תורה ויקרא ט׳: ז׳-י׳
יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:
ט (ז) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
וַאֲמַר משֶׁה לְאַהֲרֹן קְרַב לְמַדְבְּחָא וְעִבֵד יָת חַטָּאתָךְ וְיָת עֲלָתָךְ וְכַפַּר עֲלָךְ וְעַל עַמָּא וְעִבֵד יָת קֻרְבַּן עַמָּא וְכַפַּר עֲלֵיהוֹן כְּמָא דִי פַּקִּיד יְיָ:
רש״י קְרַ֤ב אֶל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙. שֶׁהָיָה אַהֲרֹן בּוֹשׁ וְיָרֵא לָגֶשֶׁת, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, לָמָּה אַתָּה בוֹשׁ? לְכָךְ נִבְחַרְתָּ (ספרא):אֶת חַטָּֽאתְךָ֙. עֵגֶל בֶּן בָּקָר:וְאֶת עֹ֣לָתֶ֔ךָ. הָאָיִל:קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙. שְׂעִיר עִזִּים וְעֵגֶל וְכֶבֶשׂ; כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵגֶל" בֶּן שָׁנָה הוּא וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד (שם):
(ח) וַיִּקְרַ֥ב אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁחַ֛ט אֶת־עֵ֥גֶל הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃
וּקְרֵב אַהֲרֹן לְמַדְבְּחָא וּנְכֵס יָת עֶגְלָא דְחַטָּאתָא דִּי לֵיהּ:
(ט) וַ֠יַּקְרִ֠בוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֣ן אֶת־הַדָּם֮ אֵלָיו֒ וַיִּטְבֹּ֤ל אֶצְבָּעוֹ֙ בַּדָּ֔ם וַיִּתֵּ֖ן עַל־קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־הַדָּ֣ם יָצַ֔ק אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃
וְקָרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן יָת דְּמָא לֵיהּ וּטְבַל אֶצְבְּעֵיהּ בִּדְמָא וִיהַב עַל קַרְנַת מַדְבְּחָא וְיָת דְּמָא אֲרִיק לִיסוֹדָא דְמַדְבְּחָא:
(י) וְאֶת־הַחֵ֨לֶב וְאֶת־הַכְּלָיֹ֜ת וְאֶת־הַיֹּתֶ֤רֶת מִן־הַכָּבֵד֙ מִן־הַ֣חַטָּ֔את הִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
וְיָת תַּרְבָּא וְיָת כָּלְיְתָא וְיָת חִצְרָא מִן כַּבְדָּא מִן חַטָּאתָא אַסֵּק לְמַדְבְּחָא כְּמָא דִי פַּקִּיד יְיָ יָת משֶׁה:
נביאים שמואל ב ו׳: ז׳-י׳
ו (ז) וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל־הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מׇת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃
וּתְקֵיף רוּגְזָא דַייָ בְּעֻזָה וּמְחָהִי תַמָן מֵימְרָא דַייָ עַל דְאִישְׁתְּלֵי וּמִית תַּמָן עִם אֲרוֹנָא דַיָי:
רש״י עַל הַשַּׁ֑ל. עַל הַשְּׁגָגָה, שֶׁהָיָה לוֹ לִדְרֹשׁ קַל וָחֹמֶר, נוֹשְׂאָיו נָשָׂא בַּיַּרְדֵּן, הוּא עַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן:עוֹבֵד אֱדוֹם. לֵוִי הָיָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א טו: יח), ״וּמִן הַשּׁוֹעֲרִים הָיָה״ (שם):
(ח) וַיִּ֣חַר לְדָוִ֔ד עַל֩ אֲשֶׁ֨ר פָּרַ֧ץ יְהֹוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּעֻזָּ֑ה וַיִּקְרָ֞א לַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ פֶּ֣רֶץ עֻזָּ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וּתְקֵיף לְדָוִד עַל דִתְרַע יְיָ תִּרְעֲתָא בְּעֻזָה וּקְרָא לְאַתְרָא הַהוּא אַתְרָא דְמִית בֵּיהּ עֻזָה עַד יוֹמָא הָדֵין:
(ט) וַיִּרָ֥א דָוִ֛ד אֶת־יְהֹוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֕אמֶר אֵ֛יךְ יָב֥וֹא אֵלַ֖י אֲר֥וֹן יְהֹוָֽה׃
וּדְחִיל דָוִד מִן קֳדָם יְיָ בְּיוֹמָא הַהוּא וַאֲמַר אֵיכְדֵין יֵעוּל לְוָתִי אֲרוֹנָא דַיָי:
(י) וְלֹא־אָבָ֣ה דָוִ֗ד לְהָסִ֥יר אֵלָ֛יו אֶת־אֲר֥וֹן יְהֹוָ֖ה עַל־עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיַּטֵּ֣הוּ דָוִ֔ד בֵּ֥ית עֹבֵֽד־אֱדֹ֖ם הַגִּתִּֽי׃
וְלָא אָבָא דָוִד לְאַפְנָאָה לְוָתֵיהּ יַת אֲרוֹנָא דַייָ לְקַרְתָּא דְדָוִד וְאַפְנֵיהּ דָוִד לְבֵית עוֹבֵד אֱדוֹם גִיתָּאָה:
כתובים משלי כ״ג: י״ג-ט״ז
כג (יג) אַל־תִּמְנַ֣ע מִנַּ֣עַר מוּסָ֑ר כִּֽי־תַכֶּ֥נּוּ בַ֝שֵּׁ֗בֶט לֹ֣א יָמֽוּת׃
לָא תִמְנַע מִן טַלְיָא מַרְדוּתָא מְטוּל דְאִין מָחֲיַת לֵיהּ בְּשִׁבְטָא לָא מָאֵת:
(יד) אַ֭תָּה בַּשֵּׁ֣בֶט תַּכֶּ֑נּוּ וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מִשְּׁא֥וֹל תַּצִּֽיל׃
אַנְתְּ בְּשִׁבְטָא מֲחָיַת לֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ מְפַלְטַת מִן שִׁיוֹל:
(טו) בְּ֭נִי אִם־חָכַ֣ם לִבֶּ֑ךָ יִשְׂמַ֖ח לִבִּ֣י גַם־אָֽנִי׃
בְּרִי אִם חַכִּים לִבָּךְ אַף אֲנָא חָדֵי אֲנָא בְלִבִּי:
(טז) וְתַעְלֹ֥זְנָה כִלְיוֹתָ֑י בְּדַבֵּ֥ר שְׂ֝פָתֶ֗יךָ מֵישָׁרִֽים׃
וְנִרְוְזָן כִלְיוֹתַי כַּד יְמַלְלוּן סִפְוָתָיִךְ תְּרִיצָתָא:
רש״י בְּדַבֵּ֥ר שְׂ֝פָתֶ֗יךָ מֵישָׁרִֽים. עַל יְדֵי שֶׁחָכַם לִבֶּךָ:
משנה משנה עירובין ב׳
א. עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָאוֹת אַרְבָּעָה דְיוּמְדִין, נִרְאִין כִּשְׁמֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שְׁמֹנָה, נִרְאִין כִּשְׁנֵים עָשָׂר, אַרְבָּעָה דְיוּמְדִין וְאַרְבָּעָה פְשׁוּטִין. גָּבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה, וְעָבְיָן כָּל שֶׁהוּא, וּבֵינֵיהֶן כִּמְלֹא שְׁתֵּי רְבָקוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ בָּקָר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע, קְשׁוּרוֹת וְלֹא מֻתָּרוֹת, אַחַת נִכְנֶסֶת וְאַחַת יוֹצֵאת:
ברטנורה עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָאוֹת. שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים. לְפִי שֶׁהַבֵּירָאוֹת רְשׁוּת הַיָּחִיד הֵן שֶׁעֲמֻקִּים עֲשָׂרָה, וְאֵין יְכוֹלִים לְמַלְּאוֹת מֵהֶן וּלְהוֹצִיא לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעוֹשִׂין פַּסִּין שֶׁיִּהְיוּ הַפַּסִּין עוֹשִׂין [חָלָל] סְבִיבוֹת הַבּוֹר רְשׁוּת הַיָּחִיד, וִימַלֵּא וְיוֹצִיא וְיָנִיחַ שָׁם וְתִכָּנֵס בְּהֶמְתּוֹ כֻּלָּהּ אוֹ רֹאשָׁהּ וְרֻבָּהּ וְיַשְׁקֶנָּה:דְּיוּמְדִין. שְׁנֵי עַמּוּדִין. שֶׁכָּל עַמּוּד מֵאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה נִרְאֶה כִּשְׁנַיִם. דְּיוּ בִּלְשׁוֹן יָוָן שְׁנַיִם. וּכְשֶׁנּוֹעֵץ הָעַמּוּד הֶעָשׂוּי כִּשְׁנַיִם לִפְאַת דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית נִמְצָא נוֹטֶה דָּפְנוֹ אֶחָד לַמִּזְרָח וְדָפְנוֹ אֶחָד לַצָּפוֹן, וְהַשֵּׁנִי לִפְאַת מַעֲרָבִית צְפוֹנִית נוֹטֶה צִדּוֹ אֶחָד לַמִּזְרָח וְצִדּוֹ אֶחָד לַדָּרוֹם, וּכְשֶׁנּוֹתֵן אַרְבַּעְתָּן לְאַרְבַּע הַפֵּאוֹת נִמְצָא לְכָל רוּחַ שְׁתֵּי אַמּוֹת דֹּפֶן אַמָּה כְּנֶגֶד אַמָּה וְהָרֶוַח בֵּינְתַיִם:וְאַרְבָּעָה פְשׁוּטִין. בָּאֶמְצַע נוֹתֵן לְכָל רוּחַ לוּחַ רְחָבָה אַמָּה. וּבִזְמַן שֶׁאֵין בֵּין פַּס לְפַס מֵאַרְבָּעָה דְּיוּמְדִין [אֵלּוּ] אֶלָּא עֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹ פָּחוֹת מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר דְּאֵין צָרִיךְ לְפַסִּין פְּשׁוּטִין, וְאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה דְּצָרִיךְ פְּשׁוּטִין, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא מֵעֶשֶׂר עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ, דְּרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר צָרִיךְ פְּשׁוּטִים וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:שְׁתֵּי רְבָקוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ בָּקָר. שֶׁרֹחַב כָּל בָּקָר וּבָקָר אַמָּתַיִם פָּחוֹת שְׁלִישׁ, נִמְצָא רֹחַב שִׁשָּׁה בָּקָר עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְזֶה הָרֶוַח שֶׁיָּכוֹל לִתֵּן בֵּין פַּס לְפַס לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְאִם יֵשׁ רֹחַב יוֹתֵר מִזֶּה צָרִיךְ שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין פְּשׁוּטִין:רְבָקוֹת. לְשׁוֹן עֵגֶל מַרְבֵּק (שמואל א כח):קְשׁוּרוֹת אֲבָל לֹא מֻתָּרוֹת. דְּלֹא תֵּימָא כְּעֵין קְשׁוּרוֹת וְלֹא קְשׁוּרוֹת מַמָּשׁ, לְהָכִי תָּנָא אֲבָל לֹא מֻתָּרוֹת, לְהַחְמִיר וּלְמַעֵט רֶוַח שֶׁבֵּינְתַיִם:אַחַת נִכְנֶסֶת וְאַחַת יוֹצֵאת. רְבָקָה אַחַת שֶׁל בָּקָר נִכְנֶסֶת וּרְבָקָה אַחַת יוֹצֵאת, וְיֵשׁ יוֹתֵר רֹחַב מִשֶּׁאִלּוּ הָיוּ שְׁתֵּיהֶן יוֹצְאוֹת אוֹ שְׁתֵּיהֶן נִכְנָסוֹת. וְזוֹ קֻלָּא הִיא, דְּלֹא בָּעִינַן מְצֻמְצָמוֹת כָּל כָּךְ :
עיקר תוספות יום טוב (א) גָּבְהָן עֲשָׂרָה כוּ'. גָּבְהָן עֲשָׂרָה שֶׁאֵין נִקְרֵאת מְחִצָּה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים דְּזֶהוּ אַמָּה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבִּמְחִצַּת חָצֵר סַגִּי בְּפַס אַרְבָּעָה, לֹא דָּמִי, דְּהָתָם בְּחָצֵר אִיכָּא שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת שְׁלֵמוֹת אֲבָל בְּפַסֵּי בֵּירָאוֹת שֶׁרֻבּוֹ פָּרוּץ מִכָּל צַד מַצְרִיכִין פַּס שֶׁל שִׁשָּׁה טְפָחִים. רִי"כ: (ב) קְשׁוּרוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַפָּרוֹת מוֹשְׁכוֹת בָּעֹל בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ הָכִי מְשַׁעֲרִין בְּהוּ, לְפִי שֶׁגַּם בִּימוֹת הַחוֹל נִכְנָסוֹת שָׁם לִשְׁתּוֹת, וּפְעָמִים שֶׁכְּשֶׁהַצֶּמֶד הָאֶחָד נִכְנָס לִשְׁתּוֹת מוֹצֵא הַשֵּׁנִי שֶׁשָּׁתָה מִשָּׁם וְרוֹצֶה לָצֵאת, וְאִם יִהְיוּ בֵּין הַדְּיוּמְדִין פָּחוֹת מִזֶּה הַשִּׁעוּר יָבֹאוּ הַפָּרוֹת וְיַפִּילוּ הַדְּיוּמְדִין לָאָרֶץ. הָרִי"כ: (ג) הָכִי תָּנוּ רַבָּנָן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְלֹא פָרָה נִכְנֶסֶת וּפָרָה יוֹצֵאת, דְּאִם כֵּן לֹא הֲוָה קְשׁוּרוֹת: (ד) רְצוֹנוֹ לוֹמַר דְּאִלּוּ עֶשֶׂר אַמּוֹת לְרַבִּי מֵאִיר וְכֵן הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וּשְׁלִישׁ לְרַבִּי יְהוּדָה לֹא בָּעִינַן מְצֻמְצָמוֹת. וְכֵן הוּא בְּרַשִׁ"י וְרַמְבַּ"ם:
ב. מֻתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא פָרָה רֹאשָׁהּ וְרֻבָּהּ בִּפְנִים וְשׁוֹתָה. מֻתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין:
ברטנורה מֻתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר. הַפַּסִּין, וְלַעֲשׂוֹת הֶקֵּף קָצָר. וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מִשְּׂפַת הַבְּאֵר עַד בֵּין הַפַּסִּין כְּדֵי רֹאשָׁהּ וְרֻבָּהּ שֶׁל פָּרָה שֶׁהֵן שְׁתֵּי אַמּוֹת, אֲבָל בָּצִיר מֵהָכִי לֹא, שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ אַחַר פָּרָתוֹ וְיוֹצִיא הַדְּלִי חוּץ לַמְּחִצָּה:מֻתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא. לַעֲשׂוֹת הֶקֵּף גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ:וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין. דְּכָל מַה שֶּׁמַּרְחִיק מִן הַבּוֹר מַרְבֶּה בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַפַּסִּין, וְצָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּפַסִּין עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין פָּשׁוּט לְפָשׁוּט [וּבֵין פָּשׁוּט לִדְיוּמֶד] יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ:
