חק לישראל - פרשת האזינו יום ראשון

רש״יהַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם. שֶׁאֲנִי מַתְרֶה בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל וְתִהְיוּ עֵדִים בַּדָּבָר, שֶׁכָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ עֵדִים, וְכֵן ותשמע הארץ. וְלָמָּה הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ? אָמַר מֹשֶׁה: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, לְמָחָר אֲנִי מֵת, אִם יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לֹא קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ הַבְּרִית, מִי בָא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ — עֵדִים שֶׁהֵן קַיָּמִים לְעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁאִם יִזְכּוּ יָבֹאוּ הָעֵדִים וְיִתְּנוּ שְׂכָרָם, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם, וְאִם יִתְחַיְּבוּ תִּהְיֶה בָהֶם יַד הָעֵדִים תְּחִלָּה — "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" (דברים י"ז), וְאַחַר כָּךְ "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" (שם י"א) עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת:
כי שם ה' אקרא. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר, כְּמוֹ (ויקרא כ"ג) "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ", כְּשֶׁאֶקְרָא וְאַזְכִּיר שֵׁם ה', אַתֶּם הבו גדל לאלהינו וּבָרְכוּ שְׁמוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁעוֹנִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ אַחַר בְּרָכָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ (עי' ספרי; מכילתא שמות י"ג; ברכות כ"א; תענית ט"ז):
הלה' תגמלו זאת. לְשׁוֹן תֵּמָהּ, וְכִי לְפָנָיו אַתֶּם מַעֲצִיבִין שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִפָּרַע מִכֶּם וְשֶׁהֵיטִיב לָכֶם בְּכָל הַטּוֹבוֹת?

רש״ייַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י. זוֹ הִיא הָעֵדוּת שֶׁתָּעִידוּ — שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בִּפְנֵיכֶם תּוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא חַיִּים לָעוֹלָם כְּמָטָר זֶה שֶׁהוּא חַיִּים לָעוֹלָם (עי' ספרי); כַּאֲשֶׁר יַעַרְפוּ הַשָּׁמַיִם טַל וּמָטָר:
יַעֲרֹ֤ף. לְשׁוֹן יַטִּיף, וְכֵן (תהילים ס"ה) "יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן", (דברים ל"ג) "יַעַרְפוּ טָל":
תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל. שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ, לְפִי שֶׁהַמָּטָר יֵשׁ בּוֹ עֲצָבִים לַבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן הוֹלְכֵי דְרָכִים וּמִי שֶׁהָיָה בוֹרוֹ מָלֵא יַיִן (ספרי):
כִּשְׂעִירִ֣ם. לְשׁוֹן רוּחַ סְעָרָה, כְּתַרְגּוּמוֹ "כְּרוּחֵי מִטְרָא", מָה הָרוּחוֹת הַלָּלוּ מַחֲזִיקִים אֶת הָעֲשָׂבִים וּמְגַדְּלִין אוֹתָם, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מְגַדְּלִין אֶת לוֹמְדֵיהֶן:
וְכִרְבִיבִ֖ים. טִפֵּי מָטָר. נִרְאֶה לִי עַל שֵׁם שֶׁיּוֹרֶה כְּחֵץ נִקְרָא רְבִיב, כְּמָה דְאַתְּ אוֹמֵר "רֹבֶה קַשָּׁת" (בראשית כ"א):
דֶ֔שֶׁא. ארברי"ץ, עֲטִיפַת הָאָרֶץ מְכֻסָּה בְיֶרֶק:
עֵֽשֶׂב. קֶלַח אֶחָד קָרוּי עֵשֶׂב, וְכָל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ קָרוּי עֵשֶׂב:

רש״יהַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ. אַעַ"פִּ שֶׁהוּא חָזָק, כְּשֶׁמֵּבִיא פֻּרְעָנוּת עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, לֹא בְּשֶׁטֶף הוּא מֵבִיא כִּי אִם בְּדִין, כִּי תמים פעלו:
אֵ֤ל אֱמוּנָה֙. לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא, וְאַעַ"פִּ שֶׁמְּאַחֵר אֶת תַּגְמוּלָם, סוֹפוֹ לְאַמֵּן אֶת דְּבָרָיו:
וְאֵ֣ין עָ֔וֶל. אַף לָרְשָׁעִים מְשַׁלֵּם שְׂכַר צִדְקָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה (עי' ספרי):
צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא. הַכֹּל מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת דִּינוֹ, וְכָךְ רָאוּי וְיָשָׁר לָהֶם, צדיק מִפִּי הַבְּרִיּוֹת וישר הוא וְרָאוּי לְהַצְדִּיקוֹ:

רש״ישִׁחֵ֥ת ל֛וֹ וגו'. כְּתַרְגּוּמוֹ, "חַבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵהּ":
בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם. בָּנָיו הָיוּ וְהַשְׁחָתָה שֶׁהִשְׁחִיתוּ הִיא מוּמָם:
בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם. מוּמָם שֶׁל בָּנָיו הָיָה וְלֹא מוּמוֹ:
דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ. עָקֹם וּמְעֻקָּל, כְּמוֹ "וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ" (מיכה ג'). וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה "חֻלְדָּה שֶׁשִּׁנֶּיהָ עֲקֻמּוֹת וַעֲקוּשׁוֹת":
וּפְתַלְתֹּֽל. אנטורט"ילייש, כַּפְּתִיל הַזֶּה שֶׁגּוֹדְלִין אוֹתוֹ וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ סְבִיבוֹת הַגְּדִיל; פְּתַלְתֹּל מִן הַתֵּבוֹת הַכְּפוּלוֹת כְּמוֹ "יְרַקְרַק" "אֲדַמְדָּם" (ויקרא י"ג) "סְחַרְחַר" (תהילים ל"ח), "סְגַלְגַּל" (תרגום יונתן מלכים א ז'):

נביאים שמואל ב כ״ב: א׳-ו׳

רש״יבְּיוֹם הִצִּיל ה׳ אוֹתוֹ. לְעֵת זִקְנָתוֹ, לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ עָלָיו כָּל צָרוֹתָיו וְנִצּוֹל מִכֻּלָּם:
וּמִכַּ֥ף שָׁאֽוּל. וַהֲלֹא שָׁאוּל בַּכְּלָל הָיָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה אוֹיְבוֹ וְרוֹדְפוֹ מִכֻּלָּם, כַּיּוֹצֵא בּוֹ (שמואל ב ב: ל): ״תִּשְׁעָה עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂהאֵל״, כַּיּוֹצֵא בּוֹ (יהושע ב: א): ״לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ״ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ (מלכים א יא: א): ״וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה״:
סַלְעִי וּמְצוּדָתִי. לְשׁוֹן חוֹזֶק הֵם, ׳סֶלַע׳ כְּמַשְׁמָעוֹ, ׳מְצוּדָה׳ הִיא מְצוּדַת יְעָרִים, שֶׁקּוֹרִין פליישאי״ן בלע״ז, וְעַל שֵׁם הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ בְּסֶלַע הַמַּחְלוֹקֶת (שמואל א כג: כח), וְהַמְּצוּדוֹת בַּחוֹרְשָׁה:
אֶחֱסֶה. לְשׁוֹן כִּסּוּי, שֶׁהָיִיתִי מִתְכַּסֶּה לְעֶזְרָה:
מְהֻלָּל אֶקְרָא ה׳. כְּתַרְגּוּמוֹ; בְּקָרְאִי לוֹ אֲהוֹדֶנּוּ, לְפִי כִּי מֵאוֹיְבַי אֲנִי בּוֹטֵחַ שֶׁאִוָּשַׁע. וְיִתָּכֵן לִפְתּוֹר אֶקְרָא וְאִוָּשַׁע, לְשׁוֹן ׳הוֹוֶה׳:
אֲפָפוּנִי. הִקִּיפוּנִי:
קִדְּמוּנִי. בָּאוּ לְפָנַי:

כתובים תהילים ט׳: ט״ו-כ׳

משנה משנה תרומות י׳

ברטנורהבָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. [שֶׁל חֻלִּין], וְהוּא הַדִּין בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. [טָעוּת הַמַּעְתִּיק יֵשׁ כָּאן וְכָךְ צָרִיךְ לוֹמַר, בָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁל חֻלִּין], וְהוּא הַדִּין לְבָצָל שֶׁל חֻלִּין שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁל תְּרוּמָה. וּמַיְרֵי כְּגוֹן שֶׁנְּתָנוֹ בָּעֲדָשִׁים אַחַר בִּשּׁוּלוֹ וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מֵימָיו, שֶׁאָז אֵין הַבָּצָל כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם פּוֹלֵט בָּעֲדָשִׁים וְלֹא בוֹלֵעַ מֵהֶם. אֲבָל אִם נִתְבַּשֵּׁל הַבָּצָל בָּעֲדָשִׁים פְּשִׁיטָא דְּיָהֵיב וּבָלַע טַעֲמָא אַף כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם:
בְּנוֹתֵן טַעַם. דְּטָעֵים לְהוּ כֹּהֵן, שֶׁמֻּתָּר בְּחֻלִּין וּבִתְרוּמָה. אִי אִית בְּהוּ טַעֲמָא דִתְרוּמָה הַכֹּל אָסוּר לְזָרִים, וְאִי לֹא הַכֹּל חֻלִּין כְּשֶׁהָיָה:
וּשְׁאָר כָּל תַּבְשִׁיל. כְּגוֹן שׁוּם וְקַפְלוֹט, וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:
מַתִּיר בְּצַחֲנָה. אִם נָתַן בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה בְּצַחֲנָה, שֶׁהֵם דָּגִים קְטַנִּים הַכְּבוּשׁוֹת בְּצִיר, נוֹטֵל אֶת הַבָּצָל וְהַצַּחֲנָה מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה הַבָּצָל שָׁלֵם, שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ וְלֹא נִתְעָרֵב עִם הַצַּחֲנָה. שֶׁאֵין הַבָּצָל נִתָּן לְתוֹכוֹ אֶלָּא לְהַעֲבִיר זֻהֲמַת הַדָּגִים וְלֹא כְדֵי לִתֵּן בּוֹ טַעַם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

ברטנורהגָּרָב. חָבִית:
כָּל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סָאתַיִם. אִם נִכְבַּשׁ דָּג טָמֵא עִם הַרְבֵּה דָגִים טְהוֹרִים בְּתוֹךְ חָבִית, וְהֶחָבִית מַחֲזִיק סָאתַיִם, וְיֵשׁ מִצִּיר דָּג טָמֵא מִשְׁקַל עֶשֶׂר זוּזִים שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁהֵם חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל גָּלִיל, וְכָל הַשְּׁאָר צִיר דָּג טָהוֹר, שֶׁנִּמְצָא צִיר שֶׁל דָּג טָמֵא אֶחָד מִתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים שֶׁל דָּג טָהוֹר, אָסוּר. וְאִם הָיָה הַצִּיר שֶׁל דָּג טָמֵא פָּחוֹת מִכֵּן, מֻתָּר:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעִית לְסָאתַיִם. כְּשֶׁיִּהְיֶה רְבִיעִית לֹג שֶׁל צִיר טָמֵא בְּתוֹךְ סָאתַיִם שֶׁל טָהוֹר אָסוּר הַכֹּל, פָּחוֹת מִכֵּן מֻתָּר. וְשִׁעוּר זֶה הוּא קָרוֹב לְמָאתַיִם. וְאַף עַל גַּב דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִין בְּמִינוֹ לֹא בָּטִיל, שָׁאנֵי צִיר, דְּזֵעָה בְּעַלְמָא הוּא וְאֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, לְכָךְ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה דְּבָטֵל בְּקָרוֹב לְמָאתַיִם:
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דְּבָטֵל בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. וְהִלְכְתָא דְצִיר בָּטֵל בְּיוֹתֵר מֵאֶלֶף, אִם יֵשׁ יוֹתֵר מֵאֶלֶף מִדָּג טָהוֹר וְאֶחָד מִדָּג טָמֵא הַכֹּל מֻתָּר, וְאִם לָאו הַכֹּל אָסוּר:

עיקר תוספות יום טוב(ו) וּבַיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ כֵּיצַד, סְאָה עָבְדָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לֻגִּים, וְלֹג שְׁתֵּי לִיטְרָא, וְלִיטְרָא מֵאָה זוּז, נִמְצָא דְּסָאתַיִם עוֹלֶה לְתִשְׁעִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת זוּז. וְתִשְׁעִים מֵאוֹת הֵם עֲשָׂרָה פְעָמִים תְּשַׁע מֵאוֹת. וְשֵׁשׁ מֵאוֹת הֵם עֲשָׂרָה פְעָמִים שִׁשִּׁים. אַלְמָא אִיכָּא לַעֲשָׂרָה זוּזֵי עֲשָׂרָה פְעָמִים תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, נִמְצָא כָּל עֲשָׂרָה זוּז אֶחָד מִתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים:
(ז) בַּגָּלִיל. שֶׁמִּשְׁקַל יְהוּדָה כָּבֵד כִּפְלַיִם מִשֶּׁל גָּלִיל, כְּדִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ה'‏ דִּכְתֻבּוֹת. נִמְצָא עֲשָׂרָה זוּז בִּיהוּדָה הֵם עֶשְׂרִים זוּז בַּגָּלִיל. וְהֵם חֲמִשָּׁה סְלָעִים, אַרְבָּעָה זוּז הַסֶּלַע:
(ח) סָאתַיִם הֲווֹ מָאתָן רְבִיעִיּוֹת נַכֵּי תַּמְנֵי, קַב אַרְבָּעָה לֻגִּין, וְלֹג אַרְבַּע רְבִיעִיּוֹת. שִׁשָּׁה עָשָׂר לְקַב, וּסְאָה שִׁשָּׁה קַבִּין, לִשְׁלֹשָׁה קַבִּין אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה רְבִיעִיּוֹת, וְכֵן אַרְבָּעָה זִמְּנִין. רַשִׁ"י בְּפֶרֶק גִּיד הַנָּשֶׁה דַּף צ"ט:
(ט) אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר. הַטַּעַם מִדְּתַנָּא קַמָּא בָּעֵי תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, וְהוּא שִׁשָּׁה עָשָׂר פַּעַם שִׁשִּׁים, אַלְמָא שֶׁשִּׁעוּר שִׁשָּׁה עָשָׂר הָיָה מָצוּי בְּשִׁעוּרֵי הַחֲכָמִים לְחֻמְרָא, וְהוּא הַדִּין לְקֻלָּא. רש"ל:

ברטנורהרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל הַנִּשְׁלָקִים עִם הַתְּרָדִים אֲסוּרִים. רַבִּי יוֹסֵי פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא, וְסָבַר דְּכָל שְׁאָר יְרָקוֹת אֵינָן אוֹסְרִים אֲפִלּוּ נִשְׁלָקִים, חוּץ מִן הַתְּרָדִים שֶׁל אִסּוּר, כְּגוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, שֶׁהֵן נוֹתְנִים טַעַם בִּשְׁלִיקָתָן:
כְּרוּב שֶׁל שִׁקְיָא. הַגָּדֵל בְּאֶרֶץ יְבֵשָׁה שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ, אִם [שְׁלָקוֹ] עִם כְּרוּב שֶׁל תְּרוּמָה הַגָּדֵל בְּאֶרֶץ לַחָה, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ, אָסוּר, דְּשֶׁל שִׁקְיָא מֵחֲמַת יַבְשׁוּתוֹ הוּא בּוֹלֵעַ:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. כָּל אִסּוּר וְהֶתֵּר הַמִּתְבַּשְּׁלִים זֶה עִם זֶה, וְהֵם מִין אֶחָד, מֻתָּרִים, שֶׁאֵין נוֹתְנִים טַעַם זֶה בָזֶה, חוּץ מִבְּשַׂר אִסּוּר וְהֶתֵּר שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ יַחַד דְּאָסוּר. וְלֵית הִלְכְתָא כְּחַד מֵהֲנָךְ תַּנָּאֵי, אֶלָּא כְּתַנָּא קַמָּא בִּלְבָד דְּאָמַר כָּל הַנִּכְבָּשִׁים מֻתָּרִים חוּץ מִן הַחֲסִית, אֲבָל מְבֻשָּׁלִים אוֹ שְׁלוּקִים כֻּלָּן אוֹסְרִים:
הַכָּבֵד אוֹסֶרֶת. כָּבֵד שֶׁל טְרֵפָה שֶׁבִּשְּׁלָהּ עִם הֶתֵּר, אוֹסֶרֶת כָּל הַמִּתְבַּשֵּׁל עִמָּהּ:
וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת. אִם נִתְבַּשְּׁלָה עִם דְּבַר אִסּוּר, דְּמִתּוֹךְ שֶׁהִיא טְרוּדָה לִפְלֹט תָּדִיר רִבּוּי דָם שֶׁבָּהּ, לֹא בָלְעָה. וְהִלְכְתָא כָּבֵד שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל הֶתֵּר אָסוּר לְאָכְלָהּ, וְאוֹסֶרֶת כָּל מַה שֶּׁנִּתְבַּשֵּׁל עִמָּהּ, לְפִי שֶׁהִיא מְלֵאָה דָם, וּפוֹלֶטֶת וְחוֹזֶרֶת וּבוֹלַעַת מֵהַדָּם שֶׁפָּלְטָה. וְאֵין לָהּ תַּקָּנָה בְּבִשּׁוּל, אֶלָּא אִם כֵּן הִבְהֲבָהּ בָּאוּר תְּחִלָּה יָפֶה, וְכֵן נָהֲגוּ הָעָם:

גמרא ברכות ס״ג ב: י׳-י״ד

וְעוֹד פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה בִּכְבוֹד תּוֹרָה וְדָרַשׁ. (דברים כז) הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם. וְכִי אוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וַהֲלֹא אוֹתוֹ יוֹם סוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה. אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁחֲבִיבָה תּוֹרָה עַל לוֹמְדֶיהָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כַּיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה מֵהַר סִינַי. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָּיא. אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ: תֵּדַע שֶׁהֲרֵי אָדָם קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְעֶרֶב אֶחָד אֵינוֹ קוֹרֵא דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁלֹּא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע מֵעוֹלָם. הַסְכֵּת עֲשׂוּ כִּתּוֹת כִּתּוֹת וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה לְפִי שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בַּחֲבוּרָה. כִּדְרִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא: מַאי כְּתִיב (ירמיה ג) חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנוֹאֲלוּ חֶרֶב עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּד בְּבַד וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּטַפְּשִׁים. כְּתִיב הָכָא וְנוֹאֲלוּ וּכְתִיב הָתָם (במדבר יב) אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחוֹטְאִים שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ וְאִי בָּעִית אִימָא מֵהָכָא (ישעיה יט) נוּאֲלוּ שָׂרֵי צוֹעַן. דָּבָר אַחֵר: הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, כַּתְּתוּ עַצְמְכֶם עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה כִּדְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִנַּיִן שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט) זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג ועוד פתח ר' יהודה בכבוד תורה ודרש: כשנפרד משה מישראל ביומו האחרון עלי אדמות, אמר: "הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך" (דברים כז, ט). והדבר תמוה: וכי באותו היום נתנה תורה לישראל? והלא באותו יום סוף ארבעים שנה מזמן מתן תורה היה! אלא ללמדך שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני.
ואמר ר' תנחום בריה [בנו] של ר' חייא איש כפר עכו: תדע, שאכן חביבה התורה — שהרי אדם הקורא קריאת שמע כל ימיו שחרית וערבית, וערב אחד אינו קורא — דומה כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם, שכן אינו יכול לתקן את שהחסיר.
על פסוק זה דרשו "הסכת" — (כמו עש—כת) עשו כתות כתות ועסקו בתורה. לפי שאין התורה נקנית אלא בלימוד בחבורה. כדברי ר' יוסי בר' חנינא, שאמר ר' יוסי בר' חנינא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] "חרב אל הבדים ונאלו" (ירמיהו נ, לו) — יש לדורשו: חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים (לשון נקיה על תלמידי חכמים) שיושבים בד בבד (כל אחד לעצמו) ועוסקים בתורה. ולא עוד, אלא שהלומדים רק ביחידות מטפשים, שכן כתיב הכא [נאמר כאן] "ונואלו", וכתיב התם [ונאמר שם] בדברי אהרן למשה לאחר שהצטרעה מרים "אשר נואלנו" (במדבר יב, יא). ולא עוד, אלא שחוטאים מחוסר ידיעה, וכפי שנאמר בסוף אותו פסוק "אשר נואלנו ואשר חטאנו".
דבר אחר שנינו בענין זה: "הסכת ושמע ישראל" — כתתו [שברו] עצמכם על דברי תורה. וכפי שאמר ריש לקיש, שאמר ריש לקיש: מנין מקור בכתוב לכך שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית את עצמו עליה — שנאמר: "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (במדבר יט, יד), שהתורה נלמדת לאמיתה רק לממית עצמו באוהלה.

זוהר ספר הזהר, וילך ג׳

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח (ישעיה כד) מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַדִּיק וְגוֹמֵר. וַוי לוֹן לִבְנֵי נְשָׁא לְאִנּוּן דְּלָא מַשְׁגִּיחִין וְלָא מִשְׁתַּדְּלִין בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן וְלָא מִסְתַּכְּלִין בִּקְדֻשָּׁה עִלָּאָה לְאִתְקַדָּשָׁא בְּהַאי עָלְמָא לְמֶהֱוֵי קַדִּישִׁין בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. מִכְּנַף הָאָרֶץ. דָּא כְּסוּתָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ כְּמָה דְּאָמַר (איוב לה) נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה זְמִירוֹת תֻּשְׁבְּחָן דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּלַּיְלָה בְּזִמְנָא דְּאִיהִי אִזְדַּמְּנָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ס''א אִזְדַוָּגָא דִּשְׁכִיחָא) וּשְׁכִיחָא לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (כַּלַּיְלָה כְּזִמְנָא דְּאִיהִי אִזְדַוָּגָא) מִשְׁתַּעְשַׁע עִם צַדִּיקַיָּא בְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן וְאֵימָתַי מִפַּלְגוּת לֵילְיָא וָאֵילָךְ וּכְדֵין זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ (כַּלַּיְלָה) תֻּשְׁבְּחָן וּזְמִירוֹת כְּמָה דְּאָמַר (ויקרא כה) לֹא תִזְמוֹר וּכְתִיב (ישעיה כה) זָמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה אַעֲקְרוּתָא מֵאַתְרַיְהוּ כָּל אִנּוּן תַּקִּיפִין דְּהָא כַּד עַיִּל לֵילְיָא כַּמָּה עָרִיצִים גַּרְדִינֵי נִמּוּסִין שְׁכִיחִין בְּעָלְמָא אָזְלִין וְשַׁטְיָן בְּעָלְמָא לְקַטְּרְגָא מִפַּלְגוּת לֵילְיָא וָאֵילָךְ אִתְעָר רוּחָא חָדָא וְאַעֲקַר לְכֻלְּהוּ מֵאַתְרַיְהוּ וְאַעֲבַר לוֹן דְּלָא יִשְׁלְטוּן זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ תֻּשְׁבְּחָן דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּלַּיְלָה וְכָל דָּא לָמָּה צְבִי לַצַדִּיק לְאִזְדַוָּגָא בְּזִוּוּגָא חָדָא לִקְדֻשָּׁה דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּלְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדֻשָּׁה חָדָא וְאוֹמֵר רָזִי לִי רָזִי לִי דָּא הוּא רָזָא עִלָּאָה דָּא הוּא רָזָא קַדִּישָׁא אֲבָל אוֹי לִי עַל דָּרָא וְעַל עָלְמָא בּוֹגְדִים בָּגְדוּ דְּכֻלְּהוּ מְשַׁקְּרָן בֵּיהּ. מְשַׁקְּרָן בְּהוּ בְּגַרְמַיְהוּ וְלָא דִּי דִּמְשַׁקְּרָן בְּגַרְמַיְהוּ (מַמָשׁ) אֶלָּא אִנּוּן בְּנִין דְּאוֹלִידוּ מִתְשַׁקְּרָן בְּהַהוּא שִׁקְרָא דִּלְהוֹן וְאִשְׁתַּכָּחוּ פְּגִימִין לְעֵילָא וְתַתָּא כֵּיוָן דְּאִסְתַּכַּל יְשַׁעְיָהוּ בְּהַאי כָּנִישׁ לְאִנּוּן דָּחֲלִין חַטָּאָה וְאוֹלִיף לוֹן אוֹרַח קַדִּישָׁא לְאִתְקַדָּשָׁא בִּקְדֻשָּׁה דְּמַלְכָּא וּלְאִשְׁתַּכָּחָא בָּנַיְהוּ קַדִּישִׁין כֵּיוָן דְּאִתְקַדְּשׁוּ אִלֵּין אִנּוּן בְּנִין דְּאוֹלִידוּ אִקְּרוּן עַל שְׁמֵיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה ח) הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי ה' לְאוֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל דִּפְרִישָׁן מִשְּׁאָר עַמִּין:

תרגום הזוהררַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח. מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַדִּיק וְאָמַר רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי בּוֹגְדִים בָּגָדוּ וְגוֹ'. אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם אֵינָם מַשְׁגִּיחִים וְאֵינָם עוֹסְקִים בִּכְבוֹד אֲדוֹנָם, וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, לְהִתְקַדֵּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים בָּעוֹלָם הַבָּא. מִכְּנַף הָאָרֶץ, זֶהוּ כְּסוּת עֶלְיוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה, זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה, דְּהַיְנוּ הַזְּמִירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּלַּיְלָה. בַּלַּיְלָה, פֵּרוּשׁוֹ, בַּזְּמָן שֶׁהִיא מוּכֶנֶת וְנִמְצֵאת לְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִשְׁתַּעְשַׁעַת עִם הַצַדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן. וּמָתַי, הִיא מוּכֶנֶת לְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הוּא מֵחֲצוֹת לַיְלָה וָהָלְאָה. וְאָז זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ. דְּהַיְנוּ תִּשְׁבָּחוֹת. וּזְמִירוֹת, פֵּרוּשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תִזְמוֹר. וְכֵן כָּתוּב, זָמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, עֲקִירַת כָּל אֵלּוּ הֶעָרִיצִים מִמְּקוֹמָם. כִּי כְּשֶׁהַלַּיְלָה נִכְנָס כַּמָּה עָרִיצִים חוֹקְרֵי דִּין שְׁכִיחִים בָּעוֹלָם, הוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם לְקַטְרֵג. מֵחֲצוֹת לַיְלָה וָהָלְאָה, נִתְעוֹרֵר רוּחַ אֶחָד וְעוֹקֵר אֶת כֻּלָּם מִמְּקוֹמָם וּמַעֲבִירָם שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ. זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ, הַיְנוּ תִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּלַּיְלָה. וְכָל זֶה לָמָּה, צְבִי לַצַדִּיק, לְהִזְדַוֵּג בְּזִוּוּג אֶחָד עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְהִתְקַדֵּשׁ עִמּוֹ בִּקְדֻשָּׁה אַחַת. וְאוֹמֵר רָזִי לִי רָזִי לִי זֶה הוּא סוֹד עֶלְיוֹן, כִּי רָז פֵּרוּשׁוֹ סוֹד. רָזִי לִי הַב', זֶהוּ לְהַמְּשִׁיךְ רוּחַ קָדוֹשׁ. אֲבָל אוֹי לִי עַל הַדּוֹר וְעַל הָעוֹלָם בּוֹגְדִים בָּגָדוּ. שֶׁכֻּלָּם מְשַׁקְּרִים בּוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁמַּכְּחִישִׁים הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה מְשַׁקְּרִים בְּעַצְמָם, שֶׁאֵינָם מִתְקַדְּשִׁים בִּשְׁעַת הַזִּוּוּג, וְלֹא דַּי שֶׁמְּשַׁקְּרִים בְּעַצְמָם, אֶלָּא הַבָּנִים שֶׁמּוֹלִידִים יִהְיוּ מְשַׁקְּרִים מֵחֲמַת הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהֶם שֶׁבְּעֵת הַזִּוּוּג, שֶׁהָיָה בְּלִי קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְנִמְצָאִים פְּגוּמִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל יְשַׁעְיָהוּ בָּזֶה, קִבֵּץ כָּל יְרֵאֵי חֵטְא, וְלִמֵּד אוֹתָם דֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ אֵיךְ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ, בִּשְׁעַת הַזִּוּוּג, כְּדֵי שֶׁבְּנֵיהֶם יִהְיוּ קְדוֹשִׁים. כֵּיוָן שֶׁאֵלּוּ נִתְקַדְּשׁוּ, נִקְרְאוּ הַבָּנִים שֶׁהוֹלִידוּ עַל שְׁמוֹ. זֶה שֶׁאָמַר, הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי ה' לְאוֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל. דְּהַיְנוּ שֶׁנִּבְדָּלִים מִשְּׁאָר הָעַמִּים.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ו׳: ט״ו-ט״ז

א. מַיִם שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם נַעֲשָׂה מֵהֶן מְלָאכָה אוֹ לֹא נַעֲשָׂה אִם יֵשׁ בָּהֶן כְּשִׁעוּר אוֹ שֶׁאֵין בָּהֶן אִם הֵן טְהוֹרִין אוֹ טְמֵאִים סָפֵק נָטַל יָדָיו סָפֵק לֹא נָטַל יָדָיו סְפֵקוֹ טָהוֹר שֶׁכָּל סָפֵק שֶׁבְּטָהֳרַת יָדַיִם טָהוֹר:

ב. מַיִם הָרִאשׁוֹנִים צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה עַד שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מַיִם חוּץ לַפֶּרֶק וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם. וְאַחֲרוֹנִים צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁפִּיל יָדָיו לְמַטָּה כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא כָּל כֹּחַ הַמֶּלַח מֵעַל יָדָיו. מַיִם רִאשׁוֹנִים נוֹטְלִים בֵּין עַל גַּבֵּי כְּלִי בֵּין עַל גַּבֵּי קַרְקַע. וְאַחֲרוֹנִים אֵינָן נִטָּלִין אֶלָּא עַל גַּבֵּי כְּלִי. מַיִם רִאשׁוֹנִים נִטְּלִין בֵּין בְּחַמֵּי הָאוֹר בֵּין בְּצוֹנֵן. אַחֲרוֹנִים אֵין נִטָּלִין בְּחַמִּין. וְהוּא שֶׁהָיוּ חַמִּין שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁאֵין מַעֲבִירִין אֶת הַזֻּהֲמָא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁפְשֵׁף בָּהֶן, אֲבָל הָיוּ פּוֹשְׁרִין נוֹטְלִין מֵהֶן בָּאַחֲרוֹנָה:

מוסר שערי תשובה ג׳: קצ״ג

הַמִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע וְלֹא דַּיּוֹ אֲשֶׁר לֹא יוֹכִיחֵהוּ בְּשֵׁבֶט פִּיו וְהַרְחֵק לֹא יַרְחִיקֵהוּ, אֲבָל כְּמוֹ חָבֵר יַקְרִיבֵהוּ וְנֶאֱמַר (דה''ב ב) בְּהִתְחַבֶּרְךָ לָרָשָׁע פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ. וְהַצַדִּיקִים מָאוֹס יִמְאֲסוּ אֶת הָרָשָׁע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים טו) נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ. וְאָמַר: כָּל עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכֹּן וּבֶן אָדָם לְדוֹמֶה לוֹ. וְאָמְרוּ: אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּדְמוּת אָדָם רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (מ''ב ג) לוּלֵא פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נוֹשֶׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ. וְאָמְרוּ: כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בִּדְמוּת אָדָם רָשָׁע עֵינָיו כֵּהוֹת לְעֵת זִקְנָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז) וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת. מִפְּנֵי שֶׁהִסְתַּכֵּל בִּדְמוּת עֵשָׂו אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מַכִּיר מֵעֲבָדָיו כִּי הָיָה עֵשָׂו מַסְתִּיר מַעֲשָׂיו כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט) וְהָיָה בְּמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ לְהוֹדִיעֲךָ בָּאֵר הֵיטֵב כִּי רַבּוּ דַרְכֵי מָוֶת הַנִּמְצָאִים אֶל הַמִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, ה' יַצִילֵנוּ:

תורה דברים ל״ב: א׳-ו׳