פרשת בראשית יום שלישי

בראשית · שלישי

תורה בראשית א׳: י״א-ט״ו

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
א (יא) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וַאֲמַר יְיָ תַּדְאֵית אַרְעָא דִּיתְאָה עִסְבָּא דְּבַר זַרְעֵהּ מִזְדְּרַע אִילַן פֵּירִין עָבַד פֵּירִין לִזְנֵהּ דִּי בַר זַרְעֵהּ בֵּהּ עַל אַרְעָא וַהֲוָה כֵן:
רש״יתַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב. לֹא דֶּשֶׁא לְשׁוֹן עֵשֶׂב וְלֹא עֵשֶׂב לְשׁוֹן דֶּשֶׁא, וְלֹא הָיָה לְשׁוֹן הַמִּקְרָא לוֹמַר תַּעֲשִׂיב הָאָרֶץ, שֶׁמִינֵי דְּשָׁאִים מְחֻלָּקִין, כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ נִקְרָא עֵשֶׂב פְּלוֹנִי, וְאֵין לָשׁוֹן לַמְדַבֵּר לוֹמַר דֶּשֶׁא פְּלוֹנִי, שֶׁלְּשׁוֹן דֶּשֶׁא הוּא לְבִישַׁת הָאָרֶץ כְּשֶׁהִיא מִתְמַלֵּאת בִּדְשָׁאִים:
תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙. תִּתְמַלֵּא וְתִתְכַּסֶּה לְבוּשׁ עֲשָׂבִים. בִּלְשׁוֹן לַעַז נִקְרָא דֶּשֶׁא ארבריץ, כֻּלָן בְּעִרְבּוּבְיָא, וְכָל שֹׁרֶשׁ לְעַצְמוֹ נִקְרָא עֵשֶׂב:
מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע. שֶׁיְּגַדֵּל בּוֹ זַרְעוֹ לִזְרֹעַ מִמֶּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר:
עֵ֣ץ פְּרִ֞י. שֶׁיְּהֵא טַעַם הָעֵץ כְּטַעַם הַפְּרִי, וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵן, אֶלָּא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי וְלֹא הָעֵץ פְּרִי, לְפִיכָךְ כְּשֶׁנִּתְקַלֵּל אָדָם עַל עֲוֹנוֹ נִפְקְדָה גַם הִיא עַל עֲוֹנָהּ וְנִתְקַלְּלָה:
אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ ב֖וֹ. הֵן גַרְעִינֵי כָל פְּרִי שֶׁמֵּהֶן הָאִילָן צוֹמֵחַ כְּשֶׁנּוֹטְעִין אוֹתוֹ:
והיו לאותות. כְּשֶׁהַמְּאוֹרוֹת לוֹקִין, סִימָן רַע הוּא לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר מֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ (ירמיה י'), בַּעֲשׂוֹתְכֶם רְצוֹן הַקָּבָּ"ה אֵין אַתֶּם צְרִיכִין לִדְאֹג מִן הַפֻּרְעָנוּת:
(יב) וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וְאַפֵּקַת אַרְעָא דִּיתְאָה עִסְבָּא דְּבַר זַרְעֵהּ מִזְדְּרַע לִזְנוֹהִי וְאִילַן עָבֵד פֵּירִין דְּבַר זַרְעֵהּ בֵּהּ לִזְנוֹהִי וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי טָב:
רש״יוַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ וגו'. אַעַ"פִּ שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לְמִינֵהוּ בַּדְּשָׁאִין בְּצִוּוּיֵיהֶן, שָׁמְעוּ שֶׁנִּצְטַוּוּ הָאִילָנוֹת עַל כָּךְ, נָשְׂאוּ קַ"וָ בְּעַצְמָן, כַּמְּפֹרָשׁ בָּאַגָּדָה בִּשְׁחִיטַת חֻלִּין:
(יג) וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ {פ}
וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תְּלִיתָאִי:
(יד) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃
וַאֲמַר יְיָ יְהוֹן נְהוֹרִין בִּרְקִיעָא דִּשְׁמַיָּא לְאַפְרָשָׁא בֵּין יְמָמָא וּבֵין לֵילְיָא וִיהוֹן לְאָתִין וּלְזִמְנִין וּלְמִימְנֵי בְהוֹן יוֹמִין וּשְׁנִין:
רש״ייְהִ֤י מְאֹרֹת֙ וגו'. מִיֹּום רִאשׁוֹן נִבְרְאוּ וּבָרְבִיעִי צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִתָּלוֹת בָּרָקִיעַ, וְכֵן כָּל תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ נִבְרְאוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִקְבַּע בַּיוֹם שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, הוּא שֶׁכָּתוּב אֵת הַשָּׁמַיִם, לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֵיהֶם, וְאֵת הָאָרֶץ, לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֶיהָ:
יְהִ֤י מְאֹרֹת֙. חָסֵר וָי"ו כְּתִיב, עַל שֶׁהוּא יוֹם מְאֵרָה לִפֹּל אַסְכָּרָה בַּתִּינוֹקוֹת, הוּא שֶׁשָּׁנִינוּ בְּד' הָיוּ מִתְעַנִּים עַל אַסְכָּרָה שֶׁלֹּא תִפֹּל בַּתִּינוֹקוֹת:
לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה. מִשֶּׁנִּגְנַז הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, אֲבָל בְּשִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית שִׁמְּשׁוּ הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ הָרִאשׁוֹנִים יַחַד בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה:
וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים. עַל שֵׁם הֶעָתִיד, שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִצְטַוּוֹת עַל הַמּוֹעֲדוֹת וְהֵם נִמְנִים לְמוֹלַד הַלְּבָנָה:
וּלְיָמִ֖ים. שִׁמּוּשׁ הַחַמָּה חֲצִי יוֹם וְשִׁמּוּשׁ הַלְּבָנָה חֶצְיוֹ, הֲרֵי יוֹם שָׁלֵם:
וְשָׁנִֽים. לְסוֹף שס"ה יָמִים (ס"א וּרְבִיעַ יוֹם), יִגְמְרוּ מַהֲלָכָתָם בְּי"ב מַזָּלוֹת הַמְשָׁרְתִים אוֹתָם, וְהִיא שָׁנָה, וְחוֹזְרִים וּמַתְחִילִים פַּעַם שְׁנִיָּה לְסַבֵּב בַּגַּלְגַּל כְּמַהֲלָכָן הָרִאשׁוֹן:
(טו) וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וִיהוֹן לִנְהוֹרִין בִּרְקִיעָא דִּשְׁמַיָּא לְאַנְהָרָא עַל אַרְעָא וַהֲוָה כֵן:
רש״יוְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙. עוֹד זֹאת יְשַׁמְּשׁוּ, שֶׁיָּאִירוּ לָעוֹלָם:

נביאים ישעיהו מ״ב: ט״ו-י״ט

מב (טו) אַחֲרִ֤יב הָרִים֙ וּגְבָע֔וֹת וְכׇל־עֶשְׂבָּ֖ם אוֹבִ֑ישׁ וְשַׂמְתִּ֤י נְהָרוֹת֙ לָאִיִּ֔ים וַאֲגַמִּ֖ים אוֹבִֽישׁ׃
אַחֲרִיב טוּרִין וְרָמָן וְכָל עִסְבֵּיהוֹן אֲיַבֵּשׁ וַאֲשַׁוֵי נַהֲרִין לְנַגְוָן וַאֲגַמִין אֲיַבֵּשׁ:
רש״יאַחֲרִ֤יב הָרִים֙ וּגְבָע֔וֹת. אֶהֱרֹג מְלָכִים וְשִׁלְטוֹנִים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת׃
וְכׇל עֶשְׂבָּ֖ם. כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם:
אוֹבִ֑ישׁ. לְשׁוֹן יֹבֶשׁ הוּא לְעִנְיַן דָּבָר לַח, כְּגוֹן עֵשֶׂב וּנְהָרוֹת:
הַחֵרְשִׁים וְהַעִוְרִים. עַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר:
מִי עִוֵּר בָּכֶם? אֵין אֶחָד כִּי אִם עַבְדִּי הוּא הָעִוֵּר שֶׁבְּכֻלְּכֶם, וְחֵרֵשׁ שֶׁבָּכֶם הֲרֵי הוּא כְּמַלְאָכִי אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְהִנָּבֵא נְבוּאוֹת:
(טז) וְהוֹלַכְתִּ֣י עִוְרִ֗ים בְּדֶ֙רֶךְ֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בִּנְתִיב֥וֹת לֹא־יָדְע֖וּ אַדְרִיכֵ֑ם אָשִׂים֩ מַחְשָׁ֨ךְ לִפְנֵיהֶ֜ם לָא֗וֹר וּמַֽעֲקַשִּׁים֙ לְמִישׁ֔וֹר אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים עֲשִׂיתִ֖ם וְלֹ֥א עֲזַבְתִּֽים׃
וָאֱדַבֵּר לְבֵית יִשְׂרָאֵל דְדָמִין כְּסָמָן בְּאוֹרַח דְלָא יְדָעוּ בִּשְׁבִילִין דְלָא אֲלִיפוּ אַדַרְכִינוּן אֲשַׁוֵי קְבַל קֳדָמֵיהוֹן לִנְהוֹר וְכַפְלָא לְמֵישְׁרָא אִלֵין פִּתְגָמַיָא אַעְבְדִינוּן וְלָא אַרְחִיקִינוּן:
רש״יוְהוֹלַכְתִּ֣י. יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עִוְרִים עַד הֵנָּה מֵהַבִּיט אֵלַי בְּדֶּרֶךְ הַטּוֹב, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ לַהֲלוֹךְ בָּהּ:
עֲשִׂיתִ֖ם. אֶעֱשֶׂה כֵּן. לְשׁוֹן נְבוּאָה לְדַבֵּר עַל הֶעָתִיד כְּאִלּוּ עָשׂוּי:
(יז) נָסֹ֤גוּ אָחוֹר֙ יֵבֹ֣שׁוּ בֹ֔שֶׁת הַבֹּטְחִ֖ים בַּפָּ֑סֶל הָאֹמְרִ֥ים לְמַסֵּכָ֖ה אַתֶּ֥ם אֱלֹהֵֽינוּ׃ {פ}
יִסְתַּחֲרוּן לַאֲחוֹרָא יִבַּהֲתוּן בַּהֲתָא פַלְחֵי צַלְמַיָא דְאָמְרִין לִצְלַם מַתְּכָא אַתּוּן טַעֲוָתָנָא:
(יח) הַחֵרְשִׁ֖ים שְׁמָ֑עוּ וְהַעִוְרִ֖ים הַבִּ֥יטוּ לִרְאֽוֹת׃
רַשִׁיעַיָא דְאִינוּן כְּחֵרְשִׁין הֲלָא אוּדְנִין לְכוֹן שְׁמָעוּ וְחַיָבַיָא דְאִינוּן כְּסָמָן הֲלָא עַיְנִין לְכוֹן אִסְתַּכָּלוּ וַחֲזוֹ:
(יט) מִ֤י עִוֵּר֙ כִּ֣י אִם־עַבְדִּ֔י וְחֵרֵ֖שׁ כְּמַלְאָכִ֣י אֶשְׁלָ֑ח מִ֤י עִוֵּר֙ כִּמְשֻׁלָּ֔ם וְעִוֵּ֖ר כְּעֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃
הֲלָא אִם יְתוּבוּן רַשִׁיעַיָא יִתְקְרוֹן עַבְדֵי וְחַיָבַיָא דִנְבִיֵי שְׁלָחִית עֲלֵיהוֹן אֶלָא רַשִׁיעַיָא עֲתִידִין לְאִשְׁתַּלָמָא פּוּרְעֲנוּת חוֹבֵיהוֹן בְּרַם אִם יְתוּבוּן יִתְקְרוֹן עַבְדַיָא דַיָי:
רש״ימִ֤י עִוֵּר֙ כִּמְשֻׁלָּ֔ם. מִי הָיָה עִוֵּר בָּכֶם, כְּבָר קִבֵּל יִסּוּרָיו, וַהֲרֵי הוּא כִּמְשֻׁלָּם כָּל תַּגְמוּלָיו וְיוֹצֵא נָקִי:

כתובים משלי א׳: י״א-ט״ו

א (יא) אִם־יֹאמְרוּ֮ לְכָ֢ה אִ֫תָּ֥נוּ נֶאֶרְבָ֥ה לְדָ֑ם נִצְפְּנָ֖ה לְנָקִ֣י חִנָּֽם׃
אִין יֵימְרוּן אֱתָא עִמָנָא נִכְמוֹן לִדְמָא נִטְשֵׁי לְזַכֵּי מַגָן:
רש״ינֶאֶרְבָ֥ה לְדָ֑ם. לִשְׁפּוֹךְ דָּם:
נִצְפְּנָ֖ה. לְשׁוֹן ״מַאֲרָב״ (יהושע ח: ט):
נִצְפְּנָ֖ה לְנָקִ֣י חִנָּֽם. הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁצְּפִינָתָם לְנָקִי – חִנָּם הוּא:
(יב) נִ֭בְלָעֵם כִּשְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים וּ֝תְמִימִ֗ים כְּי֣וֹרְדֵי בֽוֹר׃
נִבְלָעִנוּן כִּשְׁיוֹל לְחַיֵי וְלִדְלָא מוּם הֵיךְ נָחֲתֵי גוּבָא:
רש״ינִ֭בְלָעֵם. לַנְּקִיִּים כְּשֶׁהֵם חַיִּים:
כִּשְׁא֣וֹל. הַבּוֹלֵעַ כָּל גּוּף שָׁלֵם:
וּ֝תְמִימִ֗ים. אֵינוֹ לְשׁוֹן צַדִּיקִים, אֶלָּא מִלְּשׁוֹן שְׁלֵמִים: נִבְלָעֵם כְּשֶׁהֵם שְׁלֵמִים, כְּאָדָם הַיּוֹרֵד בְּתוֹךְ הַבּוֹר כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם. כְּלוֹמַר: בְּעוֹדָם בְּעָשְׁרָם נַהַרְגֵם, וְנִירַשׁ נִכְסֵיהֶם:
(יג) כׇּל־ה֣וֹן יָקָ֣ר נִמְצָ֑א נְמַלֵּ֖א בָתֵּ֣ינוּ שָׁלָֽל׃
כָּל עוּתְרָא וִיקָרָא נִשְׁכַח וּנְמַלֵי בָתָּנָא בִּזְתָא:
(יד) גּ֭וֹרָ֣לְךָ תַּפִּ֣יל בְּתוֹכֵ֑נוּ כִּ֥יס אֶ֝חָ֗ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּֽנוּ׃
פַּיְסָךְ אַרְמֵי בֵּינָתָנָא כִּיסָא חַד יֶהֱוֵי לְכוּלָנָא:
רש״יגּ֭וֹרָ֣לְךָ תַּפִּ֣יל בְּתוֹכֵ֑נוּ. אִם תִּרְצֶה תַּחֲלֹק, אוֹ אִם תִּרְצֶה יִהְיֶה בְּשֻׁתָּפוּת:
כִּ֥יס אֶ֝חָ֗ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּֽנוּ. בְּיַחַד:
(טו) בְּנִ֗י אַל־תֵּלֵ֣ךְ בְּדֶ֣רֶךְ אִתָּ֑ם מְנַ֥ע רַ֝גְלְךָ֗ מִנְּתִיבָתָֽם׃
בְּרִי לָא תֵיזִיל בְּאָרְחָא עִמְהוֹן מְנַע רַגְלָךְ מִן שְׁבִילֵיהוֹן:

משנה משנה יבמות א׳

א. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְאֵלּוּ הֵן, בִּתּוֹ, וּבַת בִּתּוֹ, וּבַת בְּנוֹ, בַּת אִשְׁתּוֹ, וּבַת בְּנָהּ, וּבַת בִּתָּהּ, חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו, אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, וַאֲחוֹת אִמּוֹ, וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ, וְכַלָּתוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְכֻלָּן אִם מֵתוּ, אוֹ מֵאֲנוּ, אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ, אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיְלוֹנִיּוֹת, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת. וְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר בַּחֲמוֹתוֹ וּבְאֵם חֲמוֹתוֹ וּבְאֵם חָמִיו שֶׁנִּמְצְאוּ אַיְלוֹנִיּוֹת אוֹ שֶּׁמֵּאֵנוּ:
ברטנורהחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן. שֶׁאִם הָיְתָה אַחַת מֵהֶן נְשׂוּאָה לְאָחִיו וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים וּמֵת בְּלֹא בָנִים, שְׁתֵּיהֶן פְּטוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח) וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לֹא תִקַּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר עָלֶיהָ, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ יְבִמְתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (דברים כה) יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, אִם הִיא אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ, לֹא תִקַּח. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר עֲרָיוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כָּרֵת. וְאֵין לִי אֶלָּא הִיא, צָרָתָהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר לִצוֹר. צָרַת צָרָתָהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר לִצְרֹר. דְּמַשְׁמַע לֹא תִקַּח לֹא הִיא וְלֹא צָרָתָהּ וְלֹא צָרַת צָרָתָהּ:
בִּתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ וְכוּ'. בְּבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ, וְכֵן בַּת בִּתּוֹ וּבַת בְּנוֹ, דְּאִלּוּ בִּתּוֹ מֵאִשְׁתּוֹ הַיְנוּ בַּת אִשְׁתּוֹ. דְּכֵיוָן דִּכְתִיב (ויקרא יח) עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ, לֹא שְׁנָא הֵימֶנּוּ וְלֹא שְׁנָא מֵאִישׁ אַחֵר. אֲבָל בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ לֹא נָפֵיק מֵהַאי קְרָא, דְּאִשָּׁה עַל יְדֵי קִדּוּשִׁין מַשְׁמַע, אֶלָּא נָפְקָא מֵעֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַּת בִּתְּךָ (שם):
חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו. כָּל אֵלּוּ אֲסוּרוֹת לוֹ מִשּׁוּם עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֶּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ, וְיֵשׁ בִּכְלַל זֶה חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו:
אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ. שֶׁנִּשֵּׂאת לְאָחִיו מֵאָבִיו וּמֵת. וְכֵן אֲחוֹת אִמּוֹ. שֶׁאֵין יִבּוּם אֶלָּא בְּאָחִיו מִן הָאָב, דְּיָלְפִינַן אַחֲוָה אַחֲוָה מִבְּנֵי יַעֲקֹב, מַה לְּהַלָּן מִן הָאָב אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִן הָאֵם, הָכָא נַמִּי לֹא שְׁנָא:
וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. שֶׁמֵּת וּנְשָׂאָהּ אָחִיו מֵאָבִיו, שֶׁהָיְתָה נָכְרִית אֶצְלוֹ, וּמֵת בְּלֹא בָנִים וְנָפְלָה לְפָנָיו לְיִבּוּם. וַאֲסוּרָה לוֹ לְפִי שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ וַאֲסוּרָה לוֹ עוֹלָמִית, דִּכְתִיב (שם) עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ, וְדָרְשִׁינַן אָחִיךָ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם:
וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. כְּגוֹן רְאוּבֵן שֶׁמֵּת בְּלֹא בָנִים, וְנוֹלַד לוֹ אָח לְאַחַר מִיתָה וּשְׁמוֹ לֵוִי, וְיִבֵּם שִׁמְעוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ וְלוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, וּמֵת בְּלֹא בָנִים, וְנָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לִפְנֵי לֵוִי, שְׁתֵּיהֶן פְּטוּרוֹת, לְפִי שֶׁאֵשֶׁת רְאוּבֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְשִׁמְעוֹן אֲסוּרָה לְלֵוִי בְּכָרֵת, לְפִי שֶׁמִּעֲטָהּ הַכָּתוּב מִיִּבּוּם לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, שֶׁהָיְתָה לָהֶם יְשִׁיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. הִלְכָּךְ כְּשֶׁמֵּת רְאוּבֵן, נֶאֶסְרָה עַל לֵוִי אִסּוּר עוֹלָם כְּאֵשֶׁת אָח שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה נָפְלָה מִכֹּחַ נִשּׂוּאֵי שִׁמְעוֹן שֶׁהָיָה בְּעוֹלָמוֹ, אֲסוּרָה לוֹ מֵחֲמַת רְאוּבֵן. וּכְשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה, כָּךְ צָרָתָהּ אֲסוּרָה:
וְכַלָּתוֹ. שֶׁמֵּת בְּנוֹ, וּנְשָׂאָהּ אָחִיו. וְכַלָּתוֹ אֲסוּרָה עָלָיו אִסּוּר עוֹלָם וַאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁמֵּת בְּנוֹ:
וְכֻלָּן אִם מֵתוּ. כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה בִּתּוֹ קֹדֶם מִיתַת אָחִיו אוֹ שֶׁמֵּאֲנָה בּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מֵאוּן אֶלָּא בִּיתוֹמָה קְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאוּהָ אִמָּהּ וְאַחֶיהָ, מַשְׁכַּחַת לָהּ שֶׁמֵּאֲנָה בְּחַיֵּי אָבִיהָ, כְּגוֹן שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ לְאַחֵר וְנִתְגָּרְשָׁה בְּעוֹדָהּ קְטַנָּה, שֶׁשּׁוּב אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ, וְנִשֵּׂאת לַאֲחִי אָבִיהָ בְּעוֹדָהּ קְטַנָּה, אָז יוֹצְאָה בְּמֵאוּן, דְּקָרִינַן לָהּ לְקַמָּן יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב. וְאִם מֵאֲנָה בְּאָחִיו אוֹ נִתְגָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ, אוֹ נִמְצְאָה אַיְלוֹנִית שֶׁמִּקְחָהּ מֶקַּח טָעוּת וּכְאִלּוּ לֹא הָיְתָה אֵשֶׁת אָחִיו מֵעוֹלָם, צָרָתָהּ מִתְיַבֶּמֶת:
אַיְלוֹנִית. לְשׁוֹן אַיִל, הַזָּכָר מִן הַצֹּאן. וְסִימָנֶיהָ מְפֹרָשִׁים, שֶׁאֵין לָהּ שָׁדַיִם כְּנָשִׁים, וְאֵין לָהּ סִימָנִים, וְקוֹלָהּ עָבֶה כְּאִישׁ, וְאֵין לָהּ שִׁפּוּלֵי מֵעַיִם כְּנָשִׁים, כְּלוֹמַר שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם אֵינוֹ בּוֹלֵט מִגּוּפָהּ כְּעֶרְוַת שְׁאָר הַנָּשִׁים:
וְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר וְכוּ'. שֶׁכְּבָר יָלְדוּ מֵאַחֵר קֹדֶם שֶׁנִּשְּׂאוּ לְאָחִיו, הִלְכָּךְ לָאו אַיְלוֹנִיּוֹת נִינְהוּ. וּמֵאוּן נַמִּי לֵיכָּא, שֶׁהֲרֵי גְּדוֹלוֹת הֵן, וְאֵין מְמָאֶנֶת אֶלָּא קְטַנָּה. וְתַנָּא דִּידַן דְּלֹא חָשִׁיב אִמּוֹ בִּכְלָל הַנָּשִׁים שֶׁפּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, סָבַר לָהּ כְּמַאן דְּאָמַר שֶׁאֵין אָדָם נוֹשֵׂא אֲנוּסַת אָבִיו וּמְפֻתַּת אָבִיו. אֲבָל לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר נוֹשֵׂא אָדָם אֲנוּסַת אָבִיו וּמְפֻתַּת אָבִיו, וְהִיא הֲלָכָה, אֶפְשָׁר שֶׁתִּנָּשֵׂא אִמּוֹ לְאָחִיו מֵאָבִיו, וּכְשֶׁיָּמוּת בְּלֹא בָנִים נִמְצֵאת אִמּוֹ נוֹפֶלֶת לִפְנֵי בְּנָהּ לְיִבּוּם, וְנִמְצְאוּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, וְאִמּוֹ אַחַת מֵהֶן. וְכֵן הֲלָכָה:
עיקר תוספות יום טוב(א) חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כוּ'. מִנְיָנָא דְּהָכָא וְכֵן דְּסֵיפָא הֲרֵי אֵלּוּ כוּ', לְמִעוּטֵי צָרַת אַיְלוֹנִית שֶׁהִכִּיר בָּהּ, אוֹ צָרַת קְטַנָּה מְמָאֶנֶת בְּיָבָם, גְּזֵרָה מִשּׁוּם צָרַת בִּתּוֹ מְמָאֶנֶת אוֹ צָרַת מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ. גְּמָרָא:
(ב) פּוֹטְרוֹת. לֹא תָּנֵי אוֹסְרוֹת, אַף עַל גַּב דְּוַדַּאי אִסּוּרָא אִיכָּא לְיַבֵּם, וְלַחְלֹץ נַמִּי שַׁיָּךְ לְמֵיסַר, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר חוֹלֶצֶת אָתֵי לְמֵימַר דְּתִתְיַבֵּם, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכֵּיוָן דְּבִמְקוֹם מִצְוָה הִיא דַּאֲסוּרָה וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה כְּגוֹן נָכְרִי שֶׁנַּעֲשָׂה חֲתָנוֹ וְלוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וּמֵת מֻתֶּרֶת אִשְׁתּוֹ לְחָמִיו כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ג', מִשּׁוּם הָכִי תָּנֵי פּוֹטְרוֹת, דְּאִי תָּנֵי אוֹסְרוֹת מַשְׁמַע שֶׁהַבַּת אוֹסַרְתָּהּ עָלָיו לִקַּח, וְהוּא הַדִּין שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה. גְּמָרָא:
(ג) פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן. דְּאִלּוּ הֵן עַצְמָן דִּפְטוּרוֹת מִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא הִיא וְלֹא אִיצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי, דְּוַדַּאי דְּלֹא אָתֵי עֲשֵׂה דְּיִבּוּם וְדוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת. וְהָא דִּכְתִיב עָלֶיהָ כְּדִמְפָרֵשׁ הָרַ"ב מִשּׁוּם דְּרָשָׁא דְּלִצוֹר דְּאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ. גְּמָרָא:
(ד) דְּאָמַר קְרָא כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתָה, הֻקְשׁוּ כָּל הָעֲרָיוֹת כֻּלָּן לַהֲדָדֵי. גְּמָרָא:
(ה) מִן הַחֲלִיצָה. שֶׁנֶּאֱמַר וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה וְגוֹ'‏ מֵאֵן יַבְּמִי וְגוֹ'‏ וְחָלְצָה נַעֲלוֹ, כָּל הָעוֹלֶה לְיִבּוּם עוֹלֶה לַחֲלִיצָה, וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְיִבּוּם אֵינוֹ עוֹלֶה לַחֲלִיצָה אֶלָּא תִפָּטֵר:
(ו) וּמִן הַיִּבּוּם. לְהָכִי לֹא סַגִּי לֵיהּ לְמִתְנֵי מִן הַחֲלִיצָה לְחֻדֵּיהּ, לְאַשְׁמְעִינַן דְּמִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת. גְּמָרָא:
(ז) בְּקַל וָחֹמֶר כוּ'. וְאַף דְּאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין, הָכָא גִּלּוּי מִלְּתָא הִיא. אִי נַמִּי אַתְיָא הֵנָּה הֵנָּה וְאַתְיָא זִמָּה זִמָּה, וְטַעַם הַסֵּדֶר דְּלֹא כַּכָּתוּב עַיֵּן בַּגְּמָרָא:
(ח) חֲמוֹתוֹ. שֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ וּנְשָׂאָהּ אָחִיו וּמֵת בְּלֹא בָּנִים. רַשִׁ"י:
(ט) דִּכְתִיב הָכָא כִּי יֵּשְׁבוּ אַחִים, וְהָתָם כְּתִיב שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים. וְלֹא יָלְפִינַן מִלּוֹט דִּכְתִיב כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ, דִּלְהָכִי כְּתִיב יַחְדָּו (הַמְּיֻחָדִים בְּנַחֲלָה). וְאִי כְּתִיב יַחְדָּו לְחוּד הֲוָה אֲמִינָא עַד דִּמְיַחֲדֵי בְּאַבָּא וּבְאִמָּא. גְּמָרָא:
(י) וְלֹא נָקְטָה בְּדִיּוּקָא, אֶלָּא דְּבָעֵי לְפֵרוּשֵׁי לְדִבְרֵי הַכֹּל. מִיהוּ אַלִּיבָּא דְּהִלְכָתָא קַיְמָא לָן כְּרַבָּנָן דְּפֶרֶק ב'‏ מִשְׁנָה ב'‏ דַּאֲסוּרָה עָלָיו בֵּין שֶׁנּוֹלַד וְאַחַר כָּךְ יִבֵּם וּבֵין שֶׁיִּבֵּם וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(יא) מִיֵּשְׁבוּ יָלְפִינַן, דְּיַחְדָּו הָא אִיצְטְרִיךְ לְעֵיל. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת דְּלָמָּה אִיצְטְרִיךְ דְּרָשָׁא דְּיֵשְׁבוּ, הָא גַּבֵּי בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא מָצִינוּ אַחִים אֶלָּא כְּשֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם כְּאֶחָד, דִּפְשִׁיטָא דַּאֲפִלּוּ הָכִי אַחִין מִקְרוּ. תּוֹסָפוֹת:
(יב) מִשּׁוּם דְּלִישְׁנָא דְּנִמְצְאוּ הָכִי דַיִּק, וְכָךְ מְפָרֵשׁ רַב אַסִי בַּגְּמָרָא דַּף י"ב. אֲבָל רָבָא פָּסַק הִלְכָתָא אֲפִלּוּ הִכִּיר בָּהּ אָחִיו וְקִיְּמָהּ וְהַוְיָא אִשְׁתּוֹ לֹא מִתְּסְרָא צָרָתָהּ מִשּׁוּם צָרַת הַבַּת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּכִי אָסַר רַחֲמָנָא צָרַת עֶרְוָה בִּמְקוֹם מִצְוָה הוּא דַּאֲסָרָהּ, וְהָא כֵּיוָן דְּאַיְלוֹנִית הִיא דִּבְלָאו עֶרְוָה נַמִּי לֹא חַזְיָא לְיִבּוּם כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק ח', הַוְיָא צָרָתָהּ צָרַת עֶרְוָה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה. וְאֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי שֶׁנִּמְצְאוּ, תָּנֵי שֶׁהָיוּ:
ב. כֵּיצַד פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן. הָיְתָה בִּתּוֹ אוֹ אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֵלּוּ נְשׂוּאָה לְאָחִיו, וְלוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, וָמֵת, כְּשֵׁם שֶׁבִּתּוֹ פְּטוּרָה, כָּךְ צָרָתָהּ פְּטוּרָה. הָלְכָה צָרַת בִּתּוֹ וְנִשֵּׂאת לְאָחִיו הַשֵּׁנִי, וְלוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, וָמֵת, כְּשֵׁם שֶׁצָּרַת בִּתּוֹ פְּטוּרָה, כָּךְ צָרַת צָרָתָהּ פְּטוּרָה, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה. כֵּיצַד אִם מֵתוּ צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת, הָיְתָה בִתּוֹ אוֹ אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֵלּוּ נְשׂוּאָה לְאָחִיו, וְלוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, מֵתָה בִתּוֹ אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו, צָרָתָהּ מֻתֶּרֶת. וְכָל הַיְכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵאֲנָה, צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת:
ברטנורהכְּשֵׁם שֶׁבִּתּוֹ פְּטוּרָה. שֶׁהֲרֵי אֲסוּרָה לוֹ, וְאֵין שָׁם אָח אֶלָּא הוּא, כָּךְ צָרָתָהּ פְּטוּרָה:
הָלְכָה צָרַת בִּתּוֹ וְנִשֵּׂאת לְאָחִיו הַשֵּׁנִי. הֵיכָא דְּיֵשׁ אָח אַחֵר שֶׁשְּׁתֵּיהֶן מֻתָּרוֹת לוֹ, וְאֵינָן פְּטוּרוֹת, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ כָּאן מִצְוַת יִבּוּם, וּמִתְיַבֶּמֶת הָאַחַת וְהַשְּׁנִיָּה פְּטוּרָה, דִּכְתִיב (דברים כה) אֶת בֵּית אָחִיו, בַּיִת אֶחָד הוּא בּוֹנֶה וְאֵין בּוֹנֶה שְׁתֵּי בָּתִּים. וְאִם יִבֵּם אָחִיו הַשֵּׁנִי אֶת צָרַת בִּתּוֹ וְלוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וּמֵת בְּלֹא בָנִים וְחָזְרוּ וְנָפְלוּ לְפָנָיו:
כְּשֵׁם שֶׁצָּרַת בִּתּוֹ פְּטוּרָה. שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו מִשְּׁעַת נְפִילַת אָחִיו הָרִאשׁוֹן, כָּךְ צָרַת צָרָתָהּ, אֵשֶׁת אָחִיו הַשֵּׁנִי הָאַחֶרֶת, פְּטוּרָה, שֶׁזּוֹ פּוֹטַרְתָּהּ, שֶׁצָּרַת עֶרְוָה פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ:
וַאֲפִלּוּ הֵם מֵאָה. אַחִים, וְהָלְכָה צָרַת צָרָתָהּ שֶׁל בִּתּוֹ וְנִתְיַבְּמָה לְאָחִיו הַשְּׁלִישִׁי, וְלוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וּמֵת בְּלֹא בָּנִים, שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת עַל זֶה. וְכֵן לְעוֹלָם:
צָרָתָהּ מֻתֶּרֶת. לְהִתְיַבֵּם. שֶׁהֲרֵי בִּשְׁעַת זִקַּת יִבּוּם אֵינָהּ צָרָתָהּ:
וְכָל הַיְּכוֹלָה לְמָאֵן. שֶׁהִיא קְטַנָּה הָעֶרְוָה, וִיכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵאֲנָה, וּמֵת אָחִיו, הוֹאִיל וְקִדּוּשֶׁיהָ אֵינָן אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן וְזִקָּה שֶׁלָּהּ אֵינָהּ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ מִן הַחֲלִיצָה. וּלְהִתְיַבֵּם אֲסוּרָה, שֶׁנִּרְאֵית כְּצָרַת עֶרְוָה:
עיקר תוספות יום טוב(יג) מֵתָה כוּ'. הָא דְּלֹא נָקַט מֵאֲנָה אוֹ שֶׁנִּמְצֵאת אַיְלוֹנִית, מִשּׁוּם דְּמַתְנִיתִין אַתְיָא לְאַשְׁמְעִינַן אֲפִלּוּ כָּנַס וּלְבַסּוֹף גֵּרֵשׁ, וּבְמֵאֲנָה וְאַיְלוֹנִית אֵין שׁוּם חִדּוּשׁ, דְּבַטְלֵי לְהוּ קִדּוּשֵׁי קַמָּאִי כוּ'. אִי נַמִּי מִשּׁוּם דְּקָאֵי אַאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֵלּוּ, וּמֵאֲנָה וְאַיְלוֹנִית לֹא שַׁיָּךְ בְּכָל הָעֲרָיוֹת הָאֵלּוּ. תּוֹסָפוֹת:
(יד) חוֹלֶצֶת כוּ'. וּבְרֵישׁ פֶּרֶק י"ג תְּנַן בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים מְמָאֶנֶת בַּיָּבָם, וְשָׁם מִשְׁנָה ז'‏ אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְלַמְּדִין שֶׁתְּמָאֵן, וְכֵן פָּסַק הָרַ"ב שָׁם. וּלְכֻלֵּי עָלְמָא אִם מֵאֲנָה מֵאֲנָה, אֲפִלּוּ הָכִי תְּנַן הָכָא דִּלְעוֹלָם צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת, וְאֵין לָהּ תַּקָּנָה בְּמֵאוּן כְּדִמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, מִשּׁוּם דְּמִשְּׁעַת נְפִילָה נִרְאֵית כְּצָרַת בִּתּוֹ, וְהִלְכָּךְ גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תְּמָאֵן לְיִבּוּמֵי צָרָתָהּ, דְּלֹא לְזִלְזוּלֵי בְּצָרַת עֶרְוָה דִּלְמָא אָתֵי לְמִשְׁרֵי:
ג. שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁנְּשׂוּאוֹת לַאֲחֵרִים, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת. אִמּוֹ, וְאֵשֶׁת אָבִיו, וַאֲחוֹת אָבִיו, אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו, וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו:
ברטנורהשֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵלּוּ. וּמַה הִיא חֻמְרָא שֶׁלָּהֶן, שֶׁנְּשׂוּאוֹת לַאֲחֵרִים, וְאֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִנָּשֵׂא לְאָחִיו שֶׁל זֶה מֵאָבִיו, וְאִם מֵתוּ בַּעֲלֵיהֶן שֶׁהֵן נָכְרִים אֵצֶל זֶה, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת לִנָּשֵׂא לָזֶה, שֶׁאֵין צָרַת עֶרְוָה אֲסוּרָה אֶלָּא בְּנוֹפֶלֶת לְפָנָיו לְיִבּוּם מֵאָחִיו. וְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה בַּר מַיְמוֹן פֵּרֵשׁ, אִם נִשְּׂאוּ בַּעֲבֵרָה לְאָחִיו, וּמֵת בְּלֹא בָנִים וְנָפְלוּ לְיִבּוּם לְפָנָיו, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת, שֶׁאֵין אֵלּוּ צָרוֹת עֶרְוָה, הוֹאִיל וְלֹא הָיוּ קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לְאָחִיו בְּאוֹתָן עֲרָיוֹת:
אִמּוֹ. אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִנָּשֵׂא לְאָחִיו מֵאָבִיו, שֶׁהֲרֵי הִיא לוֹ אֵשֶׁת הָאָב, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שֶׁאֲנוּסַת אָבִיו אֲסוּרָה. וּלְעֵיל פֵּרַשְׁתִּי שֶׁאֵין כֵּן הֲלָכָה, אֶלָּא אִמּוֹ פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְהִנָּשֵׂא לְאָחִיו מֵאָבִיו:
אֵשֶׁת אָבִיו, אֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו. [שֶׁהָיָה לוֹ בָּנִים] וַאֲחוֹת אָבִיו, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת לְאָחִיו כְּמוֹ שֶׁאֲסוּרוֹת עָלָיו, וְאֵין בָּהֶם צַד יִבּוּם עַל זֶה לְעוֹלָם. וְאִם נְשָׂאוּם אֲחֵרִים וְלָהֶם נָשִׁים אֲחֵרוֹת וּמֵתוּ, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת לִנָּשֵׂא לָזֶה. וְכֵן אִם נָשָׂא אוֹתָהּ אָחִיו בַּעֲבֵרָה וּמֵת בְּלֹא בָנִים, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת:
עיקר תוספות יום טוב(טו) וְהָנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה דִּלְעֵיל נַמִּי כְּשֶׁנִּשְּׂאוּ לַאֲחֵרִים צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת, וְאֵלּוּ חֲמוּרוֹת דַּאֲסוּרוֹת וְצָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת:
ד. בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין הַצָּרוֹת לָאַחִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִים. חָלְצוּ, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין מִן הַכְּהֻנָּה, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. נִתְיַבְּמוּ, בֵּית שַׁמַּאי מַכְשִׁירִים, וּבֵית הִלֵּל פּוֹסְלִין. אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ אוֹסְרִין וְאֵלּוּ מַתִּירִין, אֵלּוּ פּוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִין, לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלֹא בֵית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי. כָּל הַטָּהֳרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת שֶׁהָיוּ אֵלּוּ מְטַהֲרִין וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין, לֹא נִמְנְעוּ עוֹשִׂין טָהֳרוֹת אֵלּוּ עַל גַּבֵּי אֵלּוּ:
ברטנורהבֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין. צָרַת עֶרְוָה לְהִתְיַבֵּם לְאָחִיו. דְּלֵית לְהוּ הַךְ דְּרָשָׁה דְּלִצְרֹר:
חָלְצוּ. הַצָּרוֹת מִן הָאַחִין:
בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין. הַצָּרוֹת מִן הַכְּהֻנָּה, שֶׁחֲלִיצָתָן חֲלִיצָה:
וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. שֶׁחֲלִיצָתָן שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הָיְתָה, וַהֲרֵי הִיא כְּחוֹלֶצֶת מִן נָכְרִי:
נִתְיַבְּמוּ. לָאַחִין:
בֵּית שַׁמַּאי מַכְשִׁירִין. אוֹתָן לַכֹּהֲנִים אִם נִתְאַלְמְנוּ מִיְבָמֵיהֶם:
וּבֵית הִלֵּל פּוֹסְלִים. שֶׁנִּבְעֲלוּ לָאָסוּר לָהֶם, וְהַנִּבְעֶלֶת לָאָסוּר לָהּ עֲשָׂאָהּ זוֹנָה, וְזוֹנָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן:
לֹא נִמְנְעוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁנִּתְיַבְּמוּ כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי מַמְזֵרִים הֵם לְבֵית הַלֵּל, שֶׁהֲרֵי בְּאִסּוּר אֵשֶׁת אָח הֵם עֲלֵיהֶם וְאֵשֶׁת אָח בְּכָרֵת, וּבְנֵי חַיָּבֵי כְּרִיתוּת מַמְזֵרִים הֵם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנְעוּ בֵּית הִלֵּל מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית שַׁמַּאי, לְפִי שֶׁהָיוּ מוֹדִיעִים לָהֶם אוֹתָן הַבָּאוֹת מִן הַצָּרוֹת וּפוֹרְשִׁין מֵהֶן:
אֵלּוּ עַל גַּבֵּי אֵלּוּ. מַשְׁאִילִים כְּלֵיהֶם אֵלּוּ לְאֵלּוּ. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ אֲהָא דִּתְנַן בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין אֶת הַצָּרוֹת לָאַחִים וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִים, קָרֵי כָּאן לֹא תִתְגּוֹדְדוּ, לֹא תַעֲשׂוּ אֲגוּדוֹת אֲגוּדוֹת. וּמְשָׁנֵי, כְּגוֹן בֵּית דִּין אֶחָד בְּעִיר אַחַת, פְּלַג מוֹרִים כְּבֵית שַׁמַּאי וּפְלַג מוֹרִים כְּבֵית הִלֵּל. אֲבָל שְׁנֵי בָּתֵּי דִּינִים בְּעִיר אַחַת, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁנֵי בָּתֵּי דִּינִים בִּשְׁתֵּי עֲיָרוֹת, לֵית לָן בָּהּ:
עיקר תוספות יום טוב(טז) וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. פְּשִׁיטָא. לַאֲפוֹקֵי דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּאָמַר בֹּאוּ וּנְתַקֵּן לָהֶם לַצָּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן דְּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין, דַּאֲפִלּוּ תַּקַּנְתָּא דְּרַבָּנָן לֵית לְהוּ בְּצָרוֹת דִּלְחַלְּצוּ. גְּמָרָא:
(יז) נִתְיַבְּמוּ וְכוּ'. הָא תוּ לָמָּה לִי, אַיְּדִי דְּתָנֵי חָלְצוּ תָּנֵי נַמִּי נִתְיַבְּמוּ. גְּמָרָא:
(יח) לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי כוּ'. לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַצָּרָה עַצְמָהּ, דִּלְדִידְהוּ אֲסוּרָה לַשּׁוּק בְּלֹא תִהְיֶה וְגוֹ', דְּאִלּוּ בְּנֵי הַצָּרוֹת לֹא שַׁיָּךְ לְאִמְנוּעֵי, דִּבְנֵי חַיָּבֵי לָאוִין נִינְהוּ וּכְשֵׁרִים:
(יט) כָּל כוּ'. מֵהָכָא שָׁמְעִינָא דְּמוֹדִיעֵי לְהוּ, דְּאִי מֵרֵישָׁא אִיכָּא לְמֵימַר דְּלֹא מוֹדִיעֵי, וְהָא דְּלֹא נִמְנְעוּ דְּצָרָה קָלָא אִית לָהּ וַהֲוֵי יָדְעֵי. גְּמָרָא:
(כא) לָאו אַפְּלוּגְתַיְהוּ פָּרְכִינַן, דְּעַד כָּאן לֹא נִשְׁנֵית פְּלֻגְתָּא, וְאַמַּאי לֹא פַּרְכַת עַלָהּ. אֶלָּא כִּי פָּרֵיךְ עַל לֹא נִמְנְעוּ וְכוּ'‏ דְּאֵלּוּ עָשׂוּ כְּדִבְרֵיהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כ) עוֹשִׂין כוּ'. לְבֵית הִלֵּל נַמִּי דְּאִיצְטְרִיךְ, דְּאַשְׁכְּחָן נַמִּי דְּמַחְמְרֵי בְּטֻמְאָה כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא יבמות ט״ז א: ז׳-י׳

שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ צָרַת הַבַּת מַהוּ אָמַר לָהֶם מַחֲלוֹקֶת בֵּית שַׁמַאי וּבֵית הִלֵּל. גּוּפָא בִּימֵי רִבִּי דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס הִתִּירוּ צָרַת הַבַּת לָאַחִין וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה לַחֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁחָכָם גָּדוֹל הָיָה וְעֵינָיו קָמוּ מִלָּבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ אָמְרוּ מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעוֹ אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲנִי אֵלֵךְ וְאַחֲרָיו מִי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאַחֲרָיו מִי רִבִּי עֲקִיבָא הָלְכוּ וְעָמְדוּ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ נִכְנְסָה שִׁפְחָתוֹ אָמְרָה לוֹ רַבִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בָּאִין אֶצְלָךְ אָמַר לָהּ יִכָּנְסוּ וְנִכְנְסוּ תָּפְסוֹ לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְהוֹשִׁיבָהוּ עַל מִטָּה שֶׁל זָהָב אָמַר לוֹ רַבִּי אֱמוֹר לְתַלְמִידָךְ אַחֵר וְיֵשֵׁב אָמַר לוֹ מִי הוּא רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר וְיֵשׁ לוֹ בֵּן לַעֲזַרְיָה חֲבֵרֵנוּ קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה (תהלים ל''ז) נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם תְּפָסוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ עַל מִטָּה שֶׁל זָהָב אָמַר לוֹ רַבִּי אֱמוֹר לְתַלְמִידָךְ אַחֵר וְיֵשֵׁב אָמַר לוֹ וּמִי הוּא עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף אָמַר לוֹ אַתָּה הוּא עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שֶׁשִׁמְךָ הוֹלֵךְ מִסוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ שֵׁב בְּנִי שֵׁב כְּמוֹתָךְ יִרְבּוּ בְיִשְׂרָאֵל הִתְחִילוּ מְסַבְּבִים אוֹתוֹ בַּהֲלָכוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת אָמְרוּ לוֹ צָרַת הַבַּת מַהוּ אָמַר לָהֶם מַחֲלוֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי אָמַר לָהֶם הֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא מִשְׁמָךְ אָמְרוּ הֲלָכָה כְּבֵית שַׁמַּאי אָמַר לָהֶם דּוֹסָא שְׁמַעְתֶּם אוֹ בֶן הָרְכִּינַס שְׁמַעְתֶּם אָמְרוּ לוֹ חַיֶּיךָ רַבִּי סְתָם שָׁמַעְנוּ אָמַר לָהֶם אַח קָטָן יֵשׁ לִי בְּכוֹר שָׂטָן הוּא. וְיוֹנָתָן שְׁמוֹ וְהוּא מִתַּלְמִידֵי שַׁמַאי וְהִזָהֲרוּ שֶׁלֹּא יְקַפֵּחַ אֶתְכֶם בַּהֲלָכוֹת לְפִי שֶׁיֵשׁ עִמּוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת תְּשׁוּבוֹת בְּצָרַת הַבַּת שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת אֲבָל מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁעַל מְדוּכָה זוּ יָשַׁב חַגַּי הַנָּבִיא וְאָמַר שְׁלשָׁה דְבָרִים. צָרַת הַבַּת אֲסוּרָה עַמוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִין מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית וּמְקַבְּלִים גֵּרִים מִן הַקַרְדּוּיִים וּמִן הַתַּרְמוּדִיִים:
רש״ישחכם גדול היה - וסבורים חכמים שהוא התירה:
קמו - עמדו מלראות:
אמר לו - רבי יהושע לר' דוסא אמור לתלמידך אחר וישב:
דוסא - התירו שמעתם אומרים:
או בן הרכינס - בלא דוסא:
סתם שמענו - בן הרכינס סתם ושמו לא הוזכר:
בכור שטן הוא - חריף ועומד על שמועה ועושה מעשה ואינו שב משמועתו לעשות כרבים:
עמון ומואב - ישראלים הדרים בארץ עמון ומואב שכיבש משה מסיחון ונתקדשו בקדושת א"י ועכשיו בבית שני בטלה קדושתה וזורעין בשביעית ותקנו להן מעשר ראשון ומעשר עני בשביעית כדמפרש לקמן מפני פרנסת עניים שבא"י שאין להם מה לאכול בשביעית לפי שבטל לקט שכחה ופיאה והולכים שם ונוטלים לקט שכחה ופיאה ומעשר עני:
ומקבלים גרים מן הקרדויין כו' - ולא אמרינן ממזרים הן מבנות ישראל שבאו עליהן עובדי כוכבים דאיכא רבנן דפסלי:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא קטע אחרון זה היה חלק ממעשה ארוך יותר, ומעתה מביאים את כל הענין לגופו. גופא, בימי ר' דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין. כלומר, נודע שר' דוסא התיר את צרת הבת לאחים והיה הדבר קשה לחכמים, מפני שחכם גדול היה והכרעתו כבית שמאי היתה הכרעה בעלת משקל רב. ולא יכלו לשאול אותו מיד כיון שהיה זקן מאוד ועיניו קמו (כהו) עד כדי כך שנמנע מלבא לבית המדרש.
אמרו: מי ילך ויודיעו ויברר את הענין עמו? אמר להן ר' יהושע: אני אלך. ושאלו: ואחריו מי ילך? — ר' אלעזר בן עזריה שהיה אמנם צעיר, אבל מגדולי חכמי הדור. ושוב שאלו: ואחריו מי? — ר' עקיבא. הלכו שלושת החכמים ועמדו על פתח ביתו. נכנסה שפחתו, אמרה לו: רבי, חכמי ישראל באין אצלך, אמר לה: יכנסו, ונכנסו.
תפסו ר' דוסא לר' יהושע, שאותו הכיר מכבר, והושיבהו על מטה של זהב, לפי שר' דוסא היה עשיר מופלג. אמר לו ר' יהושע: רבי, אמור לתלמידך אחר וישב. כלומר, לתלמיד חכם אחר שנמצא כאן. שבלשון כבוד נוהגים שכאשר פונים לחכם גדול קוראים לכל אדם אחר תלמידו. אמר לו: מי הוא? אמר לו ר' יהושע: ר' אלעזר בן עזריה. אמר ר' דוסא: ויש לו בן לעזריה חבירנו? שמחמת זקנתו המופלגת לא היה זמן מרובה בבית המדרש, ולא שמע עליו.
קרא עליו המקרא הזה: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם" (תהלים לז, כה), כלומר, שבנו של תלמיד חכם זוכה גם הוא עצמו להיות תלמיד חכם. תפסו והושיבו על מטה של זהב. אמר לו ר' יהושע: רבי, אמור לתלמידך אחר וישב. אמר לו: ומי הוא? אמר לו: עקיבא בן יוסף. אמר לו ר' דוסא: אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם עד סופו?! שאת שמעו של ר' עקיבא כאדם גדול שמע גם ר' דוסא. שב בני, שב, כמותך ירבו בישראל.
מפני הנימוס לא רצו לגשת מיד לנושא והתחילו מסבבים אותו בהלכות, ועסקו בהלכות שונות עד שהגיעו לצרת הבת. אמרו ליה [לו]: צרת הבת מהו דינה, האם מותרת להתייבם? אמר להן: מחלוקת בית שמאי ובית הלל היא. שאלו אותו: הלכה כדברי מי? אמר להן: הלכה כדברי בית הלל. אמרו ליה [לו]: והלא משמך אמרו שהלכה כדברי בית שמאי!
אמר להם: האם שמעתם שדוסא בן הרכינס התיר, או שבן הרכינס התיר, שמעתם? אמרו ליה [לו]: חיי רבי, סתם שמענו. כלומר, בן הרכינס. אמר להם: אם כך אין זה תמוה, כי אח קטן יש לי, בכור שטן הוא כלומר, חריף מאוד ואמיץ בדעתו כשד, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והוא זה שהתיר.
ונוסף לכך אמר: והזהרו שלא יקפח (יכה) אתכם בהלכות בענין זה. לפי שיש עמו שלש מאות תשובות (הוכחות) בצרת הבת שהיא מותרת. אבל אין אתם צריכים לחשוש לעצם הענין, כי מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו, שהיתה בתוך ביתו מדוכה, שנשמרה בגלל הזכרון שהיה כרוך בה, ואשר עליה ישב חגי הנביא, ומקובל אני כי אמר שלשה דברים בהלכה: אחד — שצרת הבת אסורה,
שני — שעמון ומואב, כלומר שטחי עבר הירדן שהיו פעם שייכים לעמון ומואב, שיש להם דין מעין ארץ ישראל ולא כמוה לגמרי, שהם, מעשרין מעשר עני בשנת השביעית. שאין השמיטה נוהגת בהם כיון שאינם מארץ ישראל, אבל מביאים מהם מעשר עני לעניי ארץ ישראל, שכן שנת השמיטה בארץ ישראל היא שנה ללא מעשרות בכלל ואף אין בשנה זו לקט שכחה ופאה ואין איפוא לעניים שבה מה לאכול בשנה זו. ועוד העיד: ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים ואין אנחנו חוששים לתערובת של ישראלים שהיו שם שנטמעו ביניהם, ואין חוששים שמא ממזרים הם ואסורים לבא בקהל.

זוהר ספר הזהר, הקדמה י״ט

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מַאי דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה ל''ח) וַיַּסֵב חִזְקִיָּהוּ פָנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' תָּא חֲזִי כַּמָּה הוּא חֵילָא תַּקִּיפָא דְּאוֹרַיְתָא וְכַמָּה הוּא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא לָא דָּחִיל מֵעִלָּאֵי וּמִתַּתָּאֵי וְלָא דָּחִיל מִמַּרְעִין בִּישִׁין דְּעָלְמָא בְּגִין דְּאִיהוּ אָחִיד בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי וְיָלִיף מִנֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא דְּהָא אוֹרַיְתָא תּוֹלִיף לְבַר נַשׁ לְמֵיזָל בְּאֹרַח קְשׁוֹט, תּוֹלִיף לֵיהּ עֵיטָא הֵיךְ יְתוּב קַמֵּי מָארֵיהּ לְבַטָּלָא הַהִיא גְּזֵרָה דַּאֲפִלּוּ אִתְגְּזָר עֲלֵיהּ דְּלָא יִתְבַּטַּל הַאי גְּזֵרָה מִיָּד אִתְבַּטַּל וְאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ וְלָא שַׁרָיא עֲלֵיהּ דְּבָר נַשׁ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְגִין כָּךְ בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְאִשְׁתַּדָּלָא בְּאוֹרַיְתָא יְמָמָא וְלֵילֵי וְלָא יִתְעֲדֵי מִנַּהּ הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (יְהוֹשֻׁעַ א') וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וְאִי אִתְעֲדֵי מִנַּהּ דְּאוֹרַיְתָא אוֹ אִתְפָּרַשׁ מִנַּהּ כְּאִלּוּ אִתְפָּרַשׁ מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, תָּא חֲזִי עֵיטָא לְבַר נַשׁ כַּד אִיהוּ סָלִיק בְּלֵילָא עַל עֲרְסֵיהּ בָּעֵי לְקַבָּלָא עֲלֵיהּ מַלְכוּתָא דִּלְעֵילָא בְּלִבָּא שְׁלִים וּלְאַקְדָּמָא לְמִמְסָר קַמֵּיהּ פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשֵׁיהּ (כְּרֵאשִׁית י''ט עַמוּד ב') אִשְׁתֵּזִיב מִכָּל מַרְעִין בִּישִׁין וּמִכָּל רוּחִין בִּישִׁין וְלָא שָׁלְטִין עֲלֵיהּ, וּבְצַפְרָא כַד קָם מֵעֲרְסֵיהּ בָּעִי לְבָרְכָא לְמָארֵיהּ וּלְמֵיעָל לְבֵיתֵיהּ וּלְמִסְגָד קַמֵּי הֵיכָלֵיהּ בִּדְחִילוּ סַגְיָא וּבָתַר כֵּן יִצְלֵי צְלוֹתֵיהּ וְיִסָב עֵיטָא מֵאִנּוּן אֲבָהָן קַדִּישִׁין דִּכְתִיב (תְּהִלִּים ה') וַאֲנִי בְרוֹב חַסְדְּךָ אָבֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ:
תרגום הזוהרפָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, מַה שֶּׁכָּתוּב, (ישעיה ל''ח) וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'. בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה חָזָק כֹּחַ הַתּוֹרָה, וְכַמָּה הִיא עֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל. כִּי כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵינוֹ יָרֵא מֵעֶלְיוֹנִים וּמִתַּחְתּוֹנִים, וְאֵינוֹ יָרֵא מֵחֳלָאִים רָעִים שֶׁבָּעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָחוּז בְּעֵץ הַחַיִּים, וְלוֹמֵד מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם. כִּי הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אֶת הָאָדָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, מְלַמֶּדֶת לוֹ עֵצָה אֵיךְ יָשׁוּב לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ לְבַטֵּל הַגְּזֵרָה. כִּי אֲפִלּוּ נִגְזָר עָלָיו שֶׁהַגְּזֵרָה לֹא תִּתְבַּטֵּל, הִיא מִתְבַּטֶּלֶת מִיָּד וְנֶעֱבֶרֶת מִמֶּנּוּ, וְאֵינָהּ שׁוֹרָה עַל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּמִשּׁוּם זֶה, צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה יוֹם וָלַיְלָה, וְלֹא יָסוּר מִמֶּנָּהּ. זֶה שֶׁכָּתוּב (יהושע א') וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְאִם הוּא סָר מִן הַתּוֹרָה, אוֹ נִפְרָד מִמֶּנָּהּ, הוּא כְּאִלּוּ נִפְרָד מֵעֵץ הַחַיִּים. בֹּא וּרְאֵה, עֵצָה לָאָדָם, כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שֶׁל מַעְלָה בְּלֵב שָׁלֵם, וּלְהַקְדִּים לִמְסוֹר אֵלָיו פִּקָּדוֹן נַפְשׁוֹ, וּמִיָּד הוּא נִצָל מִכָּל חֳלָאִים רָעִים וּמִכָּל הָרוּחוֹת הָרָעוֹת, שֶׁאֵינָן שׁוֹלְטוֹת עָלָיו. וּבַבֹּקֶר כְּשֶׁהוּא קָם מִמִּטָּתוֹ, הוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ לַאֲדוֹנוֹ וּלְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ, וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי הֵיכָלוֹ בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה. וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. וְיִקַּח עֵצָה מִן הָאָבוֹת הַקְדוֹשִׁים שֶׁכָּתוּב, (תהלים ה') וַאֲנִי בְרוֹב חַסְדְּךְ אָבֹא בֵיתֶךְ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךְ בְּיִרְאָתֶךְ.

הלכה פסוקה אורח חיים ש״ז: א׳

א. וְדַבֵּר דָּבָר שֶׁלֹּא יְהֵא דִבּוּרָךְ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרָךְ שֶׁל חוֹל הִלְכַךְ אָסוּר לוֹמַר דָּבָר פְּלוֹנִי אֶעֱשֶׂה לְמָחָר אוֹ סְחוֹרָה פְּלוֹנִית אֶקְנֶה לְמָחָר אֲפִילוּ בְּשִׂיחַת דְּבָרִים בְּטֵלִים אָסוּר לְהַרְבּוֹת:
ב. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה וְאֵינוֹ אָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת וְהוּא שֶׁיִהְיֶה שָׁם מִקְצַת חוֹלִי אוֹ יִהְיֶה צָרִיךְ לִדְבַר צוֹרֶךְ הַרְבֵּה אוֹ מִפְּנֵי מִצְוָה כֵּיצַד אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִי לַעֲלוֹת בְּאִילָן לְהָבִיא שׁוֹפָר לִתְקוֹעַ תְּקִיעָה שֶׁל מִצְוָה וְכוּ':
ג. הַבּוֹרֵר אוֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת בְּיָדוֹ לְהַנִּיחוֹ אֲפִילוּ לְבוֹ בַיּוֹם נַעֲשֶׂה כְּבוֹרֵר לְאוֹצָר וְחַיָּיב:
ד. הַבּוֹרֵר פְּסוֹלֶת מִתּוֹךְ אוֹכֶל אֲפִילוּ בְיָדוֹ אַחַת חַיָּיב:
ה. זֵיתִים וַעֲנָבִים אָסוּר לְסָחְטָן:
ו. מֻתָּר לִסְחוֹט לִימוּנִי''ם:
ז. לִתֵּן כַּרְכּוֹם בְּתַבְשִּׁיל מֻתָּר וְאֵין לָחוֹשׁ לוֹ מִשּׁוּם צוֹבֵעַ דְּאֵין צְבִיעָה בְּאוֹכְלִים:
ח. הַמְחַתֵּךְ יֶרֶק דַּק דַק חַיָּיב מִשּׁוּם טוֹחֵן:
ט. פֵּירוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הָאִילָן בְּשַׁבָּת אֲסוּרִים בּוֹ בַיּוֹם וְלָעָרֶב מֻתָּרִים מִיָּד:

מוסר ראשית חכמה, שער היראה י״ב: ל״ד-ל״ה

הַמִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע טוֹרֵד עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא וְהַמַּסְבִּיר פָּנִים לָרָשָׁע הֲרֵי זֶה מִמַרְגִּיזֵי אֵל וְהַמְרַמֶּה בִּדְרָכָיו מִתְאַבֵּל בְּסוֹפוֹ וְהַמַטֶּה אֶת חֲבֵירוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה מֵת בַּחֲצִי יָמָיו. וְהַמַּלְעִיג עַל הַמִּצְוֹת אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם. וְהַמַּלְעִיג עַל עֲנִיּוּתָן שֶׁל עֲנִיִּים סוֹף סוֹף הוּא יָגֵעַ וַאֲחֵרִים אוֹכְלִים יְגִיעוֹ. וְכָל הַמַרְגִּיל לְהַאְדִּים פְּנֵי חֲבֵירוֹ פִּנְקָסוֹ פְתוּחָה בּוֹ בַיּוֹם וְאֵין לָךְ קָשֶׁה אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּדִבְרֵי הֲבַאי. אוֹי לְמִי שֶׁהָעוֹלָם מָטְעֶה בוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁהַשָׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁנַעֲשֶׂה סַנֵיגוּרוֹ קַטֵּיגוּרוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁיִצְרוֹ מְנַצְחוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁנֶהְפַּךְ עָלָיו הַגַּלְגַּל. אוֹי לְמִי שֶׁמְאַבֵּד אֶת עֲמָלוֹ. ה' בְּרַחֲמָיו יַצִילֵנוּ מִכָּל גְּזֵירוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת בִּכְלַל וּפְרַט. יַצִילֵנוּ מִיֵצֶר הָרָע וּמִכָּל צָרָה וִיזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב