תורה שמות א׳: כ״ב-ב׳: ד׳
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
א (כב) וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכׇל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כׇּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכׇל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃ {פ}
וּפַקִיד פַּרְעֹה לְכָל עַמֵהּ לְמֵימָר כָּל בְּרָא דְיִתְיְלִיד לִיהוּדָאֵי בְּנַהֲרָא תִּרְמֻנֵהּ וְכָל בְּרַתָּא תְּקַיְמוּן:
רש״י לְכׇל עַמּ֖וֹ. אַף עֲלֵיהֶם גָּזַר (סוטה י"ב), יוֹם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה אָמְרוּ לוֹ אִצְטַגְנִינָיו, הַיּוֹם נוֹלָד מוֹשִׁיעָן, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם מִמִּצְרַיִם אִם מִיִּשְׂרָאֵל, וְרוֹאִין אָנוּ שֶׁסּוֹפוֹ לִלְקוֹת בַּמַּיִם, לְפִיכָךְ גָּזַר אוֹתוֹ הַיּוֹם אַף עַל הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד, וְלֹא נֶאֱמַר הַיִּלּוֹד לָעִבְרִים; וְהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁסּוֹפוֹ לִלְקוֹת עַל מֵי מְרִיבָה:
ב (א) וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־בַּת־לֵוִֽי׃
וַאֲזַל גַבְרָא מִדְבֵית לֵוִי וּנְסִיב יָת בַּת לֵוִי:
רש״י וַיִּקַּ֖ח אֶת בַּת לֵוִֽי. פָּרוּשׁ הָיָה מִמֶּנָּה מִפְּנֵי גְּזֵרַת פַּרְעֹה, וְהֶחֱזִירָהּ וְעָשָׂה בָהּ לִקּוּחִין שְׁנִיִּים, וְאַף הִיא נֶהֶפְכָה לִהְיוֹת נַעֲרָה; וּבַת ק"ל שָׁנָה הָיְתָה, שֶׁנּוֹלְדָה בְּבוֹאָם לְמִצְרַיִם בֵּין הַחוֹמוֹת, וּמָאתַיִם וָעֶשֶׂר נִשְׁתַּהוּ שָׁם, וּכְשֶׁיָּצְאוּ הָיָה מֹשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה, אִם כֵּן כְּשֶׁנִּתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ הָיְתָה בַּת מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים וְקוֹרֵא אוֹתָהּ בַּת לֵוִי (עי' סוטה י"ב, בבא בתרא קי"ט ושמות רבה):
(ב) וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃
וְעַדִיאַת אִתְּתָא וִילִידַת בָּר וַחֲזַת יָתֵהּ אֲרֵי טַב הוּא וְאַטְמַרְתֵּהּ תְּלָתָא יַרְחִין:
רש״י כִּי ט֣וֹב ה֔וּא. כְּשֶׁנּוֹלַד נִתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּוֹ אוֹרָה (סוטה י"ב):
(ג) וְלֹא־יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח־לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥הֿ בַחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃
וְלָא יְכֵילַת עוֹד לְאַטְמָרוּתֵהּ וּנְסֵיבַת לֵהּ תֵּבוּתָא דְגוֹמֶא וְחַפָּתַהּ בְּחֵמָרָא וּבְזִפְתָּא וְשַׁוִיאַת בַּהּ יָת רַבְיָא וְשַׁוִיתַהּ בְּיַעֲרָא עַל כֵּיף נַהֲרָא:
רש״י וְלֹא יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒. שֶׁמָּנוּ לָהּ הַמִּצְרִיִּים מִיּוֹם שֶׁהֶחֱזִירָהּ, וְהִיא יְלָדַתּוּ לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְיוֹם אֶחָד (שם), שֶׁהַיּוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה יוֹלֶדֶת לִמְקֻטָּעִין (נדה ל"ח), וְהֵם בָּדְקוּ אַחֲרֶיהָ לְסוֹף תִּשְׁעָה:גֹּ֔מֶא. גְּמִי בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (שבת ע"ח), וּבְלַעַז יונק"ו, וְדָבָר רַךְ הוּא וְעוֹמֵד בִּפְנֵי רַךְ וּבִפְנֵי קָשֶׁה (סוטה י"ב):בַחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת. זֶפֶת מִבַּחוּץ וְטִיט מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק רֵיחַ רַע שֶׁל זֶפֶת (שם):וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף. הוּא לְשׁוֹן אֲגַם, רושיי"ל בְּלַעַז, וְדוֹמֶה לוֹ "קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ" (ישעיהו י"ט):
(ד) וַתֵּתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃
וְאִתְעַתָּדַת אֲחָתֵהּ מֵרָחִיק לְמִידַע מָה יִתְעֲבֵד לֵהּ:
נביאים ישעיהו כ״ח: י״ד-י״ח
כח (יד) לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה אַנְשֵׁ֣י לָצ֑וֹן מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
בְּכֵן קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַייָ גַבְרִין רַשִׁיעִין שִׁלְטוֹנֵי עַמָא הָדֵין דִי בִירוּשְׁלֵם:
רש״י מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה. הָאוֹמְרִים לָצוֹן בְּלָשׁוֹן מָשָׁל, כְּגוֹן:
(טו) כִּ֣י אֲמַרְתֶּ֗ם כָּרַ֤תְנֽוּ בְרִית֙ אֶת־מָ֔וֶת וְעִם־שְׁא֖וֹל עָשִׂ֣ינוּ חֹזֶ֑ה (שיט) [שׁ֣וֹט] שׁוֹטֵ֤ף כִּי־[יַֽעֲבֹר֙] (עבר) לֹ֣א יְבוֹאֵ֔נוּ כִּ֣י שַׂ֧מְנוּ כָזָ֛ב מַחְסֵ֖נוּ וּבַשֶּׁ֥קֶר נִסְתָּֽרְנוּ׃ {פ}
אֲרֵי אֲמַרְתּוּן גְזַרְנָא קְיָם עִם קְטוֹלָא וְעִם מַחְבְּלָא עֲבַדְנָא שְׁלָמָא מְחַת סַנְאָה אֲרֵי תֵיתֵי עֲלֵיכוֹן כְּנַחַל מַגְבַּר דְאַתּוּן אָמְרִין לָא תֵיתֵי עֲלָנָא אֲרֵי שַׁוֵינָא בִּכְדִיב רָחֲצָנָנָא וּבְגִין שִׁקְרִין אִטַמַרְנָא:
רש״י כָּרַ֤תְנֽוּ בְרִית֙ אֶת מָ֔וֶת. שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֵינוּ:עָשִׂ֣ינוּ חֹזֶ֑ה. גְּבוּל שֶׁלֹּא יַעַבְרֶנְהוּ, וְכֵן ״מְחוֹז חֶפְצָם״ (תהלים קז: ל), וְכֵן ״מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה״ (מלכים א ז: ה), כֻּלָּם לְשׁוֹן ׳גְּבוּל׳ הֵם וְחִיצוֹנוֹ שֶׁל דָּבָר, אשומיי״ר בלע״ז:לֹ֣א יְבוֹאֵ֔נוּ. לֹא יָבֹא עָלֵינוּ:שַׂ֧מְנוּ כָזָ֛ב. שַׂמְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה:מַחְסֵ֖נוּ. מַחֲסֶה שֶׁלָּנוּ:וּבַשֶּׁ֥קֶר נִסְתָּֽרְנוּ. בְּעֲבוֹדָה זָרָה בָּטַחְנוּ לְהַסְתִּירֵנוּ:
(טז) לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנְנִ֛י יִסַּ֥ד בְּצִיּ֖וֹן אָ֑בֶן אֶ֣בֶן בֹּ֜חַן פִּנַּ֤ת יִקְרַת֙ מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ׃
בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֲנָא מְמַנֵי בְצִיוֹן מֶלֶךְ מֶלֶךְ תַּקִיף גִיבַּר וְאֵימְתָן אַתְקְפִינֵהּ וְאַחְסְנִינֵהּ אֲמַר נְבִיָא וְצַדִיקַיָא דְהֵימָנוּ בְאִלֵין בְּמֵיתֵי עָקָא לָא יִזְדַעְזְעוּן:
רש״י מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד. הָרִאשׁוֹן פַּתַּח לְפִי שֶׁהוּא דָבוּק, מוּסָד שֶׁל מוּסָד, שֶׁהוּא מוּסָד גָּמוּר:הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ. הַמַּאֲמִין דָּבָר זֶה לֹא יְמַהֲרֶנָּה, לֹא יֹאמַר: ״אִם אֱמֶת הוּא, יְמַהֵר לָבֹא״:
(יז) וְשַׂמְתִּ֤י מִשְׁפָּט֙ לְקָ֔ו וּצְדָקָ֖ה לְמִשְׁקָ֑לֶת וְיָעָ֤ה בָרָד֙ מַחְסֵ֣ה כָזָ֔ב וְסֵ֥תֶר מַ֖יִם יִשְׁטֹֽפוּ׃ {ס}
וֶאֱשַׁוֵי דִנָא תַקִין דְאִטַמַרְתּוּן כְּחוּט בִּנְיָנָא וּזְכוּתָא כְּאֶבֶן מַשְׁקוּלְתָּא וְיִדְלַק רוּגְזִי בְּרוֹחֲצָן כִּדְבֵיכוֹן וְעַל דְאִטַמַרְתּוּן מִן קֳדָם מְעִיקָא יַתְכוֹן עַמְמַיָא יִגְלוֹן:
רש״י וְשַׂמְתִּ֤י מִשְׁפָּט֙ לְקָ֔ו. לִפְנֵי בֹּא אוֹתוֹ מֶלֶךְ אָבִיא עֲלֵיכֶם גְּזֵרוֹת לְהָתֵם הַפּוֹשְׁעִים שֶׁבָּכֶם, וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט יִסּוּרִין לִהְיוֹת לְקָו, כְּלוֹמַר: אָשִׂים קַו מִדַּת יִסּוּרִין לְהָבִיא עֲלֵיכֶם, וְאֶת צְדָקָה אָשִׂים שֶׁתְּהֵא מִשְׁקֹלֶת הַמְיַשֶּׁרֶת בִּנְיַן הַבּוֹנִין בַּחוֹמוֹת, כְּלוֹמַר: שֶׁתְּהֵא צְדָקָה מְהַלֶּכֶת לִפְנֵיהֶם וּמְיַשֶּׁרֶת דַּרְכֵיהֶם, שֶׁיִּכְלוּ הַפּוֹשְׁעִים וְנוֹתְרוּ הַצַּדִּיקִים:וְיָעָ֤ה בָרָד֙ מַחְסֵ֣ה כָזָ֔ב. אוֹתוֹ כִּסּוּי שֶׁאֲמַרְתֶּם כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ, יָבֹא בָרָד וִיטַאטְאֵנוּ. וְיָעָה לְשׁוֹן ׳טִאוּט׳, כְּמוֹ ״אֶת הַיָּעִים״ (מלכים א ז: מ) שֶׁגּוֹרְפִין בָּהֶן אֵפֶר הַכִּירוֹת:
(יח) וְכֻפַּ֤ר בְּרִֽיתְכֶם֙ אֶת־מָ֔וֶת וְחָזוּתְכֶ֥ם אֶת־שְׁא֖וֹל לֹ֣א תָק֑וּם שׁ֤וֹט שׁוֹטֵף֙ כִּ֣י יַֽעֲבֹ֔ר וִהְיִ֥יתֶם ל֖וֹ לְמִרְמָֽס׃
וִיבַטֵל קִיָמְכוֹן דְעִם קָטוֹלָא וּשְׁלָמְכוֹן דְעִם מְחַבְּלָא לָא יִתְקַיָם מְחַת סָנְאָה אֲרֵי תֵיתֵי עֲלֵיכוֹן כְּנַחַל מַגְבַּר וּתְחוֹן לְהוֹן לְדָיִשׁ:
רש״י שׁ֤וֹט שׁוֹטֵף֙. מַכָּה הַמִּתְהַלֶּכֶת בָּאָרֶץ:וְכֻפַּ֤ר בְּרִֽיתְכֶם֙ אֶת מָ֔וֶת. וְיִתְבַּטֵּל הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת. כָּל ׳כַּפָּרָה׳ לְשׁוֹן ׳קִנּוּחַ׳ וְ׳סִלּוּק דָּבָר׳, וְכֵן ״אֲכַפְּרָה פָנָיו״ (בראשית לב: כא):שׁ֤וֹט שׁוֹטֵף֙. אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לֹא יְבוֹאֶנּוּ, וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס:
כתובים משלי י״ב: ט״ו-י״ט
יב (טו) דֶּ֣רֶךְ אֱ֭וִיל יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְשֹׁמֵ֖עַ לְעֵצָ֣ה חָכָֽם׃
אָרְחֵיהּ דְסַכְלָא תְרִיצָא בְּאַפּוֹי וּדְשָׁמֵעַ לְעֵיצְתָא חַכִּימָא הוּא:
(טז) אֱוִ֗יל בַּ֭יּוֹם יִוָּדַ֣ע כַּעְס֑וֹ וְכֹסֶ֖ה קָל֣וֹן עָרֽוּם׃
שַׁטְיָא כַּד יוֹמֵיהּ מוֹדַע רוּגְזֵיהּ וַעֲרִים מְכַסֵי צַעֲרֵיהּ:
רש״י אֱוִ֗יל בַּ֭יּוֹם יִוָּדַ֣ע כַּעְס֑וֹ. בְּיוֹם שֶׁהוּא כּוֹעֵס, בּוֹ בַּיּוֹם הוֹדִיעַ כַּעְסוֹ, שֶׁהוּא מִתְגָּרֶה וּמְחָרֵף חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים, וְאֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ. אֲבָל הֶעָרוּם כֹּסֶה קָלוֹן וְאֵינוֹ מְמַהֵר לָרִיב. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: בְּיוֹם שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נוֹדַע סוּרְחָנוֹ (עבודה זרה ח.), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא עָרוּם, לֹא רָצָה לְשַׁחֵת בְּרִיּוֹתָיו, כִּסָּה קְלוֹנוֹ (חגיגה יב.) וְדָחָה לִגְזֵרָתוֹ מִיּוֹם שֶׁל אָדָם לְיוֹם שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנָה (תהלים צ: ד; במדבר רבה יד: יב):
(יז) יָפִ֣יחַ אֱ֭מוּנָה יַגִּ֣יד צֶ֑דֶק וְעֵ֖ד שְׁקָרִ֣ים מִרְמָֽה׃
מַן דְמַסְהֵיד הֵימָנוּתָא נִתְנֵי צַדִיקוּתָא וְסָהֵד דְשִׁקְרָא רַמָאָה הוּא:
רש״י יָפִ֣יחַ אֱ֭מוּנָה יַגִּ֣יד צֶ֑דֶק. מִי שֶׁמְּדַבֵּר אֱמוּנָה מַגִּיד בְּדִין עֵדוּת צֶדֶק לְזַכּוֹת הַזַּכַּאי:
(יח) יֵ֣שׁ בּ֭וֹטֶה כְּמַדְקְר֣וֹת חָ֑רֶב וּלְשׁ֖וֹן חֲכָמִ֣ים מַרְפֵּֽא׃
אִית דְאִמְרֵיהּ סַפְסֵירָא רָגְשָׁא וְלִישָׁנָא דְחַכִּימֵי מָאסְיָא:
רש״י יֵ֣שׁ בּ֭וֹטֶה. מְדַבֵּר, כְּמוֹ ״לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם״ (ויקרא ה: ד):כְּמַדְקְר֣וֹת חָ֑רֶב. שֶׁמְּסַכְסֵךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת וְגוֹרֵם לָהֶם לַהֲרֹג:וּלְשׁ֖וֹן חֲכָמִ֣ים. הַמֵּבִיא שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ:מַרְפֵּֽא. לַמִּבְטָא הַהוּא:
(יט) שְֽׂפַת־אֱ֭מֶת תִּכּ֣וֹן לָעַ֑ד וְעַד־אַ֝רְגִּ֗יעָה לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר׃
שִׂפְתָא דְקֻשְׁטָא תִתַּקֵן לַעֲלָם וְסַהֲדָא מִסְתַּרְהֵב כְּלִישְׁנָא דְשִׁקְרָא:
רש״י שְֽׂפַת אֱ֭מֶת תִּכּ֣וֹן לָעַ֑ד. תִּתְבַּסֵּס וּתְקַיֵּם:וְעַד אַ֝רְגִּ֗יעָה. לִמְעַט רֶגַע הוּא כָּלֶה וְהוֹלֵךְ, שֶׁהַשֶּׁקֶר אֵין לוֹ רַגְלַיִם:
משנה משנה זבחים י״ג
א. הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַחוּץ, חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה וְחַיָּב עַל הָעֲלִיָּה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ, חַיָּב. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ, פָּטוּר, שֶׁלֹּא הֶעֱלָה בַחוּץ אֶלָּא דָבָר פָּסוּל. אָמְרוּ לוֹ, אַף הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַחוּץ, כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוֹ, פְּסָלוֹ:
ברטנורה הַשּׁוֹחֵט. קָדָשִׁים בַּחוּץ וְהֶעֱלָן בַּחוּץ בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה וְחַיָּב עַל הַהַעֲלָאָה, שֶׁהֵן שְׁנֵי גוּפֵי עֲבֵרָה, דְּתַרְוַיְהוּ כְתִיבֵי אֲשֶׁר יִשְׁחַט וַאֲשֶׁר יַעֲלֶה:כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוֹ פְּסָלוֹ. וַאֲפִלּוּ הָכִי חַיָּב
עיקר תוספות יום טוב (א) פָּטוּר. רְצוֹנוֹ לוֹמַר עַל הָעֲלִיָּה כוּ':
ב. טָמֵא שֶׁאָכַל, בֵּין קֹדֶשׁ טָמֵא וּבֵין קֹדֶשׁ טָהוֹר, חַיָּב. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, טָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר, חַיָּב. וְטָמֵא שֶׁאָכַל טָמֵא, פָּטוּר, שֶׁלֹּא אָכַל אֶלָּא דָבָר טָמֵא. אָמְרוּ לוֹ, אַף טָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר, כֵּיוָן שֶׁנָּגַע בּוֹ, טִמְּאָהוּ. וְטָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא, פָּטוּר, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל טֻמְאַת הַגּוּף:
ברטנורה הַטָּמֵא שֶׁאָכַל כוּ'. מִשּׁוּם דִּפְלִיגֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבָּנָן בְּתַרְוַיְהוּ וְדָמוּ הָנָךְ תַּרְתֵּי פְּלֻגְתָּא אַהֲדָדֵי, תַּנִּינְהוּ גַּבֵּי הֲדָדֵי:רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר וְכוּ'. כְּשֶׁנִּטְמָא הַגּוּף וְאַחַר כָּךְ נִטְמָא הַבָּשָׂר כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּחַיָּב כָּרֵת. כִּי פְלִיגֵי, שֶׁנִּטְמָא הַבָּשָׂר וְאַחַר כָּךְ נִטְמָא הַגּוּף, רַבָּנָן אִית לְהוּ אִסּוּר כּוֹלֵל, דְּמִתּוֹךְ שֶׁחָל עָלָיו אִסּוּר טֻמְאַת הַגּוּף לְאָסְרוֹ בְּבָשָׂר טָהוֹר שֶׁהָיָה מֻתָּר בּוֹ מִתְּחִלָּה, חָל נַמִּי אַף עַל הַבָּשָׂר טָמֵא וְאַף עַל גַּב שֶׁהָיָה אָסוּר וְעוֹמֵד, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלָיו אַף מִשּׁוּם טֻמְאַת הַגּוּף. וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי לֵית לֵיהּ אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר בְּאִסּוּר כּוֹלֵל, וְאֵין אִסּוּר שֶׁל טֻמְאַת הַגּוּף חָל עַל אִסּוּר שֶׁל טֻמְאַת בָּשָׂר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי:וְטָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא פָּטוּר. מִן הַכָּרֵת. וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים מִשּׁוּם (ויקרא ז) וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל:שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל טֻמְאַת הַגּוּף. כְּדִכְתִיב (שם) וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה, בְּטֻמְאַת הַגּוּף הַכָּתוּב מְדַבֵּר
עיקר תוספות יום טוב (ג) אָמְרוּ לוֹ כוּ'. דְּרַבָּנָן הָיוּ סְבוּרִין דְּטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם דִּמְחֻלָּל וְעוֹמֵד הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג. חֹמֶר בַּשְּׁחִיטָה מִבָּעֲלִיָּה, וּבָעֲלִיָּה מִבַּשְּׁחִיטָה. חֹמֶר בַּשְּׁחִיטָה, שֶׁהַשּׁוֹחֵט לְהֶדְיוֹט, חַיָּב, וְהַמַּעֲלֶה לְהֶדְיוֹט, פָּטוּר. חֹמֶר בָּעֲלִיָּה, שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְסַכִּין וְשָׁחֲטוּ, פְּטוּרִים. אָחֲזוּ בְאֵבָר וְהֶעֱלוּהוּ, חַיָּבִין. הֶעֱלָה, וְחָזַר וְהֶעֱלָה, וְחָזַר וְהֶעֱלָה, חַיָּב עַל כָּל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת, וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן, חַיָּב:
ברטנורה שֶׁהַשּׁוֹחֵט לְהֶדְיוֹט כוּ'. הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ לַאֲכִילַת הֶדְיוֹט חַיָּב:הַמַּעֲלֶה בַחוּץ. לְצֹרֶךְ הֶדְיוֹט, פָּטוּר מִשּׁוּם הַעֲלָאַת חוּץ. דְּגַבֵּי שְׁחִיטָה כְּתִיב דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ, אֲפִלּוּ הַשּׁוֹחֵט לְאִישׁ. וְגַבֵּי הַעֲלָאָה כְּתִיב לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ לַה'וְשָׁחֲטוּ פְּטוּרִים. דִּכְתִיב (שם יז) דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא, אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם:וְהֶעֱלוּהוּ חַיָּבִין. דִּכְתִיב (שם) אִישׁ אִישׁ וְגוֹ'הֶעֱלָה. וְנוֹדַע לוֹ:וְחָזַר וְהֶעֱלָה. מֵאוֹתָהּ בְּהֵמָה עַצְמָהּ, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. דִּכְתִיב (בראשית ח) וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה'. אַלְמָא אֲפִלּוּ בָּמַת יָחִיד שֶׁהִיא בַחוּץ אֵינָהּ הַעֲלָאָה בְּלֹא מִזְבֵּחַ:אֲפִלּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע. דִּכְתִיב (ויקרא יז) וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא מִזְבֵּחַ בְּבָמַת יָחִיד
עיקר תוספות יום טוב (ה) וּבַגְּמָרָא, דְּבִשְׁחִיטָה נַמִּי כְתִיב לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה'. וּמִבָּעֵי לֵיהּ לְהוֹצִיא שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ:עַל כָּל עֲלִיָּה כוּ'. נֶאֱמַר בְּמַעֲלֶה חוּץ, לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ לַה', עַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹתוֹ נוֹפֵל עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר, וּלְפִיכָךְ הֶעֱלָה בַחוּץ חַיָּב עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר וַאֲפִלּוּ הָיָה חָסֵר. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁהוּא נוֹפֵל עַל הָאֵבָר כֻּלּוֹ, וְעַל כֵּן אוֹמֵר עַל הַשָּׁלֵם חַיָּב וְלֹא עַל הֶחָסֵר. הָרַמְבַּ"ם:הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁיִּבְנֶה מִזְבֵּחַ לְשֵׁם כָּךְ וְיַעֲלֶה. רַשִׁ"י:
ד. אֶחָד קָדָשִׁים כְּשֵׁרִין וְאֶחָד קָדָשִׁים פְּסוּלִין שֶׁהָיָה פְסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ, וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, חַיָּב. הַמַּעֲלֶה כַזַּיִת מִן הָעוֹלָה וּמִן הָאֵמוּרִין בַּחוּץ, חַיָּב. הַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִין, שֶׁהִקְרִיב מֵאַחַד מֵהֶן כַּזַיִת בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כֻּלּוֹ. וְכֻלָּם שֶׁהִקְרִיבָן בִּפְנִים וְשִׁיֵּר בָּהֶן כַּזַּיִת וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, חַיָּב. וְכֻלָּם שֶׁחָסְרוּ כָל שֶׁהֵן, וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, פָּטוּר:
ברטנורה שֶׁהָיָה פְסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ. כְּגוֹן הַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַנִּשְׁחָט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, הוֹאִיל וּבִפְנִים אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, מִתְקַבֵּל בִּפְנִים קָרִינַן בֵּיהּ וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן בַּחוּץ, דִּכְתִיב (שם) לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ לַה', כָּל הַנַּעֲשֶׂה לַה' חַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ, וְכָל שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה לַה' אֵין חַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ:חַיָּב. דְּכֻלָּהּ כָּלִיל:הַלְּבוֹנָה. שֶׁל מִנְחַת נְדָבָה:וְהַקְּטֹרֶת. שֶׁל כָּל יוֹם פְּרַס שַׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבַּיִם:וּמִנְחַת כֹּהֲנִים. שֶׁהִיא כָלִיל וּרְאוּיָה לְהַעֲלָאָה כַּקֹּמֶץ שֶׁל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל שְׁיָרֵי מִנְחַת יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ חַיָּב עַל הַעֲלָאָתָן בַּחוּץ:כַּזַּיִת. דְּהַיְנוּ שִׁעוּר הַקְטָרָה:עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כֻּלָּן. דְּקָסָבַר כָּל הַמַּתִּירִין מִפַּסְלֵי בְּחִסָּרוֹן, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא קָרְבוּ כֻלָּן לֹא הַוְיָא הַקְטָרָה לָצֵאת בְּעָלִים יְדֵי חוֹבָתָן. וּלְרַבָּנָן הָנֵי נַמִּי הָוֵי הַקְטָרָתָן בְּכַזַּיִת, הֵיכָא דְכֻלּוֹ קַיָּם וְלֹא חָסְרוּ קֹדֶם הַקְטָרָה:וְכֻלָּן שֶׁחָסְרוּ כָל שֶׁהֵן. קֹדֶם הַקְטָרָה עַל יְדֵי אִבּוּד אוֹ שְׂרֵפָה, נִפְסְלוּ בְּחֶסְרוֹנָן, דִּכְתִיב (ויקרא ב) וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה, פְּרָט לְשֶׁחָסְרָה הִיא אוֹ שֶׁחָסֵר קֻמְצָהּ קֹדֶם הַקְטָרָה:
עיקר תוספות יום טוב (י) קָדָשִׁים כוּ'. יָלְפִינַן לְכָל קָדָשִׁים מִדִּכְתִיב זֶבַח. וְיָלְפִינַן לְהַקֹּמֶץ וְכֻלְּהוּ, מִדִּכְתִיב וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ, כָּל הַבָּא לְאֹהֶל מוֹעֵד חַיָּבִים עָלָיו בַּחוּץ:כַּזַּיִת כוּ'. כֵּיוָן דִּלְרַבִּי יוֹסֵי לְעֵיל הַמַּעֲלֶה אֵבָר חָסֵר פָּטוּר, הָכָא בְּשֶׁאוֹתוֹ כַּזַּיִת הוּא אֵבָר. אִי נַמִּי, כְּשֶׁהוּא מִמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ אֵבָר כְּגוֹן שֶׁהוּא בָשָׂר אוֹ חֵלֶב. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:חַיָּב. קָסָבַר כִּי כְתִיב אוֹתוֹ עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּב וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הֶחָסֵר, אַשִּׁעוּר הַקְטָרָה כְתִיב וְהַיְנוּ כַּזַּיִת. רַשִׁ"י:אֶת כֻּלּוֹ. מִדְּלֹא פָלֵיג אַרֵישָׁא גַּבֵּי עוֹלָה, אוֹתוֹ הָכִי נַמִּי דָּרֵישׁ לֵיהּ אַשִּׁעוּר הַקְטָרָה כְרַבָּנָן. וּמִיהוּ עוֹלָה דְּלֹא מִפַּסְּלָה בְּחִסָּרוֹן, דְּכָל עַצְמָהּ בַּדָּם תְּלוּיָה כַפָּרָתָהּ, חַיָּב בְּכַזַּיִת. אֲבָל בְּהָנֵי פָלֵיג דְּקָא סָבַר קֹמֶץ כֻּלֵּיהּ הַיְנוּ שִׁעוּר הַקְטָרָתוֹ אַף בִּפְנִים דְּהָא מִפְסַל בְּחִסָּרוֹן. וְכֵן כֻּלָּם, שֶׁכֻּלָּם מַתִּירִין כוּ'. רַשִׁ"י:כָּל שֶׁהֵן. מִשִּׁעוּר הַכָּשֵׁר. דְּבִלְבוֹנָה שֶׁחָסְרָה פְּלִיגֵי בִּמְנָחוֹת פֶּרֶק קַמָּא, דִּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֵׁרָה אֲפִלּוּ עָמְדָה עַל קֹרֶט אֶחָד, וּלְרַבִּי יוֹסֵי בִּשְׁנֵי קְרָטִין. רַשִׁ"י:
ה. הַמַּקְרִיב קָדָשִׁים וְאֵמוּרֵיהֶם בַּחוּץ, חַיָּב. מִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה וְהִקְרִיבָהּ בַּחוּץ, פָּטוּר. קְמָצָהּ, וְחָזַר קֻמְצָהּ לְתוֹכָהּ, וְהִקְרִיבָהּ בַּחוּץ, חַיָּב:
ברטנורה הַמַּקְרִיב קָדָשִׁים וְאֵמוּרֵיהֶן. שֶׁהִקְרִיב הַבָּשָׂר וְהָאֵמוּרִים מְחֻבָּרִים בּוֹ, חַיָּב מִשּׁוּם אֵמוּרִים. וְלֹא אָמְרִינַן הֲרֵי בָשָׂר חוֹצֵץ בֵּין הָאֵמוּרִין לָאֵשׁ וְדִכְוָתַהּ בִּפְנִים לָאו הַעֲלָאָה הִיא דְרַחֲמָנָא אָמַר (שם א) עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ, וְהַמַּעֲלָן בַּחוּץ נַמִּי לֹא יְהֵא חַיָּבמִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה. אֵינָהּ רְאוּיָה לִפְנִים. הִלְכָּךְ הַמַּקְרִיבָהּ בַּחוּץ פָּטוּר:קְמָצָהּ וְחָזַר קֻמְצָהּ לְתוֹכָהּ וְהִקְרִיבָהּ בַּחוּץ חַיָּב. שֶׁכַּיּוֹצֵא בָהּ בִּפְנִים כְּשֵׁרָה, כְּדִתְנַן בְּהַקּוֹמֵץ (מנחות פ"ג מ"א) נִתְעָרֵב קֻמְצָהּ בִּשְׁיָרֶיהָ לֹא יַקְטִיר וְאִם הִקְטִיר כְּשֵׁרָה:
עיקר תוספות יום טוב (טו) כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ כְּהַקְטָרַת פְּנִים. רַשִׁ"י:פָּטוּר. לְפִי שֶׁהַקֹּמֶץ אֵינוֹ יָדוּעַ הוּא כְּמוֹ הָאֵמוּרִים. הֲלֹא תִרְאֶה כִּי כְּשֶׁנִּקְמָץ וְחָזַר לְתוֹכָהּ הֲרֵי דוֹמֶה לְאֵמוּרִים וְחַיָּב. הָרַמְבַּ"ם:
ו. הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה, שֶׁהִקְרִיב אֶת אַחַד מֵהֶן בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ, חַיָּב. שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה, שֶׁהִקְרִיב אֶת אַחַד מֵהֶן בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ, חַיָּב. הַזּוֹרֵק מִקְצָת דָּמִים בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אַף הַמְנַסֵּךְ מֵי חָג בֶּחָג בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ, חַיָּב:
ברטנורה הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה. שֶׁל מִנְחַת נְדָבָה. שְׁנֵיהֶם מַתִּירִים אֶת שְׁיָרֶיהָ לַאֲכִילָה, הִלְכָּךְ רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר דְּבָעֵי הַקְטָרַת כָּל הַמַּתִּיר:אֶחָד בִּפְנִים. תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁנִי בַּחוּץ חַיָּב. שֶׁזֶּה גָמַר וּבוֹ הַכֹּל תָּלוּי:שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה. מַתִּירִים לֶחֶם הַפָּנִים:מֵי הֶחָג. שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לְשֵׁם נִסּוּךְ הַמַּיִם בְּחַג הַסֻּכּוֹת, אִם נִסֵּךְ אוֹתָן בַּחוּץ חַיָּב, דְּסָבַר נִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג דְּאוֹרַיְתָא הִיא, הִלְכָּךְ מְחֻיָּב עֲלַהּ בַּחוּץ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּכֻלַּהּ מַתְנִיתִין, וְנִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג לָאו דְּאוֹרַיְתָא הִיא אֶלָּא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַישְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ חַיָּב. בִּשְׁיָרֵי דָמִים הַפְּנִימִים מַיְרֵי, וְסָבַר דִּשְׁיָרֵי הַדָּם מְעַכְּבִים בָּהֶם
עיקר תוספות יום טוב (יח) הַזּוֹרֵק כוּ'. נַפְקָא לֵיהּ בַּגְּמָרָא [דַּף קז] מִקְּרָא:חַיָּב. וְלֹא פָלֵיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דַּאֲפִלּוּ בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת אִם נִשְׁפַּךְ הַדָּם אַחַר שֶׁנָּתַן מַתָּנָה אַחַת, מְהַנְּיָא הַךְ דְּיָהֲבָא, וּמֵבִיא פַּר אַחֵר וּמַתְחִיל. רַשִׁ"י:
ז. הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ, חַיָּב. מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ, פָּטוּר. הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ, פָּטוּר. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ, חַיָּב. נִמְצָא, דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ מִבִּפְנִים, פְּטוּרוֹ בַחוּץ. דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ בַחוּץ, פְּטוּרוֹ בִפְנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו בַחוּץ, חַיָּבִין עַל כַּיּוֹצֵא בוֹ בִפְנִים, שֶׁהֶעֱלָהוּ בַחוּץ, חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַחוּץ:
ברטנורה מָלַק בַּחוּץ. נְבֵלָה הִיא, שֶׁאֵין מְלִיקָה אֶלָּא בִּפְנִים, לְכָךְ פָּטוּר עַל הַעֲלָאָתוֹ בַחוּץ. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא כָּל הַנַּעֲלִים בַּחוּץ נִפְסְלוּ בִּיצִיאָתָן, וְכֵן הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ פָּסוּל הוּא וְחַיָּבִין עַל הַעֲלָאָתוֹ, הָתָם רַחֲמָנָא רַבְּיֵהּשָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ חַיָּב. אַף עַל הַעֲלָאָה. דְּכָל שֶׁמִּתְחַיֵּב עַל שְׁחִיטָתוֹ בַּחוּץ אִם חָזַר וְהֶעֱלָן הוּא אוֹ אַחֵר, חַיָּב:נִמְצָא דֶרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים. בַּגְּמָרָא קָאָמַר, תָּנֵי דֶרֶךְ חִיּוּבוֹ בִּפְנִים פְּטוּרוֹ בַּחוּץ, וְדֶרֶךְ חִיּוּבוֹ בַּחוּץ פְּטוּרוֹ בִּפְנִים. כְּגוֹן שָׁחַט הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ פָּטוּר. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּב. מָלַק בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ חַיָּב. מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ פָּטוּר. נִמְצָא, בְּמָקוֹם שֶׁמִּתְחַיֵּב עַל הַעֲלָאָתוֹ אִם נַעֲשֵׂית הָעֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה בִּפְנִים כְּגוֹן בִּמְלִיקַת פְּנִים, פָּטוּר עַל הַעֲלָאָתוֹ אִם נַעֲשֵׂית הַמְּלִיקָה בַחוּץ. וְדֶרֶךְ שֶׁמִּתְחַיֵּב עַל הַעֲלָאָה אִם נַעֲשֵׂית עֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה בַּחוּץ כְּגוֹן בִּשְׁחִיטָה, פְּטוּרוֹ בִּפְנִים, אִם נִשְׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. בְּמִלְּתֵיהּ דְּתַנָּא קַמָּא חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְכֵן הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בַּלַּיְלָה בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ פָּטוּר, דְּאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בִּפְנִים
עיקר תוספות יום טוב (כב) כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּרֵישׁ פִּרְקִין. וּשְׁחִיטָה בַחוּץ בְּעוֹף פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְרַחֲמָנָא רַבְּיֵהּ מֵאוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁחֵט. וְאַהַעֲלָאָתוֹ נַמִּי אָמְרִינַן וַאֲלֵיהֶם תֹּאמַר, לְעָרֵב פָּרָשִׁיּוֹת, דְּכָל שֶׁמִּתְחַיֵּב עַל שְׁחִיטָתוֹ בַחוּץ אִם חָזַר כוּ':
ח. הַחַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָהּ בְּכוֹס אֶחָד, נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים, בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ, חַיָּב, שֶׁכֻּלּוֹ רָאוּי לָבֹא בִפְנִים. קִבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כוֹסוֹת, נָתַן שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים, פָּטוּר. שְׁנֵיהֶן בַּחוּץ, חַיָּב. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ, פָּטוּר. אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים, חַיָּב עַל הַחִיצוֹן, וְהַפְּנִימִי מְכַפֵּר. לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמַפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת. שָׁחַט שְׁתֵּיהֶן בִּפְנִים, פָּטוּר. שָׁחַט שְׁתֵּיהֶן בַּחוּץ, חַיָּב. אַחַת בִּפְנִים וְאַחַת בַּחוּץ, פָּטוּר. אַחַת בַּחוּץ וְאַחַת בִּפְנִים, חַיָּב עַל הַחִיצוֹנָה, וְהַפְּנִימִית מְכַפֶּרֶת. כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ, כָּךְ הוּא פוֹטֵר אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ:
ברטנורה נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים חַיָּב. מִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא, וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לַהּ, נָתַן בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן בַּחוּץ אֶלָּא שְׁיָרֵי הַדָּם, חַיָּב. וּמַתְנִיתִין כְּרַבִּי נְחֶמְיָה דְּסָבַר שִׁירַיִם מְעַכְּבִיםשְׁנֵיהֶן בַּחוּץ חַיָּב. אַחַת. וְאִם הָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בֵּינְתַיִם, חַיָּב שְׁתַּיִם:אֶחָד בִּפְנִים. וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁנִי בַחוּץ, פָּטוּר. וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי נְחֶמְיָה דְּסָבַר כּוֹס אֶחָד עוֹשֶׂה אֶת חֲבֵרוֹ דָּחוּי לִהְיוֹת נִשְׁפָּךְ לָאַמָּה, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ שִׁירַיִם לֹא הָוֵי:וְהַפְּנִימִי מְכַפֵּר. לְהַכְשִׁיר הַזֶּבַח. שֶׁהַדָּם הַנִּזְרָק תְּחִלָּה בַּחוּץ לֹא עָשָׂה הַמְשֻׁיָּר כַּיּוֹצֵא בוֹ:שְׁתֵּיהֶן בַּחוּץ חַיָּב. עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. דְּבִשְׁעַת שְׁחִיטָה כָּל אַחַת הָיְתָה רְאוּיָה בִּפְנִיםאַחַת בִּפְנִים. וְהַשְּׁנִיָּה אַחַר כֵּן בַּחוּץ, פָּטוּר. דְּהַוְיָא לַהּ חַטָּאת שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְעָלֶיהָ, וּלְמִיתָה אָזְלָה וְאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בִּפְנִים:חַיָּב עַל הַחִיצוֹנָה. דְּהָא חַזְיָא לִפְנִים, דְּאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יַקְרִיבָהּ:כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ. מִן הַמְּעִילָה, [דִּזְרִיקַת דָּם מוֹצִיאָה בְשַׂר קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מִן הַמְּעִילָה, דְּיָהֲבָה בָהּ] שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים:כָּךְ הוּא פוֹטֵר אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁפְּסוּלָה [וְאַשָּׁחַט שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים קָאֵי]. וְאַשְׁמְעִינַן הָכָא דְּהֵיכָא דְּמֻנָּחוֹת שְׁתֵּיהֶן וְקָדַם וְזָרַק אֶת דַּם הָאַחַת, פָּטַר אֶת חֲבֶרְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְעָלֶיהָ, דְּקַיְמָא לָן הַחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין:
עיקר תוספות יום טוב (כז) וְאִם כֵּן מַתְנִיתִין דַּוְקָא בְדָמִים הַפְּנִימִים, כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ו':לְמַה. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּאַגָּמְרִינַן בְּמַאי דִמְדַמִּינְהוּ, דְּמַתְנִיתִין רַבִּי הִיא דְאָמַר בְּסוֹף פֶּרֶק ד' דִּתְמוּרָה, אֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה מֵתָה. וְהָכִי קָאָמַר, טַעֲמָא דְאָבְדָה דְּדָמְיָא לְכוֹס דָּחוּי, הָא הִפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת, כִּי מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת הַשְּׁנִיָּה תִרְעֶה, וְאִם שְׁחָטָהּ סְתָם כָּשֵׁר לְעוֹלָה. וּמַשְׁכַּחַת לָהּ בְּחַטָּאת שְׂעִיר נָשִׂיא שֶׁהוּא זָכָר עוֹלָה:כְּשֵׁם כוּ'. וְאַשָּׁחַט שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים קָאֵי כוּ'. אֲבָל מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ לֹא אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, דִּכְמַאן דְּקַטְלִינְהוּ דָמֵי וְלֵית בְּהוּ מְעִילָה, כִּדְאָמְרִינַן קָדָשִׁים שֶׁמֵּתוּ יָצְאוּ מִידֵי מְעִילָה:
גמרא זבחים קי״ח ב: ו׳-י״ב
כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר רִבִּי בִּשְׁלשָה מְקוֹמוֹת שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יִשְׂרָאֵל בְּשִׁילֹה וְנוֹב וְגִבְעוֹן וּבֵית עוֹלָמִים וּבְכֻלָּן לֹא שָׁרְתָה אֶלָּא בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל') חוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם כָּל חֲפִיפוֹת לֹא יְהוּ אֶלָּא בְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. כִּי אָזִיל אַבַּיֵּי אֲמָרָהּ קָמֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף אָמַר חַד בְּרָא הֲוָה לֵיהּ לְכַיְילִיל וְלֹא מִיתְקַן וְהָכְתִיב (תהלים ע''ח) וַיִּטּש מִשְׁכַּן שִׁילֹה וּכְתִיב (שם) וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר. אָמַר רַב אַדָּא מָאי קָא קַשְׁיָא לֵיה דִּילְמָא שְׁכִינָה בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין וְסַנְהֵדְרֵי גְדוֹלָה בְּחֵלֶק יוֹסֵף מִדְמָצִינוּ בְּבֵית עוֹלָמִים דִּשְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְסַנְהֶדְרִין בְּחֵלֶק יְהוּדָה. אַמְרֵי הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם מִיקַרְבָן נַחֲלוֹת גַּבֵי הֲדָדֵי הָכָא מִי מִיקַרְבָן הָכָא נַמֵּי מִיקַרְבָן כִּדְאָמַר רַב חָמָא בַּר חֲנִינָא רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְנִכְנֶסֶת לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וּבָהּ הָיָה מִזְבֵּחַ בָּנוּי וְהָיָה בִּנְיָמִין הַצַדִּיק מִצְטַעֵר עָלֶיהָ לְבוֹלְעָהּ. הָכָא נַמֵּי רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְהַיְינוּ דִכְתִיב (יהושע ט''ז) תַּאֲנַת שִׁילֹה. כְּתַנָּאֵי חוֹפֵף עָלָיו זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. כָּל הַיּוֹם זֶה מִקְדָּשׁ שֵׁנִי. וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. רִבִּי אוֹמֵר חוֹפֵף עָלָיו זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה כָּל הַיּוֹם אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן זֶה הָעוֹלָם הַבָּא:
רש״י חד ברא הוה ליה לכייליל ולא מיתקן - נראה בעיני כי אביו של אביי כייליל שמו:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ב כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל אמר בשם רבי, בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל: בשילה, ונוב וגבעון, ובית עולמים, ובכולן לא שרתה שכינה אלא בחלק (בנחלת) שבט בנימין. ש כך נאמר לבנימין בברכת משה: "ידיד ה' ישכון לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן" (דברים לג, יב), לומר: שכל חפיפות (השראת שכינה) בישראל לא יהו אלא בחלקו של בנימין. כי אזיל [כאשר הלך] אביי ללמוד תורה לפני רב יוסף אמרה לשמועה זו קמיה [לפני] רב יוסף, אמר רב יוסף על כך: חד ברא הוה ליה [בן אחד היה לו] לכייליל אביו של אביי, ולא מיתקן [ואינו מתוקן], כלומר, כיצד ניתן לומר דבר כזה? והכתיב [והרי נאמר] אודות משכן שילה : "ויטש משכן שילה" (תהלים עח, ס), וכתיב [ונאמר] בהמשך: "וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר" (תהלים עח, סז), משמע שמשכן שילה היה בנחלת יוסף ולא בנחלת בנימין!אמר רב אדא: מאי קא קשיא ליה [מה היה קשה לו לרב יוסף] ממקרא זה? דלמא [שמא] היה המשכן גם בנחלת בנימין וגם בנחלת יוסף, השכינה היתה בחלק בנימין, ו אילו הסנהדרי גדולה שצריכה לשבת סמוך למקום השכינה, היתה בחלק יוסף. מדמצינו [כמו שמצאנו] בבית עולמים (בבית המקדש), שהיתה השכינה בחלקו של בנימין וסנהדרין בחלק יהודה! אמר ליה [לו] בתשובה: הכי השתא [כך אתה משווה]?! התם [שם, בבית המקדש בירושלים] מיקרבן [קרובות] היו נחלות בנימין ויהודה גבי הדדי [זו לזו], ולכן יכולה להיות חלוקה שכזו, שבית המקדש בנחלת שבט אחד והסנהדרין בנחלת שבט אחר, ואילו הכא [כאן, בשילה] מי מקרבן [האם הן קרובות], שילה ונחלת בנימין? ומשיבים: הכא נמי מקרבן [כאן גם כן יש לומר שהן קרובות], כי כ שם שאמר ר' חמא בר' חנינא: רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין, ובה היה מזבח בנוי, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבלעה, שגם המזבח כולו יהיה בתחום נחלתו.הכא נמי [כאן גם כן] במשכן שילה, יש לומר כי רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף לחלקו של בנימין, שחיברה את שילה לנחלת בנימין. ובתחום אותה רצועה, שנחשבה כחלק מנחלת בנימין, עמד חלק ממשכן שילה. והיינו דכתיב [וזהו שנאמר] בתיאור גבול נחלת בני יוסף: "ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה" (יהושע טז, ו), שלפי הסבר זה יש לפרשו שהיה שבט בנימין מתאונן ("תאנת") על שאין כל תחום משכן שילה בתחומו.כתנאי [כ מחלוקת תנאים] בענין זה, שכן שנינו: מה שנאמר בברכת משה לבנימין: "חפף עליו" — זה מקדש ראשון, "כל היום" — זה מקדש שני, "ובין כתפיו שכן" — אלו ימות המשיח, ואילורבי אומר: "חופף עליו" — זה העולם הזה, "כל היום" — אלו ימות המשיח, "ובין כתפיו שכן" — זה העולם הבא. הרי שלדעת חכמים שרתה שכינה בתחום שבט בנימין החל מבית ראשון והלאה, ולא בתקופת משכן שילה, שאז היתה בנחלת יוסף. ואילו לדעת רבי שרתה השכינה בנחלת בנימין בכל ימי העולם הזה, ובכלל זה גם בשילה.
זוהר ספר הזהר, שמות נ״א
וּמֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר (תהלים כ''ג) מִזְמוֹר לְדָוִד יְיָ רוֹעִי לֹא אֶחְסָר. כְּלוֹמַר יְיָ רוֹעִי יְיָ הָרוֹעֶה שֶׁלִּי מַה הָרוֹעֶה מַנְהִיג אֶת הַצֹאן וּמוֹלִיכָם לְמִרְעֶה טוֹב לְמִרְעֶה שָׁמֵן בִּמְקוֹם נַחֲלֵי מַיִם מְיַישֵּׁר הֲלִיכָתָן בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דֶּרֶךְ הָרוֹעִים לִנְהוֹג בְּצֶדֶק אֶת צֹאנוֹ לְהַרְחִיקָם מִן הַגֶּזֶל לְהַנְהִיגָם בְּמִישׁוֹר וְהַשֵּׁבֶט בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא יַטּוּ יָמִין וּשְׂמֹאל כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹעֶה אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַנְהִיגָם בְּמִישׁוֹר וּבְכָל עֵת הַשֵּׁבֶט בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא יַטּוּ יָמִין וּשְׂמֹאל. דָּבָר אַחֵר וּמֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תֵּדַע לָךְ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָרוֹעֶה חָכָם לְנַהֵל אֶת צֹאנוֹ הוּא מוּכָן לְקַבֵּל עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְאִם הָרוֹעֶה שׁוֹטֶה עָלָיו נִקְרָא (משלי כ''ו) תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מֹשֶׁה חָכָם הָיָה וּבָקִי לִנְהוֹג אֶת צֹאנוֹ. בֹּא וּרְאֵה מִדָּוִד שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א' ט''ז) וְהִנֵּה רוֹעֶה בַּצֹאן לְלַמְּדָךְ שֶׁדָּוִד חָכָם גָּדוֹל הָיָה וְהָיָה רוֹעֶה צֹאנוֹ כַּדִּין וְכַשּׁוּרָה לְפִיכָךְ עָשָׂהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְלָמָּה צֹאן וְלֹא בָקָר אָמַר רִבִּי יְהוּדָה יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צֹאן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ל''ד) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. וּכְתִיב (שם ל''ו) כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלַם. מַה הַצֹאן כְּשֶׁיִּקָּרְבוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁבִילָם זוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא כָּךְ הַמַּנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל כַּדִּין וְכַשּׁוּרָה בִּשְׁבִילָם זוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹד הָרוֹעֶה אֶת הַצֹאן כְּשֶׁהַצֹאן יוֹלְדוֹת הָרוֹעֶה נוֹטֵל אוֹתָם טְלָאִים בְּחֵיקוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְאוּ וְיִגְעוּ וּמוֹלִיכָם אַחֲרֵי אִמּוֹתָם וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם כָּךְ הַמַּנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַנְהִילָם בְּרַחֲמִים וְלֹא בְאַכְזָרִיּוּת. וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ וְגוֹמֵר. מַה הָרוֹעֶה אֶת הַצֹאן כְּשֶׁהוּא רוֹעֶה טוֹב מַצִיל אֶת הַצֹאן מִן הַזְּאֵבִים וּמִן הָאֲרָיוֹת כָּךְ הַמַּנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל אִם הוּא טוֹב מַצִילָן מִן הָאוּמוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמִדִּין שֶׁל מַטָּה וּמִדִּין שֶׁל מַעְלָה וּמַדְרִיכָן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא כָּךְ מֹשֶׁה רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה וְרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכְּדַאי הוּא לִרְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַדִּין מַמָּשׁ שֶׁהָיָה רוֹעֶה אֶת הַצֹאן לַכְּשָׂבִים כְּפִי הָרָאוּי לָהֶם וְהַנְּקֵבוֹת כְּפִי הָרָאוּי לָהֶן. וּלְפִיכָךְ כְּתִיב וּמֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ וְלֹא שֶׁלּוֹ.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה ג׳: י״א-י״ב
א. הַפּוֹרֵשׁ מִדַּרְכֵי צִבּוּר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַר עֲבֵרוֹת אֶלָּא נִבְדַּל מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצְוֹת בִּכְלָלָן וְלֹא נִכְנַס בְצָרָתָן וְלֹא מִתְעַנֶה בְּתַעֲנִיתָן אֶלָּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ כְּאֶחָד מֵהַנָּכְרִים וּכְאִלּוּ אֵינוֹ מֵהֶן אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:
ב. הָעוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת בְּיָד רָמָה כִּיהוֹיָקִים בֵּין שֶׁעָשָׂה קַלּוֹת בֵּין שֶׁעָשָׂה חֲמוּרוֹת אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְזֶה הַנִּקְרָא מְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהֵעִיז מִצְחוֹ וְגִלָּה פָנָיו וְלֹא בוֹשׁ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה:
ג. שְׁנַיִם הֵם הַמּוֹסְרִים הַמּוֹסֵר חֲבֵרוֹ בְיַד נָכְרִים לְהָרְגוֹ אוֹ לְהַכּוֹתוֹ וְהַמּוֹסֵר מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּיַד נָכְרִים אוֹ בְּיַד אַנָּס שֶׁהוּא כְּנָכְרִי וּשְׁנֵיהֶם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:
מוסר
ספר חרדים דף ע"ב ע"א
הָעוֹלָם הַזֶּה יָם סוֹעֵר צָרִיךְ לְדַמּוֹת הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ הוּא שָׁט בַּיָּם וְלָכֵן יָרִים רֹאשׁוֹ לְמַעְלָה לְיוֹצְרוֹ וְיִזָּהֵר פֶּן יִכָּנְסוּ בְּפִיו הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים וְיִשָּׁמֵר מִן הַגַּלִּים הַבָּאִים לְטוֹרְדוֹ וְאִם לָאו דָמוֹ בְרֹאשׁוֹ. בֶּן אָדָם סֻכַּת שָׁלוֹם פְּרוֹס עַל רֹאשְׁךָ וּבֵיתְךָ בְּכָל עוֹז וְתוֹקֶף וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו דִּכְתִיב (ישעיה מ''ה) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וגו' וּפֵירְשׁוּ בְּזוֹהַר מִדִּכְתִיב עוֹשֶׂה וְלֹא עָשָׂה שֶׁתָּמִיד עוֹשֶׂה לָכֵן גַּם אַתָּה תָּמִיד תַּעֲשֶׂה שָׁלוֹם. דְּמוּת הַלָּשׁוֹן חֶרֶב חַדָּה לְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַצַדִּיקִים נִלְחָמִים בָּה נֶגֶד יִצְרָם הָרָע וַחֲיָילָיו. הָרְשָׁעִים נֶגֶד יִצְרָם הַטּוֹב וַחֲיָילָיו. כְּתִיב (תהלים קי''ט) סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי וּכְתִיב (שם) אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה' וּכְתִיב (שם נ''ה) הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ הַכַּוָּנה כִּי כַּמָּה זְמַן אָדָם מְאַבֵּד בְּיָדָיו לָרִיק בְּחָשְׁבוֹ עַל עִנְיָינֵי עוֹלָמוֹ וּפַרְנָסְתוֹ וְסוֹף אָדָם לַהֶבֶל דָמָה כְּלוֹמַר מְהַרְהֵר וּמְחַשֵּׁב וּמְבַטֵּל זְמַנּוֹ וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ כִּי יָמָיו כַּצֵל עוֹבֵר וּבְעוֹד שֶׁהוּא מְחַשֵּׁב וּמְהַרְהֵר יַעֲשֶׂה חֲבִילוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְוֹת לָעוֹלָם הַבָּא. וְאַתְיָא מִכְּלָלָא רַב הַשָּׁלוֹם הוּא יְסוֹ''ד הַמַּעֲלֶה יָקוּץ מִתַּרְדֵּמָתוֹ לְתַקֵּן אֲשֶׁר עִוֵּת וְלִיסוֹ''ד אָרֶץ:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ).