פרשת בראשית יום שני

בראשית · שני

תורה בראשית א׳: ז׳-י׳

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:

א (ז) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃

וַעֲבַד יְיָ יָת רְקִיעָא וְאַפְרֵישׁ בֵּין מַיָּא דִּי מִלְרַע לִרְקִיעָא וּבֵין מַיָּא דִּי מֵעַל לִרְקִיעָא וַהֲוָה כֵן:

רש״יוַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת הָרָקִ֒יעַ֒. תִּקְּנוֹ עַל עָמְדוֹ, וְהִיא עֲשִׂיָּתוֹ, כְּמוֹ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א):
מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ. עַל הָרָקִיעַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֵעַל לָרָקִיעַ, לְפִי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בָּאֲוִיר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בְּיוֹם שֵׁנִי? לְפִי שֶׁלֹא הָיָה נִגְמָר מְלֶאכֶת הַמַּיִם עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי הִתְחִיל בָּהּ בְּשֵׁנִי, וְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵינוֹ בִּמְלוֹאוֹ וְטוּבוֹ; וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמַּיִם וְהִתְחִיל וְגָמַר מְלָאכָה אֲחֶרֶת, כָּפַל בּוֹ כִּי טוֹב שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַשֵּׁנִי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַיּוֹם:

(ח) וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ {פ}

וּקְרָא יְיָ לִרְקִיעָא שְׁמַיָּא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תִּנְיָן:

רש״יוַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם. שָׂא מַיִם, שָׁם מַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁעֵרְבָן זֶה בָזֶה וְעָשָׂה מֵהֶם שָׁמַיִם:

(ט) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃

וַאֲמַר יְיָ יִתְכַּנְשׁוּן מַיָּא מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא לַאֲתַר חָד וְתִתְחֲזֵי יַבֶּשְׁתָּא וַהֲוָה כֵן:

רש״ייִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם. שֶׁהָיוּ שְׁטוּחִין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְהִקְוָם בָּאוֹקְיָנוֹס הוּא הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל הַיַּמִּים:

(י) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃

וּקְרָא יְיָ לְיַבֶּשְׁתָּא אַרְעָא וּלְבֵית כְּנִישׁוּת מַיָּא קְרָא יַמְמֵי וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי טָב:

רש״יקָרָ֣א יַמִּ֑ים. וַהֲלֹא יָם אֶחָד הוּא? אֶלָּא אֵינוֹ דוֹמֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִן הַיָּם בְּעַכּוֹ לְטַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִן הַיָּם בְּאַסְפַּמְיָא:

נביאים ישעיהו מ״ב: י״א-י״ד

מב (יא) יִשְׂא֤וּ מִדְבָּר֙ וְעָרָ֔יו חֲצֵרִ֖ים תֵּשֵׁ֣ב קֵדָ֑ר יָרֹ֙נּוּ֙ יֹ֣שְׁבֵי סֶ֔לַע מֵרֹ֥אשׁ הָרִ֖ים יִצְוָֽחוּ׃

יְשַׁבַּח מַדְבְּרָא וְקִרְוִין דְיַתְבִין בֵּיהּ פְּצִיחִין יָתְבִין מִדְבַּר עַרְבָאִי יְשַׁבְּחוּן מֵיתַיָא כַּד יִפְקוּן מִבָּתֵּי עַלְמֵיהוֹן מְרֵישֵׁי טוּרַיָא יְרִימוּן קָלְהוֹן:

רש״ייִשְׂא֤וּ מִדְבָּר֙. קוֹל בְּשִׁיר:
חֲצֵרִ֖ים תֵּשֵׁ֣ב קֵדָ֑ר. (מוּסָב עַל יִשְׂאוּ) מִדְבַּר קֵדָר, שֶׁהֵם דָּרִים עַתָּה בּאֳהָלִים, יִשְׂאוּ קוֹל וְיָרֹנּוּ (כְּמוֹ ״וְהַחֲצֵרִים אֲשֶׁר תֵּשֵׁב קֵדָר״), בְּמִדְבַּר קֵדָר שֶׁהֵם דָּרִים עַתָּה בְּאָהֳלֵיהֶם יִהְיוּ עָרִים וַחֲצֵרִים קְבוּעִים:
יֹ֣שְׁבֵי סֶ֔לַע. הַמֵּתִים שֶׁיִּחְיוּ (בראשית רבה יג ו); כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
מֵרֹ֥אשׁ הָרִ֖ים יִצְוָֽחוּ. ״מֵרֵישׁ טוּרִיָּא יְרִימוּן קָלֵיהוֹן״ (תרגום יונתן):

(יב) יָשִׂ֥ימוּ לַיהֹוָ֖ה כָּב֑וֹד וּתְהִלָּת֖וֹ בָּאִיִּ֥ים יַגִּֽידוּ׃

יְשַׁווּן קֳדָם יְיָ יְקָרָא וְתוּשְׁבַּחְתֵּהּ בְּנַגְוָן יְחַווּן:

(יג) יְהֹוָה֙ כַּגִּבּ֣וֹר יֵצֵ֔א כְּאִ֥ישׁ מִלְחָמ֖וֹת יָעִ֣יר קִנְאָ֑ה יָרִ֙יעַ֙ אַף־יַצְרִ֔יחַ עַל־אֹיְבָ֖יו יִתְגַּבָּֽר׃ {ס}

יְיָ לְמֶעְבַּד גְבוּרָן אִתְגְלֵי לְמֶעְבַּד גְבוּרָא מִתְגְלֵי בִּרְגַז בְּמִלוּל אַף בְּזִיעַ עַל בַּעֲלֵי דְבָבוֹהִי מִתְגְלֵי בִּגְבוּרְתֵּהּ:

(יד) הֶחֱשֵׁ֙יתִי֙ מֵֽעוֹלָ֔ם אַחֲרִ֖ישׁ אֶתְאַפָּ֑ק כַּיּוֹלֵדָ֣ה אֶפְעֶ֔ה אֶשֹּׁ֥ם וְאֶשְׁאַ֖ף יָֽחַד׃

יְהָבִית לְהוֹן אַרְכָּא מֵעַלְמָא דְאִם יְתוּבוּן לְאוֹרַיְתָא וְלָא תָבוּ כְּחַבְלִין עַל יְלִידְתָּא יִתְגְלֵי דִינִי עֲלֵיהוֹן יִצְדוּן וִיסוּפוּן כַּחֲדָא:

רש״יהֶחֱשֵׁ֙יתִי֙ מֵֽעוֹלָ֔ם. זֶה יָמִים רַבִּים הֶחֱשֵׁיתִי עַל חֻרְבַּן בֵּיתִי, וְתָמִיד אַחֲרִישׁ:
אֶתְאַפָּ֑ק. לְשׁוֹן הוֹוֶה; עַד עַתָּה הֱצִיקַתְנִי רוּחִי, וּמֵעַתָּה כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה:
אֶשֹּׁ֥ם. אֶתְבַּהֵל:
וְאֶשְׁאַ֖ף. וְאֶתְאַוֶּה לְהַשְׁמִיד הַכֹּל יָחַד, כָּל אוֹיְבַי:

כתובים משלי א׳: ז׳-י׳

א (ז) יִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה רֵאשִׁ֣ית דָּ֑עַת חׇכְמָ֥ה וּ֝מוּסָ֗ר אֱוִילִ֥ים בָּֽזוּ׃ {פ}

רֵישׁ חָכְמְתָא דְחַלְתָּא דַייָ וְחָכְמְתָא וּמַרְדוּתָא סִיכְלֵי שָׁיְטִין:

רש״ייִרְאַת ה׳ רֵאשִׁית דָּעַת. עַד כָּאן פֵּרֵשׁ לְצֹרֶךְ מָה עָשָׂה שְׁלֹמֹה הַסֵּפֶר הַזֶּה, וְעַתָּה מַתְחִיל הַסֵּפֶר:
יִרְאַת ה׳ רֵאשִׁית דָּעַת. הִיא תְּרוּמַת עִקַּר הַדַּעַת וְהִיא תִּהְיֶה לְךָ הָרִאשׁוֹנָה לָדַעַת. לִפְנֵי חָכְמָתְךָ הַקְדֵּם לְיִרְאָה אֶת יוֹצְרְךָ, וְהִיא תִּתֵּן בְּלִבְּךָ לַעֲשׂוֹת בְּחָכְמָה וּבְדַעַת, כִּי הָאֱוִילִים, אֲשֶׁר אֵינָם יְרֵאִים אֶת ה׳, הֵם בּוֹזִים אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַמּוּסָר:
לְגַרְגְּרוֹתֶיךָ. לְצַוָּארְךָ, וְעַל שֵׁם שֶׁהַקָּנֶה עֲשׂוּיָה טַבָּעוֹת טַבָּעוֹת, קוֹרֵא הַצַּוָּאר בִּלְשׁוֹן רַבִּים:

(ח) שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ׃

שְׁמַע בְּרִי מַרְדּוּתָא דַאֲבוּךְ וְלָא תִטְעֵי מִנִימוֹסָא דְאִמָךְ:

רש״ישְׁמַ֣ע בְּ֭נִי מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ. מַה שֶּׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בִּכְתָב וְעַל פֶּה:
אִמֶּֽךָ. אוּמָּתְךָ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ: ״מָה אִמְּךָ לְבִיָּא״ (יחזקאל יט: ב). וְהֵם דִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁחִדְּשׁוּ וְהוֹסִיפוּ וְעָשׂוּ סְיָגִים לַתּוֹרָה:

(ט) כִּ֤י ׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ וַ֝עֲנָקִ֗ים לְגַרְגְּרֹתֶֽךָ׃

מְטּוּל דְיֵאוּתָא וְחִסְדָא אִנוּן לְרֵישָׁךְ וְהַמְנִיכָא לְצַוְרָךְ:

רש״ילִוְיַ֤ת חֵ֓ן. חִבּוּר שֶׁל חֵן הֵם לְרֹאשְׁךָ, כְּלוֹמַר: הַתּוֹרָה וְהַמּוּסָר יִהְיוּ לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן, וְכַעֲנָקִים שֶׁל עֲדִי זָהָב יִהְיוּ:

(י) בְּנִ֡י אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃

בְּרִי אִין נְשַׁדְלוּ לָךְ חֲטָאֵי לָא תִתְפַּיֵס:

רש״יחַ֝טָּאִ֗ים. חוֹטְאִים:
אַל תֹּבֵֽא. אַל תֹּאבֶה לָהֶם:

משנה משנה שבת א׳

א. יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים, וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ. כֵּיצַד. הֶעָנִי עוֹמֵד בַּחוּץ וּבַעַל הַבַּיִת בִּפְנִים, פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהוֹצִיא, הֶעָנִי חַיָּב וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר. פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל עָנִי, אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהִכְנִיס, בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב וְהֶעָנִי פָּטוּר. פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים וְנָטַל בַּעַל הַבַּיִת מִתּוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהוֹצִיא, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין. פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ וְנָטַל הֶעָנִי מִתּוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהִכְנִיס, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין:

ברטנורהיְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת. הוֹצָאוֹת שֶׁמֵּרְשׁוּת לִרְשׁוּת הָאֲמוּרוֹת אֵצֶל שַׁבָּת, וְהַכְנָסוֹת נַמִּי קָא קָרֵי יְצִיאוֹת הוֹאִיל וּמוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. וְהַאי דְּתָנֵי יְצִיאוֹת וְלֹא תָּנֵי הוֹצָאוֹת, לִישָׁנָא דִּקְרָא נָקַט, דִּכְתִיב (שמות טז) אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, וּמִנֵּיהּ דָּרְשִׁינַן הוֹצָאָה, אַל יֵצֵא אִישׁ עִם הַכְּלִי שֶׁבְּיָדוֹ לִלְקֹט הַמָּן:
שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. שְׁתַּיִם מִן הַתּוֹרָה, הוֹצָאָה וְהַכְנָסָה לְבַעַל הַבַּיִת הָעוֹמֵד בִּפְנִים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְעַל שְׁתַּיִם אֵלּוּ חַיָּב עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, וְעַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת, וְעַל הַתְרָאָתוֹ סְקִילָה, כְּמוֹ בְּכָל שְׁאָר מְלָאכוֹת שֶׁל שַׁבָּת:
שֶׁהֵן אַרְבַּע. מִדִּבְרֵיהֶם הוֹסִיפוּ שְׁתַּיִם, לֶאֱסֹר לְכַתְּחִלָּה הֵיכָא שֶׁהַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי שְׁנַיִם זֶה עוֹקֵר וְזֶה מֵנִיחַ, דִּשְׁנַיִם שֶׁעֲשָׂאוּהָ פְּטוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד) בַּעֲשׂוֹתָהּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה', הָעוֹשֶׂה אֶת כֻּלָּהּ וְלֹא הָעוֹשֶׂה מִקְצָתָהּ, וְכֵן בְּכָל מְלָאכוֹת שֶׁל שַׁבָּת אָמְרִינַן יָחִיד שֶׁעֲשָׂאָהּ חַיָּב, שְׁנַיִם שֶׁעֲשָׂאוּהָ פְּטוּרִים:
וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ. שְׁתַּיִם מִן הַתּוֹרָה, הוֹצָאָה וְהַכְנָסָה לֶעָנִי הָעוֹמֵד בַּחוּץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
שֶׁהֵן אַרְבַּע. מִדִּבְרֵיהֶם הוֹסִיפוּ שְׁתַּיִם לֶאֱסֹר לְכַתְּחִלָּה, כְּשֶׁזֶּה עוֹקֵר וְזֶה מֵנִיחַ:
פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ. וּבְתוֹכָהּ קֻפָּה אוֹ הַסַּל שֶׁמְּקַבֵּל בּוֹ כִּכְּרוֹת מִבַּעַל הַבַּיִת. וּלְהָכִי נָקַט הוֹצָאָה בִּלְשׁוֹן עָנִי וְעָשִׁיר, דְּאַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לָן דְּמִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה אֲסוּרָה וְחַיָּבִין עָלֶיהָ:
וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. דְּעָבֵיד לֵיהּ עֲקִירָה מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַנָּחָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד:
אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהוֹצִיא. הַחֵפֶץ, וְהֵנִיחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּעָבֵיד עֲקִירָה וְהַנָּחָה:
הֶעָנִי חַיָּב. שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה שְׁלֵמָה. וַהֲרֵי שְׁתַּיִם מִן הַתּוֹרָה לָעוֹמֵד בַּחוּץ. וְאַף עַל גַּב דְּבָעִינַן עֲקִירָה מִמָּקוֹם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים וְהַנָּחָה בְּמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְלֵיכָּא, דְּיַד הֶעָנִי וּבַעַל הַבַּיִת אֵין בָּהּ מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם חֲשׁוּבָה כְּאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, כֵּיוָן שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְהָנִיחַ בָּהּ וְלִטֹּל מִמֶּנָּה חֲפָצִים, וַאֲפִלּוּ גְּדוֹלִים הַרְבֵּה:
וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר. פָּטוּר וּמֻתָּר גָּמוּר, דְּהָא לָאו מִידֵי עָבַד:
פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת כוּ'‏ בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב. הֲרֵי שְׁתַּיִם מִן הַתּוֹרָה לָעוֹמֵד בִּפְנִים:
פָּשַׁט הֶעָנִי כוּ'. דְּעָבֵיד הֶעָנִי עֲקִירָה מֵרְשׁוּת הָרַבִּים:
וְנָטַל בַּעַל הַבַּיִת מִתּוֹכָהּ. וְהֵנִיחַ בִּפְנִים, וְעָבֵיד לֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת הַנָּחָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד:
אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ. דְּעָבֵיד לֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת עֲקִירָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד:
וְהוֹצִיא. הֶעָנִי וְהֵנִיחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים. שֶׁלֹּא עָשָׂה שׁוּם אֶחָד מֵהֶם מְלָאכָה שְׁלֵמָה. אֲבָל אֲסוּרִים לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁמָּא יָבֹאוּ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה שְׁלֵמָה בְּשַׁבָּת. הֲרֵי שְׁתַּיִם מִדִּבְרֵיהֶם, אַחַת לֶעָנִי בַּחוּץ וְאַחַת לְבַעַל הַבַּיִת בִּפְנִים. וְהָא דְּלֹא חָשֵׁיב שְׁנַיִם לְכָל אֶחָד, עֲקִירָה לֶעָנִי וַעֲקִירָה לְבַעַל הַבַּיִת, הַנָּחָה לֶעָנִי וְהַנָּחָה לְבַעַל הַבַּיִת, מִשּׁוּם דְּלֹא חָשֵׁיב אֶלָּא עֲקִירוֹת שֶׁהֵן תְּחִלַּת הַמְּלָאכָה וְאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יִגְמְרֶנָּה, אֲבָל הַנָּחוֹת שֶׁהֵן סוֹף הַמְּלָאכָה לֹא קָחָשֵׁיב:

עיקר תוספות יום טוב(א) יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת. וְאַף עַל גַּב דִּמְלָאכָה זוֹ מְנוּיָה בְּסוֹף אֲבוֹת מְלָאכוֹת בְּפֶרֶק ז'‏ הִקְדִּימוּהָ, לְפִי שֶׁזֹּאת הַמְּלָאכָה הִיא נִמְצֵאת תָּדִיר, וּבָהּ יִכָּשְׁלוּ בְּנֵי אָדָם עַל הָרֹב, לְפִי שֶׁאֵינָם צְרִיכִים בָּהּ לִכְלוּם. וְטַעַם שֵׁנִי לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהִיא מְלָאכָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַנִּרְאֶה מִמֶּנָּה שֶׁאֵינָהּ מְלָאכָה. הָרַמְבַּ"ם:
(ב) וּמַה לִּי אַפּוֹקֵי מַה לִּי עַיּוֹלֵי. גְּמָרָא רֵישׁ פֶּרֶק הַזּוֹרֵק. וּבְמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת דַּף ה'‏ (וּבִמְכִילְתִּין) אָמְרִינַן וְטַעְמָא מַאי, תַּנָּא כָּל עֲקִירַת חֵפֶץ מִמְּקוֹמוֹ הוֹצָאָה קָרֵי לַהּ:
(ג) בַּחוּץ. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת תֵּימַהּ לְרִ"י אַמַּאי צָרִיךְ לְמִתְנֵי תַּרְתֵּי דְּעָנִי וּדְבַעַל הַבַּיִת, מַה לִּי עָנִי מַה לִּי עָשִׁיר. וְנִרְאֶה דְּאִיצְטְרִיך לְאַשְׁמוֹעִינַן מִשּׁוּם דְּהוֹצָאָה מְלָאכָה גְּרוּעָה הִיא, דְּמַה לִּי מוֹצִיא מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד מַה לִּי מוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְלֹא הֲוָה גָּמְרִינַן דְּבַעַל הַבַּיִת מֵעָנִי וְלֹא דְּעָנִי מִבַּעַל הַבַּיִת, וּלְהָכִי אִיצְטְרִיכֵי תְּרֵי קְרָאֵי, חַד אַל יֵצֵא, וְחַד וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא, דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק הַזּוֹרֵק:
(ד) אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקֵיט דְּבָעֵי לְפָרוֹשֵׁי דְּרוֹצֶה לְקַבֵּל צְדָקָה מִטַּעֲמָא דִּמְפָרֵשׁ:
(ה) מִצַּד אִסּוּר שַׁבָּת הוּא דְּקָאָמְרִינַן פָּטוּר וּמֻתָּר, וְלֹא דָּיְקִינַן הַשְׁתָּא בְּאִסּוּר דְּלִפְנֵי עִוֵּר, דִּבְלָאו דִּידֵיהּ לֹא מַיְרֵי. הָרַ"ן:
(ו) כְּלוֹמַר וְיָבֹא לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת. וְהַתּוֹסָפוֹת הִקְשׁוּ עַל זֶה דַּעֲקִירָה בְּלֹא הוֹצָאָה אֵינוֹ אֶלָּא טִלְטוּל בְּעַלְמָא, וְאֵין בָּהּ דְּרָרָא דְּחִיּוּב חַטָּאת כְּלָל וְעוֹד הִקְּשׁוּ כוּ', וּמְפָרֵשׁ רִיבָ"א דְּאוֹתוֹ שֶׁפּוֹשֵׁט אֶת יָדוֹ וּמַכְנִיסָהּ אוֹ מוֹצִיאָהּ, הַהִיא קָחָשֵׁיב דְּמָצֵי אָתְיָא לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת:

ב. לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל. לֹא יִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ וְלֹא לַבֻּרְסְקִי וְלֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לָדִין. וְאִם הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין. מַפְסִיקִים לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, וְאֵין מַפְסִיקִים לַתְּפִלָּה:

ברטנורהלֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר. וַאֲפִלּוּ בְּחֹל, וּמִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ וְכוּ'‏ שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא דְּדָמִי לִגְזֵרָה דְּלֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְלֹא יִתְפַּלֵּל, מִשּׁוּם הָכִי תָּנָא לְהוּ הָכָא, וְאַיְדֵי דְּזוּטְרָן מִלַּיְהוּ פָּסִיק וְתָנֵי לְהוּ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר מְפָרֵשׁ מִלֵּי דְּשַׁבָּת וּמַאֲרִיךְ בָּהֶן:
סָמוּךְ לַמִּנְחָה. מִנְחָה גְּדוֹלָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּלְמַעְלָה, וְסָמוּךְ לַמִּנְחָה הַיְנוּ מִתְּחִלַּת שָׁעָה שְׁבִיעִית, וְאַף עַל פִּי שֶׁעוֹנָתָהּ מְרֻבָּה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשָּׁבֵר הַזּוּג שֶׁל סַפָּרִים אַחַר שֶׁהִתְחִיל לְהִסְתַּפֵּר, וְתַעֲבֹר עוֹנַת הַתְּפִלָּה קֹדֶם שֶׁיְּתַקְּנֶנּוּ וְיַשְׁלִים הַתִּסְפֹּרֶת:
וְלֹא יִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ. סָמוּךְ לַמִּנְחָה, שֶׁמָּא יִתְעַלֵּף:
וְלֹא לַבֻּרְסְקִי. מְקוֹם עִבּוּד הָעוֹרוֹת, דִּלְמָא חָזֵי פְּסֵידָא וְקִלְקוּל בָּעוֹרוֹת אִם לֹא יְנִיעֵם מִמְּקוֹמָם וִיתַקְּנֵם, וְיִמְשֹׁךְ בִּמְלַאכְתּוֹ עַד שֶׁתַּעֲבֹר עוֹנַת הַתְּפִלָּה:
וְלֹא לֶאֱכֹל. אֲפִלּוּ בִּסְעוּדָה קְטַנָּה, שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ בַּסְּעוּדָה:
וְלֹא לָדִין. אֲפִלּוּ בִּגְמַר דִּין, שֶׁכְּבָר שָׁמְעוּ טְעָנוֹת בַּעֲלֵי דִּינִין וְלֹא נִשְׁאַר עֲלֵיהֶן אֶלָּא לִפְסֹק הַדִּין בִּלְבַד, דִּלְמָא חָזוּ טַעְמָא וְיִסְתְּרוּ מַה שֶּׁהָיוּ רוֹצִים לִפְסֹק, וְחוֹזֵר לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַדִּין:
וְאִם הִתְחִילוּ. בְּחַד מִכָּל הָנֵי דְּאָמְרִינַן, אֵין מַפְסִיקִין, אֶלָּא יִגְמֹר וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, וְהוּא שֶׁיֵּשׁ שְׁהוּת בַּיּוֹם לִגְמֹר קֹדֶם שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן הַתְּפִלָּה. וְהַתְחָלַת הַתִּסְפֹּרֶת מִשֶּׁיָּנִיחַ מַעֲפֹרֶת שֶׁל סַפָּרִים בֵּין בִּרְכָּיו, הוּא הַסּוּדָר שֶׁנּוֹתֵן הַמִּתְגַּלֵּחַ עַל בִּרְכָּיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל הַשֵּׂעָר עַל בְּגָדָיו. וְהַתְחָלַת הַמֶּרְחָץ מִשֶּׁיִּפְשֹׁט הַבֶּגֶד הַסָּמוּךְ לִבְשָׂרוֹ, וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי מִשֶּׁיָּסִיר הַסּוּדָר שֶׁעָלָיו שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְהַפְשָׁטַת בְּגָדָיו. וְהַתְחָלַת הַבֻּרְסְקִי מִשֶּׁיַּחְגֹּר בֵּין כְּתֵפָיו אֶת בָּתֵּי זְרוֹעוֹתָיו כְּדֵי לְהִתְעַסֵּק בָּעוֹרוֹת. וְהַתְחָלַת אֲכִילָה מִשֶּׁיִּטֹּל יָדָיו. וְהַתְחָלַת הַדִּין מִשֶּׁיִּתְעַטְּפוּ הַדַּיָּנִין בְּטַלִּיתָן לָשֶׁבֶת לַדִּין בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְאִם הָיוּ מְעֻטָּפִים וְיוֹשְׁבִים בַּדִּין וּבָא לִפְנֵיהֶם דִּין אַחֵר סָמוּךְ לַמִּנְחָה, הַוְיָא הַתְחָלַת אוֹתוֹ הַדִּין מִשֶּׁפָּתְחוּ בַּעֲלֵי הַדִּין בְּטַעֲנוֹתָם:
מַפְסִיקִין לִקְרִיאַת שְׁמַע. מִלְּתָא אַחֲרִיתִי נָקַט, וְהָכִי קָאָמַר, חֲבֵרִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מַפְסִיקִים תּוֹרָתָן לִקְרִיאַת שְׁמַע, דִּזְמַנָּהּ קָבוּעַ, דִּכְתִיב (דברים ו) וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
וְאֵין מַפְסִיקִין לַתְּפִלָּה. שֶׁאֵין לָהּ זְמַן קָבוּעַ דְּאוֹרַיְתָא. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּגוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו שֶׁתּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן, אֲבָל אָנוּ הוֹאִיל וְאָנוּ מַפְסִיקִין תּוֹרָתֵנוּ לְאֻמָּנוּתֵנוּ כָּל שֶׁכֵּן שֶׁנַּפְסִיק לִתְפִלָּה:

עיקר תוספות יום טוב(ז) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י הַתְחָלַת זְמַן תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, כִּדְאִיתָא בְּרֵישׁ פֶּרֶק ה'‏ דִּפְסָחִים:
(ח) לַמֶּרְחָץ. אֲפִלּוּ לְהַזִּיעַ בְּעָלְמָא. וְלֹא לַבֻּרְסְקִי, לְעַיּוֹנֵי בְּעָלְמָא. גְּמָרָא:
(ט) וְסִיֵּם הָרַמְבַּ"ם וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ הַדַּיָּנִין בַּדָּבָר וְלֹא נִשְׁאַר וְכוּ':
(י) לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם וְיִצְטָרֵךְ לְהַתְחִיל בַּדִּין מִתְּחִלָּתוֹ וְיִשְׁאַל טְעָנוֹת מִבַּעֲלֵי הַדִּינִין שֵׁנִית וְיִמְשֹׁךְ הַדָּבָר כוּ':
(יא) מִשּׁוּם סֵיפָא דְּקָתָנֵי דְאֵין מַפְסִיקִין מוֹקִים לַהּ בַּגְּמָרָא הָכִי, דְּאִי לָאו הָכִי הָא כְּבָר תָּנָא לֵיהּ רֵישָׁא:
(יב) גְּמָרָא. וְאִם תֹּאמַר וְכִי גָּרַע תַּלְמוּד תּוֹרָה מֵאֻמָּנוּת דִּלְעֵיל שֶׁאִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין וַאֲפִלּוּ בְּהִתְחִילוּ בְּאִסּוּר, כִּדְאִיתָא בְּטוּר אֹרַח חַיִּים סִימָן רל"ב, וְהַתֵּרוּץ דְּהָכָא בִּדְלֵיכָּא שְׁהוּת, וַאֲפִלּוּ הָכִי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו מֻתָּר לַעֲקֹר הַתְּפִלָּה לְגַמְרֵי:

ג. לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחְטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. וְלֹא הַלַּבְלָר בְּקֻלְמוֹסוֹ. וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו, וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן תִּינוֹקוֹת קוֹרְאִים, אֲבָל הוּא לֹא יִקְרָא. כַּיּוֹצֵא בוֹ, לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה, מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה:

ברטנורהלֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחְטוֹ. אֲפִלּוּ תְּחוּבָה לוֹ בְּבִגְדּוֹ, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא, וְאֻמָּן דֶּרֶךְ אֻמָּנוּתוֹ חַיָּב, שֶׁדֶּרֶךְ הָאֻמָּנִים לְתוֹחֲבָן בִּבְגָדָיו כְּשֶׁיּוֹצְאִים לַשּׁוּק:
שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ:
הַלַּבְלָר. הַסּוֹפֵר:
בְּקוּלְמוֹסוֹ. הַתָּחוּב אֲחוֹרֵי אָזְנָיו כְּדֶרֶךְ הַסּוֹפְרִים:
וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו. מְבַעֵר כִּנִּים מִבְּגָדָיו. תַּרְגּוּם בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ פַּלֵּיתִי:
וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. בְּסֵפֶר, שֶׁמָּא יַטֶּה הַנֵּר לְהָבִיא הַשֶּׁמֶן לְפִי הַפְּתִילָה כְּדֵי שֶׁיִּדְלֹק יָפֶה, וְנִמְצָא מַבְעִיר בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ הָיָה הַנֵּר גָּבֹהַּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ קוֹמוֹת, לְעוֹלָם אָסוּר לִקְרוֹת לְאוֹר הַנֵּר אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ אָדָם אַחֵר לְשָׁמְרוֹ, אוֹ אִם הוּא אָדָם חָשׁוּב שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לְעוֹלָם לְתַקֵּן הַנֵּר:
הַחַזָּן. מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת:
מֵהֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין. מֵהֵיכָן יַתְחִילוּ לִקְרוֹת, דִּבְעִיּוּן מֻעָט כִּי הַאי לֹא גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יַטֶּה. וְהַתִּינוֹקוֹת קוֹרְאִין לִפְנֵי רַבָּן לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁאֵימַת רַבָּן עֲלֵיהֶם:
אֲבָל הוּא לֹא יִקְרָא. כָּל הַפָּרָשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אֵימָתָן עָלָיו, וּשְׁמִירָתָן לֹא הַוְיָא שְׁמִירָה. וּמֵהַאי טַעְמָא נַמִּי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּאִשָּׁה שׁוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ אֵין שְׁמִירָתָהּ שְׁמִירָה, שֶׁאֵין אֵימָתָהּ עָלָיו:
כַּיּוֹצֵא בוֹ. לַעֲשׂוֹת הַרְחָקָה מִן הָעֲבֵרָה, אָמְרוּ לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם אִשְׁתּוֹ זָבָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם טְמֵאִים:
מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהֵם מִתְיַחֲדִים יָבֹא לִבְעֹל זָבָה שֶׁהִיא בְּכָרֵת. וְזָב וְזָבָה לִרְבוּתָא נָקַט, שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לָהֶן וְאִיכָּא לְמֵימַר דְּוַדַּאי לֹא יָבֹאוּ לִידֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא יֹאכְלוּ זֶה עִם זוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(יג) לְאוֹר הַנֵּר. קָאֵי נַמִּי עַל לֹא יְפַלֶּה, כִּדְמַסִּיק בַּגְּמָרָא:
(יד) וְתַרְגּוּם רוֹאֶה חוֹזֶה, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִרְאוֹת הֵיאַךְ תִּינוֹקוֹת קוֹרְאִין, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא שְׁלִיחַ צִבּוּר חַזָּן:
(טו) וּבְשֻׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן ער"ה סָעִיף ג'‏ פָּסַק דְּמֻתָּר בְּאִשְׁתּוֹ שׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
(טז) רַשִׁ"י. וּלְשִׁטָּתוֹ אָזַל שֶׁלֹּא מָנָה לְהַךְ דְּזָב וְזָבָה בִּכְלַל הַשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר [שֶׁבַּמִשְׁנָה דְלְקַמָּן], וּמִפְּנֵי כָּךְ אִיצְטְרִיךְ לְתַנָּא לְמִתְנֵי דְּכַיּוֹצֵא בּוֹ הוּא וּדְמִשּׁוּם הָכִי תָּנֵי לֵיהּ הָכָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ד. וְאֵלּוּ מִן הַהֲלָכוֹת שֶׁאָמְרוּ בַעֲלִיַּת חֲנַנְיָה בֶן חִזְקִיָּה בֶן גֻּרְיוֹן כְּשֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ. נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵּית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל, וּשְׁמֹנָה עָשָׂר דְּבָרִים גָּזְרוּ בוֹ בַיּוֹם:

ברטנורהוְאֵלּוּ מֵהֲלָכוֹת. אֵין פּוֹלִין וְאֵין קוֹרִין לְאוֹר הַנֵּר דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין:
בַּעֲלִיַּת חֲנַנְיָה בֶן חִזְקִיָּה. שֶׁבִּקְּשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁדְּבָרָיו נִרְאִים כְּסוֹתְרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּגוֹן כָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה מִן הָעוֹף וּמִן הַבְּהֵמָה לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים (יחזקאל מד), כֹּהֲנִים הוּא דְּלֹא אָכְלִי הָא יִשְׂרָאֵל אָכְלִי, וּכְגוֹן וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַּחֹדֶשׁ (שם מה), הֵיכָן נִרְמָז קָרְבָּן זֶה בַּתּוֹרָה. וְנִטְמַן חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה בָּעֲלִיָּה וְיָשַׁב שָׁם וּפֵרֵשׁ סֵפֶר יְחֶזְקֵאל:
וּשְׁמֹנָה עָשָׂר דְּבָרִים גָּזְרוּ בוֹ בַיּוֹם. שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל וְעָמְדוּ לְמִנְיָן וְרַבּוּ בֵּית שַׁמַּאי וּפָסְקוּ כְּמוֹתָם, כְּדִכְתִיב (שמות כג) אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. וְכֻלְּהוּ שְׁמֹנָה עָשָׂר דְּבָרִים מַיְתוּ לְהוּ בַּגְּמָרָא, וְאֵלּוּ הֵן: הָאוֹכֵל אֹכֶל שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה אוֹ שֵׁנִי לַטֻּמְאָה, גָּזְרוּ שֶׁיְּהֵא נַעֲשֶׂה גּוּפוֹ שֵׁנִי לַטֻּמְאָה, וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה בְּמַגָּעוֹ, שֶׁשֵּׁנִי פּוֹסֵל בִּתְרוּמָה, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁתֵּי גְּזֵרוֹת, אוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן, וְאֹכֶל שֵׁנִי. וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִים נַעֲשֶׂה גַּם כֵּן שֵׁנִי לַטֻּמְאָה וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, הֲרֵי שָׁלֹשׁ. וְטַעְמָא דְּגָזוּר בְּהָנֵי, דְּזִמְנִין דְּאָכֵיל אֳכָלִין טְמֵאִים וְשָׁדֵי מַשְׁקִין דִּתְרוּמָה בְּפוּמֵיהּ בְּעוֹד שֶׁהָאֳכָלִים טְמֵאִים בְּפִיו, וּפָסֵיל לְהוּ, וְזִמְנִין דְּשָׁתֵי מַשְׁקִין טְמֵאִים וּבְעוֹדָן בְּפִיו שָׁדֵי אֳכָלִין דִּתְרוּמָה בְּפִיו, וּפָסֵיל לְהוּ. וְגָזְרוּ עַל הַבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְאַחַר שֶׁטָּבַל מִטֻּמְאָתוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, בְּמַיִם שְׁאוּבִים, וְעַל טָהוֹר גָּמוּר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, הֲרֵי חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת. וְטַעְמָא דְּגָזוּר טֻמְאָה עַל הָנֵי לְטַמֵּא אָדָם, לְפִי שֶׁהָיוּ טוֹבְלִין בְּמֵי מְעָרוֹת סְרוּחִין וְהָיוּ נוֹתְנִין עֲלֵיהֶם אַחַר כָּךְ מַיִם שְׁאוּבִין לְהַעֲבִיר סִרְחוֹן הַמַּיִם, הִתְחִילוּ וַעֲשָׂאוּם קֶבַע לוֹמַר לֹא מֵי הַמְּעָרוֹת מְטַהֲרִים אֶלָּא הַמַּיִם שְׁאוּבִים מְטַהֲרִים, עָמְדוּ וְגָזְרוּ עֲלֵיהֶם טֻמְאָה, דִּלְמָא אָתֵי לְבִטּוּלֵי תּוֹרַת מִקְוֶה וְטָבְלֵי בִּשְׁאוּבִים. וְהַגְּזֵרָה הַשִּׁשִּׁית, שֶׁיִּהְיוּ הַסְּפָרִים שֶׁל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ פּוֹסְלִים אֶת הַתְּרוּמָה בְּמַגָּע, שֶׁבִּתְחִלָּה הָיוּ מַצְנִיעִין אֳכָלִין דִּתְרוּמָה אֵצֶל סֵפֶר תּוֹרָה, אָמְרֵי הַאי קֹדֶשׁ וְהַאי קֹדֶשׁ, כֵּיוָן דְּחָזוּ דְּקָא אָתוּ סְפָרִים לִידֵי פְּסֵידָא, שֶׁהָעַכְבָּרִים הַמְּצוּיִין אֵצֶל הָאֳכָלִין הָיוּ מַפְסִידִין אֶת הַסְּפָרִים, גָּזְרוּ שֶׁיִּהְיוּ הַסְּפָרִים, דְּהַיְנוּ תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, בְּמַגָּעָן פּוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה. וְהַגְּזֵרָה הַשְּׁבִיעִית, גָּזְרוּ עַל סְתָם יָדַיִם שֶׁפּוֹסְלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן וְנוֹגְעוֹת בִּבְשָׂרוֹ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת, וּגְנַאי לַתְּרוּמָה אִם יִגַּע בָּהּ בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת וְהִיא נִמְאֶסֶת עַל אוֹכְלֶיהָ. וְהַגְּזֵרָה הַשְּׁמִינִית, הָאֳכָלִין שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין שֶׁאוֹתָן הַמַּשְׁקִין נִטְמְאוּ מֵחֲמַת יָדַיִם שֶׁנָּגְעוּ בָּהֶן קֹדֶם נְטִילָה, גָּזְרוּ עַל הַמַּשְׁקִין שֶׁיְּטַמְּאוּ אֶת הָאֳכָלִין, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הַפּוֹסְלִים אֶת הַתְּרוּמָה מְטַמְּאִין אֶת הַמַּשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, גְּזֵרָה מִשּׁוּם מַשְׁקִין הַבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁרֶץ, דְּאַשְׁכְּחָן בָּהֵן שֶׁהֵן רִאשׁוֹנִים מִדְּאוֹרַיְתָא. וְהַאי דְּגָזוּר בְּכָל טֻמְאַת מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה וְלֹא גָּזוּר נַמִּי בָּאֳכָלִין גְּזֵרָה מִשּׁוּם [אֳכָלִין] הַבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁרֶץ, הַיְנוּ טַעְמָא דְּאַחְמוּר רַבָּנָן בְּמַשְׁקִין מִשּׁוּם דַּעֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה, שֶׁאֵינָן צְרִיכִין תִּקּוּן הֶכְשֵׁר לַהֲבִיאָן לִידֵי קַבָּלַת טֻמְאָה כְּמוֹ הָאֳכָלִין שֶׁצְּרִיכִין נְתִינַת מַיִם לְהַכְשִׁירָן לְקַבֵּל טֻמְאָה. וְהַגְּזֵרָה הַתְּשִׁיעִית, כֵּלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין שֶׁנִּטְמְאוּ הַמַּשְׁקִים בְּשֶׁרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה דְּאוֹרַיְתָא אֵין יְכוֹלִין לְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, שֶׁאֵין אָדָם וְכֵלִים מְקַבְּלִין טֻמְאָה אֶלָּא מֵאַב הַטֻּמְאָה, וְלֹא מִמַּשְׁקִין שֶׁנִּטְמְאוּ בְּשֶׁרֶץ שֶׁהֵם רִאשׁוֹנִים, וְרַבָּנָן גָּזוּר עֲלַיְהוּ שֶׁיְּטַמְּאוּ כֵּלִים, גְּזֵרָה מִשּׁוּם מַשְׁקֶה דְּזָב וְזָבָה, שֶׁהֵן רֻקּוֹ וּמֵימֵי רַגְלָיו, שֶׁהֵן אַב הַטֻּמְאָה וּמְטַמְּאִין כֵּלִים מִדְּאוֹרַיְתָא. וְהַגְּזֵרָה הָעֲשִׂירִית, שֶׁיְּהוּ בְּנוֹת כּוּתִיִּים נִדּוֹת מֵעֲרִיסָתָן, כְּלוֹמַר מִיּוֹם שֶׁנּוֹלְדָה, שֶׁתִּינוֹקֶת בַּת, יוֹמָא מְטַמְּאָה בְּנִדָּה, וְכוּתִים לֵית לְהוּ מִדְרָשׁ זֶה, וְכִי חָזְיָן לֹא מַפְרְשִׁי לְהוּ, הִלְכָּךְ גָּזוּר בְּהוּ רַבָּנָן. וְהַגְּזֵרָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה, שֶׁיְּהוּ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה בְּעֹבִי הַמַּרְדֵעַ, וְהוּא מַלְמַד הַבָּקָר, וְיֵשׁ בְּהֶקֵּפוֹ טֶפַח אֲבָל אֵין בְּעָבְיוֹ טֶפַח, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵין אֹהֶל פָּחוֹת מִטֶּפַח, גָּזְרוּ רַבָּנָן עַל כָּל הַמִּטַּלְטְלִים שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵפָן טֶפַח שֶׁאִם רֹאשָׁן אֶחָד הֶאֱהִיל עַל הַמֵּת וְרֹאשָׁן אֶחָד עַל הַכֵּלִים מְבִיאִין לָהֶם טֻמְאַת אֹהֶל, גְּזֵרָה אַטּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ בְּעָבְיוֹ טֶפַח שֶׁמֵּבִיא אֶת הַטֻּמְאָה מִן הַתּוֹרָה. וְהַגְּזֵרָה הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה, הַבּוֹצֵר עֲנָבִים לְדָרְכָן בַּגַּת, הַמַּשְׁקֶה הַיּוֹצֵא מֵהֶן בִּשְׁעַת בְּצִירָה מַכְשִׁירָן לְקַבֵּל טֻמְאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוֹלֵךְ לְאִבּוּד וְלֹא נִיחָא לֵיהּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִבְצֹר בְּקֻפּוֹת מְזֻפָּפוֹת, דְּאָז נִיחָא לֵיהּ בַּמַּשְׁקֶה הַיּוֹצֵא מֵהֶן שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְאִבּוּד, וּמַכְשִׁיר מִן הַתּוֹרָה. וְהַגְּזֵרָה הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, שֶׁיִּהְיוּ גִּדּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה, וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה כְּגוֹן תְּבוּאָה וְקִטְנִית, גְּזֵרָה מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְמֵאָה בְּיַד כֹּהֵן שֶׁאֲסוּרָה בָּאֲכִילָה וּבָא לְזָרְעָהּ, וְגָזוּר שֶׁתְּהֵא בִּשְׁמָהּ הָרִאשׁוֹן וַהֲרֵי הִיא תְּרוּמָה טְמֵאָה, דְּחָיְשִׁינַן דִּלְמָא מַשְׁהֵי לַהּ עַד זְמַן זְרִיעָה וְאָתֵי לְמֵיכְלַהּ בְּטֻמְאָה. וְהַגְּזֵרָה הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה, מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ לוֹ בַּדֶּרֶךְ נוֹתֵן כִּיסוֹ לְנָכְרִי, וְלֹא יְטַלְטְלֶנּוּ פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. וְהַגְּזֵרָה הַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה וְהַשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה, אֵין פּוֹלִין וְאֵין קוֹרִין לְאוֹר הַנֵּר דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין. וְהַגְּזֵרָה הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה, גָּזְרוּ עַל פִּתָּן שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְעַל שַׁמְנָן וְעַל יֵינָן וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן, וְכֻלְּהוּ גְּזֵרָה חֲדָא הִיא, כִּדְאָמְרִינַן גָּזְרוּ עַל פִּתָּן מִשּׁוּם שַׁמְנָן וְעַל שַׁמְנָן מִשּׁוּם יֵינָן וְעַל יֵינָן מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶן וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר, כְּלוֹמַר מִשּׁוּם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְהַגְּזֵרָה הַשְּׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, גָּזְרוּ עַל תִּינוֹק עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּזִיבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל רָגִיל אֶצְלוֹ בְּמִשְׁכַּב זָכוּר:

עיקר תוספות יום טוב(יז) אִי תְּנַן אֹכֶל רִאשׁוֹן לְחוּד לֹא הֲוָה יָדְעִינַן אֹכֶל שֵׁנִי, וְאִי תָּנֵי אֹכֶל שֵׁנִי הֲוָה אֲמֵינָא דְּאֹכֶל רִאשׁוֹן נַמִּי טַמּוֹיֵי מְטַמֵּא, כְּלוֹמַר שֶׁהַתְּרוּמָה תִּהְיֶה טְמֵאָה לִפְסֹל אֲחֵרִים בְּמַגָּעָהּ. תּוֹסָפוֹת:
(יח) וּמַקְשָׁה הַגְּמָרָא, הַיְנוּ הַךְ דִּגְזֵרַת אֳכָלִין. וּמְשָׁנֵי מַהוּ דְּתֵימָא הָא שְׁכִיחַ שֶׁאָדָם שׁוֹתֶה עִם אֲכִילָתוֹ וְהָא לֹא שְׁכִיחַ שֶׁיְּהֵא אוֹכֵל עִם שְׁתִיָּתוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן:
(יט) וְלֹא חִלְּקָהּ נַמִּי לִשְׁתַּיִם כְּמוֹ בְאֹכֶל, מִשּׁוּם דְּלֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ שֵׁנִי, דִּלְעוֹלָם מַשְׁקִין תְּחִלָּה הֲוָה, וְאַף עַל גַּב דְּאַכַּתִּי לֹא נִגְזָר [גְּזֵרָה דִּלְעוֹלָם מַשְׁקִין תְּחִלָּה], בְּדַעְתָּם הָיָה לִגְזֹר מִיָּד:
(כ) [וְכֵן אִם נָפְלוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין]. וְגָזְרוּ דְפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, וַאֲפִלּוּ כִּי הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ פּוֹסֵל עַד שֶׁיַּחְזֹר וְיִטְבֹּל:
(כא) דִּבְטָהוֹר [שֶׁאֵינוֹ טְבוּל יוֹם] לֹא גָּזְרוּ אֶלָּא דַוְקָא בִּנְפִילָה כְּמוֹ שֶׁרְגִילִין לְהַפִּיל עֲלֵיהֶם מַיִם שְׁאוּבִים אַחַר שֶׁטָּבְלוּ בְּמַיִם סְרוּחִים. תּוֹסָפוֹת:
(כב) וְלָאו גְּזֵרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא, דְּהָאֳכָלִין שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין הַיְנוּ גְּזֵרָה דְּכָל הַפּוֹסֵל כוּ'‏ וְעַד הַשְׁתָּא לֹא נִגְזְרָה. תּוֹסָפוֹת:
(כג) הוּא הַדִּין דַּהֲוָה מָצֵי לְמִנְקָט מַשְׁקִים הַבָּאִים מֵחֲמַת יָדַיִם, שֶׁגַּם הֵם מְטַמְּאִים כֵּלִים לִפְסֹל אֶת הַתְּרוּמָה, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת פֶּרֶק אֵלּוּ דְּבָרִים, אֶלָּא נָקַט מַשְׁקִים הַבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁרֶץ לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ הָנָךְ לֹא הָווּ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. תּוֹסָפוֹת:

ה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמְמָנִים וְכַרְשִׁינִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:

ברטנורהאֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ. סַמְמָנִים שֶׁעוֹשִׂים מֵהֶם דְּיוֹ לִכְתִיבָה:
וְסַמְמָנִים. לְצֶבַע:
וְכַרְשִׁינִים. מַאֲכַל בְּהֵמָה, וּרְגִילִים לִשְׁרוֹת אוֹתָן בְּמַיִם תְּחִלָּה, וְקוֹרִין לָהֶם בַּעֲרָבִי כרסנ"ה, וּבְלַעַ"ז ויצ"ש, וְסָבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי אָדָם מֻזְהָר עַל שְׁבִיתַת כֵּלִים כְּמוֹ עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ, וְהַיְנוּ טַעְמָא דְּאֵין נוֹתְנִין אוּנִין, וְהַיְנוּ טַעְמָא דְּאֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת. וְנֵר הַדּוֹלֵק בְּשַׁבָּת וּקְדֵרָה שֶׁעַל גַּבֵּי כִּירָה דְּמוֹדוּ בְּהוּ בֵּית שַׁמַּאי, [בִּדְמַפְקַר] אַפְקוֹרֵי לְכֵלִים וְשׁוּב אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתָתָן:
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. מִשֶּׁנָּתַן הַמַּיִם מִבְּעוֹד יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן נִשּׁוֹרִין וְהוֹלְכִין בְּשַׁבָּת, דְּסָבְרֵי עַל שְׁבִיתַת בְּהֵמָה אָדָם מֻזְהָר, דְּאִית בָּהּ צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, אֲבָל לֹא עַל שְׁבִיתַת כֵּלִים:

עיקר תוספות יום טוב(כד) כְּלוֹמַר וּמִסְתָּמָא מַפְקִיר לְהוּ כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר. תּוֹסָפוֹת. אִי נַמִּי הָכִי קָאָמַר דְּלֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן לְהַפְקִירָן. הָרַ"ן בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א:

ו. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין אוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּהְבִּילוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְלֹא אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלֹט הָעַיִן. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:

ברטנורהאוּנִין. אֲגֻדּוֹת שֶׁל פִּשְׁתָּן מְנֻפָּץ, וְנוֹתְנִין אוֹתָן בַּתַּנּוּר וּמִתְלַבְּנִים:
שֶׁיַּהְבִּילוּ. שֶׁיִּתְחַמְּמוּ שֶׁיַּעֲלֶה בָּהֶם הַהֶבֶל:
לַיּוֹרָה. שֶׁל צְבָעִים:
אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלֹט אֶת הָעַיִן. שֶׁיִּקְלֹט הַצֶּבַע מִבְּעוֹד יוֹם:
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִים. לְתִתָּן לְתוֹכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וּתְהֵא קוֹלֶטֶת כָּל הַלַּיְלָה. וְלֹא שָׁרוּ בֵּית הִלֵּל אֶלָּא בְּיוֹרָה עֲקוּרָה מִן הָאֵשׁ, שֶׁאִם יֵשׁ תַּחְתֶּיהָ אֵשׁ בְּשַׁבָּת אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֶחְתֶּה בַּגֶּחָלִים. וְצָרִיךְ נַמִּי שֶׁתְּהֵא הַיּוֹרָה סְתוּמָה וְטוּחָה בְּטִיט, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָגִיס וִיהַפֵּךְ בָּהּ בְּשַׁבָּת, וְחַיָּב מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל:

עיקר תוספות יום טוב(כה) אֵין נוֹתְנִין. הַךְ פְּלֻגְתָּא לְבֵית שַׁמַּאי לֹא אִצְטְרִיךְ, דְּמִקַּמַּיְתָא שָׁמְעִינַן לַהּ. אֶלָּא מִשּׁוּם בֵּית הִלֵּל נָקְטָה, דְּסַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא נְהִי דְּלֵית לְהוּ שְׁבִיתַת כֵּלִים בְּהָא מוֹדוּ שֶׁמָּא יֶחֱתֶה בַּגֶּחָלִים, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא, מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּאוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן קָשֶׁה לְהוּ זִיקָא לֹא מְגַלֵּי לְהוּ, כִּדְאָמַר בַּגְּמָרָא. הָרַ"ן:
(כו) לְמַהֵר בִּשּׁוּלָם. רַשִׁ"י. וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ן בְּאוּנִין לֹא שַׁיְכָא הַךְ גְּזֵרָה:
(כז) דְּכֻלֵּי הַאי לֹא טָרַח, וּמִדְכַּר. רַשִׁ"י. וְדִקְדְּקוּ הַפּוֹסְקִים דְּמִדְמַצְרִיכִים נַמִּי שֶׁתְּהֵא סְתוּמָה, שְׁמַע מִינַּהּ דַּאֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא עֲקוּרָה הַמֵּגִיס בָּהּ חַיָּב:
(כח) אֵין פּוֹרְשִׂין. הַךְ פְּלֻגְתָּא נַמִּי לְבֵית הִלֵּל אִצְטְרִיךְ, דְּסַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא כִּי לֵית לְהוּ לְבֵית הִלֵּל שְׁבִיתַת כֵּלִים הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דְּלֹא עֲבֵיד מַעֲשֶׂה כִּי הַאי דִּלְעֵיל, אֲבָל הֵיכָא דְּעָבֵיד מַעֲשֶׂה כְּגוֹן אוֹזְלֵי וְאוֹהָרֵי שֶׁהַפַּח נִקְשַׁר וְאוֹחֵז הָעוֹף, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא דְּבִכְהַאי גַּוְנָא מוֹדוּ בָּהּ, קָא מַשְׁמַע לָן. הָרַ"ן:
(כט) מִבְּעוֹד יוֹם. וְאִם תֹּאמַר מְנָא יָדַע מָתַי יָבֹא הַחַיָּה, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּבַיְרוּשַׁלְמִי מוֹקֵי לַהּ בְּחוּרְשִׁין דִּמְצוּיִין שָׁם חֵיוָתָא, וּמַיְרֵי בְּעִנְיָן זֶה שֶׁלֹּא יוּכַל לִלְכֹּד בַּמְּצוּדָה אֶלָּא אֶחָד אוֹ שְׁתַּיִם, דְּהָא מַה מּוֹעִיל שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם אִם יָכֹל לִצּוֹד גַּם מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. תּוֹסָפוֹת:

ז. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹכְרִין לַנָּכְרִי וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:

ברטנורהוְלֹא טוֹעֲנִין עִמּוֹ. עַל הַחֲמוֹר.
וְלֹא מַגְבִּיהִים. עָלָיו מַשְּׂאוֹי עַל כְּתֵפוֹ, דְּמֵחֲזֵי כִּמְסַיְּעוֹ לְהוֹלִיךְ הַמַּשְּׂאוֹי בְּשַׁבָּת:
אֶלָּא כְדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב. כְּלוֹמַר שֶׁיְּהֵא הַמָּקוֹם שֶׁרוֹצֶה לְהוֹלִיכוֹ קָרוֹב שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ שָׁם מִבְּעוֹד יוֹם:
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם:

עיקר תוספות יום טוב(ל) אֵין מוֹכְרִין. הַךְ פְּלֻגְתָּא בֵּין לְבֵית שַׁמַּאי וּבֵין לְבֵית הִלֵּל אִיצְטְרִיךְ. דְּבֵית שַׁמַּאי אָסְרִי מִשּׁוּם דְּמַאן דְּחָזֵי סָבַר דִּשְׁלוּחוֹ הוּא וּשְׁלִיחוּתֵיהּ קָעָבֵיד, וּבֵית הִלֵּל לֹא חָיְשִׁי לְהָכִי. הָרַ"ן:
(לא) שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַנָּכְרִי בְּבֵיתוֹ אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֵימָתַי נוֹתֵן לוֹ, וּכְשֶׁיּוֹצֵא הַנָּכְרִי מִבֵּיתוֹ בְּשַׁבָּת וְחֵפֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ יֵרָאֶה כְּמוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לוֹ בְּשַׁבָּת. הָרַמְבַּ"ם:

ח. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לְעַבְּדָן וְלֹא כֵלִים לְכוֹבֵס נָכְרִי, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבְכֻלָּן בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין עִם הַשָּׁמֶשׁ:

ברטנורהלְעַבְּדָן. מְעַבֵּד הָעוֹרוֹת:
מַתִּירִין עִם הַשָּׁמֶשׁ. בְּעוֹד שֶׁהַחַמָּה עַל הָאָרֶץ קֹדֶם שֶׁתִּשְׁקַע:

עיקר תוספות יום טוב(לב) עוֹרוֹת לָעַבְּדָן. לְבֵית שַׁמַּאי אִיצְטְרִיךְ לוֹמַר דְּבִכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם מִיהָא שָׁרֵי, בֵּין קָצַץ בֵּין לֹא קָצַץ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם כֵּיוָן דְּאִיכָּא שְׁהוּת אֵינוֹ נִרְאָה כִּשְׁלוּחוֹ, וְקָא מַשְׁמַע לָן נַמִּי דְּכִי אִית לְהוּ לְבֵית שַׁמַּאי שְׁבִיתַת כֵּלִים הָנֵי מִלֵּי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַכְּלִי מְלָאכָה, אֲבָל בְּכֵלִים הַמְקַבְּלִין מְלָאכָה כְּגוֹן עוֹרוֹת הַנֶּעֱבָדִין וְכֵלִים הַמִּתְכַּבְּסִים לֵית לְהוּ שְׁבִיתַת כֵּלִים, וּלְבֵית הִלֵּל נַמִּי אִיצְטְרִיךְ, דְּאַף עַל גַּב דְּבִכְלִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָא טָרַח נָכְרִי בְּשַׁבָּת, שָׁרֵי. הָרַ"ן:
(לג) וּבְכֻלָּן. כְּלוֹמַר בְּכֻלָּן דִּתְנַן בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין שְׁרִיַּת דְּיוֹ וְסַמְמָנִים וְכוּ', מַתִּירִין בֵּית הִלֵּל עִם הַשֶּׁמֶשׁ. תּוֹסָפוֹת:
(לד) עִם הַשֶּׁמֶשׁ. בִּכְדֵי שֶׁיֵּצֵא בָּהֶן מִבֵּיתוֹ כוּ'. הָרַמְבַּ"ם. וְהוּא כְּטַעֲמוֹ דִּלְעֵיל:

ט. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, נוֹהֲגִין הָיוּ בֵּית אַבָּא שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין כְּלֵי לָבָן לְכוֹבֵס נָכְרִי שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת. וְשָׁוִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ, שֶׁטּוֹעֲנִין קוֹרוֹת בֵּית הַבַּד וְעִגּוּלֵי הַגָּת:

ברטנורהכְּלֵי לָבָן. שֶׁהוּא קָשֶׁה לְכַבֵּס, צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וּמַחְמִירִין עַל עַצְמָן כְּבֵית שַׁמַּאי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אֶלָּא כְּבֵית הִלֵּל שֶׁמַּתִּירִין עִם הַשֶּׁמֶשׁ:
וְשָׁוִין. בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, שֶׁטּוֹעֲנִין אֶת הַזֵּיתִים מִבְּעוֹד יוֹם בְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד, לְאַחַר שֶׁטָּחֲנוּ הַזֵּיתִים טוֹעֲנִין עֲלֵיהֶם קוֹרוֹת כְּבֵדִים וְהַמַּשְׁקֶה זָב וְהוֹלֵךְ מֵאֵלָיו כָּל הַשַּׁבָּת:
וְעִגּוּלֵי הַגָּת. הָנָךְ דְּגַת קָרֵי עִגּוּלִין, שֶׁהָיוּ דַּפִּין עָבִין עֲשׂוּיִין בְּעִגּוּל, וּבְהָא מוֹדוּ בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל, מִשּׁוּם דְּאִי נַמִּי עָבֵיד לְהוּ בְּשַׁבָּת לֵיכָּא חִיּוּב חַטָּאת, דְּאֵין נוֹתְנִין קוֹרָה עַל גַּבֵּי זֵיתִים עַד שֶׁטּוֹחֲנָן תְּחִלָּה בָּרֵחַיִם, וְכֵן בַּעֲנָבִים דּוֹרְכִים אוֹתָן בָּרֶגֶל תְּחִלָּה, וּבְלָאו קוֹרָה נַמִּי מַשְׁקֶה נָפֵיק מִמֵּילָא, אֶלָּא דְּלֹא נָפֵיק שַׁפִּיר כִּי הַשְׁתָּא, הִלְכָּךְ לֹא דָּמִי לְדָשׁ:

עיקר תוספות יום טוב(לה) וְהִלְכָּךְ לֵיכָּא לְמִתְּסַר מִשּׁוּם שְׁבִיתַת כֵּלִים. וּבְכָל הָנָךְ דִּלְעֵיל שַׁיָּךְ חִיּוּב חַטָּאת, כַּמְּפֹרָשׁ בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י. אֵין צוֹלִין בָּשָׂר, בָּצָל, וּבֵיצָה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם. אֵין נוֹתְנִין פַּת לַתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה, וְלֹא חֲרָרָה עַל גַּבֵּי גֶחָלִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ מִבְּעוֹד יוֹם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיִּקְרֹם הַתַּחְתּוֹן שֶׁלָּהּ:

ברטנורהכְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ. כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוֹסַאי, וְהוּא שְׁלִישׁ בִּשּׁוּל, וּבְכָךְ הוּא רָאוּי לַאֲכִילָה, וְתוּ לֵיכָּא לְמִגְזַר שֶׁמָּא יֶחְתֶּה בְּגֶחָלִים:
חֲרָרָה. עוּגַת רְצָפִים:
שֶׁיִּקְרְמוּ. תְּחִלַּת אֲפִיָּה עוֹשִׂין כְּמוֹ קְרוּם:
פָּנֶיהָ. שֶׁהֵם כְּלַפֵּי אֲוִיר הַתַּנּוּר:
כְּדֵי שֶׁיִּקְרֹם הַתַּחְתּוֹן. הַמֻּדְבָּק לְחֶרֶשׂ הַתַּנּוּר, דְּהוּא נֶאֱפָה תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיִּקְרְמוּ הַפָּנִים שֶׁכְּלַפֵּי אֲוִיר הַתַּנּוּר, וּבְהָכִי סַגִּי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

עיקר תוספות יום טוב(לו) עִם חֲשֵׁכָה. הַיְנוּ עִם הַשֶּׁמֶשׁ דִּלְעֵיל, וְקָאָמַר דְּהָכָא מַחְמִירִין בֵּית הִלֵּל:
(לז) וּבְסִפְרֵי הָרַמְבַּ"ם שֶׁלִּפְנֵי הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה פָּסַק כְּמוֹתוֹ, וְכָתַב שֶׁסּוֹבֵר דִּלְפָרוֹשֵׁי קָאָתֵי:

יא. מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח בַּתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה. וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד. וּבַגְּבוּלִין, כְּדֵי שֶׁיֶּאֱחֹז הָאוּר בְּרֻבָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּפֶחָמִין, כָּל שֶׁהוּא:

ברטנורהמְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח. הַתַּנּוּרִים שֶׁלָּהֶן פִּיהֶן לְמַעְלָה, וּמוֹרִידִין הַצְּלִי לְתוֹכוֹ, לְהָכִי תָּנֵי מְשַׁלְשְׁלִין:
עִם חֲשֵׁכָה. וְאַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא אֵין צוֹלִין כִּדְאָמְרָן, הָכָא שָׁרֵי, דִּבְנֵי חֲבוּרָה זְרִיזִין הֵן וּמַדְכְּרִי אַהֲדָדֵי וְלֹא אָתוּ לְחַתּוֹיֵי בַּגֶּחָלִים:
וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר. מְעַט, בָּעֵצִים שֶׁל מְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד, וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יָבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לְהַבְעִירָהּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, דְּכֹהֲנִים זְרִיזִין הֵן:
בֵּית הַמּוֹקֵד. לִשְׁכָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה בָּעֲזָרָה שֶׁמַּסִּיקִין בָּהּ מְדוּרָה תָּמִיד, וְהַכֹּהֲנִים מִתְחַמְּמִים שָׁם, לְפִי שֶׁהוֹלְכִים יְחֵפִים עַל הָרִצְפָּה שֶׁל שַׁיִשׁ:
וּבַגְּבוּלִין. צָרִיךְ הָאָדָם לְהַבְעִיר מְדוּרָתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחֹז הָאוּר בְּרֻבָּהּ, וְכַמָּה בְּרֻבָּהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְקִסְמִין דַּקִּין תַּחְתֶּיהָ לְהַבְעִירָהּ:
אַף בְּפֶחָמִין כָּל שֶׁהוּא. כִּי הֵיכִי דְּבִמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד מְקִילִינַן, בְּבֵית הַמּוֹקֵד לַכֹּהֲנִים, כְּמוֹ כֵן בִּמְדוּרַת פֶּחָמִים מְקִיִינַן לְכָל אָדָם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַאֲחִיז בָּהֶן הָאוּר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא, שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לִהְיוֹת כָּבָה וְהוֹלֶכֶת, וְלֹא אָתוּ לְחַתּוֹיֵי בְּהוּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּלֵיכָּא מַאן דְּפָלֵיג עֲלֵיהּ:

גמרא שבת י״ג א: ד׳-י״ג ב: א׳

לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה כו' אִיבַּעְיָא לְהוּ נִדָּה מַה שֶׁתִּישַׁן עִם בַּעְלָהּ הוּא בְּבִגְדוֹ וְהִיא בְּבִגְדָהּ תָּא שְׁמַע (יחזקאל י''ח) אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל אִשָׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב מַקִּישׁ אִשָּׁה נִדָּה לְאֵשֶׁת רֵעֵהוּ מַה אֵשֶׁת רֵעֵהוּ הוּא בְּבִגְדוֹ וְהִיא בְּבִגְדָהּ אָסוּר אַף אִשָּׁה נִדָּה הוּא בְּבִגְדוֹ וְהִיא בְּבִגְדָהּ אָסוּר: תָּנֵי דְבֵי אֵלִיָּהוּ מַעֲשֵׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה וְקָרָא הַרְבֵּה וְשִׁמֵּשׁ תַּ''חֲ הַרְבֵּה וּמֵת בַּחֲצִי יָמָיו וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ נוֹטֶלֶת תְּפִלָיו וּמַחֲזִירָתָן בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאָמְרָה לָהֶם כְּתִיב בַּתּוֹרָה (דברים ל') כִּי הִוא חַיֶּיךָ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ בַּעְלִי שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה וְקָרָא הַרְבֵּה וְשִׁמֵּשׁ תַּ''חֲ הַרְבֵּה מִפְּנֵי מַה מֵת בַּחֲצִי יָמָיו וְלֹא הָיָה אָדָם מַחֲזִירָהּ דָּבָר פַּעַם אַחַת נִתְאַרַחְתִּי אֶצְלָהּ וְהָיְתָה מְסַפֶּרֶת לִי כָּל אוֹתוֹ מְאוֹרָע אָמַרְתִּי לָהּ בִּתִּי בִּימֵי נִדּוּתַיִךְ מַה הוּא אֶצְלִיךְ אָמְרָה לִי חַ''וְ אֲפִילוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָה לֹא נָגַע בִּי בִּימֵי לִיבּוּנַיִךְ מַהוּ אֶצְלִיךְ אָכַל וְשָׁתָה עִמִּי וְיָשַׁן עִמִּי בְּקִרוּב בָּשָׂר וְלֹא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ עַל דָּבָר אַחֵר אָמַרְתִּי לָהּ בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ שֶׁלֹּא נָשָׂא פָנִים לַתּוֹרָה שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה (ויקרא י''ח) וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר מִטָּה חַדָא הַוַאי, בְּמַעֲרָבָא אַמְרִי אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף סִינָר מַפְסִיק בֵּינוֹ לְבֵינָהּ:

רש״ישתישן עם בעלה - במטה כגון שהוא טמא דליכא למיחש משום טהרה או בזמן הזה שאין בו טהרה מי חיישי' להרגל עבירה או דילמא כיון דאיכא היכרא מדכר דכירי:
על השולחן - שאוכל עליו מותר להניח בשר העוף אצל הגבינה דקסברי בית שמאי בשר עוף בחלב לאו דאורייתא ולא גזרי' העלאה אטו אכילה:
ואינו נאכל - עמו:
וב"ה אומרים כו' - ש"מ דאסור:
דליכא דיעות - שני בני אדם שיזכירו זה לזה וה"ה נמי דמצי לשנויי דליכא שינוי להיכרא ומיהו דעדיפא נקט דאפי' דיעות ליכא:
אל ההרים לא אכל - בפרק אלו הן הנשרפין בסנהדרין (דף פא.) מפרש ליה שלא נתפרנס בזכות אבות שלא הוצרך לכך לפי שהוא צדיק:
מה אשת רעהו כו' - דאסור לן יחוד מן התורה בקדושין (פ"ד דף פ.) מאחיך בן אמך:
ושימש תלמידי חכמים - להסבירו סתומות המשנה וטעמיה והוא הנקרא תלמוד:
נדותיך - כל שבעה של ראייה ראשונה:
ליבוניך - כגון זבה שסופרת שבעה נקיים משפסקה וצריכה להיות לובשת לבנים לבדיקה שמא תראה ותסתור ספירתה:
בנדת טומאתה - ועד שתבא במים לטבילה היא בנדתה דמרבינן מתהיה בנדתה בהוייתה תהא עד שתבא במים בתורת כהנים:
מטה חדא הואי - רחבה ולא קירוב בשר הואי וסבר דשרי בהכי:
סינר - פורציינ"ט שהיא חוגרת בו ומגיע ממתנים ולמטה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב איבעיא להו [נשאלה להם] לבני הישיבה שאלה אחרת בענין הרחקה מאיסור וטומאה: נדה מהו הדין לענין שתישן עם בעלה במיטה אחת, באופן שהיא בבגדה והוא בבגדו? אמר רב יוסף, תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ששנינו במשנה: העוף מותר שיהא עולה יחד עם הגבינה על השלחן, אף שאסור לאוכלו עם גבינה, אלו דברי בית שמאי. בית הלל אומר: לא עולה העוף ביחד עם הגבינה על השלחן, וודאי שלא נאכל עמו. הרי שלשיטת בית הלל, שהיא כהלכה, לא זו בלבד שאנו מקפידים בהרחקה גופה של עבירה אלא גם שומרים שלא יהיו דברים האסורים בצירוף מצויים במקום אחד. ודוחים: שאני התם דליכא [שונה שם שאין] שם כמה דיעות. כי כשמעלים את העוף עם הגבינה לשולחנו של אדם אחד, עשוי הוא לטעות ולאכול את שניהם, שכן יש שם רק דעת אחת — שלו. מה שאין כן כשנמצאים שני אנשים במיטה אחת שאז יש שתי דעות, אין לחשוש שמא ישכחו את האיסור.
תא שמע [בוא ושמע] פתרון אחר לדבר ממה ששנינו בברייתא: נאמר "אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב" (יחזקאל יח, ו), ובפסוק זה מקיש (משווה) אשה נדה לאשת רעהו — מה לגבי אשת רעהו לשכב יחדיו ואפילו כאשר הוא בבגדו והיא בבגדה — אסור, אף באשתו נדה גם כאשר הוא בבגדו והיא בבגדה — אסור.
ג תני דבי [שנו בבית מדרשו] של אליהו ברייתא העוסקת בפסק הלכה זה: מעשה בתלמיד חכם אחד ששנה הרבה במשנה, וקרא הרבה מקרא, ושימש תלמידי חכמים הרבה בלימוד גמרא, ובכל זאת מת בחצי ימיו. והיתה אשתו במרירותה נוטלת תפיליו ומחזרתם (מסתובבת עמם) בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואמרה להם לחכמים: והרי כתיב [נאמר] בתורה "כי הוא חייך ואורך ימיך" (דברים ל, כ), ואם כן בעלי ששנה כל כך הרבה וקרא הרבה
ושימש תלמידי חכמים הרבה, מפני מה מת בחצי ימיו? היכן אורך ימיו של זה? ולא היה אדם שיהא מחזירה על תמיהתה דבר. ואמר אליהו: פעם אחת נתארחתי אצלה והיתה מסיחה כל אותו מאורע על בעלה שמת. ואמרתי לה: בתי בימי נדותך מה הוא אצלך? כיצד היה נוהג? אמרה לי: חס ושלום, אפילו באצבע קטנה לא נגע בי. ושאלתי אותה: בימי לבוניך, באותם הימים שפסקת מלראות דם נידה, ורק ספרת ימים נקיים, מהו אצלך מה היה אז יחסו אליך? אמרה לי: אכל עמי ושתה עמי וישן עמי בקירוב בשר ואולם לא עלתה על דעתו על דבר אחר (זיווג). ואמרתי לה: ברוך המקום שהרגו על חטא זה, שכן בעלך לא נשא פנים (התחשב) לתורה. שהרי אמרה התורה: "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב" (ויקרא יח, יט), הרי שאסורה אפילו קירבה בלבד. ומסופר: כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל, אמר: אותו תלמיד חכם לא בקירוב בשר ממש ישן עמה, אלא רק מטה חדא הואי [מיטה אחת היתה] שישנו בה, ולא בקירוב. במערבא אמרי [במערב, בארץ ישראל היו אומרים] שאמר רב יצחק בר יוסף שאותו תלמיד חכם סינר היה מפסיק בינו לבינה, שהיתה לבושה בו, ובכל זאת, כיון שאסור הדבר נענש אותו תלמיד חכם.

זוהר ספר הזהר, הקדמה י״ח

פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר (שִׁיר ג') מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וְגוֹ' מִי זֹאת כְּלָלָא דִּתְרֵין קִדּוּשִׁין דִּתְרֵין עָלְמִין בְּחִבּוּרָא חָדָא וְקִשּׁוּרָא חָדָא, עוֹלָה מַמָּשׁ לְמֶהֱוֵי קֹדֶשׁ קֻדְשִׁין דִּיהֵא קֹדֶשׁ קֻדְשִׁין מִ''י וְאִתְחַבָּרָא בְּזֹא''ת בְּגִין לְמֶהֱוֵי עוֹלָה דְּאִיהִי קֹדֶשׁ קֻדְשִׁין, מִן הַמִּדְבָּר דְּהָא מִן הַמִּדְבָּר יָרְתָא לְמֶהֱוֵי כַּלָּה וּלְמֵיעָל לְחוּפָּה, תּוּ מִן הַמִּדְבָּר אִיהִי עוֹלָה כְּמָא דְּאַתְּ אָמַר (שָׁם ד') וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה בְּהַהוּא מִדְבָּר דִּלְחִישׁוּ בְּשִׂפְוָן אִיהִי עוֹלָה, וְתָנֵינָן מַאי דִּכְתִיב (שְׁמוּאֵל א' ד') הָאֱלֹקִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹקִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר וְכִי כָּל דְּעָבַד לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּמִּדְבָּר הַוָּה וְהָא בְּיִשּׁוּבָא הַוָּה אֶלָּא בַּמִּדְבָּר בְּדִבּוּרָא כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שִׁיר ד') וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה וּכְתִיב (תְּהִלִּים ע''ה) מִמִּדְבַּר הָרִים אוֹף הָכִי עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר מִן הַמִּדְבָּר וַדַּאי בְּהַהִיא מִלָּה דְּפוּמָא אִיהִי סָלְקָא וְעָאלַת בֵּין גַּדְּפֵי דְּאִמָּא וּלְבָתַר בְּדִבּוּרָא נָחֲתָא וְשַׁרְיָא עַל רֵישַׁיְהוּ דְּעַמָּא קַדִּישָׁא, הֵיךְ סָלְקָא בְּדִבּוּרָא דְּהָא בְּשֵׁירוּתָא כַּד בַּר נַשׁ קָאִים בְּצַפְרָא אִית לֵיהּ לְבָרְכָא לְמָארֵיהּ, בְּשַׁעְתָּא דְּפָקַח עֵינוֹי הֵיךְ מְבָרֵךְ, הָכִי הֲווּ עָבְדֵי חֲסִידֵי קַדְּמָאֵי נָטְלָא דְּמַיָּא הֲווּ יַהֲבֵי קַמַּיְהוּ וּבְזִמְּנָא דְּאִתְעָרוּ בְּלֵילְיָא אַסְחָן יָדַיְהוּ וְקַיְּמֵי וּלָעָאן בְּאוֹרַיְתָא וּמְבָרְכֵי עַל קְרִיאָתָהּ. וְכַד תַּרְנְגּוֹלָא קָרֵי כְדֵין פַּלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ וּכְדֵין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתַּכַּח עִם צַדִּיקַיָּא בְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן וְאָסִיר לְבָרְכָא בְּיָדֵין מְסוֹאֲבוֹת וּמְזוּהֲמוֹת, (וּמְבָרְכִין), וְכֵן כָּל שַׁעְתָּא, בְּגִין דִּבְשַׁעְתָּא דְּבַר נַשׁ נָאִים רוּחֵיהּ פָּרְחָא מִנֵּיהּ וּבְשַׁעְתָּא דְּרוּחֵיהּ פָּרְחָא מִנֵּיהּ רוּחָא מְסָאֲבָא זַמִּין וְשַׁרְיָא עַל יְדוֹי וּמְסָאַב לוֹן וְאָסִיר לְבָרְכָא בְּהוּ בְּלָא נְטִילָה, וְאִי תֵּימָא אִי הָכִי הָא בִּימָמָא דְּלָא נָאִים וְלָא פָּרַח רוּחֵיהּ מִנֵּיהּ וְלָא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ רוּחָא מְסָאֲבָא וְכַד עָאל לְבֵית הַכִּסֵא לֹא יְבָרֵךְ וְלָא יִקְרָא בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ מִלָּה חָדָא עַד דְּיִסְחֵי יְדוֹי, וְאִי תֵּימָא בְּגִין דִּמְלוּכְלָכִים אִנּוּן לָאו הָכִי הוּא בַּמֶּה אִתְלַכְלָכוּ, אֶלָּא וַוי לִבְנֵי עָלְמָא דְּלָא מַשְׁגִּיחִין וְלָא יַדְּעִין בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן וְלָא יַדְּעֵי עַל מָה קַיְּמָא עָלְמָא, רוּחָא חָדָא אִית בְּכָל בֵּית הַכִּסֵא דְּעָלְמָא דְּשַׁרְיָא תַּמָּן וְאִתְהַנִּי מֵהַהוּא לִכְלוּכָא וְטִנּוּפָא וּמִיָּד שָׁרִי עַל אִנּוּן אֶצְבָּעָן דִּידוֹי דְּבַר נַשׁ:

תרגום הזוהר

פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (שיה''ש ג') מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וְגוֹ'. מִי זֹאת, הוּא כְּלָל שֶׁל שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת, שֶׁל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, בְּחִבּוּר אֶחָד וְקֶשֶׁר אֶחָד. עוֹלָה, שֶׁעוֹלָה מַמָּשׁ לִהְיוֹת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כִּי מִי, הִיא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְנִתְחַבְּרָה בְּזֹאת, בִּשְׁבִיל שֶׁתִּהְיֶה עוֹלָה, שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. מִן הַמִּדְבָּר, כִּי מִן הַמִּדְבָּר יָרְשָׁה לִהְיוֹת כַּלָּה וּלְהִכָּנֵס לַחוּפָּה. עוֹד. מִן הַמִּדְבָּר הִיא עוֹלָה, כְּמּוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ד') וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה. דְּהַיְנוּ בַּמִּדְבָּר הַהוּא שֶׁל לַחַשׁ הַשְּׂפָתַיִם, הִיא עוֹלָה. וְלָמַדְנוּ. מַהוּ שֶׁכָּתוּב, (שמו''א ד') הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר, וְכִי כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה בַּמִּדְבָּר, הֲלֹא בַּיִּשּׁוּב הָיָה. אֶלָּא בַּמִּדְבָּר בְּדִבּוּר. כְּמּוֹ שֶׁכָּתוּב, וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, וְכָתוּב (תהלים ע''ה) מִמִּדְבַּר הָרִים. אַף עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כָּךְ, מִן הַמִּדְבָּר וַדַּאי, דְּהַיְנוּ בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁל הַפֶּה, הִיא, עוֹלָה, וְנִכְנֶסֶת בֵּין כְּנָפַיִם שֶׁל הָאֵם, וּלְאַחַר כָּךְ, עַל יְדֵי דִּבּוּר הִיא יוֹרֶדֶת וְשׁוֹרָה עַל רָאשֵׁי הָעָם הַקָדוֹשׁ. אֵיךְ עוֹלָה בַּדִּבּוּר. כִּי בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁאָדָם קָם בַּבֹּקֶר, יֵשׁ לוֹ לְבָרֵךְ לַאֲדוֹנוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹקֵחַ אֶת עֵינָיו. אֵיךְ הוּא מְבָרֵךְ. כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂים הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים. כְּלִי עִם מַיִם הָיוּ נוֹתְנִים לִפְנֵיהֶם, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מִתְעוֹרְרִים בַּלַּיְלָה, הָיוּ רוֹחֲצִים אֶת יְדֵיהֶם, וְעוֹמְדִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וּמְבָרְכִים עַל קְרִיאָתָהּ. הַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא, וְאָז חֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ, נִמְצָא אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַצַדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן. וְאָסוּר לְבָרֵךְ עִם יָדַיִם טְמֵאוֹת וּמְזוּהֲמוֹת. וְכֵן בְּכָל שָׁעָה. מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן, רוּחוֹ פּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ פּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ רוּחַ הַטוּמְאָה מוּכָן וְשׁוֹרֶה עַל יָדָיו, וּמְטַמֵּא אוֹתָם. וְאָסוּר לְבָרֵךְ בָּהֶן בְּלֹא נְטִילָה, וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן, הִנֵּה בַּיּוֹם שֶׁאֵינוֹ יָשֵׁן, וְאֵין הָרוּחַ פּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, וְרוּחַ הַטּוּמְאָה אֵינוֹ שׁוֹרֶה עָלָיו, כְּשֶׁנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא, לֹא יְבָרֵךְ וְלֹא יִקְרָא בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת, עַד שֶׁרוֹחֵץ יָדָיו. וְאִם תֹּאמַר מִשּׁוּם שֶׁהֵן מְלוּכְלָכוֹת, אֵין הוּא כֵּן, כִּי בַּמֶּה נִתְלַכְלְכוּ. אֶלָּא אוֹי לָהֶם לִבְנֵי הָעוֹלָם, שֶׁאֵינָם מַשְׁגִּיחִים וְאֵינָם יוֹדְעִים אֶת כְּבוֹד רִבּוֹנָם, וְאֵינָם יוֹדְעִים עַל מַה הָעוֹלָם עוֹמֵד. הִנֵּה רוּחַ אֶחָד יֵשׁ בְּכָל בֵּית כִּסֵּא שֶׁבָּעוֹלָם, הַשּׁוֹרֶה שָׁם וְנֶהֱנֶה מֵאוֹתוֹ הַגּוֹעַל וְהַצוֹאָה, וּמִיָּד הוּא שׁוֹרֶה עַל אוֹתָן אֶצְבְּעוֹת יָדָיו שֶׁל הָאָדָם.

הלכה פסוקה אורח חיים ס״א: א׳

א. יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה בְּרֶתֶת וְזִיעַ:

ב. צָרִיךְ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בְּטַעָמִים כְּמוֹ שֶׁהֵם בַּתּוֹרָה:

ג. מִי שֶׁיֶשּׁ לוֹ בֵית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ וְאֵינוֹ נִכְנַס בּוֹ לְהִתְפַּלֵל נִקְרָא שָׁכֵן רָע וְגוֹרֵם גָּלוּת לוֹ וּלְבָנָיו:

ד. הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בְּלִבּוֹ פִּירוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁמּוֹצִיא בִשְׂפָתָיו וְיַחֲשׁוֹב כְּאִלּוּ שְׁכִינָה כְּנֶגְדוֹ וְיָסִיר כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטוֹרְדוֹת אוֹתוֹ עַד שֶׁתִּשָׁאֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ וְכַוָּנָתוֹ זַכָּה בִּתְפִלָּתוֹ וְיַחֲשׁוֹב כִּי אִלוּ הָיָה מְדַבֵּר לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם הָיָה מְסַדֵּר דְּבָרָיו וּמְכַוֵּין בָּהֶם יָפֶה לְבַל יִכָּשֵׁל קַל וָחוֹמֶר לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא חוֹקֵר כָּל הַמַחֲשָׁבוֹת וְאִם תָּבֹא לוֹ מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה יִשְׁתּוֹק עַד שֶׁתִּתְבַּטֵל הַמַחֲשָׁבָה וְצָרִיךְ שֶׁיַחֲשׁוֹב בִּדְבָרִים הַמַכְנִיעִים הַלֵּב וּמְכַוְּנִים אוֹתוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָׁמַיִם וְלֹא יַחֲשׁוֹב בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קַלּוּת רֹאשׁ:

ה. הַתְּפִלָּה הִיא בִּמְקוֹם הַקָרְבָּן וּלְכַךְ צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא דוּגְמַת הַקָּרְבָּן בְּכַוָּנָה וְלֹא יְעָרֵב בָּהּ מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת כְּמוֹ מַחֲשָׁבָה שֶׁפּוֹסֶלֶת בְּקָדָשִׁים וּמְעוּמָד דּוּמְיָא דַעֲבוֹדָה וּקְבִיעוּת מָקוֹם כְּמוֹ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁכָּל אֶחָד קָבוּעַ מְקוֹמוֹ לִשְׁחִיטָתוֹ וּמַתַּן דָמָיו וְשֶׁלֹּא יָחוֹץ דָבָר בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר דוּמְיָא דְקָרְבָּן שֶׁחֲצִיצָה פּוֹסֶלֶת בֵּינוֹ לְבֵין הַקִיר וְרָאוּי שֶׁיִהְיוּ לוֹ מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְיוּחָדִים לִתְפִלָּה כְּגוֹן בִּגְדֵי כְהוּנָה אֶלָא שֶׁאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לְבַזְבֵּז עַל זֶה וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב הוּא שֶׁיִהְיֶה לוֹ מִכְנָסַיִם מְיוּחָדִים לִתְפִלָּה מִשׁוּם נְקִיּוּת:

ו. לֹא יָשִׂיחַ שִׂיחַת חוּלִין בְּשָׁעָה שֶׁשָׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר הַתְּפִלָּה וְאִם שָׂח הוּא חוֹטֵא וְגָדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא וְגּוֹעֲרִין בּוֹ: טוֹב לְכַוֵּין רַגְלָיו בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר קְדוּשָׁה עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר:

מוסר ראשית חכמה, שער היראה י״ב: ל״א-ל״ג

מַה הַנָּאָה לָאָדָם וְסוֹפוֹ לִפְרוֹשׁ מֵעוֹלָם לָעוֹלָם. מֵחַיִים לַמָּוֶת. מֵאוֹרָה לַחֲשֵׁיכָה. מִשֵּׁינָה מְתוּקָה לְשֵׁינָה דְחוּקָה וּמָרָה. מֵאוֹר מָתוֹק לְרִמָּה וְתוֹלֵעָה. מִמַּטְעַמִּים מְתוּקִים לְטַעַם עָפָר. מֵחִבּוּק נָאֶה לְחִבּוּק עָפָר. כַּמָה עֲשִׁירִים יָצְאוּ מֵהָעוֹלָם בְּפַחֵי נָפֶשׁ. כַּמָה חֲכָמִים הָיְתָה חָכְמָתָם עֲלֵיהֶם לְתַקָּלָה. כַּמָה גִבּוֹרִים הָיְתָה גְבוּרָתָם עֲלֵיהֶם לְתַקָּלָה. כַּמָה מְגַדְּלֵי בָנִים לֹא שָׂמְחוּ בִּבְנֵיהֶם. כַּמָה נָאִים הָיָה נוֹיֵיהֶם עֲלֵיהֶם לְתַקָּלָה. כַּמָּה זְקֵנִים לֹא רָאוּ כָּבוֹד. כַּמָּה בַּחוּרִים נִקְצְצוּ בְּחֻפָּתָן. וְכִי מַה הֲנָאָה לֶאֱכוֹל מִמַּאֲכָל שֶׁהוּא מְבִיאוֹ לְדִינִים מְרֻבִּים. מִשִּׂמְחָה שֶׁמְּבִיאָה לְאָדָם לְדַאֲגוֹת הַרְבֵּה. מִמַּלְבּוּשׁ שֶׁהוּא גוֹרֵם לִפְגִיעוֹת מְרֻבּוֹת. מֵהִרְהוּר שֶׁגּוֹרֵם לְמַכְאוֹבִים מְרֻבִּים. מִשֵּׁנָה מְתוּקָה שֶׁגּוֹרֶמֶת לְמִיתָה מְשׁוּנָה. מֵחֵטְא שֶׁהוּא מְאַבֵּד זָכִיּוֹת הַרְבֵּה. מִתַּרְעוּמוֹת שֶׁמְּקַפְּחוֹת פַּרְנָסוֹת הַרְבֵּה. אֵיזֶהוּ בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא הַמִּתְרַחֵק מִן הָעֲבֵירוֹת וּמֵהִרְהוּר וּמִלֵּצָנוּת וּמִלָּשׁוֹן הָרַע וּמֵהַכִּיעוּר וְהַדוֹמִים וְהַמְקַיֵים מִצְוֹת וְיֵשׁ בְּיָדוֹ מִצְוֹת עַל אֲמִתָּתָהּ וּמִתְרַחֵק מִן הַחֵטְא וְשׁוֹמֵר עִיּוּן תְּפִלָּה וּמִתְוַדֶה עַל עֲוֹנוֹתָיו. לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב