חק לישראל - פרשת האזינו יום שני

רש״יזְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם. מֶה עָשָׂה בָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו:
בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר וָדֹ֑ר. דּוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁהֵצִיף עֲלֵיהֶם מֵי אוֹקְיָנוּס וְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁשְּׁטָפָם. דָּ"אַ — לֹא נְתַתֶּם לְבַבְכֶם עַל שֶׁעָבַר, בינו שנות דר ודר — לְהַכִּיר לְהַבָּא, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב לָכֶם וּלְהַנְחִיל לָכֶם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְהָעוֹלָם הַבָּא (עי' ספרי):
שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙. אֵלּוּ הַנְּבִיאִים שֶׁנִּקְרָאִים אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב') בְּאֵלִיָּהוּ "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל" (ספרי):
זְקֵנֶ֖יךָ. אֵלּוּ הַחֲכָמִים:
וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ. הָרִאשׁוֹנוֹת:
כי חלק ה' עמו. לָמָּה כָּל זֹאת? לְפִי שֶׁהָיָה חֶלְקוֹ כָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם וְעָתִיד לָצֵאת, וּמִי הוּא חֶלְקוֹ? עמו. וּמִי הוּא עַמּוֹ?

רש״ייִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר. אוֹתָם מָצָא לוֹ נֶאֱמָנִים בְּאֶרֶץ הַמִּדְבָּר, שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ וְעֻלּוֹ, מַה שֶּׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ג) "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן":
וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן. אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, מְקוֹם יִלְלַת תַּנִּינִים וּבְנוֹת יַעֲנָה, אַף שָׁם נִמְשְׁכוּ אַחַר הָאֱמוּנָה, וְלֹא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּרוֹת מְקוֹם צִיָּה וְשִׁמָּמוֹן? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ב'), "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר":
יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙. שָׁם סִבְּבָם וְהִקִּיפָם בַּעֲנָנִים וְסִבְּבָם בִּדְגָלִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת וְסִבְּבָן בְּתַחְתִּית הָהָר שֶׁכָּפָהוּ עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית (עי' ספרי):
יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ. שָׁם בְּתוֹרָה וּבִינָה:
יִצְּרֶ֖נְהוּ. מִנָּחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וּמִן הָאֻמּוֹת:
כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ. הוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהַמָּאוֹר יוֹצֵא הֵימֶנּוּ. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם יִמְצָאֵהוּ — "יַסְפִּיקֵהוּ כָּל צָרְכּוֹ בַמִּדְבָּר", כְּמוֹ (במדבר י"א) "מָצָא לָהֶם", (יהושע י"ז) "לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר":
יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙. "אַשְׁרִינוּן סְחוֹר סְחוֹר לִשְׁכִנְתֵּיהּ", אֹהֶל מוֹעֵד בָּאֶמְצָע וְאַרְבָּעָה דְגָלִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת:

נביאים שמואל ב כ״ב: ז׳-י׳

כתובים תהילים מ״ו: ז׳-י׳

משנה משנה מועד קטן א׳

ברטנורהמַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין. אֶרֶץ עֲיֵפָה וּצְמֵאָה לְמַיִם. תַּרְגּוּם עָיֵף וְיָגֵעַ, מְשַׁלְהֵי וְלָאֵי:
מַשְׁקִין בַּמּוֹעֵד. דְּדָבָר הָאָבֵד מֻתָּר בַּמּוֹעֵד, וּשְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין מִשָּׁעָה שֶׁמַּתְחִיל לְהַשְׁקוֹתוֹ אִם אֵינוֹ מַשְׁקֶה אוֹתוֹ תָּדִיר מִיָּד נֶאֱבָד, כְּדִתְנַן בְּסוֹף מַתְנִיתִין, זְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד לֹא יַשְׁקֵם בַּמּוֹעֵד דְּלֹא פָּסְדֵי, אֲבָל שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד יַשְׁקֵם בַּמּוֹעֵד. וְדַוְקָא שְׂדֵה לָבָן שֶׁל תְּבוּאָה שֶׁהוּא שְׁלָחִין מַשְׁקִין בַּמּוֹעֵד, אֲבָל שְׂדֵה שְׁלָחִין שֶׁל אִילָן לֹא שָׁרֵי בַּמּוֹעֵד, דְּלֹא פָּסְדֵי. וּבַשְּׁבִיעִית שָׁרֵי לְהַשְׁקוֹת בֵּין שְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין בֵּין שְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל. וּבֵית הַשְּׁלָחִין, מִשּׁוּם מוֹעֵד בִּלְבָד נָקַט לַהּ:
שֶׁיָּצָא בַתְּחִלָּה. שֶׁיּוֹצֵא עַכְשָׁיו מִתְּחִלָּה. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין הוֹאִיל וְחָדָשׁ הוּא שֶׁמָּא יִפְּלוּ גְּדוֹתָיו וְאָתֵי לְתַקֵּן בַּמּוֹעֵד וְאִיכָּא טִרְחָא:
שֶׁלֹּא יָצָא בַתְּחִלָּה. שֶׁהוּא יָשָׁן:
אֲבָל לֹא מִמֵּי גְּשָׁמִים. גְּזֵרָה מִשּׁוּם מֵי קִילוֹן. קִילוֹן הֵם מַיִם שֶׁל בּוֹר עָמֹק וּבוֹ מֵי גְּשָׁמִים מְכֻנָּסִים, דְּבֵיהּ אִיכָּא טִרְחָא יְתֵרָה לִדְלוֹת:
עוּגִיּוֹת. חֲרִיצִים שֶׁעוֹשִׂים בְּעִקְּרֵי הַזֵּיתִים וּבְעִקְּרֵי הַגְּפָנִים כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלְּאוּ מַיִם:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְהֵ"א מִתְחַלֵּף בְּחֵי"ת. רַשִׁ"י. שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִמּוֹצָא הַגָּרוֹן. וְעָיֵף הַיְנוּ לְמַיִם, כְּדִכְתִיב [מִשְׁלֵי כה] מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה:
(ב) בַּמּוֹעֵד. הַמִּשְׁנָה תִּקְרָא [מוֹעֵד, מַה שֶּׁאָנוּ קוֹרִים] חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, [וְהֵם] הַיָּמִים שֶׁבֵּין מוֹעֵד לְמוֹעֵד. הָרַמְבַּ"ם:
(ג) רַשִׁ"י. וְהָרִי"ף וְהָרַמְבַּ"ם וְהָרֹא"שׁ וְהַטּוּר פֶּה אֶחָד הִסְכִּימוּ דְּאֵין לְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד עִקָּר מִן הַתּוֹרָה. וּבְרַיְתָא דַּחֲגִיגָה דְּלַמְּדוּהָ מִקְּרָא אֵינוֹ אֶלָּא אַסְמַכְתָּא. וְהַבֵּית יוֹסֵף כָּתַב שֶׁנִּרְאֶה לוֹ מִזֹּאת הַבְּרַיְתָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִקָּר מִן הַתּוֹרָה, וְהַכָּתוּב מְסָרָהּ לַחֲכָמִים לֶאֱסֹר וּלְהַתִּיר כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה לָהֶם:
(ד) אֲבָל הָרַמְבַּ"ם נִרְאֶה שֶׁאֵין סוֹבֵר כָּךְ, אֶלָּא דְּבֵית הַבַּעַל נַמִּי אָסוּר בִּשְׁבִיעִית. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) כְּלוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ דָּבָר הָאָבֵד לֹא הִתִּירוּ כְּשֶׁיֵּשׁ טִרְחָא:
(ו) שֶׁלֹּא. וְאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי לְמִעוּטֵי שְׂדֵה הַבַּעַל, שֶׁאֲפִלּוּ מִמַּעְיָן שֶׁלֹּא יָצָא בִּתְחִלָּה אָסוּר. גְּמָרָא:
(ז) אֵין מַשְׁקִין. אַמּוֹעֵד קָאֵי, דְּגַבֵּי שְׁבִיעִית לֹא חָיְישִׁינַן לְטִרְחָא יְתֵרָא, וְטַעְמָא מְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי דִּשְׁבִיעִית עַל יְדֵי שֶׁהוּא מֻתָּר בִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ דְּקַרְקַע הִתִּירוּ אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁל טֹרַח, אִי נַמִּי שְׁבִיעִית עַל יְדֵי שֶׁזְּמַנָּהּ מְרֻבֶּה כוּ'‏ וְלֹא מִסְתַּבֵּר לַעֲשׂוֹת שִׁבְעָה יָמִים הָאַחֲרוֹנִים כְּשִׁבְעָה דְּרֶגֶל:
(ח) הַקִּילוֹן. כֵּיוָן דְּמֵי הַגְּשָׁמִים לֹא נֶאֶסְרוּ אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה דְּמֵי הַקִּילוֹן, הִלְכָּךְ שַׁפִּיר נַקְטֵיהּ אַחַר מֵי גְּשָׁמִים. הָרַ"ן:
(ט) וּמִלְּשׁוֹן קוּלְתָּא שֶׁהוּא תִּרְגּוּם כַּדָּהּ עַל שִׁכְמָה, נִקְרֵאת קִילוֹן. הָרַ"ן:
(י) וְאֵין עוֹשִׂין כוּ'. מִדְּרֵישָׁא דְּהַךְ אֲבָל אֵין מַשְׁקִין לֹא קָאֵי אַשְּׁבִיעִית, הַךְ סֵיפָא נַמִּי לֹא קָאֵי אַשְּׁבִיעִית. הָרַמְבַּ"ם:
(יא) כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכְּבוּ שָׁם הַמַּיִם, מִלְּשׁוֹן [רוּת א] הֲלָהֶן תֵּעָגֵנָה, שֶׁהוּא לְשׁוֹן עִכּוּב. הָרַ"ן:
(יב) לִישְׁנָא דִּבְרַיְתָא, וּבְאַתְרֵיהּ דְּתַנָּא דְּמַתְנִיתִין שְׁכִיחֵי גְּפָנִים וְלֹא זֵיתִים:

ברטנורההָאַמָּה. חֲרִיצִים שֶׁעוֹשִׂים בַּקַּרְקַע שֶׁבָּהֶן הַמַּיִם הוֹלְכִים סְבִיב הַשָּׂדֶה וּמִשָּׂדֶה לְשָׂדֶה, קְרוּיִין אַמָּה, לְפִי שֶׁהֵן רֹחַב אַמָּה בְּרוּם אַמָּה:
בַּתְּחִלָּה. אִם לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה בַּמּוֹעֵד, מִשּׁוּם טִרְחָא:
וּבַשְּׁבִיעִית. מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּחוֹפֵר בַּקַּרְקַע בַּשְּׁבִיעִית:
וּמְתַקְּנִים אֶת הַמְּקֻלְקֶלֶת. אִם נָפַל לְתוֹכָהּ עָפָר וְאֵינָהּ מְקַלַּחַת, מְתַקְּנִים אוֹתָהּ, אֲבָל אֵין עוֹשִׂים אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה בַּמּוֹעֵד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
וּמְתַקְּנִים קִלְקוּלֵי הַמַּיִם. מַיִם הַמְּכֻנָּסִים בַּגֻּמּוֹת לִשְׁתּוֹת מֵהֶן:
וְחוֹטְטִין. מְנַקִּין וּמְנַקְּרִין וּמוֹצִיאִין מִתּוֹכָן צְרוֹרוֹת וְקִסְמִין וְעַפְרוּרִית שֶׁנָּפַל בָּהֶן:
וּמְצַיְּנִין. עוֹשִׂין צִיּוּנִין עַל הַקְּבָרוֹת. שֶׁהָיוּ מְמַחִין סִיד וְשׁוֹפְכִין עַל הַקֶּבֶר, וְהוּא סִימָן לְהוֹלְכֵי דְּרָכִים שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ בִּמְקוֹם טֻמְאָה:
וְיוֹצְאִין. שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין בַּמּוֹעֵד לְעַיֵּן הַשָּׂדוֹת שֶׁנִּזְרְעוּ כִּלְאַיִם, לַעֲקֹר אוֹתָם. לְפִי שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר עַל כָּךְ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, וּבִימֵי הַמּוֹעֵד נִשְׂכָּרִים בְּזוֹל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּטֵלִים:

עיקר תוספות יום טוב(יג) וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כוּ'. דְּכָל שֶׁנִּרְאֶה כְּחוֹפֵר לֹא הֲוֵי עֲבוֹדָה, דְּעוֹדֵר לֹא הֲוֵי כֵּיוָן דְּמַשְׁלִיךְ אֶת הֶעָפָר לְמֵרָחוֹק, וְהָעוֹדֵר מֵנִיחַ בִּמְקוֹמוֹ. הָרַ"ן. וּבָרַמְבַּ"ם מַשְׁמָע דְּמַתִּיר אֲפִלּוּ אֵינוֹ מַשְׁלִיךְ לְמֵרָחוֹק, וְעַיֵּן שָׁם הַטַּעַם:
(יד) הַמְקֻלְקָלוֹת. סִיּוּמָא דְּמִלְּתָא דְּרַבָּנָן הוּא:
(טו) וְלֹא דָּמִי לְמַעְיָן שֶׁיָּצָא בַּתְּחִלָּה כְּדִלְעֵיל דְּחַיְּשִׁינַן שֶׁיִּפְּלוּ גְּדוֹתָיו וְאָתֵי לְתַקֵּן, דְּתִקּוּנָא דְּהָתָם עֲשִׂיָּה בַּתְּחִלָּה הִיא כִּדְקָתָנֵי שֶׁיָּצָא בַּתְּחִלָּה:
(טז) שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲפִלּוּ אֵין רַבִּים צְרִיכִים לָהֶם. וְטַעְמָא כָּתַב הָרַ"ן בְּשֵׁם הָרַאבַ"ד לְפִי שֶׁצָּרְכֵי רַבִּים אֵינָם נִגְמָרִים אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבַּטָּלָה, מִשּׁוּם דְּדָמִי לִקְדֵרָה דְּבֵי שֻׁתְּפֵי כוּ', וּמַסִּיק דְּכִי הִתִּירוּ בִּמְלֶאכֶת הֶדְיוֹט [וּכְדִלְקָמָּן]. וְנִרְאֶה לִי דְּהַיְנוּ דְּתָנֵי וְחוֹטְטִין [דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְלֶאכֶת הֶדְיוֹט] וּפֵרוּשֵׁי קָמְפָרֵשׁ דְּאִי לֹא תֵּימָא הָכִי לִישָׁנָא יְתֵרָא הוּא דְּהַיְנוּ מְתַקְּנִין:
(יז) וּמְתַקְּנִין כוּ'. בְּרֵישׁ שְׁקָלִים תְּנַן דִּבְט"ו בַּאֲדָר מְתַקְּנִין. וּלְפִי שֶׁהַקִּלְקוּלִים מְצוּיִין בַּדְּרָכִים לְכָךְ הֻצְרַךְ תּוּ לְתַקֵּן בְּחֹל הַמּוֹעֵד:
(יח) וְעוֹשִׂין כוּ'. לַאֲתוֹיֵי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת כְּשֶׁרַבִּים צְרִיכִין לָהֶם עַתָּה. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד לֹא הִתִּירוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְלֶאכֶת אֻמָּן, וְאֵינוֹ יָכֹל לְשַׁנּוֹת בָּהֶן, וְאִם יְשַׁנֶּה בָּהֶן יַפְסִיד. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן פֵּרוּשׁ הָרַ"ב בְּרֵישׁ שְׁקָלִים, וְהוּא מֵהַיְרוּשַׁלְמִי. וּגְמָרָא דִּידָן לֹא סְבִירָא לֵיהּ הַאי דִּיּוּקָא, מִשּׁוּם דְּלֹא דָּמִי לְהָנָךְ פְּרָטֵי דְּמַתְנִיתִין:
(יט) וְיוֹצְאִין כוּ'. בַּגְּמָרָא רָמֵי וְהָתְנַן בְּרֵישׁ שְׁקָלִים בְּא'‏ בַּאֲדָר כוּ', וּמְשָׁנֵי כָּאן בְּבָכִיר כָּאן בְּאָפִיל:
(כ) וְלֹא הֲוֵי מְעִילָה, דְּלֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן:

ברטנורהמוֹשְׁכִים אֶת הַמַּיִם. שֶׁתַּחַת אִילָן זֶה, לְאִילָן אַחֵר, דְּלֵיכָּא טִרְחָא. אֲבָל לֹא יַשְׁקֶה כָּל הַשָּׂדֶה. וּבִשְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל אָיְרֵי, דְּלֹא פָּסְדֵי, שֶׁמֵּי גְּשָׁמִים מַסְפִּיקִין לוֹ, אֶלָּא שֶׁכְּשֶׁמַּשְׁקִין אוֹתוֹ הֲוֵי הַרְוָחָה טְפֵי:
שֶׁלֹּא שָׁתוּ. דְּלֹא פָּסְדֵי:
בָּזֶה וּבָזֶה. אֲפִלּוּ לֹא שָׁתוּ, וַאֲפִלּוּ שְׂדֵה הַבַּעַל, דְּמִשּׁוּם הַרְוָחָה שָׁרוּ חֲכָמִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, דִּסְתָם מַתְנִיתִין מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין דִּלְעֵיל כְּוָתֵיהּ. וּמִיהוּ שָׂדֶה לַחָה שֶׁהַקַּרְקַע שֶׁלָּהּ כְּמוֹ טִיט מֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד אֲפִלּוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, דְּכִזְרָעִים שֶׁשָּׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד דָּמוּ:

עיקר תוספות יום טוב(כא) דְּאִי בְּבֵית הַשְּׁלָחִין הָתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין דְּמַשְׁקִין, וְהַיְינוּ כָּל הַשָּׂדֶה. אֲבָל תֵּימַהּ מַה דּוֹחְקֵיהּ לְאוֹקְמֵיהּ בִּשְׂדֵה הַבַּעַל, לוֹקְמֵיהּ בִּשְׁלָחִין, וְאִלּוּ בֵּית הַבַּעַל מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ כוּ', וְאִי קַשְׁיָא מַשְׁקִין דִּלְעֵיל הֲרֵי כָּתַב בְּעַצְמוֹ לְעֵיל דְּשֶׁל אִילָן לֹא שָׁרֵי בַּמּוֹעֵד דְּלֹא פָּסְדֵי, וּמַתְנִיתִין הָכִי דַּיְיקָא דִּמְשִׁיכָה מֵאִילָן לְאִילָן הוּא דְּמֻתָּר הָא הַשְׁקָאָה לֹא. וְכֵן דִּבְרֵי הָרַ"ן לְחַלֵּק בְּכָךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כב) סְבָרָתוֹ בָּזֶה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י דִּמְפָרֵשׁ זְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד שֶׁלֹּא הָיוּ מְלֻמָּדִים לִשְׁתּוֹת תָּמִיד לִפְנֵי הַמּוֹעֵד לֹא יַשְׁקֶה בַּמּוֹעֵד דְּהוֹאִיל וְלֹא מַשְׁקֶה לְהוּ תָּדִיר לִפְנֵי הַמּוֹעֵד לֹא הֲוֵי לְהוּ פְּסִידָא אִי לֹא מַשְׁקֶה לְהוּ בַּמּוֹעֵד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורההָאִישׁוּת. תִּנְשֶׁמֶת. וְהִיא בְּרִיָּה שֶׁאֵין לָהּ עֵינַיִם, וּמַפְסֶדֶת אֶת הַשָּׂדוֹת:
וּבִשְׂדֵה הַלָּבָן. שֶׁחוֹרְשִׁין וְזוֹרְעִין אוֹתוֹ לִתְבוּאָה וְאֵין בּוֹ אִילָנוֹת:
בִּשְׂדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ. דְּמַפְסְדֵי טְפֵי, וּלְהֶפְסֵד מְרֻבֶּה חָשְׁשׁוּ. לְפִיכָךְ חוֹפֵר גֻּמָּא כְּדַרְכּוֹ וְתוֹלֶה בָּהּ מְצוּדָה:
שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ. נוֹעֵץ שִׁפּוּד בַּקַּרְקַע בְּחֹזֶק וּמְנַעֲנֵעַ אֵילָךְ וָאֵילָךְ וּמוֹצִיא, וְנִמְצֵאת גֻּמָּא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ. אֲבָל לֹא עַל יְדֵי חֲפִירָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וּבִשְׂדֵה לָבָן הַסְּמוּכָה לִשְׂדֵה אִילָן, חוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ, שֶׁמָּא יֵצְאוּ מִשְּׂדֵה לָבָן וְיַחְרִיבוּ הָאִילָנוֹת:
וּמְקָרִין אֶת הַפִּרְצָה. מְסַדְּרִין אֶת הָאֲבָנִים זוֹ עַל זוֹ כְּדֶרֶךְ בִּנְיָן, וְאֵינוֹ טָח בְּטִיט. וּבְפִרְצָה שֶׁל גִּנָּה מַיְרֵי, אֲבָל כֹּתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל, בּוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ, מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים:

עיקר תוספות יום טוב(כג) וְהַגֻּמָּא אֵינוֹ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבְּצוּ שָׁמָּה אִישׁוּת הַרְבֵּה, וְאֶפְשָׁר שֶׁנּוֹתֵן שָׁם אֳכָלִין כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ וְיֵאָחְזוּ בַּמְּצוּדָה. הָרַ"ן:
(כד) וּבַשְּׁבִיעִית. לְשׁוֹן רַשִׁ"י אַף עַל גַּב דִּמְתַקֵּן אֶת הַשָּׂדֶה. וּלְשׁוֹן הָרַ"ן דְּלֹא גָּזְרִינַן דִּלְמָא מֵחֲזֵי כַּחֲרִישָׁה כְּשֶׁאָדָם חוֹפֵר וְסוֹתֵם אֶת חֹרֵיהֶם:
(כה) וּמְקָרִין. נִרְאֶה לִי שֶׁהוּא נִגְזַר מִשֵּׁם קִיר. וְלֹא תָּנֵי מְקִירִין, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בְּמִלַּת מֵקִיר שֶׁעִנְיָנוֹ קְרִירוּת:

ברטנורהרוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים בַּמּוֹעֵד לְהָקֵל. שֶׁאִם טָהוֹר הוּא אוֹמֵר לוֹ הַכֹּהֵן טָהוֹר אַתָּה, שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ:
אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר. שֶׁאִם טָמֵא הוּא, יִשְׁתֹּק, וְלֹא יְטַמְּאֶנּוּ וְיַצְרִיכֶנּוּ לָצֵאת חוּץ לַמַּחֲנֶה:
לֹא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר. מִתּוֹךְ שֶׁנִּזְקַק לִרְאוֹתוֹ אִם הוּא טָהוֹר כְּדֵי לְהָקֵל עָלָיו, הוּא נִזְקָק לְהַחְמִיר, שֶׁאִם הוּא טָמֵא צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ טָמֵא אַתָּה, כְּדִכְתִיב (ויקרא יג) לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ, שֶׁאֵין כֹּהֵן רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק, וּמוּטָב לוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ הַכֹּהֵן כְּלָל:
מְלַקֵּט אָדָם עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ. בַּמּוֹעֵד, כְּדֵי לְקָבְרָם בְּמָקוֹם הָגוּן:
שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתָם שֶׁקּוֹבְרָן בְּקִבְרֵי אֲבוֹתָיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר בִּשְׁתֵּיהֶן:
לֹא יְעַרְעֵר עַל מֵתוֹ. לֹא יָבִיא סַפְדָּן לְעַרְעֵר עַל מֵתוֹ שֶׁמֵּת זֶה יָמִים רַבִּים, לַחְזֹר עַל קְרוֹבֵי הַמֵּת כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹזֵר הַסַּפְדָּן שֶׁצּוֹעֵק וְאוֹמֵר בֹּאוּ בְּכוּ עִמִּי כָּל מָרֵי לֵב, וּמִי שֶׁלִּבּוֹ דָּוֶה עָלָיו הוֹלֵךְ וּמַסְפִּיד עַל קְרוֹבוֹ:
לֹא יַסְפִּידֶנּוּ. לֹא יִשְׂכֹּר סַפְדָּן עַל מֵתוֹ שֶׁמֵּת לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה:
קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם. תָּמִיד. דְּאָמְרֵי טַעְמָא בַּגְּמָרָא שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִכְנֹס מָעוֹת לְצֹרֶךְ הָרֶגֶל קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם מִכִּי שָׁמַע שֶׁדּוֹרְשִׁים בְּהִלְכוֹת הָרֶגֶל, וְשֶׁמָּא יִתֵּן הַמָּעוֹת שֶׁכִּנֵּס לְצֹרֶךְ הָרֶגֶל לַסַּפְדָּן וְיִמָּנַע מִשִּׂמְחַת הָרֶגֶל. וְאִית דְּאָמְרֵי שֶׁאֵין הַמֵּת מִשְׁתַּכֵּחַ מִן הַלֵּב אֶלָּא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אַחַר הֶסְפֵּדוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(כו) בַּתְּחִלָּה. אֲפִלּוּ בַּתְּחִלָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְקָק לְהֶסְגֵּר, דְּמִכָּל מָקוֹם שִׂמְחָה הִיא לוֹ כְּשֶׁאוֹמֵר לוֹ אֵינְךָ צָרִיךְ לַהֶסְגֵּר. וּמִלְּשׁוֹן רַשִׁ"י וְהָרַ"ב נִרְאֶה דְּלֹא גָּרְסִינַן בַּתְּחִלָּה. וְכֵן מַשְׁמָע בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כז) דְּאַף הַמֻּסְגָּר מִשְׁתַּלֵּחַ, וְהָא וַדַּאי דְּכֵיוָן דְּמִטַּמֵּא נַמִּי דְּגַם הוּא צַעַר לוֹ, מִכָּל מָקוֹם צַוְתָּא דְּאִינְשֵׁי עִקָּר צַעֲרָא הוּא:
(כח) לֹא לְהָקֵל כוּ'. סְבִירָא לְהוּ נַמִּי דִּבְכֹהֵן תַּלְיָא מִלְּתָא, אֶלָּא מִדְּרָשָׁא דִּלְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ נָפֵיק לְהוּ דְּמִכֵּיוָן שֶׁנִּזְקַק לִרְאוֹתוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁיִּשְׁתֹּק:
(כט) וְעוֹד. כְּלוֹמַר וְעוֹד מֵקֵל:
(ל) וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר בֵּין לְעַרְעֵר בֵּין לִסְפֹּד. וְלָשׁוֹן רַשִׁ"י אַתַּרְוַיְיהוּ קָאֵי. וְיוֹתֵר נִרְאֶה לִי שֶׁתֵּבַת תָּמִיד צָרִיךְ לוֹמַר אִית:

ברטנורהאֵין חוֹפְרִין כּוּכִין וּקְבָרוֹת בַּמּוֹעֵד. לְהִקָּבֵר בּוֹ מֵת שֶׁיָּמוּת לְאַחַר הַמּוֹעֵד. כּוּכִין, בִּמְעָרָה שֶׁתַּחַת הַקַּרְקַע. וּקְבָרוֹת, בְּבִנְיָן:
אֲבָל מְחַנְּכִין. שֶׁאִם הָיָה אָרֹךְ מְקַצְּרוֹ. וְאִם הָיָה קָצָר מַאֲרִיךְ וּמַרְחִיב בּוֹ:
נִבְרֶכֶת. שֶׁל כּוֹבְסִין, מָקוֹם מְתֻקָּן לְכַבֵּס בּוֹ הַבְּגָדִים, וְלֵית בֵּיהּ טִרְחָא כֻּלֵּי הַאי:
וְאָרוֹן עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר. שֶׁמֵּת שָׁם, מֻתָּר לְנַסֵּר הַנְּסָרִים וְלַעֲשׂוֹת לוֹ אָרוֹן. אֲבָל בְּחָצֵר אַחֶרֶת לֹא, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מְלָאכָה אַחֶרֶת הוּא עוֹשֶׂה. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם, אֲבָל אָדָם מְפֻרְסָם עוֹשִׂין לוֹ אָרוֹן וַאֲפִלּוּ בַּשּׁוּק. וּלְדִידָן שֶׁאָנוּ מְתֵי מִסְפָּר, כָּל אָדָם הֲוֵי מְפֻרְסָם:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. לְהָבִיא עֵצִים לַעֲשׂוֹת נְסָרִים בַּתְּחִלָּה לְצֹרֶךְ הָאָרוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן מְנֻסָּרוֹת קֹדֶם יוֹם טוֹב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(לא) הַכּוּכִין. וְהוּא הַדִּין לְקֶבֶר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין צְרִיכִין לָהֶם עַכְשָׁיו עֳשָׂאוּם כְּצָרְכֵי רַבִּים, רַבִּים שָׁתוּ וְרַבִּים יִשְׁתּוּ, וַהֲרֵי הֵן כַּחֲטִיטַת בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁאֵין צְרִיכִין לָהֶם עַכְשָׁיו שֶׁהִתִּירוּ בָּהֶן לְסוֹפָן דְּהַיְנוּ חֲטִיטָה אֲבָל לֹא תְּחִלָּתָם דְּהַיְינוּ חֲפִירָה כָּל שֶׁאֵין צְרִיכִין לָהֶם עַכְשָׁיו. הָרֹא"שׁ וְהָרַ"ן. וְשֵׁם כּוּךְ אֲרַמִּית, דְּכֶלַח דִּכְתִּיב בְּאִיּוֹב מְתַרְגֵּם כּוּךְ:
(לב) לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צֹרֶךְ לְחֹל הַמּוֹעֵד כְּדִתְנַן וְאֵלּוּ מְכַבְּסִין בְּמוֹעֵד:
(לג) לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת אֲרוֹנוֹת לְרֹב מֵתִים. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לד) נְסָרִים. דְּטֹרַח גָּדוֹל לַעֲשׂוֹתָן בַּמּוֹעֵד. רַשִׁ"י:

ברטנורהמִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. וְאֵין מְעָרְבִים שִׂמְחָה אַחֶרֶת בְּשִׂמְחַת הָרֶגֶל, דִּכְתִיב וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ (דברים טז), בְּחַגֶּךָ וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ:
אֲבָל מַחְזִיר הוּא אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. דְּאֵינָהּ שִׂמְחָה כָּל כָּךְ אֶלָּא בְּאִשָּׁה חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ מֵעוֹלָם:
וְעוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ. כְּגוֹן לָתֵת כָּחָל בְּעֵינֶיהָ, וּלְהַשְׁווֹת שְׂעַר רֹאשָׁהּ שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר, וּמַעֲבֶרֶת צֶבַע אָדֹם עַל פָּנֶיהָ, וּמַעֲבֶרֶת סַכִּין עַל פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
שֶׁנִּוּוּל הוּא לָהּ. צַעַר הוּא לָהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

ברטנורההַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ. הֶדְיוֹט מִקְּרֵי כָּל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְכַוֵּן שָׂפָה לַבֶּגֶד שֶׁתְּהֵא שָׁוָה וּמְכֻוֶּנֶת בּוֹ, אֶלָּא מְעַקֵּם לְכָאן וּלְכָאן וְעוֹשֵׂהוּ רָחָב בְּמָקוֹם זֶה וְקָצָר בְּמָקוֹם אַחֵר:
מַכְלִיב. עוֹשֶׂה תְּפִירוֹת כְּעֵין שִׁנֵּי הַכֶּלֶב, שֶׁאֵינָן שָׁוִין זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ אֶלָּא אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה:
מְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת. אוֹרְגִין אוֹתָן בַּחֲבָלִין שְׁתִי וָעֵרֶב:
מְמַתְּחִין. אִם הָיָה אָרוּג זֶה יָמִים רַבִּים וְרָפוּ הַחֲבָלִים, מְמַתְּחִין, אֲבָל לֹא מְסָרְגִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

ברטנורהוּלְמִרְפֶּסֶת. הִלּוּךְ שֶׁלִּפְנֵי עֲלִיָּה שֶׁבְּנֵי הָעֲלִיָּה הוֹלְכִים בּוֹ וְיוֹרְדִים דֶּרֶךְ סֻלָּם לֶחָצֵר:
וְשָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין. גַּגּוֹת שֶׁאֵינָן מְשֻׁפָּעִין טוֹחִין אוֹתָן בַּטִּיט, וּכְשֶׁיֵּשׁ סְדָקִים בִּטְחִיַּת הַטִּיט הַדֶּלֶף יוֹרֵד בַּבַּיִת וְאִיכָּא פְּסֵידָא. שָׁפִין, טָחִין:
מַעֲגִילָה. עֵץ עָגֹל שֶׁבּוֹ מַחֲלִיקִין הַגַּגּוֹת:
בְּמַחֲלָצָיִם. כְּלִי אֻמָּנוּת שֶׁל בַּרְזֶל רְחָבָה כְּעֵין כַּף, וְלָהּ בֵּית יָד:
הַצִּיר. רֶגֶל הַדֶּלֶת הַסּוֹבֶבֶת בְּתוֹךְ חֹר הָאַסְקֻפָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל פֶּתַח:
צִנּוֹר. הַחֹר שֶׁבָּאַסְקֻפָּה:
וְהַקּוֹרָה. קוֹרוֹת הַבַּיִת מַמָּשׁ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ אֲפִלּוּ קֹדֶם יוֹם טוֹב:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. שֶׁלֹּא יֹאמַר אַמְתִּין עַד הַמּוֹעֵד שֶׁאֵין לִי מְלָאכָה אַחֶרֶת וְאֶעֱשֶׂה אֶת זֹאת:
כְּבָשִׁים. כְּגוֹן דָּגִים וִירָקוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן שֶׁכּוֹבְשִׁין בְּמֶלַח וְחֹמֶץ:
שֶׁיָּכוֹל לְאָכְלָן בַּמּוֹעֵד. שֶׁיְּהוּ נִכְבָּשִׁין מַהֵר וּרְאוּיִין לֶאֱכֹל מִיָּד:

עיקר תוספות יום טוב(מא) מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט. כְּמוֹ שֶׁקָּדַם זִכְרוֹ בְּמִשְׁנָה ד'‏ שֶׁיִּתֵּן הָאֲבָנִים זוֹ עַל גַּב זוֹ בְּלֹא טִיט. הָרַמְבַּ"ם:
(מב) וּבַגְּמָרָא, הַשְׁתָּא בַּמַּעְגִּילָה אָמַרְתְּ שָׁרֵי, בַּיָּד וּבָרֶגֶל מִבָּעֲיָא. הָכִי קָאָמַר, וּמַעֲגִילִין אוֹתָן כְּעֵין מַעְגִּילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְלֹא מַעְגִּילָה מַמָּשׁ אֶלָּא כְּעֵין כוּ':
(מג) מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד. מַסְקִינַן בַּגְּמָרָא כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּרֵישׁ פֶּרֶק ב'‏ (וּכְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי פ"ה מט"ו), וּלְכָךְ מְתַקְּנוֹ כְּדַרְכּוֹ בֵּין בְּשֶׁל עֵץ בֵּין בְּשֶׁל בַּרְזֶל. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁזֶּה הֶפְסֵד גָּדוֹל הוּא, שֶׁאִם יַנִּיחַ הַפֶּתַח פָּתוּחַ וּדְלָתוֹת שְׁבוּרוֹת נִמְצָא מְאַבֵּד כָּל מַה שֶּׁבַּבַּיִת:
(מד) בַּמּוֹעֵד. דְּאִי אֵין יָכֹל לְאָכְלָן לֹא, דְּכוֹבֵשׁ אָסוּר לְהָרַמְבַּ"ם מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְבַשֵּׁל. וּלְרַשִׁ"י וְהָרַ"ב מִשּׁוּם מְעַבֵּד. נִרְאֶה לִי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא מועד קטן ו׳ ב: י״ד-ז׳ א: ג׳

צָדִין אֶת הָאִישׁוֹת. מַאי אִישׁוֹת. אָמַר רַב יְהוּדָה: בִּרְיָה שֶׁאֵין לָהּ עֵינַיִם. אָמַר רָבָא בַּר יִשְׁמָעֵאל וְאִיתֵימָא רַב יֵימַר בַּר שְׁלֵמְיָא מַאי קְרָא (תהילים נח) כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ. תָּנוּ רַבָּנָן: צָדִין אֶת הָאִישׁוֹת וְאֶת הָעַכְבָּרִים מִשְּׂדֵה הַלָּבָן וּמִשְּׂדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ וּמַחֲרִיבִין חוֹרֵי נְמָלִים. כֵּיצַד מַחֲרִיבִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מֵבִיא עָפָר מֵחוֹר זֶה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ חוֹר זֶה וְהֵן חוֹנְקִין זֶה אֶת זֶה. אָמַר רִבִּי יֵימָר בַּר שְׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבַּיֵי וְהוּא דְּקָאִי בִּתְרֵי עֶבְרֵי נַהֲרָא וְהוּא דְּלֵיכָּא גִּשְׁרָא וְהוּא דְּלִיכָּא גַּמְלָא וְהוּא דְּלִיכָּא מַצְרָא עַד כַּמָּה עַד פַּרְסָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשְּׂדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ. תָּנוּ רַבָּנָן: כֵּיצַד כְּדַרְכּוֹ. חוֹפֵר גּוּמֶא וְתוֹלֶה בָּהּ מְצוּדָה. כֵּיצַד שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ. נוֹעֵץ שְׁפוּד וּמַכֶּה בְּקוֹרְדוֹם וּמְרַדֶּה הָאֲדָמָה מִתַּחְתֶּיהָ. תַּנְיָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֶׁאָמְרוּ מִשְּׂדֵה לָבָן שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִּשְׂדֵה לָבָן הַסְּמוּכָה לָעִיר, אֲבָל בִּשְׂדֵה לָבָן הַסְּמוּכָה לִשְׂדֵה הָאִילָן אֲפִלּוּ כְּדַרְכּוֹ. שֶׁמָּא יֵצְאוּ מִשְּׂדֵה הַלָּבָן וְיַחֲרִיבוּ אֶת הָאִילָנוֹת:

רש״יגמ' בריה שאין לה עינים - וחופר בקרקע:
מאי קרא - דאישות בריה שאין לה עינים:
דכתיב כמו שבלול תמס יהלך - שבלול שקורין לימצו"ן תמס יהלך. כלומר כשיוצא חוץ מנרתיקו רירות נופלות ממנו עד שהוא נימוח ומת תמס כמו ונמס:
נפל אשת בל חזו שמש - כלומר כך אישות נופלות פתאום לארץ ומתים דלא חזו:
וחונקין זו את זו - מפני שמריחין את העפר ואין מכירין באותו עפר:
והוא דקאי בתרי עברי נהרא - דכיון דאיכא הפסק מים בין הני תרתי חורי נמלים אין מכירים הני בעפר דהני:
גישרא - גשר:
גמלא - שאין לו גשר אלא מנסר אחד:
ומצרא - עדיין קטן מגמלא אין יכול להלך עליו אלא כשקושרים חבל אחד משני עברי הנהר בשתי יתידות ואוחזין בו והולכין על אותו גשר צר אבל אי איכא חד מהן מכירין הני בחורי דהני:
עד כמה - מרוחקין הני תרי חורי נמלים דכי איכא נהרא בינייהו וליכא גישרא דאין מכירין הני בחורי דהני:
עד פרסה - אי ליכא פרסה בינייהו אע"ג דאיכא נהרא וליכא מעבר מכירין הני בחורי דהני:
נועץ שפוד - במקום שהן מצוין ומרדה האדמה וממעך אותן:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץד גמרא שואלים: מאי [מה פירוש] אישות? אמר רב יהודה: בריה שאין לה עינים, החולד החופר באדמה שצריך לצוד אותו שלא יזיק את השורשים והירקות. אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת רב יימר בר שלמיא: מאי קרא [מהו הכתוב] שממנו למדים מה היא אישות? שנאמר: "כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש" (תהלים נח, ט), ואנו מבינים שהאישות ("אשת") אינה רואה שמש — מפני שהיא בריה חסרת עיניים.
ההלכה שבמשנה מובאת בהרחבה בברייתא, תנו רבנן [שנו חכמים]: צדין את האישות ואת העכברים משדה הלבן ומשדה האילן כדרכו, ומחריבין חורי נמלים שהנמלים לא יזיקו. ומסבירים: כיצד מחריבין? רבן שמעון בן גמליאל אומר: מביא עפר מחור נמלים זה ונותן לתוך חור זה (קן נמלים אחר) ומכיון שאין הנמלים מזהות את העפר, אינן מוציאות אותו ואינן יכולות לצאת החוצה ולכך הן חונקין זה את זה.
אמר רב יימר בר שלמיא משמיה [משמו] של אביי: עצה זו מועילה רק בתנאים מסויימים, והוא — דקאי בתרי עברי נהרא [שעומדים, שמצויים חורי הנמלים הללו, בשני עברי הנהר השונים]; והוא דליכא גשרא [שאין גשר] בין עברי הנהר; והוא דליכא גמלא [שאין גשר צר] על הנהר; והוא דליכא מצרא [שאין חבל מתוח] בין שני צידי הנהר, שאם יש חיבור כלשהו בין עברי הנהר מכירות הנמלים זו את זו, ואינן נלחמות זו בזו.
עד כמה נקראים חורים אלה קרובים שצריך שהנהר יפסיק ביניהם — עד פרסה.
ר' יהודה אומר: משדה האילן צד את האישות והעכברים כדרכו, ומשדה הלבן שלא כדרכו. תנו רבנן [שנו חכמים]: כיצד כדרכו? חופר גומא באדמה ותולה בה מצודה (מלכודת). כיצד שלא כדרכו? נועץ שפוד באדמה ומכה בקורדום ומרדה (ומוציא) את האדמה מתחתיה עד שמוצאה והורג אותה.
תניא [שנויה ברייתא] ר' שמעון בן אלעזר אומר: כשאמרו שצד במועד את האישות והעכברים משדה לבן שלא כדרכו — לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לעיר, שאז יש נזק רק לשדה אבל בשדה לבן הסמוכה לשדה האילן יצוד אפילו כדרכו, שמא יצאו משדה הלבן ויחריבו את האילנות בשדות הסמוכים וייגרם נזק גדול.

זוהר ספר הזהר, וילך ז׳

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה וּבוֹזַי יֵקָלוּ מַאן דְּלָא יָדַע לְאוֹקִיר לְמָארֵיהּ וְלָא אִתְכַּוַּן בְּאָמֵן דְּתָנֵינָן גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְּבָרֵךְ וְהָא אוֹקִימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמֵן מָשִׁיךְ בִּרְכָאָן מִמַּבּוּעָא לְמַלְכָּא וּמִמַּלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא (דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל) וּבְאַתְוָן גַּלִּיפָן דְּרַבִּי אֶלְעָזָר מֵאָלֶ''ף לְמֵ''ם וּמִמֵּ''ם לְנוּ''ן כֵּיוָן דְּמָטוּ בִּרְכָאָן לְנוּ''ן מִתַּמָּן נָגְדִין וְנָפְקִין בִּרְכָאן לְעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי וּמִתְפַּשְּׁטֵי בְּכֹלָּא וְקָלָא נָפִיק אִתְשַׁקְּיוּ מִשַּׁקְּיוּתָא דְּבִרְכָן דְּאַפִּיק פְּלַנְיָא עַבְדָּא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא וְכַד יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא מְשַׁמְּרִין לַאֲתָבָא אָמֵן וּלְכַוְּנָא לִבַּיְהוּ כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ כַּמָּה פִּתְחִין דְּבִרְכָאן פְּתִיחָן לֵיהּ לְעֵילָא כַּמָּה טָבָאן מִשְׁתַּכְּחִין בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין כַּמָּה חִידוּ בְּכֹלָּא מַאי אֲגַר לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל דְּגָרְמִין הַאי אֲגַר לְהוּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּעָלְמָא דֵּין בְּשַׁעְתָּא דְּעָאקִין לְהוּ (לְיִשְׂרָאֵל) וּמַצְלָן צְלוֹתָא קַמֵּי מָארֵיהוֹן קָלָא מַכְרְזָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין (ישעיה כ''ז) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבוֹא גּוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים אַל תִּקְרֵי אֱמוּנִים אֶלָּא אָמֵנִים פִּתְחוּ שְׁעָרִים כְּמָה דְּיִשְׂרָאֵל פָּתְחִין לְהוּ תַּרְעִין דְּבִרְכָאן כָּךְ הַשְׁתָּא פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְתִתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן מֵאִנּוּן דְּעָאקִין לְהוּ. הַאי בְּעָלְמָא דֵּין. בְּעָלְמָא דְּאָתֵי מַאי אֲגְרַיְהוּ דְּכַד יִפּוֹק בַּר נַשׁ מֵהַאי עָלְמָא דַּהֲוָה שׁוֹמֵר לַאֲתָבָא אָמֵן מַאי שׁוֹמֵר כְּלוֹמָר נוֹטֵר הַהִיא בְּרָכָה דְּאָמַר הַהוּא דִּמְבָרֵךְ וּמְחַכֶּה לֵיהּ לַאֲתָבָא אָמֵן כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ נִשְׁמָתָא סָלְקָא וּמַכְרְזֵי קַמֵּיהּ פִּתְחוּ שְׁעָרִים קַמֵּיהּ כְּמָה דְּאִיהוּ הֲוָה פָּתַח תַּרְעִין כָּל יוֹמָא כַּד הֲוָה שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַאי אָמֵן אָמַר רַבִּי אַבָּא הָא אוֹקְמוּהָ כֹּלָּא אָמֵן אִקְּרֵי מַבּוּעָא דְּהַהוּא נַחֲלָא דְּנָגִיד אָמֵן אִקְּרֵי דִּכְתִיב (משלי ג') וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוּן אַל תִּקְרֵי אָמוּן אֶלָּא אָמֵן קִיּוּמָא דְּכֻלְּהוּ הַהוּא נַחֲלָא (ס''א טַלָּא) דְּנָגִיד וְנָפִיק אָמֵן אִקְּרֵי. דְּתַנְיָא (תהלים מ''א) מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם עוֹלָם דִּלְעֵילָא עוֹלָם דִּלְתַתָּא אוֹף הָכָא אָמֵן וְאָמֵן אָמֵן דִּלְעֵילָא אָמֵן דִּלְתַתָּא אָמֵן קִיּוּמָא דְּכֻלְּהוּ וְהָא אוֹקִימְנָא אָמֵן בְּאִנּוּן אַתְוָן:

תרגום הזוהראָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וּבוֹזַי יֵקַלּוּ, הַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְכַבֵּד אֶת אֲדוֹנוֹ, וְלֹא נִתְכַּוֵּן בְּאָמֵן, שֶׁלָּמַדְנוּ, גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְּבָרֵךְ. וְהִנֵּה הֶעֱמַדְנוּ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאָמַר, שֶׁהָעוֹנֶה אָמֵן, מוֹשֵׁךְ בְּרָכוֹת מִמַּבּוּעַ, שֶׁהוּא בִּינָה, אֶל הַמֶּלֶךְ, וּמִמֶּלֶךְ אֶל הַמַּלְכָּה. וּבָאוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר, אוֹמֵר, מִן אָלֶף, דְּאָמֵן, אֶל הַמּ' דְּאָמֵן וּמִמ' דְּאָמֵן לְן', כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת הַבְּרָכוֹת לְן' נִמְשָׁכוֹת וְיוֹצְאוֹת מִשָּׁם בְּרָכוֹת לָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וּמִתְפַּשְּׁטוֹת בַּכֹּל. וְהַקּוֹל יוֹצֵא, שְׁתוּ מִשִּׁקּוּי הַבְּרָכוֹת שֶׁהוֹצִיא פְּלוֹנִי, עֶבֶד מֶלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה שׁוֹמְרִים עַצְמָם לַעֲנוֹת אָמֵן וּלְכַוֵּן לִבָּם כְּמוֹ שֶׁצָרִיךְ, כַּמָּה פִּתְחֵי בְּרָכוֹת פְּתוּחִים לְמַעְלָה, כַּמָּה טוֹב נִמְצָא בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כַּמָּה שִׂמְחָה הִיא בַּכֹּל. וּמַהוּ שְׂכָרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּרְמוּ לָזֶה. שְׂכָרָם הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁמֵּצִירִים לָהֶם, וּמִתְפַּלְּלִים תְּפִלָּתָם לִפְנֵי אֲדוֹנָם, הַקּוֹל מַכְרִיז בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. אַל תִּקְרֵי אֱמוּנִים אֶלָּא אָמֵנִים. דְּהַיְנוּ שֶׁשּׁוֹמְרִים לַעֲנוֹת אָמֵן. פִּתְחוּ שְׁעָרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל פָּתְחוּ לָהֶם שַׁעֲרֵי הַבְּרָכוֹת, כָּךְ עַתָּה פִּתְחוּ שְׁעָרִים, וְתִתְקַבֵּל תְּפִלָּתָם עַל אֵלּוּ שֶׁמְּצִירִים לָהֶם. זֶה שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. בָּעוֹלָם הַבָּא מַהוּ שְׂכָרָם. כִּי כְּשֶׁיֵּצֶא הָאָדָם מֵעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר לַעֲנוֹת אָמֵן. מַהוּ שׁוֹמֵר, כְּלוֹמָר, שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתָהּ הַבְּרָכָה שֶׁאוֹמֵר הַמְּבָרֵךְ וּמְחַכֶּה לוֹ לַעֲנוֹת אַחֲרֶיהָ אָמֵן, כְּמוֹ שֶׁצָרִיךְ. אָז נִשְׁמָתוֹ עוֹלָה וּמַכְרִיזִין לְפָנָיו פִּתְחוּ שְׁעָרִים לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא הָיָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים כָּל יוֹם, כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵר אֱמוּנִים, דְּהַיְנוּ אָמֵנִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַהוּ אָמֵן. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הֲרֵי הֶעֱמִידוּ הַכֹּל. אָמֵן נִקְרָא, הַמַּבּוּעַ שֶׁל נַחַל הַהוּא הַנִּמְשָׁךְ, שֶׁהוּא בִּינָה, וְנִקְרָא אָמֵן, כִּי כָּתוּב, וָאֶהֱיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, אַל תִּקְרֵי אָמוֹן אֶלָּא אָמֵן. קִיּוּם כָּל הַמַּדְרֵגוֹת, דְּהַיְנוּ אוֹתוֹ נַחַל הַנִּמְשָׁךְ וְיוֹצֵא נִקְרָא אָמֵן. שֶׁלָּמַדְנוּ, מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם פֵּרוּשׁוֹ מֵעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה לְעוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה, אַף כָּאן, אָמֵן וְאָמֵן, אָמֵן שֶׁל מַעְלָה אָמֵן שֶׁל מַטָּה אָמֵן, פֵּרוּשׁוֹ קִיּוּם שֶׁל כֻּלָּם. וּכְבָר הֶעֱמַדְנוּ אָמֵן בְּאֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבּוֹ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ו׳: י״ז-י״ח

א. נוֹטֵל אָדָם יָדָיו שַׁחֲרִית וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶן כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל אֶת יָדָיו לְכָל אֲכִילָה וַאֲכִילָה וְהוּא שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן. אֲבָל אִם הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו בְּכֶל עֵת שֶׁצָרִיךְ נְטִילָה:

ב. לָט אָדָם אֶת יָדָיו בְּמַפָּה וְאוֹכֵל בָּהֶן פַּת אוֹ דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו. הַמַּאֲכִיל לַאֲחֵרִים אֵינוֹ צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם וְהָאוֹכֵל צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בְּמַאֲכָל וְהוּא הַדִּין לְאוֹכֵל בְּמַגְרֵפָה שֶׁצָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם:

מוסר שערי תשובה ג׳: קצ״ד

אִישׁ כִּי יַאֲמִינוּ בְּנֵי אָדָם בִּדְבָרָיו וְסָמְכוּ כָּל הַשּׁוֹמְעִים עַל מַאֲמָרָיו וְיִתְכַּוֵּן לְנַשֵּׂא אַחַד הָעָם אוֹ גּוֹאֲלוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ וְיֹאמַר עָלָיו כִּי הוּא אִישׁ חָכָם וְהוּא בֵּן לֹא חָכָם וְהָיָה לְפוּקָה וְצוּר מִכְשׁוֹל כִּי יִסְמְכוּ עַל הוֹרָאוֹתָיו וְעַל פִּיו יִהְיֶה כָּל רִיב וִיעַוֵּת מִשְׁפָּט וְאֶת הָעוֹלָם יַחֲרִיב. וְכֵן כִּי יֹאמַר עַל אִישׁ כִּי הוּא נֶאֱמַן רוּחַ וְלֹא הִכִּירוֹ אִם הוּא אִישׁ אֱמוּנִים אוֹ בֵּן לֹא אֵמוּן בּוֹ. וְאוּלַי יִשְׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ וְיַפְקִידֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֵשׁ לוֹ יִתֵּן בְּיָדוֹ וְכִחֵשׁ בּוֹ לֹא רְאִיתִיךָ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל הַמַּעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִלּוּ נָטַע אֲשֵׁרָה וּבִמְקוֹם תַּלְמִיד חָכָם כְּאִלּוּ נְטָעוֹ אֵצֶל מִזְבֵּחַ וְהָיָה מִי שֶׁהֵקִים לְרֹאשׁ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹרוֹת וְקָרְאוּ עָלָיו מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (חבקוק ב) הוֹי אוֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יוֹרֶה הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ לְהִפָּרַע מִמַּעֲמָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ:

תורה דברים ל״ב: ז׳-י׳