ג. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד בֵּית סָאתָיִם. אָמְרוּ לוֹ, לֹא אָמְרוּ בֵית סָאתַיִם אֶלָּא לְגִנָּה וּלְקַרְפֵּף, אֲבָל אִם הָיָה דִּיר אוֹ סַחַר, אוֹ מֻקְצֶה אוֹ חָצֵר, אֲפִלּוּ בֵית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִין, אֲפִלּוּ בֵית עֲשָׂרָה כּוֹרִין, מֻתָּר. וּמֻתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין:
ברטנורה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתָיִם. לֹא יַעֲשֶׂה הֶקֵּף גָּדוֹל לַבְּאֵר אֶלָּא עַד בֵּית סָאתַיִם:לְגִנָּה וּלְקַרְפֵּף. שֶׁאֵין הֶקֵּפָן לְדִירָה:קַרְפֵּף. הֶקֵּף גָּדוֹל חוּץ לָעִיר לְהַכְנִיס שָׁם עֵצִים לְאוֹצָר:דִּיר. שֶׁל בְּהֵמוֹת שֶׁעוֹשִׂין בַּשָּׂדוֹת הַיּוֹם כָּאן וּלְמָחָר כָּאן כְּדֵי לְזַבְּלָהּ בִּגְלָלֵי בְּהֵמָה:סַחַר. [הֶקֵּף מְחִצָּה] לַבְּהֵמוֹת בָּעִיר. וְאִית דְּגָרְסֵי סַהַר, בֵּית הָאֲסוּרִים:חָצֵר. מָקוֹם מְגֻלֶּה שֶׁלִּפְנֵי הַבָּתִּים:מֻקְצֶה. רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים , דְּכָל הָנֵי הֶקֵּפָן לְדִירָה הוּא . וְהָנֵי פַּסֵּי בֵּירָאוֹת נַמִּי הוֹאִיל וּמֵימֵיהֶן רְאוּיוֹת לִשְׁתִיַּת אָדָם תַּשְׁמִישׁ מְעַלְּיוּתָא הוּא:וּמֻתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא. כְּלוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁהֻקְּפוּ לְדִירָה אֲפִלּוּ גְּדוֹלִים עַד עֶשֶׂר כּוֹרִים מֻתָּר לְטַלְטֵל בָּהֶם, כָּךְ מֻתָּר לְהַרְחִיק הַהֶקֵּף שֶׁל פַּסֵּי בֵּירָאוֹת כָּל מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְכֵן הֲלָכָה:
עיקר תוספות יום טוב (ה) סַחַר. בְּפֶרֶק ג' דִּשְׁבִיעִית מִשְׁנָה ד' גָּרַס סַהַר, וַאֲפִלּוּ הָכִי מְפָרֵשׁ [הָרַ"ב] כְּמוֹ סַחַר, אֲבָל הָתָם אִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ בֵּית הָאֲסוּרִים: (ו) וְנִקְרֵאת מֻקְצֶה לְפִי שֶׁאֵין רֹב תַּשְׁמִישׁ שָׁם: (ז) פֵּרוּשׁ לְדִירַת אָדָם לִכְנִיסָה וִיצִיאָה תָּמִיד. רַשִׁ"י:
ד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים מַפְסַקְתָּן, יְסַלְּקֶנָּה לַצְּדָדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ. אֶחָד בּוֹר הָרַבִּים, וּבְאֵר הָרַבִּים, וּבְאֵר הַיָּחִיד, עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּין, אֲבָל לְבוֹר הַיָּחִיד עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא אוֹמֵר, אֵין עוֹשִׂין פַּסִּין אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבַד, וְלַשְּׁאָר עוֹשִׂין חֲגוֹרָה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים:
ברטנורה אִם הָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים. דֶּרֶךְ שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים בָּהּ מַפְסֶקֶת בֵּין הַפַּסִּים, יְסַלְקֶנָּה לַצְּדָדִים מִחוּץ לַפַּסִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָרַבִּים מְהַלְּכִים בֵּין הַפַּסִּים, דְּמַשְׁווּ לַהּ כִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְבַטְּלִים הַמְּחִצָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:בּוֹר הָרַבִּים. אִי פָּסְקֵי מַיָּא מַדְכְּרֵי אַהֲדָדֵי, שֶׁלֹּא הִתִּירוּ פַּסֵּי בֵּירָאוֹת אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ מַיִם מְצוּיִין לִבְהֵמוֹת עוֹלֵי רְגָלִים, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין שָׁם מַיִם אֵין לַפַּסִּין תּוֹרַת מְחִצָּה:בְּאֵר הַיָּחִיד. נַמִּי שָׁרֵי, דִּבְאֵר מַיִם חַיִּים הֵן וְהָא לֹא פָּסְקֵי מַיָּא:לִבְאֵר הָרַבִּים. דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי לִמְעַלִּיּוּתָא. וְכֵן הֲלָכָה. וְאֵין מֻתָּר לְמַלְאוֹת מַיִם וּלְהוֹצִיא מִן הַבְּאֵר עַל יְדֵי פַּסֵּי בֵּירָאוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתָּן שֶׁל עוֹלֵי רְגָלִים וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. אֲבָל לְהוֹצִיא מַיִם כְּדֵי לִשְׁתּוֹת הָאָדָם עַצְמוֹ אָסוּר , אֶלָּא יוֹרֵד לַבּוֹר וְשׁוֹתֶה , אוֹ עוֹשֶׂה מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים:
עיקר תוספות יום טוב (ח) בּוֹר. הוּא הַגֶּבֶא [יְשַׁעְיָה ל] שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ שָׁם הַמַּיִם. הָרַמְבַּ"ם: (ט) וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת דְּאִם כֵּן אַמַּאי בָּעִינַן שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִין לְאָדָם. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁאִם דָּלָה לְצֹרֶךְ בְּהֵמָה וְנִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שָׁרֵי לָאָדָם. אִי נַמִּי דִּתְחִלַּת הַתִּקּוּן לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ בְּהֵמָה, אֲבָל בְּשֶׁכְּבָר נִתְקַן לְצֹרֶךְ בְּהֵמָה שָׁרֵי אַף לְצֹרֶךְ אָדָם: (י) הַיְנוּ כְּשֶׁהַבּוֹר קְצָרָה, אֲבָל אִם הִיא רְחָבָה כָּל כָּךְ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַרְחִיב רַגְלָיו בְּצִדֵּי הַבּוֹר וְיֵרֵד, מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לְכָל אֶחָד מֵהַנֵּי פֵּרוּשִׁים, אוֹ לִדְלוֹת אוֹ לְתַקֵּן. תּוֹסָפוֹת: (יא) חֲגוֹרָה. מְחִצָּה, וְכֵן הוּא בַּתּוֹסָפוֹת, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁמַּצְרִיכִין מְחִצָּה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ קוֹרֵא לָהּ חֲגוֹרָה. הָרִי"כ:
ה. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא, הַגִּנָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, מֻקֶּפֶת גָּדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שׁוֹמֵירָה אוֹ בֵית דִּירָה, אוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לָעִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אַחַת מִכָּל אֵלּוּ, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירָיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם הָיָה אָרְכָּהּ יָתֵר עַל רָחְבָּהּ אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָרְכָּהּ פִּי שְׁנַיִם בְּרָחְבָּהּ, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ:
ברטנורה וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא. מִשּׁוּם דְּאָמַר חֲדָא לְחֻמְרָא גַּבֵּי פַּסִּין, דְּאָמַר אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים, וְהַשְׁתָּא קָאָמַר חֻמְרָא אַחֲרִיתָא דְּאַף בְּמֻקָּף לְדִירָה לֹא שָׁרֵי טְפֵי מִבֵּית סָאתַיִם, מִשּׁוּם הָכִי תָּנָא וְעוֹד:שׁוֹמֵירָה. סֻכַּת שׁוֹמְרִים. דְּאַף עַל גַּב דְּהֻקַּף לְדִירָה, בֵּית סָאתַיִם הוּא דְּשָׁרֵי, טְפֵי לֹא:סְמוּכָה לָעִיר. דְּהוֹאִיל וּקְרוֹבָה לְבֵיתוֹ דַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ תָּמִיד וּכְמֻקָּף לְדִירָה דָּמִי:וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירָיִם. וְלֹא יוֹתֵר. וְתַנָּא קַמָּא נַמִּי דִּלְעֵיל דְּאָמְרוּ לוֹ לֹא אָמְרוּ בֵּית סָאתַיִם אֶלָּא לַקַּרְפֵּף וְלַגִּנָּה אֲבָל אִם הָיָה דִּיר אוֹ סַהַר אוֹ חָצֵר וְכוּ', כְּרַבִּי עֲקִיבָא קָאֲמַר, דְּהֵיכָא דְּאִיכָּא בֵּית דִּירָה אֲפִלּוּ טוּבָא נַמִּי, וּכְשֶׁלֹּא הֻקַּף לְדִירָה בֵּית סָאתַיִם. וּמַאי בֵּינַיְהוּ, אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּאִיכָּא בֵּינַיְהוּ דָּבָר מֻעָט, שֶׁבֵּית סָאתַיִם יוֹתֵר עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם רְבוּעִים, וְתַנָּא קַמָּא שָׁרֵי בְּבֵית סָאתַיִם שְׁלֵמִים, וּלְרַבִּי עֲקִיבָא שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם וְתוּ לֹא. וְכֵיצַד יָדַעְנוּ דְּבֵית סָאתַיִם יוֹתֵר עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם רְבוּעִים, דְּהָא אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא וְכַמָּה הֵן סָאתַיִם, כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן, וַחֲצַר הַמִּשְׁכָּן כְּתִיב בֵּיהּ (שמות כז) אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָּאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, וְדָרְשִׁינַן מַאי חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, אָמְרָה תּוֹרָה טֹל חֲמִשִּׁים שֶׁאָרְכּוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ וְסַבֵּב חֲמִשִּׁים הַנּוֹתָרִים לְשִׁעוּר שַׁבָּת, דַּהֲווּ לְהוּ שִׁבְעִים אַמָּה וְאַרְבָּעָה טְפָחִים מְרֻבָּעִים. כֵּיצַד, עֲשֵׂה מֵהֶם חָמֵשׁ רְצוּעוֹת שֶׁל עֶשֶׂר אַמָּה רֹחַב וְאָרְכָּן חֲמִשִּׁים, תֵּן אַחַת לְמִזְרָחָהּ וְאַחַת לְמַעֲרָבָהּ, הֲרֵי רָחְבָּהּ שִׁבְעִים וְאָרְכָּהּ חֲמִשִּׁים, שִׂים אַחַת לַדָּרוֹם וְאַחַת לַצָּפוֹן, הֲרֵי שִׁבְעִים עַל שִׁבְעִים, אֶלָּא שֶׁהַקְּרָנוֹת פְּגוּמִים לְכָל קֶרֶן וְקֶרֶן עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר מִפְּנֵי הַתּוֹסֶפֶת שֶׁהוֹסַפְתָּ. טֹל מִן הָרְצוּעָה הַחֲמִשִּׁית אַרְבַּע חֲתִיכוֹת שֶׁל עֶשֶׂר [עַל עֶשֶׂר] וְשִׂים לְאַרְבַּע קְרָנוֹת, וְנִתְמַלְּאוּ. טֹל עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר הַנּוֹתָרִים שֶׁהֵם שִׁשִּׁים טְפָחִים [עַל שִׁשִּׁים טְפָחִים] וַעֲשֵׂה אוֹתָם רְצוּעוֹת שֶׁל שְׁנֵי טְפָחִים, הֲרֵי שְׁלֹשִׁים רְצוּעוֹת אֹרֶךְ כָּל אַחַת עֶשֶׂר אַמּוֹת, שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ מְאוֹת אַמָּה. תֵּן שִׁבְעִים לְכָל רוּחַ, הֲרֵי שִׁבְעִים [אַמּוֹת] וְאַרְבָּעָה טְפָחִים עַל שִׁבְעִים אַמּוֹת וְאַרְבָּעָה טְפָחִים, אֶלָּא שֶׁהַקְּרָנוֹת פְּגוּמִים טְפָחַיִם עַל טְפָחַיִם, וְנִשְׁאֲרוּ בְּיָדְךָ עֶשְׂרִים אַמָּה, טֹל מֵהֶם שְׁמֹנָה טְפָחִים וְשִׂים לַקְּרָנוֹת וְנִתְמַלְּאוּ, וְנִשְׁאֲרוּ בְּיָדְךָ שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמּוֹת וְאַרְבָּעָה טְפָחִים אֹרֶךְ בְּרֹחַב טְפָחַיִם, וְהַיְנוּ דָּבָר מֻעָט, שֶׁאִם בָּאתָ לְחַלְּקָן וּלְהַקִּיף אֵין מַגִּיעַ תּוֹסֶפֶת לְרֹחַב שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אֶצְבַּע, דְּהָא בָּעֵי לְמֶעְבַּד מִנָּהּ רְצוּעוֹת שֶׁל רפ"ג [אַמּוֹת] אֹרֶךְ לְהַקִּיף הָאַרְבַּע רוּחוֹת. כָּךְ מָצָאתִי פֵּרוּשׁ שִׁיטָה זוֹ בְּפֵרוּשֵׁי רַשִׁ"י, וְנָכוֹן הוּא. וְהָרַמְבַּ"ם בִּקֵּשׁ חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים וְלֹא יָרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתּוֹ . וּבַמֶּה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אֶחָד מֵאֵלּוּ מְטַלְטְלִים בְּתוֹכָהּ, הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ. אֲבָל בְּמַאי דְּפָלֵיג אַחֲכָמִים דְּאָמְרוּ לוֹ דִּלְעֵיל וְסָבַר דְּשִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם וְתוּ לֹא, בְּהָא הֲלָכָה כַּחֲכָמִים. דִּבְבֵית סָאתַיִם כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן שָׁרֵי, שֶׁהוּא דָּבָר מֻעָט יוֹתֵר עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם רְבוּעִים:אִם הָיְתָה אָרְכָּהּ יוֹתֵר עַל רָחְבָּהּ. וְאַף עַל גַּב דְּמִעֵט רָחְבָּהּ וְהוֹסִיף עַל אָרְכָּהּ וְאֵין בְּכֻלָּהּ אֶלָּא בֵּית סָאתַיִם, אֵין מְטַלְטְלִין, דִּמְרֻבָּע הוּא דְּשָׁרוּ רַבָּנָן הֵיכָא דְּלֹא הֻקַּף לְדִירָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּפָלֵיג אַדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֹא בָּעֵי מְרֻבָּעוֹת:
עיקר תוספות יום טוב (יב) וְאַף עַל גַּב דְּרַבִּי יְהוּדָה נַמִּי תָּנָא חֲדָא לְחֻמְרָא בְּמִשְׁנָה ג' וְקָתָנֵי אַחֲרִיתָא בְּמִשְׁנָה ד' וְלֹא קָתָנֵי וְעוֹד, הָתָם אַפְסְקוּהוּ רַבָּנָן בְּמִלְּתָא אַחֲרִיתָא דְּאִיהוּ לֹא אָיְרֵי אֶלָּא בְּפַסֵּי בֵּירָאוֹת כוּ'. גְּמָרָא: (יג) שׁוֹמֵירָה אוֹ בֵּית דִּירָה כוּ'. שׁוֹמֵירָה, כְּעֵין סֻכָּה שֶׁל שׁוֹמְרֵי הַצֹּאן אוֹ הַשָּׂדוֹת אוֹ הַכְּרָמִים בִּקְבִיעוּת יוֹמָם וְלַיְלָה כָּל הַשָּׁנָה, אוֹ בֵּית דִּירָה לְבַעַל הַבַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּדִירָה אֶלָּא לִפְרָקִים אוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לָעִיר בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם אַמָּה דְּיָכוֹל בַּעַל הַבַּיִת לָלֶכֶת וּלְטַיֵּל בָּהּ. הָרִי"כ: (יד) אֶלָּא בוֹר. רְצוֹנוֹ לוֹמַר אֶחָד מֵהֶם אוֹ בּוֹר אוֹ שִׁיחַ אוֹ מְעָרָה. הָרַמְבַּ"ם: (טו) עַנְוְתָנוּתוֹ תַּרְבֵּנוּ וּמִתּוֹרָתוֹ יְלַמְּדֵנוּ וּבְמִצְווֹתָיו יְצַוֵּנוּ וִיעוֹרְרֵנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל וְלֵירֵד לְסוֹף דַּעַת הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. אָמַר רַבִּי אִלָּעִאי, שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַאֲפִלּוּ הִיא כְּבֵית כּוֹר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ, אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אַחַד מֵהֶן וְלֹא עֵרֵב, בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא, לוֹ, אֲבָל לָהֶם מֻתָּר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ, שֶׁיּוֹצְאִין בְּעַקְרַבְנִים בְּפֶסַח. וְחִזַּרְתִּי עַל כָּל תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר, וְלֹא מָצָאתִי:
ברטנורה אֲפִלּוּ הִיא כְּבֵית כּוֹר. אַפְּלֻגְתָּא דִּלְעֵיל קָאֵי אַגִּנָּה וְקַרְפֵּף:אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אַחַד מֵהֶם וְלֹא עֵרֵב. וּלְמָחָר בִּטֵּל רְשׁוּת חֲצֵרוֹ לַחֲבֵרָיו, שֶׁהָיָה אוֹסֵר עֲלֵיהֶן מִלְּהוֹצִיא מִבָּתֵּיהֶן לֶחָצֵר, שֶׁהֶחָצֵר בִּרְשׁוּת כֻּלָּן וְחֶלְקוֹ אוֹסֵר עָלֶיהָ. הוֹאִיל וּבִטֵּל רְשׁוּת חֲצֵרוֹ בִּטֵּל אַף רְשׁוּת בֵּיתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ, וְנַעֲשָׂה אוֹרֵחַ אֶצְלָם, לְפִיכָךְ אַף בֵּיתוֹ מֻתָּר לָהֶם. אֲבָל אָסוּר לוֹ לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא מִבֵּיתוֹ לֶחָצֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא מִבָּתֵּיהֶם לֶחָצֵר כִּשְׁאָר כָּל אָדָם הַנִּכְנָס לְבֵית חֲבֵרוֹ שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהוֹצִיא מִבֵּית חֲבֵרוֹ לֶחָצֵר, דְּהָא רְשׁוּתָא דְּחַד הוּא, מִכָּל מָקוֹם מִבֵּיתוֹ אָסוּר הוּא לְהוֹצִיא. וְלֹא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּבִטֵּל לְהוּ רְשׁוּת בֵּיתוֹ הֲרֵי בֵּיתוֹ כְּבָתֵּיהֶם, דִּבְשָׁעָה שֶׁמּוֹצִיא מִבֵּיתוֹ לֶחָצֵר חוֹזֵר וּמַחֲזִיק בִּרְשׁוּתוֹ הוּא וְאוֹסֵר עֲלֵיהֶן, כְּדִתְנַן בְּהַדָּר עִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּתוֹ וְחָזַר וְהוֹצִיא בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד הֲרֵי זֶה אוֹסֵר:שֶׁיּוֹצְאִין בְּעַקְרַבְנִין בְּפֶסַח. מִשּׁוּם מָרוֹר. וְעַקְרַבְנִין יֶרֶק שֶׁעָלִין שֶׁלּוֹ דּוֹמוֹת לְעַקְרָב. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי סִיב הַגָּדֵל סְבִיבוֹת הַדֶּקֶל:וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר. לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ אִם שָׁמַע מִפִּיו, וְלֹא מָצָאתִי. וְאֵין הֲלָכָה כְּאֶחָד מֵהֶן. דְּגַבֵּי גִּנָּה וְקַרְפֵּף לֹא שָׁרֵי טְפֵי מִבֵּית סָאתַיִם. וְאַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵרֵב וּבִטֵּל רְשׁוּתוֹ וְלֹא בִּטֵּל בֵּיתוֹ, אַף לָהֶם אָסוּר בֵּיתוֹ, אֲבָל מִבָּתֵּיהֶם לֶחָצֵר מֻתָּר. וְעַקְרַבְנִין לָאו מָרוֹר הוּא וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח:
עיקר תוספות יום טוב (טז) כְּבֵית כּוֹר. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא הֻקַּף לְדִירָה, דְּלֹא דָּמִי לְבִקְעָה, דְּבִקְעָה לֹא מְסַיְּמֵי מְחִצּוֹתֶיהָ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ מִדְרוֹן נִכְנָס לָהּ וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה, אֲבָל בְּגִנָּה וְקַרְפֵּף יֵשׁ לָהֶם מְחִצּוֹת מַעֲלְיוּתָא אַךְ לֹא נַעֲשׂוּ עַל דַּעַת שֶׁיָּדוּרוּ בָּהֶם. הָרִי"כ: (יז) בֵּיתוֹ אָסוּר כוּ'. כָּתַב הָרַמְבַּ"ם רְצוֹנוֹ לוֹמַר רְשׁוּתוֹ בֶּחָצֵר. וּמוּסָב עַל בִּטֵּל רְשׁוּתוֹ סְתָם: (יח) רֵישָׁא דְּמַתְנִיתִין [דִּלְקַמָּן] נָקַט אַף עַל גַּב שֶׁהוּא דְּלֹא כְּהִלְכְתָא. וּלְעִנְיַן פְּסַק הֲלָכָה דְּמִשְׁנָה זוֹ כָּתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁכֻּלָּן דְּחוּיוֹת:
גמרא עירובין כ״א ב: ט״ז-כ״ב א: ב׳
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בְּשָׁעָה שֶׁתִּקֵּן שְׁלֹמֹה עֵרוּבִין וּנְטִילַת יָדַיִם, יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה (משלי כג) בְּנִי אִם חָכָם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי. וְאוֹמֵר (שם כז) חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חוֹרְפִי דָבָר. דָּרַשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב (שה''ש ז) לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ. לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַל תְּדִינֵנִי כְּיוֹשְׁבֵי כְּרָכִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גָּזֵל וַעֲרָיוֹת וּשְׁבוּעַת שָׁוְא ושְׁבוּעַת שֶׁקֶר, נֵצֵא הַשָּׂדֶה, בֹּא וְאַרְאֱךָ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדֹּחַק, נָלִינָה בַּכְּפָרִים, אַל תִּקְרֵי בַּכְּפָרִים אֶלָּא בַּכּוֹפְרִים, בֹּא וְאַרְאֱךָ אֹתָם שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם טוֹבָה וְהֵם כָּפְרוּ בְּךָ. נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן, אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא, פִּתַּח הַסְּמָדַר, אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, אֵלּוּ בַעֲלֵי גְּמָרָא, שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ, אַרְאֱךָ כְּבוֹדִי וְגָדְלִי שְׁבָח בָּנַי וּבְנוֹתַי. אָמַר עוּלָּא אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר, בַּתְּחִלָּה הָיְתָה תּוֹרָה דּוֹמָה לִכְפִיפָה שֶׁאֵין לָהּ אָזְנַיִם, עַד שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה וְעָשָׂה לָהּ אָזְנַיִם. קְוֵצוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, אָמַר רַב חַסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא, מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לִדְרוֹשׁ עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת. שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב, בְּמִי אַתָּה מוֹצְאָן, בְּמִי שֶׁמַּשְׁכִּים וּמַעֲרִיב עֲלֵיהֶן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. רַבָּה אָמַר, בְּמִי שֶׁמַשְׁחִיר פָּנָיו עֲלֵיהֶם כָּעוֹרֵב. רָבָא אָמַר, בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ אַכְזָרִי עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֵי בֵיתוֹ כָּעוֹרֵב, כִּי הָא דְרַב אַדָּא בַּר מַתְנָא, הֲוָה קָאָזִיל לְבֵי רַב, אַמְרָה לֵיהּ דְבִיתְהוּ, יְנוֹקֵי דִידָךְ מַאי אֶעֱבֵיד לְהוּ, אָמַר לָהּ מִי שְׁלִימוּ קוּרְמֵי בָּאֲגַמֵּי:
רש״י חדשים - דברי סופרים: גם ישנים - דברי תורה: דודי צפנתי - ושמרתי כל אלה לך לשמך: כרכים - מקום שווקים הן וישוב גדול ורגל רוכלין וסוחרין מצויה שם לפיכך גזל ועריות נוהג בהן: השדה - בני בגא ועובד אדמה ועוסקין בתורה מתוך דוחק: סמדר - גדול מפרח כך משנה מפורשת יותר מן המקרא: הנצו הרמונים - גדלו כל צרכן וכבר הנץ גדל סביבותיו כעין שומר שיש לאגוזים קטנים: ועשה לה אזנים - שתיקן עירובין וידים וגזר על השניות לעריות כדמפרש ביבמות (כא.) וע"י כך אוחזין ישראל במצות שנתרחקו מן העבירה כדרך שנוח לאחוז בכלי שיש לו בית יד משאין לו: שמשכים ומעריב - שחורות לשון שחרית כעורב לשון ערבית: עורב אכזרי על בניו - כדכתיב (תהילים קמ״ז: ט׳) לבני עורב אשר יקראו והקב"ה מזמן להן יתושים ונכנסין לתוך פיהן: קורמי - ירקות לישנא אחרינא: גמי לח כי עקרת לההוא רכיכא דאית ביה וטחני ליה ועבדי ריפתא באל"ף בי"ת דר' מכיר מצאתיו:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך" — אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הרבה גזירות גזרתי על עצמי בתקנות חכמים וסייגיהם יותר ממה שגזרת עלי בתורה, וקיימתים, ואלה הם החדשים הנוספים על הישנים האמורים בתורה.אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות ושבועת שוא ושבועת שקר, אלא "נצא השדה" — בא ואראך תלמידי חכמים ש עובדי אדמה הם, ובכל זאת עוסקין בתורה מתוך הדחק וביושר."נשכימה לכרמים" — אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. "נראה אם פרחה הגפן" — אלו בעלי מקרא שהם הלומדים בתחילת הלימוד. "פתח הסמדר" — אלו בעלי משנה. "הנצו הרמונים" — אלו בעלי גמרא. "שם אתן את דודי לך" — אראך כבודי וגודלי שבח בני ובנותי כמה דבוקים הם בקדושה. ועוד דרשו על שלמה המלך. "ואזן וחקר תקן משלים הרבה" — אמר עולא אמר ר' אליעזר: בתחילה היתה תורה דומה לכפיפה (סל) שאין לה אזנים (ידיות) עד שבא שלמה ועשה לה אזנים, שעל ידי הסבריו ומשליו ניתן לכל אדם להחזיק בה ולהבינה, לקיים מצוותיה ולהתרחק מדבר עבירה."שחרות כעורב" משמעו: במי אתה מוצאן את דברי התורה — במי שמשכים בשחר (שחורות) ומעריב (עורב) עליהן לבית המדרש. רבה אמר: במי שמשחיר פניו עליהן כעורב , לאמור; שמתענה ומסתגף תוך לימוד התורה.רבא אמר: במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב, כי הא [כמו זה] שרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב [היה הולך לבית הרב] ללמוד תורה. אמרה ליה דביתהו [לו אשתו]: ינוקי דידך מאי אעביד להו [התינוקות שלך מה אעשה להם] לפרנסם כשאתה אינך מפרנסם? אמר לה: מי שלימו קורמי באגמא [האם נגמרו כבר הקנים באגם]? ואם אין מאכל אחר, שיאכלו את קני הסוף.
זוהר ספר הזהר, שמיני ו׳
רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יִצְחָק הֲווֹ אַזְלֵי בְאָרְחָא מִבֵּי מְרוֹנְיָיא לְצִפּוֹרִי וַהֲוָה רַבְיָיא חַד שְׁכִיחַ לְגַבַּיְיהוּ בְחַמְרָא בְקִינְטָא דְדוּבְשָׁא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה נֵימָא מִלָּה דְאוֹרַיְיתָא וְנֵזִיל. פָּתַח רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר (שיר ז') וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים וְגוֹמֵר. וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב דָּא יֵינָא דְאוֹרַיְיתָא דְאִיהוּ טַב דְּהָא יֵינָא אַחֲרָא לָאו אִיהוּ טַב וְיֵינָא דְאוֹרַיְיתָא טַב לְכֹלָּא. טַב לְעָלְמָא דָא וְטַב לְעָלְמָא דְאָתֵי וְדָא יֵינָא דְנִיחָא לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא יַתִּיר מִכֹּלָּא וּבִזְכוּ דָא מָאן דִמְרַוֵּי מִיֵּינָא דְאוֹרַיְיתָא יִתְעַר לְעָלְמָא דְאָתֵי וְיִזְכֵּי לְאָחַיָּיא כַּד יוֹקִים קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְצַדִּיקַיָּיא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים הָא תָנֵינָן דַּאֲפִילוּ בְהַהוּא עָלְמָא יִזְכֵּי לְמִלְעֵי בְאוֹרַיְיתָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. אָמַר הַהוּא רַבְיָיא אִי כְתִיב וְחִכֵּךְ מִיֵּין הַטּוֹב הֲוֵינָא אַמְרֵי הָכִי אֲבָל כְּיֵין הַטּוֹב כְּתִיב וְלָא מִיֵּין אַשְׁגְּחוּ בֵיהּ אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בְּרִי אִימָא מִילָךְ דְּשַׁפִּיר קָא אַמְרַת. אָמַר אֲנָא שְׁמַעְנָא דְּמָאן דְּיִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא וְדָבִיק בָּהּ וְהַהוּא מִלָּה דְאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּמַע בְּפוּמֵיהּ וְלָא לָחִישׁ לָהּ בִּלְחִישׁוּ אֶלָּא אָרִים קָלֵיהּ בָּהּ. דְּאוֹרַיְיתָא הָכִי בַּעְיָיא לְאָרָמָא קָלָא דִּכְתִיב בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא לְאָרָמָא רִנָּה דְאוֹרַיְיתָא וְלָא בִלְחִישׁוּ. כְּיֵין הַטּוֹב כַּחֲמַר טַב דְּלָא שָׁתִיק וְהַהוּא עָתִיד לְאָרָמָא קָלָא. כַּד יִפּוּק מֵהָאי עָלְמָא הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דְּלָא יַסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא וְלָא יִשְׁתְּכַח דְּיִמְחֵי בִּידוֹי דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים אֲפִלּוּ בְהַהוּא עָלְמָא שִׂפְוָותֵיהּ מְרַחֲשָׁן אוֹרַיְיתָא. תּוּ שְׁמַעְנָא וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הָאי קְרָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְמַר וּבְתוּשְׁבַּחְתָּא אִתְמַר. אִי הָכִי מָאן הוּא דִּמְשַׁבַּח לָהּ בְּהָאי אִי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא מַהוּ הוֹלֵךְ לְדוֹדִי הוֹלֵךְ אֵלַי מִבְּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא וַדַּאי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח לָהּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּמָה דְהִיא קָא מְשַׁבַּחַת לֵיהּ דִּכְתִיב חִכּוֹ מַמְתַּקִּים. כָּךְ קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח לָהּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (דִּכְתִיב) וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב יֵין הַטּוֹב דְּהוּא חַמְרָא דְמִנְטְרָא. הוֹלֵךְ לְדוֹדִי דָּא יִצְחָק דְּאִקְרֵי יְדִיד מִבֶּטֶן. לְמֵישָׁרִים כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים צ''ט) אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים לְאִתְכַּלְלָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא וְדָא הוּא מֵישָׁרִים דִּבְגִין חֶדְוָותָא דְהַהוּא חֲמַר טָב אִתְכְּלִיל שְׂמָאלָא בִימִינָא וְחָדָאן כֹּלָּא (דוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים) דְּהָא כֹלָּא מִתְעֲרֵי בְחֵדְוָון וּבִרְכָאָן וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי בְּחֵידוּ וּמִתְעֲרֵי לְאַרְקָא בִּרְכָאָן לְתַתָּא. אָתוּ רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יִצְחָק וְנַשְׁקוּ לֵיהּ רֵישֵׁיהּ וְחָדוּ עִמֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ מָה שְׁמֶךָ אָמַר לֵיהּ יֵיסָא אַמְרוּ רִבִּי יֵיסָא תְּהֵא. יַתִּיר תְּהֵא שְׁכִיחַ בְּעָלְמָא מֵרִבִּי יֵיסָא חַבְרָנָא דְאִסְתְּלַק מִבֵּינָנָא. אַמְרוּ לֵיהּ וּמָאן אָבוּךְ אָמַר לֵיהּ אַפְטַר מֵעָלְמָא וַהֲוָה אוֹלִיף לִי כָּל יוֹמָא תְּלַת מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא וּבְלֵילְיָא תְלַת מִילִין דְּחָכְמְתָא דַאֲגַדְתָּא. וְהַנֵּי מִילֵי אוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא וְהַשְׁתָּא דִיּוּרִי בְחָד בַּר נַשׁ וְסָלִיק לִי מֵאוֹרַיְיתָא וַאֲנָא אָזִיל כָּל יוֹמָא לַעֲבִידְתֵּיה וּבְכָל יוֹמָא אַהֲדַרְנָא אִינוּן מִלִּין דְּאוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא:
תרגום הזוהר רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק, הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ מִבְּנֵי מְרוֹנְיָא לְצִפּוֹרִי. וְהָיָה נִמְצָא אֶצְלָם יֶלֶד אֶחָד עִם חֲמוֹר, נוֹשֵׂא יַיִן מְרֵקָּח בִּדְבָשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נֹאמַר דְּבַר תּוֹרָה וְנֵלֶךְ. קִינְטָא דְּדוּבְשָׁא, פֵּרוּשׁוֹ יַיִן מְרֻקָּח בִּדְבָשׁ, כְּמוֹ גְּלוּסְקִין וְקָנְטִיטוֹן. פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדּוֹדִי לְמֵישָׁרִים וְגוֹ'. וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב, זֶה יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא טוֹב, כִּי יַיִן אַחֵר, דְּסִ''א, אֵינוֹ טוֹב, וְיֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה טוֹב לַכֹּל, טוֹב לָעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. וְזֶהוּ יַיִן שֶׁנֹּחַ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכֹּל. וּבִזְכוּת זֶה, מִי שֶׁמַּרְוֶה עַצְמוֹ מִיֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, יִתְעוֹרֵר לָעוֹלָם הַבָּא וְיִזְכֶּה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, כְּשֶׁיָקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַצַדִּיקִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. הִנֵּה לָמַדְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַהוּא יִזְכֶּה לְדַבֵּר בַּתּוֹרָה, זֶ''שׁ דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. אָמַר הַיֶּלֶד הַהוּא, אִם הָיָה כָּתוּב, וְחִכֵּךְ מִיֵּין הַטּוֹב הָיִינוּ אוֹמְרִים כָּךְ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, אֲבָל כְּיֵין הַטּוֹב כָּתוּב, וְלֹא מִיֵּין. הִבִּיטוּ בּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּנִי אֱמוֹר דְּבָרֶיךְ, כִּי יָפֶה אָמַרְתָּ. אָמַר, אֲנִי שָׁמַעְתִּי, שֶׁמִּי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְדָבוּק בָּהּ, וּדְבַר תּוֹרָה הַהוּא נִשְׁמָע מִפִּיו, וְאֵינוֹ אוֹמְרוֹ בְּלַחַשׁ, אֶלָּא מֵרִים בּוֹ קוֹלוֹ, כִּי כָּךְ צְרִיכִים לְהָרִים קוֹל בַּתּוֹרָה, כִּי כָּתוּב, בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא, לְהָרִים רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה וְלֹא בְּלַחַשׁ, הוּא, כְּיֵין הַטּוֹב, דְּהַיְנוּ כַּיַּיִן הַטּוֹב שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֵק, וְהוּא עָתִיד לְהָרִים קוֹל כְּשֶׁיֵּצֶא מֵעוֹלָם הַזֶּה. הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, שֶׁלֹּא יַטֶּה אָז לִימִין וְלִשְׂמֹאל, וְלֹא יִמָּצֵא מִי שֶׁיְּעַכֵּב בַּעֲדוֹ. דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים, שֶׁאֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַהוּא, שְׂפָתָיו דּוֹבְבוֹת תּוֹרָה. עוֹד שָׁמַעְתִּי. וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב. מִקְרָא זֶה נֶאֱמַר לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְנֶאֱמַר בְּתִשְׁבָּחָהּ, אִם כֵּן מִי הוּא הַמְּשַׁבֵּחַ אוֹתָהּ בָּזֶה. אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּחָהּ, מַהוּ, הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, הוֹלֵךְ אֵלָי הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר. אֶלָּא וַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא שֶׁמְּשַׁבֵּחַ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהִיא מְשַׁבַּחַת לוֹ, שֶׁכָּתוּב, חִכּוֹ מַמְתַקִּים, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבֵּחַ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב. יֵין הַטּוֹב, הוּא יַיִן הַמְּשׁוּמָר, הוֹלֵךְ לְדוֹדִי, זֶה יִצְחָק, שֶׁנִּקְרָא יְדִיד מִבֶּטֶן. לְמֵישָׁרִים, הוּא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, דְּהַיְנוּ לִכְלוֹל הַשְּׂמֹאל, בִּימִין, וְזֶה הוּא מֵישָׁרִים. שֶׁבִּשְׁבִיל הַשִּׂמְחָה שֶׁל יַיִן הַטּוֹב הַהוּא, נִכְלָל הַשְּׂמֹאל בַּיָּמִין, וְהַכֹּל שְׂמֵחִים, כִּי הַכֹּל מִתְעוֹרְרִים בִּשְׂמָחוֹת וּבְרָכוֹת, וְכָל הָעוֹלָמוֹת נִמְצָאִים בְּשִׂמְחָה, וּמִתְעוֹרְרִים לְהַשְׁפִּיעַ בְּרָכוֹת לְמַטָּה. בָּאוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק וּנְשָׁקוּהוּ בְּרֹאשׁוֹ, וְשָׂמְחוּ עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ מַה שִּׁמְךְ. אָמַר לָהֶם יֵיסָא. אָמְרוּ, תִּהְיֶה גָּדוֹל כְּמוֹ רַבִּי יֵיסָא, וְתִהְיֶה נִמְצָא בַּחַיִּים בָּעוֹלָם יוֹתֵר מֵרַבִּי יֵיסָא חֲבֵרֵינוּ, שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִבֵּינֵינוּ. אָמְרוּ לוֹ, וּמִי אָבִיךְ. אָמַר לָהֶם הוּא נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, וְהָיָה מְלַמֵּד לִי כָּל יוֹם שְׁלֹשָה דִּבְרֵי תּוֹרָה, וּבַלַּיְלָה שָׁלֹשׁ דִּבְרֵי חָכְמָה שֶׁבַּאַגָּדָה. וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לָמַדְתִּי מֵאָבִי. וְעַתָּה אֲנִי גָּר עִם אָדָם אֶחָד, וּמוֹנֵעַ אוֹתִי מִתּוֹרָה, וַאֲנִי הוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם לַעֲבוֹדָה. וּבְכָל יוֹם אֲנִי חוֹזֵר אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵאָבִי.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ב׳: י״ב-י״ג
א. הַסֹּלֶת עִם הַשֶּׁמֶן שֶׁל נְסָכִים אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַיַּיִן וְלֹא הַיַּיִן מְעַכְּבָן וְלֹא הַנְּסָכִים מְעַכְּבִין אֶת הַזֶּבַח אֶלָּא מֵבִיא אָדָם קָרְבָּנוֹ הַיּוֹם וּנְסָכָיו אַחַר עֲשָׂרָה יָמִים אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד צִבּוּר וְהוּא שֶׁלֹּא קִדְּשׁוּ הַנְּסָכִים בִּכְלִי שָׁרֵת אֲבָל אִם נְתָנָן לִכְלִי שָׁרֵת אִם לָנוּ יִפָּסְלוּ בְלִינָה:
ב. אֵין מְבִיאִין נְסָכִים אֶלָּא מִן הַחוֹלִין לֹא יְבִיאֵם לֹא מִן הַתְּרוּמָה וְלֹא מִמַּעֲשַׂר שֵׁנִי וְלֹא מִן הַבִּכּוּרִים וַאֲפִילוּ תּוֹדָה שֶׁמֵּבִיא לַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר לֹא יָבִיאוּ נְסָכִים אֶלָּא מִן הַחוּלִין:
מוסר שערי קדושה, חלק ב ז׳: י״ג-ט״ו
לָמוּל אֶת הַבֵּן. אִם מְזַכֵּי לְחַיָּיבַיָּא בִּיאַרְנוּ גוֹדֶל שְׂכָרוֹ לְאֵין קֵץ מִכָּל שֶׁכֵּן לְהַכְנִיס בְּנוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁקּוֹדֶם לָאֲחֵרִים. גְּמִילוּת חֲסָדִים וּבִקּוּר חוֹלִים וַהֲבָאַת שָׁלוֹם וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים הֵן מֵאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְהָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ פְּדָאַנִי לִי וּלְבָנַי מִבֵּין הָאוּמוֹת וְהִיא מִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ו') תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם וּכְתִיב (משלי כא) רוֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד יִמְצָא חַיִים צְדָקָה וְכָבוֹד וְאַבַּיֵּי דְאָתָא מִבֵּית עֵלִי דְעָסַק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים הוֹסִיפוּ לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹתֵר מִן רַבָּה בַּר נַחְמָנִי רַבּוֹ. וּמַצִילִין מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּהִינֹם וְדִין חִבּוּט הַקֶּבֶר כְּנִזְכָּר לְעֵיל בְּשַׁעַר ב'. קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה נִתְבָּאַר בְּשַׁעַר ה' בְּעִנְיַן הַלֵּיצָנוּת. וְנוֹדַע כִּי תַלְמוּד תּוֹרָה שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת וּתְחִלַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יג) פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה