פרשת מקץ יום שני

מקץ · שני

תורה בראשית מ״א: ז׳-י׳

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:
מא (ז) וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם׃
וּבְלָעָא שֻׁבְּלַיָּא לָקְיָתָא יָת שְׁבַע שֻׁבְּלַיָּא פַּטִּימָתָא וּמָלְיָתָא וְאִתְּעַר פַּרְעֹה וְהָא חֶלְמָא:
רש״יהַבְּרִיא֖וֹת. שיינ"ש בְּלַעַז:
וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם. וְהִנֵּה נִשְׁלַם חֲלוֹם שָׁלֵם לְפָנָיו וְהֻצְרַךְ לְפוֹתְרִים:
(ח) וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כׇּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כׇּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃
וַהֲוָה בְצַפְרָא וּמִטַּרְפָּא רוּחֵיהּ וּשְׁלַח וּקְרָא יָת כָּל חָרָשֵׁי מִצְרַיִם וְיָת כָּל חַכִּימָהָא וְאִשְׁתָּעִי פַרְעֹה לְהוֹן יָת חֶלְמֵיהּ וְלֵית דְּפָשַׁר יָתְהוֹן לְפַרְעֹה:
רש״יוַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ. וּמִטַּרְפָּא רוּחֵיהּ, מְקַשְׁקֶשֶׁת בְּתוֹכוֹ כְּפַעֲמוֹן; וּבִנְבוּכַדְנֶצַּר אוֹמֵר, וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ (דניאל ב'), לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי פְעִימוֹת, שִׁכְחַת הַחֲלוֹם וְהַעֲלָמַת פִּתְרוֹנוֹ (בראשית רבה):
חַרְטֻמֵּ֥י. הַנֵּחָרִים בְּטִימֵי מֵתִים, שֶׁשּׁוֹאֲלִין בַּעֲצָמוֹת. טִימֵי הֵן עֲצָמוֹת בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, וּבַמִּשְׁנָה בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא טִימַיָּא (אהלות פי"ז), מָלֵא עֲצָמוֹת:
וְאֵין פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה. פּוֹתְרִים הָיוּ אוֹתָם, אֲבָל לֹא לְפַרְעֹה, שֶׁלֹּא הָיָה קוֹלָן נִכְנָס בְּאָזְנָיו, וְלֹא הָיָה לוֹ קוֹרַת רוּחַ בְּפִתְרוֹנָם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד וְשֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר (בראשית רבה):
(ט) וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם׃
וּמַלִּיל רַב שָׁקֵי (עִם) לְפַרְעֹה לְמֵימָר יָת סָרְחָנִי אֲנָא מַדְכַּר יוֹמָא דֵין:
(י) פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים׃
פַּרְעֹה רְגֵז עַל עַבְדוֹהִי וִיהַב יָתִי בְּמַטְּרַת בֵּית רַב קָטוֹלַיָּא יָתִי וְיָת רַב נַחְתּוֹמֵי:

נביאים מלכים א ג׳: כ״א-כ״ד

ג (כא) וָאָקֻ֥ם בַּבֹּ֛קֶר לְהֵינִ֥יק אֶת־בְּנִ֖י וְהִנֵּה־מֵ֑ת וָאֶתְבּוֹנֵ֤ן אֵלָיו֙ בַּבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֛ה לֹא־הָיָ֥ה בְנִ֖י אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדְתִּי׃
וַאֲקִימַת בְּצַפְרָא לְאוֹנָקָא יַת בְּרִי וְהָא מִית וְאִסְתַּכְּלִית בֵּיהּ בְּצַפְרָא וְהָא לָא הֲוָה בְרִי דִילֵידִית:
רש״יוָאֶתְבּוֹנֵ֤ן אֵלָיו֙. נָתַתִּי לֵב לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ.
(כב) וַתֹּ֩אמֶר֩ הָאִשָּׁ֨ה הָאַחֶ֜רֶת לֹ֣א כִ֗י בְּנִ֤י הַחַי֙ וּבְנֵ֣ךְ הַמֵּ֔ת וְזֹ֤את אֹמֶ֙רֶת֙ לֹ֣א כִ֔י בְּנֵ֥ךְ הַמֵּ֖ת וּבְנִ֣י הֶחָ֑י וַתְּדַבֵּ֖רְנָה לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
וַאֲמַרַת אִתְּתָא אוֹחֲרַנְתָּא לָא כֵן בְּרִי חַיָא וּבְרִיךְ מֵיתָא וְדָא לְדָא אֲמָרָא לָא כֵן בְּרִיךְ מֵיתָא וּבְרִי חַיָא וְדַיְנַן קֳדָם מַלְכָּא:
(כג) וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ זֹ֣את אֹמֶ֔רֶת זֶה־בְּנִ֥י הַחַ֖י וּבְנֵ֣ךְ הַמֵּ֑ת וְזֹ֤את אֹמֶ֙רֶת֙ לֹ֣א כִ֔י בְּנֵ֥ךְ הַמֵּ֖ת וּבְנִ֥י הֶחָֽי׃ {פ}
וַאֲמַר מַלְכָּא דָא אֲמָרָא דֵין בְּרִי חַיָא וּבְרִיךְ מֵיתָא וְדָא אֲמַרָא לָא כֵּן בְּרִיךְ מֵיתָא וּבְרִי חַיָא:
(כד) וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ קְח֣וּ לִי־חָ֑רֶב וַיָּבִ֥אוּ הַחֶ֖רֶב לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
וַאֲמַר מַלְכָּא אַיְתוֹ לִי חַרְבָּא וְאַיְתִיאוּ חַרְבָּא לָקֳדָם מַלְכָּא:

כתובים משלי ט׳: ג׳-ו׳

ט (ג) שָׁלְחָ֣ה נַעֲרֹתֶ֣יהָ תִקְרָ֑א עַל־גַּ֝פֵּ֗י מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃
וְשַׁדְרַת טַלְיְתָהָא דְתִקְרְיָן עַל גִיב רָמָתָא עֲשִׁינָתָא דִנְצִירָן:
רש״ישָׁלְחָה נַעֲרוֹתֶיהָ. אָדָם וְחַוָּה (סנהדרין לח.), דָּבָר אַחֵר: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן (ויקרא רבה א,ד):
מִי פֶתִי יָסוּר הֵנָּה. וְיִלְמַד אוֹתִי וְיֶחְכַּם:
(ד) מִי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה חֲסַר־לֵ֝֗ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ׃
מַן דִשְׁבַר נֵאתֵא לְוָתִי וַחֲסִיר רַעֲיָנָא אֲמַרַת לֵיהּ:
(ה) לְ֭כוּ לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י וּ֝שְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי׃
אֱתוּ אֲכוּלוּ לַחֲמִי וְאִשְׁתּוּ חַמְרָא דִמְזַגֵית:
רש״ילְ֭כוּ לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י וּ֝שְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי. בְּיַיִן שֶׁמָּזַגְתִּי:
(ו) עִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ וְ֝אִשְׁר֗וּ בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה׃
שְׁבוּקוּ מִנְכוֹן חֲסִירוּת רַעְיוֹנְכוֹן וִחְיוּ וְהַלִיכוּ בְאָרְחָא דִבְיוּנָא:
רש״יעִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ. אֶת דֶּרֶךְ הַפַּתְיוּת:
וְ֝אִשְׁר֗וּ. לְשׁוֹן פַּעַם, כְּמוֹ ״בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי״ (איוב כג: יא):

משנה משנה שבת י׳

א. הַמַּצְנִיעַ לְזֶרַע וּלְדֻגְמָא וְלִרְפוּאָה, וְהוֹצִיאוֹ בְּשַׁבָּת, חַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא. וְכָל אָדָם אֵין חַיָּב עָלָיו אֶלָּא כְשִׁעוּרוֹ. חָזַר וְהִכְנִיסוֹ, אֵינוֹ חַיָּב עָלָיו אֶלָּא כְשִׁעוּרוֹ:
ברטנורההַמַּצְנִיעַ. קֹדֶם הַשַּׁבָּת:
לְזֶרַע וּלְדֻגְמָא. לְהַרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ סַמְמָנִים וְיִקְנוּ מִמֶּנּוּ:
וְלִרְפוּאָה. וְשָׁכַח בְּשַׁבָּת לְמַה הִצְנִיעַ, וְהוֹצִיאוֹ סְתָם, חַיָּב עָלָיו בְּכָל שֶׁהוּא, שֶׁעַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנָה הוֹצִיאוֹ, וְהָא אַחְשְׁבֵיהּ:
אֶלָּא כְשִׁעוּרוֹ. כָּל אֶחָד שִׁעוּר הַמְּפֹרָשׁ בּוֹ:
חָזַר וְהִכְנִיסוֹ. זֶה שֶׁהִצְנִיעַ פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר וְהוֹצִיאוֹ, אִם נִמְלַךְ בּוֹ שֶׁלֹּא לְזָרְעוֹ וְחָזַר וְהִכְנִיסוֹ:
אֵינוֹ חַיָּב. בְּהַכְנָסָה זוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ שִׁעוּר שָׁלֵם, דְּכֵיוָן דְּנִמְלַךְ שֶׁלֹּא לְזָרְעוֹ בָּטְלָה מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם:
עיקר תוספות יום טוב(א) וְכָל שֶׁכֵּן הַמּוֹצִיא בְּשַׁבָּת לְזֶרַע וְכוּ'. גְּמָרָא:
(ב) בְּכָל שֶׁהוּא. מַשְׁמַע אֲפִלּוּ גַּרְעִין אֶחָד, וְלֹא תֵּימָא דְּכָל שֶׁהוּא דִּתְנַן הַיְנוּ פָּחוֹת מִכִּגְרוֹגֶרֶת אֲבָל כְּזַיִת לִיבָּעֵי. גְּמָרָא. וְסִיַּעְתָּא לְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם דִּלְעֵיל (פֶּרֶק ט אוֹת י):
(ג) בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ פְּשִׁיטָא, וּמְשָׁנֵי כְּגוֹן שֶׁזְּרָקוֹ לָאוֹצָר וְלֹא בִּטְּלוֹ בְּפֵרוּשׁ. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל פִּי שֶׁנִּכַּר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁלֹּא נִתְעָרֵב יָפֶה וַהֲוָה אֲמֵינָא דִּבְמִלְּתֵיהּ קַמַּיְתָא קָאֵי, קָא מַשְׁמַע לָן. וְכָתַב הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה שֶׁחָזַר וְהִכְנִיסוֹ רוֹצֶה לוֹמַר וְהוֹצִיאוֹ [וְתַנָּא לְהוֹצָאָה הַכְנָסָה קָרֵי לַהּ, וְהוּא הַדִּין לְהוֹצָאָה הַכְנָסָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב]:
ב. הַמּוֹצִיא אֳכָלִין וּנְתָנָן עַל הָאַסְקֻפָּה, בֵּין שֶׁחָזַר וְהוֹצִיאָן בֵּין שֶׁהוֹצִיאָן אַחֵר, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת. קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה פֵרוֹת וּנְתָנָהּ עַל הָאַסְקֻפָּה הַחִיצוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַפֵּרוֹת מִבַּחוּץ, פָּטוּר, עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַקֻּפָּה:
ברטנורהעַל הָאַסְקֻפָּה. שֶׁהִיא כַּרְמְלִית, כְּגוֹן שֶׁגְּבֹהָה מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד תִּשְׁעָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה:
שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת. לֹא עָשָׂה עֲקִירָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וַהֲנָחָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהֵם מְקוֹם חִיּוּב, דְּבַהֲכִי הַוְיָא מְלָאכָה גְּמוּרָה. אֶלָּא עָקַר מִמְּקוֹם חִיּוּב וְהֵנִיחַ בַּכַּרְמְלִית, שֶׁהוּא פָּטוּר בְּאוֹתָהּ הֲנָחָה, וַהֲדַר עָקַר לַהּ מִכַּרְמְלִית שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם חִיּוּב וְהֵנִיחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית עֲקִירָה מִמְּקוֹם חִיּוּב וַהֲנָחָה בִּמְקוֹם חִיּוּב בְּפַעַם אַחַת:
אַסְקֻפָּה הַחִיצוֹנָה. אִצְטַבָּא שֶׁלִּפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת לְצַד רְשׁוּת הָרַבִּים:
עַד שֶׁיּוֹצִיא. כְּלוֹמַר אֶלָּא אִם כֵּן הוֹצִיא בָּרִאשׁוֹנָה כָּל הַקֻּפָּה. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקֻפָּה מְלֵאָה קִשּׁוּאִין וּדְלוּעִין שֶׁהֵן אֲרֻכִּין וַעֲדַיִן יֵשׁ מֵהֶם לִפְנִים, אֲבָל מְלֵאָה חַרְדָּל שֶׁהֲרֵי יֵשׁ הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ כֻּלּוֹ מִבַּחוּץ, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהוֹצִיא אֶת כָּל הַקֻּפָּה וְחַיָּב:
עיקר תוספות יום טוב(ד) [וּמַיְרֵי כְשֶׁהִיא] פְּחוּתָה [בְגָבְהָהּ] מִשְּׁלֹשָׁה [טְפָחִים], דַּהֲוֵי רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה:
(ה) וְהָא דִתְנָן בְּסוֹף פֶּרֶק דִּלְעֵיל קֻפַּת הָרוֹכְלִין אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, לֹא שֶׁאִם לֹא הוֹצִיא כֻּלָּהּ שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב עַל אוֹתָן מִינִין שֶׁהוֹצִיא כֻּלָּן מִבַּחוּץ, אֶלָּא הָא אָתֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן שֶׁאִם לֹא הָיָה לוֹ יְדִיעָה בֵּינְתַיִם אֵינוֹ חַיָּב עַל כֻּלָּן אֶלָּא אַחַת, וְלֹא תֵימָא דְּמִינִין מְחַלְּקִין. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג. הַמּוֹצִיא בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ, בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ עַל כְּתֵפוֹ, חַיָּב, שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְנֵי קְהָת. כִּלְאַחַר יָדוֹ, בְּרַגְלוֹ, בְּפִיו וּבְמַרְפְּקוֹ, בְּאָזְנוֹ וּבִשְׂעָרוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ וּפִיהָ לְמַטָּה, בֵּין פֻּנְדָּתוֹ לַחֲלוּקוֹ, וּבִשְׂפַת חֲלוּקוֹ, בְּמִנְעָלוֹ, בְּסַנְדָּלוֹ, פָּטוּר, שֶׁלֹּא הוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִין:
ברטנורהשֶׁכֵּן מַשָּׂא בְנֵי קְהָת. בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ, וִימִין וּשְׂמֹאל וְחֵיק אוֹרְחָא דְּאַרְעָא:
מַרְפְּקוֹ. הַפֶּרֶק הָאֶמְצָעִי שֶׁבַּזְּרֹעַ, וּבָעֲרָבִי כָּךְ שְׁמוֹ מרפ"ק:
בַּאֲפוּנְדָתוֹ. אֵזוֹר חָלוּל:
פִּיהָ לְמַטָּה. אֵין דֶּרֶךְ הוֹצָאָה בְּכָךְ. אֲבָל פִּיהָ לְמַעְלָה דֶּרֶךְ הוֹצָאָה בְּכָךְ. פֵּרוּשׁ אַחֵר, אֲפוּנְדָתוֹ בֶּגֶד שֶׁלּוֹבֵשׁ סָמוּךְ לִבְשָׂרוֹ לְקַבֵּל הַזֵּעָה, וּרְגִילִין לַעֲשׂוֹת בּוֹ כְּעֵין כִּיסִין, וּכְשֶׁמְּהַפְּכִים אוֹתוֹ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה נִמְצָא פִּי הַכִּיס לְמַטָּה:
שְׂפַת חֲלוּקוֹ. הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל חָלוּק:
עיקר תוספות יום טוב(ו) כִּלְאַחַר. כָּתְבוּ הַתּוֹסְפוֹת דְּלְגִרְסָא זוֹ יֵשׁ לוֹמַר דִּבְרַגְלוֹ הָוֵי פֵּרוּשׁ כִּלְאַחַר יָדוֹ, וּמִיהוּ סְפָרִים דְּגַרְסֵי לְאַחַר יָדוֹ נִיחָא טְפֵי דְּהָכִי תַנְיָא בַבְּרַיְתָא בַּגְּמָרָא:
(ז) הַיְנוּ שֶׁנּוֹשֵׂא הַמַּשָּׂא עַצְמוֹ בַּזְּרֹעַ וְלֹא עַל יְדֵי כְּלִי שֶׁתּוֹלִין בַּזְּרֹעַ בַּמַּרְפֵּק, כִּי זֶהוּ דֶּרֶךְ הַמּוֹצִיאִין וְלֹא גָּרַע מִתָּלְתָה בְּסִינָר דִּלְקַמָּן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) לֹא אָתֵי לַאֲפוֹקֵי הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה, אֶלָּא אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הֶחָלוּק לַעֲשׂוֹת פִּיו הַתַּחְתּוֹן בְּעִנְיַן שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל בּוֹ:
(ט) בְּמִנְעָלוֹ בְּסַנְדָּלוֹ. מְפֹרָשִׁים בְּרֵישׁ פֶּרֶק י"ב דִּיבָמוֹת:
ד. הַמִּתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא לְפָנָיו וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו, פָּטוּר, לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו, חַיָּב. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, הָאִשָּׁה הַחוֹגֶרֶת בְּסִינָר בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ חַיֶּבֶת, שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מְקַבְּלֵי פִתְקִין:
ברטנורהלְפָנָיו וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו פָּטוּר. דְּנִתְכַּוֵּן לִשְׁמִירָה מְעֻלָּה וְעָלְתָה בְּיָדוֹ שְׁמִירָה פְּחוּתָה:
לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו חַיָּב. דְּנִתְכַּוֵּן לִשְׁמִירָה פְּחוּתָה וְעָלְתָה בְּיָדוֹ שְׁמִירָה מְעֻלָּה:
סִינָר. כְּעֵין מִכְנָסַיִם קְטַנִּים חוֹגְרוֹת אוֹתָן לִצְנִיעוּת, וְאִם תָּלְתָה בָּהֶן שׁוּם דָּבָר לְהוֹצִיא וּבָא לָהּ לְצַד אַחֵר חַיֶּבֶת:
שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר. דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת חוֹזֵר וְסוֹבֵב סְבִיבוֹתֶיהָ, וּמִתְּחִלָּה יָדְעָה שֶׁסּוֹפוֹ לְהִתְהַפֵּךְ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְקַבְּלֵי פִתְקִין. שֶׁל מֶלֶךְ. הָרָצִים הַנּוֹשְׂאִים אִגְּרוֹת נוֹתְנִים אוֹתָם בְּעֵצִים חֲלוּלִים כִּדְמוּת קָנִים וְתוֹלִים בְּצַוָּארָם, וְדֶרֶךְ אוֹתוֹ קָנֶה לִהְיוֹת חוֹזֵר וְסוֹבֵב מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו סָבִיב לְצַוָּארוֹ, וְיוֹדֵעַ הָיָה שֶׁסּוֹפוֹ לְהִתְהַפֵּךְ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(י) לְפָנָיו. וְלֹא מִיבָּעְיָא לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו דְּאִתְעָבִידָא מַחְשַׁבְתּוֹ דְּחַיָּב, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו דְּסַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וְלֹא אִתְעָבִידָא מַחְשַׁבְתּוֹ לֹא לִחַיַּב, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
(יא) וְתַנָּא קַמָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא חָשֵׁיב לֵיהּ חוֹזֵר. תּוֹסָפוֹת. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּבֶאֱמֶת אֵינוֹ חוֹזֵר כֻּלֵּי הַאי כְּמוֹ סִינָר וּבְהָא פְלִיגֵי אִי חָשֵׁיב חֲזָרָה אִי לֹא, אֲבָל אֵין לְפָרֵשׁ דִּפְלִיגֵי בַּמְּצִיאוּת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה. הַמּוֹצִיא כִכָּר לִרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב. הוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, פְּטוּרִין. לֹא יָכֹל אֶחָד לְהוֹצִיאוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, חַיָּבִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. הַמּוֹצִיא אֳכָלִין פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר בִּכְלִי, פָּטוּר אַף עַל הַכְּלִי, שֶׁהַכְּלִי טְפֵלָה לוֹ. אֶת הַחַי בַּמִּטָּה, פָּטוּר אַף עַל הַמִּטָּה, שֶׁהַמִּטָּה טְפֵלָה לוֹ. אֶת הַמֵּת בַּמִּטָּה, חַיָּב. וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, חַיָּב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר:
ברטנורההוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם פְּטוּרִים. כִּדְיָלְפִינַן (ויקרא ד) בַּעֲשׂוֹתָהּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה', הָעוֹשֶׂה אֶת כֻּלָּהּ וְלֹא הָעוֹשֶׂה מִקְצָתָהּ:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. דְּסָבַר אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין יָחִיד יָכֹל לַעֲשׂוֹתָהּ אִם עֲשָׂאוּהָ שְׁנַיִם פְּטוּרִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
אֶת הַחַי בַּמִּטָּה. עַל הַחַי לֹא מִחַיַּב בְּהוֹצָאָתוֹ אִם אֵינוֹ כָּפוּת, לְפִי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ. וְהָנֵי מִלֵּי אָדָם, אֲבָל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף לֹא, דִּכְמַאן דִּכְפוּתִין דָּמוּ:
וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת. חַיָּב אִם הוֹצִיאוֹ, דְּהוֹאִיל וּמְטַמֵּא, הוֹצָאָה חֲשׁוּבָה הִיא לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִן הַטֻּמְאָה. וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, דְּהָכִי הֲוֵי שִׁעוּרָן לְטֻמְאָה:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. אֲפִלּוּ בְּמֵת שָׁלֵם, דַּהֲוֵי מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ, דְּכָל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְסַלְּקוֹ מֵעָלָיו הַוְיָא מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ וְלָאו מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת הִיא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(יב) תֵּימַהּ לְרִ"י לָמָּה פָּטוּר, וַהֲלֹא אֲפִלּוּ בְּמַשָּׂא קַל יוֹתֵר חַיָּב כוּ'. וְאוֹמֵר רִ"י דְּמִמִּשְׁכָּן גָּמְרִינַן שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹשְׂאִים דָּבָר חַי כוּ'. תּוֹסָפוֹת:
(יג) אֲבָל בִּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה (לְעֵיל פ"ט מ"ו) אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ שָׁם. אֲבָל הָכָא יֵשׁ צֹרֶךְ בְּכֻלָּם, דִּנְבֵלָה וְשֶׁרֶץ מַצְנִיעָן לְכַלְבּוֹ וּלְשׁוּנְרוֹ, וּמֵת מַצְנִיעוֹ לְקוֹבְרוֹ. וְיָהֵיב שִׁעוּרַיְהוּ כְּטֻמְאָתָן לְחֻמְרָא. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) כְּלוֹמַר אֵינוֹ צָרִיךְ לַמֵּת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבַמִּשְׁכָּן הָיוּ צְרִיכִים לַחֲפָצִים שֶׁהוֹצִיאוּ:
ו. הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְשִׁנָּיו, וְכֵן שְׂעָרוֹ, וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן זְקָנוֹ, וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה:
ברטנורהוְכֵן שְׂעָרוֹ. הַתּוֹלֵשׁ שְׂעַר רֹאשׁוֹ בְּיָדוֹ:
וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת. שְׂעַר רֹאשָׁהּ וְקוֹלַעַת אוֹתוֹ, תַּרְגּוּם עֲבוֹת (שמות כח) גְּדִילוּ:
הַכּוֹחֶלֶת. נוֹתֶנֶת כָּחָל בְּעֵינֶיהָ:
הַפּוֹקֶסֶת. מְחַלֶּקֶת שֵׂעָר שֶׁבְּאֶמְצַע הָרֹאשׁ מִכָּאן וּמִכָּאן אֵצֶל הַצְּדָעַיִם:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת. כּוֹחֶלֶת מִשּׁוּם כּוֹתֶבֶת, גּוֹדֶלֶת וּפוֹקֶסֶת מִשּׁוּם בּוֹנָה:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים מִשּׁוּם שְׁבוּת. דְּסָבְרֵי אֵין דֶּרֶךְ כְּתִיבָה בְּכָךְ וְאֵין דֶּרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ, וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְדַוְקָא הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וּשְׂעָרוֹ בְּיָדָיו הוּא דְּפָטְרִי רַבָּנָן מֵחַטָּאת וּמִסְּקִילָה, אֲבָל הַנּוֹטֵל שְׂעָרוֹ אוֹ צִפָּרְנָיו בִּכְלִי מוֹדִים חֲכָמִים דְּחַיָּב חַטָּאת. וּמִכִּי נָטַל שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת חַיָּב. וְהַנּוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בַּיָּד חַיָּב. וְצִפֹּרֶן שֶׁפָּרְשָׁה רֻבָּהּ אוֹ שֵׂעָר שֶׁנִּתְלַשׁ רֻבּוֹ וּמְצַעֵר אוֹתוֹ, מֻתָּר לִטְּלוֹ בַּיָּד לְכַתְּחִלָּה:
הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב חַיָּב. דַּהֲוֵי כִּמְחֻבָּר, דְּיוֹנֵק מִן הַקַּרְקַע עַל יְדֵי הַנֶּקֶב, שֶׁמֵּרִיחַ לַחְלוּחִית הַקַּרְקַע, וַאֲפִלּוּ הַנֶּקֶב בְּצִדּוֹ. וְשִׁעוּר הַנֶּקֶב כְּדֵי שֹׁרֶשׁ קָטָן:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה. דְּלֹא חָשֵׁיב לֵיהּ כִּמְחֻבָּר לְחַיְּבוֹ סְקִילָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(טו) וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁמּוֹלִיכָה מִכְחוֹל סְבִיב הָעַיִן כְּאָדָם הַמּוֹלִיךְ קֻלְמוּס סְבִיב הָאוֹת, וּפָרֵיךְ וְכִי דֶּרֶךְ כְּתִיבָה בְּכָךְ. אַךְ בַּגְּמָרָא מַסִּיק כּוֹחֶלֶת מִשּׁוּם צוֹבַעַת:
(טז) וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ וְכִי דֶּרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ, אִין כִּדְדָרִישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וַיִּבֶן ה'‏ אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע, מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כוּ'‏ שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵי הַיָּם קוֹרִין לְקַלְעִיתָא בִּינִיתָא. וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וּשְׂעָרוֹ וּשְׂפָמוֹ וּזְקָנוֹ כוּ'‏ מִשּׁוּם גּוֹזֵז:
(יז) גְּמָרָא. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, כְּרַבִּי יְהוּדָה, דִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּב:
(יח) הָרַמְבַּ"ם. וְלֹא פֵּרֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר. וּבַגְּמָרָא מַשְׁמַע לְהֶפֶךְ דִּלְעַצְמוֹ יָכֹל לְאַמֵּן יָדָיו וּלְתַקְּנוֹ בְּלֹא כְּלִי יוֹתֵר מִלַּחֲבֵרוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא שבת צ״ה א: ג׳-ו׳

רַב נַחְמָן בַּר גּוּרְיָא אִקְלַע לִנְהַרְדָּעָא בָּעוּ מִינֵיהּ חוֹלֵב מִשּׁוּם מָאי מִחְיָּיב אָמַר לְהוּ מִשּׁוּם חוֹלֵב. מְחַבֵּץ מִשּׁוּם מָאי מִחְיָּיב אָמַר לְהוּ מִשּׁוּם מְחַבֵּץ. מְגַבֵּן מִשּׁוּם מָאי מִחְיָּיב אָמַר לְהוּ מִשּׁוּם מְגַבֵּן. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּךְ קָטִיל קָנֵי בְאַגְמָא הֲוָה. אָתָא שָׁאִיל בֵּי מֶדְרָשָׁא אָמְרוּ לֵיהּ חוֹלֵב חַיָּיב מִשּׁוּם מְפָרֵק. מְחַבֵּץ חַיָּיב מִשּׁוּם בּוֹרֵר. מְגַבֵּן חַיָּיב מִשּׁוּם בּוֹנֶה. הַמְכַבֵּד הַמְרַבֵּץ וְהָרוֹדֶה חַלּוֹת דְּבָשׁ שׁוֹגֵג בְּשַׁבָּת חַיָּיב חַטָּאת. הִזִּיד בְּיוֹם טוֹב לוֹקֶה אַרְבָּעִים דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מָאי טַעְמָא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּכְתִיב (ש''א י''ד) וַיִּטְבּוֹל אוֹתָהּ בְּיַעֲרַת הַדְּבָשׁ. וְכִי מַה עִנְיַן יַעַר אֵצֶל דְּבַשׁ. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ מַה יַעַר הַתּוֹלֵשׁ מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת חַיָּיב חַטָּאת. אַף חַלַת דְּבַשׁ הָרוֹדֶה מִמֶּנוּ בְּשַׁבָּת חַיָיב חַטָּאת. אֲמֵימָר שָׁרָא זִילְחָא בִמְחוּזָא אָמַר טַעְמָא מָאי אָמוּר רַבָּנָן דִּילְמָא אָתֵי לְאַשְׁווּיֵי גוּמוֹת הָכָא לִיכָּא גוּמוֹת. רָבָא תּוֹסְפָאָה אַשְׁכְּחֵיהּ לְרָבִינָא דְּקָא מִצְטָעֵר מֵהַבְלָא. וְאַמְרֵי לָהּ מַר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב אָשֵׁי דְּקָא מִצְטָעֵר מֵהַבְלָא אָמַר לֵיהּ לָא סָבַר לָהּ מַר לְהָא דְתַנְיָא הָרוֹצֶה לְרַבֵּץ אֶת בֵּיתוֹ בְשַׁבָּת מֵבִיא עֲרֵיבָה מְלֵאָה מָיִם וְרוֹחֵץ פָּנָיו בְּזָוִית זוּ יָדָיו בְּזָוִית זוּ וְרַגְלָיו בְּזָוִית זוּ וְנִמְצָא הַבַּיִת מִתְרַבֵּץ מֵאֵלָיו. אָמַר לֵיהּ לָאו אֲדַעְתָּאי. תָּנָא אִשָּׁה חֲכָמָה מְרַבֶּצֶת בֵּיתָהּ בְּשַׁבָּת וְהָאִידְנָא דִסְבִירָא לָן כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן שָׁרֵי אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה:
רש״יהמחבץ - המעמיד החלב בקיבה ול"נ מחבץ עושה כמין כלי גמי ונותן הקפוי בתוכו ומי החלב שהן נסיובי נוטפין ולועזין אותן אנקייד"ש:
המכבד - את הבית:
והמרבץ - במים להרביץ את האבק שלא יעלה:
חייב חטאת - לקמיה מפרש טעמא דהרודה חלות דבש חייב משום תולש (מחבץ חייב משום בורר) ומכבד ומרבץ משום בונה:
אחד זה ואחד זה - אחד שבת ואחד יו"ט:
משום שבות - דילמא כי כניס ליה מתמלאין הגומות שבבית מאליהן והוי בנין:
זילחא - לרבץ הבית ורצפת אבנים היתה בכל העיר:
מהבלא - שהיה אבק עולה ומרבה הבל:
לאו אדעתאי - לא הייתי זכור ורבותי פירשו לא סבירא לי:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: החולב והמחבץ (המעמיד את החלב) והמגבן (אוסף את הגבינה מן החלב), השיעור להתחייב על עשייתם בשבת — כגרוגרת. המכבד (מטאטא) את הבית, והמרבץ (מתיז) מים על הקרקע, והרודה חלות דבש, בכל אלה אם שגג בשבת — חייב חטאת, ואם הזיד ביום טוב — לוקה ארבעים מלקות, אלו דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה אינו אסור אלא משום שבות (איסור שבת שמדברי סופרים), אבל אינם אסורים מן התורה ואינו מביא קרבן, ואף אינו לוקה עליהם.
מקודם הובאה ברייתא ששנינו בה: המכבד, המרבץ, והרודה חלות דבש, אם שגג בשבת במלאכות אלה — חייב חטאת, ואם הזיד ביום טוב — לוקה ארבעים מלקות, אלו דברי ר' אליעזר. אמר ר' אלעזר: מאי טעמא [מה הטעם] של ר' אליעזר — דכתיב [שכן נאמר]: "וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש", (שמואל א, יד, כז), והדברים לכאורה תמוהים, שכן וכי מה ענין יער אצל דבש? אלא לומר לך: מה יער, התולש ממנו בשבת — חייב חטאת, אף חלות דבש, הרודה ממנו בשבת — חייב חטאת.
ב מסופר: אמימר שרא זילחא [התיר ריבוץ מים] בעיר מחוזא. אמר: טעמא מאי אמור רבנן [מה טעם אמרו חכמים] שאסור לרבץ — דילמא אתי לאשויי [שמא יבוא להשוות, ליישר] גומות שבקרקע הבית שאינה מרוצפת באבנים, הכא ליכא [כאן בעיר מחוזא אין] גומות, שכל הבתים בה היו מרוצפים באבן. ומסופר עוד: רבא תוספאה [בעל התוספתא] אשכחיה [מצאו] את רבינא בשבת דקא [שהוא] מצטער, סובל, מהבלא [מן ההבל, החום והאבק שבבית], ואמרי לה [ויש אומרים] שמר קשישא בריה [הזקן בנו] של רבא אשכחיה [מצאו] לרב אשי וראה דקא [שהוא] מצטער מהבלא [מן ההבל], אמר ליה [לו] מר קשישא לרב אשי: וכי לא סבר לה מר להא דתניא [אין אדוני מקבל את הלכה זו ששנינו בברייתא]: הרוצה לרבץ את ביתו בשבת במקום שאסור הדבר, מביא עריבה (קערה גדולה) מלאה מים ורוחץ פניו בזוית זו ומזיז את העריבה ורוחץ ידיו בזוית זו, רגליו בזוית זו, ונמצא הבית מתרבץ מאליו מן המים שניתזו כלאחר ידו. אמר ליה [לו] רב אשי: לאו אדעתאי [לא עלה על דעתי] להשתמש בעצה זו.

זוהר ספר הזהר, מקץ ה׳

פָּתַח וְאָמַר (קהלת ט) רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהָבְתָּ וְגוֹ', תָּא חֲזֵי הַאי קְרָא בְּרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ וְאוֹקְמוּהָ רְאֵה חַיִּים אִלֵּין חַיִּין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי דְּזַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ דְּזָכֵי בֵּיהּ כִּדְקָא יֵאוֹת, עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּבָהּ כְּתִיב אַהֲבָה דִּכְתִיב (ירמיה ל''א) וְאַהֲבַת עוֹלָם אַהֲבְתִּיךְ אֵימָתַי בְּשַׁעְתָּא דְּסִטְרָא דִּימִינָא אָחִיד בָּהּ דִּכְתִיב (שם) עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד, כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ בְּגִין דְּאִיהִי אִתְקַשְּׁרָת בַּחַיִּים, וְאִיהִי עוֹלָם דְּחַיִּין שַׁרְיָן בֵּיהּ דְּהָא עָלְמָא דָּא לָא שַׁרְיָן בֵּיהּ חַיִּים בְּגִין דְּאִנּוּן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְלָא מָטָאן הָכָא אִנּוּן נְהוֹרִין דְּהַהוּא שִׁמְשָׁא וְאִסְתַּלָּקוּ מֵעָלְמָא מִיּוֹמָא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּכְתִיב (ישעיה י''ג) חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְגוֹ', מַאי חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ דְּסָלִיק נְהוֹרֵיהּ וְלָא נָהִיר כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (שם נ''ז) הַצַדִּיק אָבַד וְגוֹ', כִּי הוּא חֶלְקֶךָ בַּחַיִּים דָּא הוּא שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא וּבְעֵינָן לְמֵיעָל סִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא וְשִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא דְּלָא לַאֲפְרָשָׁא לוֹן, וְדָא הוּא חוּלָקָא דְּבַר נַשׁ לְמֵיעָל בְּהוּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (קהלת ט) כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה כִּי אֵין מַעֲשֵׂה וְחֶשְׁבּוֹן וָדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמָּה הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת וְכִי הֻתְּרָה רְצוּעָה לְמֶעְבַּד בַּר נַשׁ כָּל מַה דְּיָכִיל אֶלָּא לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ כְּתִיב מַאי בְּכֹחֲךָ דָּא נִשְׁמָתֵיהּ דְּבַר נַשׁ דְּאִיהִי חֵילָא דְּבַר נַשׁ לְמִזְכֵּי בָּהּ לְעָלְמָא דֵּין וּלְעָלְמָא דְּאָתֵי, דּ''א בְּכֹחֲךָ דָּא הִיא אִשָּׁה דְּקָאֲמָרָן דְּאִיהִי חֵילָא לְאִתְתַּקָּפָא בָּהּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי וּבָעֵי בַּר נַשׁ לְמִזְכֵּי בָּהּ בְּהַאי עָלְמָא בְּהַאי חֵילָא בְּגִין דְּיִתְתַּקַּף בָּהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, מַאי טַעֲמָא בְּגִין דִּלְבָתַר דְּיִפּוֹק בַּר נַשׁ מֵהַאי עָלְמָא לֵית בֵּיהּ חֵילָא לְמֶעְבַּד מִידִי וְלוֹמָר הַשְׁתָּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֶעֱבִיד עוֹבָדִין טָבִין דְּוַדַּאי אֵין מַעֲשֵׂה וְחֶשְׁבּוֹן וָדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר וְגוֹ' אִי לָא זָכֵי בַּר נַשׁ בְּהַאי עָלְמָא לָא יִזְכֵּי בֵּיהּ לְבָתַר בְּהַהוּא עָלְמָא וְאוֹקְמוּהָ מַאן דְּלָא אַתְקִּין זַוְדִין לְמֵיהַךְ מֵהַאי עָלְמָא לָא יֵיכוּל בְּהַהוּא עָלְמָא. וְאִית עוֹבָדִין טָבִין דְּעָבִיד בַּר נַשׁ בְּהַאי עָלְמָא דְּיֵיכוּל מִנַּיְהוּ הָכָא וְכֹלָּא אִשְׁתָּאַר לְעָלְמָא דְּאָתֵי וּלְאִתְזָנָא מִנַּיְהוּ, תָּא חֲזֵי יוֹסֵף זָכָה בְּהַאי עָלְמָא וְזָכָה בְעָלְמָא דְּאָתֵי בְּגִין דְּבָעָא לְאִתְאֲחָדָא בְּאִשָּׁה יִרְאַת יְיָ כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (בראשית ל''ט) וְחָטָאתִי לֵאלֹקִים וּבְגִין כָּךְ זָכָה לְמִשְׁלָט בְּהַאי עָלְמָא וְזָכָה לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מַה כְּתִיב (שם מ''ז) וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהָכֵי אִתְחֲזֵי דְּהָא הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק אִיהוּ לָקִיט כֹּלָּא וְכָל עוֹתָרָא בֵּיהּ קַיְּמָא, וְדָא הִיא רָזָא דִּכְתִיב (שם א) וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹקִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם וְכֹלָּא אִיהוּ כִּדְקָא יָאוּת וַדַּאי יוֹסֵף בָּעֵי לְמִשְׁלָט עַל מַלְכוּתָא, וְתָא חֲזֵי כְּתִיב וַיַּרְכֵּב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה מַאן מִרְכֶּבֶת הַמִשְׁנֶה קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לֵיהּ לַצַדִיק שַׁלִּיטָא בְּגִין דְּהָא מִנֵּיהּ אִתְזָן עָלְמָא וְאִצְטְרִיךְ לְאִתְזָנָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִית לֵיהּ רְתִיכָא עִלָּאָה וְאִית לֵיהּ רְתִיכָא תַּתָּאָה, רְתִיכָא תַּתָּאָה אִיהִי מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה, וְיוֹסֵף צַדִּיק אִקְּרֵי וְלֵיהּ אִתְחֲזֵי לְמֶהֱוֵי רָכִיב עַל מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכֹלָּא אִיהוּ בְּרָזָא לְמֶהֱוֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא:
תרגום הזוהרפָּתַח וְאָמַר (קהלת ט') רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה וְגוֹ': בֹּא וּרְאֵה, מִקְרָא זֶה בְּסוֹד עֶלְיוֹן הוּא, וּבֵאֲרוּהוּ, רְאֵה חַיִּים, הוּא חַיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. כִּי אַשְׁרֵי הוּא הָאָדָם הַזּוֹכֶה בּוֹ כָּרָאוּי לִהְיוֹת. עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ: זוֹ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁבָּהּ כָּתוּב אַהֲבָה, שֶׁכָּתוּב, וְאַהֲבַת עוֹלָם אַהֲבְתִּיךְ. מָתַי, הוּא בְּעֵת שֶׁצַד הַיָּמִין אוֹחֵז בָּהּ שֶׁכָּתוּב, עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךְ: מִשּׁוּם שֶׁהִיא, נִקְשְׁרָה בַּחַיִּים, וְהִיא, עוֹלָם שֶׁשּׁוֹרִים בּוֹ חַיִּים, כִּי עוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא הַנוּקְבָא אֵין חַיִּים שׁוֹרִים בּוֹ, מִשּׁוּם, שֶׁהוּא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְאֵין אוֹרוֹתָיו שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ מַגִּיעִים כָּאן לָעוֹלָם הַזֶּה, וְנִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם בַּיּוֹם שֶׁנֶּחֱרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּתוּב, (ישעיה י''ג) חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ. מַהוּ, חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ. הַיְנוּ שֶׁאוֹרוֹ עָלָה לְמַעְלָה, וְאֵינוֹ מֵאִיר לְמַטָּה, כְּמּוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נ''ו) הַצַדִּיק אָבַד וְגוֹ'. כִּי הוּא חֶלְקְךְ בַחַיִּים: זֶה הוּא זִוּוּג הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַלְּבָנָה. וּצְרִיכִים לָבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בַּלְּבָנָה וְהַלְּבָנָה בַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁלֹּא לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם. וְזֶה הוּא חֶלְקוֹ שֶׁל הָאָדָם לָבֹא בָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו, (קהלת ט') כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךְ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךְ עֲשֵׂה וְגוֹ'. מִקְרָא זֶה יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, שֶׁאוֹמֵר, כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךְ לַעֲשׂוֹת, וְכִי הֻתְּרָה הָרְצוּעָה, שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל. וּמֵשִׁיב, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךְ כָּתוּב, מַהוּ בְּכֹחֲךְ, זֶהוּ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהוּא כֹּחוֹ שֶׁל הָאָדָם, לִזְכּוֹת לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. פֵּרוּשׁ אַחֵר, בְּכֹחֲךְ זוֹ הִיא הָאִשָּׁה שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהִיא הַכֹּחַ לְהִתְגַבֵּר בָּהּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְצָרִיךְ הָאָדָם לִזְכּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּאוֹתוֹ הַכֹּחַ, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַבֵּר בָּהּ בָּעוֹלָם הַבָּא. מַהוּ הַטַּעַם שֶׁצְרִיכִים לְהִתְגַבֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. הוּא מִשּׁוּם, שֶׁלְאַחַר שֶׁהָאָדָם יוֹצֵא מֵעוֹלָם הַזֶּה, אֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, שֶׁיֹּאמַר, עַתָּה, מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אֶעֱשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים. כִּי וַדַּאי אֵין מַעֲשֵׂה וְחֶשְׁבּוֹן וָדַעַת וְגוֹ'. וְאִם לֹא זָכָה אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא יִזְכֶּה אַחַר כָּךְ בָּעוֹלָם הַבָּא, וּבֵאֲרוּהָ, מִי שֶׁלֹּא הֵכִין צֵדָה לַדָּרֶךְ לָלֶכֶת מֵעוֹלָם הַזֶּה לֹא יֹאכַל בָּעוֹלָם הַבָּא. וְיֵשׁ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאוֹכֵל מֵהֶם כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכָל הַשָּׂכָר נִשְׁאָר לָעוֹלָם הַבָּא, לִזּוֹן מֵהֶם. בֹּא וּרְאֵה, יוֹסֵף, זָכָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְזָכָה בָּעוֹלָם הַבָּא, מִשּׁוּם שֶׁרָצָה לְהִתְיַחֵד בְּאִשָּׁה יִרְאַת ה', כְּמּוֹ שֶׁכָּתוּב, (בראשית ל''ט) וְחָטָאתִי לֵאלֹקִים, וּמִשּׁוּם זֶה זָכָה לִמְשׁוֹל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזִכָּה אֶת יִשְׂרָאֵל. מַה כְּתִיב, וַיְלַקֵּט יוֹסֵף וְגוֹ': שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת, כִּי אוֹתוֹ הַנָּהָר הַנִּמְשָׁךְ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, מְלַקֵּט הַכֹּל, וְכָל הָעֲשִׁירוּת נִמְצָא בּוֹ. וְזֶהוּ סוֹד שֶׁכָּתוּב, (שם א') וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹקִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וְהַכֹּל הוּא כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת, כִּי וַדַּאי שֶׁיּוֹסֵף, הָיָה צָרִיךְ לִמְשׁוֹל עַל הַמַּלְכוּת. וּבֹא וּרְאֵה, כָּתוּב וַיַּרְכֵּב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה. מַהוּ מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה, וּמֵשִׁיב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אֶת הַצַדִּיק, מוֹשֵׁל, מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנוּ נִזּוֹן הָעוֹלָם, וּמִמֶּנּוּ הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת נִזּוֹן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ לוֹ מֶרְכָּבָה עֶלְיוֹנָה, וְיֵשׁ לוֹ מֶרְכָּבָה תַּחְתּוֹנָה, וְהַמֶּרְכָּבָה הַתַּחְתּוֹנָה נִקְרֵאת מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה. וְיוֹסֵף נִקְרָא צַדִּיק, וְרָאוּי לוֹ לִהְיוֹת רוֹכֵב עַל מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַכֹּל הוּא בְּסוֹד הָעֶלְיוֹן, לִהְיוֹת כְּעֵין שֶׁל מַעְלָה.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י״ב: א׳-ג׳

א. אֵין מְגַלְּחִין פְּאַת הָרֹאשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים הַנָּכְרִים וְכֹהֲנֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י''ט) לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְחַיָּיב עַל כָּל פֵּאָה וּפֵאָה לְפִיכָךְ הַמְּגַלֵּחַ שְׁנֵי צְדָעָיו אֲפִילוּ בְבַת אַחַת וְהַתְרָאָה אַחַת לוֹקֶה שְׁתַיִם. אֶחָד הַמְּגַלֵּחַ הַפֵּאוֹת בִּלְבַד וּמַנִּיחַ שְׂעַר כָּל הָרֹאשׁ וְאֶחָד הַמְּגַלֵּחַ כָּל הָרֹאשׁ כְּאֶחָד לוֹקֶה הוֹאִיל וְגִלַּח כָּל הַפֵּאוֹת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּאִישׁ הַמְּגַלֵּחַ אֲבָל אִישׁ הַמִּתְגַּלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אִם כֵּן סִיֵּיעַ לַמְּגַלֵּחַ וְהַמְּגַלֵּחַ אֶת הַקָּטָן לוֹקֶה:
ב. הָאִשָׁה שֶׁגִּלְּחָה פְּאַת רֹאשׁ הָאִישׁ אוֹ שֶׁנִּתְגַלְּחָה פְּטוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ כָּל שֶׁיֵּשְׁנוֹ בְּבַל תַּשְׁחִית יֶשְׁנוֹ בְּבַל תַּקִּיף וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָה בְּבַל תַּשְׁחִית לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָקָן אֵינָה בְּבַל תַּקִּיף לְפִיכָךְ הָעֲבָדִים הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶם זָקָן אֲסוּרִים בְּהַקָּפָה:
ג. כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּיבִין חוּץ מִבַּל תַּשְׁחִית וּבַל תַּקִּיף וּבַל יְטַמֵּא כֹּהֵן לַמֵּתִים. וְכָל מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהִיא מִזְּמַן לִזְמַן וְאֵינָה תְדִירָה נָשִׁים פְּטוּרוֹת חוּץ מִקִּידוּשׁ הַיּוֹם וַאֲכִילַת מַצָה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח וַאֲכִילַת הַפֶּסַח וּשְׁחִיטָתוֹ וְהַקְהֵל וְשִׂמְחָה שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּיבוֹת:

מוסר

ספר חרדים דף מ"ח ע"א
כְּתִיב (תהלים י''ט) הַנֶּחֱמָדִים מִזָהָב וּמִפָּז רָב וְגו' בָּא לְהַלְהִיב לֵב הָעָם זָהָב לָהֶם הַמְּמַלְּאִים בָּתֵּיהֶם כֶּסֶף שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא מַטְבֵּעַ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף הַגַשְׁמִי בָּטֵל אֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם לָכֵן יִזְדַּרְזוּ לַזָהָב וְלַכֶּסֶף אֲשֶׁר שָׁם לְהוֹלִיךְ בְּיָדָם וְהַיְינוּ דְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה צַדִּיקִים מְסַגְלִים תּוֹרָה וּמִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְכֵן הָאוֹהֲבֵי תַּעֲנוּגִים יִתְלַהֵב לִבָּם לְבַקֵּשׁ לָהֶם תַּעֲנוּג דִּכְתִיב (תהלים שם) וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְגו' כְּתִיב (בראשית ו') אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ הַיְינוּ שֶׁהָיָה מִתְבּוֹדֵד עִם יוֹצְרוֹ וְאֵין לוֹ חֶבְרָה עִם בְּנֵי אָדָם אִי נָמֵי מֵרוֹב הֶרְגֵּלוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּת אַף שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ בְּנֵי אָדָם לֹא הָיוּ מַטְרִידִין דַעְתּוֹ כִּי הָיוּ כְּלֹא הָיוּ בְעֵינָיו וְהַיְינוּ דְאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלֶךָ צוּר לְרוֹמֵם לְךָ אֶכְרַע וְאֶכּוֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה כְּלוֹמַר וְאֵין חֶבְרָתָם מַטְרֶדֶת אוֹתִי לְהִתְפָּרֵד מַחֲשַׁבְתִּי מִמְּךָ כִּי כָּל הָעוֹלָם עֶדְרֵי צֹאן וְהוּא יִתְבָּרַךְ הָרוֹעֶה לְבַדּוֹ וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל פְּרָטִי וּפְרָטִי וְכָל פְּרָטִי אֵין לוֹ לְהַשְׁגִּיחַ אֶלָּא עַל הָרוֹעֶה כִּי הַכֹּל שָׁוִין לְפָנָיו וְאֵין יִתְרוֹן לָזֶה מִזֶּה וְהַיְינוּ דְאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים כ''ב) ה' רוֹעִי לֹא אֶחְסָר כִּי אֵינִי חָסֵר כִּי כֻלָּנוּ שָׁוִין וּכְמוֹ כֵּן הוּא רוֹעֶה אוֹתִי בִּפְרָטוּת כְּמוֹ לִשְׁאָר בְּרוּאָיו גַם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַזִּיקֵנִי בְּלֹא רְשׁוּתָךְ וּמִי שֶׁמַּכֶּה הִיא רְצוּעָה וְשֵׁבֶט שֶׁהָרוֹעֶה מַכֶּה אוֹתִי בָּהּ עַל דֶּרֶךְ (ישעי' י') הוֹי אַשׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּכְתִיב (ש''ב ט''ז) ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד וְאִם כֵּן שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמוּנִי:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

שמע בחצותתהילים ישראלשמות לרפואהמילוי משאלותעילוי נשמה
הערוץ של הרב ביוטיוב