פרשת לך לך יום רביעי

לך לך · רביעי

תורה בראשית י״ב: ט״ז-י״ג: א׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:

יב (טז) וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־ל֤וֹ צֹאן־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃

וּלְאַבְרָם אוֹטִיב בְּדִילַהּ וַהֲווֹ לֵיהּ עָאן וְתוֹרִין וַחֲמָרִין וְעַבְדִין וְאַמְהָן וְאַתְנָן וְגַמְלִין:

רש״יוּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב. פַּרְעֹה בעבורה:
וינגע ה' וגו'. בְּמַכַּת רָאתָן לָקָה, שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לוֹ (בראשית רבה):
(ואת ביתו כְּתַרְגּוּמוֹ וְעַל אֱנַשׁ בֵּיתֵהּ וּמִדְרָשׁוֹ לְרַבּוֹת כֹּתָלָיו וְעַמּוּדָיו וְכֵּלָיו בְּרַשִׁ"י יָשָׁן):
ויעל אברם וגו' הנגבה. לָבֹא לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה, לְהַר הַמּוֹרִיָּה; וּמִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן, מִדָּרוֹם לְצָפוֹן הוּא מְהַלֵּךְ, שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁמּוֹכִיחַ בַּמַּסָּעוֹת וּבִגְבוּלֵי הָאָרֶץ:

(יז) וַיְנַגַּ֨ע יְהֹוָ֧ה ׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּית֑וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃

וְאַיְתִי יְיָ עַל פַּרְעֹה מַכְתָּשִׁין רַבְרְבִין וְעַל אֱנַשׁ בֵּיתֵיהּ עַל עֵיסַק שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם:

רש״יעַל דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י. עַל פִּי דִּבּוּרָהּ; אוֹמֶרֶת לַמַּלְאָךְ הַךְ, וְהוּא מַכֶּה;

(יח) וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃

וּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַאֲמַר מָה דָא עֲבַדְתְּ לִי לְמָא לָא חַוֵּיתָא לִי אֲרֵי אִתְּתָךְ הִיא:

(יט) לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃

לְמָא אֲמַרְתְּ אֲחָתִי הִיא וּדְבָרִית יָתַהּ לִי לְאִתּוּ וּכְעַן הָא אִתְּתָךְ דְּבַר וְאִיזֵיל:

רש״יקַ֥ח וָלֵֽךְ. לֹא כַאֲבִימֶלֶךְ שֶׁאָמַר לוֹ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ, אֶלָּא אָמַר לוֹ לֵךְ וְאַל תַּעֲמֹד, שֶׁהַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי זִמָּה הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם: (יחזקאל כ"ג):

(כ) וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

וּפַקֵּיד עֲלוֹהִי פַּרְעֹה גּוּבְרִין וְאַלְוִיאוּ יָתֵיהּ וְיָת אִתְּתֵיהּ וְיָת כָּל דִּילֵיהּ:

רש״יוַיְצַ֥ו עָלָ֛יו. עַל אוֹדוֹתָיו, לְשַׁלְּחוֹ וּלְשָׁמְרוֹ:
וַֽיְשַׁלְּח֥וּ. כְּתַרְגּוּמוֹ וְאַלְוִיאוּ:

יג (א) וַיַּ֩עַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכׇל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃

וּסְלִיק אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִתְּתֵיהּ וְכָל דִּילֵיהּ וְלוֹט עִמֵּיהּ לְדָרוֹמָא:

נביאים ישעיהו מ״א: י״א-ט״ז

מא (יא) הֵ֤ן יֵבֹ֙שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃

הָא יִבָּהֲתוּן וְיִתְכַּנְעוּן כָּל עַמְמַיָא דַהֲווֹ מִתְגָרִין בָּךְ יְהוֹן כִּלְמָא וְיֵבְדוּן אֱנָשֵׁי דִינָךְ:

(יב) תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃

תַּבְעִינוּן וְלָא תַשְׁכְּחִינוּן לְאַנְשֵׁי מַצוּתָךְ יְהוֹן כִּלְמָא וּכְלָא מִדָעַם גַבְרִין דַהֲווֹ מִתְגָרִין לְמֶעְבַּד עִמָךְ קְרָב:

(יג) כִּ֗י אֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מַחֲזִ֣יק יְמִינֶ֑ךָ הָאֹמֵ֥ר לְךָ֛ אַל־תִּירָ֖א אֲנִ֥י עֲזַרְתִּֽיךָ׃ {ס}

אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ מַתְקֵיף יְמִינָךְ דַאֲמָרִית לָךְ לָא תִדְחַל מֵימְרִי בְסַעֲדָךְ:

(יד) אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

לָא תִדַחְלוּן שִׁבְטַיָא דְבֵית יַעֲקֹב זַרְעִיתָא דְיִשְׂרָאֵל מֵימְרִי בְסַעֲדְכוֹן אֲמַר יְיָ וּפָרִיקְכוֹן קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל:

רש״יתּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב. מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב הַחֲלָשָׁה כְּתוֹלַעַת, שֶׁאֵין לָהּ גְּבוּרָה אֶלָּא בְּפִיהָ (תנחומא בשלח ט). תּוֹלַעַת – וירמונ״א בְּלַעַ״ז:
מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל. מִסְפַּר יִשְׂרָאֵל:

(טו) הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּיפִיּ֑וֹת תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָע֖וֹת כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃

הָא שַׁוִיתֵיכוֹן לְמוֹרַג תַּקִיף חֲדַת מָלֵי סִמְפּוֹרִין תְּקָטֵיל פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא וּתְשֵׁיצֵי וּמַלְכוּתָא כְּמוֹצָא תְשַׁוֵי:

רש״ילְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ. כְּלִי הוּא שֶׁל עֵץ וְכָבֵד, וְעָשׂוּי חֲרִיצִים חֲרִיצִים כְּעֵין כְּלִי נַפָּחִים שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁקּוֹרִין לימ״א בלע״ז, וְגוֹרְרִין עַל הַקַּשִּׁין שֶׁל שִׁבֳּלִין וּמְחַתְּכָן עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ תֶּבֶן דַּק:
חָדָ֔שׁ. כְּשֶׁהוּא חָדָשׁ, עַד שֶׁלֹּא הֻחְלְקוּ פִּיּוֹת חֲרִיצָיו, הוּא חוֹתֵךְ הַרְבֵּה, אֲבָל מִשֶּׁנִּתְיַשַּׁן, הֻחְלְקוּ פִּיּוֹת חֲרִיצָיו:
בַּ֖עַל פִּיפִיּ֑וֹת. הֵם חִדּוּדֵי הַחֲרִיצִין:

(טז) תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֔ה בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃ {ס}

תְּדִרִינוּן וְרוּחָא תִטְלוּנוּן וּמֵימְרֵהּ כְּעַלְעוֹלָא לְקַשָׁא יְבַדֵר יַתְהוֹן וְאַתְּ תְּבוּעַ בְּמֵימְרָא דַייָ בְּקַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל תִּשְׁתַּבַּח:

רש״יתִּזְרֵם֙. תִּזְרֶה אוֹתָם כְּבַמִּזְרֶה לָרוּחַ:
וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם. מֵאֲלֵיהֶם לְגֵיהִנֹּם:

כתובים משלי ג׳: י״ג-י״ח

ג (יג) אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מָצָ֣א חׇכְמָ֑ה וְ֝אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה׃

טוּבוֹהִי לְבַר נָשָׁא דְאַשְׁכַּח חָכְמָתָא וּבַר נָשָׁא דְמַבִּיעַ בְּיוּנְתָּא:

רש״יאַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מָצָ֣א חׇכְמָ֑ה וְ֝אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה. שֶׁלּוֹמֵד חָכְמָה עַד שֶׁשְּׁגוּרָה הִיא לְהוֹצִיא מִפִּיו:
חָרוּץ. מִין זָהָב הוּא:
וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. הַמִּתְקָרְבִים לָהּ, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן תְּמִיכָה שֶׁבְּסֵפֶר זֶה – שֶׁהוּא אוֹחֵז בָּהּ:

(יד) כִּ֤י ט֣וֹב סַ֭חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף וּ֝מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃

מְטוּל דְטָבָא תִּגְרוּתָהּ מִן תִּגְרוּתָא דְסִימָא וּמִן דַהֲבָא סְנִינָא עֲלַלְתָּהּ:

רש״יכִּ֤י ט֣וֹב סַ֭חְרָהּ מִסְּחַר כָּ֑סֶף. כָּל חִלּוּפִין שֶׁאָדָם מַחֲלִיף בִּסְחוֹרָה, זֶה נוֹטֵל זֶה וְזֶה נוֹטֵל זֶה. אֲבָל הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: שְׁנֵה לִי פִּרְקְךָ וַאֲנִי אֶשְׁנֶה לְךָ פִּרְקִי, נִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד:

(טו) יְקָ֣רָה הִ֭יא (מפניים) [מִפְּנִינִ֑ים] וְכׇל־חֲ֝פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃

יַקִירָא הִיא מִן כֵּיפֵי טָבָתָא וְכָל מִדָעַם לָא פָחֵים לֵיהּ:

רש״יוְכׇל חֲ֝פָצֶ֗יךָ. כָּל חֲמֻדּוֹתֶיךָ:
לֹ֣א יִֽשְׁווּ בָֽהּ. לֹא יִהְיוּ שָׁוִין בְּשָׁוְיָהּ וְדָמֵיהֶן בְּדָמֶיהָ:

(טז) אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹד׃

נוּגְדָא דְיוֹמָתָא בִימִינָהּ וּבִשְׂמָאלָהּ עוּתְרָא וִיקָרָא:

רש״יבִּֽימִינָ֑הּ. לַמְּיַמִּינִים בָּהּ וְעוֹסְקִים בָּהּ לִשְׁמָהּ, אֹרֶךְ יָמִים, וְכָל שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְלַמַּשְׂמִאילִים בָּהּ, שֶׁעוֹסְקִים בָּהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, מִכָּל מָקוֹם עֹשֶׁר וְכָבוֹד יֵשׁ (שבת סג.):

(יז) דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכׇל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם׃

אָרְחָתָהָא אָרְחָתָא דְבוּסְמָא וְכֻלְהוֹן הֲלִיכָתָהָא שְׁלָמָא:

(יח) עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃ {פ}

אִילָנָא דְחַיֵי הִיא לְאִלֵין דְמִתְחַזְקִין בָּה וְאִלֵין דְמִתְעַסְקִין בָהּ טוּבֵיהוֹן:

רש״ילַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ. לָאוֹחֲזִים בָּהּ, כְּמוֹ ״וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ״ (שמות ד: ד):

משנה משנה בבא קמא ג׳

א. הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וּשְׁבָרָהּ, פָּטוּר. וְאִם הֻזַּק בָּהּ, בַּעַל הֶחָבִית חַיָּב בְּנִזְקוֹ. נִשְׁבְּרָה כַדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻחְלַק אֶחָד בַּמַּיִם, אוֹ שֶׁלָּקָה בַחֲרָסֶיהָ, חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּמִתְכַּוֵּן, חַיָּב. בְּאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן, פָּטוּר:

ברטנורההַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד וְכוּ'‏ וּשְׁבָרָהּ פָּטוּר. לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בַּדְּרָכִים:
וְאִם הֻזַּק בָּהּ בַּעַל הֶחָבִית חַיָּב. וַאֲפִלּוּ הִפְקִירָהּ, שֶׁכָּל הַמַּפְקִיר נְזָקָיו שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ רְשׁוּת מִתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹתָן, כְּאִלּוּ לֹא הִפְקִירָן:
אוֹ שֶׁלָּקָה בַחֲרָסֶיהָ חַיָּב. דְּסָבַר נִתְקַל פּוֹשֵׁעַ הוּא וְלָאו אֹנֶס הוּא, וּלְכָךְ חַיָּב:
בְּמִתְכַּוֵּן חַיָּב. אִם נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בַּחֲרָסֶיהָ וּבַמַּיִם אַחַר שֶׁנִּשְׁבְּרָה כַדּוֹ, חַיָּב בְּהֶזֵּקָן, דַּהֲוֵי לֵיהּ בּוֹרוֹ שֶׁהִזִּיק. וְאִם לֹא נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בָּהֶן, הוֹאִיל וְעִקָּרוֹ אָנוּס הוּא, דְּסָבַר נִתְקַל לָאו פּוֹשֵׁעַ הוּא, הֲרֵי הַחֲרָסִים וְהַמַּיִם הֶפְקֵר לְאַחַר שֶׁנֶּאֱנַס, וּלְפִיכָךְ פָּטוּר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּנִתְקַל לָאו פּוֹשֵׁעַ הוּא. וּמֵאַחַר דְּאָנוּס הוּא וְלֹא נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בַּחֲרָסִים וּבַמַּיִם, הָוֵי כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם שֶׁלּוֹ וּפָטוּר עַל נִזְקֵיהֶם:

עיקר תוספות יום טוב(א) מִשּׁוּם דְּאָדָם בַּעַל מַחְשָׁבוֹת הוּא וְאַגַּב טִרְדָא דְּלִבֵּיהּ לָאו אוֹרְחָא לְעַיּוֹנֵי וּמֵיזָל. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) הֶחָבִית. פָּתַח בְּכַד וְסִיֵּם בֶּחָבִית, לוֹמַר לְךָ הַיְנוּ כַּד הַיְנוּ חָבִית. לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ, לְמִקָּח וּמִמְכָּר. עַיֵּן בַּגְּמָרָא:
(ג) נִשְׁבְּרָה. שֶׁלֹּא הִנִּיחַ אֶלָּא נִתְקַל וְנִשְׁבְּרָה. וְהַיְנוּ דְּהָרַ"ב קָרֵי לֵיהּ נִתְקַל לְמַזִּיק בְּכַדּוֹ שֶׁנִּשְׁבַּר:
(ד) כְּלוֹמַר וּבִלְאַחַר נְפִילָה פְּלִיגֵי. דְּהָא בְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה מְפָרֵשׁ בְּמִתְכַּוֵּן, אִם נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בַּחֲרָסֶיהָ כוּ', הַיְנוּ אַחַר הַנְּפִילָה, דְּאִי בִּשְׁעַת נְפִילָה לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בַּחֲרָסֶיהָ אֶלָּא מִתְכַּוֵּן לְשָׁבְרָהּ כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וְקָשֶׁה דְּאִם כֵּן תַּרְתֵּי לָמָּה לִי, מַיִם וַחֲרָסִים. וּבַגְּמָרָא, חֲדָא לִשְׁעַת נְפִילָה (דְּבֵיהּ נַמִּי פְּלִיגֵי), וַחֲדָא לְאַחַר נְפִילָה, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) דְּמִתְכַּוֵּן לְהַשְׁלִיכָהּ מַמָּשׁ לֵיכָּא לְמֵימַר, דְּאִם כֵּן הֲוָה מַשְׁמַע דְּבִכְגוֹן הַאי הוּא דִּמְחַיֵּב רַבִּי יְהוּדָה, אֲבָל אִם לֹא כִּוֵּן לְהַשְׁלִיכָהּ אַף עַל גַּב דַּהֲוֵי פּוֹשֵׁעַ לְגַבֵּי נְפִילָה פָּטוּר, וְלֵיתָא, דְּעַד כָּאן לֹא פָּטְרֵי רַבָּנָן דְּרַבִּי מֵאִיר אֶלָּא בְּמַפְקִיר נְזָקָיו דְּנִתְקַל:
(ו) הֲוָה לֵיהּ כְּהֶפְקֵר דְּאָתֵי מִמֵּילָא. הָרִי"ף:

ב. הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ. הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ, וְאֶת הַזְּכוּכִית, וְהַגּוֹדֵר אֶת גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים, וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזְּקוּ בָהֶן אֲחֵרִים, חַיָּב בְּנִזְקָן:

ברטנורההַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אַף עַל גַּב דְּבִרְשׁוּת קָעֲבֵיד, כְּגוֹן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים שֶׁמֻּתָּר לִשְׁפֹּךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲפִלּוּ הָכִי אִם הֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ:
הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ וְכוּ'. וּכְגוֹן שֶׁהִצְנִיעָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן הַגּוֹדֵר גִּדְרוֹ בְּקוֹצִים וְהִפְרִיחָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל הַמְצַמְצֵם בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, פָּטוּר. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְחַכֵּךְ בַּכְּתָלִים:

עיקר תוספות יום טוב(ז) הַשּׁוֹפֵךְ כוּ'. וַאֲפִלּוּ אַפְקְרִינְהוּ, דְּהָכָא שׁוֹפֵךְ וּמַצְנִיעַ שֶׁלֹּא בְּאֹנֶס, וְקָיְמָא לָן לְעֵיל דְּמַפְקִיר נְזָקָיו שֶׁלֹּא בְּאֹנֶס לְכֻלֵּי עָלְמָא חַיָּב. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ח) בְּנִזְקוֹ. פֵּרוּשׁ, דְּעַצְמוֹ וְלֹא כֵּלָיו:
(ט) בְּקוֹצִים. שֶׁעָשָׂה גֶּדֶר קוֹצִים, דִּסְתָם גָּדֵר שֶׁל אֲבָנִים הוּא, דִּכְתִיב [מִשְׁלֵי כד] וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה. רַשִׁ"י:
(י) שֶׁנִּסְמָךְ אָדָם שָׁם יוֹתֵר מִן הָרָאוּי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(יא) שֶׁנָּפַל. כֵּיוָן דְּאָנִיס צָרִיךְ לָן לְאוֹקְמֵי הַךְ סֵיפָא בִּדְלָא אַפְקְרִינְהוּ וְאִתְּזַק לְאַחַר נְפִילָה, דַּהֲוָה לֵיהּ לְסַלֵּק וְלֹא סִלֵּק, דִּבְהָכִי מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה, כְּדִתְנַן אִם נִתְכַּוֵּן כוּ'. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

ג. הַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְאֶת קַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל הַמְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ:

ברטנורהלִזְבָלִים. שֶׁיֵּרָקְבוּ הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ, וְנַעֲשִׂים זֶבֶל לְזַבֵּל שָׂדוֹת וּכְרָמִים:
כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. דְּקָנְסִינְהוּ רַבָּנָן:
כָּל הַמְקַלְקְלִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וַאֲפִלּוּ עוֹשִׂים בִּרְשׁוּת, כְּגוֹן בִּשְׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים. אִם הִזִּיקוּ חַיָּבִים:
הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל. צוֹאַת בָּקָר:

עיקר תוספות יום טוב(יב) זָכָה. וְאַף עַל גַּב דִּכְהֶפְקֵר הֵם חַיָּב בְּנִזְקוֹ, דְּמַפְקִיר נְזָקָיו שֶׁלֹּא בְּאֹנֶס חַיָּב:
(יג) וְקָשֶׁה דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק י'‏ דְּבָבָא מְצִיעָא. וְשֶׁמָּא אֵין הָעִנְיָנִים שָׁוִים. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) הַהוֹפֵךְ. מִדְּלֹא קָתָנֵי הַמַּגְבִּיהַּ שְׁמַע מִנַּהּ בִּלְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה וּבְמִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בּוֹ, דְּחַיָּב מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ. אֲבָל אִם הִגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה, דְּאִסְתַּלְקָא מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בּוֹ חַיָּב, דְּהָא קָיְמָא לָן מַפְקִיר נְזָקָיו שֶׁלֹּא בְּאֹנֶס חַיָּב. בַּגְּמָרָא:

ד. שְׁנֵי קַדָּרִין שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין זֶה אַחַר זֶה, וְנִתְקַל הָרִאשׁוֹן וְנָפַל, וְנִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן, הָרִאשׁוֹן חַיָּב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי:

ברטנורההָרִאשׁוֹן חַיָּב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי. וּכְגוֹן שֶׁהָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד וְלֹא עָמַד, דְּפוֹשֵׁעַ הוּא. אֲבָל לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד, פָּטוּר, דְּהָא קָיְמָא לָן נִתְקַל לָאו פּוֹשֵׁעַ הוּא:

עיקר תוספות יום טוב(טו) חַיָּב. וְאִלּוּ כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה לֹא קָתָנֵי. דְּגָלָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שֶׁבַח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הוּא, לֹא קָנְסוּ. גְּמָרָא. דְּמַאן דְּמַפֵּיק לְהוּ לְנַקּוֹת חֲצֵרוֹ הוּא דְּמַפֵּיק, וְלֹא עֲבֵיד לְשִׁהוּיֵי הָתָם. רַ"ן:
(טז) וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְהִיר לָזֶה שֶׁנִּתְקַל בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָרוּד בְּנַפְשׁוֹ. גְּמָרָא:

ה. זֶה בָּא בְחָבִיתוֹ, וְזֶה בָּא בְקוֹרָתוֹ, נִשְׁבְּרָה כַדּוֹ שֶׁל זֶה בְּקוֹרָתוֹ שֶׁל זֶה, פָּטוּר, שֶׁלָּזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ וְלָזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ. הָיָה בַעַל קוֹרָה רִאשׁוֹן, וּבַעַל חָבִית אַחֲרוֹן, נִשְׁבְּרָה חָבִית בַּקּוֹרָה, פָּטוּר בַּעַל הַקּוֹרָה. וְאִם עָמַד בַּעַל הַקּוֹרָה, חַיָּב. וְאִם אָמַר לְבַעַל הֶחָבִית עֲמֹד, פָּטוּר. הָיָה בַעַל חָבִית רִאשׁוֹן וּבַעַל קוֹרָה אַחֲרוֹן, נִשְׁבְּרָה חָבִית בַּקּוֹרָה, חַיָּב. וְאִם עָמַד בַּעַל חָבִית, פָּטוּר. וְאִם אָמַר לְבַעַל קוֹרָה עֲמֹד, חַיָּב. וְכֵן זֶה בָא בְנֵרוֹ וְזֶה בְפִשְׁתָּנוֹ:

ברטנורההָיָה בַעַל קוֹרָה רִאשׁוֹן וְכוּ'‏ פָּטוּר. שֶׁזֶּה מְהַלֵּךְ כְּדַרְכּוֹ וְזֶה מִהֵר לָלֶכֶת:

עיקר תוספות יום טוב(יז) וְזֶה כוּ'. וּפָגַע זֶה בָּזֶה. רַשִׁ"י:
(יח) עָמַד. כְּגוֹן שֶׁלֹּא הֲוָה לֵיהּ לַעֲמֹד, וְהַיְנוּ שֶׁלֹּא עָמַד אֶלָּא לָנוּחַ. אֲבָל עָמַד לְתַקֵּן הַקּוֹרָה דְּאוֹרְחֵיהּ הוּא, פָּטוּר. דְּהָא בְּמִשְׁנָה ד'‏ לְעֵיל לֹא מְחַיְּבִינַן לֵיהּ לַנִּתְקָל אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד, שְׁמַע מִנַּהּ דְּכָל כִּי אוֹרְחֵיהּ לֹא הָוֵי פּוֹשֵׁעַ. גְּמָרָא:
(יט) חַיָּב. וְלֹא אַתּוֹלָדָה דְּבוֹר מְחַיְּבִינַן לֵיהּ, דְּאִם כֵּן לֹא חַיָּב אַחָבִית, דְּבוֹר פָּטוּר בְּכֵלִים. אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מֻטָּל לָאָרֶץ וְלֹא שַׁלִּיט בְּגוּפֵיהּ, אֶלָּא קָאֵי אַנַּפְשֵׁיהּ, כְּמַאן דְּאַזְּקֵיהּ בַּיָּדַיִם דָּמֵי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(כ) בְּנֵרוֹ כוּ'. יֵשׁ לוֹמַר דְּקָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף דְּפִשְׁתָּן בְּהָרִיחוֹ הָאֵשׁ נִשְׂרַף וּבָרִי הֶזֵּקָא הֲוָה לֵיהּ לְבַעַל הַנֵּר לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר וּלְעוֹלָם נְחַיְּבֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ו. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם רָצִים, וְהִזִּיקוּ זֶה אֶת זֶה, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין:

ברטנורהאֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ וְכוּ'. מַתְנִיתִין חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם רָצִים בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים. דִּבְעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים מִי שֶׁרָץ רָץ בִּרְשׁוּת, שֶׁהוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה לְהָכִין לְצָרְכֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וּמִשּׁוּם הָכִי פָּטוּר. וּבִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם רָצִים, הוֹאִיל וּשְׁנֵיהֶם מְשַׁנִּים, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים:

עיקר תוספות יום טוב(כא) אֲבָל בַּגְּמָרָא קָאָמַר נַמִּי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת:
(כב) וּבִסְתָמָא לְצָרְכֵי שַׁבָּת דָּיְנִינַן לֵיהּ, דְּזִיל בָּתַר רֻבָּא, וַאֲפִלּוּ לֹא נָקֵיט מִידֵי בַּיָּדַיִם, דְּהָא בָּעֵי לְמֵימַר עִשַּׂרְתֶּם וְעֵרַבְתֶּם כוּ', אוֹ לְמִימְשָׁא פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, אוֹ לְשִׁנּוּיֵי כְּסוּתֵיהּ. אֲבָל אִי בָּרִיר דְּלֹא רָהֵיט אֶלָּא לִשְׁאָר צְרָכָיו דְּלֹא שַׁיְּכִי בְּהוּ צָרְכֵי שַׁבָּת, כִּבְחֹל דָּמֵי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וּבָרַמְבַּ"ם מַשְׁמַע דַּאֲפִלּוּ רָץ לִשְׁאָר צְרָכָיו בִּרְשׁוּת הוּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס שַׁבָּת וְהוּא אֵינוֹ פָּנוּי. וְעַיֵּן שֻׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן שע"ח. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) פְּטוּרִין. שֶׁכָּל אֶחָד גָּרַם לְעַצְמוֹ חֲבָלָה זוֹ. וְלֹא הִזִּיקוּ מַמָּשׁ בְּמִתְכַּוֵּן אֶלָּא כְּלוֹמַר הֻזְּקוּ זֶה בָּזֶה. תּוֹסָפוֹת. וְכָתַב הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף, דִּבְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁמַּה שֶּׁהוּא בְּחֹל מְשֻׁנֶּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בִּרְשׁוּת, לֹא שְׁנָא מְהַלְּכִים זֶה לִקְרַאת זֶה אוֹ זֶה אַחַר זֶה פְּטוּרִים. אֲבָל שְׁנֵיהֶם רָצִים, דִּפְטוּרִים בְּחֹל מִשּׁוּם דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ, אִיכָּא לְאַפְלוֹגֵי כִּדְפָלְגִינַן לְעֵיל בֵּין מְהַלְּכִין זֶה לִקְרַאת זֶה אוֹ זֶה אַחַר זֶה. אוֹ מִהֵר הָאַחֲרוֹן אוֹ עָמַד הָרִאשׁוֹן:

ז. הַמְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר, חַיָּב:

ברטנורההַמְבַקֵּעַ. עֵצִים:
וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. שֶׁל אֲחֵרִים:
בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. שֶׁלּוֹ:
וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר. שֶׁל אֲחֵרִים:
חַיָּב. וְאַף עַל גַּב דְּבִרְשׁוּתֵיהּ קָעֲבֵיד וְלֹא שְׁכִיחֵי רַבִּים שָׁם דְּנֵימָא הֲוָה לֵיהּ לְעַיּוֹנֵי, אֲפִלּוּ הָכִי חַיָּב:

עיקר תוספות יום טוב(כד) וְהִזִּיק. שֶׁנִּתְּזָה חֲתִיכָה מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ אוֹ נָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(כה) אַחֵר. בַּגְּמָרָא מַצְרְכִינַן לְהוּ. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן מְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, הֲוָה אֲמֵינָא מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ לְאַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ דְּאִי מָטְיָא בְּקַעַת הָתָם הָיָה מַזִּיק כֵּיוָן שֶׁרַבִּים מְצוּיִין שָׁם. אֲבָל כְּשֶׁמְּבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁאֵין רַבִּים שָׁם אֵימָא לֹא מִחַיַּב. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מִשּׁוּם דְּלֹא בִּרְשׁוּת קָא עֲבֵיד, דְּמַאן יָהֵיב לֵיהּ רְשׁוּתָא, אֲבָל מְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד דְּבִרְשׁוּת קָא עֲבֵיד אֵימָא לֹא מִחַיַּב. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי, הָא מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחֵי כוּ'‏ וְהָא כוּ', אֲבָל כְּשֶׁמְּבַקֵּעַ וְהִזִּיק הַכֹּל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אֵימָא לֹא, צְרִיכָא. וְכָתַב הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף דְּלֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי:
(כו) חַיָּב. נֶזֶק שָׁלֵם. דְּכֹחוֹ הוּא וּכְגוּפוֹ דָּמֵי, וְקָיְמָא לָן אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

ח. שְׁנֵי שְׁוָרִים תַּמִּים שֶׁחָבְלוּ זֶה אֶת זֶה, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. שְׁנֵיהֶם מוּעָדִים, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, מוּעָד בַּתָּם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם, תָּם בַּמּוּעָד מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁחָבְלוּ זֶה בָזֶה, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. אָדָם בְּמוּעָד וּמוּעָד בְּאָדָם, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. אָדָם בְּתָם וְתָם בְּאָדָם, אָדָם בְּתָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם, תָּם בְּאָדָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף תָּם שֶׁחָבַל בְּאָדָם, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם:

ברטנורהבַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. שָׁמִין מַה הֶזֵּקוֹ שֶׁל זֶה יוֹתֵר עַל נִזְקוֹ שֶׁל זֶה, וּבְאוֹתוֹ מוֹתָר מְשַׁלֵּם מִי שֶׁהִזִּיק יוֹתֵר, אֶת הַחֵצִי:
מוּעָד בַּתָּם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר. כְּלוֹמַר אִם הוּא הִזִּיק אֶת הַתָּם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִזִּיקוֹ תָּם:
אָדָם בְּתָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. דְּאָדָם מוּעָד לְעוֹלָם:
וְתָם בְּאָדָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. דִּכְתִיב (שמות כא) אוֹ בֵּן יִגַּח אוֹ בַּת יִגַּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לוֹ, כְּמִשְׁפַּט שׁוֹר בְּשׁוֹר כָּךְ מִשְׁפַּט שׁוֹר בְּאָדָם, מַה שּׁוֹר בְּשׁוֹר תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, אַף שׁוֹר בְּאָדָם תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף תָּם שֶׁחָבַל בְּאָדָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. דְּדָרֵישׁ כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, לְדִינָא דִּסְלִיק הַאי קְרָא מִנֵּיהּ, דִּבְשׁוֹר מוּעָד מַיְרֵי. וְהָכִי קָאָמַר קְרָא, כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁל שׁוֹר מוּעָד שֶׁמְּשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, יֵעָשֶׂה לוֹ לְכָל שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם וַאֲפִלּוּ הוּא שׁוֹר תָּם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

עיקר תוספות יום טוב(כז) חֲצִי נֶזֶק. וּמִגּוּפוֹ. דְּאִם הָאֶחָד אֵינוֹ שָׁוֶה כָּל כָּךְ, אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁיּוּכַל לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(כח) וְכֵן לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וְכָתַב עָלָיו הָרֹא"שׁ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, לוֹמַר לְךָ שֶׁהַתָּם מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם בִּנְגִיחָה זוֹ. כְּגוֹן אִם חָבַל מוּעָד בַּתָּם חֲמִשִּׁים וְתָם בַּמּוּעָד אַרְבָּעִים, הַדִּין נוֹתֵן שֶׁיְּשַׁלֵּם הַמּוּעָד בַּתָּם שְׁלֹשִׁים, קָא מַשְׁמַע לָן שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא עֲשָׂרָה, דְּהַיְנוּ יוֹתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיקוֹ תָּם. וּסְבָרָתוֹ מִשּׁוּם שֶׁהִתְחִילוּ כְּאַחַת אֵין כָּאן חֲבָלָה אֶלָּא בַּמּוֹתָר. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ט. שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְלוּם, נוֹטֵל אֶת הַשּׁוֹר. שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְלוּם, אָמַר רַבִּי מֵאִיר, עַל זֶה נֶאֱמַר (שמות כא) וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, וְכֵן הֲלָכָה, קִיַּמְתָּ וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ, וְלֹא קִיַּמְתָּ (שם) וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן, וְאֵיזֶה, זֶה שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז, שֶׁזֶּה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת:

ברטנורהוְכֵן הֲלָכָה. וַדַּאי כֵּן הֲלָכָה דְּמָנֶה נוֹתֵן לוֹ דְּהַיְנוּ חֲצִי נֶזֶק. אֲבָל אֵין זֶה שׁוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, דְּקִיַּמְתָּ וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְגוֹ'. וּפְלֻגְתָּא דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה הוּא בִּשְׁבַח נְבֵלָה, כְּגוֹן שֶׁבִּשְׁעַת מִיתָה לֹא הָיְתָה שָׁוָה כְּלוּם, וְנִתְיַקְּרָה אַחַר כָּךְ וְהִיא שָׁוָה לְהַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים אוֹ לְמָכְרָהּ לַנָּכְרִי, רַבִּי מֵאִיר סָבַר שְׁבַח נְבֵלָה דְּנִזָּק הָוֵי, וְלֹא שָׁקֵיל בָּהּ מַזִּיק כְּלוּם אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ חֲצִי נִזְקוֹ, וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר עַל זֶה נֶאֱמַר וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן לוֹ דְּמֵי חֲצִי נִזְקוֹ מִדְּמֵי שׁוֹר הַחַי וְאֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ כְּלוּם בַּעֲבוּר הַשֶּׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחָה הַנְּבֵלָה. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר דַּחֲצִי שְׁבַח נְבֵלָה דְּמַזִּיק הָוֵי, וּכְשֶׁבָּא מַזִּיק לְשַׁלֵּם לַנִּזָּק דְּמֵי חֲצִי נִזְקוֹ, מְנַכֶּה לוֹ חֲצִי שֶׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחָה הַנְּבֵלָה מִשְּׁעַת מִיתָה עַד שְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין, וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי מֵאִיר קִיַּמְתָּ וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְלֹא קִיַּמְתָּ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן, שֶׁצָּרִיךְ לַחֲלֹק הַשֶּׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחַ הַמֵּת, וְשָׁקַל לֵיהּ מַזִּיק פַּלְגָּא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(כט) הַשּׁוֹר. קָא מַשְׁמַע לָן דְּהֻחְלַט הַשּׁוֹר כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וּדְלֹא כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר יוּשַׁם הַשּׁוֹר, דְּמַזִּיק בַּעַל חוֹב דְּנִזָּק הוּא, וְיִתֵּן לוֹ הַמַּזִּיק דְּמֵי הַשּׁוֹר. גְּמָרָא:
(ל) וְלֹא קִיַּמְתָּ כוּ'. וְרַבִּי מֵאִיר מְקַיְּמוֹ פְּחָת שֶׁפִּחֲתָה מִיתָה מַחֲצִין בַּחַי, שֶׁאִם פָּחֲתָה מִשְּׁעַת מִיתָה וְעַד שְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין, פְּחָת דְּנִזָּק. וְרַבִּי יְהוּדָה אִי לְמַחֲצִין בַּחַי לְחוּד קָאָתֵי, אִם כֵּן נִכְתֹּב וְאֶת, מַאי וְגַם, שְׁמַע מִנַּהּ תַּרְתֵּי, דְּשַׁתְּפֵיהּ רַחְמָנָא בִּשְׁבָחָא. וּמִיהוּ אִם עָלָה הַשֶּׁבַח יוֹתֵר מֵהֶזֵּקוֹ לֹא פָּלֵיג בִּשְׁבָחָא דִּבְעָלִים מְשַׁלְּמִין וְאֵין בְּעָלִים נוֹטְלִין. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י. יֵשׁ חַיָּב עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וּפָטוּר עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ, פָּטוּר עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וְחַיָּב עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ. שׁוֹרוֹ שֶׁבִּיֵּשׁ, פָּטוּר, וְהוּא שֶׁבִּיֵּשׁ, חַיָּב. שׁוֹרוֹ שֶׁסִּמֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ, וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ, פָּטוּר, וְהוּא שֶׁסִּמֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ, וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ, חַיָּב. שׁוֹרוֹ שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וְאִמּוֹ, חַיָּב, וְהוּא שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וְאִמּוֹ, פָּטוּר. שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת, חַיָּב, וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:

ברטנורהשׁוֹרוֹ שֶׁבִּיֵּשׁ פָּטוּר. דִּכְתִיב אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ, וְלֹא שׁוֹר בַּעֲמִיתוֹ. אִי נַמִּי, אֵין הַמְבַיֵּשׁ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁמְּבַיֵּשׁ בְּכַוָּנָה, וְשׁוֹר לָאו מְכַוֵּן לְבַיֵּשׁ הוּא:
שׁוֹרוֹ שֶׁסִּמֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ פָּטוּר. וְאֵין הָעֶבֶד יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין עַל יָדוֹ:
וְהוּא שֶׁסִּמֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ חַיָּב. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא) לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ:
שׁוֹרוֹ שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ חַיָּב. בְּתַשְׁלוּמֵי נֶזֶק:
וְהוּא שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ פָּטוּר. מִן הַתַּשְׁלוּמִין. שֶׁאֵין אָדָם מֵת וּמְשַׁלֵּם:
שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת חַיָּב. חֲצִי נֶזֶק. דִּמְשֻׁנֶּה הוּא:

עיקר תוספות יום טוב(לא) פָּטוּר. הוּא הַדִּין לִשְׁאָר אַרְבָּעָה דְּבָרִים לְבַד מִנֶּזֶק, דְּאָדָם חַיָּב וְשׁוֹר פָּטוּר. וְכָל שֶׁכֵּן בֹּשֶׁת, דְּבָעֵי כַּוָּנָה טְפֵי. אֶלָּא דְּנָקַט בֹּשֶׁת לְאַשְׁמְעִינַן הוּא דּוּמְיָא דְּשׁוֹרוֹ, מַה שּׁוֹרוֹ מִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק וְאֵין מִתְכַּוֵּן לְבַיֵּשׁ, אַף הוּא אַף עַל גַּב שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן חַיָּב. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(לב) בְּאָבִיו וְאִמּוֹ. דְּמָרֵיהּ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(לג) שׁוֹרוֹ כוּ'‏ בְּשַׁבָּת. שׁוֹר אֲפִלּוּ בְּחֹל חַיָּב. וּמִיהוּ חֲצִי נֶזֶק, דִּמְשֻׁנֶּה הוּא. אֶלָּא נָקַט שׁוֹר בְּשַׁבָּת לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּמַיְרֵי בְּאָדָם דּוּמְיָא דְּשׁוֹר דַּעֲבֵיד בְּשׁוֹגֵג וַאֲפִלּוּ הָכִי פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִין. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(לד) וְלֹא דָּמִי לַחֲרָרָה דְּפֶרֶק ב'‏ מִשְׁנָה ג'‏ דִּצְרוֹרוֹת קָרֵי לָהּ. וְנָפְקָא מִנַּהּ לְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה, דַּחֲרָרָה אוֹרְחָא שֶׁנִּדְבָּקִין בָּהּ גֶּחָלִים:

יא. שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר שׁוֹר אַחֵר, וְהֻזַּק, זֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא בְסֶלַע לָקָה, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִים אַחַר אֶחָד, זֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין. אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שֶׁל אִישׁ אֶחָד, שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין. הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר גָּדוֹל הִזִּיק, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר, מוּעָד הִזִּיק, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא תָם הִזִּיק, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הָיוּ הַנִּזּוֹקִין שְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְהַמַּזִּיקִים שְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר, גָּדוֹל הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְקָטָן אֶת הַקָּטָן, וּמַזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן אֶת הַגָּדוֹל וְגָדוֹל אֶת הַקָּטָן. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר, מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְתָם אֶת הַקָּטָן, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא תָם אֶת הַגָּדוֹל וּמוּעָד אֶת הַקָּטָן, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:

ברטנורהבְּסֶלַע לָקָה. מִתְחַכֵּךְ הָיָה בַּסֶּלַע וְלָקָה:
הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִין אַחַר אֶחָד. שְׁנֵי שְׁוָרִים שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם רוֹדְפִים אַחַר שׁוֹר שֶׁל אָדָם אֶחָד:
שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים. דְּתַרְוַיְהוּ מַדְּחוּ לֵיהּ:
שְׁנֵיהֶם חַיָּבִים. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ לְמַתְנִיתִין כְּגוֹן שֶׁשְּׁנֵיהֶם תַּמִּין, שֶׁאֵין הַתָּם מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ. וְכִי אִיתְנְהוּ לְתַרְוַיְהוּ קַמָּן מִשְׁתַּלֵּם הַנִּזָּק חֲצִי נִזְקוֹ מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, אֲבָל לֵיתְנְהוּ לְתַרְוַיְהוּ מָצֵי אָמַר לֵיהּ זִיל אַיְתֵי רְאָיָה דְּהַאי תּוֹרָא אַזְּקָךְ וַאֲשַׁלֵּם לָךְ:
גָּדוֹל הִזִּיק. וְיֵשׁ בְּגוּפוֹ שָׁוֶה חֲצִי נֶזֶק:
קָטָן הִזִּיק. וּדְמֵי הַקָּטָן תִּקַּח, וּמוֹתָר חֲצִי נִזְקְךָ תַּפְסִיד:
קָטָן הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל. וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲצִי נִזְקוֹ שֶׁל גָּדוֹל מְרֻבֶּה, לֹא תִּקַּח אֶלָּא קָטָן שֶׁלִּי, וַחֲצִי נִזְקוֹ שֶׁל קָטָן שֶׁלְּךָ קַח מִן הַגָּדוֹל. וְכָל הָנָךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה דִּתְנִינַן בְּמַתְנִיתִין, אִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה אֵין לוֹ כְּלוּם, וַאֲפִלּוּ דְּמֵי תָּם, וַאֲפִלּוּ קָטָן שֶׁהוֹדָה לוֹ אֵין לוֹ, שֶׁהַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעֹרִים פָּטוּר אַף מִדְּמֵי שְׂעֹרִים. וְאִי תָּפַס הַנִּזָּק שִׁעוּר מַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ הַמַּזִּיק, לֹא מַפְּקִינַן מִנֵּיהּ:

עיקר תוספות יום טוב(לה) לֹא כִי. פֵּרוּשׁ לֹא כֵן הָיָה. וּמָצִינוּ לִישְׁנָא דְּלֹא כִי בְּטַעֲנַת שֶׁמָּא, הִלְכָּךְ מַצִּית לְמֵימַר דְּנִזָּק טוֹעֵן בָּרִי וּמַזִּיק טוֹעֵן שֶׁמָּא, וַאֲפִלּוּ הָכִי תְּנַן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְאִם כֵּן שָׁמְעִינַן מֵהָא מַתְנִיתִין תַּרְתֵּי, חֲדָא דַּאֲפִלּוּ הֵיכָא דְּיֵשׁ רַגְלַיִם לַדָּבָר דְּהַאי תּוֹרָא אַזְּקֵיהּ מִדְּחָזִינְהוּ דְּקָא רָדִיף בַּתְרֵיהּ, לֹא אָמְרִינַן אִיהוּ אַזְּקֵיהּ אֲפִלּוּ בְּבָרִי וְשֶׁמָּא. וְאִידָךְ, דִּגְרָמָא בִּנְזָקִין פָּטוּר, דְּהָא הָכָא דְּמוֹדֶה נִתְבָּע דִּבְסֶלַע לָקָה מֵחֲמַת הַאִיךְ דַּהֲוָה קָא רָדִיף בַּתְרֵיהּ, וְאִשְׁתָּכַח דְּאִיהוּ גָּרַם לֵיהּ לְמִלְקָא בַּסֶּלַע, וַאֲפִלּוּ הָכִי פָּטוּר. הָרְמָ"ה וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(לו) וְדַוְקָא כִּי אִיכָּא סַהֲדֵי דְּחַד מִנַּיְהוּ אַזִּיק הוּא דְּאָמְרִינַן שְׁנֵיהֶם חַיָּבִים. אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא סַהֲדֵי בְּהָכִי, אַף עַל גַּב דְּמוֹדֶה מָרַיְהוּ דְּחַד מִנַּיְהוּ אַזִּיק, פָּטוּר. דְּהָא אֲפִלּוּ יוֹדֶה דְּהַאי תּוֹרָא הוּא דְּאַזִּיק נַמִּי לֹא מִחַיַּב, דְּקָיְמָא לָן פַּלְגָּא נִזְקָא קְנָסָא, וּמוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(לז) וְלֹא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּיֻחְלַט הַשּׁוֹר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִשְׁנָה ט', מִשְּׁעַת נְגִיחָה קָם לֵיהּ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, וּמִמַּה נַּפְשָׁךְ אִית לֵיהּ חֵלֶק בְּאֶחָד מֵהֶם, לֶהֱוֵי כִּשְׁנֵי שְׁוָרִים שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִים שֶׁאִם נֶאֱבָד הָאֶחָד נֶאֱבָד לִשְׁנֵיהֶם, קָא מַשְׁמַע לָן דְּשָׁאנֵי הָכָא שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר בְּאֵיזֶה מֵהֶן הֲוָה לֵיהּ חֵלֶק, מָצֵי לְמֵימַר אַיְתֵי רְאָיָה דְּהַאי הוּא דְּאַזְּקָךְ. הָרֹא"שׁ:
(לח) רַשִׁ"י. וּתְמֵהַנִי דְּהָא קָיְמָא לָן יֻחְלַט הַשּׁוֹר. וְאִם כֵּן לֹא יוּכַל לְסַלְּקוֹ בְּזוּזֵי. וּלְשׁוֹן נִמּוּקֵי יוֹסֵף, וְהַקָּטָן תִּקַּח. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְלִי נִרְאֶה לְיַשֵּׁב דִּבְרֵי רַשִׁ"י זַ"ל עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל בְּאוֹת ל"ו בְּשֵׁם הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף דְּדַוְקָא כִּי אִיכָּא סַהֲדֵי דְּחַד מִנַּיְהוּ אַזִּיק כוּ'‏ אִם כֵּן כָּל הַצְּדָדִים הַנֶּאֱמָרִים הַיְנוּ לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין דַּהֲרֵי עַל כָּל פָּנִים אֶחָד מִמָּמוֹנוֹ הִזִּיק, אֲבָל לְעִנְיַן לְהַחְלִיט הַשּׁוֹר כֵּיוָן דְּאֵין הָעֵדִים יוֹדְעִים אֵיזֶה מֵהֶן הִזִּיק אָמְרִינַן לְעִנְיַן הַחְלָטַת הַקָּטָן דִּלְמָא הַגָּדוֹל הִזִּיק, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם לוֹ רַק דְּמֵי הַקָּטָן. וּלְשׁוֹן הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף, וְהַקָּטָן תִּקַּח, אֵינוֹ לְעִנְיַן הַחְלָטַת הַשּׁוֹר שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּלֹא חֵפֶץ הַבְּעָלִים אִי רוֹצֶה לְסַלְּקוֹ בְּדָמִים, אֶלָּא שֶׁפֵּרוּשׁ טַעֲנַת הַמַּזִּיק הוּא. וְאַף אִי נֵימָא לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן לֹא כִי שֶׁהַמַּזִּיק אוֹמֵר בָּרִי שֶׁהַקָּטָן הִזִּיק, עִם כָּל זֶה לְעִנְיַן הַהוּא חִיּוּבוֹ דְּהַחְלָטַת הַשּׁוֹר הָוֵי מוֹדֶה בִּקְנָס, דְּהָא מִצַּד הַעֲדָאַת הָעֵדִים אִי אֶפְשָׁר לְהַחְלִיט שׁוּם אֶחָד מֵהֶן, עוֹד זֹאת דַּהֲוֵי טְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעֹרִים דַּהֲרֵי הַנִּזָּק אוֹמֵר שֶׁהַגָּדוֹל נֶחְלַט לוֹ וְאֵין לוֹ בְּגוּף הַקָּטָן כְּלוּם, וְדַוְקָא לְחַיֵּב מָמוֹן אָמְרִינַן דְּעַל כָּל פָּנִים דְּמֵי הַקָּטָן יִקַּח. וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ:
(לט) מוּעָד. אַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר בְּבָבָא בַּתְרָא דַּף צ"ג גָּמָל הָאוֹחֵר בֵּין הַגְּמַלִּים בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ, מוֹדֶה הָכָא דְּלֹא תָּלִינַן בַּמּוּעָד, כֵּיוָן דִּשְׁנֵיהֶם רָצִין. תּוֹסָפוֹת:
(מ) וּבְאֶחָד תָּם וְאִי נַמִּי בְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם תַּמִּים בְּלָאו הַאי טַעֲמָא פָּטוּר, דְּהָא מוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר:
(מא) וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר. פַּלְגָּא נִזְקָא שָׁאנֵי מִשְּׁאָר קְנָסוֹת, שֶׁאִם תָּפַס אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. הָרֹא"שׁ:
(מב) הַיְנוּ אִי תָּפַס בְּסָהֲדֵי. אֲבָל בְּלֹא סָהֲדֵי דְּאִית לֵיהּ מִגּוֹ דְּלֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם אֲפִלּוּ שִׁעוּר תְּבִיעָתוֹ, כְּשֶׁתּוֹבֵעַ בָּרִי, לֹא מַפְּקִינַן מִנֵּיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא בבא קמא ל״ב א: י״ז-ל״ב ב: א׳

שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים. מַתְנִיתִין דְּלֹא כְּאִיסִי בֶּן יְהוּדָה דְּתַנְיָא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר רָץ חַיָּיב מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְשׁוּנֶה. וּמוֹדֶה אִיסִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁרָץ בִּרְשׁוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּאִיסִי בֶּן יְהוּדָה. וּמִי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הָכִי וְהָאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כִּסְתָם מִשְׁנָה וּתְנַן אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם רָצִין פְּטוּרִים. מַתְנִיתִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מִמָּאי מִדְּקָתָנֵי אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם רָצִין פְּטוּרִים הָא תוּ לָמָה לִי הַשְׁתָּא אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ פָּטוּר שְׁנֵיהֶם רָצִין מִבָּעְיָא אֶלָּא הָכִי קָאָמַר אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ פָּטוּר בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֲבָל בְּחוֹל אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ חַיָּיב שְׁנֵיהֶם רָצִין אֲפִילוּ בְחוֹל פְּטוּרִים. אָמַר מָר וּמוֹדֶה אִיסִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁרָץ בִּרְשׁוּת. בְּעֶרֶב שַׁבָּת מָאי בִּרְשׁוּת אִיכָּא כִּדְרִבִּי חֲנִינָא דְאָמַר רִבִּי חֲנִינָא בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת כַּלָּה מַלְכְּתָא וְאָמְרֵי לָהּ לִקְרַאת שַׁבָּת כַּלָּה מַלְכְּתָא רִבִּי יַנַאי מִתְעַטֵּף וְקָאִי וְאָמַר בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה:

רש״ימתניתין - דקא מסגי בעל הקורה כי אורחיה ואין כאן שינוי הלכך פטור אבל מהלכת שבעטה ברבוצה שינתה את דרכה ואימא לך דחייבת:
מפני שרץ [ברשות] - מפרש לקמן:
הא תו למה לי [השתא] אחד רץ ואחד מהלך - דרץ שינה ומהלך לא שינה פטור שניהם רצים מבעיא:
בואו ונצא - כאדם המקבל פני מלך:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץד גמרא מעירים: מתניתין [משנתנו] שלא כדעת איסי בן יהודה. דתניא [שכן שנינו בברייתא], איסי בן יהודה אומר: רץ ברשות הרבים והזיק — חייב, מפני שהוא משונה, ששינה מדרך בני אדם ברשות הרבים. ומודה איסי בערב שבת בין השמשות שהוא פטור, מפני שרץ ברשות.
אמר ר' יוחנן: הלכה כאיסי בן יהודה. ושואלים: ומי [והאם] אמר ר' יוחנן הכי [כך] שאם היה רץ והזיק — חייב? והאמר [והרי אמר] ר' יוחנן ככלל: הלכה כסתם משנה (דברים המופיעים במשנה בלא ייחוס שם תנא מסויים), ותנן [ושנינו במשנתנו]: אחד רץ ואחד מהלך, או שהיו שניהם רצין — פטורין!
ומשיבים: מתניתין [משנתנו] הפוטרת את הרץ, מדברת בערב שבת בין השמשות, שיש רשות לרוץ.
ומבארים: ממאי [ממה] מסיקים אנו מסקנה זו להסביר את המשנה במקרה מיוחד זה בלבד? מדקתני [ממה ששנה שם]: או שהיו שניהם רצין פטורין. ונעיין בדבר, הא תו [זו עוד] קטע נוסף זה למה לי לשנותו? השתא [עכשיו, הרי] אחד רץ ואחד מהלך — פטור הרץ, שניהם רצין מיבעיא [נצרכה לומר] שפטור המזיק? אלא הכי קאמר [כך הוא אומר]: אחד רץ ואחד מהלך — פטור. במה דברים אמורים — בערב שבת בין השמשות שרץ ברשות, אבל בחול אחד רץ ואחד מהלך — חייב, ואם היו שניהם רצין — אפילו בחול פטורין. ולפי זה מובן מדוע נוסף קטע זה במשנה, שנראה שלפי הבנתה הפשוטה הוא מיותר. ומבררים את ששנינו מקודם.
אמר מר [החכם]: ומודה איסי שהרץ בערב שבת בין השמשות והזיק שהוא פטור, מפני שרץ ברשות. ושואלים: בערב שבת מאי [מה] ברשות איכא [יש כאן]? כלומר, מה הצורך לריצה זו בערב שבת?
ומשיבים: כדברי ר' חנינא, שאמר ר' חנינא (כך היה נוהג לומר) בערב שבת:
"בואו ונצא לקראת כלה מלכתא" [המלכה], ואמרי לה [ויש אומרים] שכך היה אומר: "בואו ונצא לקראת שבת כלה מלכתא" [המלכה]. ור' ינאי היה מתעטף מתכסה בטליתו וקאי [ועומד] בערב שבת, ואמר [ואומר] : "בואי כלה, בואי כלה". וכיון שכך ראוי לו לאדם למהר ולרוץ לכבוד השבת.

זוהר ספר הזהר, לך לך י״ז

פָּתַח וְאָמַר (ישעיה כ''ו) נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִי אַשַּׁחֲרֶךָ הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ וְאוֹקִימְנָא לֵיהּ, אֲבָל תָּא חֲזֵי נַפְשָׁא דְּבַר נַשׁ כַּד סָלִיק לְעַרְסֵיהּ נָפְקַת מִנֵּיהּ וְסַלְּקָא לְעֵילָא, וְאִי תֵּימָא דְּכֻלְּהוּ סַלְּקָאן, לָאו כָּל חַד וְחַד חָמֵי אַפֵּי מַלְכָּא אֶלָּא נַפְשָׁא סָלְקָא וְלָא אִשְׁתָּאַר בָּהּ בַּהֲדֵי גּוּפָא בַּר חַד רְשִׁימוּ (נְשִׁימוּ) דְּקִסְטָא דְּחִיּוּתָא דְּלִבָּא וְנַפְשָׁא אָזְלָא וּבָעְיָא לְסַלָּקָא, וְכַמָּה דַּרְגִין לְדַרְגִין לְסַלָּקָא שָׁטָאת וְהִיא אִתְעָרַעַת בְּהַנֵּי קוּמָרִין טְהִירִין דִּמְסָאֲבוּתָא, אִי הִיא דְּכִיאָת דְּלָא אִסְתְּאָבַת בִּימָמָא סָלְקָא לְעֵילָא וְאִי לָאו דְּכִיאָת אִסְתְּאָבַת בֵּינַיְהוּ וְאִתְדַבְּקָת בְּהוּ וְלָא סָלְקָא יַתִּיר וְתַמָּן מוֹדְעֵי לָהּ מִלִּין וְאִיהִי אִתְדַבָּקַת מֵאִנּוּן מִלִּין דִּזְמָן קָרִיב וּלְזִמְנִין דְּחַיְּכִין בָּהּ וּמוֹדָעִין לָהּ מִלִּין כְּדִיבִין, וּכְדֵין אָזְלָא כְּהַאי גַּוְנָא כָּל לֵילְיָא עַד דְּיִתְעָר בַּר נַשׁ וְתָאבַת לְאַתְרָהּ, זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא דְּגָלֵי לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָזִין דִּילֵיהּ בְּחֶלְמָא בְּגֵין דְּיִסְתַּמְּרוּן מִן דִּינָא וַוי לְאִנּוּן חַיָּבֵי עָלְמָא דִּמְסָאֲבִין גַּרְמַיְהוּ וְנַפְשַׁיְהוּ, תָּא חֲזֵי אִנּוּן דְּלָא אִסְתָּאֲבוּ כַּד סָלְקֵי בְּעַרְסַיְהוּ נַפְשָׁא סָלְקָא וְעָאלַת בֵּין כָּל הַנֵּי דַּרְגִין בְּקַדְּמִיתָא וְסָלְקָא וְלָא אִתְדַבְּקָת בְּהוּ וּלְבָתַר אָזְלָא וְשָׁטַאת וְסָלְקָא כְּפוּם אוֹרְחָה הַהִיא נַפְשָׁא דְּזָכַת לְסַלָּקָא אִתְחָזֵיאָת קַמֵּיהּ דְּסָבַר אַפֵּי יוֹמִין וְאִתְדַבָּקַת בִּרְעוּתָא לְאִתְחֲזָאָה בְּתִיאוּבְתָּא עִלָּאָה לְמֶחֱמֵי בְּנוֹעַם מַלְכָּא וּלְבַקְּרָא בְּהֵיכְלֵיהּ וְדָא הוּא בַּר נַשׁ דְּאִית לֵיהּ חוּלָקָא תָּדִיר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְדָא הִיא נַפְשָׁא דִּכְסִיפָא דִּילָהּ כַּד סָלְקָא בּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (תָּדִיר) וְלָא אִתְדַבָּקַת בְּהַנֵּי זֵינִין טְהִירִין אָחֳרָנִין וְהִיא אָזְלַת בָּתַר זֵינָא קַדִּישָׁא בְּאַתְרָא (ד''א בָּתַר אַתְרָא) דְּנָפְקָת מִתַּמָּן, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַלַּיְלָה בְּגֵין לְמִרְדָף בַּתְרָךְ וְלָא לְאִתְפַּתָּאָה בָּתַר זֵינָא אָחֳרָא נוּכְרָאָה:

תרגום הזוהרפָּתַח וְאָמַר, (ישעיה כ''ו) נַפְשִׁי אִוִּיתִיךְ בַלַּיְלָה וְגוֹ'. מִקְרָא זֶה בֵּאֲרוּהוּ וְגַם אָנוּ בֵּאַרְנוּ אוֹתוֹ. אֲבָל בֹּא וּרְאֵה, נֶפֶשׁ הָאָדָם, בְּעֵת שֶׁעוֹלֶה לִישָׁן עַל מִטָּתוֹ, יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ וְעוֹלָה לְמַעְלָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁכֻּלָּם עוֹלִים כִּי לָאו כָּל אֶחָד וְאֶחָד רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא הַנֶּפֶשׁ עוֹלָה, אֶל הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נִשְׁאָר אָז עִם הַגּוּף, רַק רְשִׁימָה אַחַת שֶׁהִיא מִדַּת הַחַיִּים שֶׁל הַלֵּב. וְהַנֶּפֶשׁ הוֹלֶכֶת, מִן הַגּוּף, וּמְבַקֶּשֶׁת לַעֲלוֹת. וְכַמָּה מַדְרֵגוֹת עַל מַדְרֵגוֹת הֵם, לַעֲלוֹת, הִיא מְשׁוֹטֶטֶת וּפוֹגֶשֶׁת בַּקְּלִיפּוֹת שֶׁל אוֹרוֹת הַטּוּמְאָה. אִם הִיא טְהוֹרָה, שֶׁלֹּא נִטְמֵאת בַּיּוֹם, הִיא עוֹלֵית לְמַעְלָה. וְאִם אֵינָהּ טְהוֹרָה, הִיא נִטְמֵאת בֵּין הַקְּלִיפּוֹת הַלָּלוּ וּמִתְדַבֶּקֶת בָּהֶן, וְלֹא תַּעֲלֶה עוֹד וְשָׁם מוֹדִיעִים לָהּ דְּבָרִים מֵאֵלּוּ דְּבָרִים הָעֲתִידִים לָבֹא בִּזְמָן קָרוֹב, וְהַנֶּפֶשׁ מִתְדַבֶּקֶת בָּהֶם. וְלִפְעָמִים שֶׁמְּצַחֲקִים בָּהּ, וּמוֹדִיעִים לָהּ דִּבְרֵי שֶׁקֶר. וְכָךְ הוֹלֶכֶת בְּאוֹתוֹ אוֹפֶן כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיֵּעוֹר הָאָדָם מִשְּׁנָתוֹ, וְאָז חוֹזֶרֶת הַנֶּפֶשׁ לִמְקוֹמָהּ לְהַגּוּף. אַשְׁרֵיהֶם הַצַדִּיקִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלֶּה לָהֶם בַּחֲלוֹם אֶת הַסּוֹדוֹת שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַצְמָם מִן הַדִּין. וַוי לְאוֹתָם הָרְשָׁעִים הַמְּטַמְּאִים עַצְמָם וְנַפְשָׁם. בֹּא וּרְאֵה, אֵלּוּ שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ בַּיּוֹם, כְּשֶׁעוֹלִים לְמִטָּתָם לִישָׁן, עוֹלָה הַנֶפֶשׁ וְנִכְנֶסֶת מִתְּחִלָּה בֵּין כָּל אֵלּוּ מַדְרֵגוֹת הַקְּלִיפּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, וְעוֹלָה מֵהֶן, וְאֵינָהּ מִתְדַבֶּקֶת בָּהֶן. וְאַחַר כָּךְ הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת וְעוֹלָה לְמַעְלָה לְפִי מַדְרֵגָתָהּ. אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁזָּכְתָה לַעֲלוֹת. הִיא מִתְרָאֵית אֶל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמִתְדַבֶּקֶת בְּהָרָצוֹן לְהֵרָאוֹת, בִּתְשׁוּקָה עֶלְיוֹנָה, לִרְאוֹת בְּנוֹעַם הַמֶּלֶךְ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וְזֶה הוּא אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק תָּמִיד בָּעוֹלָם הַבָּא. וְזוֹ הִיא נֶפֶשׁ. אֲשֶׁר בְּעֵת שֶׁהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלָּהּ עוֹלֶה, הִיא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵינָהּ מִתְדַבֶּקֶת בְּמִינֵי אוֹרוֹת אֲחֵרִים, וְהִיא הוֹלֶכֶת אַחַר מִינָהּ הַקָּדוֹשׁ, בַּמָּקוֹם שֶׁיָּצְאָה מִשָּׁם. וּמִשּׁוּם זֶה כָּתוּב, נַפְשִׁי אִוִּיתִיךְ בַלַּיְלָה, כְּדֵי לִרְדוֹף אַחֲרֶיךְ וְלֹא לְהִתְפַּתּוֹת אַחַר מִין אַחֵר זָר.

הלכה פסוקה יורה דעה רמ״ט: ו׳-י״ג

א. שְׁמוֹנָה מַעֲלוֹת יֵשׁ בִצְדָקָה זוּ לְמַעְלָה מִזוּ. מַעְלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל הַמָּךְ וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ עוֹשֶׂה שׁוּתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק יָדוֹ שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת וְלֹא יִשְׁאַל וְעַל זֶה נֶאֱמַר וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ.

ה. פָּחוּת מִזֶה הַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי וְלֹא יָדַע לְמִי יִתֵּן וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי מְקַבֵּל וְקָרוֹב לְזֶה הַנוֹתֵן לְקוּפָּה שֶׁל צְדָקָה וְלֹא יִתֵּן אָדָם לְקוּפָּה שֶׁל צְדָקָה אֶלָא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּמוּנֶה עָלֶיהָ נֶאֱמָן וְיוֹדֵעַ לִנְהוֹג בָּהּ כְּשׁוּרָה.

ג. פָּחוּת מִזֶה שֶׁיוֹדֵעַ הַנּוֹתֵן לְמִי נוֹתֵן וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לוֹקֵחַ כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּסֵּתֶר וּמַשְׁלִיכִים הַמָּעוֹת בְּפִתְחֵי הָעֲנִיִּים וְכָזֶה רָאוּי לַעֲשׂוֹת וּמַעֲלָה טוֹבָה הִיא אִם אֵין הַמְמוּנִים עַל הַצְדָקָה נוֹהֲגִים כְּשׁוּרָה.

ד. פָּחוֹת מִזֶה שֶׁיוֹדֵעַ הֶעָנִי מִמִּי נוֹטֵל וְלֹא יָדַע הַנּוֹתֵן לְמִי נוֹתֵן כְּגוֹן הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ צוֹרְרִים הַמָּעוֹת בִּסְדִּינֵיהֶם וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם לַאֲחוֹרֵיהֶם וּבָאִים הָעֲנִיִּים וְנוֹטְלִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם בּוּשָׁה.

ה. פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִּתֵּן לֶעָנִי בְיָדוֹ קוֹדֶם שֶׁיִשְׁאַל.

ו. פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִתֵּן לוֹ כָּרָאוּי אַחַר שֶׁיִשְׁאַל.

ז. פָּחוֹת מִזֶה שֶׁיִתֵּן לוֹ פָּחוֹת מֵהָרָאוּי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

ח. פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִתֵּן לוֹ בְּעֶצֶב (הגהה וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יִתְפָּאֵר הָאָדָם בִּצְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן וְאִם מִתְפָּאֵר לֹא דַיּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל שָׂכָר אֶלָּא אֲפִילוּ מַעֲנִישִׁין אוֹתוֹ עָלֶיהָ וּמִכָּל מָקוֹם מִי שֶׁמַּקְדִישׁ דָּבָר לִצְדָקָה מוּתָּר לוֹ שֶׁיִכְתּוֹב שְׁמוֹ עָלָיו שֶׁיְּהֵא לוֹ לְזִכָּרוֹן וְרָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן):

מוסר

מרב סעדיה גאון

בִּשְׁבִיל שִׁבְעָה דְבָרִים אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת וְאֵין עֲתִירָתוֹ מִתְקַבֶּלֶת אַחַת אִם כְּבַר נִגְזְרָה גְזֵרָה עָלָיו וְנֶחְתֶמָה. וּרְאָיָה לַדָּבָר מִמּשֶׁה רַבֵּינוּ כֵּיוָן שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁלֹא יִכָּנֵס לָאָרֶץ אַף עַל פִּי שֶׁהִתְחַנֵּן לֹא נֶעְתַּר פִּלּוּל שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג') וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא וְכַךְ נֶּעֱנָה לוֹ רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָבָר הַזֶּה. וְהַשֵּׁנִית הַמִּתְפַּלֵּל בְלֹא כַוָּנַת הַלֵּב אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עח) וַיְּפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ. וְהַשְּׁלִישִׁית הַשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹרָה וְאֵינוֹ מַקְשִׁיב לְדִבְרֵי תוֹרָה אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת וְכֵן כָּתוּב (משלי כח) מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה גַם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה. וְהָרְבִיעִית מִי שֶׁאֵינוֹ מַקְשִׁיב לְדִבְרֵי הֶעָנִי וְאוֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקָתוֹ (שם כא) שֶׁנֶּאֱמַר אוֹטֵם אָזְנוֹ מִזַעֲקַת דָּל גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה. וְהַחֲמִישִׁית שֶׁעוֹשֵׁק וְגוֹזֵל וְאוֹכֵל אֶת הָאָסוּר לוֹ אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ג) וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וגו' אָז יִזְעֲקוּ אֶל ה' וְלֹא יַעֲנֶה אוֹתָם. וְהַשִּׁשִּׁית הַמִּתְפַּלֵּל בְּלֹא נְקִיּוּת וְטַהֲרָה אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה א) גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ יְדֵיכֶם דָמִים מָלֵאוּ. וְהַשְּׁבִיעִית אֲשֶׁר גָּבְרוּ עֲוֹנוֹתָיו עָצְמוּ מְשׁוּבוֹתָיו. וְהוּא מִתְפַּלֵּל. בְּלִי עֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת כְּדִכְתִיב (זכרי' ז) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ וגו':

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב