פרשת שופטים יום ראשון

שופטים · ראשון

תורה דברים ט״ז: י״ח-י״ז: א׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
טז (יח) שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃
דַּיָּנִין וּפֻרְעָנִין תְּמַנֵּי לָךְ בְּכָל קִרְוָיךְ דִּי יְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ לְשִׁבְטָיךְ וִידוּנוּן יָת עַמָּא דִּין דִּקְשׁוֹט:
רש״ישֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים. שׁוֹפְטִים – דַּיָּנִים הַפּוֹסְקִים אֶת הַדִּין, וְשׁוֹטְרִים – הָרוֹדִין אֶת הָעָם אַחַר מִצְוָתָם (שֶׁמַּכִּין וְכוֹפְתִין) בְּמַקֵּל וּבִרְצוּעָה עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו אֶת דִּין הַשּׁוֹפֵט:
בְּכׇל שְׁעָרֶ֔יךָ. בְּכָל עִיר וָעִיר:
לִשְׁבָטֶ֑יךָ. מוּסָב עַל תתן לך – שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים תִּתֶּן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ:
לִשְׁבָטֶ֑יךָ. מְלַמֵּד שֶׁמּוֹשִׁיבִין דַּיָּנִין לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּבְכָל עִיר וָעִיר (ספרי; סנהדרין ט"ז):
וְשָׁפְט֥וּ אֶת הָעָ֖ם וגו'. מַנֵּה דַּיָּנִין מֻמְחִים וְצַדִּיקִים לִשְׁפֹּט צֶדֶק (עי' ספרי):
דברי צדיקים. דְּבָרִים הַמְצֻדָּקִים – מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת:
לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך. אַזְהָרָה לְנוֹטֵעַ אִילָן וּלְבוֹנֶה בַיִת בְּהַר הַבַּיִת:
לא תזבח … כל דבר רע. אַזְהָרָה לַמְפַגֵּל בַּקֳּדָשִׁים עַ"יְ דִּבּוּר רָע. וְעוֹד נִדְרְשׁוּ בוֹ שְׁאָר דְּרָשׁוֹת בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים (זבחים ל"ו):
(יט) לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃
לָא תַצְלֵי דִין לָא תִשְׁתְּמוֹדַע אַפִּין וְלָא תְקַבֵּל שֹׁחֲדָא אֲרֵי שֹׁחֲדָא מְעַוֵּר עֵינֵי חַכִּימִין וּמְקַלְקֵל פִּתְגָּמִין תְּרִיצִין:
רש״ילֹא תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט. כְּמַשְׁמָעוֹ:
לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים. אַף בִּשְׁעַת הַטְּעָנוֹת; אַזְהָרָה לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, לְפִי שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה זֶה שֶׁהַדַּיָּן מְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ מִסְתַּתְּמִין טַעֲנוֹתָיו:
וְלֹא תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד. אֲפִלּוּ לִשְׁפֹּט צֶדֶק (ספרי):
כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙. מִשֶּׁקִּבֵּל שֹׁחַד מִמֶּנּוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַטֶּה אֶת לִבּוֹ אֶצְלוֹ לַהֲפֹךְ בִּזְכוּתוֹ:
(כ) צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {ס}
קֻשְׁטָא קֻשְׁטָא תְּהֵי רָדִיף בְּדִיל דְּתֵיחֵי וְתֵירַת יָת אַרְעָא דַּיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ:
רש״יצֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף. הַלֹּךְ אַחַר בֵּית דִּין יָפֶה (ספרי; סנהדרין ל"ב):
לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣. כְּדַאי הוּא מִנּוּי הַדַּיָּנִין הַכְּשֵׁרִים לְהַחֲיוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיבָן עַל אַדְמָתָן (ספרי):
(כא) לֹֽא־תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה כׇּל־עֵ֑ץ אֵ֗צֶל מִזְבַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃
לָא תִצּוֹב לָךְ אֲשֵׁרַת כָּל אִילָן בִּסְטַר מַדְבְּחָא דַּיְיָ אֱלָהָךְ דִּי תַעְבֶּד לָךְ:
רש״ילֹֽא תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה. לְחַיְּבוֹ עָלֶיהָ מִשְּׁעַת נְטִיעָתָהּ, וַאֲפִלּוּ לֹא עֲבָדָהּ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַל נְטִיעָתָהּ (שם):
(כב) וְלֹֽא־תָקִ֥ים לְךָ֖ מַצֵּבָ֑ה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖א יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ {ס}
וְלָא תְקִים לָךְ קָמָא דִּי סָנֵי יְיָ אֱלָהָךְ:
רש״יוְלֹֽא תָקִ֥ים לְךָ֖ מַצֵּבָ֑ה. מַצֶּבֶת אֶבֶן אַחַת לְהַקְרִיב עָלֶיהָ אֲפִלּוּ לַשָּׁמַיִם:
אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖א. מִזְבַּח אֲבָנִים וּמִזְבַּח אֲדָמָה צִוָּה לַעֲשׂוֹת, וְאֶת זוֹ שָׂנֵא, כִּי חֹק הָיְתָה לַכְּנַעֲנִיִּים, וְאַעַ"פִּ שֶׁהָיְתָה אֲהוּבָה לוֹ בִּימֵי הָאָבוֹת, עַכְשָׁיו שְׂנֵאָהּ מֵאַחַר שֶׁעֲשָׂאוּהָ אֵלּוּ חֹק לַעֲבוֹדָה זָרָה (עי' שם):
יז (א) לֹא־תִזְבַּח֩ לַיהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ שׁ֣וֹר וָשֶׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם כֹּ֖ל דָּבָ֣ר רָ֑ע כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃ {ס}
לָא תִכּוֹס קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ תּוֹר וְאִמָּר דִּי יְהֵי בֵיהּ מוּמָא כֹּל מִדַּעַם בִּישׁ אֲרֵי מְרָחָק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ הוּא:

נביאים ישעיהו נ״א: י״ב-י״ז

נא (יב) אָנֹכִ֧י אָנֹכִ֛י ה֖וּא מְנַחֶמְכֶ֑ם מִי־אַ֤תְּ וַתִּֽירְאִי֙ מֵאֱנ֣וֹשׁ יָמ֔וּת וּמִבֶּן־אָדָ֖ם חָצִ֥יר יִנָּתֵֽן׃
אֲנָא אֲנָא הוּא מְנַחֶמְכוֹן מִמַן אַתּוּן דַחֲלִין מֵאֱנָשָׁא דְמָאֵית וּמִבַּר אֱנָשָׁא דִי כְעִסְבָּא חֲשִׁיב:
רש״ימִי אַ֤תְּ. בַּת צַדִּיקִים כְּמוֹתֵךְ, מְלֵאָה זְכֻיּוֹת, לָמָּה תִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ אֲשֶׁר סוֹפוֹ לָמוּת?
וַתִּשְׁכַּח ה׳ עֹשֶׂךָ. וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עָלָיו:
תַּרְעֵלָה. אינטומישמנ״ט בלע״ז:
(יג) וַתִּשְׁכַּ֞ח יְהֹוָ֣ה עֹשֶׂ֗ךָ נוֹטֶ֣ה שָׁמַ֘יִם֮ וְיֹסֵ֣ד אָ֒רֶץ֒ וַתְּפַחֵ֨ד תָּמִ֜יד כׇּל־הַיּ֗וֹם מִפְּנֵי֙ חֲמַ֣ת הַמֵּצִ֔יק כַּאֲשֶׁ֥ר כּוֹנֵ֖ן לְהַשְׁחִ֑ית וְאַיֵּ֖ה חֲמַ֥ת הַמֵּצִֽיק׃
וְאִתְנְשֵׁיתָא פּוּלְחָנָא דַייָ דְעָבְדָךְ דִתְלָא שְׁמַיָא וְשַׁכְלֵיל אַרְעָא וּדְחַלְתָּא תְדִירָא כָּל יוֹמָא מִן קֳדָם חֲמַת מְעִיקָא כְּמָא דִמְתַקְנִין לְחַבָּלָא וּכְעַן אָן הִיא חֲמַת דִמְעִיקָא:
רש״יהַמֵּצִ֔יק. מוֹשְׁלֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם הַמְשַׁעְבְּדִים בָּכֶם:
כַּאֲשֶׁ֥ר כּוֹנֵ֖ן. נִזְדַּמֵּן:
וְאַיֵּ֖ה חֲמַ֥ת הַמֵּצִֽיק. מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ:
(יד) מִהַ֥ר צֹעֶ֖ה לְהִפָּתֵ֑חַ וְלֹא־יָמ֣וּת לַשַּׁ֔חַת וְלֹ֥א יֶחְסַ֖ר לַחְמֽוֹ׃
מוֹחִי פּוּרְעֲנוּתָא לְאִתְגְלָאָה וְלָא יְמוּתוּן צַדִיקַיָא לְחַבֵּל וְלָא יַחְסְרוּן מְזוֹנֵיהוֹן:
רש״ימִהַ֥ר צֹעֶ֖ה לְהִפָּתֵ֑חַ. אֲפִלּוּ נְקָבִין קָשִׁין עָלָיו, וְצָרִיךְ הוּא לְהִפָּתֵחַ בְּהִלּוּךְ הַמֵּעַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת לַשַּׁחַת, וְכֵיוָן שֶׁמִּהַר לְהִפָּתֵחַ צָרִיךְ הוּא לִמְזוֹנוֹת רַבִּים, שֶׁאִם יֶחְסַר לַחְמוֹ אַף הוּא יָמוּת:
צֹעֶ֖ה. לְשׁוֹן דָּבָר הָעוֹמֵד לִהְיוֹת נִירוֹק, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר בְּמוֹאָב שֶׁדִּמָּהוּ הַנָּבִיא לְיַיִן (ירמיהו מח: יא) ״הַשֹּׁקֵט אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי״, וְנֶאֱמַר שָׁם ״וְשָׁלַחְתִּי לוֹ צֹעִים וְצֵעֻהוּ וְכֵלָיו יָרִיקוּ״. דָּבָר אַחֵר: מִהַר צֹעֶה – אוֹתוֹ הָאוֹיֵב הַמֵּצִיק, שֶׁהוּא עַכְשָׁיו חֲגוּר מָתְנַיִם, חֲלוּץ כֹּחַ, יְמַהֵר לְהִפָּתֵחַ וְלִהְיוֹת חַלָּשׁ:
צֹעֶ֖ה. חוֹגֵר, כְּמוֹ (ישעיהו סג: א) ״צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ״:
(טו) וְאָנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ רֹגַ֣ע הַיָּ֔ם וַיֶּהֱמ֖וּ גַּלָּ֑יו יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
וַאֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ דִנְזֵיף בְּיַמָא וְהָמָן גַלוֹהִי יְיָ צְבָאוֹת שְׁמֵהּ:
רש״ירֹגַ֣ע הַיָּ֔ם. לְשׁוֹן ״עוֹרִי רָגַע״ (איוב ז: ה), פרונצ״א בלע״ז:
(טז) וָאָשִׂ֤ם דְּבָרַי֙ בְּפִ֔יךָ וּבְצֵ֥ל יָדִ֖י כִּסִּיתִ֑יךָ לִנְטֹ֤עַ שָׁמַ֙יִם֙ וְלִיסֹ֣ד אָ֔רֶץ וְלֵאמֹ֥ר לְצִיּ֖וֹן עַמִּי־אָֽתָּה׃ {ס}
וְשַׁוֵיתִי פִּתְגָמֵי נְבוּאָתִי בְּפוּמָךְ וּבִטְלַל גְבוּרְתִּי אַגְנֵית עֲלָךְ לְקַיָמָא עַמָא דַאֲמִיר עֲלֵיהוֹן דְיִסְגוּן כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָא וּלְשַׁכְלָלָא כְנִשְׁתָּא דַאֲמִיר עֲלֵיהוֹן דְיִסְגוּן כְּעַפְרָא דְאַרְעָא וּלְמֵימַר לִדְדָיְרִין בְּצִיוֹן עַמִי אַתּוּן:
רש״ילִנְטֹ֤עַ שָׁמַ֙יִם֙. ״לְקַיָּמָא עַמָּא דַּאֲמִיר עֲלֵיהוֹן דְּיִסְגּוֹן כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא״ (תרגום יונתן):
וְלִיסֹ֣ד אָ֔רֶץ. ״וּלְשַׁכְלָלָא כְּנִישְׁתָּא דַּאֲמִיר עֲלֵיהוֹן דְּיִסְגּוֹן כְּעַפְרָא דְּאַרְעָא״:
(יז) הִתְעוֹרְרִ֣י הִֽתְעוֹרְרִ֗י ק֚וּמִי יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם אֲשֶׁ֥ר שָׁתִ֛ית מִיַּ֥ד יְהֹוָ֖ה אֶת־כּ֣וֹס חֲמָת֑וֹ אֶת־קֻבַּ֜עַת כּ֧וֹס הַתַּרְעֵלָ֛ה שָׁתִ֖ית מָצִֽית׃
אִתְרַבָּא אִתְרַבָּא קוּמִי יְרוּשְׁלֵם דְקַבֵּילְתְּ מִן קֳדָם יְיָ יַת כָּסָא דְחֵימְתֵהּ יַת פַּיְלֵי כָּסָא דִלְוָטָא שְׁתֵית אַעְרֵית:
רש״יקֻבַּ֜עַת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״פַּיְלֵי״, וְהוּא שֵׁם כּוֹס. וְלִי נִרְאֶה: קֻבַּעַת – אֵלּוּ הַשְּׁמָרִים הַקְּבוּעִים בְּתַחְתִּית הַכְּלִי, וּמָצִית יוֹרֶה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ״ (תהלים עה: ט):
הַתַּרְעֵלָ֛ה. הוּא מַשְׁקֶה הַמְטַמְטֵם וּמַתִּישׁ כֹּחַ הָאָדָם כְּאָסוּר וְקָשׁוּר וּמְעֻטָּף, כְּמוֹ ״וְהַבְּרוֹשִׁים הָרְעָלוּ״ (נחום ב: ד), ״וְהַשֵּׁרוֹת וְהָרְעָלוֹת״ (ישעיהו ג: יט), שֶׁהוּא לְשׁוֹן ׳עִטּוּף׳, וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת סה א) מָדִיּוֹת רְעוּלוֹת – מִין סַרְבָּל נָאֶה לְהִתְעַטֵּף בּוֹ:
מָצִֽית. אגושטי״ר בלע״ז:

כתובים תהילים ז׳: י״ג-י״ח

ז (יג) אִם־לֹ֣א יָ֭שׁוּב חַרְבּ֣וֹ יִלְט֑וֹשׁ קַשְׁתּ֥וֹ דָ֝רַ֗ךְ וַֽיְכוֹנְנֶֽהָ׃
אִם לָא יְתוּב לִדְחַלְתֵּיהּ סַיְפֵיהּ שְׁחִיז קַשְׁתֵּיהּ מְתִיחָא וּסְדִירָא:
רש״יאִם לֹ֣א יָ֭שׁוּב. הָרָשָׁע מֵרִשְׁעוֹ:
חַרְבּ֣וֹ יִלְט֑וֹשׁ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו יִלְטוֹשׁ, פוֹרְבִּירָ״א בְּלַעַ״ז, וְיִדְרֹךְ קַשְׁתּוֹ:
יְחַבֶּל. לְשׁוֹן הֵרָיוֹן וְלֵידָה, כְּמוֹ ״שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ״ (שיר השירים ח: ה):
אוֹדֶה ה׳ כְּצִדְקוֹ. כְּשֶׁיַּצְדִּיק הַדִּין הַגָּמוּר לִשְׁפּוֹט הָרְשָׁעִים כְּרִשְׁעָם:
(יד) וְ֭לוֹ הֵכִ֣ין כְּלֵי־מָ֑וֶת חִ֝צָּ֗יו לְֽדֹלְקִ֥ים יִפְעָֽל׃
וּמְטוּלְתֵּיהּ תַּקֵין זְיָנֵי מוֹתָא גִירוֹי לְדָלְקֵי צַדִיקַיָא יַעְבֵּיד:
רש״יוְ֭לוֹ. וְלָרָשָׁע הֵכִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלֵי מָוֶת:
לְֽדֹלְקִ֥ים. לְרוֹדְפִים, כְּמוֹ ״כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי״ (בראשית לא: לו). וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ: חִצָּיו לַהֲרֹג אֶת הָרְשָׁעִים הַדּוֹלְקִים אֶת הַצַּדִּיקִים יִפְעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיַזְמִינֵם לַהֲמִיתָם. כָּל דְּלִיקָה לְשׁוֹן רְדִיפָה הִיא:
(טו) הִנֵּ֥ה יְחַבֶּל־אָ֑וֶן וְהָרָ֥ה עָ֝מָ֗ל וְיָ֣לַד שָֽׁקֶר׃
הָא יִצְטַעַר לִשְׁקָר וִיעֵדֵי עַמְלָא וְיֵלֵיד שִׁקְרָא:
רש״יוְהָרָ֥ה עָ֝מָ֗ל וְיָ֣לַד שָֽׁקֶר. כָּל מַה שֶּׁהוּא מוֹלִיד וְיָגֵעַ – הַכֹּל מְשַׁקֵּר בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ; מַתְלָא אָמַר: כָּל מַה דְּשִׁקְרָא מוֹלִיד, פַּחְתָּא נָסְבָא:
(טז) בּ֣וֹר כָּ֭רָה וַֽיַּחְפְּרֵ֑הוּ וַ֝יִּפֹּ֗ל בְּשַׁ֣חַת יִפְעָֽל׃
שׁוּחַ חֲפַר וְנַמְצֵיהּ וּנְפַל בְּשׁוּחֲתָא דִי עֲבָד:
(יז) יָשׁ֣וּב עֲמָל֣וֹ בְרֹאשׁ֑וֹ וְעַ֥ל קׇ֝דְקֳד֗וֹ חֲמָס֥וֹ יֵרֵֽד׃
יְתוּב לֵעוּתֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ וְעַל מוֹקְדֵיהּ חֲטוֹפֵיהּ יֵחוֹת:
(יח) אוֹדֶ֣ה יְהֹוָ֣ה כְּצִדְק֑וֹ וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה עֶלְיֽוֹן׃ {פ}
אֲשַׁבַּח יְיָ בְּצִדְקְתֵיהּ וַאֲשַׁכַּח שׁוּם אֱלָהָא עִלָאָה:

משנה משנה תרומות ה׳

א. סְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין, אוֹ לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אוֹ לְהֶקְדֵּשׁ, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִים, יֵרָקֵבוּ. אִם טְהוֹרָה הָיְתָה אוֹתָהּ הַסְּאָה, יִמָּכְרוּ לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה. וְאִם לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נָפְלָה, יִקְרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְאִם לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אוֹ לְהֶקְדֵּשׁ נָפְלָה, הֲרֵי אֵלּוּ יִפָּדוּ. וְאִם טְמֵאִים הָיוּ אוֹתָן הַחֻלִּין, יֵאָכְלוּ נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ יִלּוֹשׁוּ בְמֵי פֵרוֹת, אוֹ יִתְחַלְּקוּ לְעִסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כַּבֵּיצָה:
ברטנורהסְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין. דִּתְרוּמָה טְמֵאָה נַמִּי עוֹלָה בְּאַחַת וּמֵאָה:
יֵרָקֵבוּ. דְּאִי אֶפְשָׁר לַכֹּהֵן לְאָכְלָהּ, מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְמֵאָה. וְהָא דְלֹא תְּנַן יִדָּלְקוּ, מִשּׁוּם דְּחַיְשִׁינַן דִּלְמָא אַדְּמַדְלִיק לְהוּ אָתֵי בְּהוּ לִידֵי תַקָּלָה וְאָתֵי לְמֵיכָל מִנַּיְהוּ, מִשּׁוּם דְּדִמּוּעַ קִיל לְהוּ לְאִינְשֵׁי וְלֹא מִזְדַּהֲרֵי בֵיהּ כֻּלֵּי הַאי:
אִם טְהוֹרָה הָיְתָה אוֹתָהּ סְאָה. וְגַם הַחֻלִּין טְהוֹרִים, יִמָּכְרוּ לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה, שֶׁדָּמֶיהָ פְּחוּתִים לְפִי שֶׁאֵין לָהּ אוֹכְלִים מְרֻבִּים, וְגַם אִם נִטְמֵאת לֹא חַזְיָא לַאֲכִילָה:
חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה. שֶׁצָּרִיךְ לִתְּנָהּ לַכֹּהֵן:
וְאִם לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. טָהוֹר שֶׁלֹּא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נָפְלָה, יְבַקֵּשׁ מִן הַלֵּוִי שֶׁיַּחֲלִיפֵם לוֹ בְּחֻלִּין, וְיַעֲשֵׂם הַלֵּוִי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל טִבְלוֹ:
וְאִם לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ טְהוֹרִים נָפְלָה. יִפָּדוּ וְיֹאכַל דְּמֵי הַמַּעֲשֵׂר בִּירוּשָׁלַיִם, וְהַדִּמּוּעַ יִמְכֹּר לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה:
וְאִם טְמֵאִים הָיוּ. הַחֻלִּין וְהַמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנָּפְלָה בָהֶן תְּרוּמָה טְהוֹרָה, דְּהַשְׁתָּא לֹא מָצֵי לִמְעַבְדִינְהוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר, מַפְרִישׁ עָלָיו תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְיִמְכְּרֶנּוּ לַכֹּהֲנִים, וְיֹאכְלוּם הַכֹּהֲנִים נִקּוּדִים, פֵּרוּשׁ בְּיֹבֶשׁ, כְּמוֹ יָבֵשׁ הָיָה נְקוּדִים (יהושע ט):
אוֹ קְלָיוֹת. כִּי הֵיכִי דְּלֹא תִתְכַּשַׁר הַתְּרוּמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְקַבֵּל טֻמְאָה, דְּכָל אֹכֶל שֶׁלֹּא בָא עָלָיו מַשְׁקֶה מִשִּׁבְעָה מַשְׁקִים אֵינוֹ מֻכְשָׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה:
אוֹ יִלּוֹשׁוּ בְמֵי פֵרוֹת. כְּגוֹן מֵי תוּתִים וְרִמּוֹנִים, דְּלֹא מַכְשְׁרֵי:
אוֹ יְחַלְּקוּם לְעִסּוֹת. שֶׁיִּתֵּן פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה בְּכָל עִסָּה וְעִסָּה, דְּאֹכֶל שֶׁהוּא פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאַת אֳכָלִים, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים. וְאִי קַשְׁיָא מַאי שְׁנָא מִסְּאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה בְּחֻלִּין טְהוֹרִים דְּאָמְרִינַן יֵרָקְבוּ מִשּׁוּם דְּעוֹשֶׂה הַכֹּל תְּרוּמָה וְנֶחְשָׁב כִּתְרוּמָה טְמֵאָה וּטְהוֹרָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וְאִם כֵּן תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְחֻלִּין טְמֵאִים נַמִּי שֶׁנִּתְעָרְבוּ יֵחָשְׁבוּ כִּתְרוּמָה טְהוֹרָה וּטְמֵאָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ וְיִהְיוּ אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא דָמִי, דִּלְעֵיל הֲנָךְ חֻלִּין נַעֲשׂוּ כִּתְרוּמָה לֵאָסֵר לְזָרִים מִכֹּחַ תְּרוּמָה טְמֵאָה, הִלְכָּךְ לַכֹּהֲנִים נַמִּי אֲסִירֵי כְּדִין תְּרוּמָה טְמֵאָה, אֲבָל הֲנָךְ חֻלִּין דְּהָכָא אֵין נַעֲשִׂים תְּרוּמָה אֶלָּא מִכֹּחַ תְּרוּמָה טְהוֹרָה, הִלְכָּךְ שַׁרְיָן לַכֹּהֲנִים כִּתְרוּמָה טְהוֹרָה:
עיקר תוספות יום טוב(א) טְמֵאָה. דִּטְמֵאָה אֲסוּרָה בַאֲכִילָה בַּעֲשֵׂה, כִּדְיָלְפִינַן בְּפֶרֶק הֶעָרֵל דַּף ע"ג:
(ב) כְּדִלְקַמָּן מִשְׁנָה ד':
(ג) וְהָא דִבְמִשְׁנָה י'‏ פֶּרֶק ח'‏ מְפָרֵשׁ הָרַ"ב גַּבֵּי שֶׁמֶן דְּרָאוּי לְהַדְלִיק כְּשֶׁנִּדְמַע וְנִטְמָא, וּגְמָרָא עֲרוּכָה הִיא בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דִפְסָחִים, הָא מָסְקִינַן הָתָם רָמֵי לֵיהּ בִּכְלִי מָאוּס וְלֹא חַיְשִׁינַן תּוּ לִידֵי תַקָּלָה. וְהָכָא בְּדָבָר יָבֵשׁ כוּ'‏ וְלֹא מִמְאִיס בִּכְלִי מָאוּס, וְאָתֵי בְהוּ לִידֵי תַקָּלָה, הִלְכָּךְ לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא:
(ד) דְּאִי לָאו הָכִי אֵינוֹ רָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל טִבְלוֹ, כִּדְתָנֵי בְּסִפְרִי שֶׁהֵבִיא הָרַ"ב בְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ה'‏ לְעִנְיַן תְּרוּמָה גְדוֹלָה, וְהוּא הַדִּין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) מְחֻסַּר הֲבָנָה, דְּהָכָא אֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ כָּךְ, וְגַם אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַחֲלִיף דְּהָא הָכָא בְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן מְחֻיָּב לְתִתּוֹ לַלֵּוִי. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב נִקּוּדִים הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה כִּכָּרוֹת קְטַנּוֹת, כָּל אַחַת כַּחֲצִי בֵיצָה, וְכֵן אִיתָא בַגְּמָרָא:
(ז) אֵינוֹ מֻכְרָח מִמִּשְׁנָתֵנוּ רַק דְּאֵינוֹ מְטַמֵּא, אֶלָּא שֶׁהוּא סוֹבֵר שֶׁהַדִּין הוּא כָּךְ:
ב. סְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵאָה חֻלִּין טְהוֹרִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תֵּרוֹם וְתִשָּׂרֵף, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, סְאָה שֶׁנָּפְלָה הִיא סְאָה שֶׁעָלְתָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ תִלּוֹשׁ בְּמֵי פֵרוֹת, אוֹ תִתְחַלֵּק לְעִסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כַּבֵּיצָה:
ברטנורהסְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה חֻלִּין טְהוֹרִים. וְהַשְׁתָּא הַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה וְלֹא נַעֲשֶׂה הַכֹּל מְדֻמָּע, וְהַחֻלִּין טְהוֹרִים לֹא הֻכְשְׁרוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה וְלֹא טִמְּאָתָן הַתְּרוּמָה טְמֵאָה:
תֵּרוֹם וְתִשָּׂרֵף. כְּשֵׁם שֶׁאִם הָיְתָה תְרוּמָה טְהוֹרָה תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל, כָּךְ הַטְּמֵאָה תֵּרוֹם וְתִשָּׂרֵף. וְהַאי תִשָּׂרֵף דּוּמְיָא דְתֵרָקֵב, שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה בְּשָׁעָה שֶׁשּׂוֹרְפָהּ, דְּאִי שַׁרְיָת לֵיהּ לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה אָתֵי לְמֵיכְלָהּ, דְּסָבוּר שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת עַל יְדֵי בִטּוּל:
תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים. בְּיֹבֶשׁ, כֻּלֵּיהּ כִּדְפָרְשִׁינַן לְעֵיל. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(ח) וְתִשָּׂרֵף. בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב'‏ דְּעָרְלָה מְפָרֵשׁ הָרַ"ב טַעֲמָא דְּמֵרִים מִשּׁוּם גֶּזֶל הַשֵּׁבֶט, וְהָכָא דְתִשָּׂרֵף בְּלֹא שׁוּם הֲנָאָה אֵין כָּאן גֶּזֶל הַשֵּׁבֶט וְלָמָּה יָרִים, כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת מִשּׁוּם דְּלֹא פְּלוּג רַבָּנָן:
(ט) אֲבָל לֹא גָזְרִינַן הָכָא שֶׁמָּא יֵהָנֶה הֵימֶנָּה כְּדִלְעֵיל, דְּהָתָם דִּמּוּעַ קִיל לְאִינְשֵׁי, אֲבָל הָכָא שֶׁהֵרִימָהּ חָזְרָה לִשְׁמָהּ הָרִאשׁוֹן וְלֹא קִיל לְהוּ. (וּבְסֵפֶר בֵּית דָּוִד תֵּרֵץ דְּהָכָא שׂוֹרְפָהּ כֻּלָּהּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְעוֹד דְּכָל עַצְמוֹ שׂוֹרְפָהּ מִפְּנֵי שֶׁאֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, וְאָתֵי לֵהָנוֹת בִּתְמִיהָ). וְהָא דְתִשָּׂרֵף פֵּרֵשׁ הָרַ"ב בְּסוֹף תְּמוּרָה:
(י) כְּדֵי כוּ'. לְשׁוֹן רַשִׁ"י בִּבְכוֹרוֹת (הַצִּיּוּן בְּרַשִׁ"י הוּא עַל תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל, וְעַיֵּן עוֹד שָׁם. בֵּית דָּוִד) וְתֵאָכֵל עִם חֻלֵיהָּ וּמִשּׁוּם גְּזֵרָה. וְנִרְאָה לִי גְּזֵרָה מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין טְמֵאִים דִּתְנַן לְעֵיל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג. סְאָה תְרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה חֻלִּין טְמֵאִין, תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ תִלּוֹשׁ בְּמֵי פֵרוֹת, אוֹ תִתְחַלֵּק לְעִסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כַּבֵּיצָה:
ברטנורהתַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל. בְּהָא מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאַף אוֹתָהּ סְאָה נֶאֱכֶלֶת, מִשּׁוּם דִּלְעֵיל תְּרוּמָה טְמֵאָה נָפְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְבַּטְּלָה בַּחֻלִּין הַטְּהוֹרִים, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁמַּגְבִּיהָהּ שֵׁם תְּרוּמָה עָלֶיהָ וְחוֹזֶרֶת לִשְׁמָהּ הָרִאשׁוֹן. אֲבָל הָכָא דִּטְהוֹרָה נָפְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַחֻלִּין הָיוּ טְמֵאִים, כְּשֶׁמַּגְבִּיהָהּ חָזְרָה לְשֵׁם תְּרוּמָה טְהוֹרָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה:
עיקר תוספות יום טוב(יא) אֲפִלּוּ הָכִי תֵּאָכֵל נִקּוּדִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם, שֶׁמַּה שֶּׁאוֹמֵר סְאָה שֶׁנָּפְלָה הִיא שֶׁעָלְתָה אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא לְהַחְמִיר, וּרְאָיָה מֵהַגְּמָרָא שַׁבָּת פֶּרֶק הָיָה נוֹטֵל:
ד. סְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאָה תְרוּמָה טְהוֹרָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִים, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, הוֹאִיל וּטְהוֹרָה אֲסוּרָה לְזָרִים וּטְמֵאָה אֲסוּרָה לְכֹהֲנִים, מַה טְּהוֹרָה עוֹלָה, אַף טְמֵאָה תַּעֲלֶה. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, לֹא, אִם הֶעֱלוּ הַחֻלִּין הַקַּלִּין הַמֻּתָּרִין לְזָרִים אֶת הַטְּהוֹרָה, תַּעֲלֶה תְרוּמָה הַחֲמוּרָה הָאֲסוּרָה לְזָרִים אֶת הַטְּמֵאָה. לְאַחַר שֶׁהוֹדוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תֵּרוֹם וְתִשָּׂרֵף. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אָבְדָה בְמִעוּטָהּ:
ברטנורהבֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִים. דְּסָבְרֵי תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּטְהוֹרָה אֵינָהּ עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, כְּדִמְפָרֵשׁ טַעֲמָא לְקַמָּן:
לְאַחַר שֶׁהוֹדוּ. בֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. מִשּׁוּם דְּהִקְשׁוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, וּמַה תְּרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁהִיא בְּמִיתָה אֵצֶל הַזָּרִים עוֹלָה, טְמֵאָה שֶׁהִיא בַּעֲשֵׂה אֵצֶל כֹּהֵן לֹא כָּל שֶׁכֵּן, וְחָזְרוּ בֵית שַׁמַּאי לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל:
תֵּרוֹם וְתִשָּׂרֵף. וְהַשְּׁאָר מֻתָּר:
אָבְדָה בְמִעוּטָהּ. כֵּיוָן דְּהַכֹּל תְּרוּמָה וְאֵין כָּאן גֶּזֶל הַשֵּׁבֶט, אֲפִלּוּ לִתְרֹם אֵין צָרִיךְ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(יב) אִם הֶעֱלוּ. כְּלוֹמַר דִּין הוּא שֶׁיַּעֲלוּ הַחֻלִּין אֶת הַתְּרוּמָה הַטְּהוֹרָה, שֶׁכֵּן הַחֻלִּין קַלִּין וְהֶתֵּירָן הֶתֵּר הַרְבֵּה, שֶׁהֵם לְזָרִים, אֲבָל תְּרוּמָה אֵין כָּל כָּךְ הֶתֵּירָן הַרְבֵּה כִּי אִם לַכֹּהֲנִים לְבַדָּם, וְאוֹכְלֵי חֻלִּין מְרֻבִּים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם פֵּרוּשׁ:
ה. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה, הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה לְמָקוֹם אַחֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְדַמַּעַת כִּתְרוּמָה וַדָּאי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָה מְדַמַּעַת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
ברטנורהכִּתְרוּמָה וַדַּאי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר סְאָה שֶׁנָּפְלָה הִיא סְאָה שֶׁעָלְתָה:
אֵינָהּ מְדַמַּעַת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְהַסְּאָה שֶׁהִגְבִּיהַּ אֵין בָּהּ אֶלָּא חֵלֶק אֶחָד מִמֵּאָה תְּרוּמָה, וְהַשְּׁאָר חֻלִּין:
ו. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה וְנִדַּמְּעוּ, וְנָפַל מִן הַמְדֻמָּע לְמָקוֹם אַחֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְדַמַּעַת כִּתְרוּמָה וַדָּאי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין הַמְדֻמָּע מְדַמֵּעַ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, וְאֵין הַמְחֻמָּץ מַחְמִיץ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, וְאֵין הַמַּיִם שְׁאוּבִים פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
ברטנורהאֵין הַמְּדֻמָּע מְדַמֵּעַ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. לְפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ תְּרוּמָה בִּסְאָה זוֹ שֶׁל דִּמּוּעַ בָּעִינַן מֵאָה מִן הַחֻלִּין, וְלֹא בָעִינַן מֵאָה סְאִין כְּנֶגֶד כָּל אוֹתָהּ סְאָה שֶׁל דִּמּוּעַ, שֶׁאֵינָהּ נֶחֱשֶׁבֶת כֻּלָּהּ תְּרוּמָה לֶאֱסֹר חֻלִּין שְׁנִיִּים:
וְאֵין הַמְחֻמָּץ מַחְמִיץ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. עִסָּה שֶׁל חֻלִּין שֶׁנִּתְחַמְּצָה בִּשְׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה הֲרֵי כֻלָּהּ אֲסוּרָה לְזָרִים, וְאִם נָפַל מֵאוֹתָהּ עִסָּה לְתוֹךְ עִסָּה אַחֶרֶת שֶׁל חֻלִּין וְחִמְצָתָהּ אֵינָהּ אוֹסֶרֶת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן שְׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁמְּעֹרָב בָּהּ, וְלֹא מִתְּסְרָה אַחֲרוֹנָה אֶלָּא אִם כֵּן נָפַל מִן הָרִאשׁוֹנָה שִׁעוּר גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה הַמְעֹרָב בָּהּ כְּדֵי לְחַמֵּץ הָאַחֲרוֹנָה בְּלֹא צֵרוּף הַחֻלִּין הַמְדֻמָּעִין:
וְאֵין מַיִם שְׁאוּבִים פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶשְׂרִים וְאֶחָד סְאִים מֵי גְשָׁמִים, מְמַלֵּא בַּכָּתֵף תְּשַׁע עֶשְׂרֵה סְאִים וּפוֹתְקָן לַמִּקְוֶה דֶּרֶךְ הַמְשָׁכָה וְהֵן טְהוֹרִין. וְאַף עַל גַּב דִּשְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִים פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה, הַשְּׁאִיבָה כְּשֵׁרָה כְּשֶׁהִיא דֶּרֶךְ הַמְשָׁכָה וְהָיָה שָׁם רֹב שִׁעוּר הַמִּקְוֶה שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאֶחָד סְאִים מֵי גְשָׁמִים. וְהַיְנוּ לְפִי חֶשְׁבּוֹן, דְּאֵין הַשְּׁאוּבִים פּוֹסְלִין הַמִּקְוֶה כְּשֶׁהֵן דֶּרֶךְ הַמְשָׁכָה אֶלָּא אִם כֵּן הֵם עֶשְׂרִים [סְאִים] מַיִם שְׁאוּבִים, שֶׁאֵין שָׁם רֹב שִׁעוּר מִקְוֶה מִמֵּי גְשָׁמִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(יג) כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּעָרְלָה:
(יד) לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא כָּל שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר מַשֶּׁהוּ מֵעֶשְׂרִים סַגִּי (וּפוֹתְקָן לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה, כְּמוֹ קַל קָלָא פָּתַק בֵּיהּ):
(טו) וְהַטַּעַם דְּשֶׁמָּא כְּשֶׁהִגְבִּיהַּ הִגְבִּיהַּ הַחֻלִּין וְהַתְּרוּמָה כֻלָּהּ נִשְׁאֶרֶת, וַהֲרֵי שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ כְּרִי חֲמִשִּׁים וְאֶחָד שֶׁל תְּרוּמָה וַחֲמִשִּׁים שֶׁל חֻלִּין. הָרַאֲבַ"ד:
(טז) דְּבִדְרַבָּנָן לֹא בָעִינַן רוּבְּיָא כִּדְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּסוֹף הֶעָרֵל, וְרֵישׁ לָקִישׁ דְפָלֵיג וּבָעֵי רוּבְּיָא אַף בִּדְּרַבָּנָן הַיְנוּ טַעֲמָא דְּעַד חֲמִשִּׁים אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְהֵא עֲדַיִן רֹב חֻלִּין, דְּכָל סְאָה שֶׁהִגְבִּיהַּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עִמּוֹ מִן הַתְּרוּמָה. הָרַ"שׁ:
ז. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה, הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה אַחֶרֶת, הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה אַחֶרֶת, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, עַד שֶׁתִּרְבֶּה תְרוּמָה עַל הַחֻלִּין:
ברטנורההִגְבִּיהָהּ. כְּדִין תְּרוּמָה שֶׁעוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה:
הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְצָרִיךְ לְהָרִים:
עַד שֶׁתִּרְבֶּה תְרוּמָה עַל הַחֻלִּין. דְּהַיְנוּ עַד שֶׁיִּפְּלוּ שָׁם חֲמִשִּׁים וְאֶחָד שֶׁל תְּרוּמָה, אֲבָל מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה שָׁרֵי:
ח. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַגְבִּיהָהּ עַד שֶׁנָּפְלָה אַחֶרֶת, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר:
ברטנורהעַד שֶׁנָּפְלָה אַחֶרֶת. סְאָה אַחֶרֶת שֶׁל תְּרוּמָה:
הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. דִּכְמוֹ שֶׁנָּפְלוּ בְּבַת אַחַת דָּמִי:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. כְּשֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ נְפִילָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנָּפְלָה שְׁנִיָּה מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן דִּכְמַאן דְּנָפְלוּ בְּבַת אַחַת דָּמִי. כִּי פָּלֵיג הֵיכָא דְנוֹדַע לוֹ בֵּינְתַּיִם וְלֹא הִסְפִּיק לְהָרִים עַד שֶׁנָּפְלָה אַחֶרֶת, רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר כֵּיוָן דְּעוֹמֵד לְהָרִים כְּמוּרָם דָּמִי, וְאַזְדָּא לְטַעֲמֵיהּ דְּאִית לֵיהּ בְּעָלְמָא (פסחים יג: בבא קמא עו:) כָּל הָעוֹמֵד לִזָּרֵק כְּזָרוּק דָּמִי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַשְׁתָּא מִיהַת לֹא הוּרְמָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
ט. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה, וּטְחָנָן וּפָחֲתוּ, כְּשֵׁם שֶׁפָּחֲתוּ הַחֻלִּין, כָּךְ פָּחֲתָה הַתְּרוּמָה, וּמֻתָּר. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה, וּטְחָנָן וְהוֹתִירוּ, כְּשֵׁם שֶׁהוֹתִירוּ הַחֻלִּין, כָּךּ הוֹתִירָה הַתְּרוּמָה, וְאָסוּר. אִם יָדוּעַ שֶׁהַחִטִּים שֶׁל חֻלִּין יָפוֹת מִשֶּׁל תְּרוּמָה, מֻתָּר. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה, וְאַחַר כֵּן נָפְלוּ שָׁם חֻלִּין, אִם שׁוֹגֵג, מֻתָּר, וְאִם מֵזִיד, אָסוּר:
ברטנורהוּטְחָנָן. כֻּלָּן בְּבַת אַחַת:
וּפָחָתוּ. לֹא אָמְרִינַן חֻלִּין פָּחָתוּ וְלֹא הַתְּרוּמָה וְאֵין כָּאן מֵאָה וְאֶחָד וְאָסוּר:
וְאִם יָדוּעַ שֶׁהַחִטִּים שֶׁל חֻלִּין יָפוֹת מִשֶּׁל תְּרוּמָה מֻתָּר. דְּשֶׁל חֻלִּין הוֹתִירוּ וְשֶׁל תְּרוּמָה לֹא הוֹתִירוּ, וְיֵשׁ כָּאן אֶחָד וּמֵאָה. וְאַף עַל גַּב דְּמֵעִקָּרָא נֶאֶסְרוּ, חָזְרוּ וְהֻתְּרוּ בַּטְּחִינָה, וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל לִטְחֹן כְּדֵי לְהַתִּירָן:
וְאִם מֵזִיד אָסוּר. קְנָסוּהוּ רַבָּנָן לְפִי שֶׁבִּטֵּל אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה, וְהוּא הַדִּין לְכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבִּטְּלָן בְּמֵזִיד, שֶׁהֵן אֲסוּרִים:
עיקר תוספות יום טוב(יז) וְלֹא הֲוָה כִּמְבַטֵּל אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל יְדֵי זֶה שֶׁטּוֹחֵן שֶׁהַהֶתֵּר הָיָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיִינוּ סְבוּרִין:
(יח) אִם יָדוּעַ וְכוּ'. וּבָרֵישָׁא לֹא תְּנַן אִם יָדוּעַ שֶׁהַחִטִּים שֶׁל תְּרוּמָה יָפוֹת אָסוּר, מִשּׁוּם דְּאַף עַל גַּב דִּפְסֹלֶת שֶׁל חֻלִּין מְרֻבָּה וְהַקֶּמַח הַחֻלִּין נִתְמַעֵט מִשִּׁעוּר מִצְטָרֵף פְּסֹלֶת הַחֻלִּין עִם הַחֻלִּין לְבַטֵּל הַתְּרוּמָה וּבְסֵיפָא אֵינוֹ מִצְטָרֵף לָאִסּוּר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) מֻתָּר. כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַר מֻתָּר עִנְיָנוֹ שֶׁתַּעֲלֶה הַתְּרוּמָה וְיִהְיֶה הַשְּׁאָר מִן הַחֻלִּין אַחַר שֶׁהוֹצִיא הַתְּרוּמָה, מֻתָּר. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאוֹמֵר אָסוּר, עִנְיָנוֹ מְדֻמָּע. הָרַמְבַּ"ם:

גמרא ברכות נ״ה א: ז׳-י״א

וְאָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁלשָה דְּבָרִים מְקַצְרִין יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם. מִי שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת וְאֵינוֹ קוֹרֵא. כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ. וְהַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת. סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת וְאֵינוֹ קוֹרֵא, דִּכְתִיב (דברים ל) כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ. כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, כְּדִכְתִיב (בראשית יב) וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ. וְהַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת. דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: מִפְּנֵי מָה מֵת יוֹסֵף קדֶם אֶחָיו. מִפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת. וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: שְׁלשָׁה צְרִיכִין רַחֲמִים: מֶלֶךְ טוֹב, שָׁנָה טוֹבָה וַחֲלוֹם טוֹב. מֶלֶךְ טוֹב דִּכְתִיב (משלי כא) פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה'. שָׁנָה טוֹבָה דִּכְתִיב (דברים יא) תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנה. חֲלוֹם טוֹב דִּכְתִיב (ישעיה לח) וְתַחֲלִימֵנִי וּתְחַיֵּינִי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלשָה דְּבָרִים מַכְרִיז עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְאֵלּוּ הֵן: רָעָב וָשׂבַע וּפַרְנָס טוֹב. רָעָב, דִּכְתִיב (מ''ב ה) כִּי קָרָא ה' לָרָעָב וְגוֹ'. שׂבַע דִּכְתִיב (יחזקאל לו) וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ. פַּרְנָס טוֹב, דִּכְתִיב (שמות לא) וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶה לֵאמֹר רְאֵה קָרָאתִי בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָכִין בַּצִבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר (שם לה) רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶה: משֶה הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ הוּא הָגוּן לְפָנַי לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם. הָלַךְ וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: הָגוּן עֲלֵיכֶם בְּצַלְאֵל. אָמְרוּ לוֹ: אִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְפָנֶיךָ הוּא הָגוּן, לְפָנֵינוּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן:
רש״יואברכה מברכיך – והמברך ברכת המזון מברך לבעל הבית:
יוסף מת קודם לאחיו – דכתיב וימת יוסף וכל אחיו (שמות א׳: ו׳):
צריכים רחמים – צריכים לבקש רחמים שיבאו לפי שהם בידו של הקב"ה ואין להם רשות לבא אלא ברשותו:
ראה קראתי בשם – ראה משמע היש בלבך תן עיניך בדבר:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא ועוד אמר רב יהודה: שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם: מי שנותנין לו ומזמינים אותו לספר תורה לקרות בו ואינו קורא, או שנותנים לו כוס של ברכה לברך ואינו מברך, והמנהיג עצמו ברבנות (שררה).
ומפרטים את מקור הדברים: ספר תורה לקרות בו ואינו קורא, דכתיב [שכן נאמר] על התורה: "כי הוא חייך וארך ימיך" (דברים ל, כ). כוס של ברכה לברך ואינו מברך — כעין דכתיב [שנאמר]: "ואברכה מברכיך" (בראשית יב, ג), שהמברך — מתברך. ומי שאינו מברך — אינו זוכה לברכה. ולגבי המנהיג עצמו ברבנות — כפי שאמר ר' חמא בר' חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו, וכפי שרואים בסדר הדברים בפסוק "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא" (שמות א, ו) — מפני שהנהיג את עצמו ברבנות, והם שלא שמשו בהנהגה האריכו ימים אחריו.
ב ואמר רב יהודה אמר רב, שלשה צריכים אנשים לבקשת רחמים כדי שיבואו: מלך טוב, שנה טובה וחלום טוב. ששלושה אלה נתונים ביד ה', וצריך להתפלל שיבואו בדרך טובה. ומקור לדברים: מלך טוב — דכתיב [שכן נאמר]: "פלגי מים לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו" (משלי כא, א). על שנה טובה — דכתיב [שכן נאמר]: "תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים יא, יב). ועל חלום טוב — דכתיב [שכן נאמר]: "ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני" (ישעיהו לח, טז) המתפרש "תחלימני" — מלשון חלום.
מעין זה אמר ר' יוחנן: שלשה דברים מכריז עליהם הקדוש ברוך הוא בעצמו ואלו הן: רעב, ושובע, ופרנס (מנהיג) טוב. ומקור לדברים: על הרעב — דכתיב [שכן נאמר]: "כי קרא ה' לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים" (מלכים ב' ח, א). ועל השובע — דכתיב [שכן נאמר]: "וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב" (יחזקאל לו, כט). ולגבי פרנס טוב — דכתיב [שכן נאמר]: "וידבר ה' אל משה לאמר. ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה" (שמות לא, א — ב).
ובענין מינויו של בצלאל אמר ר' יצחק: אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור שיתנו את הסכמתם למינוי. וכפי שנאמר: "ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה" (שמות לה, ל), שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל? האם סבור אתה שראוי הוא לכך? אמר לו משה: רבונו של עולם, אם לפניך הוא הגון — לפני לא כל שכן! אמר לו הקדוש ברוך הוא: אף על פי כן, לך אמור להם לישראל ושאל את דעתם. הלך משה ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון, לפנינו לא כל שכן!

זוהר ספר הזהר, פנחס פ״ד

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קָרְבָּנִי וְגוֹ'. כְּתִיב הַחֵפֶץ לַיְיָ בְּעוֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְיָ וְגוֹ' לֵית רְעוּתָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִחוּב בַּר נָשׁ וְעַל חוֹבֵהּ יַקְרִיב קָרְבָּן אֶלָּא קָרְבָּן דְּאִיהוּ בְּלִי חוֹבָה דָּא אִיהוּ קָרְבָּן שְׁלִים וְאִקְרֵי שְׁלָמִים וְקָרְבַּן תָּמִיד אוּף הָכִי וְאַף עַל גַּב דִּמְכַפֵּר עַל חוֹבִין. רַבִּי אַבָּא פָּתַח: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְגוֹמֵר. הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ דִּרְעוּתָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְרְעִי בְּקָרְבָּן דְּבַר נָשׁ עַל חוֹבוֹי אֶלָּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה וּבְנֵי נָשָׁא, לָא יָדְעֵי מַאי קָאַמְרֵי וְהָכִי שְׁמַעְנָא מִבּוּצִינָא קַדִּישָׁא דְּכַד אָתֵי בַּר נָשׁ לְאִסְתָּאֲבָא בְּחוֹבוֹי אַמְשִׁיךְ עֲלֵהּ רוּחָא מִסִטְרָא דִּמְסָאֲבָא וְאִתְגָּאֵי עַל בַּר נָשׁ וְשַׁלִּיט עֲלֵהּ לְכָל רְעוּתֵהּ וְהַהוּא סִטְרָא מְסָאֲבָא אִתְגַּבָּר בְּחֵילֵהּ וְאִתְתַּקַּף וְשַׁלִּיט עֲלֵהּ לִרְעוּתֵהּ אָתֵי בַּר נָשׁ וְשַׁלִּיט עֲלֵהּ לְאִתְדַּכָּאָה מְדַכְּאִין לֵהּ. בְּזִמְנָא דַּהֲוָה בֵּי מַקְדְּשָׁא קַיָּם אַקְרִיב קָרְבָּנֵהּ כָּל כַּפָּרָה דִּילֵהּ תַּלְיָא עֲלֵהּ עַד דְּאִתְחָרַט וְתָבַר לְהַהוּא רוּחַ מִגּוֹ גַּאֲוָתָה דִּילֵהּ וּמָאִיךְ לֵהּ וְדָא הוּא תְּבִירוּ דְּהַהוּא דַּרְגָא דִּמְסָאֲבָא וְכַד אִתְבַּר הַהוּא רוּחַ מְסָאֲבָא וְקָרִיב קָרְבָּנֵהּ דָּא אִיהוּ דְּאִתְקַבָּל בְּרַעֲוָא כַּדְקָא יָאוּת וְאִי לָא אִתְבַּר הַהוּא רוּחַ לָאו קָרְבָּנֵהּ כְּלוּם וּלְכַלְבֵי אִתְמַסָר דְּהָא קָרְבָּנָא דָּא לָאו דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא מִכַּלְבֵי וּבְגִין כָּךְ זִבְחֵי אֱלֹהִים כַּדְקָא יָאוּת הוּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה דְּיִתְבָּר הַהוּא רוּחַ מְסָאֲבָא וְלָא יִשְׁלֹט וְעַל דָּא מָאן דְּיִתְבַּר לֵהּ כַּדְקָא יָאוּת עֲלֵהּ כְּתִיב רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב לֶהֱוֵי הַהוּא גַּבְרָא בְּאַבְטָחוּתָא דְּלָא יָתוּב לְגַבֵּהּ לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וְלֹא יָשׁוּב. לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה הַהוּא גַּבְרָא דְּלָא אִתְגָאֵי וְלָא אִתְעַנָּג בְּעִנּוּגִין דְּעָלְמָא, אֱלֹהִים לא תִבְזֶה בִּיקָרָא אִיהוּ לְגַבֵּהּ:
תרגום הזוהרצַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ': כָּתוּב, הַחֵפֶץ לַה' בְּעוֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמוֹעַ בְּקוֹל ה' וְגוֹ'. אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָדָם יֶחֱטָא וְיַקְרִיב קָרְבָּן עַל חֶטְאוֹ, אֶלָּא קָרְבָּן שֶׁהוּא בְּלִי עָוֹן, זֶה הוּא קָרְבָּן שָׁלֵם. וְנִקְרָא שְׁלָמִים, וְגַם כֵּן קָרְבָּן תָּמִיד הוּא שָׁלֵם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתָּמִיד מְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹת, מִכָּל מָקוֹם הוּא קָרְבָּן שָׁלֵם. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְגוֹ'. מִקְרָא זֶה הֶעֱמִידוּ שֶׁרָצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁאָדָם יָבִיא קָרְבָּן עַל חֶטְאוֹ אֶלָּא רוֹצֶה רוּחַ נִשְׁבָּרָה. וּבְנֵי אָדָם אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאוֹמְרִים. וְכָךְ שָׁמַעְתִּי מִן הַמָּאוֹר הַקָּדוֹשׁ, כְּשֶׁאָדָם בָּא לְהִטָּמֵא בַּעֲוֹנוֹתָיו, הוּא מַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ מִצַד הַטּוּמְאָה, וְהָרוּחַ מִתְגָאֶה עַל הָאָדָם, וְשׁוֹלֵט עָלָיו לְכָל רְצוֹנוֹ. וְצַד הַטּוּמְאָה הַהוּא, שֶׁהָרוּחַ נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, מִתְגַבֵּר בְּכֹחוֹ וּמִתְחַזֵּק וְשׁוֹלֵט עָלָיו לִרְצוֹנוֹ. בָּא אָדָם וְשׁוֹלֵט עָלָיו לְהִטָּהֵר, מְטַהֲרִין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה. בִּזְמָן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, הַחוֹטֵא מַקְרִיב קָרְבָּנוֹ. כָּל כַּפָּרָה שֶׁלּוֹ תְּלוּיָה עָלָיו, עַד שֶׁמִּתְחָרֵט וּמְשַׁבֵּר לְאוֹתוֹ רוּחַ מִצַד הַטּוּמְאָה שֶׁמָּשַׁךְ עָלָיו בְּחֶטְאוֹ, מִגַּאֲוָתוֹ, וּמַשְׁפִּילוֹ. וְזֶה הוּא שְׁבִירָה לְאוֹתוֹ מַדְרֵגַת הַטּוּמְאָה, שֶׁהָרוּחַ נִמְשָׁךְ מִמֶּנָּהּ, וּכְשֶׁנִּשְׁבָּר אוֹתוֹ רוּחַ הַטּוּמְאָה, וּמַקְרִיב קָרְבָּנוֹ, זֶה הוּא קָרְבָּן הַמְּקוּבָּל בְּרָצוֹן כָּרָאוּי. וְאִם אוֹתוֹ רוּחַ הַטּוּמְאָה, אֵינוֹ נִשְׁבָּר, אֵין קָרְבָּנוֹ כְּלוּם, וְהוּא נִמְסָר לַכְּלָבִים. כִּי קָרְבָּן זֶה אֵינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא שֶׁל הַכְּלָבִים. וּמִשּׁוּם זֶה זִבְחֵי אֱלֹקִים כָּרָאוּי, הוּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה, שֶׁיִּשָּׁבֵר אוֹתוֹ רוּחַ הַטּוּמְאָה, וְלֹא יִשְׁלוֹט. וְעַל כֵּן, מִי שֶׁמְּשַׁבְּרוֹ כָּרָאוּי, עָלָיו כָּתוּב, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב. אוֹתוֹ אִישׁ יִהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יָשׁוּב אֵלָיו לְעוֹלָם. זֶה שֶׁאָמַר וְלֹא יָשׁוּב. לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אָדָם זֶה שֶׁאֵינוֹ מִתְגָאֶה וְאֵינוֹ מִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם, אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה, כִּי הוּא בְּכָבוֹד אֶצְלוֹ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ב׳: י״ב-י״ג

א. שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב קְדֻשַּׁת הַיּוֹם אִם נִזְכַּר קדֶם שֶׁיַּתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית בְּשַׁבָּת אוֹמֵר בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְאוֹת וְלִבְרִית קדֶשׁ בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. בְּיוֹם טוֹב אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. וּמַתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית וְגוֹמְרָהּ. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית פּוֹסֵק וְחוֹזֵר לְרֹאשׁ שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַזָּן:
ב. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים שָׁכַח וְלֹא אָמַר יַעֲלֶה וְיָבֹא אִם נִזְכַּר קדֶם שֶׁהִתְחִיל בְּרָכָה רְבִיעִית אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן וְאֵינוֹ חוֹתֵם בָּהּ וּמַתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית וְגוֹמְרָהּ. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית גּוֹמֵר אוֹתָהּ וְאֵינוֹ חוֹזֵר וְכֵן בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. וּבַחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים אִם שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר הָעִנְיָן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינוֹ חוֹזֵר:

מוסר ספר חסידים ק״פ-קפ״ב

אַל יֵשֵׁב אָדָם בְּמָקוֹם שֶׁאוֹכְלִים כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֹּשֶׁת: אֶחָד חִלֵּל שַׁבָּת וְהָיָה נוֹשֵׂא אֶת כַּסְפּוֹ בָּא לִפְנֵי חָכָם לְהוֹרוֹת לוֹ תְּשׁוּבָה אָמַר לֵהּ: הַכֶּסֶף אוֹ שָׁוְיוֹ חַלֵּק לַעֲנִיִּים שֶׁמִּתְבַּיְּשִׁים לְקַבֵּל צְדָקָה וְלֹא רָצָה לָתֵת וְגַם הֶחָכָם לֹא אָמַר לוֹ תְּשׁוּבָה אַחֶרֶת: מַעֲשֵׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה אֶחָד מְבַיְּשׁוֹ וּמְדַבֵּר לוֹ דְּבָרִים רָעִים אָמְרוּ לוֹ הַקָּהָל: נַעֲשֶׂה לוֹ נְזִיפָה וְנִגְזֹר עָלָיו חֵרֶם. אָמַר לָהֶן: אַל תַּעֲשׂוּ. אָמְרוּ לוֹ: נַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לַאֲחֵרִים. אָמַר לָהֶם: מִמֶּנִּי תִּלְמְדוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ שֶׁאֲנִי סוֹבֵל וְאֵינִי נוֹתֵן לָכֶם לְהִתְקוֹטֵט בִּשְׁבִיל כָּךְ כְּשֶׁתִּשְׁמְעוּ אֶת חֶרְפַּתְכֶם מִנִּי נָבָל כָּל הַיּוֹם מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף אַל תָּשִׂימוּ לֵב לְכָל דְּבָרָיו הֲרֵי כְּתִיב (במדבר יב) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם. וּכְנֶגְדּוֹ כְּתִיב אַחֲרָיו (דברים לד): וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד וְגוֹ'. וּכְתִיב (שם יג) אַחֲרֵי ה' תֵּלֵכוּ. וּכְתִיב (ישעיה מב) הֶחֱשֵׁתִי מֵעוֹלָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב