חק לישראל - פרשת שמות יום רביעי

רש״יוַיֵּ֥יטֶב. הֵטִיב לָהֶן. וְזֶה חִלּוּק בְּתֵבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת וְנָתַן לָהּ וָי"ו יוֹ"ד בְּרֹאשָׁהּ, כְּשֶׁהִיא בָאָה לְדַבֵּר לְשׁוֹן וַיַּפְעִיל הוּא נָקוּד הַיּוֹ"ד בְּצֵירֵי, שֶׁהוּא קָמָץ קָטָן, כְּגוֹן וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת, "וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה" (איכה ב'), – הִרְבָּה תַּאֲנִיָּה. וְכֵן "וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית" דִנְבוּזַרְאֲדָן (דברי הימים ב' ל"ו), – הִגְלָה אֶת הַשְּׁאֵרִית, "וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב" (שופטים ט"ו) – הִפְנָה הַזְּנָבוֹת זוֹ לָזוֹ, כָּל אֵלּוּ לְשׁוֹן הִפְעִיל אֶת אֲחֵרִים; וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן וַיִּפְעַל, הוּא נָקוּד הַיּוֹ"ד בְּחִירִק, כְּגוֹן "וַיִּיטַב בְּעֵינָיו" (ויקרא י'), לְשׁוֹן הוּטַב, וְכֵן וַיִּרֶב הָעָם, – נִתְרַבָּה הָעָם, "וַיִּגֶל יְהוּדָה" (מלכים ב כ"ה) – הָגְלָה יְהוּדָה, "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" (שמות ב׳: י״ב) – הִפְנָה לְכָאן וּלְכָאן. וְאַל תְּשִׁיבֵנִי וַיֵּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב, וַיֵּרֶד, וַיֵּצֵא, לְפִי שֶׁאֵינָן מִגִּזְרָתָן שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי הַיּוֹ"ד יְסוֹד בָּהֶן, יֵלֵךְ, יֵשֵׁב, יֵרֵד, יֵצֵא – י' אוֹת שְׁלִישִׁית בּוֹ:
וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת. מַהוּ הַטּוֹבָה?:

נביאים ישעיהו כ״ח: ח׳-י״ג

כתובים משלי י״ב: ט׳-י״ד

משנה משנה בבא מציעא ג׳

עיקר תוספות יום טוב(א) בְּהֵמָה אוֹ כֵּלִים. אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי בְּהֵמָה, לְאַשְׁמְעִינַן דִּכְשֶׁרוֹצֶה לְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִשָּׁבַע שֶׁמַּקְנֶה לוֹ כֶּפֶל זֶה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְרֻבֶּה, דְּהָא כְּשֶׁטָּבַח וּמָכַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וְאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי כֵּלִים לְאַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דְּאֵין טֹרַח בִּשְׁמִירָתָן כְּמוֹ דְּאִיכָּא בַּבְּהֵמָה, אֲפִלּוּ הָכִי מַקְנֵי לֵיהּ כְּפֵלָהּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְשַׁלֵּם:
(ב) שֶׁאָבְדוּ. נָקַט אָבְדוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כֶּפֶל אֶלָּא בְּדָבָר הַנִּגְנָב, מִשּׁוּם יֻקְרָא, שֶׁאִם נִתְיַקֵּר אַחַר אֲבֵדָה וְזֶה רָצָה לְשַׁלֵּם וְלֹא לִשָּׁבַע, אִם נִמְצָא אַחַר כָּךְ וְנִתְיַקֵּר, הַכֹּל שֶׁל נִפְקָד, כֵּיוָן דְּלֹא אַטְרְחֵיהּ לְשַׁלֵּם בְּבֵי דִינָא. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ג) לְמִי כוּ'. דְּקִים לְהוּ לְרַבָּנָן דְּנִיחָא לְהוּ לַבְּעָלִים שֶׁיְּהֵא בָּטוּחַ בַּקֶּרֶן עַל מְנָת שֶׁיְּהֵא סְפֵק כֶּפֶל הֶעָתִיד לָבֹא שֶׁל שׁוֹמֵר. וַהֲרֵי הִיא כִּמְסוּרָה לוֹ עַל מְנָת כֵּן, שֶׁאִם תִּגָּנֵב וִישַׁלֵּם לוֹ קֶרֶן, שֶׁתְּהֵא פָּרָה קְנוּיָה לוֹ מִשָּׁעָה שֶׁמְּסָרָהּ. גְּמָרָא:
(ד) נִשְׁבַּע כוּ'. לִכְאוֹרָה קָשֶׁה הַךְ סֵיפָא לָמָּה לִי, פְּשִׁיטָא. מִיהוּ בְּבָבָא קַמָּא [דַּף קח] דִּיֵּק רָבָא מִנַּהּ דַּאֲפִלּוּ נִשְׁבַּע, אִם שִׁלֵּם אַחַר כָּךְ, הַכֶּפֶל לַשּׁוֹמֵר. וְאַבַּיֵי פָּלֵיג בָּזֶה. וַהֲלָכָה כְּרָבָא. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

עיקר תוספות יום טוב(ה) וְהִשְׁאִילָהּ. לַעֲשׂוֹת בָּהּ יְמֵי שְׂכִירוּתוֹ. רַשִׁ"י:
(ו) יְשַׁלֵּם לַשּׂוֹכֵר. וּבַגְּמָרָא, וְנֵימָא מַשְׂכִּיר לַשּׂוֹכֵר, דַּל אַנְתְּ וְדַל שְׁבוּעֲתָךְ, וַאֲנָא מִשְׁתָּעִינָא דִינָא בַּהֲדֵי שׁוֹאֵל. וּמְשָׁנֵי, מִי סָבַרְתָּ שׂוֹכֵר בִּשְׁבוּעָה הוּא דְּקָנֵי, מִשְּׁעַת מִיתָה הוּא דְּקָנֵי, וּשְׁבוּעָה לְהָפִיס דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּמַה שֶּׁהוּא נִשְׁבַּע לַמַּשְׂכִּיר, לְהָפִיס דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא יֹאמַר פָּשַׁעְתָּ בָּהּ. וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב בִּשְׁבוּעָה כוּ', הָעְתַּק מִנֻּסְחָא מֻטְעֵית בְּרַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) כֵּיצַד כוּ'. טַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם דְּחָשׁוּב שׂוֹכֵר כְּאִלּוּ הִשְׁאִילוֹ בִּשְׁלִיחוּת הַמַּשְׂכִּיר, הִלְכָּךְ דִּין הַמַּשְׂכִּיר עִם הַשּׁוֹאֵל. הָרֹא"שׁ:

ברטנורהאָמַר לִשְׁנַיִם גָּזַלְתִּי לְאֶחָד מִכֶּם. וְהֵם אֵינָם תּוֹבְעִים לוֹ כְּלוּם, אֶלָּא הוּא בָּא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם:
נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה. אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁתְּבָעוּהוּ וְהוֹדָה שֶׁגָּזַל לְאֶחָד מֵהֶם, יִשָּׁבַע כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁלּוֹ גָּזַל, וְנוֹתֵן מָנֶה לָזֶה וּמָנֶה לָזֶה. קְנָס קְנָסוּהוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עַל לֹא תִגְזֹל. וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁתָּבְעוּ לְאֶחָד, כָּל אֶחָד אוֹמֵר אָבִי הִפְקִיד אֶצְלְךָ מָנֶה, וְהוּא אוֹמֵר אָבִיו שֶׁל אֶחָד מִכֶּם הִנִּיחַ לִי מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ, הֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם נִשְׁבַּע שֶׁאָבִיו הִנִּיחַ אֶצְלוֹ מָנֶה, וְנוֹתֵן מָנֶה לָזֶה וּמָנֶה לָזֶה, דְּאִיהוּ פָּשַׁע בְּנַפְשֵׁיהּ, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵידַק וְלִזְכֹּר מִי הִנִּיחַ אֶצְלוֹ הַמָּנֶה:

עיקר תוספות יום טוב(יא) וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא דָּמֵי לְמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ז'‏ פֶּרֶק י'‏ דְּבָבָא קַמָּא, דִּבְטוֹעֲנוֹ שֶׁמָּא הִלְוִיתִיךָ חַיָּב לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(יב) וְהַשְּׁאָר כוּ'. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת כֵּיוָן שֶׁכָּל אֶחָד תּוֹבֵעַ מָאתַיִם וְהוּא מוֹדֶה וַדַּאי מָנֶה, הֲוָה לֵיהּ כַּחֲמִשִּׁין יָדַעְנָא וַחֲמִשִּׁין לֹא יָדַעְנָא, דְּאָמְרִינַן מִשּׁוּם דְּאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מְשַׁלֵּם. דְּהָתָם רְמָא רַחֲמָנָא שְׁבוּעָה עֲלֵיהּ שֶׁלֹּא יְעַכֵּב מָמוֹן חֲבֵרוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. אֲבָל הָכָא הֲרֵי מוֹדֶה הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת שֶׁתּוֹבְעִים בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְאֵין הַכְּפִירָה וְהַהוֹדָאָה אֶלָּא בֵּין הַמַּפְקִידִין. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

ברטנורההַמַּפְקִיד פֵּרוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ. וְעֵרְבָן הַנִּפְקָד עִם פֵּרוֹתָיו וְהָיָה מִסְתַּפֵּק מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שִׁעוּר מַה שֶּׁאָכַל. כְּשֶׁבָּא לְהַחְזִירָן יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת, יִפְחֹת כַּמָּה הֵם רְגִילִים לַחְסֹר:
תִּשְׁעָה חֲצָאֵי קַבִּין לְכוֹר. הַכּוֹר שְׁלֹשִׁים סְאִין, וְהַסְּאָה שִׁשָּׁה קַבִּין:
הַכֹּל לְפִי הַמִּדָּה. כֵּן לְכָל כּוֹר וָכוֹר:
הַכֹּל לְפִי הַזְּמָן. שֶׁהִנִּיחָם בְּיָדוֹ. לְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה יְנַכֶּה לוֹ כָּךְ:
מָה אִכְפַּת לְהוּ לָעַכְבָּרִים. כָּךְ אוֹכְלִים מִמִּדָּה מֻעֶטֶת כְּמוֹ מִמִּדָּה מְרֻבָּה. הִלְכָּךְ תִּשְׁעָה חֲצָאֵי קַבִּין לְשָׁנָה בֵין לְכוֹר בֵּין לָעֲשָׂרָה כוֹרִין:
אִם הָיְתָה מִדָּה מְרֻבָּה. שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ הַרְבֵּה, מֵעֲשָׂרָה כוֹרִין וּלְמַעְלָה, לֹא יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת:
מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוֹתִירוֹת. שֶׁבִּימוֹת הַגֹּרֶן כְּשֶׁמַּפְקִידִים הַחִטִּים, יְבֵשִׁים, וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים כְּשֶׁמַּחְזִירָן, נוֹפְחוֹת. וּבַאֲכִילַת עַכְבָּרִים אֵינָן נֶחְסָרִין כָּל כָּךְ לְכָל כּוֹר וָכוֹר, דְּכֻלֵּי הַאי לֹא אָכְלֵי עַכְבָּרִים מֵעֲשָׂרָה כוֹרִין, הִלְכָּךְ נְפִיחָתוֹ מַשְׁלֶמֶת לְמַה שֶּׁעַכְבָּרִים אוֹכְלִים. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. וְכָל הַשִּׁעוּרִים הַלָּלוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבִימֵי הַתַּנָּאִים. אֲבָל בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת וּבַזְּמַנִּים הַלָּלוּ, הַכֹּל כְּפִי מַה שֶּׁרְגִילִים הַזְּרָעִים לְחַסֵּר בְּאוֹתָהּ מְדִינָה וּבְאוֹתוֹ זְמַן:

ברטנורהלֹא יִחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים מָקוֹם. בְּבֵית שׁוֹמֵר, לוֹמַר לוֹ זָוִית זוֹ הַשְׁאִילֵנִי:
לְצָרְכּוֹ. לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ:
לְצָרְכָּהּ. שֶׁהָיְתָה בְּמָקוֹם שֶׁקְּרוֹבָה לְהִשְׁתַּבֵּר:
אִם מִשֶּׁהִנִּיחָהּ. שֶׁכִּלָּה תַשְׁמִישׁוֹ הִנִּיחָהּ בְּמָקוֹם מִשְׁתַּמֵּר. בֵּין שֶׁטִּלְטְלָהּ מִתְּחִלָּה לְצָרְכּוֹ, בֵּין שֶׁטִּלְטְלָהּ לְצָרְכָּהּ, פָּטוּר. דְּאָמְרִינַן מִשֶּׁהֶחְזִירָהּ הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים כְּבַתְּחִלָּה, וְאֵינוֹ עָלֶיהָ אֶלָּא כְּשׁוֹמֵר חִנָּם וּפָטוּר עַל אָנְסֶיהָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹדִיעַ לַבְּעָלִים לוֹמַר נְטַלְתִּיהָ וְהֶחְזַרְתִּיהָ. וְרֵישָׁא דְּמַתְנִיתִין רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר בְּגוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר וְהֶחְזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ שֶׁהוּא פָטוּר דְּלֹא בָּעִינַן דַּעַת בַּעֲלִים. וְהַאי דְקָתָנֵי לֹא יִחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים מָקוֹם, לֹא מִבַּעְיָא קָאָמַר, לֹא מִבַּעְיָא יִחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים מָקוֹם וְהֶחְזִירָהּ לִמְקוֹמָהּ לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְצָרְכּוֹ שֶׁהוּא פָטוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹדִיעַ לַבְּעָלִים, שֶׁהֲרֵי הֶחְזִירָהּ לַמָּקוֹם הַמְּיֻחָד לָהּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לֹא יִחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים מָקוֹם, דְּלָאו לְמָקוֹם מְיֻחָד לָהּ הֶחְזִירָהּ, פָּטוּר, הוֹאִיל וְהֶחְזִירָהּ לְמָקוֹם מִשְׁתַּמֵּר, דְּלֹא בָּעִינַן דַּעַת בְּעָלִים:
וּבֵין מִשֶּׁהִנִּיחָהּ לְצָרְכּוֹ חַיָּב. סֵיפָא זוֹ אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר בְּגוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר וְהֶחְזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ וְנֶאֱנַס, לְעוֹלָם הוּא חַיָּב, עַד שֶׁיּוֹדִיעַ לַבְּעָלִים שֶׁגָּנַב וְהֶחְזִיר. וְהָכָא נַמִּי לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְצָרְכּוֹ וְנַעֲשָׂה גַזְלָן עָלֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחָהּ בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר, חַיָּב. וְהַאי דְקָתָנֵי בַּסֵּיפָא יִחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים מָקוֹם, לֹא מִבַּעְיָא קָאָמַר, לֹא מִבַּעְיָא לֹא יִחֲדוּ שֶׁהוּא חַיָּב מִשֶּׁהִנִּיחָהּ לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ לְצָרְכּוֹ, דְּהָא לֹא הִנִּיחָהּ בְּמָקוֹם הַמְּיֻחָד לָהּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ יִחֲדוּ לָהּ מָקוֹם, שֶׁחָזַר וְהִנִּיחָהּ בִּמְקוֹמָהּ, חַיָּב, דְּבָעִינַן דַּעַת בְּעָלִים. וְרֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא. וְהָכִי מוֹקְמִינַן לָהּ בַּגְּמָרָא:

עיקר תוספות יום טוב(יט) כְּגוֹן לַעֲלוֹת עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ סֻלָּם לִטֹּל גּוֹזָלוֹת מִקֵּן גָּבוֹהַּ, וַאֲפִלּוּ הָכִי הָוֵי גְזֵלָה לְמֵיקָם בִּרְשׁוּתֵיהּ עַד דַּעֲבֵיד הֲשָׁבָה, דְּקָסָבַר שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת גַּזְלָן הוּא. וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ הַיְנוּ וְנִשְׁתַּמֵּשׁ. גְּמָרָא:
(כ) לָאו הַיְנוּ דְּמִשְׁנָה ח'‏ פֶּרֶק י'‏ דְּבָבָא קַמָּא, דְּהָתָם בְּבַעֲלֵי חַיִּים כוּ'‏ וּצְרִיכָה שְׁמִירָה יוֹתֵר, וְהָכָא בְּרוֹעֶה שֶׁשּׁוֹמֵר בִּרְשׁוּתוֹ וְגָנַב מֵרְשׁוּת עַצְמוֹ הוּא. וּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּלֹא בָּעִינַן דַּעַת בְּעָלִים, דַּעֲדַיִן שׁוֹמֵר הוּא עָלָיו, וְסַגִּי בְּדַעְתֵּיהּ. גְּמָרָא:
(כא) דְּכֵיוָן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְצָרְכּוֹ כָּלְתָה לוֹ שְׁמִירָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִין הַבְּעָלִים שֶׁיִּהְיֶה עוֹד שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶן, וְלֹא הַוְיָא חֲזָרָה כְּלָל. רַשִׁ"י:

ברטנורהצְרָרָן. בְּסוּדָרוֹ:
וְהִפְשִׁילָן לַאֲחוֹרָיו. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁמִירָה מְעֻלָּה הִיא, חַיָּב, שֶׁהַמּוֹלִיךְ מָעוֹת שֶׁל פִּקָּדוֹן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בְּיָדוֹ, דִּכְתִיב (דברים יד) וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁצְּרוּרִים הֵם, יִהְיוּ בְּיָדְךָ. וְאִם בַּבַּיִת הוּא, אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בַּקַּרְקַע, וּבַכֹּתֶל, בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לַתִּקְרָה אוֹ בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לָאָרֶץ. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַגַּנָּבִים לְחַפֵּשׂ שָׁם. וְאִם שָׁמַר בְּעִנְיָן אַחֵר, פּוֹשֵׁעַ הָוֵי וְחַיָּב. אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה מִתְּחִלָּה עִם הַמַּפְקִיד שֶׁעַל מְנָת כֵּן הוּא מְקַבֵּל הַפִּקָּדוֹן, שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב בְּכָל הַשְּׁמִירוֹת הַלָּלוּ:
לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ הַקְּטַנִּים. אֲבָל לַגְּדוֹלִים, נִשְׁבָּעִים הֵם שֶׁשָּׁמְרוּ כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים, וּפָטוּר. וְלֹא אָמְרִינַן בְּהָא שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חַיָּב, שֶׁדֶּרֶךְ הָאָדָם לְהַפְקִיד מַה שֶּׁהֻפְקַד בְּיָדוֹ, בְּיַד אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. וְכָל הַמַּפְקִיד, עַל דַּעַת שֶׁיִּתְּנֵם הַנִּפְקָד בְּיַד אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הוּא מַפְקִיד:

עיקר תוספות יום טוב(כה) דְּהַמַּפְקִיד אֶצְלוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא צָרִיךְ מִיָּד לַמָּעוֹת. וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁהִפְקִידָן צְרוּרִין נַמִּי יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, דְּדֶרֶךְ כָּל אָדָם לָצוּר מְעוֹתָיו. אֲבָל חֲתוּמִים, גָּלֵי דַּעְתֵּיהּ שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. רַשִׁ"י:
(כו) וְאַף עַל גַּב דִּבְפֶרֶק דִּלְעֵיל מִשְׁנָה ז'‏ פָּרְשִׁינַן דְּבִדְמֵי אֲבֵדָה הָוֵי שׁוֹאֵל עֲלַיְהוּ אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ, הֲנָאַת שִׁמּוּשׁ דְּהָכָא גְּרִיעָא מִדְּהָתָם, לְפִי שֶׁיָּרֵא לִשְׁלֹחַ בָּהֶן יָד לִקְנוֹת בָּהֶן סְחוֹרָה, שֶׁמָּא יָבֹא הַמַּפְקִיד לִתְבֹּעַ פִּקְדוֹנוֹ, אֲבָל דְּמֵי אֲבֵדָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׁהֶה אֶצְלוֹ יָמִים רַבִּים. הָרַאֲבַ"ד וְהָרֹא"שׁ:
(כז) לְפִיכָךְ כוּ'. וְהוּא שֶׁיַּטְמִין בַּקַּרְקַע. הָרַמְבַּ"ם:

ברטנורהיִלְקֶה בְחָסֵר וּבְיָתֵר. בְּמַה שֶּׁחָסַר הַפִּקָּדוֹן, וּבְמַה שֶּׁהוֹתִיר. כְּגוֹן שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ רָחֵל טְעוּנָה צֶמֶר, אוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְנִגְזְזָה אוֹ יָלְדָה לְאַחַר שֶׁשָּׁלַח בָּהּ יָד, מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ וְאֶת גִּזּוֹתֶיהָ וְאֶת וַלְדוֹתֶיהָ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא לוֹקֶה בְּמַה שֶּׁחָסְרָה אֶצְלוֹ. וּבְיָתֵר, שֶׁאִם נִתְעַבְּרָה אוֹ טָעֲנָה צֶמֶר כְּשֶׁהִיא אֶצְלוֹ, מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ טְעוּנָה וּמְעֻבֶּרֶת כְּמוֹת שֶׁהִיא עַכְשָׁיו, וַהֲרֵי לוֹקֶה בְיָתֵר:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כִּשְׁעַת הוֹצָאָה. מִבֵּית הַבְּעָלִים, אִם טְעוּנָה טְעוּנָה, וְאִם רֵיקָנִית רֵיקָנִית:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כִּשְׁעַת הַתְּבִיעָה. כְּמוֹ שֶׁהוּא הַפִּקָּדוֹן בִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַדִּין. דִּכְתִיב (ויקרא ה) לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ, יִתֵּן כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ, בַּיּוֹם שֶׁמִּתְחַיֵּב בּוֹ בַּדִּין. וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל:
הַחוֹשֵׁב לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן. אָמַר בִּפְנֵי עֵדִים אֶטֹּל פִּקְדוֹנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לְעַצְמִי:
בֵּית שַׁמַּאי מְחַיְּבִים. דִּכְתִיב (שמות כב) עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, מִשָּׁעָה שֶׁדִּבֵּר לִשְׁלֹחַ יָד הָוֵי פוֹשֵׁעַ:
עַד שֶׁיִּשְׁלַח בּוֹ יָד. דִּכְתִיב אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ. וְהַאי עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, דָּרְשֵׁי בֵּיהּ בֵּית הִלֵּל, אָמַר לְעַבְדּוֹ וְלִשְׁלוּחוֹ לִשְׁלֹחַ יָד בַּפִּקָּדוֹן מִנַּיִן שֶׁהוּא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע:
כֵּיצַד, הִטָּה אֶת הֶחָבִית. הַשְׁתָּא מְפָרֵשׁ לְמִלְּתַיְהוּ דְבֵית הִלֵּל. וְאִית סְפָרִים דְּלֹא גָרְסֵי כֵיצַד. וּמִלְּתָא בְּאַנְפֵּיהּ נַפְשַׁהּ הִיא:
וְנִשְׁבְּרָה. לְאַחַר זְמַן:
אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא רְבִיעִית. דִּשְׁלִיחוּת יָד אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בָּאֳנָסִים עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ אוֹ יַגְבִּיהַּ דַּהֲוֵי קְנִיָּה:
הִגְבִּיהָהּ וְנָטַל. לָאו דַּוְקָא נָטַל, דִּמְכִי אַגְבְּהָהּ עַל מְנָת לִטֹּל חַיָּב בְּאָנְסֶיהָ אֲפִלּוּ לֹא נָטַל מִמֶּנָּה כְלוּם. וְאִם נָטַל רְבִיעִית מִן הֶחָבִית וְהֶחְמִיץ הַיַּיִן הַנִּשְׁאָר בְּחָבִית אַחַר כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגְבִּיהַּ הֶחָבִית, מְשַׁלֵּם כָּל הַיַּיִן, שֶׁהוּא גָּרַם לַיַּיִן שֶׁהֶחְמִיץ, וְגִּירֵי דִּידֵיהּ הוּא דְּאַהֲנֵי לֵיהּ:

עיקר תוספות יום טוב(כח) הַשּׁוֹלֵחַ כוּ'. שֶׁחִיְּבוֹ הַכָּתוּב אֲפִלּוּ נֶאֶנְסוּ. דִּכְתִיב אוֹ מֵת אוֹ נִשְׁבָּר אוֹ נִשְׁבָּה שְׁבוּעַת ה'‏ תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם לֹא שָׁלַח, דְּמַשְׁמַע הָא שָׁלַח נִתְחַיֵּב שׁוּב בְּמִיתָתָהּ וּשְׁבִירָתָהּ. רַשִׁ"י:
(כט) גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה:
(ל) רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כוּ'. פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דִּפְלוּגְתַּיְהוּ, דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרֵי שִׁנּוּי אֵינוֹ קוֹנֶה וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי דְּקוֹנֶה, וְהַיְנוּ בְּחָסֵר וְיָתֵר. אֲבָל בְּיוֹקְרָא וְזוּלָא מוֹדוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי דְּאִם הוּקְרָה מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הוֹצָאָה מִן הָעוֹלָם וּבְהוּזְלָה מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא פָּלֵיג אַזּוֹל וְיֹקֶר, דִּמְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַתְּבִיעָה בֵּין בְּזוֹל בֵּין בְּיֹקֶר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לא) קְרָא אַפְּקֵיהּ מִכְּלָלָא דְּאֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה, כְּמוֹ דְּאַפֵּיק מְעִילָה וְכֵן טְבִיחָה. הָכִי אִיתָא בְּהֶדְיָא בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לב) גְּמָרָא. וּמִיהוּ עַל מְנָת לִטֹּל בָּעִינַן. דִּשְׁלִיחוּת יָד אַף עַל פִּי שֶׁאֵין צָרִיךְ חִסָּרוֹן, עַל מְנָת לְחַסְּרוֹ בָּעִינַן. וְלֹא דָּמֵי לְמִשְׁנָה ט'‏ דְּלֹא בָּעִינַן עַל מְנָת לְחַסְּרוֹ אֶלָּא בְּתַשְׁמִישׁ בְּעָלְמָא מְחָיְבִינַן לֵיהּ. דְּהָתָם מִשּׁוּם שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת מְחָיְבִינַן לֵיהּ. וּלְכָךְ כָּתַב הַטּוּר דְּלֹא מִחַיַּב אֶלָּא מִשְּׁעַת תַּשְׁמִישׁ וְלֹא מִשְּׁעַת הַגְבָּהָה, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ בּוֹ יָד כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְחַסְּרוֹ:
(לג) שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַיַּיִן לְהַחְמִיץ בִּכְלִי חָסֵר. רַשִׁ"י:

גמרא בבא מציעא מ״ב א: ב׳-ז׳

צְרָרָן וְהִפְשִׁילָן וְכוּלִי. בִּשְׁלָמָא כֻּלְהוּ שֶׁלֹּא שָׁמַר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים אֶלָּא צְרָרָן וְהִפְשִׁילָן לַאֲחוֹרָיו מָאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד אָמַר רָבָא אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר קְרָא (דברים י''ד) וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדֶךָ אַף עַל פִּי שֶׁצְרוּרִין יִהְיוּ בְיָדֶךָ. וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק לְעוֹלָם יְהֵא כַסְפּוֹ שֶׁל אָדָם מָצוּי בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדֶךָ וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק לְעוֹלָם יַשְׁלִישׁ אָדָם אֶת מָעוֹתָיו שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע וּשְׁלִישׁ בְּפַרְקְמַטְיָא וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן שֶׁנֶּאֱמַר (שם כ''ח) יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ. תָּנָא דְבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְדָבָר שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ. תָּנוּ רַבָּנָן הַהוֹלֵךְ לָמוֹד אֶת גָּרְנוֹ אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. הִתְחִיל לָמוֹד אוֹמֵר בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה. מָדַד וְאַחַר כָּךְ בֵּרַךְ הֲרֵי זוּ תְּפִלַּת שָׁוְא. לְפִי שֶׁאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה לֹא בְדָבָר הַשָּׁקוּל וְלֹא בְדָבָר הַמָּדוּד וְלֹא בְדָבָר הַמָּנוּי אֶלָּא בְדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן שֶׁנֶּאֱמַר יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ. אָמַר שְׁמוּאֵל כְּסָפִים אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בְקַרְקַע. אָמַר רָבָא וּמוֹדֶה שְׁמוּאֵל בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּלֹא אַטְרְחוּהוּ רַבָּנָן. וְאִי שָׁהָא לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת שִׁיעוּר לְמִקְבְּרִינְהוּ וְלֹא קַבְּרִינְהוּ מִחְיָּיב. וְאִי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן הוּא סָבַר דִילְמָא מִבְּעֵי לֵיהּ זוּזֵי לְאַבְדַּלְתָּא. וְהָאִידְנָא דִשְׁכִיחִי גְשׁוּשָׁאֵי אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בִּשְׁמֵי קוֹרָה. וְהָאִידְנָא דִשְׁכִיחִי פְרוּמָּאֵי אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בֵּינֵי אוּרְבֵי. אָמַר רָבָא וּמוֹדֶה שְׁמוּאֵל בְּכוֹתֵל. (אִי נַמִּי בֵּין הַקְּרָנוֹת). וְהָאִידְנָא דִשְׁכִיחֵי טְפוּחָאֵי אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בְטֶפַח הַסָּמוּךְ לְקַרְקַע אוֹ בְטֶפַח הַסָּמוּךְ לִשְׁמֵי קוֹרָה:

רש״יגמ' מאי הוה ליה למיעבד - הרי צררן:
מצוי בידו - לא יפקידנו לאחרים במקום אחר שאם תזדמן לו סחורה לשכר יהא מזומן לו:
תחת ידו - להיות מזומן לו לצורך ריוח הבא פתאום:
אין הברכה - שמתברך ורבה מאליו פויישו"ן בלעז:
באסמיך - דריש ליה לשון דבר הסמוי מן העין:
שאין העין שולטת בו - שנאמר באסמיך לשון גנזים:
אין להם שמירה כו' - דאם לא שמרן ונגנבו פשיעה היא:
ואם צורבא מרבנן הוא - המפקיד שהוא חרד על מצות הבדלה על הכוס אמר השומר דלמא מיבעי ליה זוזי לאבדלתא להכי לא קברינהו ופטור:
גשושאי - מגששין בקרקע בשפודין של ברזל להכיר מקום שתחתיו חלל:
בשמי קורה - בגג מתחתיו:
פרומאי - שוברי התקרה:
ביני אורבי - בין שורות הבנין בכותל:
טפוחאי - מטפחים בכותל לידע אם יש שם חלל:
או בטפח הסמוך כו' - וכולן בכותל:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב גמרא ושואלים: בשלמא כולהו [נניח לכולם] כי ברור שלא שימר כדרך השומרים, אלא צררן והפשילן לאחוריו, מאי הוה ליה למיעבד [מה היה לו לעשות] יתר מכן? אמר רבא אמר ר' יצחק: אמר קרא [הכתוב] "וצרת הכסף בידך" (דברים יד, כה), מכאן נלמד: אף על פי שצרורין — יהיו בידך ולא במקום אחר.
ואגב כך מביאים אמרה דומה שאמר ר' יצחק: לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו, שלא ישקיע כל כספו בעסקים ולא ישאר לו כסף מזומן, ורמז לדבר — שנאמר: "וצרת הכסף בידך" (שם). ואמר ר' יצחק כעצה טובה: לעולם ישליש (יחלק לשלושה) אדם מעותיו, שליש יטמין בקרקע, שליש ישקיע בפרקמטיא (מסחר) ושליש תחת ידו.
ועוד דברים דומים: ואמר ר' יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שאינו נראה ואינו גלוי, שנאמר: "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך" (דברים כח, ח) במחסנים, במקום שאין רואים אותו. כיוצא בזה תנא דבי [שנה החכם בבית מדרשו] של ר' ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנאמר "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך" (שם).
תנו רבנן [שנו חכמים]: ההולך למוד (למדוד) את גורנו, אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו". התחיל למוד, אומר: "ברוך השולח ברכה בכרי הזה". מדד ואחר כך בירך ברכה זו — הרי זה תפילת שוא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך".
ג אמר שמואל: כספים אין להם שמירה אלא אם טומנם בקרקע, וזוהי דרך שמירתם הראויה. אמר רבא: ומודי [ומודה] שמואל שאם קבל פקדון בערב שבת בין השמשות, שלא אטרחוהו רבנן [הטריחוהו חכמים] לטומנם מיד בקרקע. ואולם אי שהא [אם שהה] למוצאי שבת שעור כדי למקברינהו [לקברם] ולא קברינהו [קברם] — מחייב [חייב] באחריות אם נגנבו. ואי צורבא מרבנן [ואם תלמיד חכם] הוא המפקיד וסבר השומר: דלמא מיבעי ליה זוזי לאבדלתא [שמא יהיו צריכים לו כספים להבדלה] ולכן לא טמנם מיד — מותר לו להמתין מעט.
ומעירים: והאידנא דשכיחי גשושאי [ועכשיו שמצויים גנבים המגששים בקרקע] לחפש שם דברים טמונים — אין לכספים שמירה אלא כאשר שם אותם בשמי קורה (בקורות הגג בבית). ומעירים: והאידנא דשכיחי פרומאי [ועכשיו שמצויים גנבים הפורמים את הגגות] לחפש מה שהטמינו שם — אין להם שמירה אלא ביני אורבי [כשמטמינים בין הלבנים שבקיר]. אמר רבא: ומודה שמואל שהיא שמירה ראויה אם הטמינם בכותל, אי נמי [או גם כן] בין הקרנות (פינות הבית). והאידנא דשכיחי טפוחאי [ועכשיו שמצויים גנבים הטופחים על הכתלים] לדעת אם טמון שם דבר, אין להן שמירה אלא בטפח הסמוך לקרקע בתוך הקיר, ששם אי אפשר לגלות את המקום על ידי טפיחה, או בטפח הסמוך לשמי קורה.

זוהר ספר הזהר, שמות נ׳

פָּתַח וְאָמַר דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. מִי גָרַם לִי שֶׁאֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בַּשׁוֹשַׁנִּים. מַה שׁוֹשָׁן יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְהוּא אָדוֹם מוֹצְקִים אוֹתוֹ וְהוּא מִתְהַפֵּךְ לְלָבָן וּלְעוֹלָם רֵיחוֹ לֹא זָז כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁאִלְמָלֵא כֵן לֹא יִתְקַיֵּים הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַחוֹטֵא. וְהַחֵטְא נִקְרָא אָדוֹם כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. מַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לָאֵשׁ שֶׁהוּא אָדוֹם. וְזוֹרֵק הַדָּם סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא אָדוֹם מִדַּת הַדִּין אָדוֹם מוֹצְקִים אוֹתוֹ (הָרֵיחַ) וְעוֹלֶה הֶעָשָׁן כֻּלּוֹ לָבָן וְאָז הָאָדוֹם נֶהְפַּךְ לְלָבָן נֶהְפַּךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים. וְתָא חֲזֵי כָּל מִדַּת הַדִין אֵין צָרִיךְ הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ אֶלָּא מִצַד אָדוֹם וְהַיְינוּ דְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַאי דִּכְתִיב (מלכים א' י''ח) וַיִּתְגּוֹדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם וְגוֹמֵר עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם אֶלָּא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁלֹּא יַשִּׂיגוּ מִמִּדַּת הַדִּין כִּרְצוֹנָם זוּלָתִי בָאוֹדֶם אָמַר רִבִּי יִצְחָק וְעוֹד אוֹדֶם וְלָבָן נִקְרַב לְעוֹלָם וְהָרֵיחַ עוֹלֶה מִשְּׁתֵּיהֶן. מַה הַשּׁוֹשָׁן אָדוֹם וְלָבָן כָּךְ רֵיחַ הַקָּרְבָן. וְהַקָּרְבָּן מֵאָדוֹם וְלָבָן. בֹּא וּרְאֵה מֵרֵיחַ הַקְּטֹרֶת שֶׁהַסַמָּנִים מֵהֶם אֲדוּמִים וּמֵהֶם לְבָנִים כְּגוֹן הַלְּבוֹנָה שֶׁהוּא לָבָן מֹר דְּרוֹר אָדוֹם וְהָרֵיחַ עוֹלֶה מֵאָדוֹם וְלָבָן וְעַל כֵּן מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בַּשּׁוֹשַׁנִּים שֶׁהוּא אָדוֹם וְלָבָן וּכְתִיב (יחזקאל מ''ד) לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם כְּנֶגֶד זֶה אָדָם מַקְרִיב חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ זֶה אָדוֹם וְזֶה לָבָן מַה הַשּׁוֹשָׁן שֶׁהוּא אָדוֹם וְהוּא לָבָן אֵין מוֹצְקִים אוֹתוֹ לַחֲזוֹר כֻּלּוֹ לָבָן אֶלָּא בָאֵשׁ. כָּךְ הַקָּרְבָן אֵין מוֹצְקִין אוֹתוֹ לַחֲזוֹר כֻּלּוֹ לָבָן אֶלָּא בָאֵשׁ עַכְשָׁיו מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּתַעֲניתוֹ וּמַקְרִיב חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ אֵינוֹ נִצְמַק לַחֲזוֹר כֻּלּוֹ לָבָן אֶלָּא בָאֵשׁ דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה מִתּוֹךְ תַּעֲנִיתוֹ שֶׁל אָדָם מַחֲלִישִׁין אֵבָרָיו וְגוֹבֵר עָלָיו הָאֵשׁ וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה צָרִיךְ לְהַקְרִיב חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ בְּאוֹתוֹ הָאֵשׁ וְהוּא הַנִּקְרָא מִזְבַּח כַּפָּרָה וְהַיְּינוּ דְרִבִּי אֶלְעָזָר כַּד הֲוָה יָתִיב בְּתַעֲנִיתָא הֲוָה מְצַלֵּי וְאָמַר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁהִקְרַבְתִּי לְפָנֶיךָ חֶלְבִּי וְדָמִי וְהִרְתַּחְתִּי אוֹתָם בַּחֲמִימוּת חוּלְשַׁת גּוּפִי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא הָרֵיחַ הָעוֹלֶה מִפִּי בְּשָׁעָה זוֹ כְּרֵיחַ הָעוֹלֶה מֵהַקָּרְבָּן בְּאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ וְתִרְצֵנִי. נִמְצָא שֶׁאָדָם הוּא מַקְרִיב בְּתַעֲנִיתוֹ הַחֵלֶב וְהַדָּם (וְהָאֵשׁ) וְהָרֶיחַ שֶׁעוֹלֶה מִפִּיו הוּא מִזְבַּח כַּפָּרָה וּלְפִיכָךְ תִּקְּנוּ הַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּן וּבִלְבָד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לְמָה דְאַמְרָן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק מִכָּאן וּלְהָלְאָה כְּתִיב (במדבר ל''א) כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כְּשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים אָדָם מַקְרִיב קָרְבָּנוֹ בְּעִנְיַן זֶה וּמִתְכַּפֵּר לוֹ עַכְשָׁיו תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר לוֹ בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּן כִּי הָאי גָּוְונָא:

תרגום הזוהרפָּתַח וְאָמַר, דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִים. הַיְנוּ, מִי גָּרַם לִי שֶׁאֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, מִפְּנֵי שֶׁמַּנְהִיג עוֹלָמוֹ בַּשּׁוֹשַׁנִים. מַה שּׁוֹשָׁן יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ, וְהוּא אָדוֹם, מוֹצְקִים אוֹתוֹ, וְהוּא מִתְהַפֵּךְ לְלָבָן, וּלְעוֹלָם רֵיחוֹ לֹא זָז, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּדֶרֶךְ זֶה, שֶׁאִם לֹא כֵּן לֹא הָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם מִשּׁוּם הָאָדָם הַחוֹטֵא, וְהַחֵטְא נִקְרָא אָדוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, אִם יִהְיוּ חַטָּאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. וְכֵן הַחוֹטֵא מַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לָאֵשׁ שֶׁהוּא אָדוֹם, זוֹרֵק הַדָּם שֶׁהוּא אָדוֹם סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ. וְכֵן מִדַּת הַדִּין הָרָמוּז בְּאָדוֹם. מוֹצְקִים אוֹתוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁנִּשְׂרָף הַקָּרְבָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעוֹלֶה הֶעָשָׁן כֻּלּוֹ לָבָן. וְאָז הָאָדוֹם נֶהְפַּךְ לְלָבָן הָרוֹמֵז שֶׁמִּדַּת הַדִּין נֶהְפַּךְ לְמִדַּת הָרַחֲמִים. וּבֹא וּרְאֵה, כָּל מִדַּת הַדִּין אֵינוֹ צָרִיךְ אֶל הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ אֶלָּא מִצַד הָאֹדֶם, וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַהוּ שֶּׁכָּתוּב וַיִּתְגוֹדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם וְגוֹ' עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁלֹּא יַשִּׂיגוּ מִמִּדַּת הַדִּין, שֶׁהוּא מַלְכוּת, כִּרְצוֹנָם. זוּלָתִי בָאוֹדֶם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: וְעוֹד, אֹדֶם וְלָבָן נִקְרָב לְעוֹלָם וְהָרֵיחַ עוֹלֶה מִשְּׁנֵיהֶם, מַה הַשּׁוֹשָׁן אָדוֹם וְלָבָן, כָּךְ רֵיחַ הַקָּרְבָּן וְהַקָּרְבָּן עַצְמוֹ מֵאָדוֹם וְלָבָן. בֹּא וּרְאֵה מֵרֵיחַ הַקְּטֹרֶת, שֶׁהַסַּמָּנִים, מֵהֶם אֲדוּמִים וּמֵהֶם לְבָנִים. דְּהַיְנוּ הַלְּבוֹנָה, שֶׁהוּא לָבָן, מָר דְּרוֹר, אָדוֹם, וְהָרֵיחַ עוֹלֶה מֵאָדוֹם וְלָבָן. וְעַל כֵּן מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בַּשּׁוֹשַׁנִּים שֶׁהֵם אָדוֹם וְלָבָן. וְכָתוּב, לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם. כְּנֶגֶד זֶה, אָדָם מַקְרִיב חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, שֶׁזֶּה אָדוֹם וְזֶה לָבָן. מַה הַשּׁוֹשָׁן שֶׁהוּא אָדוֹם וְהוּא לָבָן, אֵין מוֹצְקִים אוֹתוֹ לְהַחֲזִירוֹ כֻּלּוֹ לָבָן אֶלָּא בָּאֵשׁ. עַתָּה, מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִיתוֹ וּמַקְרִיב חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ אֵינוֹ נִצְמָק לַחֲזוֹר כֻּלּוֹ לָבָן אֶלָּא בָּאֵשׁ. דְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִתּוֹךְ תַּעֲנִיתוֹ שֶׁל הָאָדָם, נֶחֱלָשִׁים אֵבָרָיו וְגוֹבֵר עָלָיו הָאֵשׁ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה צָרִיךְ לְהַקְרִיב חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ בְּאוֹתוֹ הָאֵשׁ, וְהוּא הַנִּקְרָא מִזְבֵּחַ כַּפָּרָה. וְהַיְנוּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר. כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית, הָיָה מִתְפַּלֵּל וְאָמַר, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי ה' אֱלֹקָי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתָי, שֶׁהִקְרַבְתִּי לְפָנֶיךְ חֶלְבִּי וְדָמִי, וְהִרְתַחְתִּי אוֹתָם בַּחֲמִימוּת חֻלְּשַׁת גּוּפִי, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְ שֶׁיְּהֵא הָרֵיחַ הָעוֹלֶה מִפִּי בְּשָׁעָה זוֹ, כְּרֵיחַ הָעוֹלֶה מֵהַקָרְבָּן בְּאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי. נִמְצָא שֶׁהָאָדָם מַקְרִיב בְּתַעֲנִיתוֹ הַחֵלֶב וְהַדָּם, וְהָרֵיחַ שֶׁעוֹלֶה מִפִּיו, הוּא מִזְבֵּחַ כַּפָּרָה. וּלְפִיכָךְ תִּקְּנוּ הַתְּפִלָּה בְּמָקוֹם הַקָּרְבָּן. וּבִלְבָד שֶׁיִּתְכַּוֵּן לְמַה שֶּׁאָמַרְנוּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִכָּאן וּלְהָלְאָה כָּתוּב, כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָּאֵשׁ וְטָהֵר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כְּשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם מַקְרִיב קָרְבָּנוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וּמִתְכַּפֶּר לוֹ, עַתָּה, תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר לוֹ בְּמָקוֹם הַקָּרְבָּן בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, שֶׁל כַּוָּנַת הַקָּרְבָּן.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה ג׳: ט׳-י׳

א. שְׁנַיִם הֵם הָעֲבַרְיָינִין מִיִּשְׂרָאֵל הָעֲבַרְיָין לַעֲבֵרָה אַחַת וְהָעֲבַרְיָין לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. הָעֲבַרְיָין לַעֲבֵרָה אַחַת זֶה שֶׁהֱחֱזִיק עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ עֲבֵרָה בְּזָדוֹן וְנִתְפַּרְסֵם בָּה וְהֻרְגַּל אֲפִלּוּ הָיְתָה מִן הַקַּלּוֹת כְּגוֹן שֶׁהֻחְזַק תָּמִיד לִלְבּוֹשׁ שַׁעַטְנֵז אוֹ לְהַקִּיף פֵּאָה וְנִמְצָא כְּאִלּוּ בָּטְלָה מִצְוָה זוּ מִן הָעוֹלָם אֶצְלוֹ הֲרֵי זֶה עֲבַרְיָין לְאוֹתוֹ דָבָר וְהוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה לְהַכְעִיס:

ב. הָעֲבַרְיָין לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּגוֹן הַחוֹזֵר לְדָתֵי נָכְרִים בְּשָׁעָה שֶׁגּוֹזְרִין גְּזֵרָה וְיִדָּבֵק בָּהֶם וְיֹאמַר מַה בֶּצַע לִי לְהִדָּבֵק בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שְׁפָלִים וְנִרְדָּפִים טוֹב לִי שֶׁאֶדָּבֵק בְּאֵלּוּ נָכְרִים שֶׁיָּדָם תַּקִּיפָה הֲרֵי זֶה עֲבַרְיָין לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ:

ג. מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים כֵּיצַד אֶחָד שֶׁהֶחֱטִיא בְּדָבָר גָּדוֹל כְּגוֹן יָרָבְעָם וְצָדוֹק וּבַיְתוֹס וְאֶחָד שֶׁהֱחֱטִיא בְּדָבָר קַל אֲפִלּוּ לְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְאֶחָד הַמְאַנֵּס אֲחֵרִים עַד שֶׁיֶּחְטְאוּ כִּמְנַשֶּׁה שֶׁהָיָה הוֹרֵג אֶת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיַּעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ שֶׁהִטְעָה אֲחֵרִים וְהִדִּיחָם:

מוסר

ספר חרדים דף ע"ב ע"א

צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת יָגֵעַ בַּתּוֹרָה שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. עוֹנָה מִן הַמּוֹחַ וְכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ לָקוּם לְהִדָּבֵק נַפְשׁוֹ בָהּ יִשָּׁקֵנִי מִנְשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִדְאָמַר בַּזוֹהַר כְּשֶׁעוֹנַת בְּנֵי אָדָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה בְּאִשָּׁה הַשְּׁנִיָּה בָּה שַׁעְתָּא עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בָּרִאשׁוֹנָה. וְאַף בְּשַׁבָּת כְּשֶׁמְּקַיְּמִים מִצְוַת עוֹנָה בַּשְׁנִיָּה כַּוָּנָתָם לְהוֹלִיד בֵּן לָרִאשׁוֹנָה שֶׁיְּהֵא תַּלְמִיד חָכָם הֲרֵי הָעוֹנָה בְּמַחֲשָׁבָה כְּסוּתָהּ בְּדִבּוּר שֶׁנִּמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹלַעַת שֶׁבְּפִיהֶם עוֹשִׂים לָהֶם לְבוּשׁ מַלְכוּת כְּתוֹלַעַת הַמֶּשִׁי וְהַיְינוּ דִכְתִיב (שה''ש ד') כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וְלֹא קוּרֵי עַכָּבִישׁ שֶׁנַּעֲשִׂים מִדְּבָרִים בְּטֵלִים. שְׁאֵרָהּ שֶׁהֵם הַמְּזוֹנוֹת בְּמַעֲשֵׂה כִּי כְּמוֹ שֶׁהַלֶּחֶם קִיּוּם הַגּוּף כֵּן הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת קִיּוּם הַנֶּפֶשׁ וּבְהֵעָדְרָם רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים וְעַל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים אָמַר בְּזֹהַר שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים זֹאת הָאִשָּׁה כְּבוּדָה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאַתָּה חֲתָן הַמֶּלֶךְ מַה נָּעִים גּוֹרָלָךְ. וּמִמֵּילָא רַוְחָא לְהָשִׁיב נִדָּחָיו וּלְקַבֵּץ פְּזוּרָיו וְיָשִׁיב הַכֹּל לְאֵיתָנוֹ וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח:

תורה שמות א׳: ט״ז-כ״א