חק לישראל - פרשת לך לך יום שלישי

רש״יהִנֵּה נָ֣א יָדַ֔עְתִּי. מִדְרַש אַגָּדָה עַד עַכְשָׁו לֹא הִכִּיר בָּהּ מִתּוֹךְ צְנִיעוּת שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם, וְעַכְשָׁו הִכִּיר בָּה עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה. דָּבָר אַחֵר, מִנְהַג הָעוֹלָם שֶׁעַל יְדֵי טֹרַח הַדֶּרֶךְ אָדָם מִתְבַּזֶּה, וְזֹאת עָמְדָה בְּיָפְיָהּ. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא הִנֵּה נָא הִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּשׁ לִדְאֹג עַל יָפְיֵךְ, יָדַעְתִּי זֶה יָמִים רַבִּים כִּי יְפַת מַרְאֶה אַתְּ, וְעַכְשָׁו אָנוּ בָאִים בֵּין אֲנָשִׁים שְׁחֹרִים וּמְכֹעָרִים, אֲחֵיהֶם שֶׁל כּוּשִׁים, וְלֹא הֻרְגְּלוּ בְאִשָּׁה יָפָה; וְדוֹמֶה לוֹ הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא (בר' י"ט):
ויהללו אותה אל פרעה. הִלְּלוּהָ בֵינֵיהֶם לוֹמַר הֲגוּנָה זוֹ לַמֶּלֶךְ:

נביאים ישעיהו מ״א: ו׳-י׳

רש״יאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְגוֹ׳ יֹאמַר חֲזָק לַמִּלְחָמָה, אוּלַי יַעַמְדוּ לָהֶם אֱלֹהֵיהֶם:
דֶּבֶק. שולדור״א בלע״ז:
וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, וְעָלַי יֵשׁ לַעֲזוֹר לְךָ. סוֹף הַמִּקְרָא אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אֲנִי. כָּךְ נִרְאֶה לִי חִבּוּר הָעִנְיָן לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מד ז) דּוֹרֵשׁ כָּל הָעִנְיָן בְּמַלְכִּי צֶדֶק וְאַבְרָהָם:
רָאוּ אִיִּים. אוֹתָהּ מִלְחָמָה וְיִירָאוּ. שֵׁם נִתְיָרֵא מֵאַבְרָהָם, פֶּן יֹאמַר לוֹ: הֶעֱמַדְתָּ רְשָׁעִים אֵלּוּ בָּעוֹלָם, וְאַבְרָהָם נִתְיָרֵא מִשֵּׁם, לְפִי שֶׁהָרַג אֶת בְּנֵי עֵילָם שֶׁהֵם מִשֵּׁם:
אִיִּים. כְּשֵׁם שֶׁאִיֵּי הַיָּם מְסֻיָּמִין בָּעוֹלָם, כָּךְ אַבְרָהָם וְשֵׁם הָיוּ מְסֻיָּמִין בָּעוֹלָם:
אִ֥ישׁ אֶת רֵעֵ֖הוּ יַעְזֹ֑רוּ. זֶה עוֹזֵר אֶת זֶה בִּבְרָכוֹת ״בָּרוּךְ אַבְרָם״ (בראשית יד: יט), וְזֶה עוֹזֵר אֶת זֶה בְּמַתָּנוֹת ״וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל״ (בראשית יד: כ):
אֶת צוֹרֵף. זֶה אַבְרָהָם, שֶׁהוּא צוֹרֵף אֶת הַבְּרִיּוֹת לְקָרְבָן אֶל הַשְּׁכִינָה:
אוֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא. טוֹב לִדָּבֵק בֵּאלוֹהַּ שֶׁל זֶה:
וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא הָיָה מִזֶּרַע צַדִּיקִים, עָשִׂיתִי לוֹ כָּל זֹאת, וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, הַקָּנוּי לִי מִשְּׁנֵי אָבוֹת:

רש״יוַיְחַזֵּ֤ק חָרָשׁ֙. נוֹסֵךְ הַפֶּסֶל:
אֶת צֹרֵ֔ף. הַמְּרַקְּעוֹ בְּזָהָב:
מַחֲלִ֥יק פַּטִּ֖ישׁ. בָּאַחֲרוֹנָה, כְּשֶׁהוּא מַכֶּה בְּנַחַת לְהַחֲלִיק אֶת הַמְּלָאכָה:
אֶת ה֣וֹלֶם פָּ֑עַם. הוּא הַמַּתְחִיל בָּהּ כְּשֶׁהִיא עֲשֶׁת, וּמַכֶּה בְּכָל כֹּחוֹ:
אֹמֵ֤ר לַדֶּ֙בֶק֙ ט֣וֹב ה֔וּא. עַל אוֹתָן שֶׁהָיוּ מְחַזְּרִין אַחַר קַרְקַע טוֹבָה לְדַבֵּק בָּהּ עֲשָׁשִׁיּוֹת בַּרְזֶל:
וַיְחַזֵּ֤ק. לַצֶּלֶם:
בְמַסְמְרִ֖ים לֹ֥א יִמּֽוֹט. כֻּלָּם יְחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה:
וַיְחַזֵּ֤ק חָרָשׁ֙. זֶה שֵׁם, שֶׁהָיָה נַפָּח לַעֲשׂוֹת מַסְמְרוֹת וּבְרִיחִים לַתֵּבָה:
אֶת ה֣וֹלֶם פָּ֑עַם. זֶה אַבְרָהָם, שֶׁהָלַם כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה פַּעַם אַחַת:

רש״יאַל תִּשְׁתָּ֖ע. אַל יִמַּס לִבְּךָ לִהְיוֹת כְּשַׁעֲוָה זוֹ (בראשית רבה סה יט). וְזֶה הַכְּלָל: כָּל תֵּיבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ שִׁי״ן, כְּשֶׁבָּא לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִתְפַּעֵל, הִתְפַּעֵל אוֹ יִתְפַּעֵל, הַתָּי״ו חוֹלֶקֶת וְנִכְנֶסֶת בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שָׁרְשֵׁי הַתֵּיבָה, כְּמוֹ ״וַיִּשְׁתּוֹמֵם״ (ישעיהו נט: טז), ״וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי״ (מיכה ו: טז), ״תִּשְׁתַּכָּרִין״ (שמואל א א: יד), ״תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁי״ (איוב ל: טז):

כתובים משלי ג׳: ח׳-י״ב

משנה משנה יבמות ג׳

ברטנורהאַרְבָּעָה אַחִין. חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת. דְּכֵיוָן דְּתַרְוַיְהוּ זְקוּקִין לְהַאי וּלְהַאי, קַמָּא דִּמְיַבֵּם פָּגַע בַּאֲחוֹת זְקוּקָתוֹ דְּהַוְיָא כְּאִשְׁתּוֹ:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יְקַיְּמוּ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יוֹצִיאוּ. בַּגְּמָרָא מַפְּכִינַן לָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יוֹצִיאוּ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יְקַיְּמוּ. דִּבְכָל מָקוֹם בֵּית שַׁמַּאי לְחֻמְרָא וּבֵית הִלֵּל לְקֻלָּא חוּץ מֵהַמְּקוֹמוֹת הַיְדוּעִים מִקֻּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל. וְהָכִי אָמְרִינַן בְּעָלְמָא, בֵּית שַׁמַּאי בִּמְקוֹם בֵּית הִלֵּל אֵינָהּ מִשְׁנָה, כְּלוֹמַר, כָּל הֵיכָא דְּאַשְׁכְּחָן בַּמִּשְׁנָה בֵּית שַׁמַּאי מְקִילִין, וּבֵית הִלֵּל הוּא שֶׁדַּרְכָּן לְהָקֵל וְנִמְצְאוּ עַתָּה בֵּית שַׁמַּאי עוֹמְדִים בִּמְקוֹם בֵּית הִלֵּל, אֵינָהּ מִשְׁנָה וּמְשַׁבַּשְׁתָּא הִיא וְצָרִיךְ לְהָפְכָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן הִיא מֵהַמִּשְׁנָיוֹת הַיְּדוּעוֹת שֶׁהֵם מִקֻּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל. וּבְמַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת מָנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִקֻּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל:

עיקר תוספות יום טוב(א) אַרְבָּעָה אַחִין. לֹא מִבַּעְיָא שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וּמֵתוּ, דְּתַרְוַיְהוּ עֲלֵיהּ רַמְיָא וְזִקָּתוֹ חֲמוּרָה כוּ', אֶלָּא אֲפִלּוּ אַרְבַּע דְּנָפְלֵי קָמֵי תְּרֵי אַחֵי, דְּלֹא אַלִּימָא זִיקָתָא דְּקַמָּא דִּמְיַבֵּם, דְּמָצִינוּ לְמֵימַר הַאִיךְ הִיא דְרַמְיָא עֲלֵיהּ וַאֲחוֹתָהּ עַל אָחִיו, אֲפִלּוּ הָכִי אֲסִירֵי. רַשִׁ"י:
(ב) שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. אוֹ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. עִנְיַן הַדְּבָרִים שֶׁהֵם שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁהָאַחַת מֵהֶן עֶרְוָה עִם הָאַחֶרֶת וְאִי אֶפְשָׁר לִשָּׂא שְׁתֵּיהֶן מִשּׁוּם עֶרְוָה. הָרַמְבַּ"ם. וְנָקַט אֲחָיוֹת מִשּׁוּם דְּמִנַּיְהוּ יָלְפִינַן (עַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא בְּהָרַ"ב):
(ג) וְלֵיכָּא לְמֵימַר דְּכִי חָלִיץ חַד לַחֲדָא דִּלְיַבֵּם אִידָךְ לְאִידָךְ, דְּכָל יְבָמָה שֶׁנֶּאֶסְרָה שָׁעָה אַחַת עַל יְבָמָהּ הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אָח שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים וַאֲסוּרָה לְעוֹלָם. וְלֹא דָּמֵי לְמִשְׁנָה ז'‏ פֶּרֶק ב', דְּהָתָם לָאו יְבָמָה הִיא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

עיקר תוספות יום טוב(ד) אַחַת כוּ'. בַּגְּמָרָא, הָא תָּנֵי חֲדָא זִמְנָא בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק ב'‏ אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ כוּ', וּמְשָׁנֵי צְרִיכָא, דְּאִי מֵהָתָם מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא לְמִגְזָר מִשּׁוּם שֵׁנִי, דְּהָתָם לֵיכָּא אֶלָּא חַד אַחָא, אֲבָל הָכָא דְּאִיכָּא לְמִגְזָר דִּלְמָא שֵׁנִי אָתֵי לְיִבּוּמֵי כְּאָחִיו אֵימָא לִגְזֹר, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאִי מֵהָכָא, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא שֵׁנִי וְלֹא מְיַבֵּם קָא מוּכָח דַּאֲחוֹת זְקוּקָתוֹ אֲסוּרָה וְלֹא אָתֵי לְמִשְׁרֵי בְּעָלְמָא, אֶלָּא יָדְעִינַן מִדְּהַאי מְיַבֵּם וְהַאי לֹא מְיַבֵּם דְּטַעֲמָא מִשּׁוּם דְּעֶרְוָה לֹא רַמְיָא קַמֵּיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא אֶלָּא חַד אַחָא אֵימָא לִגְזֹר דִּלְמָא אָתֵי לְמִשְׁרֵי אֲחוֹת זְקוּקָתוֹ בְּעָלְמָא, צְרִיכָא:
(ה) אָסוּר בִּשְׁתֵּיהֶן. מוֹקֵי בַּגְּמָרָא כְּגוֹן דְּנָפְלָה הָךְ דְּאֵינָהּ חָמוֹת בְּרֵישָׁא, דְּכִי נָפְלָה הֶחָמוֹת בְּרֵישָׁא וְאָזַל חָתָן וְיִבֵּם הָךְ דְּאֵינָהּ חָמוֹת, הַוְיָא חָמוֹת לְגַבֵּי אִידָךְ יְבָמָה שֶׁהֻתְּרָה וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהֻתְּרָה, דְּתַחְזֹר לְהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) אִסּוּר מִצְוָה. בַּגְּמָרָא הָא תָּנִינָא חֲדָא זִמְנָא בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק ב'‏ אִסּוּר מִצְוָה כוּ'. וּמְשָׁנֵי הָתָם אִסּוּר מִצְוָה לְחוּדָא, הָכָא אִסּוּר מִצְוָה וַאֲחוֹתָהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא מִשּׁוּם מִצְוָה עָבוּד רַבָּנָן שֶׁתִּתְקַיֵּם מִצְוַת יִבּוּם וְלֹא הֶעֱמִידוּ אִסּוּר זִקָּה דְּמִדִּבְרֵיהֶם לֶאֱסֹר אֶת אֲחוֹתָהּ הֵיכָא דְּהַוְיָא עָלָיו אִסּוּר מִצְוָה, קָא מַשְׁמַע לָן:

עיקר תוספות יום טוב(ז) אַחַת. בַּגְּמָרָא הָא תוּ לָמָּה לִי הַיְנוּ הַךְ מַה לִּי לְחַד מַה לִּי לִתְרֵי. צְרִיכָא. דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָתָם מִשּׁוּם דְּאִיכָּא שֵׁנִי דְּמוּכָח, אֲבָל הָכָא דְּלֵיכָּא שֵׁנִי דְּקָמוּכָח שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן מִתְיַבְּמוֹת וְאָתוּ לְמִשְׁרֵי אֲחוֹת זְקוּקָה, וְאֵימָא לֹא לְיַבְּמָן, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָכָא אַדְּרַבָּא תַּרְוַיְהוּ מוֹכְחֵי אַהֲדָדֵי שֶׁזֶּה לֹא יוּכַל לִשָּׂא אֶת הָאַחֶרֶת, וְכֵן זֶה, מוּכָח מִלְּתָא שֶׁזּוֹ אֲסוּרָה עַל זֶה וְזוֹ עַל זֶה, לְפִיכָךְ לֵיכָּא אֲחוֹת זְקוּקָה, אֲבָל אִידָךְ לֹא, צְרִיכָא:
(ח) וְזוֹ כוּ'. גְּמָרָא זוֹ לְמִעוּטֵי אִסּוּר מִצְוָה לָזֶה וְאִסּוּר מִצְוָה לָזֶה. וּצְרִיכָא, דְּמַהוּ דְּתֵימָא כִּי לֹא אָמְרִינַן אוֹקֵי אִסּוּר מִצְוָה בִּמְקוֹם אִסּוּר עֶרְוָה לְהִתְיַבֵּם אֲחוֹתָהּ הֵיכָא דְּאֵין אִסּוּר מִצְוָה אֶלָּא בָּאַחַת וְלַשֵּׁנִי שְׁתֵּיהֶן זְקוּקוֹת, דְּאִיכָּא לְמִגְזָר מִשּׁוּם שֵׁנִי, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְמִגְזָר מִשּׁוּם שֵׁנִי אֵימָא לְהַאי אוֹקִימְנָא אִסּוּר מִצְוָה בִּמְקוֹם אִסּוּר עֶרְוָה, וְכֵן לְהַאי וְלִיַבְּמוּ, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאָתֵי נַמִּי שַׁפִּיר דְּלֹא תָּנֵי וְזוֹ כוּ'‏ בְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל, דְּאִם כֵּן לֹא אָתֵי לְמִעוּטֵי מִידֵי דְּאִסּוּר מִצְוָה בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לָהּ הָתָם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

עיקר תוספות יום טוב(ט) אִשָּׁה וּבִתָּהּ. דְּהָנֵי שְׁכִיחַ טְפֵי שֶׁיִּהְיוּ נְשׂוּאוֹת לִשְׁנֵי אַחִין מִבִּתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ הַשְּׁנוּיוֹת בַּתְּחִלָּה בְּרֵישׁ מְכִילְתִּין, לְהָכִי נַקְטִינְהוּ, וְהוּא הַדִּין לְכָל הָעֲרָיוֹת. וְהָא דְּפָרִישׁ לְהוּ תַּנָּא הָכָא נִרְאֶה לִי דְּמִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן נַקְטֵיהּ, דְּלֹא תֵימָא דַּוְקָא בְּאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ פָּלֵיג דְּמִינָהּ יָלִיף וּבִשְׁאָר עֲרָיוֹת מוֹדֶה, דְּכֻלָּהּ מַתְנִיתִין מִשּׁוּם דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן נָקְטָה:
(י) הֲרֵי כוּ'. דִּסְבִירָא לֵיהּ יֵשׁ זִקָּה, לְפִיכָךְ חוֹלְצוֹת מִדְּאוֹרַיְתָא וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת מִדְּרַבָּנָן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(יא) הַיְנוּ כְּשֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי אָח אֶחָד, דְּנַעֲשׂוּ צָרוֹת, דִּכְשֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי שְׁנֵי יְבָמִין לֹא פָּלֵיג, וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְּלֹא פָּלֵיג בְּאַרְבָּעָה אַחִין לְעֵיל. תּוֹסָפוֹת וְהָרַמְבַּ"ם:
(יב) אַחַת כוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּמִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן קָתָנֵי לָהּ דְּמַהוּ דְּתֵימָא הוֹאִיל וּסְבִירָא לֵיהּ דְּזִקָּה דְּאוֹרַיְתָא לִגְזֹר בְּאַחַת מֵהֶן עֶרְוָה מִשּׁוּם אֲחָיוֹת דְּעָלְמָא וְלֹא לְיַבֵּם לַאֲחוֹתָהּ שֶׁל הָעֶרְוָה, קָא מַשְׁמַע לָן:
(יג) חוֹלְצוֹת. פָּרֵיךְ בַּגְּמָרָא הָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּזִקָּה דְּאוֹרַיְתָא וְלִפְטֹר בְּלֹא חֲלִיצָה כוּ', וּמְשָׁנִי גְּזֵרָה מִשּׁוּם דְּהַאי אִסּוּר מִצְוָה דְּעָלְמָא שֶׁאֵינָהּ אֲחוֹת עֶרְוָה, דְּאָתוּ לִפְטֹר נַמִּי בְּלֹא חֲלִיצָה, שֶׁיֹּאמְרוּ דְּאִסּוּר מִצְוָה הֲוֵי כְּעֶרְוָה וְיוֹצֵאת בְּלֹא חֲלִיצָה, וּבַאֲחוֹתָהּ דְּאִסּוּר מִצְוָה נַמִּי גָּזְרוּ לַחְלֹץ. וְאַף עַל גַּב דִּבְעֶרְוָה לֹא גָּזְרוּ מִשּׁוּם אֲחוֹתָהּ, שָׁאנֵי עֶרְוָה דְּכֻלֵּי עָלְמָא גְמִירֵי לָהּ וְיָדְעוּ דְּלֹא רַמְיָא קַמֵּיהּ, וַאֲחוֹתָהּ לָאו אֲחוֹת זְקוּקָתוֹ הִיא וְלֹא אָתֵי לְמִשְׁרֵי בְּעָלְמָא, אֲבָל עֶרְוָה דְּנַעֲשׂוֹת צָרוֹת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָאו כֻּלֵּי עָלְמָא גְּמִירֵי לַהּ וְאִי אַתְיָא וּמַפְּקָא בְּלֹא חֲלִיצָה אָתֵי נַמִּי לְמֵיפָק אֲחוֹתָהּ שֶׁהוּא אִסּוּר מִצְוָה בְּלֹא חֲלִיצָה וְנָפֵיק מִינָהּ חוּרְבָא לְאִסּוּר מִצְוָה דְּעָלְמָא:

ה. שְׁלֹשָׁה אַחִין, שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֶחָד מֻפְנֶה, מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת, וְעָשָׂה בָהּ מֻפְנֶה מַאֲמָר, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו הַשֵּׁנִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, וְהַלָּה תֵצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט וּבַחֲלִיצָה, וְאֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה. זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ, אוֹי לוֹ עַל אִשְׁתּוֹ וְאוֹי לוֹ עַל אֵשֶׁת אָחִיו:

ברטנורהוְאֶחָד מֻפְנֶה. בְּלֹא אִשָּׁה:
אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. דְּקָסָבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי בַּעֲלַת מַאֲמָר הִיא חֲשׁוּבָה כִּכְנוּסָה, וּכְשֶׁנָּפְלָה אֲחוֹתָהּ לְאַחַר כֵּן לֹא מִתְּסְרָה מִשּׁוּם אֲחוֹת זְקוּקָה:
וְהַלָּה תֵצֵא. אַף מִן הַחֲלִיצָה, מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה:
מוֹצִיא אִשְׁתּוֹ בְגֵט. דְּלֹא אַלִּים מַאֲמָר לְשַׁוְיָהּ כִּכְנוּסָה, וְזוֹ אוֹסַרְתָּהּ מִשּׁוּם אֲחוֹת זְקוּקָה. וּצְרִיכָה גֵּט מִפְּנֵי הַמַּאֲמָר דַּהֲוֵי קִדּוּשִׁין בְּמִקְצָת וְלֹא פָּקְעֵי קִדּוּשִׁין בְּלֹא גֵּט, וּצְרִיכָה חֲלִיצָה דְּהוֹאִיל וְלֹא הֲוֵי מַאֲמָר קִדּוּשִׁין גְּמוּרִין עֲדַיִן זְקוּקָתוֹ הִיא וּצְרִיכָה חֲלִיצָה לְזִקָּתָהּ. וּבְרֵישָׁא יָהֵיב לָהּ גִּטָּא, וַהֲדַר חָלִיץ לָהּ. וְכֵן הֲלָכָה:

עיקר תוספות יום טוב(יד) וְהוּא הַדִּין בְּנָשׂוּי נָכְרִית, אֶלָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּסַגִּי לֵיהּ נַמִּי בְּמֻפְנֶה, דְּאִלּוּ בְּמַתְנִיתִין אַחֲרִינָא לֹא סַגִּי לֵיהּ בְּמֻפְנֶה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(טו) וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י כִּכְנוּסָה דַּמְיָא. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דִּלְבֵית שַׁמַּאי אֲפִלּוּ מִדְּאוֹרַיְתָא:
(טז) לְפִי שֶׁהַמַּאֲמָר דּוֹחֶה לַאֲחוֹתָהּ דְּחִיָּה גְּמוּרָה. וְהָנֵי מִילֵי בִּיבָמָה דְּחַזְיָא לְכֻלְּהוּ מִילֵי דִּיבָמָה, לְהִתְיַבֵּם וְלַחְלֹץ, כִּי הָכָא, הִלְכָּךְ חַזְיָא לְמִקְצָתַיְהוּ לְמַאֲמָר לִדְחוֹת אֲחוֹתָהּ דְּחִיָּה גְמוּרָה, אֲבָל בְּרֵישׁ פִּרְקִין דְּקֹדֶם שֶׁיַּעֲשֶׂה מַאֲמָר כְּבָר נָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן וְלֹא חַזְיָן לְכֻלְּהוּ מִילֵי דִּיבָמָה, דְּהָא לֹא מָצֵי לְיִבּוּמֵי, הִלְכָּךְ לְמִקְצָתָהּ לְמַאֲמָר נַמִּי לֹא חַזְיָא שֶׁתִּדְחֶה אֶת אֲחוֹתָהּ דְּחִיָּה גְּמוּרָה, וּמִשּׁוּם הָכִי תְּנַן הָתָם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יְקַיְּמוּ דַּוְקָא בְּדִיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה לֹא מָצֵי חַד לַעֲשׂוֹת מַאֲמָר וְתִדָּחֶה אֲחוֹתָהּ וְהַלָּה יַכְנִיסֶנָּה, מִשּׁוּם דְּלֹא חַזְיָא לְכֻלְּהוּ לֹא חַזְיָא לְמִקְצָתָהּ, כַּמְּפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא:
(יז) זוֹ הִיא כוּ'. לְמַעֵט הַךְ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּבְמִשְׁנָה ז'‏ פֶּרֶק י"ג דְּקָאָמַר נַמִּי אוֹי לוֹ כוּ', אֶלָּא אִי כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אִי כְּרַבִּי מֵאִיר דִּפְלִיגֵי הָתָם. גְּמָרָא:
(יח) אוֹי לוֹ כוּ'. כְּלוֹמַר רָאוּי לוֹ לְהִצְטַעֵר שֶׁהִפְסִיד אִשְׁתּוֹ בְּלֹא פְּשִׁיעָתוֹ, וּמִשּׁוּם הָכִי בִּשְׁאָר דּוּכְתֵי בְּפֶרֶק ד'‏ וּבְפֶרֶק י"ד דְּתָנֵי נַמִּי תֵּצֵא אִשְׁתּוֹ כוּ'‏ לֹא קָתָנֵי אוֹי לוֹ, מִשּׁוּם דִּבְהַנְהוּ אִיהוּ דְּאַפְסִיד אֲנַפְשֵׁיהּ דְּפָשַׁע שֶׁהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּסָפֵק. תּוֹסָפוֹת:

ו. שְׁלֹשָׁה אַחִין, שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית, מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת, וְכָנַס נָשׂוּי נָכְרִית אֶת אִשְׁתּוֹ, וָמֵת, הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה, וּשְׁנִיָּה מִשּׁוּם צָרָתָהּ. עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר, וָמֵת, נָכְרִית חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. שְׁלֹשָׁה אַחִים, שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית, מֵת הַנָּשׂוּי נָכְרִית, וְכָנַס אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ, וָמֵת, הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה, וּשְׁנִיָּה מִשּׁוּם צָרָתָהּ. עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר, וָמֵת, נָכְרִית חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת:

ברטנורהנָכְרִית. שֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה לֹא לְזוֹ וְלֹא לְזוֹ:
נָכְרִית חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. הוּא הַדִּין אַף עַל גַּב דְּלֹא עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, וָמֵת, נָכְרִית מִחְלַץ חָלְצָה יִבּוּמֵי לֹא מְיַבְּמָהּ, דְּהַוְיָא לָהּ צָרַת אֲחוֹת אִשָּׁה בְּזִקָּה. וְהַאי דְּקָתָנֵי מַאֲמָר, לַאֲפוֹקֵי מִדְּבֵית שַׁמַּאי דְּאָמְרֵי מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר וַאֲפִלּוּ חֲלִיצָה נַמִּי לֹא תִּבָּעֵי, קָא מַשְׁמַע לָן דִּצְרִיכָה חֲלִיצָה:

עיקר תוספות יום טוב(יט) הָרִאשׁוֹנָה. לַנְּפִילָה. רַשִׁ"י:
(כ) וְתָמְהוּ הַתּוֹסָפוֹת דַּהֲרֵי כְּבָר תָּנֵי לַאֲפוֹקֵי מִבֵּית שַׁמַּאי, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאִי לָאו מִשְׁנָה יְתֵרָה הֲוָה דַּיְקִינַן מַתְנִיתִין כְּפַשְׁטָא דְּמַשְׁמַע דַּוְקָא עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר:
(כא) הָרִאשׁוֹנָה. לַנִּשּׂוּאִין. רַשִׁ"י. וְהַתּוֹסָפוֹת גָּרְסוּ הַשְּׁנִיָּה:

ז. שְׁלֹשָׁה אַחִים, שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית, מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת, וְכָנַס נָשׂוּי נָכְרִית אֶת אִשְׁתּוֹ, וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׁנִי, וְאַחַר כָּךְ מֵת נָשׂוּי נָכְרִית, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית, הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אֶחָת. שְׁלֹשָׁה אַחִים, שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית, גֵּרֵשׁ אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ, וּמֵת נָשׂוּי נָכְרִית, וּכְנָסָהּ הַמְּגָרֵשׁ, וָמֵת, זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ, וְכֻלָּן שֶׁמֵּתוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת:

עיקר תוספות יום טוב(כב) וּמֵהָרַמְבַּ"ם לָמַד כֵּן, שֶׁכָּתַב לְפִי שֶׁאֲנִי מְסֻפָּק אִם אֲסוּרָה מִשּׁוּם עֶרְוָה וְתִהְיֶה צָרָתָהּ פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה כוּ'‏ אוֹ אֲסוּרָה עָלָיו מִדְּרַבָּנָן כוּ'‏ וְהִיא כְּמוֹ שְׁנִיָּה וְצָרַת שְׁנִיָּה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת, וּלְפִיכָךְ תַּחְלֹץ לְהַחְמִיר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וּבְחִבּוּרוֹ חָזַר בּוֹ וּפָסַק בִּפְשִׁיטוּת דְּהִיא וְצָרָתָהּ פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה כוּ', וְהוּא מְבֹאָר בַּגְּמָרָא דְּכָל יְבָמָה שֶׁאֵינִי קוֹרֵא בָהּ בִּשְׁעַת נְפִילָה כוּ'‏ הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אָח שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים, וְכֵן כָּתְבוּ כָּל הַפּוֹסְקִים לַהֲלָכָה מְרֻוַּחַת. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
(כג) גֵּרֵשׁ כוּ'‏ וּמֵת כוּ'. וְקָשֶׁה, דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק א'‏ תְּנַן וְכֻלָּן שֶׁגֵּרְשׁוּ מֻתָּרִין, וְאִלּוּ הָכָא טַעֲמָא שֶׁגֵּרֵשׁ וְאַחַר כָּךְ מֵת נָשׂוּי נָכְרִית, אֲבָל מֵת וְאַחַר כָּךְ גֵּרֵשׁ לֹא הֻתְּרָה לְפִי שֶׁקֹּדֶם שֶׁגֵּרְשָׁהּ הָיְתָה זְקוּקָה לִשְׁנֵי אֶחָיו נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וַהֲוָה לֵיהּ צָרַת אֲחוֹת אִשָּׁה בְּזִקָּה וְהִלְכָּךְ אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית. וְתֵרֵץ הָרִי"ף דְּהָתָם גַּבֵּי עֶרְוָה כְּגוֹן דְּגֵרְשָׁהּ מִקַּמֵּי דְּנָפְלָה לָהּ קַמֵּי יְבָמָהּ מַהֲנֵי בָהּ גֵּרוּשִׁין, דְּכִי נָפְלָה צָרָה קַמֵּי יָבָם בְּהֶתֵּרָא נָפְלָה קַמֵּיהּ, אֲבָל הָכָא גַּבֵּי נָכְרִית כֵּיוָן דְּבִשְׁעַת נְפִילָה בְּאִסּוּר זִקָּה נָפְלָה קַמֵּיהּ לֹא מַהֲנֵי בָהּ גֵּרוּשִׁין וְלֹא מִידֵי. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת וְאִם תֹּאמַר וְהַאֵיךְ כְּנָסָהּ הַמְּגָרֵשׁ, וְהָא הֲוָה לֵיהּ צָרַת אֲחוֹת אִשָּׁה בְּזִקָּה, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא חָשַׁב צָרַת אֲחוֹת אִשָּׁה בְּזִקָּה אֶלָּא כְּשֶׁמֵּת אָחִיו וְנָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְפָנָיו, אֲבָל כְּשֶׁחַי לֹא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֵבִיא דֵּעוֹת הַפּוֹסְקִים אִי בָּעִינַן כְּנָסָהּ דַּוְקָא אוֹ אֲפִלּוּ לֹא כְּנָסָהּ:

ברטנורהוְכֻלָּן. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עֲרָיוֹת, שֶׁהָיוּ בָּהֶן לְאָחִיו קִדּוּשֵׁי סָפֵק אוֹ גֵּרוּשֵׁי סָפֵק, דְּהַוְיָא סְפֵק צָרַת עֶרְוָה:
חוֹלֶצֶת. וְלֹא מִפְטְרָה בְּלֹא כְּלוּם, דְּדִלְמָא לָאו צָרַת עֶרְוָה הִיא:
סָפֵק קָרוֹב לוֹ. שֶׁהָיוּ שְׁמֹנֶה אַמּוֹת מְצֻמְצָמוֹת בֵּינֵיהֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם קוֹנוֹת לוֹ שָׁם, וּזְרָקוֹ סָפֵק בְּאַרְבַּע אַמּוֹתָיו סָפֵק בְּאַרְבַּע אַמּוֹתֶיהָ:

עיקר תוספות יום טוב(כד) לְמַאי דְּפֵרֵשׁ הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק א'‏ דְּבָבָא מְצִיעָא דְּאַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים (וְעַיֵּן פֶּרֶק ד'‏ דְּפֵאָה מִשְׁנָה ג'‏ בְּהָרַ"ב) לֹא תַּקִּינוּ הָא דְּקָאָמַר הָכָא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לָאו דַּוְקָא אֶלָּא בְּסִמְטָא אוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וְקָרוּ לֵיהּ רְשׁוּת הָרַבִּים לְפִי שֶׁאֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד. הָרַ"ן:
(כה) זֶהוּ כוּ'. לְמִעוּטֵי זְמָן, דְּלֵיכָּא בְּקִדּוּשִׁין כַּמְּבֹאָר בַּגְּמָרָא. וּמְסַפְּקָא לְרִ"י כָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים אִי מַהֲנֵי בְּקִדּוּשִׁין אוֹ לֹא, דְּכֵיוָן דְּאֵין צָרִיךְ זְמָן מַה לָּנוּ אִם אֵין עָלָיו עֵדִים. תּוֹסָפוֹת:
(כו) גֵּרוּשִׁין כוּ'. הָנֵי גִטִּין פְּסוּלִים הֵם, וְאִם נִשֵּׂאת הַוָּלָד כָּשֵׁר כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק ט'‏ דְּגִטִּין, וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְּחוֹלֶצֶת צָרָתָהּ, כֵּיוָן דְּגִטָּא הוּא, דְּאִם נִשֵּׂאת הַוָּלָד כָּשֵׁר וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת כֵּיוָן דְּלָאו גִּטָּא מְעַלְיָא הוּא, הִלְכָּךְ אִי שָׁרֵית לֵיהּ אָמְרֵי אֱינָשֵׁי צָרַת עֶרְוָה מִתְיַבֶּמֶת. וְסָפֵק גֵּרוּשִׁין דְּקָתָנֵי לָאו דַּוְקָא, דְּהָא וַדַּאי כָּשֵׁר מִדְּאוֹרַיְתָא וּפָסוּל וַדַּאי מִדְּרַבָּנָן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְזֶהוּ דְּגֵרוּשִׁין לָאו דַּוְקָא דְּלֹא אָתֵי לְמִעוּטֵי מִידֵי דְּכָל שֶׁיֵּשׁ בְּקִדּוּשִׁין יֵשׁ בְּגֵרוּשִׁין, אֶלָּא אַגַּב קִדּוּשִׁין נָקַט. גְּמָרָא:

ט. שְׁלֹשָׁה אַחִין נְשׂוּאִין שָׁלֹשׁ נָכְרִיוֹת, וּמֵת אַחַד מֵהֶן, וְעָשָׂה בָהּ הַשֵּׁנִי מַאֲמָר, וָמֵת, הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת, שֶׁנֶאֱמַר (דברים כה), וּמֵת אַחַד מֵהֶם יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, שֶׁעָלֶיהָ זִקַּת יָבָם אֶחָד, וְלֹא שֶׁעָלֶיהָ זִקַּת שְׁנֵי יְבָמִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מְיַבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִיָּה. שְׁנֵי אַחִין נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וּמֵת אַחַד מֵהֶן, וְאַחַר כָּךְ מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׁנִי, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית, הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אֶחָת:

ברטנורהזִקַּת שְׁנֵי יְבָמִין. דְּכָל זְמַן שֶׁלֹּא כְּנָסָהּ זֶה עֲדַיִן זִקַּת רִאשׁוֹן עָלָיו, וְנִתּוֹסְפָה עָלָיו זִקַּת שֵׁנִי בִּשְׁבִיל הַמַּאֲמָר, וּכְשֶׁמֵּת נוֹתְרוּ עָלֶיהָ זִקַּת שְׁנֵי יְבָמִין:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וְכוּ'. דְּקָסָבַר מְסַפְּקָא לָן אִי מַאֲמָר קוֹנֶה לְגַמְרֵי אוֹ לֹא קָנֵי כְּלָל, לְכָךְ מְיַבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה, דְּאִי מַאֲמָר קָנֵי לֹא הֲוֵי עֲלָהּ אֶלָּא זִקַּת שֵׁנִי, וְאִי מַאֲמָר לֹא קָנִי לֹא הֲוֵי עֲלָהּ אֶלָּא זִקַּת הָרִאשׁוֹן:
וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִיָּה. דַּחֲדָא לֹא מְפַטְּרָהּ בְּבִיאַת אִידָךְ, דְּדִלְמָא מַאֲמָר לֹא קָנֵי וַהֲווֹ שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִשְּׁנֵי בָּתִּים. וְיִבּוּמֵי תַּרְוַיְהוּ לֹא, דְּדִלְמָא מַאֲמָר קָנֵי וַהֲווֹ שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאַף עַל גַּב דְּאָמְרִינַן בְּמַתְנִיתִין דְּזִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין דְּאוֹרַיְתָא מִקְּרָא דִּיבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, בַּגְּמָרָא מוּכָח דְּזִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין דְּרַבָּנָן הִיא, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד מִתְיַבְּמוֹת:

עיקר תוספות יום טוב(כז) נְשׂוּאִין. הֲוָה מָצֵי לְמִנְקַט וְאֶחָד מֻפְנֶה. תּוֹסָפוֹת:
(כח) דִּתְנַן בְּמִשְׁנָה י"ח פֶּרֶק ד'‏ דְּאַחַת פּוֹטֶרֶת כֻּלָּן, וְאִי שָׁרֵית לֵיהּ הֲוָה אֲמִינָא לַחְלֹץ לְבַעֲלַת זִקַּת שְׁנֵי יְבָמִין וּלְיַבֵּם לְאִידָךְ, חָיְשִׁינַן דִּלְמָא בִּשְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד אָתֵי נַמִּי לַחְלֹץ בְּרֵישָׁא וְהָדַר לְיִבּוּמֵי, וְהָא קָאֵי עֲלֵהּ בְּלֹא יִבְנֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה שׁוּב לֹא יִבְנֶה. גְּמָרָא:

י. שְׁנַיִם שֶׁקִדְּשׁוּ שְׁתֵּי נָשִׁים, וּבִשְׁעַת כְּנִיסָתָן לַחֻפָּה הֶחֱלִיפוּ אֶת שֶׁל זֶה לָזֶה, וְאֶת שֶׁל זֶה לָזֶה, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִים מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ. הָיוּ אַחִין, מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח. וְאִם הָיוּ אֲחָיוֹת, מִשּׁוּם אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ. וְאִם הָיוּ נִדּוֹת, מִשּׁוּם נִדָּה. וּמַפְרִישִׁין אוֹתָן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, שֶׁמָּא מְעֻבָּרוֹת הֵן. וְאִם הָיוּ קְטַנּוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לֵילֵד, מַחֲזִירִין אוֹתָן מִיָּד. וְאִם הָיוּ כֹהֲנוֹת, נִפְסְלוּ מִן הַתְּרוּמָה:

ברטנורההָיוּ אַחִין. אַף מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח וְכוּ'. אַף עַל גַּב דְּקַיְמָא לָן אֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר, אִית לֵיהּ לְהַאי תַּנָּא דִּבְאִסּוּר כּוֹלֵל וְאִסּוּר מוֹסִיף וְאִסּוּר בַּת אַחַת כִּי הָכָא, אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר, וְחַיָּב לְהָבִיא קָרְבָּן עַל כָּל אִסּוּר וְאִסּוּר:
וּמַפְרִישִׁין אוֹתָן. שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לְבַעֲלֵיהֶן:
שֶׁמָּא מְעֻבָּרוֹת הֵן. וְהַוְּלָדוֹת מַמְזֵרִים, וּבָעִינַן הַבְחָנָה בֵּין זֶרַע כָּשֵׁר לְזֶרַע פָּסוּל, שֶׁלֹּא יִתְלוּ הָעֻבָּרִים בְּבַעֲלֵיהֶן:
וְאִם הָיוּ כֹהֲנוֹת. בְּנוֹת כֹּהֲנִים:
נִפְסְלוּ מִתְּרוּמָה. מִלֶּאֱכֹל בִּתְרוּמַת בֵּית אָבִיהָ אֲפִלּוּ אַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֶנְסָה:

עיקר תוספות יום טוב(כט) הֶחֱלִיפוּ. בַּגְּמָרָא תָּנֵי הֻחְלְפוּ. דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי, הָא דִתְנַן שֶׁמָּא מְעֻבָּרוֹת הֵן, הָא לָאו הָכִי שַׁרְיָן, וְאִי בְּמֵזִיד מִי שַׁרְיָא:
(ל) לְשׁוֹן רַשִׁ"י, כְּשֶׁקִּדֵּשׁ רְאוּבֵן אֶת רָחֵל תְּחִלָּה נֶאֶסְרָה עַל שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח וְאֵשֶׁת אִישׁ, הַיְנוּ בַּת אַחַת. חָזַר שִׁמְעוֹן וְקִדֵּשׁ לֵאָה, מִגּוֹ דְּאָסְרוּ לֵיהּ הָנָךְ קִדּוּשִׁין בְּכֻלְּהוּ שְׁאָר אַחְוָתָא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה, אָסְרֵי לֵיהּ נַמִּי בְּאֵשֶׁת אָחִיו מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה, וְאַף עַל גַּב דַּאֲסוּרָה עֲלֵיהּ וְקַיְמָא, הַיְנוּ אִסּוּר כּוֹלֵל, וַעֲדַיִן רָחֵל זוֹ מֻתֶּרֶת לִרְאוּבֵן בַּעֲלָהּ. פֵּרְסָה נִדָּה, מִגּוֹ דְּאִתּוֹסַף אִסּוּר עֲלַהּ לְגַבֵּי בַּעֲלָהּ מִשּׁוּם נִדָּה, אִתּוֹסַף בָּהּ נַמִּי אִסּוּר לְגַבֵּי שִׁמְעוֹן, וַהֲרֵי אִסּוּר מוֹסִיף. עַד כָּאן. וְכֵן נֶאֶסְרָה לֵאָה עַל רְאוּבֵן כְּשֶׁקִּדְּשָׁהּ שִׁמְעוֹן, בְּאִסּוּר אֵשֶׁת אָח וְאֵשֶׁת אִישׁ, אַף עַל גַּב דַּאֲסוּרָה עֲלֵיהּ וְקַיְמָא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה, מִגּוֹ דְּאִתּוֹסַף בָּהּ אִסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ לְכֻלֵּי עָלְמָא וְאִסּוּר אֵשֶׁת אָח לְגַבֵּי שְׁאָר אַחִים, אִתּוֹסַף בָּהּ נַמִּי לְגַבֵּי רְאוּבֵן:
(לא) כְּלוֹמַר וּנְשׂוּאוֹת לְיִשְׂרָאֵל, דְּהַשְׁתָּא לֹא מַהֲנֵי זְנוּת דְּאֹנֶס לְאוֹסְרָהּ עַל בַּעֲלָהּ, אֲפִלּוּ הָכִי נִפְסְלוּ מִן הַתְּרוּמָה לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ, וְכֵן לִנָּשֵׂא לְכֹהֵן:

גמרא יבמות ל׳ א: ח׳-י״א

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כָּל יְבָמָה שֶׁאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָהּ בִּשְׁעַת נְפִילָה יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אָח שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים וַאֲסוּרָה מָאי קָא מַשְׁמַע לָן תָּנֵינַן הֲרֵי זוּ אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אֶחָת. מַהוּ דְתֵימָא הֲנֵי מִילֵי הֵיכָא דְלָא אִיחַזְיָא לָהּ בִּנְפִילָה רִאשׁוֹנָה אֲבָל הֵיכָא דְאִיחַזְיָא לָהּ בִּנְפִילָה רִאשׁוֹנָה אֵימָא תִּשְׁתָּרֵי קָא מַשְׁמַע לָן. הָא נַמֵי תָּנֵינָא שְׁנֵי אַחִים נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אַחַיּוֹת מֵת אֶחָד מֵהֶם וְאַחַר כַּךְ מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׁנִי הֲרֵי זוּ אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אֶחָת. מַהוּ דְתֵימָא הָתָם הוּא דְאִדְחֵי לָהּ מֵהָאי בֵּיתָא לְגַמְרֵי אֲבָל הָכָא דְלֹא אַדְחֵי לָהּ מֵהָאי בֵּיתָא לְגַמְרֵי אֵימָא מִגּוֹ דְחַזְיָא לְהַאי נְשׂוּי נָכְרִית חַזְיָא נַמֵי לְהָאי קָא מַשְׁמַע לָן:

רש״י[מתני'] שעה אחת - בנפילה ראשונה כשנפלה מאחיו הראשון:
בנפילה ראשונה - כל זמן נפילה ראשונה היתה אשתו קיימת שהיא אחותה:
אבל היכא דאיתחזיא בנפילה ראשונה - כגון שמתה אשתו אחר מיתת אחיו ולא כנסה נשוי נכרית:
דאידחיא לה מהאי ביתא לגמרי - שנפלה ואין כאן אחר אלא זה בעל אחותה נדחית ונפטרת לשוק ואין עליה צד זיקה עוד:
אבל היכא דלא אידחיא מהאי ביתא לגמרי - בשעת נפילה שהיה שם נשוי נכרית וזקוקה לייבם אימא מיגו דחזיא לנשוי נכרית עדיין זיקתה עליה וכי מתה אחותה ועודה בנפילה תתייבם לזה בנפילה:
קמ"ל - רב יהודה דלא:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץה משנה היו שלשה אחין, שנים מהם נשואים לשתי אחיות ואחד נשוי לנכרית, מת אחד מבעלי אחיות, וכנס הנשוי לנכרית את אשתו, ומתה אשתו של האח השני (הנשוי לאחות), ואחר כך מת נשוי נכרית — הרי זו האחות אסורה עליו, על האח שנשאר, עולמית. ואף שעכשיו איננה עוד אחות אשתו, שהרי אשתו כבר מתה ואחות אשתו לאחר מיתת אשתו מותרת, הואיל ונאסרה עליו כבר שעה אחת, שכאשר נפלה לייבום בראשונה (לפני שכנסה הנשוי נכרית) היתה אסורה לו משום אחות אשתו, הריהי נאסרת עליו לעולם ופוטרת את צרתה הנכרית.
ומשיבים: משום שאת המשנה אפשר היה להבין באופן אחר, מהו דתימא [שתאמר]: הני מילי [דברים אלה] אמורים היכא [במקום] שלא איחזיא לה [ראויה] בנפילה ראשונה, בפעם הראשונה שנפלה לפניו לייבום, שהרי כשמת בעלה הראשון היתה אסורה לזה משום אחות אשתו שאשתו מתה רק אחרי שייבם אותה אחיו, ואז נאסרה לעולם, אבל היכא דאיחזיא לה [במקום שהיתה ראויה] בנפילה ראשונה, כשנפלה לפניו לייבום בראשונה שבטל בינתיים האיסור ממנה, כגון כשמתה אשתו לפני שאחיו ייבם אותה ונעשית ראויה לו, אימא תישתרי [אמור שתהיה מותרת], על כן קא משמע לן [השמיע לנו] רב שאף אז אסורה עליו לעולם.
ומקשים: הא נמי תנינא [זו גם כן שנינו], שהרי נאמר במשנה להלן: שני אחין נשואים לשתי אחיות, מת אחד מהם, ואחר כך מתה אשתו של השני — הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת כשנפלה לפניו והיתה אשתו שהיא אחותה עדיין בחיים!
ומשיבים: גם משם אי אפשר היה ללמוד הלכה כללית. מהו דתימא [שתאמר]: התם הוא דאידחי לה מהאי ביתא [שם זו שנדחתה מבית זה], מביתו של אדם זה, לגמרי, שכיון שחובת הייבום חלה רק על האח הנותר, וכיון שנאסרה עליו משעת נפילה נפטרה לגמרי מחובת ייבום, אבל הכא [כאן] במקרה של רב מדובר דלא אידחי לה מהאי ביתא [שלא נדחתה מבית זה] לגמרי, שהרי עדיין זקוקה היא לייבום לאח אחר, ואם כן אימא [אמור]: מיגו דחזיא להאי [מתוך שהיא ראויה לזה] הנשוי נכרית, שהיא מותרת לו, חזיא נמי להאי [ראויה גם כן לזה] לאח השני, לאחר שמתה אשתו, שהרי לא נפטרה לגמרי מחובת ייבום — על כן קא משמע לן [השמיע לנו] רב שבכל מקרה, כל שנאסרה שעה אחת, הרי היא אסורה עולמית.

זוהר ספר הזהר, לך לך י״ב

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא מִצְרָיְמָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב כַּאֲשֶׁר קָרַב מִבְּעֵי לֵיהּ, מַאי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב אֶלָּא כְּדִכְתִיב (שמות י''ד) וּפַרְעֹה הִקְרִיב דְּאִיהוּ אִקְרִיב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל לְתִיּוּבְתָּא אוֹף הָכָא הִקְרִיב גַּרְמֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כִּדְקָא יָאוּת, לָבֹא מִצְרָיְמָה לְאַשְׁגָּחָא בְּאִנּוּן דַּרְגִין וּלְאִתְרַחֲקָא מִנַּיְהוּ וּלְאִתְרַחֲקָא מֵעוֹבָדֵי מִצְרַיִם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה תָּא חֲזֵי כֵּיוָן (ס''א בְּגִין) דְּנָחַת אַבְרָהָם לְמִצְרַיִם בְּלָא רָשׁוּ אִשְׁתַּעְבִּידוּ בְּנוֹי בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאָה שָׁנִים דְּהָא כְּתִיב וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה וְלָא כְּתִיב רָד מִצְרַיִם וְאִצְטַעַר כָּל הַהוּא לֵילְיָא בְּגִנַּהּ דְּשָׂרָה, וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ וְכִי עַד הַהִיא שַׁעְתָּא לָא הַוָּה יָדַע אַבְרָהָם דְּאִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה הֲוָת, אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ דְּעַד הַהִיא שַׁעְתָּא לָא אִסְתַּכַּל בְּדִיּוּקָנָא דְּשָׂרָה בְּסַגִּיאוּת צְנִיעוּתָא דַּהֲוָת בֵּינֵיהוֹן וְכַד קָרִיב לְמִצְרַיִם אִתְגַלְיָא אִיהִי וְחָמָא בָּהּ, דּ''א בַּמֶּה יָדַע אֶלָּא עַל יָדָא דְּטוֹרַח אוֹרְחָא בַּר נַשׁ מִתְבַּזֶּה וְהִיא קַיְּמָא בְּשַׁפִּירוּ דִּילָהּ וְלָא אִשְׁתַּנֵּי, דּ''א הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי דְּחָמָא עִמָּהּ שְׁכִינְתָּא וּבְגִין כָּךְ אִתְרַחַץ אַבְרָהָם וְאָמַר אֲחוֹתִי הִיא, וּמִלָּה דָּא אִסְתַּלַּק לִתְרֵי גְּוַנִּין, חַד כְּמַשְׁמָעוֹ, וְחַד כְּדִכְתִיב (משלי ז') אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ, וּכְתִיב אִמְרִי נָא אֲחוֹתִי אָתְּ וּכְתִיב (דברים ה') וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ, לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ כְּלַפֵּי שְׁכִינָה אָמַר בַּעֲבוּרֵךְ יִיטַב לִי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִגְלָלֵךְ, בְּגִין דְּבְדָא יִסְתַּלַּק בַּר נַשׁ וְיִזְכֶּה לְאִסְתַּלַּק לְאוֹרְחָא דְּחַיֵּי:

תרגום הזוהרוַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא מִצְרַיְמָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כַּאֲשֶׁר קָרַב, וְלָמָּה אוֹמֵר כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (שמות י''ד) וּפַרְעֹה הִקְרִיב, שֶׁהוּא הִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אַף כָּאן הִקְרִיב, יוֹרֶה שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּרָאוּי. לָבֹא מִצְרָיְמָה פֵּרוּשׁוֹ, לְהִסְתַּכֵּל בְּאֵלּוּ הַמַּדְרֵגוֹת, שֶׁבְּמִצְרַיִם וּלְהִתְרַחֵק מֵהֶן, וּלְהִתְרַחֵק מֵעוֹבְדֵי מִצְרַיִם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֹּא וּרְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁיָרַד לְמִצְרַיִם בְּלִי רְשׁוּת, נִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים. שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרָיְמָה וְלֹא כָּתוּב שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רֵד מִצְרַיִם. וְעַל כֵן נִצְטָעֵר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בִּשְׁבִיל שָׁרָה. וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי וְגוֹ' יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְכִי עַד אָז, עוֹד לֹא יָדַע אַבְרָהָם שֶׁהִיא אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה, וּמֵשִׁיב, אֶלָּא שֶׁבֵּאֲרוּהָ, דְּעַד אָז לֹא הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּצוּרָתָהּ שֶׁל שָׂרָה, מֵרוֹב הַצְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר קָרַב לְמִצְרַיִם הִיא נִתְגַלְּתָה, וְרָאָה אוֹתָהּ. פֵּרוּשׁ אַחֵר לְפָרֵשׁ מֵאַיִן יָדַע עַד שֶׁאָמַר שֶׁאָמַר הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי. כִּי עַל יְדֵי טוֹרַח הַדֶּרֶךְ הָאָדָם מִתְבַּזֶּה, וְעִם זֶה, הִיא עָמְדָה בְּיָפְיָהּ וְלֹא נִשְׁתַּנְּתָה. עַל כֵּן יָדַע אָז יוֹתֵר מִתָּמִיד שֶׁהִיא יְפַת מַרְאֶה. וּמִלָּה זוֹ אֲחוֹתִי הִיא, מִתְבָּאֶרֶת בִּשְׁנֵי פָּנִים, אֶחָד כְּמַשְׁמָעוֹ, דְּהַיְנוּ אֲחוֹתִי. וְאֶחָד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (משלי ז') אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ. וְכָתוּב כָּאן אִמְרִי נָא אֲחוֹתִי אָתְּ, וְהַמִּלָּה אָתְּ פֵּרוּשׁוֹ הַשְּׁכִינָה, וְכֵן כָּתוּב (דברים ה') וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ, שֶׁגַּם שָׁם פֵּרוּשׁוֹ הַשְּׁכִינָה. לְמַעַן יִיטַב לִי בַּעֲבוּרֵךְ אָמַר כְּלַפֵּי הַשְּׁכִינָה, וְכֵן וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִגְלָלֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁבָּזֶה מִתְעַלֶּה הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים.

הלכה פסוקה יורה דעה רמ״ח: ד׳

א. כָּל אָדָם חַיָּב לִתֵּן צְדָקָה אֲפִילוּ עָנִי הַמִתְפַּרְנֵס מִן הַצְדָקָה חַיָּיב לִיתֵּן מִמַּה שֶׁיִתְּנוּ לוֹ וּמִי שֶׁנּוֹתֵן פָּחוּת מִמַּה שֶׁרָאוּי (לוֹ) לִיתֵּן ב''ד כּוֹפִין אוֹתוֹ וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכּוֹת מַרְדּוּת עַד שֶׁיִּתֵּן מַה שֶּׁאֲמָדוּהוּ לִיתֵּן וְיוֹרְדִים לִנְכָסָיו בְּפָנָיו וְלוֹקְחִין מִמֶּנּוּ מַה שֶׁרָאוּי לוֹ לִיתֵּן:

ב. מְמַשְׁכְּנִים עַל הַצְדָקָה אֲפִילוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת:

ג. יְתוֹמִים אֵין פּוֹסְקִין עֲלֵיהֶם צְדָקָה אֲפִילוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים אֲפִילוּ יֵשׁ לָהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה אֶלָא אִם כֵּן פּוֹסְקִים עֲלֵיהֶם לִכְבוֹדָם כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא לָהֶם שֵׁם:

ד. גַּבָּאֵי צְדָקָה אֵין מְקַבְּלִים מֵהַנָּשִׁים וּמֵהָעֲבָדִים וּמֵהַתִּינוֹקוֹת אֶלָּא דָבָר מוּעָט אֲבָל לֹא דָבָר גָּדוֹל שֶׁחֶזְקָתוֹ גָזוּל אוֹ גָנוּב מִשֶּׁל אֲחֵרִים וְכַמָּה הוּא דָבָר מוּעָט הַכֹּל לְפִי עוֹשֶׁר הַבְּעָלִים וַעֲנִיּוּתָם וְהַנֵּי מִילֵי בִסְתָמָא אֲבָל אִם הַבַּעַל מוֹחֶה אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא אָסוּר לְקַבֵּל מֵהֶם:

מוסר ספר חסידים מ״ד

שָׁנוּ בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי מִי שֶׁסָּרַח עַל חֲבֵירוֹ תְּחִלָה וְהָלַךְ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָה וְלֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ יַעֲשֶׂה שׁוּרוֹת שֶׁל בְנֵי אָדָם וִיפַיְיסֶנוּ בִפְנֵיהֶם הֲדָא הוּא דְאָמַר (איוב לג) יָשׁוֹר עַל אֲנָשִׁים וַיֹאמֶר חָטָאתִי לִפְלוֹנִי וַהֲרֵי נִחָמְתִּי וְאִם עָשָׂה כֵּן פָּדָה נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת דִּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (שם) פָּדָה נַפְשׁוֹ מֵעֲבוֹר בַּשָּׁחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסִי הֲדָא דְאַמְרֵי בְּאוֹתוֹ שֶׁלֹא הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵירוֹ אֲבָל הוֹצִיא שֵׁם רָע אֵין לוֹ מְחִילָה עוֹלָמִית. צִיעֵר אָדָם כְּאִלוּ צִיעֵר עוֹלָם מָלֵא שֶׁכָּל מַה שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּאָדָם. רָקַק בְּפָנָיו וְלֹא הִגִיעַ בוֹ הָרוֹק פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם אֲפִילוּ צִיעֵר כָּל שֶׁהוּא עַל כָּל צַעַר וְצַעַר שֶׁהוּא מְצַעֵר אֶת חֲבֵירוֹ יֵעָנֵשׁ בִידֵי שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב) כִּי עַל כָּל אֵלֶה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בְּמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם. רַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מָאי עַל כָּל נֶעֱלָם. זֶה הַהוֹרֵג כִּינָה בִּפְנֵי חֲבֵירוֹ וְנִמְאַס בָּהּ וְיֵשׁ אוֹמְרִים זֶה הָרוֹקֵק וְלָכֵן כָּל יִרְאֵי ה' הַצַדִיקִים אֲשֶׁר אֵין הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדָם יִהְיוּ נִזְהָרִים לִמְחוֹל מִיַד לְהוֹרֵג כִּינָה אוֹ רוֹקֵק אוֹ עוֹשֶׂה כָּל דְבַר מָאוּס שֶׁלֹא יִהְיֶה נִכְשַׁל עַל יָדָם:

תורה בראשית י״ב: י״א-ט״ו