פרשת מצורע יום ראשון

מצורע · ראשון

תורה ויקרא י״ד: א׳-ו׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
יד (א) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
רש״יעץ ארז. מַקֵּל שֶׁל אֶרֶז:
שני תולעת. לָשׁוֹן שֶׁל צֶמֶר צָבוּעַ זְהוֹרִית:
(ב) זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
דָּא תְהֵי אוֹרַיְתָא דִסְגִירָא בִּיוֹמָא דְדָכוּתֵיהּ וְיִתֵּתֵי לְוָת כַּהֲנָא:
רש״יזֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת וגו'. מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְטַהֲרִין אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה (ספרא):
(ג) וְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נִרְפָּ֥א נֶֽגַע־הַצָּרַ֖עַת מִן־הַצָּרֽוּעַ׃
וְיִפּוֹק כַּהֲנָא לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא וְהָא אִתַּסִּי מַכְתַּשׁ סְגִירוּתָא מִן סְגִירָא:
רש״יאֶל מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה. חוּץ לִשְׁלוֹשָׁה מַחֲנוֹת שֶׁנִּשְׁתַּלַח שָׁם בִּימֵי חֲלוּטוֹ:
(ד) וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְלָקַ֧ח לַמִּטַּהֵ֛ר שְׁתֵּֽי־צִפֳּרִ֥ים חַיּ֖וֹת טְהֹר֑וֹת וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב׃
וִיפַקֵּד כַּהֲנָא וְיִסַּב לְמִדַּכֵּי תַּרְתֵּין צִפְּרִין חַיִּין דָּכְיָן וְאָעָא דְאַרְזָא וּצְבַע זְהוֹרִי וְאֵזוֹבָא:
רש״יחַיּ֖וֹת. פְּרָט לִטְרֵפוֹת:
טְהֹר֑וֹת. פְּרָט לְעוֹף טָמֵא, לְפִי שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִין עַל לָשׁוֹן הָרַע שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה פִטְפּוּטֵי דְבָרִים, לְפִיכָךְ הֻזְקְקוּ לְטָהֳרָתוֹ צִפֳּרִים שֶׁמְּפַטְפְּטִין תָּמִיד בְּצִפְצוּף קוֹל (ערכין ט"ז):
וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז. לְפִי שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִין עַל גַּסּוּת הָרוּחַ (שם):
וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב. מַה תַּקָּנָתוֹ וְיִתְרַפֵּא? יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ מִגַּאֲוָתוֹ כְּתוֹלַעַת וּכְאֵזוֹב:
(ה) וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפּ֣וֹר הָאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים׃
וִיפַקֵּד כַּהֲנָא וְיִכּוֹס יָת צִפְּרָא חֲדָא לְמַאן דַּחֲסַף עַל מֵי מַבּוּעַ:
רש״יעַל מַ֥יִם חַיִּֽים. נוֹתֵן אוֹתָם תְּחִלָּה בִּכְלִי, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא דַם צִפּוֹר נִכָּר בָּהֶם, וְכַמָּה הֵם? רְבִיעִית (סוטה ט"ז):
(ו) אֶת־הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ וְאֶת־עֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וְאֶת־שְׁנִ֥י הַתּוֹלַ֖עַת וְאֶת־הָאֵזֹ֑ב וְטָבַ֨ל אוֹתָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחֻטָ֔ה עַ֖ל הַמַּ֥יִם הַֽחַיִּֽים׃
יָת צִפְּרָא חַיְתָא יִסַּב יָתַהּ וְיָת אָעָא דְאַרְזָא וְיָת צְבַע זְהוֹרִי וְיָת אֵזוֹבָא וְיִטְבּוֹל יָתְהוֹן וְיָת צִפְּרָא חַיְתָא בִּדְמָא דְּצִפְּרָא דִּנְכִיסָא עַל מֵי מַבּוּעַ:
רש״יאֶת הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ. מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ אוֹגְדָהּ עִמָּהֶם, אֶלָּא מַפְרִישָׁהּ לְעַצְמָהּ, אֲבָל הָעֵץ וְהָאֵזוֹב כְּרוּכִין יַחַד בִּלְשׁוֹן הַזְּהוֹרִית, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב — קִיחָה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּן; יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵינָהּ בִּכְלַל אֲגֻדָּה, כָּךְ לֹא תְהֵא בִכְלַל טְבִילָה, תַּ"ל וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה — הֶחֱזִיר אֶת הַצִּפּוֹר לִכְלַל טְבִילָה (ספרא):

נביאים מלכים ב ז׳: ג׳-ח׳

ז (ג) וְאַרְבָּעָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים הָי֥וּ מְצֹרָעִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מָ֗ה אֲנַ֛חְנוּ יֹשְׁבִ֥ים פֹּ֖ה עַד־מָֽתְנוּ׃
וְאַרְבָּעָה גַבְרִין הֲווֹ סְגִירִין יַתְבִין בְּמַעֲלָנָא דְתַרְעָא וַאֲמַרוּ גְבַר לְחַבְרֵיהּ מָא אֲנַחְנָא יַתְבִין כָּא עַד דִנְמוּת:
רש״יהִשְׁמִיעַ אֶת מַחֲנֵה אֲרָם. נִדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ שׁוֹמְעִין.
(ד) אִם־אָמַ֩רְנוּ֩ נָב֨וֹא הָעִ֜יר וְהָרָעָ֤ב בָּעִיר֙ וָמַ֣תְנוּ שָׁ֔ם וְאִם־יָשַׁ֥בְנוּ פֹ֖ה וָמָ֑תְנוּ וְעַתָּ֗ה לְכוּ֙ וְנִפְּלָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם אִם־יְחַיֻּ֣נוּ נִֽחְיֶ֔ה וְאִם־יְמִיתֻ֖נוּ וָמָֽתְנוּ׃
אִם נֵימַר נֵיעוֹל לְקַרְתָּא וְכַפְנָא בְקַרְתָּא וּנְמוּת תַּמָן וְאִם נִתֵיב הָכָא וּנְמוּת וּכְעַן אֱתוֹ וְנִשְׁתְּמַע לְמַשִׁרְיַת אֲרָם אִם יְחַיוּנָנָא וְנֵחִי אִם יִקְטְלוּנָנָא וְנִתְקַטֵיל:
(ה) וַיָּקֻ֣מוּ בַנֶּ֔שֶׁף לָב֖וֹא אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיָּבֹ֗אוּ עַד־קְצֵה֙ מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין־שָׁ֖ם אִֽישׁ׃
וְקָמוּ בְקִבְלָא לְמֵיעַל לְמַשִׁרְיַת אֲרַם וַאֲתוֹ עַד סְיָפֵי מַשִׁרְיַת אֲרָם וְהָא לֵית תַּמָן אֱנָשׁ:
(ו) וַאדֹנָ֞י הִשְׁמִ֣יעַ ׀ אֶת־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֗ם ק֥וֹל רֶ֙כֶב֙ ק֣וֹל ס֔וּס ק֖וֹל חַ֣יִל גָּד֑וֹל וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו הִנֵּ֣ה שָֽׂכַר־עָלֵ֩ינוּ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־מַלְכֵ֧י הַֽחִתִּ֛ים וְאֶת־מַלְכֵ֥י מִצְרַ֖יִם לָב֥וֹא עָלֵֽינוּ׃
וּמִן קֳדָם יְיָ אִשְׁתְּמַע לְמַשִׁרְיַת אֲרָם קַל רְתִיכִין קַל סוּסְוָן קַל מַשִׁרְיַן סַגִיאִן וַאֲמַרוּ גְבַר לְחַבְרֵיהּ הָא אֲגַר עֲלָנָא מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל יַת מַלְכֵי חִתָּאֵי וְיַת מַלְכֵי מִצְרָאֵי לְמֵיתֵי עֲלָנָא:
(ז) וַיָּק֘וּמוּ֮ וַיָּנ֣וּסוּ בַנֶּ֒שֶׁף֒ וַיַּעַזְב֣וּ אֶת־אׇהֳלֵיהֶ֗ם וְאֶת־סֽוּסֵיהֶם֙ וְאֶת־חֲמֹ֣רֵיהֶ֔ם הַֽמַּחֲנֶ֖ה כַּאֲשֶׁר־הִ֑יא וַיָּנֻ֖סוּ אֶל־נַפְשָֽׁם׃
וְקָמוּ וַעֲרָקוּ בְקִבְלָא וּשְׁבָקוּ יַת מַשְׁכְּנֵיהוֹן וְיַת סוּסְוָתְהוֹן וְיַת חֲמָרֵיהוֹן בְּמַשְׁרִיתָא כְּמָא דְהִיא וַעֲרָקוּ לְשֵׁיזָבָא נַפְשֵׁיהוֹן:
(ח) וַיָּבֹ֩אוּ֩ הַֽמְצֹרָעִ֨ים הָאֵ֜לֶּה עַד־קְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־אֹ֤הֶל אֶחָד֙ וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִ֑נוּ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל אַחֵ֔ר וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֔ם וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִֽנוּ׃
וַאֲתוֹ סְגִירַיָא הָאִלֵין עַד סְיָפֵי מַשְׁרִיתָא וַעֲלוּ לְמַשְׁכְּנָא חַד וַאֲכַלוּ וּשְׁתִיאוּ וּנְסִיבוּ מִתַּמָן כַּסְפָּא וְדַהֲבָא וּלְבוּשִׁין וַאֲזָלוּ וְאַטְמָרוּ וְתָבוּ וַעֲלוּ לְמַשְׁכְּנָא אוֹחֲרָנָא וּנְסִיבוּ מִתַּמָן וַאֲזַלוּ וְאַטְמָרוּ:

כתובים משלי כ״ד: כ״ד-כ״ט

כד (כד) אֹ֤מֵ֨ר ׀ לְרָשָׁע֮ צַדִּ֢יק אָ֥֫תָּה יִקְּבֻ֥הוּ עַמִּ֑ים יִזְעָמ֥וּהוּ לְאֻמִּֽים׃
דְיֵימַר לְרַשִׁיעָא צַדִיק אַנְתְּ יְלִיטוּנֵיהּ עַמְמֵי וְיִבְרוּנֵיהּ אוּמָתָא:
(כה) וְלַמּוֹכִיחִ֥ים יִנְעָ֑ם וַ֝עֲלֵיהֶ֗ם תָּב֥וֹא בִרְכַּת־טֽוֹב׃
וּלְמַכְסָנֵי יִבְסַם וַעֲלֵיהוֹן תֵּיתָא בִּרְכְּתָא טָבְתָא:
(כו) שְׂפָתַ֥יִם יִשָּׁ֑ק מֵ֝שִׁ֗יב דְּבָרִ֥ים נְכֹחִֽים׃
שִׂפְוָתְהוֹן נִנְשְׁקוּ דְאִלֵין דִמְהַפְּכִין מִלֵי תְרִיצָתָא:
רש״ישְׂפָתַ֥יִם יִשָּׁ֑ק. רְאוּיִים כָּל שְׂפָתַיִם לְנַשְּׁקוֹ:
(כז) הָ֘כֵ֤ן בַּח֨וּץ ׀ מְלַאכְתֶּ֗ךָ וְעַתְּדָ֣הּ בַּשָּׂדֶ֣ה לָ֑ךְ אַ֝חַ֗ר וּבָנִ֥יתָ בֵיתֶֽךָ׃ {פ}
אַתְקֵן לְבָרָא עֲבִידְתָּךְ וְעַתְּדָה לָךְ בְחַקְלָא וּבָתַר כֵּן בְּנֵי בֵיתָךְ:
רש״יהָ֘כֵ֤ן בַּח֨וּץ. זֶה מִקְרָא:
וְעַתְּדָ֣הּ בַּשָּׂדֶ֣ה. זוֹ מִשְׁנָה:
אַ֝חַ֗ר וּבָנִ֥יתָ בֵיתֶֽךָ. זוֹ גְּמָרָא (סוטה מד.). דָּבָר אַחֵר: כְּמַשְׁמָעוֹ, בַּתְּחִלָּה קַח לְךָ שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְאַחַר כָּךְ וְעַתְּדָהּ, לְשׁוֹן ״עַתּוּדִים״ (בראשית לא: י) – שִׂים לְךָ בְּהֵמוֹת בַּשָּׂדֶה, וְאַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ. תִּקַּח אִשָּׁה:
(כח) אַל־תְּהִ֣י עֵד־חִנָּ֣ם בְּרֵעֶ֑ךָ וַ֝הֲפִתִּ֗יתָ בִּשְׂפָתֶֽיךָ׃
לָא תֶהֱוֵי סָהֲדָא רַגָלָא בְּחַבְרָךְ וּתְשַׁרְגֵג בְּשִׂפְוָתָךְ:
רש״יוַ֝הֲפִתִּ֗יתָ בִּשְׂפָתֶֽיךָ. תִּתְפַּתֶּה לְרֵעֲךָ בְּדִבּוּרְךָ:
(כט) אַל־תֹּאמַ֗ר כַּאֲשֶׁ֣ר עָֽשָׂה־לִ֭י כֵּ֤ן אֶעֱשֶׂה־לּ֑וֹ אָשִׁ֖יב לָאִ֣ישׁ כְּפׇעֳלֽוֹ׃ {פ}
לָא תֵימַר הֵיךְ דַעֲבַד לִי כֵּן אֶעְבַּד לֵיהּ וְאַהֲפֵךְ לֵיהּ הֵיךְ עוֹבָדוֹי:

משנה משנה כלאים ד׳

א. קָרַחַת הַכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. מְחוֹל הַכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה. וְאֵיזוֹ הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם. כֶּרֶם שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ. אִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. הָיוּ שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר:
ברטנורהקָרַחַת הַכֶּרֶם וּמְחוֹל הַכֶּרֶם. מְפָרֵשׁ לְהוּ וְאָזֵיל:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת. אִם קָרַחְתָּהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת מֻתָּר לִזְרֹעַ לְשָׁם, פָּחוֹת מִכָּאן לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם:
שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ. וְיֵשׁ גְּפָנִים כָּל סְבִיבוֹת הַקָּרְחָה שֶׁהִיא שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְכֵן אִם הָלְכָה הַקָּרַחַת עַל פְּנֵי רֹחַב הַכֶּרֶם, שֶׁאֵין גְּפָנִים אֶלָּא מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַקָּרַחַת:
אִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם אֲפִלּוּ בָּאַמָּה הָאֶמְצָעִית, דְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּצַד הַכֶּרֶם מִזֶּה וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּצַד הַכֶּרֶם מִזֶּה הֲווּ עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם, דַּעֲבוֹדַת הַכֶּרֶם אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדִתְנַן לְקַמָּן, לְפִי שֶׁהָיוּ בּוֹצְרִים בִּשְׁוָרִים וּבַעֲגָלוֹת וּבְעֵת הַחֲרִישָׁה חוֹרְשִׁים אוֹתָהּ בִּשְׁוָרִים, הִלְכָּךְ אוֹתָן אַרְבַּע אַמּוֹת כַּכֶּרֶם דָּמוּ, וְאִם נִשְׁאֲרוּ בֵּינְתַיִם שְׁמֹנֶה אַמּוֹת חוּץ מֵאוֹתָן אַרְבַּע לְכָל צַד לֹא בָטְלֵי לְגַבֵּי כֶרֶם וּמֻתָּר לְזָרְעָן, בָּצִיר מִשְּׁמֹנֶה אַמּוֹת שָׁדֵי פַּלְגָא לְהָכָא וּפַלְגָא לְהָכָא, בָּטְלֵי לְגַבֵּי כֶרֶם וְכַכֶּרֶם דָּמוּ וְאָסוּר לִזְרֹעַ בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. וּלְבֵית שַׁמַּאי לֹא חָשִׁיב שָׂדֶה פָּחוֹת מִשְּׁמֹנֶה אַמּוֹת, הִלְכָּךְ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אַמּוֹת בָּעִינַן אַרְבַּע לַעֲבוֹדַת הַכֶּרֶם מִכָּאן וּכְנֶגְדָּן מִכָּאן, פָּשׁוּ לְהוּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, שָׁדֵי שְׁמֹנֶה לְהָכָא וּשְׁמֹנֶה לְהָכָא, אִיכָּא שָׂדֶה וְלֹא בָטְלֵי:
עיקר תוספות יום טוב(א) שֶׁחָרַב. וְהוּא גָזוּר מִמִּלַּת קֵרֵחַ הוּא (וַיִּקְרָא יג):
ב. אֵיזֶה הוּא מְחוֹל הַכֶּרֶם. בֵּין כֶּרֶם לַגָּדֵר. אִם אֵין שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. הָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר:
ברטנורהמְחוֹל הַכֶּרֶם. מָקוֹם פָּנוּי בֵּין כֶּרֶם לַגָּדֵר סָבִיב, כְּמוֹ מְחוֹלוֹת הַנָּשִׁים כְּשֶׁמְּרַקְּדוֹת בְּסִבּוּב, לְשׁוֹן אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל (ירמיה לא):
אִם יֵשׁ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה. כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל, נוֹתֵן אַרְבַּע אַמּוֹת לַעֲבוֹדַת כֶּרֶם וְזוֹרֵעַ הַשְּׁאָר. אֲבָל אִם אֵין שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, דְּאַרְבַּע אַמּוֹת דְּלַהֲדֵי כֶרֶם עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם, וְאַרְבַּע אַמּוֹת דְּלַהֲדֵי כֹּתֶל כֵּיוָן דְּלֹא מִזְדַרְעֵי מִפְּנֵי תִּקּוּן הַכֹּתֶל, כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ אָדָם עַל גַּבֵּי קַרְקַע סָמוּךְ לַכֹּתֶל וְיִהְיֶה הֶעָפָר נִדּוֹשׁ וְיִתְחַזְּקוּ יְסוֹדוֹתָיו, אַפְקוֹרֵי מַפְקַר לְהוּ. וְאֶמְצָעִיּוֹת אִי אִיכָּא אַרְבַּע אַמּוֹת חֲשִׁיבֵי וְאִי לֹא בָטְלֵי לְגַבֵּי כֶרֶם, וְהָכָא לֹא בָעִינַן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, שֶׁאֵין הָאִסּוּר אֶלָּא מִצַּד אֶחָד. וְכָל הָנָךְ אַמּוֹת בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים:
עיקר תוספות יום טוב(ב) וְכֵן כָּתַב הָרַ"שׁ סָבִיב כְּמוֹ מְחוֹלוֹת. דַּעְתָּם דְּמִסְּתָמָא הַמָּקוֹם הַפָּנוּי הוּא סְבִיב כָּל הַכֶּרֶם בֵּין הַגָּדֵר לְאַרְבַּע רוּחוֹתָיו. וְהוּא הַדִּין נַמִּי אִם אֵינוֹ אֶלָּא מִצַּד אֶחָד. וּלְשׁוֹן הָרַ"מ מֵעִנְיָן אָחֵר, רְצוֹנוֹ לוֹמַר עֲזִיבַת הַדָּבָר:
(ג) כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּבָבָא בַתְרָא:
ג. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין זֶה אֶלָּא גֶדֶר הַכֶּרֶם. וְאֵיזֶה הוּא מְחוֹל הַכֶּרֶם. בֵּין שְׁנֵי הַכְּרָמִים. אֵיזֶה הוּא גָדֵר, שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְחָרִיץ, שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה:
ברטנורהאֵין זֶה אֶלָּא גֶדֶר הַכֶּרֶם. מָקוֹם שֶׁבֵּין גָּדֵר לַכֶּרֶם גֶּדֶר הַכֶּרֶם הוּא קָרוּי, וַאֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֶלָּא שֵׁשׁ אַמּוֹת מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר:
וְאֵיזֶהוּ מְחוֹל הַכֶּרֶם. שֶׁצָּרִיךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, מָקוֹם שֶׁבֵּין שְׁנֵי כְרָמִים. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר מָקוֹם שֶׁבֵּין שְׁנֵי כְרָמִים כְּכֶרֶם שֶׁחָרַב בְּאֶמְצָעוֹ הוּא נִדּוֹן. וּבַיְרוּשַׁלְמִי מוֹכִיחַ דְּלֹא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵיזֶהוּ מְחוֹל הַכֶּרֶם בֵּין שְׁנֵי הַכְּרָמִים אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁאֵין שׁוּרוֹת הַכְּרָמִים שָׁווֹת שֶׁל זוֹ לָזוֹ, כְּגוֹן דְּכֶרֶם שֶׁל צַד זֶה שֶׁל מָחוֹל שׁוּרוֹתֶיהָ מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב וְשֶׁבְּצַד אַחֵר מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם, דְּאִם הָיוּ מְכֻוָּנִים מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה דְּנִרְאֶה כְּקָרַחַת הַכֶּרֶם וּבָעֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
אֵיזֶהוּ גָדֵר. הַמַּפְרִישׁ בֵּין הַכֶּרֶם שֶׁיָּכוֹל לְהַנִּיחַ כֶּרֶם מִצַּד זֶה וְלִזְרֹעַ מִצַּד אַחֵר, וְכֵן חָרִיץ:
עיקר תוספות יום טוב(ד) וּלְהָרַ"מ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֶחֱצָה:
(ה) גָּדֵר. אַגַּב שֶׁהִזְכִּירוֹ מְפָרֵשׁ לֵיהּ, וְאַגַּב גָּדֵר מְפָרֵשׁ חָרִיץ. הָרַ"שׁ:
ד. מְחִצַּת הַקָּנִים, אִם אֵין בֵּין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַגְּדִי, הֲרֵי זוֹ כִמְחִצָּה. וְגָדֵר שֶׁנִּפְרַץ, עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת הֲרֵי הוּא כְפֶתַח, יָתֵר מִכֵּן, כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר. נִפְרְצוּ בוֹ פְרָצוֹת הַרְבֵּה, אִם הָעוֹמֵד מְרֻבֶּה עַל הַפָּרוּץ, מֻתָּר, וְאִם הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד, כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר:
ברטנורהשְׁלֹשָׁה טְפָחִים. דְּכָל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּלָבוּד דָּמֵי. וְהוּא שִׁעוּר כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַגְּדִי:
הֲרֵי הוּא כִּמְחִצָּה. וּמֻתָּר לִסְמֹךְ גְּפָנִים מִצַּד זֶה וּזְרָעִים מִצַּד זֶה:
נִדּוֹן כְּפֶתַח. וַאֲפִלּוּ כְּנֶגְדּוֹ מֻתָּר לִסְמֹךְ, אֲבָל יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר לֹא חָשִׁיב כְּפֶתַח וְצָרִיךְ הַרְחָקָה כְּנֶגֶד הַמָּקוֹם הַפָּרוּץ:
וְאִם הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד אָסוּר כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ. אֲבָל כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מֻתָּר אִם הוּא רָחָב אַרְבָּעָה, אֲבָל פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה אַף כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד אָסוּר:
עיקר תוספות יום טוב(ו) וְדָבָר זֶה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. הָרַ"מ:
(ז) הַרְבֵּה. שֶׁנִּפְרַץ בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה פְּרָצוֹת פְּחוּתוֹת מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת וִיתֵרוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים. הָרַ"שׁ:
(ח) מְרֻבֶּה. שֶׁתִּהְיֶה מִדַּת הָעוֹמֵד מִן הַקִּיר יוֹתֵר מִמִּדַּת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַפְּרוּצִים בּוֹ כְּשֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלוֹת. הָרַ"מ:
ה. הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כֶּרֶם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ כֶרֶם, עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. לְפִיכָךְ, הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, קִדֵּשׁ שׁוּרָה אַחַת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, קִדֵּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת:
ברטנורהבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כֶּרֶם. וְצָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם:
אֵינוֹ כֶרֶם עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. וְאֵין צָרִיךְ לְהַרְחִיק אֶלָּא שִׁשָּׁה טְפָחִים כְּגֶפֶן יְחִידִית:
הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת. כְּלוֹמַר בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים קִדַּשׁ שׁוּרָה אַחַת. דְּכִי אָמְרָה תּוֹרָה (דברים כב) פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְּלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם, שׁוּרָה אַחַת מִקַּרְיָא כֶּרֶם:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים קִדַּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. דְּאֵין נִקְרָא כֶּרֶם פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי שׁוּרוֹת, הִלְכָּךְ וּתְבוּאַת הַכֶּרֶם דְּאָמְרָה תּוֹרָה דְּקִדְּשָׁה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת מַשְׁמַע:
עיקר תוספות יום טוב(ט) שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם בְּפֶרֶק ז'‏ וְכַמָּה יִהְיֶה בְּכָל שׁוּרָה, שְׁלֹשָׁה גְּפָנִים אוֹ יוֹתֵר. וְהַשְׁתָּא הָא דִתְנַן שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵאת זָנָב הַיְנוּ כִּי הֲווּ חֲמִשָּׁה נְטוּעִים בִּכְהַאי גַוְנָא הוּא דַּהֲוֵי כֶרֶם, אֲבָל כִּי לֹא נָטוּעַ בִּכְהַאי גַוְנָא צָרִיךְ שִׁשָּׁה, שָׁלֹשׁ לְכָל שׁוּרָה:
(י) הַזּוֹרֵעַ כוּ'. קִדֵּשׁ לְבֵית הִלֵּל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וּכְגוֹן דְּזָרַע חוּץ לַכֶּרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ חָמֵשׁ עַל חָמֵשׁ, דְּהַיְנוּ חָמֵשׁ שׁוּרוֹת בְּכָל שׁוּרָה חֲמִשָּׁה, וּלְבֵית שַׁמַּאי מְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ שׁוּרָה חִיצוֹנָה שֶׁל צַד הַזֶּרַע כְּשֶׁזָּרַע בַּעֲבוֹדַת הַכֶּרֶם שֶׁהוּא אַרְבַּע אַמּוֹת, וּלְבֵית הִלֵּל קִדֵּשׁ [שִׁשָּׁה], שָׁלֹשׁ בְּשׁוּרָה חִיצוֹנָה וְשָׁלֹשׁ שֶׁכְּנֶגְדָּן בְּשׁוּרָה שְׁנִיָּה. יְרוּשַׁלְמִי:
ו. הַנּוֹטֵעַ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם, וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב, הֲרֵי זֶה כֶרֶם. שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בֵּינְתַיִם, אוֹ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בָּאֶמְצַע, אֵינוֹ כֶרֶם, עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב:
ברטנורהוְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב. כְּגוֹן שְׁלֹשָׁה גְפָנִים נְטוּעוֹת בְּשׁוּרָה אַחַת, וּשְׁתַּיִם בְּשׁוּרָה שְׁנִיָּה כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם מִן הַשָּׁלֹשׁ:
וְאַחַת בֵּינְתַיִם. שֶׁהַשְּׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְהַחֲמִשִּׁית כְּנֶגֶד אֲוִירָן:
וְאַחַת בָּאֶמְצַע. כְּגוֹן גֶּפֶן הַנְּטוּעָה וְאַרְבַּע גְּפָנִים לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ:
עיקר תוספות יום טוב(יא) כָּזֶה :.:
(יב) כָּזֶה :.:
(יג) כָּזֶה.:. לְהָרַמְבַּ"ם אַחַת. יוֹצְאָה זָנָב כָּזֶה: וְאַחַת בֵּינְתַיִם כָּזֶה :. וְאַחַת בָּאֶמְצַע כָּזֶה :., וְעַל פִּי צוּרָה שֶׁל הָרַמְבַּ"ם זַ"ל הֵם כָּל הַכְּרָמִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
(יד) עַד כוּ'. הָא תּוּ לָמָּה לִי. וְאֶפְשָׁר לִי לוֹמַר דִּשְׁתֵּי צוּרוֹת הַיְנוּ אוֹתָהּ שֶׁל הָרַמְבַּ"ם וְאוֹתָהּ שֶׁל הָרַ"ב שְׁתֵּיהֶם רְאוּיִן לְהִקָּרֵא בְשֵׁם יוֹצְאָה זָנָב. וְאַחַת מֵהֶן הִיא יוֹתֵר רְאוּיָה. וְאִלּוּ לֹא חָזַר וְשָׁנָה עָלָיו הֲוָה אֲמֵינָא דִּשְׁתֵּי הַצּוּרוֹת הֲווּ כֶרֶם. וְאַשְׁמְעִינַן דְּדַוְקָא אוֹתָהּ הַיּוֹתֵר רְאוּיָה הִיא בִּכְלַל כֶּרֶם וְלֹא הָאַחֶרֶת. וְהַתַּנָּא סָמַךְ עַל שֶׁבְּיָמָיו הָיָה יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם אֵיזוֹ הִיא הַצּוּרָה הַיּוֹתֵר רְאוּיָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים תֵּרֵץ דְּאָתֵי לְאַשְׁמְעִינַן אֲפִלּוּ יִהְיֶה אֶחָד בֵּינְתַיִם אוֹ בָאֶמְצַע וְגַם אַחַת יוֹצְאָה זָנָב דַּהֲוֵי כֶרֶם, וְעַל דֶּרֶךְ זֶה יֵשׁ מְפָרְשִׁים לְקַמָּן כֶּרֶם שֶׁנָּטוּעַ עִרְבּוּבְיָא:
ז. הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, וְגָדֵר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עֵרְסָן מִלְמַעְלָה, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת:
ברטנורהשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וּמַיְרֵי כְּגוֹן שֶׁשּׁוּרָה אַחַת שֶׁל שְׁתֵּי גְפָנִים וְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל שָׁלֹשׁ. וַאֲפִלּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר לְקַמָּן גַּבֵּי הַמְסַכֵּךְ גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ לֹא קִדֵּשׁ דְּאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, הָכָא מוֹדֶה דְּמִצְטָרְפִין לֶאֱסֹר הַזְּרָעִים, כֵּיוָן דְּאִיכָּא שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ:
וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים. שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם רָחָב שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, דִּבְרֹחַב שְׁמֹנֶה אַמּוֹת אָמְרִינַן בְּשִׁלְהֵי פִּרְקִין דְּאֵין מִצְטָרְפוֹת:
הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. לִהְיוֹת קְרוּיִין כֶּרֶם וְצָרִיךְ לְהַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת:
אִם עֵרְסָן מִלְּמַעְלָה. שֶׁהֶעֱלָה רָאשֵׁי הַגְּפָנִים עַל גַּבֵּי הַגָּדֵר וּמִתְעָרְבִין אוֹתָם שֶׁבְּצַד הַגָּדֵר מִזֶּה עִם אוֹתָם שֶׁבְּצַד הַגָּדֵר מִזֶּה. וְעֵרְסָן הוּא לְשׁוֹן אֵיזֶה עָרִיס דִּתְנַן לְקַמָּן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו', כְּלוֹמַר שֶׁעָשָׂה לָהֶן עֶרֶשׂ:
עיקר תוספות יום טוב(טו) וְהַיְנוּ כְּשֶׁהַזְּרָעִים הֵם שֶׁלּוֹ:
(טז) לֹא שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת כְּדֶרֶךְ הָרַבִּים בְּפֶרֶק ב'‏ דְּפֵאָה, אֶלָּא שְׁבִיל הַדְּרָכִים לָרַבִּים. הָרַאֲבַ"ד:
(יז) גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה. דַּוְקָא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה מִצְטָרְפוֹת, דְּאִי גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. וְהָא דִתְנַן גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה לִרְבוּתָא דְרַבִּי יְהוּדָה אִם עֵרְסָן כוּ':
ח. הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, אִם אֵין בֵּינֵיהֶן שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. הָיוּ שָׁלֹשׁ, אִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשּׁוּם חֲנִינָא בֶן חֲכִינַאי, אֲפִלּוּ חָרְבָה הָאֶמְצָעִית וְאֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה נְטָעָן הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁמֹנֶה אַמּוֹת:
ברטנורההַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. שֶׁל שְׁתֵּי שְׁתֵּי גְפָנִים, וְאֵין בָּהֶן אַחַת יוֹצְאָה זָנָב:
אִם אֵין בֵּינֵיהֶם שְׁמֹנֶה אַמּוֹת לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. דְּמִצְטָרְפִין לִהְיוֹת כֶּרֶם, אֲבָל רְחוֹקִים שְׁמֹנֶה חוּץ מִמְּקוֹם הַגְּפָנִים אֵין מִצְטָרְפִים וַהֲרֵי הֵן כְּגֶפֶן יְחִידִית, וּמַרְחִיק שִׁשָּׁה טְפָחִים מִשּׁוּרָה זוֹ וְשִׁשָּׁה טְפָחִים מִשּׁוּרָה זוֹ וְזוֹרֵעַ שֵׁשׁ אַמּוֹת שֶׁבָּאֶמְצַע:
בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת הֲווּ כְּכֶרֶם גָּדוֹל, וְהַמָּקוֹם שֶׁבֵּין כָּל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת מֵהֶן נִדּוֹן כְּדִין קָרַחַת הַכֶּרֶם שֶׁהוּא שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. אֲבָל חָרְבָה הַשּׁוּרָה הָאֶמְצָעִית, לְדִבְרֵי תַנָּא קַמָּא לֹא בָעִינַן בֵּינֵיהֶם שִׁעוּר קָרְחָה כֵּיוָן דְּלֹא נִשְׁתַּיֵּר כֶּרֶם, וְלֹא דָמֵי לְכֶרֶם בֶּן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שׁוּרוֹת דְּכִי חָרְבָה הָאֶמְצָעִית אַכַּתִּי נִשְׁאַר כֶּרֶם, הִלְכָּךְ בָּעֵי הַמָּקוֹם הַמֻּקְרָח שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אֲפִלּוּ חָרְבָה הַשּׁוּרָה הָאֶמְצָעִית. מֵאַחַר שֶׁהָיָה כְּבָר כֶּרֶם אַף עַתָּה דִּין כֶּרֶם יֵשׁ לוֹ וְצָרִיךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה:
שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה נְטָעָן. כְּלוֹמַר שֶׁאִם לֹא הִגִּיעוּ לְעוֹלָם לִכְלַל כֶּרֶם וְלֹא הָיָה נוֹטְעָן מִתְּחִלָּה אֶלָּא שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לֹא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶן אֶלָּא שְׁמֹנֶה אַמּוֹת כִּדְאָמְרִינַן לְעֵיל, עַכְשָׁיו שֶׁנְּטָעָן שָׁלֹשׁ וְהִגִּיעוּ לִכְלַל כֶּרֶם אַף עַל פִּי שֶׁחָרְבָה אֶמְצָעִית וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא שְׁתַּיִם הֲרֵי הֵן כְּכֶרֶם שֶׁחָרַב בְּאֶמְצָעִיתוֹ וְצָרִיךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:
עיקר תוספות יום טוב(יח) דִּלְעֵיל לְעִנְיַן חוּצָה לָהּ וְהָכָא לְעִנְיַן תּוֹכָהּ. וְזֶה שֶׁאָמַר בַּיְרוּשַׁלְמִי אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֶחֱמִירוּ תּוֹכָהּ יוֹתֵר מֵחוּצָה לָהּ. וְטַעֲמָא דְּרִחוּק שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, דְּאֵין שָׂדֶה פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת כְּדִלְעֵיל רֵישׁ פִּרְקִין:
ט. הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בְצַלְמוֹן, בְּאֶחָד שֶׁנָּטַע אֶת כַּרְמוֹ עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְהָיָה הוֹפֵךְ שְׂעַר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לְצַד אֶחָד וְזוֹרֵעַ אֶת הַנִּיר, וּבְשָׁנָה אַחֶרֶת הָיָה הוֹפֵךְ אֶת הַשֵּׂעָר לְמָקוֹם אַחֵר וְזוֹרֵעַ אֶת הַבּוּר, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְהִתִּירוּ. רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, אַף הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שְׁמֹנֶה שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, מֻתָּר:
ברטנורההַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. שֶׁכָּל שׁוּרָה שֶׁל גְּפָנִים רְחוֹקָה מֵחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה:
מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם. וְאֵין צָרִיךְ לְהַרְחִיק אֶלָּא שִׁשָּׁה טְפָחִים מִן הַשּׁוּרָה, כַּעֲבוֹדַת גֶּפֶן יְחִידִית:
צַלְמוֹן. שֵׁם מָקוֹם:
הוֹפֵךְ שְׂעַר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. כֶּרֶם גָּדוֹל הָיָה, שֶׁכָּל שׁוּרָה רְחוֹקָה מֵחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה לְסַכֵּךְ גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְבוּאָתוֹ, וְהָיָה מְצָרֵף הַשּׁוּרוֹת שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, וְרָאשֵׁי הַגְּפָנִים דְּהַיְנוּ הַשֵּׂעָר שֶׁל כָּל שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם הוֹפֵךְ לְצַד אֶחָד אֵלּוּ כְּלַפֵּי אֵלּוּ, וְנִשְׁאָר הַמָּקוֹם פָּנוּי מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, וְזוֹרֵעַ, אֶלָּא שֶׁמַּנִּיחַ שִׁשָּׁה טְפָחִים, וּלְשָׁנָה אַחֶרֶת עוֹשֶׂה לְהֵפֶךְ. שֶׁכָּךְ הָיָה דַרְכָּם, מָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִים בּוֹ שָׁנָה אַחַת לְשָׁנָה אַחֶרֶת מַנִּיחִים אוֹתוֹ בּוּר בְּלֹא חֲרִישָׁה וּבְלֹא זְרִיעָה:
אַף הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שְׁמֹנֶה שְׁמֹנֶה אַמּוֹת מֻתָּר. קָסָבְרֵי כֵּיוָן דִּרְחוֹקוֹת הַשּׁוּרוֹת שְׁמֹנֶה אַמּוֹת הֲוָה לֵיהּ כְּגֶפֶן יְחִידִית, וּמַנִּיחַ סָמוּךְ לַשּׁוּרָה שִׁשָּׁה טְפָחִים וְזוֹרֵעַ אֶת הַשְּׁאָר, וְלֹא בָעִינַן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה אֶלָּא בְּכֶרֶם חָרֵב, אֲבָל בְּנוֹטֵעַ מֵעִקָּרָא כִּי מַרְחְקֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת דַּיּוֹ. וְכֵן הֲלָכָה:
עיקר תוספות יום טוב(יט) כְּלוֹמַר וְלֹא מִשּׁוּם אִסּוּר. הָרַ"שׁ. וְרַבִּי יְהוּדָה אָתָא לְסִיּוּעֵי לְתַנָּא קַמָּא:

גמרא ברכות כ״ו א: י״ז-כ״ו ב: א׳

אִיבַּעִיָא לְהוּ טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה מָהוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם. אִם תִּימְצֵי לוֹמַר טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית מִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית שְׁתַּיִם מִשּׁוּם דְּחַד יוֹמָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית א) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד אֲבָל הָכָא תְּפִלָּה בִּמְקוֹם קָרְבָּן הִיא. וְכֵיוַן דְּעָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ. אוֹ דִילְמָא כֵּיוַן דִּצְלוֹתָא רַחֲמֵי הִיא כָּל אֵימַת דְּבָעֵי מַצְלֵי וְאָזִיל. תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב הוּנָא בַר יְהוּדָה אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם דְּעָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ. מְתִיבֵי (קהלת א) מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת. מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן זֶה שֶׁבִּטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית וּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית אוֹ תְפִלָּה שֶׁל עַרְבִית אוֹ תְפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית. וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת זֶה שֶׁנִּמְנוּ חֲבֵרָיו לִדְבַר מִצְוָה וְלֹא נִמְנָה עִמָּהֶם. אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הָכָא בְמַאי עַסְקִינָן שֶׁבִּטֵּל בְּמֵזִיד. אָמַר רַב אָשֵׁי דֵיקָא נָמֵי דְקַתָּנֵי בִּטֵּל וְלֹא קָתָּנֵי טָעָה שְׁמַע מִינָהּ. תָּנוּ רַבָּנָן טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִתְפַּלֵּל בְּלֵיל שַׁבָּת שְׁתַּיִם, טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְשַׁבָּת מִתְפַּלֵּל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁל חוֹל. מַבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה וְאֵינוֹ מַבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה. וְאִם הִבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה וְלֹא הִבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה עָלְתָה לוֹ רִאשׁוֹנָה לֹא עָלְתָה לוֹ:
רש״יאם תימצי לומר – כלומר אם תשיבני בשאלתי ממה שאמרנו טעה ולא התפלל ערבית וכו':
וכיון דעבר יומו בטל קרבנו – ואינו מקריבו ביום אחר אם זמנו קבוע כגון מוספים של כל יום ויום:
מבדיל בראשונה – פעם ראשונה מתפלל בשביל תפלה של עכשיו לפיכך אומר בה הבדלה בחונן הדעת והשניה היא בשביל תשלומי תפלת שבת אינו מבדיל בה:
שניה עלתה לו – בשביל תפלת מוצאי שבת וראשונה לא עלתה לו שאינה כלום שאין לו להקדים תפלה שעבר זמנה לתפלה שזמנה עכשיו והשניה נמי לא עלתה לו לשל שבת הואיל והבדיל בה גילה דעתו שאינה של שבת והיא תחשב לשל ערבית:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג בקשר לנושא זה של השוכח להתפלל ורוצה להשלים איבעיא להו [נשאלה להם לבני בית המדרש] שאלה זו: אם טעה ולא התפלל מנחה, מהו הדין לענין שיתפלל תפילת ערבית שתים (פעמיים)? ומפרטים את צדדי השאלה: אם תמצי [תרצה] לומר, אף אם תחליט שזה שטעה ולא התפלל ערבית תקנתו שיהא מתפלל שחרית שתים, הרי אפשר לומר שהטעם משום דחד יומא [שיום אחד] הוא, דכתיב [שכן נאמר]: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בראשית א, ה), והרי שהערב והיום הבא אחריו יחידה אחת הם. אבל הכא [כאן] במקרה שלנו הלא תפלה במקום קרבן היא באה, וכמו בקרבנות אפשר לומר גם כאן כי כיון שעבר יומו בטל קרבנו, ואין אם כן עוד דרך להשלים חסרון זה. או דילמא [שמא] כיון דצלותא רחמי [שתפילה בקשת רחמים] היא, ואם כן כל אימת דבעי מצלי ואזיל [כל זמן שרוצה מתפלל והולך].
תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה שאמר רב הונא בר יהודה אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן: אם טעה ולא התפלל מנחה — מתפלל ערבית שתים, ואין בזה משום שעבר יומו בטל קרבנו.
על אפשרות זו להשלים תפילה שלא נאמרה בזמנה מיתיבי [מקשים] עתה ממה ששנינו בברייתא. פירוש הנאמר "מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות" (קהלת א, טו) הוא כך: "מעות לא יוכל לתקן" — הכוונה לזה שבטל קריאת שמע של ערבית וקריאת שמע של שחרית, או תפלה של ערבית או תפלה של שחרית. "וחסרון לא יוכל להמנות" — הכוונה לזה שנמנו חביריו והחליטו לעשות דבר מצוה, והוא לא נמנה עמהם ושוב לא יוכל להצטרף עימם בכך. הרי שבברייתא זו מובא בפשטות שביטול תפילה אין לו עוד תקנה.
כדי לתרץ קושי זה אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן: הכא במאי עסקינן [כאן בברייתא זו במה אנו עוסקים] — באופן שבטל תפילה במזיד, והוא שאין לו תקנה, ואולם מי שטעה ולא התפלל — יכול להשלים תפילתו.
אמר רב אשי: דיקא נמי [מדוייק גם כן], כדבריך מסגנון הדברים, דקתני [ששנינו] בברייתא לשון "בטל", ולא קתני [שנינו] לשון "טעה", והרי שבטעה ההלכה שונה. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד ממנה] מהוכחה זו.
א בדומה למקרה שהובא תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: אם טעה ולא התפלל מנחה של חול בערב שבת — מתפלל בליל שבת שתים של שבת. טעה ולא התפלל מנחה בשבת — מתפלל במוצאי שבת שתים של חול. מבדיל (אומר "אתה חוננתנו" בברכת "חונן הדעת" להבדיל בין שבת לחול) בתפילה הראשונה, לפי שהיא תפילת ערבית ממש, ואינו מבדיל בשניה, שכן היא במקום תפילת מנחה שאינה צריכה להבדלה. ויתר על כן, אם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה — שניה עלתה לו (נחשבת לו) ויצא בה ידי חובה, ואילו הראשונה לא עלתה לו.

זוהר ספר הזהר, מצורע ב׳

וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְגוֹמֵר רִבִּי אַבָּא פָתַח (איוב י''ט) גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן שַׁדּוּן שַׁדִּין כְּתִיב כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נְשָׁא. לְאִסְתַּמְּרָא אָרְחַיְיהוּ וּלְדַחֲלָא מִקָּמֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא דְלָא יִסְטֵי מֵאָרְחָא דְכַשְׁרָא וְלָא יֶעֱבַר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא וְלָא יִתְנְשֵׁי מִנָּהּ דְּכָל מָאן דְּלָא לָעֵי בְאוֹרַיְתָא וְלָא יִשְׁתְּדַל בָּהּ נְזִיפָא הוּא מִקֻּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. רְחִיקָא הוּא מִנֵּיהּ. לָא שַׁרְיָיא שְׁכִינְתָּא עִמֵּיהּ. וְאִינוּן נְטוּרִין דְּאַזְלִין עִמֵּיהּ אִסְתְּלָקוּ מִנֵּיהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְמַכְרְזֵי קָמֵיהּ וְאַמְרֵי אִסְתְּלָקוּ סוֹחֲרָנֵיהּ דִּפְלַנְיָא דְלָא חָשׁ עַל יְקָרָא דְמָארֵיהּ וָוי לֵיהּ דְּהָא שַׁבְקוּהוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין לֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְאָרְחָא דְחַיֵּי. וְכַד אִיהוּ אִשְׁתְּדַל בְּפוּלְחָנָא דְמָארֵיהּ וְלָעֵי בְאוֹרַיְתָא כַּמָּה נְטוּרִין זְמִינִין לָקָבְלֵיהּ לְנַטְרָא לֵיהּ וּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ וְכֹלָּא מַכְרְזֵי קָמֵיהּ וְאַמְרֵי הָבוּ יְקָרָא לְדִיּוּקְנָא דְמַלְכָּא. הָבוּ יְקָרָא לִבְרֵיהּ דְמַלְכָּא אִתְנְטִיר הוּא בְעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ תָּא חֲזֵי בְלִישָׁנָא בִישָׁא דְאָמַר נָחָשׁ לְאִתְּתָא גָרִים לְאִתְּתָא וּלְאָדָם לְמִגְזַר עֲלַיְיהוּ מִיתָה וְעַל כָּל עָלְמָא. בְלִישָׁנָא בִישָׁא כְּתִיב (תהלים נ''ז) וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה. בְּגִין כָּךְ גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב מִפְּנֵי לִישָׁנָא בִישָׁא. כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב. מָאי כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב דָּא חֶרֶב לַייָ. דִּתְנַן חֶרֶב אִית לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא דְבֵיהּ דָּאִין לְחַיָּיבִים הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ל''ד) חֶרֶב לַייָ מָלְאָה דָם. (דברים ל''ב) וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר. וּבְגִין כָּךְ גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן שַׁדִּין כְּתִיב. בְּגִין דְּתֵדְעוּן דְּהָכִי אִתְדָּן מָאן דְּאִית לֵיהּ חֶרֶב בְּלִישָׁנֵיהּ אִזְדְּמַן לֵיהּ חֶרֶב (ס''א אִתְדָּן בְּהַהוּא חֶרֶב) דְּשָׁצֵי כֹלָּא הֲדָא הוּא דִכְתִיב זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע:
תרגום הזוהרוַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ': רַבִּי אַבָּא פָּתַח, גוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חֶרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שָׁדוֹן. שָׁדוֹן קְרִי. שָׁדִין כְּתִיב. כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם לִבְנֵי אָדָם לִשְׁמֹר דַּרְכָּם וְלִירֹא מִפְּנֵי הַקָּבָּ''ה, שֶׁלֹּא יָסוּרוּ מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וְלֹא יַעֲבְרוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, וְלֹא יָמוּשׁוּ מִמֶּנָה. כִּי כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל בָּה, נָזוּף הוּא מֵהַקָּבָּ''ה, רָחוֹק הוּא מִמֶּנוּ, הַשְּׁכִינָה אֵינָה שׁוֹרָה עָלָיו. וְאֵלּוּ מַלְאָכִים הַשּׁוֹמְרִים, הַהוֹלְכִים עִמּוֹ לְשָׁמְרוֹ, מִסְתַּלְקִים מִמֶּנוּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַכְרִיזִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִים, הִסְתַּלְקוּ מִסָּבִיב פְּלוֹנִי, שֶׁאֵינוֹ דּוֹאֵג לְכָבוֹד אֲדוֹנוֹ, אוֹי לוֹ, שֶׁעָזְבוּהוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַחְתּוֹנִים. אֵין לוֹ חֵלֶק בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים. וּכְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵל בַּעֲבוֹדַת אֲדוֹנוֹ, וְעוֹסֵק בַּתוֹרָה, כַּמָּה שׁוֹמְרִים מוּכָנִים כְּנֶגְדוֹ לְשָׁמְרוֹ, וְהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו, וְכֻלָּם מַכְרִיזִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִים, תְּנוּ כָבוֹד לְצוּרַת הַמֶּלֶךְ, תְּנוּ כָּבוֹד לְבֶן מֶלֶךְ, שָׁמוּר הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. בֹּא וּרְאֵה, בַּלָשׁוֹן שֶׁאָמַר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָׁה, גָּרַם אֶל הָאִשָׁה וּלְאָדָם שֶׁנִּגְזָר עֲלֵיהֶם מִיתָה וְעַל כָּל הָעוֹלָם. בְּלָשׁוֹן הָרַע כָּתוּב, וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָה. מִשּׁוּם זֶה, גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב דְּהַיְנוּ מִפְּנֵי לָשׁוֹן הָרַע. כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חֶרֶב. מַהוּ כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חֶרֶב. זוֹ הִיא, חֶרֶב לַה', שֶׁלָמַדְנוּ, חֶרֶב יֵש לְהַקָּבָּ''ה, שֶׁבּוֹ הוּא דָּן אֶת הָרְשָׁעִים. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר חֶרֶב לַה' מְלֵאָה דַּם. וְחַרְבִּי תֹאכַל בָּשָׂר. וּמִשּׁוּם זֶה גוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חֶרֶב לְמַעַן תֵדְעוּן שָׁדוֹן, שָׁדִין כָּתוּב, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁכָּךְ נִדוֹן, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֶרֶב בִּלְשׁוֹנוֹ, שֶׁמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, מוּכָנָה לוֹ הַחֶרֶב הַמְכַלֶה אֶת הַכֹּל. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצוֹרָע.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ד׳: ז׳-ט׳

א. כָּל הַזְּבָחִים אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתָן לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא בְסַכִּין מִכְּלֵי שָׁרֵת וְאִם שָׁחַט בְּכָל דָּבָר שֶׁשּׁוֹחֲטִין בּוֹ הַחוּלִּין אֲפִילּוּ בִקְרוּמִית שֶׁל קָנֶה כְּשֵׁרִין:
ב. וְכָל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבֵּל מִדָּמָם פָּחוֹת מִכְּדֵי הַזָּיָה לֹא נִתְקַדֵּשׁ הַדָּם. וְצָרִיךְ לְהִתְכַּוֵּין לְקַבֵּל כָּל הַדָּם. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה אוֹחֵז הַסִּימָנִים בְּיָדוֹ וּמוֹצִיאָן עִם הַוְּרִידִין לְתוֹךְ הַמִּזְרָק. וְשׁוֹחֵט שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבֵּל הַדָּם כֻּלּוֹ בַּכֶּלִי. וּמַגְבִּיהַּ הַסַּכִּין לְמַעְלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרֵד הַדָּם מֵעָלֶיהָ אֶלָּא מִן הַצַוָּאר. וְדַם שֶׁבְּסַכִּין מְקַנְּחוֹ בִשְׂפַת הַמִּזְרָק. אַוִּיר הַכֶּלִי הֲרֵי הוּא כַּכֶּלִי:
ג. הָיָה מְקַבֵּל הַדָּם וְנִפְחֲתוּ שׁוּלֵי הַמִּזְרָק קוֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ הַדָּם לְאַוִּיר הַמִּזְרָק הַנִּפְחָת לֹא נִתְקַדַּשׁ הַדָּם. שֶׁהָאַוִּיר שֶׁאֵין סוֹפוֹ לָנוּחַ אֵינוֹ כְּמוּנָח:

מוסר שערי תשובה א׳: י״ג-י״ד

כְּתִיב (ישעי' נז) כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְצוֹף כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. בִּאוּרוֹ כַּאֲשֶׁר יַעֲטוֹף וְיִצְטָעֵר הָרוּחַ שֶׁהוּא מִלְּפָנַי כִּי הוּא מִן הָעֶלְיוֹנִים וְיַעֲטוֹפוּ נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֲנִי עָשִׂיתִי לֹא אָרִיב עוֹד וְלֹא אֶקְצוֹף. כִּי אֵיךְ לֹא אֲרַחֵם וְאָחוֹן עַל נֶפֶשׁ יְקָרָה אֲשֶׁר הִיא מִלְּפָנַי וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי עַל כֵּן יֵקַל הֶעָוֹן כְּפִי אֲשֶׁר תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה הָאֲנָחָה עָלָיו. כִּי הַיָּגוֹן יָבֹא מֵאֵת טוֹהַר הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה וְנִרְצָה בָּזֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר תִּרְצֶה בְּרוֹב יְסוּרֵי הַגּוּף וּמַכְאוֹבָיו. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה כִּי הַמֶּלֶךְ יַחֲמוֹל עַל חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ הַקְּרוֹבִים אֵלָיו וְהֵם מֵאֲצִילֵי אֶרֶץ הַנִּכְבָּדִים וְיִתֵּן לָהֶם חֲנִינָה יוֹתֵר מֵחֶמְלָתוֹ עַל הָרְחוֹקִים וְהַפְּחוּתִים. וְאָמַר וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי לְקָרְבָתָן אֶל הָעֶלְיוֹנִים אַף עַל פִּי שֶׁהַגּוּף וְהַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו וְכָמוֹהוּ (שמות לב) וְהַלּוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה. וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שְׁלשָׁה שׁוּתָּפִים יֵשׁ בָּאָדָם אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְפִי שֶׁאֵין לְאָב וּלְאֵם שׁוּתָּפוֹת בִּנְשָׁמָה עַל כֵּן אָמַר וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. וְאָמְרוּ וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי יוֹרֶה עַל אָמְרוֹ כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי כִּי עִנְיָינוֹ כַּאֲשֶׁר בִּיאַרְנוּ. וְאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים לח) ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְךָ לֹא נִסְתְּרָה. בִּאוּרוֹ גְלוּיָה לְפָנֶיךָ כָל תַּאֲוָתִי כִּי אֵינֶנָּה זוּלָתִי לַעֲבוֹדָתֶךָ וְאַתָּה יוֹדֵעַ אַנְחָתִי כִּי אֵינֶנָּה עַל עִסְקֵי עוֹלָם וְהַדְּבָרִים הַכָּלִים זוּלָתִי עַל חֲטָאַי וְעַל קוֹצֶר יָדִי בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְאָמַר אֶחָד מִן הַמִּתְנַפְּלִים בְּחִין עֶרְכּוֹ אַנְחָתִי מִפַּחְדְּךָ. הַרְחֵק מִמֶּנִי הָאֲנָחוֹת וְדַאֲגָתִי מִקּוֹצֶר יָדִי בַּעֲבוֹדָתֶךָ הַרְחֵק מִמֶּנִּי הַדְּאָגוֹת:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב