פרשת שמיני יום שלישי

שמיני · שלישי

תורה ויקרא ט׳: י״א-ט״ו

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:

ט (יא) וְאֶת־הַבָּשָׂ֖ר וְאֶת־הָע֑וֹר שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃

וְיָת בִּשְׂרָא וְיָת מַשְׁכָּא אוֹקִיד בְּנוּרָא מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא:

רש״יוְאֶת הַבָּשָׂ֖ר וְאֶת הָע֑וֹר וגו'. לֹא מָצִינוּ חַטָּאת חִיצוֹנָה נִשְֹרֶפֶת אֶלָּא זוֹ וְשֶׁל מִלּוּאִים, וְכֻלָּן עַל פִּי הַדִּבּוּר:

(יב) וַיִּשְׁחַ֖ט אֶת־הָעֹלָ֑ה וַ֠יַּמְצִ֠אוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֵלָיו֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרְקֵ֥הוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

וּנְכֵס יָת עֲלָתָא וְאַמְטִיאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן לֵיהּ יָת דְּמָא וּזְרָקֵיהּ עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר:

רש״יוַ֠יַּמְצִ֠אוּ. לְשׁוֹן הוֹשָׁטָה וְהַזְמָנָה:

(יג) וְאֶת־הָעֹלָ֗ה הִמְצִ֧יאוּ אֵלָ֛יו לִנְתָחֶ֖יהָ וְאֶת־הָרֹ֑אשׁ וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וְיָת עֲלָתָא אַמְטִיאוּ לֵיהּ לְאֵבָרָהָא וְיָת רֵישָׁא וְאַסֵּק עַל מַדְבְּחָא:

(יד) וַיִּרְחַ֥ץ אֶת־הַקֶּ֖רֶב וְאֶת־הַכְּרָעָ֑יִם וַיַּקְטֵ֥ר עַל־הָעֹלָ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃

וְחַלִּיל יָת גַּוָּא וְיָת כְּרָעַיָּא וְאַסֵּק עַל עֲלָתָא לְמַדְבְּחָא:

(טו) וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת קׇרְבַּ֣ן הָעָ֑ם וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ כָּרִאשֽׁוֹן׃

וְקָרֵב יָת קֻרְבַּן עַמָּא וּנְסִיב יָת צְפִירָא דְחַטָּאתָא דִּי לְעַמָּא וְנָכְסֵיהּ וְכַפֵּר בִּדְמֵיהּ כְּקַדְמָאָה:

רש״יוַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ. עָשָׂהוּ כְּמִשְׁפַּט חַטָּאת:
כָּרִאשֽׁוֹן. כָּעֵגֶל שֶׁלּוֹ:

נביאים שמואל ב ו׳: י״א-ט״ו

ו (יא) וַיֵּ֩שֶׁב֩ אֲר֨וֹן יְהֹוָ֜ה בֵּ֣ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם הַגִּתִּ֖י שְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־עֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם וְאֶת־כׇּל־בֵּיתֽוֹ׃

וּשְׁרָא אֲרוֹנָא דַייָ בְּבֵית עוֹבֵד אֱדוֹם גִיתָּאָה תְּלָתָא יַרְחִין וּבָרִיךְ יְיָ יַת עוֹבֵד אֱדוֹם וְיַת כָּל בֵּיתֵיהּ:

רש״יוַיְבָרֶךְ ה׳ וְגוֹ׳. אִשְׁתּוֹ וּשְׁמוֹנֶה כַּלּוֹתֶיהָ יָלְדוּ שִׁשָּׁה בָּנִים בְּכֶרֶס אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כו: ה): ״פְעֻלְתַּי הַשְּׁמִינִי״, ״שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעֹבֵד אֱדוֹם״:

(יב) וַיֻּגַּ֗ד לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִד֮ לֵאמֹר֒ בֵּרַ֣ךְ יְהֹוָ֗ה אֶת־בֵּ֨ית עֹבֵ֤ד אֱדֹם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ בַּעֲב֖וּר אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיַּ֩עַל֩ אֶת־אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֜ים מִבֵּ֨ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם עִ֥יר דָּוִ֖ד בְּשִׂמְחָֽה׃

וְאִתְחַוָא לְמַלְכָּא דָוִד לְמֵימַר בָּרִיךְ יְיָ יַת בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם וְיַת כָּל דִילֵיהּ בְּדִיל אֲרוֹנָא דַייָ וַאֲזַל דָוִד וְאַסֵּיק יַת אֲרוֹנָא דַייָ מִבֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם לְקַרְתָּא דְדָוִד בְּחֶדְוָא:

(יג) וַיְהִ֗י כִּ֧י צָעֲד֛וּ נֹשְׂאֵ֥י אֲרוֹן־יְהֹוָ֖ה שִׁשָּׁ֣ה צְעָדִ֑ים וַיִּזְבַּ֥ח שׁ֖וֹר וּמְרִֽיא׃

וַהֲוָה כַּד נְטָלוּ נַטְלֵי אֲרוֹנָא דַייָ שִׁיתָּא זוּגִין וּנְכֵיס תּוֹר וּפַּטִים:

(יד) וְדָוִ֛ד מְכַרְכֵּ֥ר בְּכׇל־עֹ֖ז לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְדָוִ֕ד חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃

וְדָוִד מְשַׁבַּח בְּכָל תְּקוֹף קֳדָם יְיָ וְדָוִד אֲסִיר כַּרְדוּט דְבוּץ:

רש״ימְכַרְכֵּ֥ר. מְרַקֵּד:
אֵפ֥וֹד בָּֽד. מְעִיל בּוּץ, פורציינ״ט בלע״ז, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״כַּרְדּוֹט״, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ׳מְעִילִים׳ דְּתָמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלוֹם (שמואל ב יג: יח), ״כַּרְדּוֹטִין״:

(טו) וְדָוִד֙ וְכׇל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מַעֲלִ֖ים אֶת־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה בִּתְרוּעָ֖ה וּבְק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃

וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַסְקִין יַת אֲרוֹנָא דַייָ בְּיַבָּבָא וּבְקַל שׁוֹפָרָא:

כתובים משלי כ״ג: י״ז-כ״א

כג (יז) אַל־יְקַנֵּ֣א לִ֭בְּךָ בַּחַטָּאִ֑ים כִּ֥י אִם־בְּיִרְאַת־יְ֝הֹוָ֗ה כׇּל־הַיּֽוֹם׃

לָא נִטַן לִבָּךְ בְּחַטָאֵי אֶלָא בִּדְחַלְתָּא דֵאלָהָא כָּל יוֹמָא:

רש״יאַל יְקַנֵּ֣א לִ֭בְּךָ בַּחַטָּאִ֑ים. בְּהַצְלָחָתָם, לִהְיוֹת רָשָׁע כְּמוֹתָם (ברכות ז:):
כִּי סוֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ. ״יִתְמַסְכֵּן״ (תרגום יונתן):

(יח) כִּ֭י אִם־יֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֝תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת׃

מְטוּל דְתֶהֱוֵי לָךְ אַחֲרִיתָא טָבְתָא וְסַכּוּיָךְ לָא נִגְמָר:

רש״יכִּ֭י אִם יֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית. אִם זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֲשֶׁר, כְּלוֹמַר: אֲשֶׁר בַּעֲבוּר זֶה יֵשׁ אַחֲרִית תִּקְוָה אֵלֶיךָ:

(יט) שְׁמַע־אַתָּ֣ה בְנִ֣י וַחֲכָ֑ם וְאַשֵּׁ֖ר בַּדֶּ֣רֶךְ לִבֶּֽךָ׃

שְׁמַע אַתְּ בְּרִי וְאִתְחַכֵּם וְתָרֵץ לִבָּךְ לְאָרְחָא:

רש״ישְׁמַע אַתָּ֣ה בְנִ֣י וַחֲכָ֑ם וְאַשֵּׁ֖ר בַּדֶּ֣רֶךְ לִבֶּֽךָ. מֵאַחַר שֶׁתִּתְחַכֵּם תּוּכַל לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, כִּי לֵב חָכָם לֹא יַשִּׁיאֲךָ לַעֲבֵרָה:

(כ) אַל־תְּהִ֥י בְסֹֽבְאֵי־יָ֑יִן בְּזֹלְלֵ֖י בָשָׂ֣ר לָֽמוֹ׃

לָא תֶהֱוֵי בְּאִלֵין דַאֲסִיטוּן בְּבִישְׂרָא וּבְאִלֵין דְרָוְיָן חַמְרָא:

(כא) כִּֽי־סֹבֵ֣א וְ֭זוֹלֵל יִוָּרֵ֑שׁ וּ֝קְרָעִ֗ים תַּלְבִּ֥ישׁ נוּמָֽה׃

מְטוּל דְרָוֵי וְאָסֵיט מִתְמַסְכֵּן וּבִזְעָתָא נַלְבֵּשׁ נִיוּמָא:

רש״יוּ֝קְרָעִ֗ים תַּלְבִּ֥ישׁ נוּמָֽה. הָעַצְלוּת וְהַתְּנוּמָה תַּלְבִּישׁ אוֹתְךָ בְּגָדִים קְרוּעִים:

משנה משנה כתובות י׳

א. מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים וּמֵת, הָרִאשׁוֹנָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִיָּה, וְיוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה קוֹדְמִין לְיוֹרְשֵׁי שְׁנִיָּה. נָשָׂא אֶת הָרִאשׁוֹנָה וָמֵתָה, נָשָׂא שְׁנִיָּה וּמֵת הוּא, שְׁנִיָּה וְיוֹרְשֶׁיהָ קוֹדְמִים לְיוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה:

ברטנורהמִי שֶׁהָיָה. יוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה קוֹדְמִים לְיוֹרְשֵׁי הַשְּׁנִיָּה. אִם מֵתוּ נָשָׁיו אַחֲרָיו עַד שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לִגְבּוֹת:
שְׁנִיָּה וְיוֹרְשֶׁיהָ קוֹדְמִים. שֶׁהִיא בַּעֲלַת חוֹב, וְיוֹרְשֵׁי רִאשׁוֹנָה בָּאִים לִירָשׁ מֵאֲבִיהֶן כְּתֻבַּת בְּנִין דִּכְרִין, דְּהָא אִינוּן יִרְתוּן תְּנַן, לְפִיכָךְ פּוֹרְעִין אֶת הַחוֹב תְּחִלָּה, וּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר יִירְשׁוּ. וְדַוְקָא כְּשֶׁנִּשְׁבְּעָה הַשְּׁנִיָּה עַל כְּתֻבָּתָהּ, אָז הִיא אוֹ יוֹרְשֶׁיהָ נוֹטְלִים כְּתֻבָּתָהּ. אֲבָל אִם מֵתָה הִיא לְאַחַר שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ וְלֹא נִשְׁבְּעָה עַל כְּתֻבָּתָהּ, אֵין יוֹרְשֶׁיהָ נוֹטְלִים כְּלוּם מִכְּתֻבָּתָהּ, דְּקַיְמָא לָן אֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו, כְּלוֹמַר מָמוֹן שֶׁאֵין אָדָם זוֹכֶה בוֹ אֶלָּא בִשְׁבוּעָה וּמֵת קֹדֶם שֶׁנִּשְׁבַּע, אוֹתוֹ מָמוֹן אֵין אָדָם מוֹרִישׁוֹ לְבָנָיו:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שָׁם מוֹתַר דִּינָר דִּתְנַן לְקַמָּן, דְּמִידֵי הוּא טַעֲמָא לְהִתְקַיֵּם נַחֲלָה דְאוֹרַיְתָא, וְהָכָא בְּפִרְעוֹן כְּתֻבַּת הַשְּׁנִיָּה מִתְקַיֵּם נַחֲלָה דְאוֹרַיְתָא, שֶׁכְּשֶׁמֵּת נָפְלוּ נְכָסִים לִפְנֵי יוֹרְשִׁים, וּכְשֶׁיּוֹצֵא שְׁטַר חוֹב עַל אֲבִיהֶן אֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹשִׂין מִצְוָה לִפְרֹעַ חוֹבוֹת אֲבִיהֶם, וְהִיא הִיא יְרֻשָּׁתָן. גְּמָרָא:

ב. מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים וּמֵתוּ וְאַחַר כָּךְ מֵת הוּא, וִיתוֹמִים מְבַקְשִׁים כְּתֻבַּת אִמָּן וְאֵין שָׁם אֶלָּא שְׁתֵּי כְתֻבּוֹת, חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. הָיָה שָׁם מוֹתַר דִּינָר, אֵלּוּ נוֹטְלִין כְּתֻבַּת אִמָּן וְאֵלּוּ נוֹטְלִין כְּתֻבַּת אִמָּן. אִם אָמְרוּ יְתוֹמִים, אֲנַחְנוּ מַעֲלִים עַל נִכְסֵי אָבִינוּ יָתֵר דִּינָר, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ כְתֻבַּת אִמָּן, אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן, אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִים בְּבֵית דִּין:

ברטנורהוִיתוֹמִים מְבַקְשִׁים כְּתֻבַּת אִמָּן. שֶׁכְּתֻבָּה שֶׁל אַחַת מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ, וְאוֹמְרִים בָּנֶיהָ כְּתֻבַּת בְּנִין דִּכְרִין נִטֹּל, וְכֵן אַתֶּם, וְהַשְּׁאָר נַחֲלֹק:
חוֹלְקִים בְּשָׁוֶה. כִּשְׁאָר כָּל הַיְרֻשּׁוֹת, וְאֵין נוֹטְלִים כְּתֻבַּת בְּנִין דִּכְרִין:
אִם אָמְרוּ יְתוֹמִים. בְּנֵי הַכְּתֻבָּה הַגְּדוֹלָה:
הֲרֵי אָנוּ מַעֲלִין עַל נִכְסֵי אָבִינוּ. מַעֲלִין דְּמֵיהֶן לְקַבְּלָם עָלֵינוּ בְּיֹקֶר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מוֹתַר דִּינָר וְיִטְּלוּ כְתֻבַּת אִמָּן:

עיקר תוספות יום טוב(ב) דִּינָר. מַשְׁמַע בַּגְּמָרָא דְּדַוְקָא מוֹתַר דִּינָר בָּעִינַן, אֲבָל פָּחוֹת מִדִּינָר לֹא הֲוֵי מוֹתָר:

ג. הָיוּ שָׁם נְכָסִים בָּרָאוּי, אֵינָן כְּבַמֻּחְזָק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ יֶשׁ שָׁם נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת, אֵינוֹ כְלוּם, עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֲרָיוּת יוֹתֵר עַל שְׁתֵּי הַכְּתֻבּוֹת דִּינָר:

ברטנורההָיוּ שָׁם נְכָסִים בָּרָאוּי. כְּגוֹן עִסְקָא שֶׁבְּיַד אֲחֵרִים אוֹ הַלְוָאָה:
אֵינָן כְּבַמֻּחְזָק. אֵינָן נֶחְשָׁבִים לִהְיוֹת כְּאִלּוּ הֵן מֻחְזָקִים בְּיָדוֹ וְיֵשׁ כָּאן מוֹתַר דִּינָר:
שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת. מִטַּלְטְלִים:
שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת. קַרְקָעוֹת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאַף בַּזְּמַן הַזֶּה דִּנְהִיגֵי דְּמִטַּלְטְלֵי דְיַתְמֵי מְשַׁעְבְּדֵי לְבַעַל חוֹב, אֵין כְּתֻבַּת בְּנִין דִּכְרִין נוֹהֶגֶת בְּמִטַּלְטְלִין אֶלָּא בְקַרְקָעוֹת:

עיקר תוספות יום טוב(ג) אַחֲרָיוּת. וְרַבָּנָן לֹא פְלִיגֵי עֲלֵיהּ בְּשִׁעוּר שְׁתֵּי כְתֻבּוֹת עַצְמָן דְּבָעִינַן שֶׁיְּהֵא בִּמְקַרְקְעֵי כְּשִׁעוּרָן, דִּתְנַאי כְתֻבָּה כִּכְתֻבָּה. וְלֹא פְלִיגֵי אֶלָּא בַמּוֹתָר, מִשּׁוּם דְּסָבְרֵי דְּאַף בְּמִטַּלְטְלֵי מִתּוֹקְמָא נַחֲלָה דְאוֹרַיְתָא. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ד. מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שָׁלשׁ נָשִׁים וּמֵת, כְּתֻבָּתָהּ שֶׁל זוֹ מָנֶה וְשֶׁל זוֹ מָאתַיִם וְשֶׁל זוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאֵין שָׁם אֶלָּא מָנֶה, חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה. הָיוּ שָׁם מָאתַיִם, שֶׁל מָנֶה נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים, שֶׁל מָאתַיִם וְשֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שֶׁל זָהָב. הָיוּ שָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, שֶׁל מָנֶה נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים, וְשֶׁל מָאתַיִם, מָנֶה, וְשֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, שִׁשָּׁה שֶׁל זָהָב. וְכֵן שְׁלֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לְכִיס, פִּחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ, כָּךְ הֵן חוֹלְקִין:

ברטנורהשֶׁל זוֹ מָנֶה וְשֶׁל זוֹ מָאתַיִם כוּ'. וּשְׁלָשְׁתָּן נֶחְתְּמוּ בְּיוֹם אֶחָד. דְּאִי בִּתְלָתָא יוֹמֵי, הַקּוֹדֶמֶת בַּשְּׁטָר קוֹדֶמֶת בַּגִּבּוּי. אוֹ שֶׁלֹּא הִנִּיחַ אֶלָּא מִטַּלְטְלִין, שֶׁאֵין דִּין קְדִימָה בְּמִטַּלְטְלִין:
חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה. שֶׁהֲרֵי כֹּחַ שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה בְּשִׁעְבּוּד מָנֶה, דִּבְכֻלְּהוּ אִיכָּא מָנֶה:
הָיוּ שָׁם מָאתַיִם. אֵין לְבַעֲלַת מָנֶה שִׁעְבּוּד אֶלָּא בְּמָנֶה, אֲבָל בְּמָנֶה שֵׁנִי אֵין שִׁעְבּוּד לַשְּׁטָר שֶׁל בַּעֲלַת מָנֶה:
שֶׁל מָנֶה נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, שְׁלִישִׁית מָנֶה הָיָה רָאוּי שֶׁתִּטֹּל, וְהֵיאַךְ נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים שֶׁהוּא חֲצִי מָנֶה. וּמְשָׁנֵי, דְּמַתְנִיתִין אַיְרֵי דְּאָמְרָה לָהּ בַּעֲלַת מָאתַיִם לְבַעֲלַת מָנֶה, דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ בַּמָּנֶה הַמְשֻׁעְבָּד לָךְ וְלֹא יִתְמַעֵט חֶלְקֵךְ בִּשְׁבִילִי, הִלְכָּךְ הִיא וּבַעֲלַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חוֹלְקוֹת אוֹתוֹ. וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָתְנָה בַּעֲלַת הַמָּאתַיִם לְבַעֲלַת הַמָּנֶה חֶלְקָהּ בְּמַתָּנָה אֶלָּא אָמְרָה לָהּ שֶׁלֹּא תָרִיב עִמָּהּ וּבִשְׁבִילָהּ לֹא יִתְמַעֵט חֶלְקָהּ, לְאַחַר שֶׁלָּקְחָה בַּעֲלַת הַמָּנֶה חֲמִשִּׁים נִשְׁאַר זְכוּת בַּעֲלַת הַמָּאתַיִם שָׁוֶה עִם זְכוּת בַּעֲלַת הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת בַּמָּנֶה וָחֵצִי הַנִּשְׁאָר, וְכָל אַחַת מֵהֶן נוֹטֶלֶת שְׁלֹשָׁה דִינְרֵי זָהָב שֶׁהֵן שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה דִינָרִים שֶׁל כֶּסֶף, שֶׁכָּל דִּינָר זָהָב הוּא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה דִינָרִים שֶׁל כֶּסֶף:
הָיוּ שָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת. מָנֶה רִאשׁוֹן מְשֻׁעְבָּד לְכֻלָּם, וְהַשֵּׁנִי לְבַעֲלַת מָאתַיִם וּלְבַעֲלַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וְהַשְּׁלִישִׁי לְבַעֲלַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת בִּלְבָד:
שֶׁל מָנֶה נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים וְשֶׁל מָאתַיִם מָנֶה. כְּגוֹן דְּאָמְרָה לְהוּ בַּעֲלַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְבַעֲלַת מָנֶה וּלְבַעֲלַת מָאתַיִם, דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּכֶם בַּמָּנֶה, הִלְכָּךְ מָנֶה הָרִאשׁוֹן חוֹלְקוֹת בַּעֲלַת מָאתַיִם וּבַעֲלַת מָנֶה, נִמְצֵאת בַּעֲלַת מָנֶה נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים, וּמָנֶה הַשֵּׁנִי חוֹלְקוֹת בַּעֲלַת מָאתַיִם וּבַעֲלַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, נִמְצֵאת בַּעֲלַת מָאתַיִם נוֹטֶלֶת מָנֶה, חֲמִשִּׁים שֶׁחָלְקָה מֵהַמָּנֶה הָרִאשׁוֹן עִם בַּעֲלַת הַמָּנֶה, וַחֲמִשִּׁים מֵהַמָּנֶה הַשֵּׁנִי שֶׁחָלְקָה עִם בַּעֲלַת הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת. וְהַמָּנֶה הַשְּׁלִישִׁי נוֹטֶלֶת כֻּלּוֹ בַּעֲלַת הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת, נִמְצֵאת נוֹטֶלֶת שִׁשָּׁה דִינְרֵי זָהָב שֶׁהֵם מָנֶה וּמֶחֱצָה, הַמָּנֶה הַשְּׁלִישִׁי כֻּלּוֹ שֶׁנִּשְׁאַר לָהּ וַחֲצִי הַמָּנֶה שֶׁחָלְקָה עִם בַּעֲלַת הַמָּאתַיִם. וּבַגְּמָרָא מַסִּיק דְּמַתְנִיתִין רַבִּי נָתָן הִיא וְאֵינָהּ הֲלָכָה, דְּאָמַר רַבִּי אֵין אֲנִי רוֹאֶה דְבָרָיו שֶׁל רַבִּי נָתָן בָּזֶה, אֶלָּא חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה, דְּהוֹאִיל וְכָל נְכָסָיו אַחֲרָאִין לַכְּתֻבָּה, כָּל שְׁלֹשֶׁת הַמָּנִים מְשֻׁעְבָּדִים לְבַעֲלַת הַמָּנֶה כִּשְׁאָר חַבְרוֹתֶיהָ, עַד שֶׁתִּגְבֶּה כָּל כְּתֻבָּתָהּ, הִלְכָּךְ חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה, וְכָךְ נוֹטֶלֶת בַּעֲלַת הַמָּנֶה כְּמוֹ בַעֲלַת הַמָּאתַיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. אֲבָל בִּשְׁלֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ מָעוֹת לַכִּיס זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם וְזֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, דְּהָתָם שֶׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחוּ מְעוֹתֵיהֶן קָא שָׁקְלֵי, דִּינָא הוּא שֶׁכָּל אֶחָד יִטֹּל לְפִי מְעוֹתָיו. וְדַוְקָא כְּשֶׁהִשְׁבִּיחוּ מֵחֲמַת הַמָּעוֹת עַצְמָן, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁתַּנָּה הַמַּטְבֵּעַ אוֹ הוֹסִיפוּ עָלָיו אוֹ פִחֲתוּ, אָז חוֹלְקִים הַשֶּׁבַח וְהַהֶפְסֵד לְפִי הַמָּמוֹן. אֲבָל אִם קָנוּ סְחוֹרָה מִן הַמָּעוֹת שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס וְהִרְוִיחוּ בַסְּחוֹרָה אוֹ הִפְסִידוּ, אֵין מְחַלְּקִים הָרֶוַח וְהַהֶפְסֵד אֶלָּא לְפִי מִסְפַּר הַשֻּׁתָּפִין וְלֹא לְפִי הַמָּמוֹן, וְכָךְ נוֹטֵל בַּהֶפְסֵד וּבַשֶּׁבַח מִי שֶׁנּוֹתֵן בַּכִּיס מָעוֹת מֻעָטִים כְּמוֹ אוֹתוֹ שֶׁנָּתַן מָעוֹת מְרֻבִּים, אִם לֹא הִתְנוּ תְּחִלָּה שֶׁיְּחַלְּקוּ לְפִי מָמוֹן. וְכֵן דָּנִים בְּכָל בָּתֵּי דִינִים:

עיקר תוספות יום טוב(ד) כֵּן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וּכְשֶׁתָּפְסוּ מֵחַיִּים, דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי, מַתְנִיתִין דְּלֹא כְהִלְכָתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב פִּלְפּוּל נָאֶה לְאָמְרוֹ:
(ה) וְנִרְאֶה בְּעֵינַי דְּמַיְרֵי נַמִּי בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדָהּ כְּדִלְקַמָּן רֵישׁ מִשְׁנָה ו', דְּמַאי שְׁנָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, מִדִּין וּדְבָרִים סְלִיקִית נַפְשַׁאי, לֹא נָתַתִּי חֶלְקִי בְּמַתָּנָה, וּמַה שֶׁגָּבָת לֹא בִשְׁלִיחוּתִי גָּבְתָה שֶׁתֹּאמַר לִי נָטְלָה זוֹ חֶלְקֵךְ, אֲנִי סִלַּקְתִּי עַצְמִי מִלָּרִיב לָהּ וּמִלְּמַעֵט חֶלְקָהּ בַּמָּנֶה וְגָבַר יָדָהּ לִגְבּוֹת חֲצִי הַמָּנֶה בְּשִׁעְבּוּד שְׁטָרָהּ, עַכְשָׁיו אֲנִי בָאָה לַחֲלֹק עִמָּךְ בַּנּוֹתָר, שֶׁלֹּא סִלַּקְתִּי עַצְמִי מִלָּרִיב עִמָּךְ, וְשִׁעְבּוּדִי וְשִׁעְבּוּדֵךְ שָׁוִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) וְאַשְׁמוֹעִינַן דְּלֹא תֵימָא בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא כֵּיוָן דְּאִסְתַּלְּקָה לָהּ בַּעֲלַת מָנֶה לְגַמְרֵי וַדַּאי דַּעַת בַּעֲלַת מָאתַיִם הָיָה שֶׁתִּטֹּל בַּעֲלַת מָנֶה חֲמִשִּׁים, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ לַחֲלֹק עִמָּהּ עוֹד, אֲבָל בְּסֵיפָא דְּמָצֵי אָמְרָה בַּעֲלַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְבַעֲלַת מָאתַיִם לֹא לְהוֹסִיף עַל חֶלְקֵךְ נִסְתַּלַּקְתִּי מִמָּנֶה רִאשׁוֹן אֶלָּא לֹא רָצִיתִי לִטְרֹחַ כָּל כָּךְ בַּחֲלוּקוֹת, וְסָמַכְתִּי שֶׁאָבֹא לְחֶשְׁבּוֹן עִמָּךְ בְּמָנֶה שֵׁנִי שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לַחֲלֹק, קָמַשְׁמַע לָן. הָרַ"ן:
(ט) וְכֵן שְׁלֹשָׁה. כְּלוֹמַר, כַּד אִתְרְמֵי כְּבָבָא דְסֵיפָא דְמַתְנִיתִין. הָרִי"ף. דְּוַדַּאי שֶׁאֵין דִּינֵיהֶם שָׁוִין, דְּבִכְתֻבָּה דַּוְקָא כְּשֶׁכָּתְבָה כוּ'. אֶלָּא כְּלוֹמַר כַּד אִתְרְמֵי כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) מְסַיֵּם הָרַמְבַּ"ם, אוֹ הוֹסִיפוּ עָלָיו בְּחִלּוּף אוֹ פִחֲתוּ עַל דֶּרֶךְ זֶה. וְדַעְתּוֹ כְדַעַת רַשִׁ"י שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁנָּשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּמָּעוֹת, וַאֲפִלּוּ הָכִי חוֹלְקִין לְפִי הַמָּעוֹת וְכָל חַד מַאי דְיָהֵיב שָׁקֵיל. וּפֵרֵשׁ הַטּוּר, הוֹאִיל וְאֵין לָהֶם אֶלָּא סְכוּם הָרִאשׁוֹן. וְזֶה לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, שֶׁלְּדַעַת כֵּן הִשְׁתַּתְּפוּ יַחַד, שֶׁאִם לֹא יַרְוִיחוּ אֶלָּא חִלּוּף הַמָּעוֹת, שֶׁבִּשְׁבִיל רֶוַח מֻעָט כָּזֶה לֹא יַקְפִּידוּ, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִקַּח חֶשְׁבּוֹן מְעוֹתָיו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ה. מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי אַרְבַּע נָשִׁים וּמֵת, הָרִאשׁוֹנָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִיָּה, וּשְׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, וּשְׁלִישִׁית לָרְבִיעִית. הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁבַּעַת לַשְּׁנִיָּה, וּשְׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, וּשְׁלִישִׁית לָרְבִיעִית, וְהָרְבִיעִית נִפְרַעַת שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה. בֶּן נַנָּס אוֹמֵר, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה נִשְׂכֶּרֶת, אַף הִיא לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. הָיוּ יוֹצְאוֹת כֻּלָּן בְּיוֹם אֶחָד, כָּל הַקּוֹדֶמֶת לַחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, זָכְתָה. וְכָךְ הָיוּ כוֹתְבִין בִּירוּשָׁלַיִם שָׁעוֹת. הָיוּ כֻלָּן יוֹצְאוֹת בְּשָׁעָה אַחַת וְאֵין שָׁם אֶלָּא מָנֶה, חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה:

ברטנורההָרִאשׁוֹנָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִיָּה. אוֹתָהּ שֶׁזְּמַן כְּתֻבָּתָהּ מֻקְדָּם קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִיָּה שֶׁזְּמַנָּהּ מְאֻחָר. וְכֵן כֻּלָּם:
הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁבַּעַת לַשְּׁנִיָּה. אִם שְׁנִיָּה טוֹעֶנֶת הִשָּׁבְעִי לִי שֶׁלֹּא גָבִית מִשֶּׁל בַּעְלִי כְּלוּם, דִּלְמָא לֹא יִשָּׁאֵר לִי מִמַּה שֶּׁאֶגְבֶּה כְתֻבָּתִי. וְאַף שְׁלִישִׁית תֹּאמַר כֵּן לַשְּׁנִיָּה, וּרְבִיעִית לַשְּׁלִישִׁית. אֲבָל הָרְבִיעִית נִפְרַעַת שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה, וּכְגוֹן שֶׁאֵין שָׁם יוֹרֵשׁ אוֹ בַעַל חוֹב אַחֵר שֶׁיַּשְׁבִּיעָהּ:
בֶּן נַנָּס אוֹמֵר כוּ'. פְּלוּגְתַּיְהוּ דְּתַנָּא קַמָּא וּבֶן נַנָּס מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, כְּגוֹן שֶׁנִּמְצֵאת שָׂדֶה אַחַת מֵאֵלּוּ הַשָּׂדוֹת שֶׁגָּבוּ הַשָּׁלֹשׁ נָשִׁים הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, שֶׁנּוֹדַע שֶׁגְּזָלָהּ וְסוֹף שֶׁיָּבֹאוּ בְעָלֶיהָ וְיִטְּלוּהָ, וּכְשֶׁבָּאָה הָרְבִיעִית לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ מִשָּׂדֶה רְבִיעִית בָּאָה זֹאת וְאוֹמֶרֶת לָהּ לְמָחָר יָבֹא הַנִּגְזָל וְיִטֹּל שָׂדֵהוּ מִיָּדִי, רְצוֹנִי שֶׁתִּשָּׁבְעִי לִי שֶׁלֹּא גָבִית כְּתֻבְּתִיךְ בְּחַיֵּי הַבַּעַל. תַּנָּא קַמָּא סָבַר בַּעַל חוֹב מְאֻחָר שֶׁקָּדַם וְגָבָה, מַה שֶּׁגָּבָה לֹא גָבָה, הִלְכָּךְ לָמָּה תִּשָּׁבַע, אִם יָבֹא הַנִּגְזָל וְיִטְרֹף מִזּוֹ תַּחֲזֹר הִיא עַל הָרְבִיעִית וְתִטֹּל מִמֶּנָּה מַה שֶּׁגָּבְתָה, דְּהַוְיָא לָהּ רְבִיעִית בַּעַל חוֹב מְאֻחָר. וּבֶן נַנָּס סָבַר, בַּעַל חוֹב מְאֻחָר שֶׁקָּדַם וְגָבָה, מַה שֶּׁגָבָה גָּבָה, וְאִם תַּחֲזִיק זֹאת אֵין הַשְּׁלִישִׁית יְכוֹלָה לַחֲזֹר עָלֶיהָ, וּלְכָךְ תִּשָּׁבַע לָהּ שֶׁלֹּא גָבְתָה מִנִּכְסֵי בַעְלָהּ כְּלוּם. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא. וּמִמֵּילָא שָׁמְעִינַן שֶׁאִם תָּפְסָה מִטַּלְטְלִין שֶׁצְּרִיכָה לִשָּׁבַע לְדִבְרֵי הַכֹּל, כֵּיוָן שֶׁאֵין דִּין קְדִימָה בְּמִטַּלְטְלִין וּמַה שֶּׁגָבָה גָּבָה:

עיקר תוספות יום טוב(י) אַרְבַּע נָשִׁים. אַף עַל גַּב דִּפְלוּגְתָּא דְתַנָּא קַמָּא וּבֶן נַנָּס שַׁיְּכָא בִּשְׁתֵּי נָשִׁים, נָקַט טְפֵי, לְאַשְׁמְעִינַן דִּשְׁבוּעָה לְאֶחָד שְׁבוּעָה לְמֵאָה, וְכִי נִשְׁבְּעָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ צְרִיכָה לִשָּׁבַע לַשְּׁלִישִׁית, וְאִצְטָרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן בְּאַרְבַּע, דְּלֹא תֵימָא מִשּׁוּם דִּשְׁלִישִׁית אֵינָהּ נִשְׁבַּעַת עוֹד כֵּיוָן שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה, שֶׁמָּא כְּבָר נִתְקַבְּלָה כְתֻבָּתָהּ, וּלְכָךְ אָמְרוּ שֶׁהָרִאשׁוֹנָה אֵינָהּ נִשְׁבַּעַת עוֹד לַשְּׁלִישִׁית, אֲבָל אִם הָיְתָה נִשְׁבַּעַת אוֹתָהּ שְׁלִישִׁית, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ רְבִיעִית, דְּהַשְׁתָּא יָדְעִינַן דְּלֹא נִתְקַבְּלָה כְתֻבָּתָהּ, הֲוָה אֲמִינָא דְּנַחְמִיר טְפֵי וְתִשָּׁבַע גַּם לַשְּׁלִישִׁית אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּעָה לַשְּׁנִיָּה, לְהָכִי תְּנִינַן אַרְבַּע נָשִׁים. תּוֹסָפוֹת:
(יא) וְצָרִיךְ עִיּוּן, דְּמִידֵי הוּא טַעֲמָא דְנִשְׁבַּעַת בְּטַעֲנַת שֶׁמָּא אֶלָּא לְפִי שֶׁזֶּהוּ בִּכְלַל נְכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים דְּלֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה, וְאִם כֵּן אֲפִלּוּ בְּלֹא טָעֲנָה תְּהֵא נִשְׁבַּעַת, דַּאֲנַן טָעֲנִינַן שֶׁתִּשָּׁבַע. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן בִּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ:
(יב) פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ גָדוֹל. דְּהָא דִתְנַן בְּמִשְׁנָה ז'‏ פֶּרֶק דִּלְעֵיל, מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, הַיְנוּ אַף גְּדוֹלִים:
(יג) וְקָשֶׁה לְרַבִּי, דְּמִסְּתָמָא כְּשֶׁמַּשְׁבִּיעִין הָרְבִיעִית מַשְׁמַע שֶׁעֲדַיִן לֹא גָבְתָה כוּ', וְהוֹאִיל וְכֵן, הַקּוֹדֶמֶת לָהּ לָמָּה אֵינָהּ לוֹקַחַת אוֹתָהּ שָׂדֶה דִּבְבֵרוּר שֶׁלּוֹ כוּ'. וְנִרְאֶה כְּפֵרוּשׁ רַ"ח, דַּאֲפִלּוּ לֹא נִמְצֵאת פְּלִיגֵי, דְּקָאָמַר בֶּן נַנָּס שֶׁנִּשְׁבַּעַת הָרְבִיעִית מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ שֶׁמָּא תִּמָּצֵא אַחַת מֵהֶן שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ וְלֹא יוּכְלוּ אַחַר כָּךְ לַחֲזֹר עָלֶיהָ, דְּמַה שֶּׁגָּבְתָה גָּבְתָה:
(יד) בְּיוֹם אֶחָד. כְּלוֹמַר, יוֹצְאוֹת לְפָנֵינוּ וּמְלַמְּדוֹת שֶׁכֻּלָּן נִכְתְּבוּ בְּיוֹם אֶחָד. רַשִׁ"י:
(טו) מָנֶה. שֶׁהִיא הַכְּתֻבָּה הַפְּחוּתָה בְּתוֹרָתֵנוּ. הָרַמְבַּ"ם:

ו. מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים, וּמָכַר אֶת שָׂדֵהוּ, וְכָתְבָה רִאשׁוֹנָה לַלּוֹקֵחַ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ, הַשְּׁנִיָּה מוֹצִיאָה מֵהַלּוֹקֵחַ, וְרִאשׁוֹנָה מִן הַשְּׁנִיָּה, וְהַלּוֹקֵחַ מִן הָרִאשׁוֹנָה, וְחוֹזְרוֹת חֲלִילָה עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ פְשָׁרָה בֵינֵיהֶם. וְכֵן בַּעַל חוֹב. וְכֵן אִשָּׁה בַעֲלַת חוֹב:

ברטנורהוְכָתְבָה רִאשׁוֹנָה לַלּוֹקֵחַ וְכוּ'. וּכְגוֹן שֶׁקָּנוּ מִיָּדָהּ. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ, וְתֵימָא נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי. וּמְשָׁנֵי, כְּגוֹן שֶׁמָּכַר הַבַּעַל שָׂדֶה זוֹ לְאִישׁ אַחֵר קֹדֶם לָזֶה וְלֹא רָצְתָה הָאִשָּׁה לַחְתֹּם לוֹ, וְלָזֶה חָתְמָה, דְּאִם אִיתָא דְנַחַת רוּחַ עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ הָיְתָה חוֹתֶמֶת לָרִאשׁוֹן:
פְּשָׁרָה. בִּצּוּעַ. לֹא כֻלּוֹ לָזֶה וְלֹא כֻלּוֹ לָזֶה. וּלְשׁוֹן פּוֹשְׁרִין הוּא, לֹא חַמִּים וְלֹא קָרִים:
וְכֵן בַּעַל חוֹב. וּשְׁנֵי לָקוֹחוֹת. רְאוּבֵן נוֹשֶׁה בְשִׁמְעוֹן מָנֶה וְלוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת, וּמְכָרָן לִשְׁנַיִם זוֹ בַּחֲמִשִּׁים וְזוֹ בַּחֲמִשִּׁים, וְכָתַב בַּעַל חוֹב לְלוֹקֵחַ שֵׁנִי דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ, בַּעַל חוֹב נוֹטֵל מִיַּד הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם שֶׁתִּגְבֶּה מִמֶּנּוּ, שֶׁחוֹבוֹ כְּנֶגֶד שְׁנֵיהֶם, וְלוֹקֵחַ רִאשׁוֹן מוֹצִיא מִיַּד הַשֵּׁנִי, וּבַעַל חוֹב חוֹזֵר וּמוֹצִיא אַף זוֹ מִן הָרִאשׁוֹן, וְלוֹקֵחַ שֵׁנִי מִבַּעַל חוֹב, וְחוֹזְרִין חֲלִילָה עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ פְשָׁרָה:
וְכֵן אִשָּׁה בַעֲלַת חוֹב. שֶׁהָיָה לָהּ כְּתֻבָּתָהּ עַל בַּעְלָהּ וּמָכַר שְׁתֵּי שְׂדוֹתָיו לִשְׁנַיִם וְאֵין בִּשְׁנֵיהֶם אֶלָּא כְּדֵי כְתֻבָּתָהּ, וְכָתְבָה לַשֵּׁנִי דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ, הָאִשָּׁה מוֹצִיאָה מִיַּד לוֹקֵחַ רִאשׁוֹן, וְהוּא מִן הַשֵּׁנִי, וְהַשֵּׁנִי מִן הָאִשָּׁה [וְהָאִשָּׁה מִן הָרִאשׁוֹן] וְלוֹקֵחַ רִאשׁוֹן מִיַּד הַשֵּׁנִי, וְחוֹזְרִים חֲלִילָה:

עיקר תוספות יום טוב(טז) פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּדַמְיָא לַנְּשׂוּאָה דְרֵישׁ פֶּרֶק דִּלְעֵיל, שֶׁאֵין הַבַּעַל מִסְתַּלֵּק אֶלָּא עַל יְדֵי קִנְיָן, וְהָכִי נַמִּי הִיא אֵינָהּ מִסְתַּלֶּקֶת אֶלָּא עַל יְדֵי קִנְיָן:
(יז) דִּבְמַתְנִיתִין מַשְׁמַע דְּאַחַר מְכִירַת הַשָּׂדֶה כָּתְבָה לַלּוֹקֵחַ, דְּהָכִי קָתָנֵי, וּמָכַר שָׂדֵהוּ וְכָתְבָה:
(יח) וְכֵן בַּעַל חוֹב וְכוּ'. צְרִיכָא. דְּאִי מִקַּמַּיְתָא, הֲוָה אֲמִינָא הָרִאשׁוֹנָה מוֹצִיאָה מִיַּד הַשְּׁנִיָּה כֵּיוָן דְּאֵין לַשְּׁנִיָּה כָּל כָּךְ פְּסֵידָא, שֶׁתּוּכַל לִגְבּוֹת מִבַּעְלָהּ, וְשִׁעְבּוּדָא שֶׁל רִאשׁוֹנָה קוֹדֵם וּבְדִין הוֹצִיאָה, אֲבָל בַּעַל חוֹב מִלּוֹקֵחַ לֹא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בַּעַל חוֹב מִלּוֹקֵחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין, אֲבָל אִשָּׁה בַּעֲלַת חוֹב מִלּוֹקֵחַ לֹא. לְהָכִי צְרִיכֵי כֻּלְּהוּ. תּוֹסָפוֹת:

גמרא כתובות נ׳ א: י״א-י״ד

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וּמֵתָה, הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלְּקוֹחוֹת. אַשְׁכְּחֵיהּ רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף לְרִבִּי אַבְהוּ דַהֲוָה קָאֵי בְּאוֹכְלוֹסָא דְאוּשָׁא, אָמַר לֵיהּ מַאן מָארֵיהּ דִּשְׁמַעְתָּא דְאוּשָׁא, אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בַר חֲנִינָא, תָּנָא מִינֵיהּ אַרְבְּעִין זִמְנִין וְדָמֵי לֵיהּ כְּמַאן דְּמַנְחָא לֵיהּ בְּכִיסְּתֵיהּ. (תהלים קז) אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי מִשְׁפָּט עוֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת, וְכִי אֶפְשַׁר לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְכָל עֵת, דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּיַבְנֶה וְאַמְרֵי לָהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר, זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַשִּׂיאָן. (שם קיב) הוֹן וָעוֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד, רַב הוּנָא וְרַב חַסְדָּא, חַד אָמַר זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ, וְחַד אָמַר זֶה הַכּוֹתֵב תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וּמַשְׁאִילָן לַאֲחֵרִים. (שם קכח) וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כֵּיוָן שֶׁבָּנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, דְּלָא אָתוּ לִידֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, כֵּיוָן שֶׁבָּנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל דַּיָּינֵי יִשְׂרָאֵל, דְּלָא אָתוּ לְאִנְצוּיֵי:

רש״ישמכרה בנכסי מלוג - הקרן:
הבעל מוציא - דשויוהו רבנן כלוקח והוא לוקח ראשון:
[באוכלוסא - אסיפת בני אדם]:
תנא מיניה - דר' יוסי בר חנינא מרה הוא:
זה הזן בניו ובנותיו קטנים - שתמיד יום ולילה הן עליו והיא צדקה שאינו חיוב עליו בהם:
הון ועושר בביתו - שאין הממון כלה ואעפ"כ צדקתו עומדת לעד:
זה הלומד תורה ומלמדה - מתקיימת בו הרי הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד על שטרח ללמד לתלמידים:
זה הכותב כו' - הספרים קיימים לו שאינם כלים וצדקתו עומדת לעד:
לאינצויי - מי קרוב וקודם בנחלה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג ועוד אמר ר' יוסי בר חנינא, באושא התקינו עוד שהאשה שמכרה בנכסי מלוג (שהם הנכסים השייכים לה, ובעלה רק אוכל פירותיהם) בחיי בעלה ומתה — הבעל מוציא מיד הלקוחות. שחכמים רואים אותו כאילו היה הוא הלקוח הראשון (ולא כיורש), ולכן הנכסים שייכים לו. מסופר: אשכחיה [מצא אותו] רב יצחק בר יוסף לר' אבהו דהוה קאי באוכלוסא [שהיה עומד בתוך קהל] של אושא, אמר ליה [לו]: מאן מרה דשמעתא [מי הוא בעל השמועות] של אושא, כלומר, מי בקי בהלכות הללו שתיקנו באושא? אמר ליה [לו]: ר' יוסי בר חנינא. תנא מיניה ארבעין זימנין [שנה ממנו מר' יוסי בר חנינא ארבעים פעמים], ודמי ליה כמאן דמנחא ליה בכיסתיה [ודומה היה לו מאז כמו שמונח לו בכיסו], משום שנעשה בקי היטב בתקנות אושא.
ד ועוד בקשר לתקנות אושא, נאמר: "אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת" (תהלים קו, ג), ויש להבין: וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? הלא לא תמיד מצויים עניים לפניו! לכן דרשו רבותינו שביבנה, ואמרי לה [ויש אומרים] שאמר זאת ר' אליעזר: זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים, שכפי שאמרנו אין עליו חיוב גמור לפרנסם, ואם כך, כאשר מפרנס אותם נמצא שבכל עת הוא עושה צדקה. ר' שמואל בר נחמני אמר: זה המגדל יתום או יתומה בתוך ביתו ודואג להם ומשיאן, ונמצא שהוא עושה צדקה כל הזמן.
ועוד דרשו על הכתוב "הון ועשר בביתו וצדקתו עמדת לעד" (תהלים קיב, ג): איך ייתכן שישאר הון ועושר בביתו וגם שצדקתו עומדת לעד? רב הונא ורב חסדא נחלקו בכך, חד [אחד מהם] אמר: זה הלומד תורה ומלמדה, שאינו מאבד דבר משלו, אבל צדקתו עומדת לעד, שעשה צדקה בלמדו אחרים. וחד [ואחד מהם] אמר: זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים, שהספרים הם שלו, ואחרים נהנים מצדקתו.
ועוד דרשו על הכתוב "וראה בנים לבניך שלום על ישראל" (תהלים קכח, ו): אמר ר' יהושע בן לוי: כיון שיש בנים לבניך — נעשה אז שלום על ישראל. ומדוע — דלא אתי [שאינו בא] לידי חליצה ויבום, שהרי דין יבום או חליצה שייכים רק כאשר אין בנים (ילדים) לאחד הבנים, שנפטר בלי ילדים. ר' שמואל בר נחמני אמר: כיון שבנים לבניך — שלום על דייני ישראל, ומדוע — דלא אתי לאינצויי [שאינם באים הקרובים להתקוטט] עם הדיינים בענייני ירושה, שהרי הנחלה עוברת במישרין לבנים, ואין מקום לקטטה.

זוהר ספר הזהר, שמיני י׳

רִבִּי יִצְחָק פָּתַח (דברים ל''ב) אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם. זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן קַדִּישִׁין וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא בָעֵי לְקַדְּשָׁא לוֹן. תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין. כָּל חַיֵּי עָלְמָא דְיַרְתִין כֹּלָּא תַּלְיָין בְּהַהוּא עָלְמָא דְאָתֵי בְגִין דְּאִיהוּ חַיִּין דְּכֹלָּא לְעֵילָא וְתַתָּא וְהוּא אֲתַר יַיִן דִּמְנַטְּרָא שָׁאֲרֵי (וְאִקְרֵי יַיִן) וּמִתַּמָּן נַפְקִין חַיִּין וּקְדוּשָׁאָן לְכֹלָּא. וְיַיִן דְּיִשְׂרָאֵל בְּגִין יַיִן דְיִשְׂרָאֵל אַחֲרָא וְדָא בְדָא תַלְיָא דְּהָא יִשְׂרָאֵל לְעֵילָא בֵּיהּ נָטִיל חַיִּין וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי עֵץ חַיִּים עֵץ מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי חַיִּים וְנַפְקֵי מִתַּמָּן חַיִּין וְעַל דָּא מְבָרְכִין לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא בַּיַּיִן. וְיַיִן דְּיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא כְּהָאי גּוֹוָנָא. גּוֹי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה דְּאִיהוּ מְסָאַב וּמָאן דְּקָרִיב בַּהֲדֵיהּ יִסְתְּאַב כַּד יִקְרַב בְּיַיִן דְּיִשְׂרָאֵל הָא יִסְתְּאַב וְאָסִיר כָּל שֶׁכֵּן הַהוּא יַיִן דְּאִיהוּ עָבִיד. וְעַל דָּא לָא תֵימָא דְדָא הוּא בִלְחוֹדוֹי אֶלָּא כָל מַה דְּעַבְדֵי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא כֹּלָּא הוּא כְעֵין דוּגְמָא דִלְעֵילָא כָּל שֶׁכֵּן יַיִן דְּקָאִי בַּאֲתַר עִלָּאָה דוּגְמָא דְיַיִן דִּמְנַטְּרָא. בְּגִין כָּךְ יִשְׂרָאֵל שַׁתְיָין יַיִן דְּיִשְׂרָאֵל דְּאִתְעֲבִיד כִּדְקָא חֲזֵי בִקְדוּשָׁה כְגוֹוָנָא דְיִשְׂרָאֵל לְעֵילָא דְשָׁתֵי וְאִשְׁתָּרְשָׁא וְאִתְבָּרְכָא בְהַהוּא יַיִן עִלָּאָה קַדִּישָׁא וְלָא שָׁתָאן יַיִן דְּאִתְעֲבִיד בִּמְסָאֲבוּתָא ומִסִטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא דְהָא בֵּיהּ שַׁרְיָיא רוּחָא דִּמְסָאֲבוּתָא (וְלָאו. הוּא מִסִטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל) וּמָאן דְּשָׁתֵי לֵיהּ (בַּהֲדַיְיהוּ) אִסְתְּאַב רוּחֵיהּ וְאִסְתְּאַב אִיהוּ וְלָאו הוּא מִסִטְרָא דְיִשְׂרָאֵל וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְעָלְמָא דְאָתֵי. דְּהָא הַהוּא עָלְמָא דְאָתֵי יַיִן דִּמְנַטְּרָא אִיהוּ וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין בַּעְיָין לְנַטְּרָא דָא עַל כֹּלָּא בְּגִין דְּיִתְקְשַׁר בַּאֲתַר דְּעָלְמָא דְאָתֵי. וּבְגִין כָּךְ בְּיַיִן אִתְבְּרִיךְ קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא יַתִּיר מִכֹּלָּא בְגִין דְּאִיהוּ חָדֵי לְסִטְרָא שְׂמָאלָא וּבְגוֹ חֶדְוָותָא דִילֵיהּ אִתְכְּלִיל בִּימִינָא וְכַד אִתְעֲבִיד כֹּלָּא יְמִינָא כְּדֵין שְׁמָא קַדִּישָׁא בְחִידוּ וּבִרְכָאָן מִשְׁתַּכְּחֵי בְכֻלְּהוּ עָלְמִין ובְעוֹבָדָא דִלְתַתָּא יִתְעַר עוֹבָדָא דִלְעֵילָא. וְעַל דָּא מְזַמְּנֵי יַיִן לָקָבֵיל יַיִן וּבְגִין דְּאִיהוּ מְנַטְּרָא לְעֵילָא בָעֵי לְנַטְּרָא לֵיהּ לְתַתָּא וְכָל נְטִירוּ דִילֵיהּ קְדוּשָׁה הוּא לְיִשְׂרָאֵל וּמָאן דְּפָגִים לֵיהּ לְתַתָּא בְסִטְרָא דִמְסָאֲבוּתָא יִסְתְּאַב אִיהוּ בְהָאי עָלְמָא וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְעָלְמָא דְאָתֵי אֲתַר דְּהַהוּא יַיִן דְּמִנְטְרָא שַׁרְיָיא. הוּא לָא נָטִיר לָא יִתְנְטַר הוּא לְעָלְמָא דְאָתֵי. הוּא סָאִיב לֵיהּ יִסְאֲבוּן לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַהוּא יַיִן דְּעָלְמָא דְאָתֵי זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דִמְקַדְּשֵׁי נַפְשַׁיְיהוּ בִקְדוּשָׁה עִילָאָה וְנַטְרֵי מַה דְאִצְטְרִיךְ לְנַטְרָא וּמְקַדְּשֵׁי לְמַלְכָּא בִּנְטִירוּ עִלָּאָה דָא. זַכָּאִין אִינוּן בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי:

תרגום הזוהררַבִּי יִצְחָק פָּתַח: אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְקַדְּשָׁם, בֹּא וּרְאֵה, יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, כָּל חַיֵּי עוֹלָם שֶׁיּוֹרְשִׁים, הַכֹּל תָּלוּי בָּעוֹלָם הַבָּא הַהוּא, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חַיִּים שֶׁל הַכֹּל, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁיַּיִן הַמְּשׁוּמָר שׁוֹרֶה שָׁם, וּמִשָּׁם, יוֹצְאִים חַיִּים וּקְדֻשָּׁה לַכֹּל. וְיַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, הוּא קָדוֹשׁ בִּשְׁבִיל הַיַּיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אַחֵר לְמַעְלָה, וְזֶה בָּזֶה תָּלוּי, שֶׁיַּיִן שֶׁלְּמַטָּה תָּלוּי וּמְכוּוָן כְּנֶגֶד יַיִן שֶׁלְּמַעְלָה. כִּי יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, לוֹקֵחַ בּוֹ, בַּיַּיִן, חַיִּים, וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרָא עֵץ חַיִּים, דְּהַיְנוּ עֵץ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא חַיִּים, וְיוֹצֵא מִשָּׁם חַיִּים. וְעַל כֵּן מְבָרְכִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיַּיִן, כִּי יַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, הוּא כְּמוֹ זֶה הַיַּיִן שֶׁל מַעְלָה. עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁהוּא טָמֵא, וּמִי שֶׁיִּקְרָב אֵלָיו יִטְמָא, כְּשֶׁיִּקְרָב וְיִגַּע בְּיַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נִטְמָא הַיַּיִן וְאָסוּר לִשְׁתּוֹתוֹ, כָּל שֶׁכֵּן הַיַּיִן עַצְמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שֶׁהוּא טָמֵא. וְעַל כֵּן, אַל תֹּאמַר שֶׁזֶּה בִּלְבָד, דְּהַיְנוּ יַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, הוּא כְּעֵין שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה הַכֹּל הוּא כְּעֵין דּוּגְמָא שֶׁל מַעְלָה, כָּל שֶׁכֵּן יַיִן הָעוֹמֵד בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, בַּדּוֹמֶה לְיַיִן הַמְּשׁוּמָר. מִשּׁוּם זֶה, יִשְׂרָאֵל שׁוֹתִים יַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנַּעֲשֶׂה כָּרָאוּי בִּקְדֻשָּׁה, כְּעֵין יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, שֶׁשּׁוֹתֶה וּמִשְׁתָּרֵשׁ וּמִתְבָּרֵךְ בַּיַּיִן הַהוּא הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, וְאֵינָם שׁוֹתִים יַיִן שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּטוּמְאָה, וּמִצַד הַטּוּמְאָה, כִּי בּוֹ שׁוֹרֶה רוּחַ הַטּוּמְאָה, וּמִי שֶׁשּׁוֹתֶה אוֹתוֹ נִטְמָא רוּחוֹ, וְהוּא נִטְמָא, וְאֵין הוּא מִצַד יִשְׂרָאֵל, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, כִּי עוֹלָם הַבָּא, שָׁם הוּא יַיִן הַמְּשׁוּמָר. וְעַל כֵּן יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים צְרִיכִים לִשְׁמֹר זֶה יוֹתֵר מֵהַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁנִּקְשָׁר בְּמָקוֹם דְּעוֹלָם הַבָּא, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וּמִשּׁוּם זֶה בַּיַּיִן מִתְבָּרֵךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מֵבַּכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְשַׂמֵּחַ צַד שְׂמֹאל, וּבְתוֹךְ שִׂמְחָתוֹ נִכְלָל בַּיָּמִין וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה הַכֹּל יָמִין, בִּז''א, אָז הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, בְּשִׂמְחָה וְהַבְּרָכוֹת נִמְצָאוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּבַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּמַעְלָה, וְעַל כֵּן מְזַמְנִים יַיִן לְמַטָּה, כְּנֶגֶד יַיִן שֶׁלְּמַעְלָה. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא יַיִן עִלָאָה צְרִיכִים לִשְׁמֹר אוֹתוֹ לְמַטָּה מִמַּגָּע נָכְרִי, וְכָל הַשְּׁמִירָה שֶׁלּוֹ הוּא קְדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל, וּמִי שֶׁפּוֹגֵם אוֹתוֹ לְמַטָּה בְּצַד הַטּוּמְאָה, יִטָּמֵא הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם הַמָּקוֹם שֶׁיַּיִן הַמְּשׁוּמָר הַהוּא שׁוֹרֶה בּוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהוּא לֹא שָׁמַר הַיַּיִן לְמַטָּה, אֵינוֹ מְשׁוּמָר לָעוֹלָם הַבָּא. הוּא טִמֵּא אוֹתוֹ, אֶת הַיַּיִן, יְטַמְּאוּ אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַהוּא, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בַּיַּיִן הַהוּא שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, הַמְּקַדְּשִׁים עַצְמָם בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְשׁוֹמְרִים מַה שֶּׁצָרִיךְ לִהְיוֹת מְשׁוּמָר, הַזּוֹ. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ב׳: י״ד-ט״ו

א. כָּל שִׁיעוּרֵי הַנְּסָכִים הָאֲמוּרִים בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל וּמִנְיַן אוֹתָן הַקָּרְבָּנוֹת וְסִדְרֵי הָעֲבוֹדָה הַכְּתוּבִים שָׁם כֻּלָּם מִלּוּאִים הֵם וְאֵין נוֹהֲגִין לְדוֹרוֹת אֶלָּא הַנָּבִיא צִוָּה וּפִירֵשׁ כֵּיצַד יִהְיוּ מַקְרִיבִין הַמִּלּוּאִין עִם חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ כְּשֶׁיִּבָּנֶה בַּיִת שְׁלִישִׁי:

ב. וּכְשֵׁם שֶׁהִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ דְּבָרִים שֶׁאֵין כְּמוֹתָן לְדוֹרוֹת וְהִקְרִיבוּ בְּשַׁבָּת כָּךְ הַנָּשִׂיא מַקְרִיב חֲנֻכָּתוֹ בְּשַׁבָּת לְעָתִיד כַּאֲשֶׁר מְפוֹרָשׁ שָׁם וְכֵן קָרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ בִּימֵי עֶזְרָא הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי מִלּוּאִים הָיוּ וְאֵינָן נוֹהֲגִין לְדוֹרוֹת אֲבָל דְּבָרִים הַנּוֹהֲגִים לְדוֹרוֹת הֵם דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁפִּירַשְׁנוּ כְּמוֹ שֶׁהֶעֱתִיקוּם מִפִּי משֶׁה רַבֵּינוּ אֵין לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם וְאֵין לִגְרוֹעַ:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ז׳: י״ז-י״ח

קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה יָדַעְתָּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ הוֹרֵג כַּמָּה רְבָבוֹת מַזִּיקִין הַמְּצוּיִין בַּלַּיְלָה וּבִפְרַט בַּעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ לְמַעֲלָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמט) יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְגוֹמֵר. קִימָה אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה זוּלַת הֱיוֹתוֹ מִכְּלַל אֲבֵילֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (ישעי' מו) שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ כִּי גַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִתְאַבֵּל וְשׁוֹאֵג כָּאֲרִי וְגוֹמֵר. גַּם בְּעוֹסְקוֹ אָז בַּתּוֹרָה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין רִנָה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ וּכְתִיב (איכה ב) קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה וְלֹא זָכָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לִהְיוֹת חַי וְקַיָּים בָּעוֹלָם הַזֶה וּבָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא עַל זֶה הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ וּבְכָל סֵפֶר הַזֹּהַר נִתְבָּאַר שְׁבַח הַמִּצְוָה הַזוּ לְאֵין קֵץ. גַּם מַשְׁרֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הָאָדָם כְּנִזְכַּר שָׁם בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב