹא נִמְצָא אֶלָּא אִשָּׁה בְּבַעֲלָהּ. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי תָבוֹאוּ וְגוֹ'. וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ. מְנוּחָה וַדַּאי.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳: ז׳-ט׳

א. כִּיסוּי הָעֶרְוָה כֵּיצַד אַף עַל פִּי שֶׁכִּסָּה עֶרְוָתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּכַסִּין לִקְרִיאַת שְׁמַע לֹא יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּכַסֶּה אֶת לִבּוֹ וְאִם לֹא כִסָּה לִבּוֹ אוֹ שֶׁנֶאֱנַס וְאֵין לוֹ בַּמֶּה יְכַסֶּה הוֹאִיל וְכִסָּה עֶרְוָתוֹ וְהִתְפַּלֵּל יָצָא וּלְכַתְּחִלָּה לֹא יַעֲשֶׂה:

ב. טַהֲרַת מְקוֹם הַתְּפִלָּה כֵּיצַד. לֹא יִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת וְלֹא בַּמֶּרְחָץ וְלֹא בְּבֵית הַכִּסֵּא וְלֹא בְּאַשְׁפָּה וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ בְּחֶזְקַת טַהֲרָה עַד שֶׁיִּבְדְקֶנּוּ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין קוֹרִין בּוֹ קְרִיאַת שְׁמַע אֵין מִתְפַּלְלִין בּוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁמַּרְחִיקִין מִצוֹאָה וּמִמֵּי רַגְלַיִם וְרֵיחַ רָע וּמִן הַמֵּת וּמֵרְאִיַּית הָעֶרְוָה לִקְרִיאַת שְׁמַע. כָּךְ מַרְחִיקִין לַתְּפִלָּה:

ג. הַמִּתְפַּלֵּל וּמָצָא צוֹאָה בִּמְקוֹמוֹ. הוֹאִיל וְחָטָא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָּדַק עַד שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵל בְּמָקוֹם טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה וּמָצָא צוֹאָה כְנֶגְדוֹ אִם יָכוֹל לְהַלֵּךְ לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁיִּזְרְקֶנָּה לַאֲחוֹרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת יְהַלֵּךְ וְאִם לָאו יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִין. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל יַפְסִיק. גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים לֹא הָיוּ מִתְפַּלְלִין בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֵׁכָר. וְלֹא בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּרַיָּיס בְּעֵת עִפּוּשׁוֹ מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ רָע אַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם טָהוֹר:

מוסר ספר חסידים ל״א

אֱמֶת וְיַצִיב הוּא כִּי אֵין לָנוּ לַעֲבוֹר עַל מִצְוַת בּוֹרְאֵנוּ אֲפִילוּ עַל אַחַת מִן הַקְּטַנּוֹת בְּמָלֵא בַּיִת זָהָב וָכֶסֶף. וְאִם יֹאמַר אָדָם אֶעֱבוֹר עַל מִצְוָה. וּבְכַסְפִּי וּבִזְהָבִי אֲשֶׁר יִתְּנוּ לִי בָּזֶה אֲקַיֵים אֶת הַמִצְוֹת חֲמוּרוֹת. אֲפַרְנֵס עֲנִיִּים אַכְנִיס אוֹרְחִים. אֶעֱשֶׂה כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבוֹת הִנֵּה זֶה מַחֲשֶׁבֶת הֶבֶל. כִּי שֶׁמָּא אַחַר הָעֲבֵירָה יָמוּת וְלֹא יִזְכֶּה לְקַבֵּל הַמַּתָּנָה. גַּם אִם לֹא יָמוּת יֹאבַד הַמָּמוֹן בְּרֶגַע קָטָן וְנִמְצָא מֵת בַּעֲוֹנוֹ. בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה יֵשׁ לָךְ לֶאֱהוֹב אֶת בּוֹרְאָךְ הַמַּפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּךְ הוּא בְּרָאָךְ מִטִּפָּה סְרוּחָה וְנָתַן בָּךְ נְשָׁמָה מוֹצִיאֲךָ מִבֶּטֶן. אַחֲרֵי זֹאת נָתַן לָךְ פֶּה לְדַבֵּר וְלֵב לְהָבִין אָזְנַיִם לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי פִיו הַטְּהוֹרוֹת וְהַמְּזוּקָקוֹת כַּכֶּסֶף וּמְצוּרָפוֹת כַּזָּהָב הוּא הַמּוֹלִיכְךָ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ הַנּוֹתֵן מִחְיָה לַכֹּל הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה כָּל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ הוּא הַמַּטְרִיף לֶחֶם חֻקָּךְ. מָה אוֹמַר כִּי אֵין הַפֶּה יְכוֹלָה לְדַבֵּר וְהָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ כִּי לוֹ דוּמִיָּה תְהִלָּה. אֵין קֵץ לְאוֹרֶךְ יָמָיו. לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו. הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְבָּרַךְ זִכְרוֹ הוּא שֶׁבָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְהַיָּם וְכָל אֲשֶׁר בָּם הוּא הַזָּן אֶת הַכֹּל. כִּי עֵינָיו פְּקוּחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵּי בְנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו הֵן טוֹב הֵן רָע. וְהִנֵּה הוּא הַנּוֹתֵן לְפָנָיו שְׁנֵי דְרָכִים דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְדֶרֶךְ הַמָּוֶת. וְאוֹמֵר לָךְ וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים. וּבְכָל זֹאת אָנוּ הַמְּלֵאִים רִמָּה וְתוֹלֵעָה לֹא חָשַׁבְנוּ וְלֹא שַׂמְנוּ עַל לְבָבֵינוּ. כִּי אִם לְמַלֹּאת תַּאֲוָתֵנוּ. וְכִי צָבָא לֶאֱנוֹשׁ יָמָיו. הַיּוֹם כָּאן וּלְמָחָר בַּקֶבֶר. הֲלֹא בְּפֶתַע פִתְאוֹם יָמוּת. כִּי אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ. לָכֵן אֵין טוֹב לוֹ לָאָדָם כִּי אִם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִכָּל תַּאֲוָה. וְלָתֵת לִבּוֹ לֶאֱהוֹב וּלְיִרְאָה אֶת הַצוּר בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל מְאוֹדוֹ. וְלִמְאוֹס בְּחַיֵּי הֶבֶל. כִּי לֹא נוּכַל לְהַשְׁפִּיל עַצְמֵנוּ וּלְהַכְנִיעַ אֶת יִצְרֵנוּ הַמַּדִּיחֵנוּ מֵאֶרֶץ הַחַיִּים. כִּי אִם בְּהִכָּנַע לְבָבֵנוּ לָשׁוּב אֶל בּוֹרְאֵנוּ תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָה לְעָבְדוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם. אָמְרוּ חֲכָמִים פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה. וְהִשָּׁמֶר לָךְ מִלְּהִסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים הַמּוֹצִיאוֹת אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. וֶאֱהוֹב אֶת הַבְּרִיּוֹת. וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (ויקרא יט) בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ. וְתִהְיֶה שָׁפָל בִּפְנֵי כֹל וַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה הַתְּמִימָה וְהַנְּקִיָּה וְהַיְשָׁרָה וְאַל תַּחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ כִּי לְכַךְ נוֹצָרְתָּ:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב