פרשת שופטים יום שני

שופטים · שני

תורה דברים י״ז: ב׳-ה׳

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:
יז (ב) כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֽוֹ׃
אֲרֵי יִשְׁתְּכַח בֵּינָךְ בַּחֲדָא מִקִּרְוָיךְ דַּיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ גְּבַר אוֹ אִתְּתָא דִּי יַעְבֵּד יָת דְּבִישׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לְמֶעְבַּר עַל קְיָמֵיהּ:
רש״ילַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֽוֹ. אֲשֶׁר כָּרַת אִתְּכֶם שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה:
והוצאת את האיש ההוא אל שעריך וגו'. הַמְתַרְגֵּם אֶל שְׁעָרֶיךָ "לִתְרַע בֵּית דִּינָךְ" טוֹעֶה, שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ "אֶל שְׁעָרֶיךָ" — זֶה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹן בּוֹ? נֶאֱמַר "שְׁעָרֶיךָ" לְמַטָּה וְנֶאֱמַר "שְׁעָרֶיךָ" לְמַעְלָה, מַה שְּׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְמַעְלָה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אַף שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְמַטָּה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ "לְקִרְוָיךְ":
(ג) וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ ׀ א֣וֹ לַיָּרֵ֗חַ א֛וֹ לְכׇל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי׃
וַאֲזַל וּפְלַח לְטַעֲוַת עַמְמַיָּא וּסְגִיד לְהוֹן וּלְשִׁמְשָׁא אוֹ לְסִיהֲרָא אוֹ לְכָל חֵילֵי שְׁמַיָּא דִּי לָא פַקֵּדִית:
רש״יאֲשֶׁ֥ר לֹא צִוִּֽיתִי. לְעָבְדָם (מגילה ט'):
(ד) וְהֻֽגַּד־לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְדָרַשְׁתָּ֣ הֵיטֵ֔ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
וִיחַוּוּן לָךְ וְתִשְׁמָע וְתִתְבַּע יָאוּת וְהָא קֻשְׁטָא כֵּוַן פִּתְגָּמָא אִתְעֲבִידַת תּוֹעֶבְתָּא הָדָא בְּיִשְׂרָאֵל:
רש״ינָכ֣וֹן. מְכֻוָּן הָעֵדוּת:
(ה) וְהֽוֹצֵאתָ֣ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַה֡וּא אוֹ֩ אֶת־הָאִשָּׁ֨ה הַהִ֜וא אֲשֶׁ֣ר עָ֠שׂ֠וּ אֶת־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֶל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֶת־הָאִ֕ישׁ א֖וֹ אֶת־הָאִשָּׁ֑ה וּסְקַלְתָּ֥ם בָּאֲבָנִ֖ים וָמֵֽתוּ׃
וְתַפֵּק יָת גַּבְרָא הַהוּא אוֹ יָת אִתְּתָא הַהִיא דִּי עֲבָדוּ יָת פִּתְגָּמָא בִישָׁא הָדֵין לִתְרַע בֵּית דִּינָךְ יָת גַּבְרָא אוֹ יָת אִתְּתָא וְתִרְגְּמִנּוּן בְּאַבְנַיָּא וִימוּתוּן:

נביאים ישעיהו נ״א: י״ח-כ״א

נא (יח) אֵין־מְנַהֵ֣ל לָ֔הּ מִכׇּל־בָּנִ֖ים יָלָ֑דָה וְאֵ֤ין מַחֲזִיק֙ בְּיָדָ֔הּ מִכׇּל־בָּנִ֖ים גִּדֵּֽלָה׃
לֵית דִמְנַחֵם לָהּ מִכָּל בְּנִין דִילֵידַת וְלֵית דְמַתְקִיף בִּידָהּ מִכָּל בְּנִין דְרַבִּיאַת:
(יט) שְׁתַּ֤יִם הֵ֙נָּה֙ קֹרְאֹתַ֔יִךְ מִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ הַשֹּׁ֧ד וְהַשֶּׁ֛בֶר וְהָרָעָ֥ב וְהַחֶ֖רֶב מִ֥י אֲנַחֲמֵֽךְ׃
תַּרְתֵּין עָקָן אָתָאָה עֲלָךְ יְרוּשְׁלֵם לָא יְכֵילֵית לְמֵיקָם כַּד אַרְבַּע יֵיתוּן עֲלָךְ בִּיזָא וּתְבָרָא וְכַפְנָא וְחַרְבָּא לֵית דִי מְנַחֲמֵיךְ אֱלָהֵין אֲנָא:
רש״ישְׁתַּ֤יִם הֵ֙נָּה֙ קֹרְאֹתַ֔יִךְ. צָרוֹת כְּפוּלוֹת, שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם:
מִ֥י אֲנַחֲמֵֽךְ. מִי אָבִיא לָךְ לְנַחֲמֵךְ וְלוֹמַר: אַף אֻמָּה פְּלוֹנִית הִיא לָקְתָה דֻּגְמָתֵךְ?
(כ) בָּנַ֜יִךְ עֻלְּפ֥וּ שָׁכְב֛וּ בְּרֹ֥אשׁ כׇּל־חוּצ֖וֹת כְּת֣וֹא מִכְמָ֑ר הַֽמְלֵאִ֥ים חֲמַת־יְהֹוָ֖ה גַּעֲרַ֥ת אֱלֹהָֽיִךְ׃
בְּנַיִךְ יְהוֹן מִטָרְפִין רָמָן בְּרֵישׁ כָּל שׁוּקַיָא כְּמִזְרָקֵי מְצַדָן מְלַן חֵימְתָא מִן קֳדָם יְיָ מְזוֹפִיתָא מִן קֳדָם אֱלָהָיִךְ:
רש״יעֻלְּפ֥וּ. לְשׁוֹן ׳עֲיֵפוּת׳, כְּמוֹ (עמוס ח: יג) ״תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלוֹת בַּצָּמָא״, פשמי״ר בלע״ז:
כְּת֣וֹא מִכְמָ֑ר. הֶפְקֵר כְּתוֹא זֶה שֶׁנָּפַל לְמִכְמָר. תּוֹא כְּמוֹ ״וּתְאוֹ וָזָמֶר״ (דברים יד: ה):
(כא) לָכֵ֛ן שִׁמְעִי־נָ֥א זֹ֖את עֲנִיָּ֑ה וּשְׁכֻרַ֖ת וְלֹ֥א מִיָּֽיִן׃ {פ}
בְּכֵן שִׁמְעִי כְעַן דָא מְטַלְטַלְתָּא דְרַוְיָא מִן עָקָא וְלָא מִן חֲמָר:
רש״יוּשְׁכֻרַ֖ת וְלֹ֥א מִיָּֽיִן. שְׁכֻרַת מִדָּבָר אַחֵר שֶׁלֹּא מִיָּיִן:

כתובים תהילים מ״ה: ה׳-ח׳

מה (ה) וַהֲדָ֬רְךָ֨ ׀ צְלַ֬ח רְכַ֗ב עַֽל־דְּבַר־אֱ֭מֶת וְעַנְוָה־צֶ֑דֶק וְתוֹרְךָ֖ נוֹרָא֣וֹת יְמִינֶֽךָ׃
וְשִׁיבְהוֹרָךְ סַגִי בְּגִין כֵּן תִּצְלַח לְמִרְכַּב עַל סוּסֵי מַלְכוּתָא עַל עֵסַק הֵמְנוּתָא וּקְשׁוֹט וְעִנְוְתָנוּתָא וְצִדְקְתָא וְיַלְפִנָךְ יְיָ לְמֶעְבַּד דְחִילָן בְּיַד יְמִינָךְ:
רש״יעַֽל דְּבַר אֱ֭מֶת. לְהוֹרוֹת כַּדָּת, וּלְהִתְנַהֵג בְּעַנְוַת צֶדֶק:
וְתוֹרְךָ֖. הַתּוֹרָה וּדְבַר הָאֱמֶת שֶׁתַּעֲסֹק בּוֹ, הִיא תוֹרֶה אוֹתְךָ טַכְסִיסֵי הַמִּלְחָמָה לַעֲשׂוֹת יְמִינֶךָ נוֹרָאוֹת. לְפִי שֶׁהִזְכִּיר תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן מִלְחָמָה, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן יָמִין הַמְיֻמֶּנֶת לְהִלָּחֵם, (כְּלוֹמַר הֶסְדֵּר לְהִלָּחֵם בְּיַד יָמִין):
חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ. שְׁנוּנִים אֲגִיֵּישׁוֹ״ץ בְּלַעַ״ז, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס. מָצִינוּ שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים חִצִּים, שֶׁנֶּאֱמַר ״כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים״ (תהלים קכז: ד). וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים (הַמְּזֻיָּנִים) בַּהֲלָכָה קְרוּיִים אוֹיְבִים זֶה לָזֶה לְפִי שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר״ (תהלים קכז: ה):
מְשָׁחֲךָ וְגוֹ׳ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן. כָּל לְשׁוֹן גְּדֻלָּה נוֹפֵל עָלֶיהָ לְשׁוֹן מְשִׁיחַת שֶׁמֶן, כְּדַת הַמְּלָכִים:
(ו) חִצֶּ֗יךָ שְׁנ֫וּנִ֥ים עַ֭מִּים תַּחְתֶּ֣יךָ יִפְּל֑וּ בְּ֝לֵ֗ב אוֹיְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
גִרְרָךְ שְׁלִיפִין עַמְמִין תְּחוֹתָךְ יִפְּלוּן וּבְנֵי קַשְׁתָּךְ יִשְׁתַּלְחוּן בְּלֵב סָנְאֵי מַלְכָּא:
רש״יעַ֭מִּים תַּחְתֶּ֣יךָ יִפְּל֑וּ. בִּשְׂכַר הַתּוֹרָה יִפְּלוּ הָעוֹבְדֵי גִּלּוּלִים תַּחְתֵּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
(ז) כִּסְאֲךָ֣ אֱ֭לֹהִים עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד שֵׁ֥בֶט מִ֝ישֹׁ֗ר שֵׁ֣בֶט מַלְכוּתֶֽךָ׃
כּוּרְסֵי יְקָרָךְ יְיָ קַיָים לְעָלְמֵי עַלְמִין חוּטְרָא תְּרֵצְתָּא חוּטְרָא דְמַלְכוּתָךְ:
רש״יכִּסְאֲךָ֣ אֱ֭לֹהִים. כִּסְאֲךָ, שַׂר וְשׁוֹפֵט, לְעוֹלָם וָעֶד; כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה״ (שמות ז: א). וְלָמָּה? בִּשְׁבִיל שֶׁשֵּׁבֶט מִישׁוֹר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ. שֶׁמִּשְׁפָּטֶיךָ אֱמֶת וְרָאוּי אַתָּה לִמְלוֹךְ:
(ח) אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֮ וַתִּשְׂנָ֫א־רֶ֥שַׁע עַל־כֵּ֤ן ׀ מְשָׁחֲךָ֡ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֶיךָ שֶׁ֥מֶן שָׂשׂ֗וֹן מֵחֲבֵרֶֽךָ׃
מְטוּל דִי רִחַמְתָּ צִדְקָתָא וּסְנֵיתָא רִשְׁעָא מְטוּל הֵיכְנָא רַבְּיָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִשְׁחָא דְחֶדְוָא יַתִּיר מִן חַבְרָךְ:

משנה משנה ביצה א׳

א. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תֵּאָכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא תֵאָכֵל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׂאֹר בְּכַזַּיִת וְחָמֵץ בְּכַכּוֹתֶבֶת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה בְּכַזָּיִת:
ברטנורהבֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב. [בְּיוֹם טוֹב] שֶׁלְאַחַר שַׁבָּת עָסְקִינַן. וְטַעֲמַיְהוּ דְּבֵית הִלֵּל דְּאָמְרֵי לֹא תֵאָכֵל, מִשּׁוּם דְּכָל בֵּיצָה דְּמִתְיַלְדָא הָאִידְנָא, מֵאֶתְמוֹל גָּמְרָה לַהּ, וְנִמְצֵאת שַׁבָּת מְכִינָה לְיוֹם טוֹב, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (שמות טז) וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ, וּסְתָם שִׁשִּׁי חֹל הוּא, חֹל מֵכִין לְשַׁבָּת, וְחֹל מֵכִין לְיוֹם טוֹב, דְּיוֹם טוֹב נַמִּי אִקְרֵי שַׁבָּת, וְאֵין יוֹם טוֹב מֵכִין לְשַׁבָּת וְלֹא שַׁבָּת מְכִינָה לְיוֹם טוֹב. וַהֲכָנָה כִּי הַךְ דְּבֵיצָה אַף עַל גַּב דְּבִידֵי שָׁמָיִם הִיא, מִקַּרְיָא הֲכָנָה. וּמִיהוּ שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב דַּחֲשִׁיבֵי, בָּעֲיָא סְעוּדָתָן הַזְמָנָה בְּחֹל, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן מֵכִין לַחֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בַּהֲכָנָה דְּבִידֵי שָׁמָיִם, אֲבָל סְעוּדַת חֹל לֹא חֲשִׁיבָא וְלֹא בָּעֲיָא הַזְמָנָה, הִלְכָּךְ בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת בְּעָלְמָא שֶׁאֵינוֹ יוֹם טוֹב לֵית לָן לְמֵיסַר בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בּוֹ לְפִי שֶׁנִּגְמְרָה בְּשַׁבָּת, דִּסְעוּדַת חֹל לֹא אַצְרְכָהּ רַחֲמָנָא זִמּוּן מִבְּעוֹד יוֹם. וְאָסְרוּ בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּכָל יוֹם טוֹב, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אַחַר שַׁבָּת, גְּזֵרָה מִשּׁוּם יוֹם טוֹב שֶׁאַחַר שַׁבָּת. וְכֵן אָסְרוּ בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּכָל שַׁבָּת לְגָמְעָהּ חַיָּה, גְּזֵרָה מִשּׁוּם שַׁבָּת שֶׁאַחַר יוֹם טוֹב. וְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה, בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בָּזֶה אֲסוּרָה בָּזֶה. וְכֵן שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אֲבָל שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת, דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ אֶחָד מֵהֶם חֹל, בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בָּזֶה מֻתֶּרֶת בָּזֶה:
שְׂאֹר בְּכַזַּיִת. לְעִנְיַן אֲכִילָה כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּזֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת, מִדְּפָתַח הַכָּתוּב בִּשְׂאֹר וְסִיֵּם בְּחָמֵץ, שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אוֹכֵל מַחֲמֶצֶת (שמות יב), לוֹמַר לְךָ זֶהוּ שְׂאֹר וְזֶהוּ חָמֵץ, כְּזֶה כֵּן זֶה. כִּי פְלִיגֵי לְעִנְיַן בִּעוּר, בֵּית שַׁמַּאי סָבְרֵי מִדְּכָתַב רַחֲמָנָא לְתַרְוַיְהוּ, שְׂאֹר וְחָמֵץ, וְלִכְתּוּב חָמֵץ שֶׁאֵין חִמּוּצוֹ קָשֶׁה וַאֲפִלּוּ הָכִי חַיָּב לְבַעֵר וְקַל וָחֹמֶר לַשְּׂאֹר שֶׁחִמּוּצוֹ קָשֶׁה, אֶלָּא שְׁמַע מִנָּהּ שִׁעוּרוֹ שֶׁל זֶה לֹא כְשִׁעוּרוֹ שֶׁל זֶה, וְלֹא יָלְפִינַן בִּעוּר מֵאֲכִילָה. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי זֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת, דְּיָלְפִינַן בִּעוּר מֵאֲכִילָה. וּמִשּׁוּם דְּהָנָךְ תְּלַת מִלֵּי מִקֻלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל גַּבֵּי יוֹם טוֹב, תָּנָא לְהוּ הָכָא גַּבֵּי הֲדָדֵי:
בְּכַכּוֹתֶבֶת. תְּמָרָה:
עיקר תוספות יום טוב(א) בַּגְּמָרָא. וְאַף עַל גַּב דְּמַסְקִינַן דְּיוֹם טוֹב דְּעָלְמָא נַמִּי אֲסוּרָה, אֲפִלּוּ הָכִי מוֹקְמִינַן לְמַתְנִיתִין בְּעִקַּר הַדִּין. וְהָא דְנָקַט יוֹם טוֹב וְלֹא שַׁבָּת וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ שַׁבָּת שֶׁאַחַר יוֹם טוֹב, דַּהֲוָה אֲמִינָא דַּוְקָא שַׁבָּת סְעוּדָתוֹ בָּעֲיָא הֲכָנָה וְאֵין יוֹם טוֹב מֵכִין לְשַׁבָּת, אֲבָל יוֹם טוֹב שֶׁאַחַר שַׁבָּת אֵימָא לֹא לִתְּסַר, דִּכְחֹל שַׁוְוִינְהוּ שֶׁאֵין סְעוּדָתוֹ בָּעֵי הֲכָנָה, הִלְכָּךְ אִיצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי יוֹם טוֹב, וְשַׁבָּת אָתְיָא בְּמִכָּל שֶׁכֵּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) גְּמָרָא. דְּאִלּוּ הַיּוֹם גָּמְרָה קַיְמָא לָן בְּעֵרוּבִין דְּשַׁבָּת מְכִינָה לְעַצְמָהּ וְהוּא הַדִּין יוֹם טוֹב. וְקָאָמַר גָּמְרָה, דְּאִלּוּ לֹא גָּמְרָה אַף עַל פִּי שֶׁנִתְגַּדֵּל לֹא מִיתַּסְרִי, דְּאִי הָכִי בְּיוֹם טוֹב אַחַר שַׁבָּת הֵיכִי שָׁחֲטִינַן, וַהֲלֹא כְּבָר נִתְגַּדְלוּ בְּשַׁבָּת, אֶלָּא דְּלֹא חָשְׁבוּ לַהּ הֲכָנָה אֶלָּא כִּי גָּמְרָה, שֶׁאָז מִתְחַדֶּשֶׁת בְּרִיָּה חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי. הָרַ"ן:
(ג) דְּעַל כָּרְחֲךָ בָּא לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ הֲכָנָה בִּידֵי שָׁמַיִם כְּגוֹן בֵּיצָה אֲסוּרָה, דְּאִי מִשּׁוּם הֲכָנָה בִּידֵי אָדָם כְּלוֹמַר שֶׁיֹּאפוּ וִיבַשְּׁלוּ מִבְּעוֹד יוֹם, הָא בְּהֶדְיָא כְתִיב אֶת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ. רַשִׁ"י:
(ד) שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּהוּ שַׁבָּתוֹן בְּפָרָשַׁת אֱמֹר, גַּם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת דְּעֹמֶר פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִמָּחֳרָת יוֹם טוֹב:
(ה) גְּמָרָא. דְּכֵיוָן דְּשָׁמְעִינַן דְּאֵין יוֹם טוֹב מֵכִין לְשַׁבָּת, יָלְפִינַן מִקַּל וָחֹמֶר דְּאֵין שַׁבָּת מְכִינָה לְיוֹם טוֹב. הָרַ"ן:
(ו) וְאַף עַל גַּב דְּמֵאֶתְמוֹל הִיא נִגְמֶרֶת, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁנּוֹלְדָה בְּשַׁבָּת הֲרֵי זוֹ הֲכָנָה, דְּגַם בִּשְׁעַת לֵידָה שַׁיָּךְ הֲכָנָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא מֵחֲמַת סָפֵק הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) מַה שֶּׁאֵין כֵּן שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב הַסְּמוּכִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַיּוֹם טוֹב הוּא יוֹם טוֹב שֵׁנִי, דְּשַׁבָּת מִיהוּ וַדַּאי קֹדֶשׁ הוּא, וְיוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לָהּ נַמִּי שֶׁמָּא יוֹם טוֹב גָּמוּר הוּא. הָרַ"ן:
(ט) לֹא תֵאָכֵל. וַאֲפִלּוּ לְטַלְטֵל נַמִּי לֹא כוּ', אֶלָּא מִשּׁוּם דִּסְתָמָא בֵּיצָה לָאֲכִילָה קַיְמָא, נָקַט כִּי הַאי לִישָׁנָא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) גְּמָרָא. וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר [שְׁמוֹת יג] דְּכָתַב לָאו בְּכָל חֲדָא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּאֲכִילָה, דִּנְתִינַת טַעַם, כִּי כָּל אֹכֶל כְּתִיב [שָׁם יב]:
(יא) בְּכַכּוֹתֶבֶת. דְּהוֹאִיל וְיָדַעְנוּ דְּשִׁעוּרוֹ שֶׁל זֶה לֹא כְּשִׁעוּרוֹ שֶׁל זֶה, נוֹקִים לֵיהּ שִׁעוּרָא כִּדְאַשְׁכְּחָנָא בְּעָלְמָא:
(יב) בְּכַזָּיִת. וּקְרָאֵי צְרִיכֵי דְאִי כָּתַב שְׂאֹר הֲוָה אֲמִינָא מִשּׁוּם דְּחִמּוּצוֹ קָשֶׁה כוּ', וְאִי כָּתַב חָמֵץ מִשּׁוּם דְּרָאוּי לָאֲכִילָה. גְּמָרָא:
ב. הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחְפֹּר בְּדֶקֶר וִיכַסֶּה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא יִשְׁחֹט, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן מִבְּעוֹד יוֹם. וּמוֹדִים, שֶׁאִם שָׁחַט, שֶׁיַּחְפֹּר בְּדֶקֶר וִיכַסֶּה, שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא:
ברטנורההַשּׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף. הַבָּא לִשְׁחֹט חַיָּה וָעוֹף וְנִמְלַךְ בְּבֵית דִּין כֵּיצַד יַעֲשֶׂה:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. בֵּית דִּין מוֹרִין לוֹ שֶׁיִּשְׁחַט לְכַתְּחִלָּה וְיַחְפֹּר בְּדֶקֶר נָעוּץ שֶׁהֱכִינוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, כְּלוֹמַר שֶׁיַּעֲקֹר אוֹתוֹ מִמְּקוֹם נְעִיצָתוֹ וְיַעֲלֶה עָפָר וִיכַסֶּה בּוֹ. וּמַיְרֵי כְּשֶׁהוּא נָעוּץ בְּעָפָר תִּחוֹחַ הָרָאוּי לְכִסּוּי, שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר כְּתִישָׁה:
דֶּקֶר. יָתֵד שֶׁנּוֹעֲצִים בָּאָרֶץ. לְשׁוֹן וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם (במדבר כח):
שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא. לָאו אַמִלְּתַיְהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל קָאֵי, אֶלָּא מִלְּתָא בְּאַנְפֵּי נַפְשָׁהּ הִיא, וְהָכִי קָאָמַר וְאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַזְמָנָה, דְּדַעְתֵּיהּ עִלּוּיֵהּ. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהֻסַּק מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֲבָל הֻסַּק בְּיוֹם טוֹב אָסוּר, דְּלֵיכָּא לְמֵימַר דַּעְתֵּיהּ עִלּוּיֵהּ מֵאֶתְמוֹל. וְאִם רָאוּי לִצְלוֹת בּוֹ בֵּיצָה, שֶׁעֲדַיִן הוּא רֶמֶץ חַם, אַף עַל פִּי שֶׁהֻסַּק בְּיוֹם טוֹב מֻתָּר לְכַסּוֹת בּוֹ, דְּאַיְדֵי דַּחֲזִי לְהִפּוּכֵי בֵּיהּ לִצְלוֹת בּוֹ בֵּיצָה, שָׁקֵיל לֵיהּ נַמִּי וּמְכַסֶּה בּוֹ:
עיקר תוספות יום טוב(יג) דִּכְתִישָׁה תּוֹלָדָה דְּטוֹחֵן הִיא. אֲבָל מַה שֶּׁנּוֹטֵל הֶעָפָר וְעוֹשֶׂה גֻמָּא, אַף עַל גַּב דְּקָיְימָא לָן חוֹרֵשׁ בְּכָל שֶׁהוּא כוּ', אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דִּמְתַקֵּן, הָכָא מְקַלְקֵל (וְשָׁרֵי לְכַתְּחִלָּה מִשּׁוּם שִׂמְחַת יוֹם טוֹב), כְּלוֹמַר דְּמַיְרֵי בְּמָקוֹם שֶׁהַגֻּמָּא מְקַלְקֵל כְּמוֹ בַּבַּיִת אוֹ בְּחָצֵר, אֲבָל בַּשָּׂדֶה לֹא:
(יד) דִּבְיוֹם טוֹב קַיְמָא לָן כְּמַאן דְּאָמַר מֻקְצֶה אָסוּר. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּהָכָא לְכֻלֵּי עָלְמָא אָסוּר, דַּהֲוֵי נוֹלָד גָּמוּר, דְּמֵעִקָּרָא עֵצִים וְהַשְׁתָּא אֵפֶר:
ג. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ, אֲבָל מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִטֹּל, אֶלָּא אִם כֵּן נִעֲנֵעַ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל:
ברטנורהאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ. בְּסֻלָּם שֶׁל עֲלִיָּה כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּאָסוּר, וּבְסֻלָּם שֶׁל שׁוֹבָךְ נַמִּי כְּשֶׁהוּא מוֹלִיכוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוֹדוּ בֵּית הִלֵּל דְּאָסוּר, שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר לְתַקֵּן גַּגּוֹ הוּא מוֹלִיכוֹ וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב. כִּי פְלִיגֵי שֶׁמּוֹלִיכוֹ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְאֵין בְּנֵי אָדָם רוֹאִים אוֹתוֹ. בֵּית שַׁמַּאי סָבְרֵי אֵין מוֹלִיכִין, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא דִּינָא הָכִי הוּא, הָכָא שָׁרֵי מִשּׁוּם שִׂמְחַת יוֹם טוֹב:
מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן. בְּאוֹתוֹ שׁוֹבָךְ עַצְמוֹ, שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ שׁוֹבָךְ לִהְיוֹת בּוֹ [מְחִצּוֹת הַרְבֵּה] קֵן לְכָל זוּג וְזוּג, וְחַלּוֹן לְכָל קֵן וָקֵן:
זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל. פְּלוּגְתַּיְהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל דַּוְקָא בִּבְרֵכָה רִאשׁוֹנָה. שֶׁדֶּרֶךְ מְגַדְּלֵי יוֹנִים תָּמִיד לְהַנִּיחַ בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי גּוֹזָלוֹת רִאשׁוֹנוֹת, שֶׁהָאִמָּהוֹת מִשְׁתַּעְשְׁעוֹת בָּהֶן וְלֹא יִבְרְחוּ. וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרֵי דִּבְדִבּוּר בְּעָלְמָא לֹא סַגִּי, דִּלְמָא כִּי שָׁקֵיל לְהוּ לְמָחָר אָתֵי לְאַמְלוּכֵי וְחָיִס עֲלַיְהוּ וְהָוֵי טִלְטוּל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, אֲבָל מִשֶּׁנִּעְנֵעַ וּמִשְׁמֵשׁ בָּהֶן מִבְּעוֹד יוֹם לִשְׁחִיטָה וְלֹא חָס עֲלַיְהוּ תּוּ לֹא חָיְשִׁינַן דְּחָיִס. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי לֹא גָּזְרִינַן דִּלְמָא חָיִס עֲלַיְהוּ, וַאֲפִלּוּ בִּבְרֵכָה רִאשׁוֹנָה:
עיקר תוספות יום טוב(טו) וְאַף עַל גַּב דִּלְעֵיל לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּדֶקֶר נָעוּץ (וַעֲפַר תִּחוֹחַ לֹא מַהֲנֵי מִשּׁוּם חֲשָׁדָא דַחֲפִירָה. רַשִׁ"י), וְהָכָא נַמִּי אִיכָּא חֲשָׁדָא דִּלְהָטִיחַ גַּגּוֹ, תֵּרְצוּ בַּגְּמָרָא דְהָכָא שׁוֹבְכוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו. וּפֵרֵשׁ הָרַ"ן כְּלוֹמַר שׁוֹבְכוֹ שֶׁל סֻלָּם מוֹכִיח,ַ שֶׁהוּא נִכָּר שֶׁהוּא לְשֵׁם שׁוֹבָךְ:
(טז) וְאוֹמֵר. מִבְּעוֹד יוֹם. רַשִׁ"י:
ד. זִמֵּן שְׁחוֹרִים וּמָצָא לְבָנִים, לְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים, שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלֹשָׁה, אֲסוּרִים. שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם, מֻתָּרִים. בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן, אֲסוּרִים. וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הֵם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים:
ברטנורהזִמֵּן שְׁחוֹרִים וּמָצָא לְבָנִים. הָא מִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא הוּא וְלֹא אִצְטְרִיךְ לְמַתְנֵיהּ. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, זִמֵּן שְׁחוֹרִים וּלְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים בִּמְקוֹם לְבָנִים וּלְבָנִים בִּמְקוֹם שְׁחוֹרִים. וְהָכִי פֵּרוּשָׁא דְּמַתְנִיתִין, זִמֵּן שְׁחוֹרִים בְּקֵן זֶה וּמָצָא בּוֹ לְבָנִים, זִמֵּן בַּשֵּׁנִי לְבָנִים וּמָצָא בּוֹ שְׁחוֹרִים, מַהוּ דְּתֵימָא הָנֵי אִינְהוּ וְאִתְהֲפִיךְ אִתְהֲפוֹכֵי, קָא מַשְׁמַע לָן:
שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלֹשָׁה. וְאֵינוֹ מַכִּיר הַמּוּכָנִין, כֻּלָּן אֲסוּרִים:
שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם מֻתָּרִים. הָאֶחָד הָלַךְ וְהַשְּׁנַיִם נִשְׁאֲרוּ. וְלֹא אָמְרִינַן כְּשֵׁם שֶׁהָאֶחָד הָלַךְ כֵּן הָלְכוּ כֻּלָּם וְהָנֵי אַחֲרִינֵי נִינְהוּ:
זִמֵּן בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן. וּבְתוֹךְ הַקֵּן לֹא מָצָא כְּלוּם, אֲסוּרִים:
וְאִם אֵין בְּאוֹתוֹ שׁוֹבָךְ אֶלָּא הֵן הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שׁוֹבָךְ אַחֵר קָרוֹב לוֹ בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה, אִם אֵין אוֹתוֹ שׁוֹבָךְ בְּשׁוּרָה שֶׁל שׁוֹבָךְ זֶה בְּשָׁוֶה אֶלָּא בְּקֶרֶן זָוִית, לֹא אָמְרִינַן מֵהַהוּא שׁוֹבָךְ הַקָּרוֹב אָתוּ. שֶׁהַגּוֹזָלוֹת כָּל זְמַן שֶׁאֵינָם פּוֹרְחִים אֶלָּא מְדַדִּין בְּרַגְלֵיהֶן אֵינָן מְדַדִּין אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקֵּן שֶׁלָּהֶן בְּשָׁוֶה, שֶׁאִם רוֹאִין קִנֵּיהֶן כְּשֶׁהוֹפְכִים לַאֲחוֹרֵיהֶם מְדַדִּין, וְאִם לָאו אֵין מְדַדִּין:
עיקר תוספות יום טוב(יז) וְלֹא פֵּרֵשׁ הָרַ"ב טַעְמָא מַאי אָמְרִינַן הָכִי. וְלִכְאוֹרָה טַעֲמֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר רֹב וְקָרוֹב הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב כוּ'. אֶלָּא שֶׁהָרַמְבַּ"ם תָּלָה הַדָּבָר בְּסָפֵק מוּכָן שֶׁאָסוּר, וְכָתַב הַמַּגִּיד הַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, אוֹ שֶׁרָצוּ חֲכָמִים לְהַחְמִיר בְּסָפֵק זֶה:
(יח) אֲסוּרִים. דְּמִמָּה נַפְשָׁךְ אִיכָּא חַד דִּמְעֹרָב בְּהוּ, וְלֵיכָּא לְמִישְׁרִינְהוּ מִשּׁוּם דְּחַד בִּתְרֵי בָּטִיל (דִּכְתִיב אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. רַשִׁ"י), דְּבַעֲלֵי חַיִּים חֲשִׁיבֵי וְלֹא בָּטְלֵי, וְעוֹד כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָטִיל. תּוֹסָפוֹת:
(יט) דְּמַתְנִיתִין בִּמְדַדִּין שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִפְרֹחַ, וְאִי לֵיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה פְּשִׁיטָא דְמֻתָּרִין, דְּכָל הַמְּדַדֶּה אֵין מְדַדֶּה יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה. גְּמָרָא:
(כ) שֶׁזָּוִית הַבַּיִת בּוֹלֵט לְהָלְאָה מִן הַשּׁוֹבָךְ וְקֵן זֶה שֶׁזִּמֵּן בּוֹ עוֹמֵד לִצְדָדִין, דְּאִי הֲוָה אָתֵי לְהָכִי לֹא הֲוָה חֲזִי לְקִנֵּיהּ, שֶׁהַזָּוִית שֶׁל בַּיִת עוֹמֶדֶת לְפָנָיו. רַשִׁ"י:
ה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מְסַלְּקִין אֶת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחֲזִיר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָן וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ כַזַּיִת בָּשָׂר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹצִיאִין לֹא אֶת הַקָּטָן וְלֹא אֶת הַלּוּלָב וְלֹא אֶת סֵפֶר תּוֹרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
ברטנורהתְּרִיסִין. מוֹכְרֵי בְשָׂמִים יֵשׁ לָהֵן חֲנֻיּוֹת הָעֲשׂוּיוֹת כְּמִין תֵּבוֹת, וְעוֹמְדוֹת בַּשּׁוּק, וְאֵינָן מְחֻבָּרוֹת לַקַּרְקַע. וּתְרִיסִין הֵן דְּלָתוֹת שֶׁסּוֹגְרִין בָּהֶן פִּתְחֵי אוֹתָן תֵּבוֹת, וּפְעָמִים שֶׁמְּסַלְּקִים אוֹתָן תְּרִיסִין מִפֶּתַח הַתֵּבָה וְשׁוֹטְחִין עֲלֵיהֶן הַסַּמְּמָנִין שֶׁבַּחֲנוּת:
מַתִּירִין אַף לְהַחֲזִיר. בִּתְרִיסִין שֶׁאֵין לָהֶם צִיר כְּלָל כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דִשְׁרִי אֲפִלּוּ לִנְעֹל בָּהֶן פֶּתַח [בַּיִת שֶׁבְּתוֹךְ] הֶחָצֵר. וּבִתְרִיסִין שֶׁיֵּשׁ לָהֵן צִיר מִן הַצָּד כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּאָסוּר לִנְעֹל בָּהֶן אֲפִלּוּ פִּתְחֵי חֲנֻיּוֹת, דְּדָמֵי לְבִנְיָן. כִּי פְלִיגֵי בִּתְרִיסִין שֶׁיֵּשׁ לָהֵן צִיר בָּאֶמְצַע כְּעֵין בְּלִיטָה וְתוֹחֲבִין אוֹתָהּ בְּחֹר שֶׁבְּאֶמְצַע דֹּפֶן פֶּתַח הַחֲנוּת, בֵּית שַׁמַּאי סָבְרֵי גָּזְרִינַן צִיר בָּאֶמְצַע אַטּוּ צִיר מִן הַצָּד, וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי לֹא גָּזְרִינַן בִּתְרִיסֵי חֲנֻיּוֹת, וְשָׁרֵי לְהַחֲזִיר, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לַאֲפוֹקֵי תַּבְלִין, וְאִי לֹא שָׁרֵית לֵיהּ לְאַהֲדוֹרֵי לֹא פָּתַח, וְאָתֵי לְאִמְּנוּעֵי מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב:
הָעֱלִי. יָד שֶׁל עֵץ גָּדוֹל הַרְבֵּה וְעָגֹל שֶׁכּוֹתְשִׁים בּוֹ אֶת הָרִיפוֹת וְדוֹמֵיהֶן. וּמִפְּנֵי כָּבְדּוֹ וְגָדְלוֹ אֵין תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו:
לְקַצֵּב. לַחֲתֹךְ:
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. מִשּׁוּם שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו תּוֹרַת כְּלִי:
וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ. לְטַלְטְלוֹ לְאַחַר הַפְשָׁטָתוֹ:
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. דְּאִי לֹא שָׁרֵית לֵיהּ לֹא שָׁחֵיט כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד הָעוֹר, וּמִמְנַע מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב:
לֹא אֶת הַקָּטָן. וְלֹא כָּל מִידֵי דְּלָאו צֹרֶךְ אֲכִילָה:
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. דְּאָמְרֵי מִתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה לְצֹרֶךְ אֲכִילָה, הֻתְּרָה נַמִּי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ צֹרֶךְ מִצְוָה כְּגוֹן הָנֵי דַחֲשִׁיבֵי בְּמַתְנִיתִין, אוֹ צֹרֶךְ הֲנָאָה, כְּגוֹן מִפֶּתַח בֵּיתוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. לַאֲפוֹקֵי הוֹצָאַת אֲבָנִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, דִּבְהָא מוֹדוּ בֵּית הִלֵּל דְּאָסוּר:
עיקר תוספות יום טוב(כא) וּבַגְּמָרָא רָמֵי אַמַּתְנִיתִין ב'‏ דְּלֹא שָׁרֵי בֵּית הִלֵּל מִשּׁוּם שִׂמְחַת יוֹם טוֹב אֶלָּא בְּדֶקֶר נָעוּץ, וַאֲפִלּוּ הָכִי לְכַתְּחִלָּה לֹא. וּמְשָׁנֵי טַעֲמַיְיהוּ דְּבֵית הִלֵּל מִשּׁוּם דְּיֵשׁ תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו, וּסְבִירָא לֵיהּ דְּאַף עַל פִּי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסּוּר מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ כוּ'‏ (אִי נַמִּי מֻחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה דְהָכָא. רַשִׁ"י) וְזֶה הֲוָה לֵיהּ לְהָרַ"ב לִכְתֹּב דְּלֹא נִטְעֶה בַּהֲלָכָה כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כב) וּמִיהוּ בִּנְיָן מַמָּשׁ לֹא הָוֵי, דְּאֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים, וְקָאָסְרֵי לֵיהּ בֵּית הִלֵּל מִדְּרַבָּנָן. וּמִן הַצַּד הַיְנוּ יָדוֹת לִשְׁנֵי רָאשֵׁי הַדַּף. רַשִׁ"י:
(כג) דְּאַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ כְּתִיב [שְׁמוֹת יב], וְהַהוֹצָאָה אַף הִיא בְּאֹכֶל וּבְמַשְׁקֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּדְבָרִים אֲחֵרִים אָמְרִינַן מִתּוֹךְ. הַמַּגִּיד:
(כד) דְּמִדְּאוֹרַיְתָא הֻתְּרָה לְגַמְרֵי, אֶלָּא רַבָּנָן הוּא דְּגָזוּר בְּמִידֵי דְּהִיא טִרְחָא שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, וּבְכֻלָּהּ לֹא בָּעֵי לְמִגְּזַר, מִשּׁוּם דְּאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. רַשִׁ"י:
(כה) יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִי מַיְרֵי דַּוְקָא בְּיֵשׁ אֳכָלִין בַּבַּיִת, אִי נַמִּי כֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לַיּוֹם צֹרֶךְ בָּהֶן, אוֹ דְּכֵיוָן דְּלִבּוֹ דוֹאֵג מִשּׁוּם גְּנֵבָה חָשֵׁיב צֹרֶךְ קְצָת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, גְּזֵרָה שָׁוָה, חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן, כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה, כָּךְ אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בַּתְּרוּמָה, שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ, תֹּאמְרוּ בַמַּתָּנוֹת, שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן:
ברטנורהמַתָּנוֹת. הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה:
גְּזֵרָה שָׁוָה. לָאו דַּוְקָא, דְּכֻלָּהּ מִדְּרַבָּנָן גָּזְרוּ מִשּׁוּם גְּזֵרָה דְּאֵין מַגְבִּיהִין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת בְּיוֹם טוֹב. אֶלָּא דּוּמְיָא דִּגְזֵרָה שָׁוָה:
מַתָּנָה לַכֹּהֵן. מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָה:
כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה וְכוּ'. הַךְ מַתְנִיתִין אִדַּחְיָא לַהּ בַּגְּמָרָא, דְּלֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁמּוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּהוֹלָכַת תְּרוּמָה, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹלִיכִין. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן, כְּשֵׁם שֶׁמּוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת כָּךְ מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּחַלָּה וּמַתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן, שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים כֹּחַ וּרְשׁוּת בְּהַפְרָשָׁתָן, לְפִי שֶׁהַחִיּוּב שֶׁלָּהֶן בָּא בְּיוֹם טוֹב דְּלָשִׁין וְשׁוֹחֲטִין בְּיוֹם טוֹב, וְכֵיוָן שֶׁהֻתְּרוּ אוֹתָן שֶׁל יוֹם טוֹב שָׁרִינַן לְהוּ לְהוֹלִיךְ אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, תֹּאמְרוּ בִּתְרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא חִיּוּב תְּרוּמָה לַכְּרִי בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁאֵין חִיּוּב תְּרוּמָה אֶלָּא מִשְּׁעַת מְרִיחָה בִּכְרִי, וְאֵין מְמָרְחִין בְּיוֹם טוֹב, הִלְכָּךְ אֵין מוֹלִיכִין תְּרוּמָה בְּיוֹם טוֹב:
עיקר תוספות יום טוב(כו) וּמַתָּנוֹת אַף הֵן הֲרָמָתָן הֻתְּרוּ לוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין טוֹבְלִין כִּשְׁאָר טֶבֶל לֶאֱסֹר הַבָּשָׂר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק י'‏ דְּחֻלִּין. מִיהוּ אִם לֹא פֵּרַשׁ שְׁאָר הַבָּשָׂר מֵהֶן הֲרֵי הוּא אוֹכְלָן וְעוֹבֵר עֲשֵׂה. רַשִׁ"י:
(כז) בַּתְּבוּאָה שַׁיָּךְ מֵרוּחַ, וּשְׁאֵרָהּ עַיֵּן פֶּרֶק קַמָּא דְּמַעַשְׂרוֹת אֵימָתַי גָּרְנָן, אַף עַל פִּי דִּבְיֶרֶק מִלּוּי כְּלִי סַגִּי כְּדִתְנַן הָתָם בְּמִשְׁנָה ה', יֶרֶק דְּחִיּוּב תְּרוּמָתוֹ מִדְּרַבָּנָן לֹא אָירְיָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תְּבָלִין נִדּוֹכִין בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ, וְהַמֶּלַח בְּפַךְ, וּבְעֵץ הַפָּרוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, תְּבָלִין נִדּוֹכִין כְּדַרְכָּן בְּמָדוֹךְ שֶׁל אֶבֶן, וְהַמֶּלַח בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ:
ברטנורהבְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ. אֲבָל לֹא שֶׁל אֶבֶן. וּמִיהוּ בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ נִדּוֹכִין כְּדַרְכָּן וְאֵין צָרִיךְ שִׁנּוּי, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְפִיגִין טַעֲמָן אִם נִדּוֹכִין מֵאֶתְמוֹל:
וְהַמֶּלַח בְּפַךְ. שֶׁל חֶרֶס יְדוּכֶנּוּ:
אוֹ בְּעֵץ פָּרוּר. הוּא הַכַּף שֶׁמַּגִּיסִים בּוֹ הַקְּדֵרָה. דְּמֶלַח בָּעֵי שִׁנּוּי, שֶׁהָיָה לוֹ לָדוּךְ מֵאֶתְמוֹל, שֶׁאֵינוֹ מֵפִיג טַעֲמוֹ. וַהֲלָכָה שֶׁהַבָּא לָדוּךְ מֶלַח בְּיוֹם טוֹב מַטֶּה הַמְּדוֹכָה עַל צִדָּהּ וְדַךְ עַל יְדֵי שִׁנּוּי. וְהַתַּבְלִין נִדּוֹכִין כְּדַרְכָּן וְאֵין צְרִיכִין שִׁנּוּי:
עיקר תוספות יום טוב(כח) וְהַמֶּלַח. בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶלַח גַּסָּה. רַשִׁ"י:
ח. הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בּוֹרֵר אֹכֶל וְאוֹכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ, בְּקָנוֹן וּבְתַמְחוּי, אֲבָל לֹא בְטַבְלָא וְלֹא בְנָפָה וְלֹא בִכְבָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה:
ברטנורהבּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה טֹרַח בְּרֵרַת הַפְּסֹלֶת מְרֻבֶּה. אֲבָל אִם טֹרַח בְּרֵרַת הַפְּסֹלֶת מְרֻבֶּה עַל טֹרַח בְּרֵרַת הָאֹכֶל, כְּגוֹן שֶׁהַפְּסֹלֶת דַּק בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֹכֶל מְרֻבֶּה בְּשִׁעוּרוֹ עַל הַפְּסֹלֶת, מוֹדִים בֵּית הִלֵּל שֶׁבּוֹרֵר אֶת הָאֹכֶל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת, דִּלְמִעוּטֵי בְּטִרְחָא עָדִיף:
אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה. שֶׁמֵּבִיא כְּלִי מָלֵא קִטְנִית וְנוֹתֵן עָלָיו מַיִם, וְהַפְּסֹלֶת צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּמֵסִיר אוֹתוֹ בְּיָדוֹ. שׁוֹלֶה, כְּמוֹ שַׁל נְעָלֶיךָ (שמות ג). וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל:
עיקר תוספות יום טוב(כט) בְּטַבְלָא. דְּמֵחֲזֵי כְּמַאן דְּעָבֵיד לְצֹרֶךְ מָחָר, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת בַּכֵּלִים הַלָּלוּ אֶלָּא הַרְבֵּה. רַשִׁ"י:
ט. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מָנוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְשַׁלְּחִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, בֵּין חַיִּין בֵּין שְׁחוּטִין. מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת, אֲבָל לֹא תְבוּאָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה:
ברטנורהאֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב. דּוֹרוֹן אִישׁ לְרֵעֵהוּ:
אֶלָּא מָנוֹת. דָּבָר מוּכָן שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהַנִּיחוֹ לְמָחָר, כְּגוֹן חֲתִיכוֹת בָּשָׂר וְדָגִים:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כוּ'. וְלֹא שָׁרוּ בֵּית שַׁמַּאי אֶלָּא לִשְׁלֹחַ עַל יְדֵי אָדָם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, אֲבָל שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם אוֹ יוֹתֵר נוֹשְׂאֵי מִנְחָה אָסוּר, דְּאַוְשָׁא מִלְּתָא טוּבָא וְנִרְאִין כְּמוֹלִיכִין לִמְכֹּר בַּשּׁוּק:
אֲבָל לֹא תְבוּאָה. שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה, שֶׁהֲרֵי צְרִיכָה טְחִינָה, וְאֵין טוֹחֲנִין בְּיוֹם טוֹב:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה. שֶׁיָּכוֹל לְכָתְשָׁהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת קְטַנָּה וִיבַשְּׁלָהּ מַעֲשֵׂה קְדֵרָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(ל) וּמְסַיְּמֵי רַשִׁ"י וְהָרַ"ן שֶׁהֲוָה לוֹ לִטְחֹן מֵאֶתְמוֹל וְלֹא תָפִיג טַעֲמָהּ. וְקַשְׁיָא לִי אִם כֵּן לִשְׁתְּרֵי בְּהַטָּיָה מִידֵי דַּהֲוָה אַשְּׁחִיקַת מֶלַח, דְּוַדַּאי שֶׁהִיא תּוֹלָדָה דְּטוֹחֵן כְּכָל שְׁחִיקַת תַּבְלִין וְסַמְמָנִים שֶׁהֵם תּוֹלָדָה דְּטוֹחֵן. וְהָרַ"ן בְּפֶרֶק ג'‏ נָתַן טַעַם אַחֵר וְאָמַר אָסְרוּ חֲכָמִים טְחִינָה לְפִי שֶׁהוּא מְלָאכָה הַנַּעֲשֵׂית לְיָמִים הַרְבֵּה. וּשְׁחִיקַת פִּלְפְּלִין אַף עַל פִּי שֶׁהִיא תּוֹלְדָתָהּ, אֵין אוֹתָהּ שְׁחִיקָה נַעֲשֵׂית בְּאוֹתוֹ עִנְיָן שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית לְיָמִים הַרְבֵּה, שֶׁזּוֹ בְּמָדוֹךְ וְזוֹ בָּרֵחַיִם, וְאַף פִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶם אֵינָהּ כְּדֶרֶךְ טְחִינַת חִטִּים לְיָמִים הַרְבֵּה. וְכָתַב הָרֹא"שׁ דְּדָמֵי לְעֻבְדָּא דְּחֹל:
(לא) וְתַנָּא קַמָּא אָזֵיל בָּתַר רֻבָּא. הַמַּגִּיד:
י. מְשַׁלְּחִין כֵּלִים, בֵּין תְּפוּרִין בֵּין שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כִּלְאַיִם, וְהֵן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֲבָל לֹא סַנְדָּל הַמְסֻמָּר וְלֹא מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ תָפוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא מִנְעָל לָבָן, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ אֻמָּן. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ, בְּיוֹם טוֹב מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ:
ברטנורהמְשַׁלְּחִין כֵּלִים תְּפוּרִין. דַּחֲזוּ לְמַלְבּוּשׁ. וְשֶׁאֵינָן תְּפוּרִין חֲזוּ לְאַכְסוּיֵי:
כִּלְאַיִם. כְּשֶׁהֵן קַשִּׁין שֶׁאֵין מְחַמְּמִין מֻתָּר לִשְׁכַּב עֲלֵיהֶם:
סַנְדָּל מְסֻמָּר. שֶׁל עֵץ מְחֻפֶּה מַסְמְרִים. שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים עָלָיו שֶׁלֹּא לְנַעֲלוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה שֶׁנֶּהֶרְגוּ הֲרוּגֵי מַלְכוּת עַל יָדוֹ, כַּמְּבֹאָר בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק בַּמֶּה אִשָּׁה יוֹצְאָה [דַּף ס]:
וְלֹא מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ תָפוּר. וַאֲפִלּוּ הוּא מְחֻבָּר בִּיתֵדוֹת שֶׁל עֵץ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:
אַף לֹא מִנְעָל לָבָן. בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא הָיוּ נוֹעֲלִים מִנְעָל לָבָן עַד שֶׁמַּשְׁחִירִים אוֹתוֹ:
שֶׁצָּרִיךְ אֻמָּן. לְהַשְׁחִירוֹ:
כָּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ. הָכִי קָאָמַר, כָּל שֶׁנְּאוֹתִין בּוֹ בַּחֹל כְּמוֹת שֶׁהוּא וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִמְלָאכָה אַחֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נֵאוֹתִין בּוֹ בְּיוֹם טוֹב, כְּגוֹן תְּפִלִּין, שֶׁבְּחֹל לוֹבְשִׁין אוֹתָן כְּמוֹת שֶׁהֵן וּבְיוֹם טוֹב אֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָן, מְשַׁלְּחִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב:
עיקר תוספות יום טוב(לב) כֵּיוָן דְּאִיכָּא שִׂמְחַת יוֹם טוֹב בְּשִׁלּוּחָן שָׁרֵי. בֵּית יוֹסֵף. אֲבָל סַנְדָּל אָסוּר, הוֹאִיל וּבָאת תַּקָּלָה עַל יָדוֹ. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא ביצה י״ד ב: י״ג-ט״ו א: ב׳

בֵּין תְּפוּרִים וְכוּ'. בִּשְׁלָמָא תְּפוּרִים חֲזוּ לְמַלְבּוּשׁ שֶׁאֵין תְּפוּרִים נָמֵי חֲזוּ לְכִסּוּיֵי אֶלָּא כִּלְאַיִם. לְמַאי חֲזוּ, וְכִי תֵּימָא חֲזוּ לְמֵימָךְ תּוּתֵהּ וְהַתַּנְיָא (ויקרא יט) לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. אֲבָל אַתָּה יָכוֹל לְהַצִיעוֹ תַּחְתֶּיךָ, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן שֶׁמָּא תִּכָּרֵךְ לוֹ נִימָא עַל בְּשָׂרוֹ. וְכִי תֵּימָא דְּמַפְסִיק מִידֵי דְּבֵינֵי בֵּינֵי. וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל אָמַר רַבִּי מִשּׁוּם קְהָלָא קַדִּישָׁא דְּבִירוּשָׁלַיִם אֲפִלּוּ עֶשֶׂר מַצָעוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְכִלְאַיִם תַּחְתֵּיהֶן אָסוּר לִישָׁן עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ אֶלָּא בְּוִילוֹן וְהָאָמַר עוּלָא וִילוֹן טָמֵא מִפְּנֵי שֶׁהַשַּׁמָּשׁ מִתְחַמֵּם כְּנֶגְדּוֹ אֶלָּא בְּקָשִׁין. וְכִי הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ הַאי נַמְטָא גַּמְדָּא דְּנָרָשׁ שַׁרְיָא. אָמַר רַב פַּפָּא עַרְדָּלַיִן אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אָמַר רָבָא הָנֵי צְרָרֵי דִּפְשִׁיטֵי אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. דְּבִזָרְנֵי יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. רַב אָשֵׁי אָמַר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ חִמּוּם בְּכָךְ:
רש״ילמימך - לכפול:
שמא תכרך לו נימא - ויש נימים גדולין וגסים כגון של דלופקרין שקורין קו"ט ומחממת במקומה ועובר משום לא תלבש שעטנז א"נ נימא בעלמא כיון דעיקר הבגד מהנהו ומחממו מלמטה הויא לה הא לבישה דאית בה הנאה:
דמפסיק מידי - שנותן בגד אחר ביניהם:
אסור לישן עליהם - מדרבנן:
בקשין - בגדים קשין שאין מחממים מותר לישב עליהן:
נמטא - בגד שקורין פלטר"א בלע"ז:
גמדא - קשה כמו גמוד מסאני (פסחים דף קיא.) דבר שהוא כווץ נעשה קשה:
דנרש - מקום:
שריא - לישיבה שאינו מחמם:
ערדילין - ראיתי בתשו' הגאונים שרגילין ללבשן תחת מנעליהן (ותולים) עליהם עור של תישים מעובדין תחת קרקעיתן וכנגד העקב של רגל יש עושין אותן של צמר וקורין אותן נמטי:
אין בהם משום כלאים - דקשין הן:
צררי דפשיטי אין בהן משום כלאים - בגד כלאים שצרורין בו מעות מותר לתתן בחיקו שהמעות מקשין אותו ואינו מחמם:
דבזרני - שצרור בהם זרעים:
יש בהם משום כלאים - ואסור לתתן בתוך חיקו:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץוכי תימא חזו למימך תותיה [ואם תאמר שראויים הם כדי להניח תחתיו], והתניא [והרי שנינו בברייתא] על הפסוק: "ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך" (ויקרא יט, יט), ללמד כי אינך רשאי ללובשו, אבל מדין תורה אתה יכול להציעו תחתיך. אבל אמרו חכמים: אסור לעשות כן, שמא תכרך לו נימא (חוט) על בשרו. הרי שמדברי חכמים אסור אף להציע אריג שעטנז תחתיו!
וכי תימא [ואם תאמר] שמפסיק מידי ביני ביני [דבר ביניהם] שמניח את אריג הכלאים למטה ומניח דבר אחר עליהם, והאמר [והרי אמר] ר' שמעון בן פזי, אמר ר' יהושע בן לוי, אמר ר' יוסי בן שאול, אמר רבי משום קהלא קדישא [משמו של הקהל הקדוש] שבירושלים: אפילו עשר מצעות המונחות זו על גבי זו וכלאים תחתיהן — אסור לישן עליהם, משום שנאמר: "לא יעלה עליך".
אלא בבגדים קשין שעליהם מותר לשבת ואין לחשוש משום כלאים שבהם, וכי הא [וכפי זה] שאמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע: האי נמטא גמדא [זה הלבד הקשה] שעושים בעיר נרש — שריא [מותר] לשבת או לשכב עליו ואין לחשוש בו משום שעטנז.
אמר רב פפא: ערדלין [גרבי לבד] — אין בהם משום כלאים משום שהם קשים. אמר רבא: הני צררי דפשיטי [אותם צרורות של כסף] העשויים בד קשה או לבד — אין בהם משום כלאים, אולם דבזרני [כיסים להניח בהם זרעים] — יש בהם משום כלאים, לפי שהם גדולים ורכים יותר. רב אשי אמר: אחד זה ואחד זה אין בהן משום כלאים, לפי שאין דרך חמום בכך. שגם אם הם צמודים לבשרו של אדם, מכל מקום אין זו דרך לבישה וחימום, ולכן אין לאסור אותם.

זוהר ספר הזהר, וארא י״א

פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים הַאי קְרָא הָכִי מִבְעֵי לֵהּ וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ (אֶלָּא זַכָּאָה הוּא מָאן דְּיִשְׁתַּדָּל כְּאוֹרָיְתָא). תּוּ (תָּא חֲזִי) וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לִבְּךָ מִבְעֵי לֵהּ. אֶלָּא אָמַר מֹשֶׁה אִי אַתְּ בָּעֵי לְמֵיקָם עַל דָּא וּלְמִנְדַּע כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וּכְדֵין תִּנְדַּע לֵהּ. לְבָבֶךָ יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע דְּאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא וְאִיהוּ חַד. כְּדֵין תִּשְׁכַּח כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים דְּהָא אִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא וְאִיהוּ חַד. וְעַל דָּא וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ לְמִנְדַּע מִלָּה. תּוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר חַיָּבִין עָבְדִין פְּגִימוּתָא לְעֵלָּא. מַאי פְּגִימוּתָא דִּשְׂמָאלָא לָא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא. דְּיֵצֶר רָע לָא אִתְכְּלִיל בְּיֵצֶר טוֹב בְּגִין חוֹבַיְהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא. וּפְגִימוּ לָא עָבְדֵי אֶלָּא לוֹן מַמָּשׁ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים לב) שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם. כִּבְיָכוֹל עָבְדֵי וְלָא עָבְדֵי. עָבְדֵי דְּלָא אִתְמַשָּׁךְ עֲלַיְהוּ בִּרְכָן דִּלְעֵילָא כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. וְלָא עָבְדֵי דְּהָא שְׁמַיָּא נָטְלֵי לוֹן לְגַרְמַיְהוּ בִּרְכָאן מַה דְּיִצְטְרִיךְ. וְלָא נָטְלֵי לַאֲמְשָׁכָא לְתַתָּא וַדַּאי מוּמָם דְּאִנּוּן חַיָּבִין אִיהִי תוּ לוֹ בְּוָא''ו דְּלָא אִתְכְּלִיל יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא בְּגִין דְּלָא יִתְמַשְּׁכוּן בִּרְכָאן לְתַתָּאֵי לֹא בְּאָלֶ''ף דְּהָא לָא נָטְלֵי לְאִתְמַשְּׁכָא לְתַתָּא. מָאן גָּרִים דָּא. בְּגִין דְּחַיָּבִין מַפְרִישִׁין יֵצֶר רָע מִיֵּצֶר טוֹב. וּמִתְדַבְּקָן בְּיֵצֶר רָע. רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. כְּהַאי גַּוְנָא. הָכָא אִתְרְמִיז יִחוּדָא קַדִּישָׁא וְאַזְהָרָה הוּא לְבַר נָשׁ לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כַּדְקָא יָאוּת בִּרְחִימוּ עִלָּאָה בְּכָל לְבָבְךָ דָּא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא (נ''א קַדִּישָׁא) דְּאִקְרֵי יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע. וּבְכָל נַפְשְׁךָ דָּא נֶפֶשׁ דָּוִד דְּאִתְיְהִיבַת בֵּינַיְהוּ. וּבְכָל מְאֹדֶךָ לְאַכְלָלָא לוֹן לְעֵלָּא בַּאֲתַר דְּלֵית בֵּהּ שִׁיעוּרָא הָכָא הוּא יִחוּדָא שְׁלִים לְמִרְחָם לֵהּ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּדְקָא יָאוּת:
תרגום הזוהרפָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךְ כִּי הַוָּיָ''ה הוּא הָאֱלֹקִים. שׁוֹאֵל, מִקְרָא זֶה הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹקִים, וְלִבְסוֹף, וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךְ. וְעוֹד, וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לִבְּךְ, הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, וְלֹא לְבָבֶךְ. אֶלָּא אָמַר מֹשֶה, אִם אַתָּה רוֹצֶה לַעֲמֹד עַל זֶה וְלָדַעַת כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹקִים, אָז, וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךְ, וְתֵדַע זֶה, כִּי לְבָבֶךְ פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁיֵּצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרַע, הַשּׁוֹכְנִים בַּלֵּב, נִכְלְלוּ זֶה בָּזֶה, וְהֵם אֶחָד. וְאָז תִּמְצָא כִּי הַוָּיָה הוּא הָאֱלֹקִים, כִּי נִכְלְלוּ זֶה בָּזֶה, וְהוּא אֶחָד. לָכֵן הִקְדִּים הַכָּתוּב, וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךְ, לָדַעַת עַל יָדוֹ אֶת הַדָּבָר, שֶׁיְיָ הוּא הָאֱלֹקִים. עוֹד אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הָרְשָׁעִים עוֹשִׂים פְּגָם לְמַעְלָה עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. מַהוּ הַפְּגָם. הוּא, כִּי הַשְׂמֹאל אֵינוֹ נִכְלָל בַּיָּמִין לְמַעְלָה, אֶלָּא שׁוֹלֵט בַּדִּין בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שֶׁהוּא מִשּׁוּם שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע לְמַטָּה אֵינוֹ נִכְלָל בַּיֵּצֶר הַטּוֹב מֵחֲמַת הַחַטָּאִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם וְאֵינָם עוֹשִׂים פְּגָם לְמַעְלָה, אֶלָּא לְעַצְמָם מַמָּשׁ. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, שִׁחֵת לוֹ לֹא בָנָיו מוּמָם, הַיְנוּ כִּבְיָכוֹל עוֹשִׂים פְּגָם וְאֵינָם עוֹשִׂים פְּגָם: עוֹשִׂים, הַיְנוּ שֶׁגּוֹרְמִים, שֶׁלֹּא יִמָּשְׁכוּ עֲלֵיהֶם הַבְּרָכוֹת שֶׁל מַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. וְלֹא עוֹשִׂים, מִשּׁוּם שֶׁהַשָּׁמַיִם, מְקַבְּלִים לְעַצְמָם בְּרָכוֹת וְשֶׁפַע כַּמָּה שֶׁצְרִיכִים, אֶלָּא שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים שֶׁפַע לְהַמְּשִׁיךְ לְמַטָּה, וַדַּאי מוּמָם שֶׁל אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הוּא. עוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ, לוֹ עִם ו' פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא נִכְלָל הַיָּמִין בַּשְׂמֹאל, לְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמָּשַׁכְנָה בְּרָכוֹת לְמַטָּה וְעַל זֶה נֶאֱמַר שִׁחֵת לוֹ עִם ו'. לֹא עִם א' כָּתוּב, שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים בְּרָכוֹת לְהַמְּשִׁיךְ אֶל הַתַּחְתּוֹנִים. מִי גָּרַם זֶה. הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁהָרְשָׁעִים מַפְרִידִים הַיֵּצֶר הָרַע מִיֵּצֶר הַטּוֹב. וּמִתְדַבְּקִים בַּיֵּצֶר הָרַע. רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹקֶיךְ בְּכָל לְבָבְךְ וּבְכָל נַפְשְׁךְ וּבְכָל מְאֹדֶךְ, כְּעֵין זֶה, גַּם כָּאן נִרְמָז יִחוּד הַקָּדוֹשׁ, וְאַזְהָרָה הוּא לָאָדָם לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי, בְּאַהֲבָה עֶלְיוֹנָה. בְּכָל לְבָבְךְ: הַיְנוּ בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךְ, זֶהוּ יָמִין וּשְׂמֹאל שֶׁנִּקְרָא יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרַע. וּבְכָל נַפְשְׁךְ, זֶהוּ נֶפֶשׁ דָּוִד שֶׁנִּתְּנָה בֵּינֵיהֶם. וּבְכָל מְאֹדֶךְ, הַיְנוּ לִכְלל אוֹתָם, הַיָּמִין וְהַשְׂמֹאל, לְמַעְלָה, בַּמָּקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ שִׁעוּר. כָּאן הוּא הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם לֶאֱהוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁצָרִיךְ:

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ב׳: י״ד-ג׳: א׳

א. מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵּרֵךְ. אִם נִזְכַּר קדֶם שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמַּאֲכָל שֶׁבְּמֵעָיו חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. נִתְעַכֵּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ לָכֵן אִם נֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְלֹא יָדַע אִם בֵּרֵךְ אוֹ אִם לֹא בֵּרֵךְ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. וְהוּא שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו:
ב. חֲמִשָּׁה מִינִין הֵן: הַחִטִּין וְהַשְּׂעוֹרִין וְהַכֻּסְמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. הַכֻּסְמִין מִמִּין הַחִטִּין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן מִמִּין הַשְּׂעוֹרִין. וַחֲמִשָּׁה מִינִין הָאֵלּוּ כְּשֶׁהֵן שִׁבֳּלִים נִקְרָאִים תְּבוּאָה בְּכָל מָקוֹם וְאַחַר שֶׁדָּשִׁין וְזוֹרִין אוֹתָן נִקְרָאִין דָּגָן וּכְשֶׁטּוֹחֲנִין אוֹתָן וְלָשִׁין אֶת קִמְחָן וְאוֹפִין אוֹתָן נִקְרָאִים פַּת. וְהַפַּת הַנַּעֲשֶׂה מֵאֶחָד מֵהֶן הִיא הַנִּקְרֵאת פַּת בְּכָל מָקוֹם בְּלֹא לִוּוּי:

מוסר ספר חסידים קפ״ג-קפ״ד

אֶחָד הָיָה מְצַעֵר אֶת הֶחָכָם וְאָמְרוּ לְחָכָם כַּמָּה גָּדוֹל עֲוֹן אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמְּצַעַרְךָ עַל לֹא פֶּשַׁע. אָמַר לוֹ הֶחָכָם: אֵינִי מַפְשִׁיעוֹ אֶלָּא עֲוֹנוֹתַי עָשׂוּ לִי. אָמַר: מִצְוָה לְךָ לְהַעֲנִישׁוֹ וּלְקַלְּלוֹ. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן הָיִיתִי מַעֲנִישׁ וּמְקַלֵּל אֶת עַצְמִי כִּי עֲוֹנוֹתַי גָּרְמוּ לְצַעַר זֶה שֶׁהֲרֵי אָמַר הַכָּתוּב: הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ. אָמַר יְהוּדָה: בָּרוּר לִי שֶׁאֶחָד מֵעֲבָדֶיךָ שָׂם הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחְתּוֹ אֶלָּא עֲוֹנֵנוּ גָּרַם שֶׁבָּא לָנוּ לְצַעַר, לָכֵן כְּשֶׁקִּלֵּל שִׁמְעִי אֶת דָּוִד אָמַר דָוִד (ש''ב טז) הַנִּיחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי ה' אָמַר לוֹ וַעֲוֹנִי גָּרַם, אִם לֹא הָיִיתִי חוֹטֵא לֹא בָּא אַמְנוֹן לִשְׁכַּב עִם תָּמָר וְלֹא הָיָה אַבְשָׁלוֹם מוֹרֵד בְּאָבִיו וְשׁוֹכֵב עִם נְשֵׁי אָבִיו, לְפִיכָךְ מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חַי גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו: שְׁלֹשָה אֵינָן נוֹדָעִים אֶלָּא בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים הֶעָנָו בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ וְהַגִּבּוֹר בַּמִּלְחָמָה וְהָאוֹהֵב בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

שמע בחצותתהילים ישראלשמות לרפואהמילוי משאלותעילוי נשמה
הערוץ של הרב ביוטיוב