חק לישראל - פרשת שמות יום שלישי

א. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מְמָאֲנִין אֶלָּא אֲרוּסוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֲרוּסוֹת וּנְשׂוּאוֹת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בַּבַּעַל וְלֹא בַיָּבָם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּבַּעַל וּבַיָּבָם. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּפָנָיו. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בְּפָנָיו וְשֶׁלֹּא בְפָנָיו. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּבֵית דִּין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בְּבֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בְבֵית דִּין. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, מְמָאֶנֶת וְהִיא קְטַנָּה, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי, אֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶפְקֵר, אֶלָּא מְמָאֶנֶת וּמַמְתֶּנֶת עַד שֶׁתַּגְדִּיל, וּתְמָאֵן וְתִנָּשֵׂא:

ברטנורהבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מְמָאֲנִין אֶלָּא אֲרוּסוֹת. יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאוּהָ אִמָּהּ וְאַחֶיהָ, אֵינָהּ מְמָאֶנֶת אֶלָּא מִן הָאֵרוּסִין:
בַּבַּעַל. אֲבָל אִם מֵת וְלֹא מֵאֲנָה בּוֹ וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם, אֵינָהּ יוֹצְאָה בְּמֵאוּן, אֶלָּא תַמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתַחְלֹץ:
אֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶפְקֵר. וַאֲפִלּוּ מִן הָאֵרוּסִין לֹא תְּמָאֵן וְתֵאָרֵס לְאַחֵר וְתַחְזֹר וּתְמָאֵן. אֶלָּא מְמָאֶנֶת בְּזֶה וְתַמְתִּין מִלֵּאָרֵס לְאַחֵר עַד שֶׁתַּגְדִּיל:
תְּמָאֵן וְתִנָּשֵׂא. לָאו לְמַהְדַּר וּלְמָאֵן זִמְנָא אַחֲרִיתִי, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, מְמָאֶנֶת וּמַמְתֶּנֶת מִלֵּאָרֵס לְאַחֵר עַד שֶׁתַּגְדִּיל, אוֹ אִם רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא מְמָאֶנֶת בְּבַעֲלָהּ וְתִנָּשֵׂא מִיָּד, דְּתוּ לֹא מְמָאֶנֶת לְבֵית שַׁמַּאי, דִּנְשׂוּאָה הִיא:

ברטנורהאֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה אֶלָּא כִמְפֻתָּה. דִּכְמִי שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת דָּמֵי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס. וּפְחוּתָה מִבַּת שֵׁשׁ בְּחֶזְקַת שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִשְׁמֹר קִדּוּשֶׁיהָ וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְמָאֵן. וְיוֹתֵר מִבַּת עֶשֶׂר בְּחֶזְקַת שֶׁיּוֹדַעַת לִשְׁמֹר קִדּוּשֶׁיהָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא סְכָלָה בְּיוֹתֵר. וּמִבַּת שֵׁשׁ וְעַד בַּת עֶשֶׂר צְרִיכָה בְּדִיקָה אִם יוֹדַעַת לִשְׁמֹר קִדּוּשֶׁיהָ אִם לָאו. וּמְמָאֶנֶת הַבַּת וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁתְּהֵא בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְתָבִיא סִימָנִים. לְאַחַר מִכָּאן אֵינָהּ מְמָאֶנֶת, אֲפִלּוּ לֹא בָּא עָלֶיהָ. וְאִם בָּא עָלֶיהָ לְאַחַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵבִיאָה סִימָנִים, חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נָשְׁרוּ הַסִּימָנִים וּקְנָאָהּ:

עיקר תוספות יום טוב(ג) לְמָאֵן. וְאֵיזֶהוּ מֵאוּן, אָמְרָה אִי אֶפְשִׁי בִּפְלוֹנִי בַּעֲלִי אוֹ אִי אֶפְשִׁי בַּקִּדּוּשִׁין שֶׁקִּדְּשׁוּנִי אִמִּי וְאָחִי, אֲפִלּוּ הָיוּ אוֹרְחִין מְסֻבִּין בְּבֵית בַּעֲלָהּ וְהִיא עוֹמֶדֶת וּמַשְׁקָה עֲלֵיהֶן וְאָמְרָה אִי אֶפְשִׁי בִּפְלוֹנִי בַּעֲלִי, הֲרֵי זֶה מֵאוּן. גְּמָרָא:
(ד) שֶׁהִשִּׂיאוּהָ כוּ'. שֶׁהִכְנִיסוּהָ לַחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁקִּבְּלוּ הֵם הַקִּדּוּשִׁין, אֲבָל קִדְּשׁוּהָ אִמָּהּ וְאַחֶיהָ אֲפִלּוּ לְדַעְתָּהּ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת כְּלָל וְאֵינָהּ צְרִיכָה מֵאוּן, לְפִי שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים שְׁלִיחוּת לְקָטָן. וְכָל הָנֵי דְּמוּכְחָן דַּאֲרוּסָה צְרִיכָה לְמָאֵן, דַּוְקָא כְּשֶׁקִּבְּלָה הִיא קִדּוּשֶׁיהָ וּפֵרְשָׁה אִי אֶפְשִׁי בַּקִּדּוּשִׁין שֶׁקִּדְּשׁוּנִי אִמִּי וְאֶחָי, כְּלוֹמַר הֵם פִּתּוּנִי לְקַבֵּל הַקִּדּוּשִׁין. נִמּוּקֵי יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ן זַ"ל:
(ה) וְאַחֶיהָ. אוֹ אַחֶיהָ. טוּר:
(ו) לְדַעְתָּהּ. עָבְדִין לָהּ גְּנָנָא וּמַלְבִּישִׁין לָהּ קוּזְמָרִין וּמַדְכִּירִין לָהּ גְּבָר. שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ עָבְדִין לָהּ גְּנָנָא כוּ'‏ וְלֹא מַדְכִּירִין לָהּ גְּבָר. יְרוּשַׁלְמִי:
(ז) לִשְׁמֹר כוּ'. וְשֶׁהֵן קִדּוּשִׁין. לֹא שֶׁתִּשְׁמֹר אוֹתָן כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּשַׁמֶּרֶת הָאֱגוֹז וּתְמָרָה. הָרַמְבַּ"ם:
(ח) לָאו לְמֵימְרָא שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת, דְּאִם כֵּן הַוְיָא כְּשׁוֹטָה וְאֵין קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין כְּלָל, אֶלָּא הַיְנוּ לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ חֲרִיפָה כְּלָל, וּמִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִיא בַּת עֶשֶׂר חֲזָקָה עַל הָרֹב שֶׁהִיא יוֹדַעַת לִשְׁמֹר קִדּוּשֶׁיהָ. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
(ט) לְפִי שֶׁכְּבָר נִקְנֵית בְּקִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַבִּיאָה. הָרַמְבַּ"ם:
(י) אֵינָהּ צְרִיכָה. בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אֶלָּא תֵּלֵךְ וְתַעֲשֶׂה רְצוֹנָהּ. הָרַמְבַּ"ם:
(יא) כִּמְפֻתָּה. כִּדְקָתָנֵי בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן כוּ'. רַשִׁ"י. וְלֹא שֶׁסּוֹבֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֵינָהּ צְרִיכָה מֵאוּן, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ לוֹ מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ לְקַמָּן בְּמִשְׁנָה ז', אֶלָּא כְּדִמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כוּ'‏ וְאֵין בַּעֲלָהּ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ כוּ'‏ וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר אֵינָהּ כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר אֶלָּא שֶׁצְּרִיכָה מֵאוּן. וְהָא דִּלְרַבָּנָן בַּעֲלָהּ זַכַּאי בְּכֻלְּהוּ, מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י דְּרַבָּנָן אַפְקִרוּהוּ גַּבֵּיהּ וְהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר, וְהָא דְּמִטַּמֵּא לָהּ אִם כֹּהֵן הוּא וְאַף עַל גַּב דְּנִשּׂוּאֶיהָ דְּרַבָּנָן, כֵּיוָן דְּיָרִית לָהּ הַוְיָא כְּמֵת מִצְוָה שֶׁאֵין לָהּ מִי שֶׁיִּקְבְּרֶנָּה. גְּמָרָא:

ברטנורהמֻתֶּרֶת לַיָּבָם. וְלֹא אָמְרִינַן נִשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים מַפִּילִין הַיְבָמָה לִפְנֵי הַיָּבָם וּמִשָּׁעָה שֶׁגֵּרְשָׁהּ אָחִיו קַיְמָא עֲלֵיהּ בְּאִסּוּר אֵשֶׁת אָח דְּהַוְיָא לַהּ גְּרוּשַׁת אָחִיו:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. דְּגָזַר כָּל הָנֵי אָטוּ יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב דְּאָמְרִינַן לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין דִּלְאַחַר חֲזָרָתָהּ הֲרֵי הִיא כִּגְרוּשָׁה אֲפִלּוּ לְרַבָּנָן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
כִּיתוֹמָה בְחַיֵּי הָאָב. אַף עַל פִּי שֶׁהָאָב חַי הֲרֵי הִיא כִּיתוֹמָה לְעִנְיַן קִדּוּשִׁין, דְּשׁוּב אֵין לָאָב כֹּחַ לְקַבֵּל קִדּוּשֶׁיהָ. וְאִם הֶחְזִירָהּ בְּקַטְנוּתָהּ, אֲסוּרָה לַיָּבָם אִם מֵת בְּקַטְנוּתָהּ, דְּקִדּוּשֵׁי חֲזָרָה אֵינָן כְּלוּם הוֹאִיל וּפָקַע רְשׁוּת אָב מִנָּהּ וְהִיא אֵין לָהּ יָד, וְהַוְיָא כִּגְרוּשָׁה וְעוֹמֶדֶת:

ברטנורהתֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. וּפְטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם:
מֵת בַּעְלָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה. וְנָפְלָה לִפְנֵי בַּעַל הַקְּטַנָּה, זִקָּתָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה, אוֹסֶרֶת קְטַנָּה עָלָיו מִשּׁוּם דְּנִשּׂוּאֶיהָ דְּרַבָּנָן, וְהַוְיָא לָהּ אֲחוֹת זְקוּקָתוֹ, וּמַה יַּעֲשׂוּ:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מְלַמְּדִים הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ. וְתַעֲקֹר נִשּׂוּאֶיהָ, וִיהֵא מְיַבֵּם אֶת הַגְּדוֹלָה. וְהִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין זִקַּת גְּדוֹלָה אוֹסֶרֶת אֶת הַקְּטַנָּה, דְּסָבַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּלֹא אַלִּימָא זִקָּה לֶאֱסֹר אֶת אִשְׁתּוֹ עָלָיו, הִלְכָּךְ אִם מֵאֲנָה מוּטָב וְתִתְיַבֵּם הַגְּדוֹלָה, וְאִם לָאו, תַּמְתִּין הַקְּטַנָּה אֶצְלוֹ עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְיִהְיוּ נִשּׂוּאֶיהָ דְּאוֹרַיְתָא וְאַחַר כָּךְ תֵּצֵא הַגְּדוֹלָה מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. אֲבָל לַחֲלֹץ לַגְּדוֹלָה לֹא, דְּפָסַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה עָלָיו מִשּׁוּם אֲחוֹת חֲלוּצָה:
אִי לוֹ. אוֹי לוֹ. שֶׁמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט, וְאֵין מְלַמְּדִין אוֹתָהּ לְמָאֵן, דְּאָמְרִינַן שֶׁיִּתְרַחֵק אָדָם מִן הַמֵּאוּנִים:

עיקר תוספות יום טוב(יד) חֵרְשׁוֹת. דְּאֵין לְחֵרֶשֶׁת נִשּׂוּאִין מִדְּאוֹרַיְתָא, דְּלָאו בַּת דַּעַת הִיא, אֶלָּא רַבָּנָן תַּקִּינוּ לָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר פְּנוּיָה לְעוֹלָם. גְּמָרָא:
(טו) לְעֵיל מִשְׁנָה ב'‏ כָּתַב אִם בָּא עָלֶיהָ, וּמִיהוּ בַּגְּמָרָא דְּהָכָא אִיפְלְגֵי אָמוֹרָאֵי אִי בָּעִינַן שֶׁבָּעַל אוֹ לֹא, וְלֹא אִפְסִיק הִלְכָתָא וּסְפֵקָא לְחֻמְרָא. הָרִי"ף:
(טז) אִי. כְּדִכְתִיב [קֹהֶלֶת ד] וְאִי לוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפֹּל:
(יז) וּמֵיתָב נַמִּי לֹא יָתְבָא תּוּתֵיהּ, דְּקָסָבַר יֵשׁ זִקָּה. וְטַעְמָא דְּיִתְרַחֵק כוּ'‏ בַּגְּמָרָא דִּלְמָא גָּדְלָה וּמִחַרְטָה בָהּ, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ מֵאוּן דְּמִצְוָה שָׁאנֵי:

ברטנורהלִשְׁתֵּי יְתוֹמוֹת. נָכְרִיּוֹת:
אוֹ חֲלִיצָתָהּ. לְאַחַר שֶׁתַּגְדִּיל:
וְכֵן שְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת. כְּלוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁשְּׁתֵּי קְטַנּוֹת בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, כָּךְ בִּשְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת. אֲבָל חֲלִיצָה לֵיכָּא לְמֵימַר בְּחֵרֶשֶׁת, דְּלָאו בַּת חֲלִיצָה הִיא:
אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת חֵרֶשֶׁת. אַף עַל גַּב דִּשְׁתֵּיהֶן אֵין נִשּׂוּאֵיהֶן נִשּׂוּאִין גְּמוּרִין, מִכָּל מָקוֹם לֹא יָדְעִינַן בְּהֵי מִנַּיְהוּ נִיחָא לֵיהּ וְהִיא חֲשִׁיבָא אִשְׁתּוֹ טְפֵי:
בִּיאַת הַגְּדוֹלָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַקְּטַנָּה. דְּבִיאַת מִי שֶׁנִּשּׂוּאֶיהָ נִשּׂוּאִין גְּמוּרִין פּוֹטֶרֶת אוֹתָהּ שֶׁאֵין נִשּׂוּאֶיהָ גְּמוּרִין. אֲבָל אִיפְּכָא לֹא:

ברטנורהלֹא פָסַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה. שֶׁהֲרֵי בִּיאָתָן שָׁוָה. וְאִי רִאשׁוֹנָה קְנוּיָה הִיא, הֲרֵי הִיא אִשְׁתּוֹ וּבִיאַת הָאַחֲרוֹנָה בְּעִילַת זְנוּת. וְאִי לָאו קְנוּיָה הִיא, הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן נָכְרִיּוֹת אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ קְנוּיוֹת לְאָחִיו, וּמְקַיֵּם אֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא נִפְסְלָה עָלָיו, אֲבָל אַחֲרוֹנָה לֹא, דִּלְמָא קְנוּיוֹת הֲווּ וּמִשֶּׁבָּא עַל הָרִאשׁוֹנָה קַיְמָא הִיאַךְ עֲלֵיהּ בְּאִסּוּר שְׁנֵי בָתִּים:
פָּסַל אֶת הַחֵרֶשֶׁת. דְּשֶׁמָּא קְטַנָּה קְנוּיָה כֻּלָּהּ וְקִנְיַן הַחֵרֶשֶׁת מְשֻׁיָּר, וַהֲוָה לֵיהּ שְׁנֵי בָתִּים, דְּהָכִי מַסְקִינַן בַּגְּמָרָא דִּקְטַנָּה סָפֵק אִם הִיא קְנוּיָה לְגַמְרֵי הוֹאִיל וּרְאוּיָה לְבִיאָה לְאַחַר זְמַן, סָפֵק אִם אֵינָהּ קְנוּיָה כְּלָל. וְחֵרֶשֶׁת קְנוּיָה וּמְשֻׁיֶּרֶת, כְּלוֹמַר קְנוּיָה בְּמִקְצָת וְאֵינָהּ קְנוּיָה קִנְיָן גָּמוּר. וַאֲפִלּוּ הָכִי אִם בָּא עַל הַחֵרֶשֶׁת אַחַר שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה לֹא פָּסַל אֶת הַקְּטַנָּה, מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִי קְטַנָּה קְנוּיָה לְגַמְרֵי הֲרֵי קְנָאָהּ וּבִיאַת הַחֵרֶשֶׁת שֶׁאַחַר כֵּן לָאו כְּלוּם הִיא, וְאִי אֵינָהּ קְנוּיָה כְּלָל, אַף לְאָחִיו לֹא הָיְתָה קְנוּיָה וְנָכְרִית הִיא. אֲבָל אִם בָּא תְּחִלָּה עַל הַחֵרֶשֶׁת וְאַחַר כָּךְ עַל הַקְּטַנָּה, פָּסַל אֶת הַחֵרֶשֶׁת, דְּשֶׁמָּא קִנְיַן הַקְּטַנָּה קִנְיַן גָּמוּר הוּא, וּפָסַל קִנְיַן הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהוּא קִנְיַן מְשֻׁיָּר. וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי, אִם בָּא עַל הַקְּטַנָּה וְחָזַר וּבָא עַל הַחֵרֶשֶׁת פָּסַל אֶת הַקְּטַנָּה, דְּגָזְרִינַן אָטוּ כְּשֶׁבָּא עַל הַחֵרֶשֶׁת וְחָזַר וּבָא עַל הַקְּטַנָּה:

עיקר תוספות יום טוב(כא) רַבִּי אֶלְעָזָר. הָכִי גָּרְסִינַן בְּלֹא יו"ד, וְהוּא בֶּן שָׁמוּעַ הַכֹּהֵן. וּלְעֵיל מִשְׁנָה ז'‏ גָּרִיס בְּיוֹ"ד הוּא בֶּן הוֹרְקָנוּס:
(כב) וּכְבָר נֶחְלְקוּ בָּזֶה אֲבוֹת הָעוֹלָם, הָרַאֲבַ"ד סוֹבֵר דְּלֹא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר דִּמְלַמְּדִין אֶלָּא בִּגְדוֹלָה וּקְטַנָּה כְּדֵי לְקַיֵּם יִבּוּם דְּאוֹרַיְתָא, אֲבָל בְּחֵרֶשֶׁת וּקְטַנָּה דְּתַרְוַיְהוּ מִדְּרַבָּנָן וְהָא קִיֵּם לָהּ בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה לֹא אָמַר אֶלָּא לְעוֹלָם יִתְרַחֵק אָדָם מִן הַמֵּאוּנִין, וְכָתַב, דִּבְנֻסְחָתוֹ לֹא גָּרְסִינַן בְּכֻלָּן. וְהָרַמְבַּ"ן כָּתַב שֶׁנִּמְצָא בַּנֻּסְחָאוֹת בְּכֻלָּן, וְכֵן הוּא בַּתּוֹסֶפְתָּא, וְקָאֵי אַף אַחֵרֶשֶׁת וּקְטַנָּה, דְּמִידֵי הוּא טַעֲמָא דְּמִתְרַחֲקִין מִן הַמֵּאוּנִים דְּדִלְמָא גָּדְלָה וּמִיחַרְטָא בָּהּ, וְזוֹ יוֹצֵאת עַל כָּל פָּנִים לָמָּה תִּתְעַגֵּן וְתַמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתַחְלֹץ וְתִפָּסֵל מִן הַכְּהֻנָּה, שׁוֹפֵךְ מֵי בּוֹרוֹ וַאֲחֵרִים צְרִיכִין לוֹ, וְתֶאֱסֹר חֵרֶשֶׁת עַל בַּעֲלָהּ שֶׁכְּנָסָהּ בְּהֶתֵּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) הַקְּטַנָּה. אֲבָל חֵרֶשֶׁת לֹא, לְפִי שֶׁלֹּא תִקְּנוּ לְחֵרֶשֶׁת שׁוּם מֵאוּן כְּלָל, וְטַעְמָא בַּגְּמָרָא מִשּׁוּם דְּמִמְנְעֵי וְלֹא נַסְבֵי לָהּ הוֹאִיל וּלְעוֹלָם יְכוֹלָה לְמָאֵן מִפְּנֵי חֵרְשׁוּתָהּ, אֲבָל קְטַנָּה גְּבוּל יֵשׁ לָהּ וְסָבַר מְפַיְסִינָא לָהּ כָּל שַׁעְתָּא עַד שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן מֵאוּנָהּ:

ברטנורהיִגְדְּלוּ זֶה עִם זֶה. וְאֵינוֹ יָכוֹל לְגָרְשָׁהּ עַד שֶׁיַּגְדִּיל, דְּגֵט קָטָן אֵינוֹ גֵּט:
הַיְבָמָה שֶׁאָמְרָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם. שֶׁכְּנָסָה הַיָּבָם, לֹא נִבְעַלְתִּי לַיָּבָם, וְהוּא אוֹמֵר בְּעַלְתִּיךְ וְדַיֵּךְ בְּגֵט, כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲלֹץ, דְּהִיא נֶאֱמֶנֶת, דְּעַד תְּלָתִין יוֹמִין מוֹקֵי אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ וְלֹא בָּעִיל:
לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. הוּא נֶאֱמָן, דְּלֹא מוֹקֵי אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ מִלִּבְעֹל יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. וּמִיהוּ אִיהִי לֹא מִשְׁתַּרְיָא, דְּשַׁוִּיתָהּ אֲנַפְשָׁהּ חֲתִיכָה דְּאִסּוּרָא, וּבַעְיָא חֲלִיצָה, וּמְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחְלֹץ, אֲבָל לֹא כּוֹפִין, דְּהָא הוּא אוֹמֵר שֶׁבָּעַל. וְהָא דְּכוֹפִין אוֹתוֹ לַחְלֹץ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וּמְבַקְּשִׁין אוֹתוֹ לַחְלֹץ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאֵין כּוֹפִין וּמְבַקְּשִׁים לְיַבֵּם, מוֹקֵי בַּגְּמָרָא כְּגוֹן שֶׁגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּתַן גֵּט לְזִקָּתוֹ נִפְסְלָה עָלָיו, וּמִיהוּ בַּעְיָא חֲלִיצָה לְמִשָּׁרְיָהּ לְעָלְמָא. וְאִי אָמְרָה הִיא נִבְעַלְתִּי וְהוּא אוֹמֵר לֹא בָּעַלְתִּי, אֵין חוֹשְׁשִׁים לִדְבָרָיו וְלֹא בַּעְיָא חֲלִיצָה:

עיקר תוספות יום טוב(כד) יָבָם קָטָן. גְּמָרָא, קָרֵי כָּאן לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם, וְהָא לָאו בָּר הָכִי הוּא, וּמַסִּיק אָמַר קְרָא [דְּבָרִים כה] כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, הָא אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ לֹא, מִכְּלָל שֶׁאִם הָיָה בְּעוֹלָמוֹ, אֲפִלּוּ בֶּן יוֹם אֶחָד:
(כה) וְאִם תֹּאמַר כֵּיוָן דְּלִדְבָרָיו כְּבָר נִפְטְרָה מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי אָמַר שֶׁבָּא אֵלֶיהָ וּפְטוּרָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט, מַאי אִכְפַּת לֵיהּ בַּחֲלִיצָה שֶׁיִּצְטָרֵךְ כְּפִיָּה יֵשׁ לוֹמַר שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּבֵית דִּין לַחְלֹץ לָהּ שֶׁתִּרֹק בְּפָנָיו. תּוֹסָפוֹת. וְהַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף תֵּרֵץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לִטְעֹן אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַתִּי לָהּ גֵּט אֵינָהּ אֲסוּרָה עָלַי בַּחֲזָרָה וְאוּלַי תִּתְפַּיֵּס וְתַחְזֹר לִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּחֲלִיצָה:
(כו) וְאִם תֹּאמַר דְּכֵיוָן שֶׁנִּפְסְלָה עָלָיו, אִם כֵּן לְאַחַר שְׁלֹשִׁים הֵיאַךְ אָמְרִינַן דְּלֹא מוֹקֵי אַנַּפְשֵׁיהּ, וַהֲרֵי הִיא בְּאִסּוּר עָלָיו, יֵשׁ לוֹמַר דְּהַגֵּט הַזֶּה נָתַן עַכְשָׁיו, דְּאִי קֹדֶם כְּנִיסָה אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים הָיְתָה הִיא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר שֶׁלֹּא בָּא אֵלַי, דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא אִסּוּרָא מוֹקֵי נַפְשֵׁיהּ מִלִּבְעֹל. הַמַּגִּיד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כז) שֶׁאֵין זֶה נֶאֱמָן לְאוֹסְרָהּ עַל כָּל אָדָם אַחַר שֶׁכְּנָסָהּ. הָרַמְבַּ"ם. נִרְאֶה שֶׁהוּא מְפָרְשָׁהּ אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב אַחַר שֶׁכְּנָסָהּ וְלֹא כָּתַב אַחַר שְׁלֹשִׁים. אֲבָל רַשִׁ"י זַ"ל פֵּרֵשׁ דַּוְקָא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, וְדִבְרֵי רַבֵּנוּ נִרְאֶה לִי עִקָּר. הַמַּגִּיד:

גמרא יבמות ק״ה ב: ד׳-י״ב

רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רִבִּי הֲווּ יַתְבֵי פָּתַח חַד מִנַּיְיהוּ וְאָמַר הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמָטָּה שֶׁנֶּאֱמַר (מ''א ט) וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. וְחַד אָמַר עֵינָיו לְמַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג) נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם. אַדְהָכִי אֲתָא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רִבִּי יוֹסֵי לְגַבַּיְיהוּ אָמַר לְהוּ בְּמָאי עַסְקִיתוּ אָמְרוּ לֵיהּ בַּתְּפִלָּה אָמַר לְהוּ כָּךְ אָמַר אַבָּא הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה וְלִבּוֹ לְמַעְלָה כְּדֵי שִׁיִּתְקַיְימוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ. אַדְהָכִי אֲתָא רִבִּי לִמְתִיבְתָּא. אִינְהוּ דַהֲווּ קְלִילֵי יְתִיבוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רִבִּי יוֹסֵי אֲגַב יוֹקְּרֵיהּ הֲוָה מַפְסַע וְאָזִיל. אָמַר לֵיהּ אַבְדָּן מִי הוּא זֶה שֶׁמַּפְסִיעַ עַל רָאשֵׁי עַם קדֶשׁ. אָמַר לֵיהּ אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בַּר רִבִּי יוֹסֵי שֶׁבָּאתִי לִלְמוֹד תּוֹרָה מֵרִבִּי. אָמַר לֵיהּ וְכִי אַתָּה הָגוּן לִלְמוֹד תּוֹרָה מֵרִבִּי אָמַר לֵיהּ וְכִי משֶה הָיָה הָגוּן לִלְמוֹד תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה. אָמַר לֵיהּ וְכִי משֶה אַתָּה. אָמַר לֵיהּ וְכִי רַבָּךְ אֱלֹהִים הוּא. אָמַר רַב יוֹסֵף שַׁקְלֵיהּ רִבִּי לִמְטַרְפְּסֵיהּ דְּקָאָמַר לֵיהּ רַבָּךְ וְלֹא רַבִּי. אַדְהֲכִי אָתַאי יְבָמָה לְקָמֵיהּ דְּרִבִּי אָמַר לֵיהּ רִבִּי לְאַבְדָּן פּוּק בָּדְקָה לְבָתַר דְּנָפִיק אָמַר לֵיהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כָּךְ אָמַר אַבָּא אִישׁ כָּתוּב בְּפָרָשָׁה אֲבָל אִשָּׁה בֵין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה. אָמַר לֵיהּ תוּ לֹא צְרִיכַת כְּבַר הוֹרָה זָקֵן. קָא מַפְסַע אַבְדָּן וְאָתֵי אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרִבִּי יוֹסֵי מִי שֶׁצָרִיךְ לוֹ עַם קדֶשׁ יִפְסַע עַל רָאשֵׁי עַם קדֶשׁ מִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹ עַם קדֶשׁ הֵיאַךְ יִפְסַע עַל רָאשֵׁי עַם קדֶשׁ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי לְאַבְדָּן קוּם בְּדוּכְתִּיךְ. תָּאנָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִצְטַרַע אַבְדָּן וְטָבְעוּ שְׁנֵי בָנָיו וּמִיאֲנוּ שְׁתֵּי כַלּוֹתָיו. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּכַסְּפֵיהּ לְאַבְדָּן בְּהָאי עַלְמָא. אָמַר רִבִּי אָמֵי מִדְּבָרָיו שֶׁל בְּרִבִּי נִלְמוֹד קְטַנָּה חוֹלֶצֶת בִּפְעוּטוֹת. רָבָא אָמַר עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים וְהִלְכְתָא עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת:

רש״יעיניו למטה - כלפי ארץ ישראל משום דשכינה התם קיימא כדכתיב והיו עיני ולבי שם:
אתא רבי למתיבתא - למדרש ואיבעי כל חד למיתב אדוכתיה: ר' ישמעאל בר' יוסי בעל בשר הוה כדאמרי' בהשוכר את הפועלים (ב"מ פד.):
מפסע ואזיל - הולך לאט:
אבדן - תלמידו של רבי היה:
שקליה רבי למטרפסיה - לגמולו על ששמע ולא מיחה:
פוק בדקה - אם הביאה שתי שערות:
לא צריכת - למיבדקה:
כבר הורה זקן - רבי יוסי:
נצטרע אבדן - עונשו של לשון הרע נגעים:
מדבריו של ברבי - ר' יוסי. כל ברבי לשון אדם גדול:
קטנה חולצת - משהיא כפעוטות כבר שית כבר שבע דתנן במס' גיטין (דף נט.) הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין הלכך לענין חליצה הואיל ולא כתיב מיעוט כשירה משהיא בפרק הזה שיודעת מעט להבחין:
לעונת נדרים - שנה אחת קודם לזמן שתי שערות כדתנן בפרק יוצא דופן (נדה מה:) בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקים אם יודעת לשם מי נדרה והקדישה דבריה קיימין:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץושואלים: מאן [מי הם] חכמים אלה החולקים על ר' מאיר? ומשיבים: שיטת ר' יוסי היא. ומביאים מעשה שממנו למדים שדבר זה הוא דעת ר' יוסי. שר' חייא ור' שמעון בר (בנו של) רבי הוו יתבי [היו יושבים] מחוץ לבית המדרש ועסקו בתורה. פתח חד מינייהו [אחד מהם] ואמר: המתפלל, צריך בזמן התפילה, שיתן עיניו למטה, לכיוון ארץ ישראל, משום שנאמר: "והיו עיני ולבי שם כל הימים" (מלכים א', ט, ג), כלומר, שהשכינה היא בארץ ישראל, וצריך לכוון עיניו לארץ הקודש.
וחד [ואחד מהם] אמר, שצריך שיתן עיניו למעלה, לכיוון השמים, משום שנאמר: "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" (איכה ג, מא). אדהכי אתא [בינתיים בא] ר' ישמעאל בר' יוסי לגבייהו [אצלם]. אמר להו [להם]: במאי עסקיתו [במה עוסקים אתם]? אמרו ליה [לו]: בתפלה, שאנחנו מתווכחים איך לעמוד בתפילה. אמר להו [להם]: כך אמר אבא, ר' יוסי: המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו יכוון למעלה, כדי שיתקיימו שני המקראות הללו.
אדהכי [בינתיים], עד שהם משוחחים, אתא [בא, נכנס] רבי למתיבתא [לישיבה] והיו צריכים הכל להתיישב במקומותיהם הקבועים להם. אינהו דהוו קלילי, יתיבו בדוכתייהו [הם שהיו קלים בהליכתם, מיהרו וישבו במקומותיהם], ואילו ר' ישמעאל בר' יוסי אגב יוקריה הוה מפסע ואזיל [מתוך כובדו, שהיה שמן מאוד, היה פוסע והולך לאט], כאשר כבר ישבו הכל במקומותיהם על הארץ, והיה צריך לעבור מעל ראשיהם של היושבים.
אמר ליה [לו] אבדן (אבא יודן) שהיה תלמידו ושמשו של רבי: מי הוא זה שמפסע על ראשי עם קדוש! שהדבר נראה כזלזול בישראל שהוא פוסע מעל ראשיהם. אמר ליה [לו]: אני ישמעאל בר' יוסי שבאתי ללמוד תורה מרבי. אמר ליה [לו] אבדן: וכי אתה הגון ללמוד תורה מרבי שבגלל זה אתה מזלזל באחרים?
אמר ליה [לו]: וכי משה היה הגון ללמוד תורה מפי הגבורה (הקדוש ברוך הוא)? אלא ודאי שאין הכרח שיהא התלמיד חשוב כמו רבו. אמר ליה [לו]: וכי משה אתה? אמר ליה ר' ישמעאל: וכי רבך אלהים הוא? על קטע זה במעשה אמר רב יוסף: שקליה [קיבל] רבי כאן למטרפסיה [את גמולו] על ששתק כל אותו זמן ולא מיחה בתלמידו על שביזה את ר' ישמעאל, ומהו הגמול — דקאמר ליה [שאמר לו] ר' ישמעאל לאבדן: "רבך" ולא אמר "רבי" שנראה הדבר כאילו אינו מקבל עליו את מרותו.
אדהכי אתיא [בינתיים באה] יבמה לקמיה [לפני] רבי, שהיתה קטנה סמוך לבגרותה, וחלצו לה, ולא היה ברור אם החליצה כשירה. אמר ליה [לו] רבי לאבדן: פוק בדקה [צא ובדוק אותה] אם כבר הגיעה לבגרות. לבתר דנפק [לאחר שיצא] אבדן, אמר ליה [לו] ר' ישמעאל לרבי: כך אמר אבא בענין חליצת קטנה: "איש" כתוב בפרשה, אבל אשה — בין גדולה בין קטנה, חליצתה כשרה.
אמר ליה [לו] רבי לאבדן: תא, לא צריכת [בוא, אין אתה צריך] לבדוק, כבר הורה זקן (ר' יוסי) בענין זה, ויש לנו כבר הלכה פסוקה שאין צורך בבדיקה. קמפסע אבדן ואתי [היה אבדן פוסע ובא] מעל ראשי האנשים כדי לחזור למקומו. אמר ליה [לו] ר' ישמעאל בר' יוסי: מי שצריך לו עם קדוש — יפסע על ראשי עם קדוש, מי שאין צריך לו עם קדוש, שהרי אין כבר צורך בבדיקה, היאך יפסע על ראשי עם קדוש?
אמר ליה רבי לאבדן: קום בדוכתיך [עמוד במקומך] ואל תלך יותר! תאנא [שנה החכם]: באותה שעה נצטרע אבדן כעונש על שהעליב את ר' ישמעאל בר' יוסי, וטבעו שני בניו שהיו נשואים זה לא מכבר, ומאנו שתי כלותיו שהיו נשואות לאותם בנים וביטלו את הנישואין. אמר רב נחמן בר יצחק: בריך רחמנא דכספיה [ברוך ה' שבייש אותו] את אבדן בהאי עלמא [בעולם הזה], ולא ייענש עוד לעולם הבא, שנמחלו כל עוונותיו על ידי יסורים אלה.
אמר ר' אמי: מדבריו של ברבי (האיש הגדול, ר' יוסי), נלמוד: קטנה חולצת אפילו כשהיא בגיל הפעוטות, כבת שש ושבע. רבא אמר: אינה חולצת עד שתגיע לעונת נדרים, כבת אחת עשרה, שיש בה דעת עד שמסוגלת להבין משמעות של נדר. אולם מסכמים: והלכתא [והלכה פסוקה]: אינה חולצת עד שתביא שתי שערות.

זוהר ספר הזהר, שמות י״ז

וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי (י''ט א' בראשית קפ''ד א') דָּא גַבְרִיאֵל כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דניאל ט') וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בְחָזוֹן וְגוֹמֵר. מִבֵּית לֵוִי דָּא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאַתְיָא מִסִטְרָא דִשְׂמָאלָא. וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי דָּא נִשְׁמְתָא (די''א ע''ב) דְּתָנֵינָן בְּשַׁעְתָּא דְאִתְיְילִיד גּוּפָא דְצַדִּיק בְּהָאי עַלְמָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא קָרֵי לֵיה לְגַבְרִיאֵל וְנָטִיל הַהִיא נִשְׁמְתָא דְצַדִּיק דִי בְגִנְתָא וְנַחֲתָא לֵיה לְהָאי גוּפָא דְצַדִּיקָא דְאִתְיְילִיד בְּהָאי עַלְמָא וְאִיהוּ אתְפְּקַד עֲלָה וְנָטִיר לָהּ. וְאִי תֵימָא הַהוּא מַלְאָכָא דְאִתְמָנָא עַל רוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא לַיְלָה שְׁמֵיהּ וְאַתְּ אַמְרַת דְּאִיהּוּ גַבְרִיאֵל. הָכִי הוּא וַדָּאי בְּגִין דְּאָתֵי מִסִטְרָא דִשְׂמָאלָא. וְכָל מָאן דְּאָתֵי מִסִטְרָא דִשְׂמָאלָא הֲכִי אִקְרֵי וַיֵּלֶךְ אִישׁ דָּא עַמְרָם. וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי דָּא יוֹכֶבֶד. וּבַת קוֹל נַחֲתַת וְאַמְרַת לֵיהּ לְאִזְדַּוְוגָא בָּהּ דְּהָא קָרִיב זִמְנָא דְפוּרְקְנָא דְיִשְׂרָאֵל עַל יְדָא דִבְּרָא דְאִתְיְילִיד מִנַיְיהוּ. וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא סִיֵּיעַ בֵּיה דְּתָנֵינָן שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָיא עַל עַרִסַיְיהוּ וּרְעוּתָא דִלְהוֹן בִּדְבֵקוּתָא חֲדָא הֲוָה בָה בִּשְׁכִינְתָּא וְעַל דָּא לָא אִתְעֲדֵי שְׁכִינְתָּא מֵהַהוּא בְרָא דְאוֹלִידוּ לְקַיְימָא דִכְתִיב (ויקרא כ') וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים. בַּר נַשׁ דִּמְקַדֵּשׁ גַּרְמֵיה מִלְּרַע קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא מְקַדֵּשׁ לֵיה דִּלְעֵילָא כְמָה דִרְעוּתָא דִלְהוֹן הֲוָה בִדְבֵקוּתָא דִשְׁכִינְתָּא הֲכִי אִתְדַּבְקָא שְׁכִינְתָּא בְהַהוּא עוֹבָדָא מַמָּשׁ דְּעַבְדוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּיא דִרְעוּתָא דִּלְהוֹן בִּדְבֵקוּתָא דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא תָּדִיר וּכְמָה דְאִינוּן מִתְדַּבְּקִין בֵּיה תָּדִיר הֲכִי נַמֵי אִיהוּ אִתְדַּבַּק בְהוּ וְלָא שָׁבִיק לוֹן לְעַלְמִין וָוָי לְרַשִּׁיעַיָּיא דִרְעוּתָא דִלְהוֹן וּדְבֵקוּתָא דִלְהוֹן מִתְרַחֲקָא מִנֵּיהּ. וְלֹא דַי לְהוּ דְמִתְרַחֲקָן מִנֵּיהּ אֶלָּא דְמִתְדַּבְּקָן בְּסִטְרָא אַחֲרָא. תָּא חֲזֵי עַמְרָם דְּאִתְדַּבַּק בֵּיהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא נָפַק מִנֵּיהּ משֶׁה דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לָא אַעְדֵי מִנֵּיהּ לְעַלְמִין וּשְׁכִינְתָּא אִתְדַּבְּקַת בַּהֲדֵיהּ (בראשית כ''א כ') תָּדִיר זַכָּאָה חוּלַקֵיהּ:

תרגום הזוהרוַיֵּלֱךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וְכוּ': זֶהוּ גַּבְרִיאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל וְגוֹ'. מִבֵּית לֵוִי, זוֹ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הַבָּאָה מִצַד הַשְּׂמֹאל, כִּי גַּבְרִיאֵל, וַיִּקַח אֶת בַּת לֵוִי, זוֹ הִיא הַנְּשָׁמָה. שֶׁלָּמַדְנוּ בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלָד גּוּפוֹ שֶׁל צַדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה, קוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל, שֶׁהוּא לוֹקֵחַ נְשָׁמָה הַהִיא אֲשֶׁר בַּגָּן, שֶׁהוּא הַמַּלְכוּת, וּמוֹרִידָהּ לְגוּפוֹ שֶׁל הַצַדִּיק שֶׁנּוֹלָד בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהוּא, גַּבְרִיאֵל, נִפְקָד עָלֶיהָ וְשׁוֹמְרָהּ. וְאִי תֵּימָא הַהוּא וְכוּ': וְאִם תֹּאמַר, הֲלֹא אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ הַמְּמוּנֶה עַל רוּחוֹת הַצַדִּיקִים, שְׁמוֹ לַיְלָה, וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁהוּא גַּבְרִיאֵל, הִנֵּה כֵּן הוּא וַדַּאי שֶׁשְּׁמוֹ לַיְלָה, מִשּׁוּם שֶׁבָּא מִצַד שְׂמֹאל וְכָל הַבָּא מִצַד שְׂמֹאל נִקְרָא כֵּן. וַיֵּלֶךְ אִישׁ: זֶה עַמְרָם. וַיִּקַח אֶת בַּת לֵוִי זוֹ הִיא יוֹכֶבֶד. וּבַת קוֹל יָרְדָה וְאָמְרָה לוֹ לְעַמְרָם, שֶׁיִּזְדַוֵּג בָּהּ, כִּי הַזְּמָן קָרוֹב לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הַבֵּן שֶׁיּוֹלִיד מֵהֶם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲזָרוֹ, שֶׁלָּמַדְנוּ, הַשְּׁכִינָה שָׁרְתָה עַל מִטָּתָם, וְהַכַּוָּנָה שֶׁלָּהֶם בִּדְבֵקוּתָם יַחַד הָיְתָה בַּשְּׁכִינָה, וְעַל כֵּן לֹא הֻסְרָה הַשְּׁכִינָה מֵאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁהוֹלִידוּ לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב, וְהִתְקַדִּשְׁתֶם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים, שֶׁהָאָדָם הַמְּקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁכַּוָּנָתָם הָיְתָה בִּדְבֵקוּת הַשְּׁכִינָה, כֵּן הִתְדַבְּקָה הַשְּׁכִינָה בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה מַמָּשׁ שֶׁעָשׂוּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַשְׁרֵיהֶם הַצַדִּיקִים, שֶׁרְצוֹנָם הוּא בִּדְבֵקוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּמִיד, וּכְמוֹ שֶׁהֵם דְּבֵקִים בּוֹ תָּמִיד, כֵּן הוּא דָּבוּק בָּהֶם, וְאֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתָם לְעוֹלָם. אוֹי לָרְשָׁעִים, שֶׁרְצוֹנָם וּדְבֵקוּתָם מִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ, מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא דַּי לָהֶם שֶׁמִּתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ, אֶלָּא עוֹד מִתְדַבְּקִים בְּצַד הָאַחֵר, בֹּא וּרְאֵה, עַמְרָם שֶׁנִּתְדַבֵּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָצָא מִמֶּנּוּ מֹשֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא סָר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, וְהַשְּׁכִינָה נִתְדַבְּקָה בּוֹ תָּמִיד, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה ג׳: ז׳-ח׳

א. חֲמִשָּׁה הֵן מִיִּשְׂרָאֵל הַנִקְרָאִין יוֹצְאִין. הָאוֹמֵר שֶׁאֵין שֵׁם אֱלוֹהַ וְאֵין לָעוֹלָם מַנְהִיג. וְהָאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ שֵׁם מַנְהִיג אֲבָל הֵם שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר. וְהָאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ שֵׁם רִבּוֹן אֶחָד אֲבָל שֶׁהוּא כּוֹכָב אוֹ בַעַל תְּמוּנָה. וְכֵן הָאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ לְבַדּוֹ הָרִאשׁוֹן וְצוּר לַכֹּל. וְכֵן הָעוֹבֵד כּוֹכָב זוּלָתוֹ כְּדֵי לִהְיוֹת מֵלִיץ בֵּינוֹ וּבֵין רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כָּל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה אֵלּוּ הוּא יוֹצֵא:

ב. שְׁלשָׁה הֵן מִיִּשְׂרָאֵל הַנִקְרָאִין אַפִּיקוֹרוֹסִין הָאוֹמֵר שֶׁאֵין שֵׁם נְבוּאָה כְּלָל וְאֵין שֵׁם מַדַע שֶׁמַּגִּיעַ מֵהַבּוֹרֵא לְלֵב בְּנֵי הָאָדָם וְהַמַּכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהָאוֹמֵר שֶׁאֵין הַבּוֹרֵא יוֹדֵעַ מַעֲשֵׂה בְנֵי הָאָדָם כָּל אֶחָד מִשְּׁלשָׁה אֵלּוּ הֵן אַפִּיקוֹרוֹסִין:

ג. שְׁלשָׁה הֵן מִיִּשְׂרָאֵל הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה הָאוֹמֵר שֶׁאֵין הַתּוֹרָה מֵעִם ה' אֲפִלּוּ פָּסוּק אֶחָד אֲפִלּוּ תֵּיבָה אֶחָת אִם אָמַר מֹשֶׁה אֲמָרוֹ מִפִּי עַצְמוֹ הֲרֵי זֶה כּוֹפֵר בַּתּוֹרָה. וְכֵן הַכּוֹפֵר בְּפֵירוּשָׁהּ וְהוּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהַמַּכְחִישׁ מַגִּידֶיהָ כְּגוֹן צָדוֹק וּבַיְתוּס וְהָאוֹמֵר שֶׁהַבּוֹרֵא הֶחֱלִיף מִצְוָה זוּ בְּמִצְוָה אַחֶרֶת וּכְבָר בָּטְלָה תּוֹרָה זוּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא הָיְתָה מֵעִם ה' כָּל אֶחָד מִשְּׁלשָׁה אֵלּוּ כּוֹפֵר בַּתּוֹרָה:

מוסר

ספר חרדים דף ע"ב ע"א

כֶּשֶׁאֲנִי בֵּין הָעָם כְּיוַן שֶׁאֵין רוֹאֶה סֵתֶר לְבָבִי אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ וְעוֹד אֵין מַשְׁגִיחַ תָּמִיד בִּי לְהֵטִיב לִי רַק הוּא לְבַדּוֹ וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַצִיל אוֹתִי מִצָרָתִי זוּלָתוֹ לָכֵן לֹא יַפְסִיקוּ בֵּינִי לְבֵינוֹ הַנִּבְרָאִים כִּי כֻּלָּם כְּאַיִן נֶגְדוֹ וַאֲנִי וְהוּא לְבַדוֹ עוֹמְדִים וְהַיְינוּ דִכְתִיב (מ''ב ה') חַי הַשֵּׁם אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו וּכְתִיב (ברא' י') הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי. כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אוֹהֲבְתוֹ וְהָאַחת שׂוֹנְאָתוֹ הֲיִתָּכֵן שֶׁיִהְיֶה לִבּוֹ וְעֵינָיו לְאוֹתָהּ שֶׁשּׂוֹנְאָתוֹ וְיִשְׁכַּח וְיַעֲזוֹב אוֹתָהּ שֶׁאוֹהֲבְתוֹ. הִנֵּה הַתּוֹרָה הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לְהַנָּאָתְךְ וּלְטוֹבָתָךְ בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ בַּיָּמִים לְהַצִילָךְ מִכָּל צָרָה וּלְפַרְנְסָךְ וּלְהַדְרִיכָךְ בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב בַּלֵּילוֹת בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ מִן הַמַּזִיקִין הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ תְּלַמֵּד עָלֶיךָ סַנֵּיגוֹרְיָא לִתְחִיַּית הַמֵּתִים וְכֵן בְּכָל בֹּקֶר שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ בְזוֹהַר שֶׁבְּכָל לַיְלָה דָּנִין אוֹתוֹ אִם יָקִיץ מִשְּׁנָתוֹ אוֹ יִישָׁן שְׁנַת עוֹלָם וְזֶהוּ שֶׁהִתְחִילָה תּוֹרָה בְּרֵאשִׁית כְּלוֹמַר שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית תּוֹעֶלֶת לְאָדָם בְּב' עוֹלָמוֹת. וְהָאִשָּׁה הַשֵּׁנִית שֶׁשּׂוֹנְאָתוֹ הִיא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְעָלֶיהָ אָמַר הַנָּבִיא (מיכה ז') אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ כִּמְפוֹרָשׁ בִּגְמָרָא וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ יִתְבָּרַךְ לֶאֱהוֹב אוֹתָה אַךְ עִיקָר אַהֲבָה תִּהְיֶה בָּרִאשׁוֹנָה אֵשֶׁת נְעוּרִים שֶׁמִּיּוֹם שֶׁלִּמְּדוֹ אָבִיו תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מִיָּד הִיא בָּאָה לְהתְיַיחֵד עִמּוֹ וּלְשָׁמְרוֹ. וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית שֶׁהַתּוֹרָה כֻּלָּה נִקְרֵאת בְּרִית וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֵׁר סַ''ם חַיִּים:

פרשת שמות יום שלישי

תורה שמות א׳: י״א-ט״ו

נביאים ישעיהו כ״ח: ג׳-ז׳

כתובים משלי י״ב: ד׳-ח׳

משנה משנה יבמות י״ג

גמרא יבמות ק״ה ב: ד׳-י״ב

זוהר ספר הזהר, שמות י״ז

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה ג׳: ז׳-ח׳

מוסר