תורה בראשית י״ח: י״א-ט״ו
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
יח (יא) וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃
וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה סִיבוּ עַלּוּ בְּיוֹמִין פְּסַק מִלְּמֶהֱוֵי לְשָׂרָה אוֹרַח כִּנְשַׁיָּא:
רש״י חָדַל֙ לִהְי֣וֹת. פָּסַק מִמֶּנָה:אורח כנשים. אֹרַח נִדּוֹת: ואני זקנתי שִׁנָּה הַכָּתוּב מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי הִיא אָמְרָה וַאדֹנִי זָקֵן:כי יראה וגו' כי צחקת. הָרִאשׁוֹן מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן דְּהָא, שֶׁנּוֹתֵן טַעַם לַדָּבָר וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה – לְפִי שֶׁיָּרְאָה; וְהַשֵּׁנִי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֶלָּא, וַיֹּאמֶר לֹא כִדְבָרֵךְ הוּא אֶלָּא צָחַקְתְּ, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת, אִי, דִּלְמָא, אֶלָּא, דְּהָא:
(יב) וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃
וְחַיְכַת שָׂרָה בִּמְעָהַהּ לְמֵימָר בָּתַר דְּסֵיבִית הֲוַת לִי עוּלֵימוּ וְרִבּוֹנִי סִיב:
רש״י בְּקִרְבָּ֣הּ. מִסְתַּכֶּלֶת בְּמֵעֶיהָ וְאָמְרָה אֶפְשַׁר הַקְּרָבַיִם הַלָּלוּ טְעוּנִין וָלָד? הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ שֶׁצָּמְקוּ מוֹשְׁכִין חָלָב? תַּנְחוּמָא:עֶדְנָ֔ה. צִחְצוּחַ בָּשָׂר, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה מַשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר. דָבָר אַחֵר לְשׁוֹן עִדָּן; זְמַן וֶסֶת נִדּוּת:
(יג) וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָהָם לְמָא דְנָן חַיְכַת שָׂרָה לְמֵימַר הַבְרַם בְּקוּשְׁטָא אוֹלִיד וַאֲנָא סֵיבִית:
רש״י הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם. הֲגַם אֱמֶת אֵלֵד?
(יד) הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהֹוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃
הֲיִתְכַּסֵּא מִן קֳדָם יְיָ פִּתְגָּמָא לִזְמַן אִתּוּב לְוָתָךְ כְּעִדָּן דְּאַתּוּן קַיָּמִין וּלְשָׂרָה בָר:
רש״י הֲיִפָּלֵ֥א. כְּתַרְגּוּמוֹ הֲיִתְכַּסִּי? וְכִי שׁוּם דָּבָר מֻפְלָא וּמֻפְרָד וּמְכֻסֶּה מִמֶּנִּי מִלַּעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי:לַמּוֹעֵ֞ד. לְאוֹתוֹ מוֹעֵד הַמְיֻחָד שֶׁקָּבַעְתִּי לְךָ אֶתְמוֹל, לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת:
(טו) וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃
וְכַדִּיבַת שָׂרָה לְמֵימָר לָא חַיֵּכִית אֲרֵי דְחֵילָת וַאֲמַר לָא בְּרָם חַיָּכְתְּ:
נביאים מלכים ב ד׳: י״א-ט״ו
ד (יא) וַיְהִ֥י הַיּ֖וֹם וַיָּ֣בֹא שָׁ֑מָּה וַיָּ֥סַר אֶל־הָעֲלִיָּ֖ה וַיִּשְׁכַּב־שָֽׁמָּה׃
וַהֲוָה יוֹמָא וְעַל לְתַמָן וְזָר לְעִילִיתָא וּשְׁכִיב תַּמָן:
רש״י וַיְהִ֥י הַיּ֖וֹם. וַיְהִי יוֹם אֶחָד.חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ. בִּשְׁבִילֵנוּ.וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע. לְגֵיחֲזִי.
(יב) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־גֵּיחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ קְרָ֖א לַשּׁוּנַמִּ֣ית הַזֹּ֑את וַיִּ֨קְרָא־לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד לְפָנָֽיו׃
וַאֲמַר לְגֵיחֲזֵי עוּלֵימֵיהּ קְרִי לְשׁוּנַמִיתָא הָדָא וּקְרָא לָהּ וְקָמַת קֳדָמוֹהִי:
(יג) וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֱמׇר־נָ֣א אֵלֶ֘יהָ֮ הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ ׀ אֵלֵ֘ינוּ֮ אֶת־כׇּל־הַחֲרָדָ֣ה הַזֹּאת֒ מֶ֚ה לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔ךְ הֲיֵ֤שׁ לְדַבֶּר־לָךְ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ א֖וֹ אֶל־שַׂ֣ר הַצָּבָ֑א וַתֹּ֕אמֶר בְּת֥וֹךְ עַמִּ֖י אָנֹכִ֥י יֹשָֽׁבֶת׃
וַאֲמַר לֵיהּ אֱמַר כְּעַן לָהּ הָא עַסֵקְתָּא לָנָא יַת כָּל עִסְקָא הָדָא מֶה לְמֶעְבַּד לִיךְ הֲפִתְגַם אִית לִיךְ לְמַלָלָא עִם מַלְכָּא אוֹ עִם רַב חֵילָא וַאֲמַרַת בְּגוֹ עִסְקֵי עַמִי אֲנָא מְסוֹבָרָא:
רש״י אֶת כׇּל הַחֲרָדָ֣ה הַזֹּאת֒. לָשׂוּם אֶל לִבֵּךְ אֶת הָעֵסֶק הַזֶּה, כְּמוֹ: וְחָרֵד עַל דְּבָרִי, זָהִיר עַל הַדָּבָר שֶׁיְּהֵא עָשׂוּי, וְנוֹתְנוֹ אֶל לִבּוֹ.מֶ֚ה לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔ךְ. מָה אַתְּ צְרִיכָה שֶׁנַּעֲשֶׂה לָךְ, שֶׁבִּשְׁבִילֵנוּ עָסַקְתְּ כָּל זֶה.בְּת֥וֹךְ עַמִּ֖י. בְּתוֹךְ קְרוֹבַי, אֵין אָדָם מַזִּיקֵנִי, אֵינִי צְרִיכָה לְמֶלֶךְ וְלֹא לְשַׂר הַצָּבָא.
(יד) וַיֹּ֕אמֶר וּמֶ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת לָ֑הּ וַיֹּ֣אמֶר גֵּיחֲזִ֗י אֲבָ֛ל בֵּ֥ן אֵֽין־לָ֖הּ וְאִישָׁ֥הּ זָקֵֽן׃
וַאֲמַר וּמָה לְמֶעְבַּד לָהּ וַאֲמַר גֵיחֲזִי בְּקוּשְׁטָא בַּר לֵית לָהּ וּבַעֲלָהּ סִיב:
רש״י וּמֶ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת לָ֑הּ. נֶגֶד הַטּוֹבָה הַזֹּאת.
(טו) וַיֹּ֖אמֶר קְרָא־לָ֑הּ וַיִּ֨קְרָא־לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּפָּֽתַח׃
וַאֲמַר קְרֵי לָהּ וּקְרָא לָהּ וְקָמַת בְּתַרְעָא:
כתובים משלי ג׳: ל״ד-ד׳: ג׳
ג (לד) אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ (ולעניים) [וְ֝לַעֲנָוִ֗ים] יִתֶּן־חֵֽן׃
וְלִמְמִקְנֵי נִסְחוֹף וּלְעֶנְוָנֵי יִתֵּן חִסְדָא:
רש״י אִם לַלֵּצִ֥ים. אָדָם נִמְשָׁךְ אַחֲרֵיהֶם, לְסוֹף אַף הוּא יִהְיֶה לֵץ עִמָּהֶם:וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן. אִם לַעֲנָוִים יִתְחַבֵּר, סוֹף שֶׁיִּתְּנוּ מַעֲשָׂיו חֵן בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל בְּרִיּוֹת:
(לה) כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן׃ {פ}
יְקָרָא חַכִּימֵי נַחְסְנָן וְסִכְלֵי נְקַבְּלָן צַעֲרָא:
רש״י כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן. לְעַצְמוֹ מַפְרִישׁ קָלוֹן לְחֶלְקוֹ:
ד (א) שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לָדַ֥עַת בִּינָֽה׃
שְׁמַעוּ בְנַיָא מַרְדוּתָא דְאָב וְאַצִיתוּ לְמֵדַע בְיוּנָא:
רש״י שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
(ב) כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם תּ֝וֹרָתִ֗י אַֽל־תַּעֲזֹֽבוּ׃
מְטוּל דְיוּלְפָנָא טָבָא יַהֲבֵית לְכוֹן וְנִימוֹסִי לָא תִשְׁבְּקוּן:
רש״י נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם. הַנָּבִיא מִתְנַבֵּא וּמְדַבֵּר בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַהֲרֵי הוּא כְּפִיו:
(ג) כִּֽי־בֵ֭ן הָיִ֣יתִי לְאָבִ֑י רַ֥ךְ וְ֝יָחִ֗יד לִפְנֵ֥י אִמִּֽי׃
מְטוּל דִבְרָא הֲוֵית לְאַבָּא מְפַנֵק וִיחִידָא קֳדָם אִמִי:
רש״י כִּֽי בֵ֭ן הָיִ֣יתִי לְאָבִ֑י. אִם תֹּאמַר: שְׁלֹמֹה הָיָה שׂוֹנֵא הַבְּרִיּוֹת, שֶׁהִזְהִירָן עַל הַגָּזֵל וְעַל הָעֲרָיוֹת, דָּבָר שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי בֵן הָיִיתִי וְגוֹ׳ רַךְ וְיָחִיד וְגוֹ׳. שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר:
משנה משנה יבמות ד׳
א. הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְנִמְצֵאת מְעֻבֶּרֶת וְיָלָדָה, בִּזְמַן שֶׁהַוָּלָד שֶׁל קְיָמָא, הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, וְלֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. אֵין הַוָּלָד שֶׁל קְיָמָא, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו, וּפְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה:
ברטנורה הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ. הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ. דְּלָאו חֲלִיצָה הִיא, דְּהָא לֹא בַּעְיָא חֲלִיצָה. וּקְרוֹבוֹת וּקְרוֹבִים דְּמַתְנִיתִין הַיְנוּ הָנָךְ דְּנֶאֱסָרוֹת עַל הָאִישׁ מֵחֲמַת אִשְׁתּוֹ וּקְרוֹבִים הַנֶּאֱסָרִים עַל אִשָּׁה מֵחֲמַת בַּעֲלָהּ:אִם אֵין הַוָּלָד שֶׁל קְיָמָא. שֶׁהוּא נֵפֶל:
עיקר תוספות יום טוב (א) וְנִמְצֵאת. לֹא בָּעֵי לְמֵימַר הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, מִשּׁוּם דְּלָאו אֹרַח אַרְעָא, וְכָל שֶׁכֵּן בַּסֵּיפָא דְּהַכּוֹנֵס שֶׁהוּא רָשָׁע אִי מַכְנִיס לְאֵשֶׁת אָחִיו מְעֻבֶּרֶת, דְּרֻבָּן יוֹלְדוֹת וָלָד שֶׁל קַיָּמָא. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: (ב) אָסוּר. אַף עַל גַּב דִּתְנַן לְקַמָּן מִשְׁנָה י' דְּלֹא תַחְלֹץ עַד שֶׁיְּהֵא לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְהָכָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים כֵּיוָן שֶׁנִּמְצֵאת מְעֻבֶּרֶת קָתָנֵי, מִכָּל מָקוֹם בְּדִיעֲבַד הֲוֵי חֲלִיצָה. תּוֹסָפוֹת:
ב. הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ, וְנִמְצֵאת מְעֻבֶּרֶת וְיָלָדָה, בִּזְמַן שֶׁהַוָּלָד שֶׁל קְיָמָא, יוֹצִיא וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן. וְאִם אֵין הַוָּלָד שֶׁל קְיָמָא, יְקַיֵּם. סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן, סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן, יוֹצִיא וְהַוָּלָד כָּשֵׁר, וְחַיָּבִין בְּאָשָׁם תָּלוּי:
ברטנורה וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן. שֶׁבָּעַל אֵשֶׁת אָח שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה. וְהַוָּלָד כָּשֵׁר מִמַּה נַּפְשָׁךְ:וְחַיָּבִין אָשָׁם תָּלוּי. שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, חַיָּבִין עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלּוֹ אָשָׁם תָּלוּי:
עיקר תוספות יום טוב (ג) וְחַיָּבִין כוּ'. אַף עַל גַּב דְּלֹא אִקְבַּע אִסּוּרָא וְאֶפְשָׁר שֶׁאֵין כָּאן אִסּוּר כְּלָל אֲבָל בְּפֶרֶק ד' דִּכְרִיתוּת מְפָרֵשׁ הָרַ"ב דְּבָעִינַן דַּוְקָא דְּאִקְבַּע אִסּוּרָא:
ג. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים, מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁמּוֹכֶרֶת, וְנוֹתֶנֶת, וְקַיָּם. מֵתָה, מַה יַּעֲשׂוּ בִכְתֻבָּתָהּ וּבַנְּכָסִים הַנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִין עִמָּהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן, כְּתֻבָּה בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל, נְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים עִמָּהּ בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב:
ברטנורה שׁוֹמֶרֶת יָבָם. שֶׁהִיא מַמְתֶּנֶת וּמְצַפָּה לְיָבָם:שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים. מִבֵּית אָבִיהָ:מַה יַּעֲשׂוּ בִכְתֻבָּתָהּ. מָנֶה וּמָאתַיִם וְתוֹסֶפֶת וּנְדוּנְיָא שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ וְקִבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת :וּבַנְּכָסִים הַנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים. נִכְסֵי מְלוֹג, שֶׁכְּשֶׁהִיא נִכְנֶסֶת נִכְנָסִין עִמָּהּ וּכְשֶׁיּוֹצֵאת מִבַּעֲלָהּ יוֹצְאִין עִמָּהּ:בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. דְּסָפֵק נְשׂוּאָה הִיא , וְזוֹכֶה הַיָּבָם בַּחֲצִי יְרֻשָּׁתָהּ מִסָּפֵק, שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְזֶה שֶׁסָּפֵק נְשׂוּאָה הִיא אֶצְלוֹ זוֹכֶה בְפַלְגָּא:נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן. נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, בְּחֶזְקָתָן. וְלֹא פֵּרְשׁוּ בֵּית הִלֵּל אִי בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ הַנְּכָסִים שֶׁלָּהּ, אִי בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל שֶׁאַחֲרָיוּתָם עָלָיו . וּלְעִנְיַן דִּינָא יַחֲלֹקוּ אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל:
עיקר תוספות יום טוב (ד) כְּמוֹ וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר: (ה) וְהֵן נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, וְנִקְרָאִין כְּתֻבָּה מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּתוּבִין בָּהּ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: (ו) מוֹקֵי בַּגְּמָרָא דְּסֵיפָא מַיְרֵי בְּעָשָׂה בָהּ מַאֲמָר, וְלֹא אָמְרֵי בֵּית שַׁמַּאי בְּמִשְׁנָה ה' לְעֵיל אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ כוּ' אֶלָּא מִשּׁוּם דְּסָבְרֵי דְּמַאֲמָר עוֹשֶׂה וַדַּאי אֲרוּסָה לִדְחוֹת בַּצָּרָה, וּמִיהוּ לֹא כְּוַדַּאי נְשׂוּאָה מַשְׁוֵי לָהּ לְמִקְנֵי יָבָם יְרֻשָּׁה אֶלָּא כְּסָפֵק נְשׂוּאָה, וְיַחְלֹקוּ. וְדַוְקָא מֵתָה, אֲבָל מֵחַיִּים לֹא, אַף עַל גַּב דְּעָבוּד בָּהּ מַאֲמָר, מִשּׁוּם דְּמֵחַיִּים אִיהוּ וַדַּאי וְאִינְהוּ סָפֵק. וּמִכָּל מָקוֹם רֵישָׁא לֹא מוֹקֵי בְּעָבִיד מַאֲמָר, דְּלֹא אַלִּים וַדַּאי שֶׁלָּהּ לִמְכֹּר לְכַתְּחִלָּה. תּוֹסָפוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם לְבֵית הִלֵּל לֹא נָפְקָא מִנָּהּ מִידֵי בֵּין עָבַד מַאֲמָר אוֹ לֹא עָבַד: (ז) יוֹרְשֵׁי כוּ'. דַּיְקִינַן בַּגְּמָרָא דְּלֹא אָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי יַחֲלֹקוּ אֶלָּא בַּנְּכָסִים הַנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים עִמָּהּ, מִדְּקָתָנֵי יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב וְלֹא קָתָנֵי לְהֶפֶךְ, וְהָכִי קָאָמַר מַה יַּעֲשׂוּ בִּכְתֻבָּתָהּ, וְשָׁבְקָהּ עַד שֶׁפֵּרֵשׁ דִּינָא בְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל, וְהוּא הַדִּין לְבֵית שַׁמַּאי דְּלֹא פְּלִיגֵי בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּנִכְסֵי מְלוֹג בִּלְבַד: (ח) יוֹרְשֵׁי הָאָב. שֶׁמֵּאָבִיהָ בָּאוּ לָהּ. וְהָא דְּלֹא קָתָנֵי יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה כִּדְקָתָנֵי בְּפֶרֶק מִי שֶׁמֵּת, מִשּׁוּם דְּהָכָא אֵין יָדוּעַ אִם הַיָּבָם יוֹרְשָׁהּ אוֹ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: (ט) וְלֹא קַשְׁיָא אִם כֵּן לִיתְנִי לְהוּ בַּהֲדֵי נִכְסֵי מְלוֹג דְּלֹא שָׁווּ לְהוּ מַמָּשׁ, דְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל אַחֲרָיוּתָן עַל הַבַּעַל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן נִכְסֵי מְלוֹג, וּמִשּׁוּם הָכִי נַמִּי לֹא יָדְעֵי אִי בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל קָאָמַר. וְלֹא קַשְׁיָא דְּאִם כֵּן לִתְנֵי בְּהֶדְיָא כְּתֻבָּה, דְּלֹא הֻשְׁווּ לִכְתֻבָּה, דְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל הִיא הֱבִיאָתָם מִבֵּיתָהּ, אֲבָל מָנֶה וּמָאתַיִם הוּא נוֹתֵן. תּוֹסָפוֹת:
ד. כְּנָסָהּ, הֲרֵי הִיא כְאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא כְתֻבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַעְלָהּ הָרִאשׁוֹן:
ברטנורה כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. שֶׁמְּגָרְשָׁהּ בְּגֵט וְלֹא בַּעְיָא חֲלִיצָה, וּמַחְזִירָהּ כְּשֶׁיִּרְצֶה וְלֹא מִתְּסְרָא עֲלֵיהּ:עַל נִכְסֵי בַעְלָהּ הָרִאשׁוֹן. שֶׁיִּהְיוּ קַרְקָעוֹת שֶׁל בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן אַחֲרָאִין וְעַרְבָאִין עַל כְּתֻבָּתָהּ. וְאִי לֵית לָהּ כְּתֻבָּה מִבַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן כּוֹתֵב לָהּ הַיָּבָם כְּתֻבָּה עַל נְכָסָיו, וְהִיא מָנֶה בִּלְבַד :
עיקר תוספות יום טוב (י) כְּנָסָהּ. שֶׁבָּא עָלֶיהָ כְּדִכְתִיב יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: (יא) וּבִלְבַד כוּ'. כְּלוֹמַר וּבִלְבַד לָעִנְיָן הַזֶּה אֵינָהּ כְּאִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין כְּתֻבָּתָהּ עַל נְכָסָיו אֶלָּא עַל נִכְסֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן. וּבַגְּמָרָא. מַאי טַעֲמָא, אִשָּׁה הִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם: (יב) וְכֵן כָּתְבוּ הַטּוּר וְהָרַמְבַּ"ם. וּבָזֶה נִסְתַּלֵּק מַה שֶּׁהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת מַה מַּרְוִיחַ הַיָּבָם בְּכָךְ כֵּיוָן דְּאִי לֵית לָהּ מֵרִאשׁוֹן תְּקִּינוּ לָהּ מִשֵּׁנִי. וּלְפֵרוּשָׁם לֹא קַשְׁיָא, דְּמַתְנִיתִין סְתָמָא קָתָנֵי, וּמִן הַסְּתָם הִיא אַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין. אֲבָל וַדַּאי הֵיכָא דַּהֲוָה שׁוֹמֶרֶת יָבָם מִן הָאֵרוּסִין וַדַּאי דְּאִית לָהּ מָאתַיִם כְּדִתְנַן מִשְׁנָה ב' פֶּרֶק א' דִּכְתֻבּוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה. מִצְוָה בַגָּדוֹל לְיַבֵּם. לֹא רָצָה, מְהַלְּכִין עַל כָּל הָאַחִין. לֹא רָצוּ, חוֹזְרִין אֵצֶל גָּדוֹל וְאוֹמְרִים לוֹ, עָלֶיךָ מִצְוָה, אוֹ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם:
ברטנורה מִצְוָה בַגָּדוֹל לְיַבֵּם. כִּדְיָלְפִינַן מִוְּהָיָה הַבְּכוֹר:
עיקר תוספות יום טוב (יג) לֹא רָצָה. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא לֹא רָצָה לְיַבֵּם אֶלָּא לַחְלֹץ, הוֹלְכִים עַל כָּל הָאַחִין כוּ', דְּנוֹחַ לָנוּ בַּיִּבּוּם שֶׁל הַקָּטָן מֵחֲלִיצַת הַגָּדוֹל. וְקָטָן הַיְנוּ קָטָן שֶׁבָּאַחִים, וְאֵינוֹ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
ו. תָּלָה בַקָּטָן עַד שֶׁיַּגְדִּיל, אוֹ בַגָּדוֹל עַד שֶׁיָּבֹא מִמְּדִינַת הַיָּם, אוֹ בַחֵרֵשׁ, אוֹ בַשּׁוֹטֶה, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ, עָלֶיךָ מִצְוָה, אוֹ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם:
ברטנורה וּבַגָּדוֹל. שֶׁהָיָה גְּדוֹל הָאַחִים בִּמְדִינַת הַיָּם, וְתָלָה גְּדוֹל הָאַחִין שֶׁלְּפָנֵינוּ בּוֹ לוֹמַר הַמְתִּינוּ לוֹ, שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנִּי:וּבַחֵרֵשׁ וּבַשּׁוֹטֶה. עַד שֶׁיַּבְרִיאוּ. אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ:עָלֶיךָ מִצְוָה. אַף עַל פִּי שֶׁאָחִיךָ שֶׁבִּמְדִינַת הַיָּם הוּא גָּדוֹל מִמְּךָ, כֵּיוָן שֶׁאַתָּה גְּדוֹל הָאַחִין שֶׁלְּפָנֵינוּ עָלֶיךָ מִצְוָה, דְּשִׁהוּיֵי מִצְוָה לֹא מַשְׁהִינַן:
עיקר תוספות יום טוב (יד) תָּלָה כוּ'. וְנִמָּלֵךְ בּוֹ וְאִם לֹא יִרְצֶה אֲנִי אֲיַבֵּם אוֹ אֶחְלֹץ. הָרַמְבַּ"ם:
ז. הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, הֲרֵי הוּא כְאֶחָד מִן הָאַחִין לַנַּחֲלָה. וְאִם יֶשׁ שָׁם אָב, נְכָסִים שֶׁל אָב. הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ, זָכָה בַנְּכָסִים שֶׁל אָחִיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אִם יֶשׁ שָׁם אָב, נְכָסִים שֶׁל אָב. הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו. הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ, וּבְאֵם אִמָּהּ, וּבְאֵם אָבִיהָ, וּבְבִתָּהּ, וּבְבַת בִּתָּהּ, וּבְבַת בְּנָהּ, וּבַאֲחוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא קַיֶּמֶת. וְהָאַחִין מֻתָּרִין. וְהִיא אֲסוּרָה בְאָבִיו, וּבַאֲבִי אָבִיו, וּבִבְנוֹ, וּבְבֶן בְּנוֹ, בְּאָחִיו, וּבְבֶן אָחִיו. מֻתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ, וְאָסוּר בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ:
ברטנורה הֲרֵי הוּא כְאֶחָד מִן הָאַחִין. וְלֹא הִפְסִיד חֶלְקוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁחָלַץ. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא לִקְנְסֵיהּ הוֹאִיל וְהִפְסִידָהּ מִיִּבּוּם, שֶׁפְּסָלָהּ עַל הָאַחִים:זָכָה בְּנִכְסֵי אָחִיו. וַאֲפִלּוּ גֵּרְשָׁהּ לְמָחָר, דְּיָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו אָמַר רַחֲמָנָא, וַהֲרֵי קָם:נְכָסִים שֶׁל אָב. דִּכְתִיב וְהָיָה הַבְּכוֹר, מַה בְּכוֹר אֵין לוֹ בְּחַיֵּי הָאָב, אַף יָבָם אֵין לוֹ בְּחַיֵּי הָאָב. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, אֶלָּא הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ זָכָה בְּנִכְסֵי אָחִיו וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹם אָב:אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ. כְּאִלּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ, וְכָל קְרוֹבוֹת הַנֶּאֱסָרוֹת מֵחֲמַת אִשָּׁה גְּמוּרָה אֲסוּרוֹת מִדְּרַבָּנָן בַּחֲלוּצָה:בִּזְמַן שֶׁהִיא קַיֶּמֶת. אַאֲחוֹתָהּ קָאֵי וְלֹא אַשְּׁאָר עֲרָיוֹת:מֻתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ. וְלֹא אָמְרִינַן צָרָה כַּחֲלוּצָה שֶׁיְּהֵא אָסוּר בַּאֲחוֹת צָרַת חֲלוּצָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ:וְאָסוּר בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ. רְאוּבֵן חָלַץ לְלֵאָה, וְרָחֵל נְשׂוּאָה לְנָכְרִי וְלָהּ צָרָה, וּמֵת הַנָּכְרִי, אֲסוּרָה אוֹתָהּ צָרָה לִרְאוּבֵן. וְטַעְמָא הֲוֵי, שֶׁבִּזְמַן שֶׁלֵּאָה חוֹלֶצֶת, מוֹלִיכָה רָחֵל אֲחוֹתָהּ עִמָּהּ לְבֵית דִּין, וְכֻלֵּי עָלְמָא לֹא יָדְעֵי לְהֵי מִנַּיהוּ חָלִיץ, וְאִיכָּא דְּסָבְרֵי דִּלְרָחֵל חָלִיץ, וְכִי נָסִיב צָרַת רָחֵל דְּהַיְנוּ צָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ אָמְרֵי צָרַת חֲלוּצָתוֹ נָסִיב, דְּאִינְהוּ סָבְרֵי שֶׁרָחֵל וְצָרָתָהּ נְשֵׁי אָחִיו הָיוּ, שֶׁהֲרֵי חָלַץ לְרָחֵל. אֲבָל אֵין הַיְבָמָה מוֹלִיכָה צָרָתָהּ עִמָּהּ בִּזְמַן שֶׁחוֹלֶצֶת, הִלְכָּךְ כִּי נָסִיב אֲחוֹת הַצָּרָה לֹא אָמְרֵי אֲחוֹת חֲלוּצָה נָסִיב:
עיקר תוספות יום טוב (טו) אָב. דְּאָמַר מַר וְהָאָב קוֹדֵם לְכָל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ. גְּמָרָא: (טז) וּבַאֲבִי אָבִיו. מִשּׁוּם כַּלַּת בְּנוֹ, אַף עַל גַּב דִּבְאִשְׁתּוֹ גְּמוּרָה אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, דְּהָא כַּלַּת בְּנוֹ מֵהַשְּׁנִיּוֹת דְּרַבָּנָן הִיא, אֲפִלּוּ הָכִי גָּזְרוּהָ רַבָּנָן נַמִּי בַּחֲלִיצָה, וְהַיְנוּ לְמַסְקָנָא דִּגְמָרָא דְּגָזְרוּ שְׁנִיּוֹת בַּחֲלִיצָה. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְהָא דְּלֹא תָּנֵי בְּמַתְנִיתִין אֲבִי אִמּוֹ וּבֶן בִּתּוֹ, מִשּׁוּם דְּתָנָא וְשִׁיֵּר: (יז) וְתָמְהוּ בַּתּוֹסָפוֹת, דְּהָא תָּנֵי בְּמַתְנִיתִין וּבַאֲחוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא קַיֶּמֶת, הָא מֵתָה שַׁרְיָא, וּתְנַן נַמִּי לְקַמָּן חָלַץ לָהּ וּמֵתָה מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ, וְאַמַּאי הָא סָבְרֵי שֶׁחָלַץ לַאֲחוֹתָהּ דַּאֲפִלּוּ צָרַת אֲחוֹת הַנְּשׂוּאָה אָסְרִינַן מֵהַאי טַעֲמָא, וְעוֹד דִּתְנַן הָאַחִים מֻתָּרִים, אַף עַל גַּב דְּאָזְלֵי בְּהֶדְיָא לְבֵי דִּינָא. אֶלָּא נִרְאֶה דְּמַיְרֵי דַּוְקָא כְּשֶׁנְּשׂוּאָה לָאַחִין, וְהַיְנוּ טַעֲמָא הַאי דְּאִתְעֲבִיד בָּהּ מַעֲשֶׂה שֶׁנֶּחְלְצָה וְדַמְיָא טְפֵי לַגְּרוּשָׁה אָסְרוּ גַּם צָרַת קְרוֹבָתָהּ כְּשֶׁנְּשׂוּאָה לָאַחִין, דְּדַמְיָא לְצָרַת עֶרְוָה, אֲבָל צָרַת חֲלוּצָתוֹ דְּלֹא אִתְעֲבִיד בָּהּ מַעֲשֶׂה לֹא דַמְיָא לִגְרוּשָׁה הִלְכָּךְ קְרוֹבָתָהּ שַׁרְיָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְזֶה לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, אֲבָל כְּשֶׁחוֹלֶצֶת צָרַת לֵאָה וְלֹא לֵאָה לֹא דַמְיָא לֵאָה לִגְרוּשָׁה, דְּלֹא אִתְעַבִיד בָּהּ מַעֲשֶׂה, וַאֲפִלּוּ רָחֵל שֶׁהִיא קְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָה שַׁרְיָא. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
ח. הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְנָשָׂא אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ, וָמֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. וְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנָשָׂא אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ, וָמֵת, הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם:
ברטנורה וְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְכוּ'. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, וְכֵן סָלְקָא דַּעְתָּךְ. אֶלָּא אֵימָא אֲבָל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְכוּ', שֶׁאֲחוֹת גְּרוּשָׁה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וּלְכָךְ פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם, וַאֲחוֹת חֲלוּצָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וּלְכָךְ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת:
ט. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁקִּדֵּשׁ אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ, מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אָמְרוּ, אוֹמְרִים לוֹ, הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אָחִיךָ הַגָּדוֹל מַעֲשֶׂה. חָלַץ לָהּ אָחִיו, אוֹ כְנָסָהּ, יִכְנֹס אֶת אִשְׁתּוֹ. מֵתָה הַיְּבָמָה, יִכְנֹס אֶת אִשְׁתּוֹ. מֵת יָבָם, יוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט, וְאֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה:
ברטנורה שׁוֹמֶרֶת יָבָם. מַמְתֶּנֶת לַיָּבָם:שֶׁקִּדֵּשׁ. אֶחָד מִן הָאַחִים אֶת אֲחוֹתָהּ אַחַר שֶׁנָּפְלָה זוֹ לִפְנֵיהֶן וְהֻזְקְקָה לְכֻלָּן:הַמְתֵּן. מִלִּכְנֹס, דְּקָא פָּגַעְתָּ בַּאֲחוֹת זְקוּקָה:עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אָחִיךָ מַעֲשֶׂה. שֶׁיִּכְנֹס אָחִיךָ אֶת הַיְבָמָה אוֹ יַחְלֹץ לָהּ וְיַעֲקֹר אֶת זִקָּתָהּ מֵעָלֶיךָ:מֵתָה הַיְּבָמָה יִכְנֹס אֶת אִשְׁתּוֹ. דַּאֲפִלּוּ כְּנָסָהּ וּמֵתָה מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ:מֵת הַיָּבָם. וְלֹא נוֹתַר אָח אֶלָּא זֶה שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת אֲחוֹתָהּ:מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה. אֲבָל יִבּוּמֵי לֹא, מִשּׁוּם דַּאֲחוֹת גְּרוּשָׁתוֹ הִיא. וּבַגְּמָרָא פָּסִיק הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא:
עיקר תוספות יום טוב (יח) שֶׁקִּדֵּשׁ כוּ'. דַּעַת הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף דְּדַוְקָא בְּמַעֲשֵׂה אָחִיו בִּיבִמְתּוֹ הוּא דְּפָקְעָה זִקָּתָהּ מִנֵּיהּ, אֲבָל מִשּׁוּם נִשּׂוּאִין דַּאֲחוֹתָהּ (שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה) לֹא פָּקְעָה, וּלְפִיכָךְ יַמְתִּין. וְכֵן נִרְאֶה סְבָרַת רַשִׁ"י וְהָרַ"ב פֶּרֶק ב' מִשְׁנָה ו'. וְדַעַת הַתּוֹסָפוֹת וְהָרֹא"שׁ דְּדַוְקָא קִדֵּשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יט) הַגָּדוֹל. אָמְרוּ הַגָּדוֹל עַל עִקַּר הַנִּקְדָּם מִצְוָה בַּגָּדוֹל לְיַבֵּם. הָרַמְבַּ"ם. כְּלוֹמַר וְגָדוֹל דְּנָקַט לָאו דַּוְקָא: (כ) בַּחֲלִיצָה. שֶׁאֵינָהּ נִפְטֶרֶת מֵחֲמַת שֶׁהִיא אֲחוֹת גְּרוּשָׁתוֹ, הוֹאִיל וְזִקָּתָהּ קָדְמָה לְקִדּוּשֵׁי הַגְּרוּשָׁה:
י. הַיְבָמָה לֹא תַחֲלֹץ וְלֹא תִתְיַבֵּם, עַד שֶׁיֶּשׁ לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וְכֵן כָּל שְׁאָר הַנָּשִׁים לֹא יִתְאָרְסוּ וְלֹא יִנָּשְׂאוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אֶחָד בְּתוּלוֹת וְאֶחָד בְּעוּלוֹת, אֶחָד גְּרוּשׁוֹת וְאֶחָד אַלְמָנוֹת, אֶחָד נְשׂוּאוֹת וְאֶחָד אֲרוּסוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַנְּשׂוּאוֹת יִתְאָרְסוּ, וְהָאֲרוּסוֹת יִנָּשְׂאוּ, חוּץ מִן הָאֲרוּסוֹת שֶׁבִּיהוּדָה, מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בָּהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ, חוּץ מִן הָאַלְמָנָה, מִפְּנֵי הָאִבּוּל:
ברטנורה לֹא תַחֲלֹץ וְכוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא טַעֲמָא, דִּכְתִיב (דברים כה) וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ וְגוֹ', הָא אִם יַחְפֹּץ יְיַבֵּם, כָּל הָעוֹלֶה לְיִבּוּם עוֹלֶה לַחֲלִיצָה וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְיִבּוּם אֵינוֹ עוֹלֶה לַחֲלִיצָה :בְּתוּלוֹת. גָּזְרִינַן אַטּוּ בְּעוּלוֹת, וַאֲרוּסוֹת אַטּוּ נְשׂוּאוֹת, וְכֵן הֲלָכָה. וְהָנָךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הֵם תִּשְׁעִים יוֹם חוּץ מִיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ בַּעֲלָהּ אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה בּוֹ וְחוּץ מִיּוֹם שֶׁנִּתְאָרְסָה בּוֹ:הַנְּשׂוּאוֹת יִתְאָרְסוּ. דְּטַעֲמָא דַּאֲסוּרָה כְּדֵי לְהַבְחִין בֵּין זֶרַע רִאשׁוֹן לְזֶרַע שֵׁנִי , שֶׁלֹּא תֵלֵד בֵּן סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן, וּבָאֲרוּסוֹת לֵיכָּא לְמֵימַר הָכִי:וְהָאֲרוּסוֹת יִנָּשְׂאוּ. דְּהָא לֹא אִיעַבּוּר מֵרִאשׁוֹן:חוּץ מֵאֲרוּסָה שֶׁבִּיהוּדָה. שֶׁהָיוּ מְיַחֲדִין אֶת הַכַּלָּה וְאֶת הֶחָתָן בִּיהוּדָה קֹדֶם כְּנִיסָתָן לַחֻפָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל וּמְשַׂחֵק עִמָּהּ וְלֹא יִהְיוּ בֹּשִׁים זֶה מִזֶּה בִּבְעִילַת מִצְוָה, לְכָךְ חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא בָּעַל:כָּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ. מִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא מַפְלִיג בֵּין אַלְמָנָה לִגְרוּשָׁה וּמַתִּיר לָאַלְמָנָה לֵאָרֵס אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁל יְמֵי אֶבְלָהּ, אָתָא רַבִּי יוֹסֵי לְאִפְלוּגֵי עֲלֵיהּ בְּהָא, וְאָסַר לָאַלְמָנָה לֵאָרֵס תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים שֶׁל יְמֵי אֶבְלָהּ:
עיקר תוספות יום טוב (כא) וְכָל הָנָךְ דְּחוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת, כְּגוֹן אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ וַאֲחוֹת זְקוּקָתוֹ וְסָפֵק צָרַת עֶרְוָה, הָתָם מִשּׁוּם דְּלֹא אֶפְשָׁר הוּא, דְּאִם כֵּן לְעוֹלָם תֵּאָסֵר, הִלְכָּךְ כֵּיוָן דְּמִדְּאוֹרַיְתָא בַּת יִבּוּם הִיא, חָלְצָה. אֲבָל הָכָא דְּאֶפְשָׁר לְשִׁהוּיֵי מַשְׁהִינַן, וְיֵצֵא הַדָּבָר בְּהֶתֵּר. רַשִׁ"י. וְקִדֵּשׁ אַחַת מִשְּׁתֵּי אֲחָיוֹת (לְעֵיל פ"ב מ"ו) דְּמִדְּאוֹרַיְתָא חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת אָמְרִינַן טַעֲמָא בַּגְּמָרָא מִשּׁוּם דְּבַת יִבּוּם הִיא אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ כוּ', מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אֲפִלּוּ אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר זֹאת אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת לֹא תִּתְיַבֵּם, דְּלֹא פְּלוּג. וְאַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין לְכֹהֵן גָּדוֹל דְּחוֹלֶצֶת מִדְּאוֹרַיְתָא, הָתָם רַבְּיֵהּ קְרָא. גְּמָרָא דַּף כ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (כג) וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל הַוַּדַּאי שֶׁזַּרְעוֹ מְיֻחָס אַחֲרָיו: (כד) אֶחָד בְּתוּלוֹת כוּ'. הָכִי קָאָמַר, אֶחָד בְּתוּלוֹת וְאֶחָד בְּעוּלוֹת שֶׁנִתְאַרְמְלוּ אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשׁוּ, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין דְּהַיְנוּ בְּתוּלוֹת, בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין דְּהַיְנוּ בְּעוּלוֹת. גְּמָרָא:
יא. אַרְבָּעָה אַחִין נְשׂוּאִין אַרְבַּע נָשִׁים, וָמֵתוּ, אִם רָצָה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לְיַבֵּם אֶת כֻּלָּן, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים, וָמֵת, בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. הָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה, וְאַחַת פְּסוּלָה, אִם הָיָה חוֹלֵץ, חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה. וְאִם הָיָה מְיַבֵּם, מְיַבֵּם לַכְּשֵׁרָה:
ברטנורה אַרְבָּעָה אַחִים וְכוּ'. הוּא הַדִּין אֲפִלּוּ נָשֵׁי טוּבָא נַמִּי, אִם אֶפְשָׁר בְּסִפּוּקַיְהוּ, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לִכְנֹס אֶת כֻּלָּן. וְהַאי דְּנָקַט אַרְבַּע, עֵצָה טוֹבָה קָמַשְׁמַע לָן, אַרְבַּע אִין טְפֵי לֹא, כִּי הֵיכִי דְּנִמְטַיְהוּ עוֹנָה בְּחֹדֶשׁ :בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְלֹא מְיַבֵּם לְתַרְוַיְהוּ, דִּכְתִיב (דברים כה) אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו, בַּיִת אֶחָד הוּא בּוֹנֶה וְאֵינוֹ בּוֹנֶה שְׁנֵי בָּתִּים. וְלֹא חָלִיץ לְתַרְוַיְהוּ, שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְיִבּוּם אֵינוֹ עוֹלֶה לַחֲלִיצָה , וְהוֹאִיל וְתַרְוַיְהוּ כִּי הֲדָדֵי לֹא סָלְקֵי לְיִבּוּם כִּדְאָמְרִינַן בַּיִת אֶחָד הוּא בּוֹנֶה, הָכִי נַמִּי לֹא סָלְקֵי לַחֲלִיצָה:חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה. וְלֹא יִפְסֹל אֶת הַכְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה, שֶׁהַחֲלוּצָה פְּסוּלָה לִכְהֻנָּה, וְלֹא יִשְׁפֹּךְ אָדָם מֵי בּוֹרוֹ וַאֲחֵרִים צְרִיכִין לָהֶן:
עיקר תוספות יום טוב (כה) וָמֵתוּ. הָכִי קָאָמַר, אַרְבָּעָה מֵאַחִין כוּ' דְּאִי לֹא תֵּימָא הָכִי, וָמֵתוּ, כִּי מֵתוּ כֻּלָּם מַאן מְיַבֵּם. גְּמָרָא: (כו) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְכָתַב נִמּוּקֵי יוֹסֵף דְּאַף עַל גַּב דְּמִסְּתָמָא בְּכָל אָדָם מַיְרֵי וְלֹא סַגִּי לְכָל חֲדָא וַחֲדָא עוֹנָה בְּחֹדֶשׁ, הָכָא בִּיבָמָה שָׁאנֵי שֶׁאִשָּׁה הִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וַאֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִזֶּה סַגִּי לָהּ, אֶלָּא דְּמִשּׁוּם עֵצָה טוֹבָה אָמְרִינַן דְּלֵית לֵיהּ לִגְרֹעַ בְּפָחוֹת מֵעוֹנָה בְּחֹדֶשׁ (וְטַעְמָא נִרְאֶה לִי שֶׁלֹּא יְצַעֲרָהּ כְּשֶׁיַּשְׁהֶנָּה בְּלֹא בַּעֲלָהּ יוֹתֵר מֵחֹדֶשׁ וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ פֶּרֶק י"ג מִשְׁנָה י"ב בְּאִישׁ). אֲבָל כְּשֶׁנּוֹשֵׂא נָשִׁים דְּעָלְמָא חַיָּב לַעֲשׂוֹת עוֹנָה עִם כָּל אַחַת וְאַחַת כְּדִין הַמְּפֹרָשׁ בִּכְתֻבּוֹת דַּף ס"ה: (כז) וּמֵהַאי טַעֲמָא לֹא מְיַבֵּם לְחַד וְחָלִיץ לְאִידָךְ. וְלַחְלֹץ לְחַד וּלְיַבֵּם לְחַד נַמִּי לֹא, כֵּיוָן דְּחָלִיץ אִי אֶפְשָׁר לְיַבֵּם לַשְּׁנִיָּה, כֵּיוָן דְּאֵינָהּ עוֹלָה לַחֲלִיצָה דַּהֲרֵי אֵינוֹ חוֹלֵץ שְׁנֵי בָתִּים. תּוֹסָפוֹת: (כז) לַכְּשֵׁרָה. כְּלוֹמַר רַשַּׁאי לְיַבֵּם לַכְּשֵׁרָה. וּלְהָרַמְבַּ"ם מְיַבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה:
יב. הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, וְהַנּוֹשֵׂא חֲלוּצָתוֹ, וְהַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ, יוֹצִיא, וְהַוָּלָד מַמְזֵר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין הַוָּלָד מַמְזֵר. וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ, שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר:
ברטנורה הַמַּחְזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. מִשֶּׁנִּשֵּׂאת :וְהַנּוֹשֵׂא אֶת חֲלוּצָתוֹ. דְּקַיְמָא עֲלֵיהּ בְּלָאו דְּלֹא יִבְנֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה שׁוּב לֹא יִבְנֶה:וְהַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ. דְּקָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא דַּחֲלוּצָתוֹ כְּאִשְׁתּוֹ, שֶׁהַכָּתוּב קְרָאָהּ בֵּיתוֹ , דִּכְתִיב (שם) בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל. וְקָסָבַר נַמִּי רַבִּי עֲקִיבָא יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּבֵי לָאוִין. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ. דִּגְרוּשָׁתוֹ כְּאִשְׁתּוֹ. וְאִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ חַיָּבֵי כְּרִיתוּת נִינְהוּ:
עיקר תוספות יום טוב (כח) כֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, וּכְפַשְׁטֵיהּ דִּקְרָא כוּ'. וּבְסוֹף פֶּרֶק ב' דְּסוֹטָה כָּתַב הָרַ"ב דִּבְקִדּוּשִׁין תָּלָה רַחֲמָנָא: (כט) גְּמָרָא. וְלֵית לֵיהּ סְתָמָא דְּמַתְנִיתִין הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְנָשָׂא אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ וּמֵת חוֹלֶצֶת, דִּלְרַבִּי עֲקִיבָא פְּטוּרָה לְגַמְרֵי. רַשִׁ"י: (ל) וּמוֹדִים כוּ'. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא פְּלִיגֵי, אֶלָּא בְּחַיָּבֵי לָאוִין, אֲבָל בְּחַיָּבֵי כְּרִיתוּת מוֹדוּ, וְלֹא בָּעֵי חַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין:
יג. אֵיזֶהוּ מַמְזֵר, כָּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְלֹא יָבֹא דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר, כָּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם. וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כָּל שֶׁחַיָּבִים עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, מָצָאתִי מְגִלַּת יֻחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם וְכָתוּב בָּהּ, אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ, לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה, מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. גֵּרְשָׁהּ וָמֵתָה, מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וָמֵתָה, מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. יְבִמְתּוֹ שֶׁמֵּתָה, מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. חָלַץ לָהּ וָמֵתָה, מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ:
ברטנורה כָּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְלֹא יָבֹא. כָּל קִרְבָה שֶׁהִיא בְּלָאו , וַאֲפִלּוּ אֵין בָּהּ כָּרֵת:כָּל חַיָּבֵי כָּרֵת. אֲבָל לֹא חַיָּבֵי לָאוִין. וְכֵן הֲלָכָה , שֶׁכָּל שֶׁאִסּוּרוֹ אִסּוּר כָּרֵת הַוָּלָד מַמְזֵר, חוּץ מִן הַנִּדָּה. אֲבָל מֵחַיָּבֵי לָאוִין אֵין הַוָּלָד מַמְזֵר:
עיקר תוספות יום טוב (לא) רַשִׁ"י. וְקַשְׁיָא לִי דְּהָא מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ דְּלָאו קֻרְבָה הוּא וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְעֵיל הַוָּלָד מַמְזֵר. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם שִׁעוּר דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא כָּל שְׁאֵר בָּשָׂר וְכָל שֶׁהוּא בְּלֹא יָבֹא: (לב) בְּלֹא יָבֹא כוּ'. כֻּלְּהוּ יָלְפִינַן לְהוּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָאֵי: (לג) דִּתְנַן סְתָמָא כְּוָתֵיהּ בְּסוֹף פֶּרֶק ג' דְּקִדּוּשִׁין. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ מִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ג' דְּפֵאָה: (לד) מֵאֵשֶׁת אִישׁ. תֵּימַהּ דְּלֹא נָקַט חַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין סְתָם, וְאִי מִשּׁוּם דְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה אִם כֵּן מְנָא לֵיהּ דַּהֲוֵי כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּנָקַט אֵשֶׁת אִישׁ לִרְבוּתָא דְּאַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּחֶנֶק וְקִיל מִשְּׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת וְיֵשׁ לָהּ הֶתֵּר בְּחַיֵּי אוֹסְרָהּ. תּוֹסָפוֹת: (לה) לְקַיֵּם כוּ'. לֹא הָיָה כָּתוּב בַּמְּגִלָּה, אֶלָּא אַרֵישָׁא קָאֵי, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַשִׁ"י: (לו) יְבִמְתּוֹ כוּ'. אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּמִשְׁנָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הִיא, וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאָתֵי בְּמִכָּל שֶׁכֵּן דְּאִשְׁתּוֹ:
גמרא יבמות ל״ט ב: ח׳-כ״ג
תְּנַן הָתָם מִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִין לְשֵׁם מִצְוָה עַכְשָׁיו שֶׁאֵין מִתְכַּוְּנִין לְשֵׁם מִצְוָה אָמְרוּ מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת יִבּוּם. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אָמַר רִבִּי יִצְחָק חָזְרוּ לוֹמַר מִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה. אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אַכְשׁוּר דָּרִי. מֵעִיקָרָא סַבְרֵי לָהּ כְּאַבָּא שָׁאוּל וְלִבְסוֹף סַבְרִי לָהּ כְּרַבָּנָן דְּתַנְיָא אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ לְשֵׁם נוֹי וּלְשֵׁם אִישׁוּת וּלְשֵׁם דָּבָר אַחֵר כְּאִלּוּ פּוֹגֵעַ בְּעֶרְוָה וְקָרוֹב אֲנִי בְּעֵינַי לִהְיוֹת הַוָּלָד מַמְזֵר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ מִכָּל מָקוֹם מַאן תָּנָא לְהָא דְתָנוּ רַבָּנָן יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ מִצְוָה שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיְתָה עָלָיו בִּכְלַל הֶתֵּר נֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהֻתְּרָה יָכוֹל תַּחֲזוֹר לְהַתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ מִצְוָה. מַאן תָּנָא אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי אַבָּא שָׁאוּל הִיא וְהָכִי קָאָמַר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ מִצְוָה שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיְתָה עָלָיו בִּכְלַל הַתֵּר רָצָה לְשֵׁם נוֹי כּוֹנְסָהּ רָצָה לְשֵׁם אִישׁוּת כּוֹנְסָהּ נֶאֶסְרָה חָזְרָה וְהֻתְּרָה יָכוֹל תַּחֲזוֹר לְהֶתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ לְמִצְוָה. רָבָא אָמַר אֲפִלּוּ תֵּימָא רַבָּנָן וְהָכִי קָאָמַר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ מִצְוָה שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיְתָה בִּכְלַל הַתֵּר רָצָה כּוֹנְסָהּ רָצָה אֵינוֹ כּוֹנְסָהּ נֶאֶסְרָה חָזְרָה וְהֻתְּרָה יָכוֹל תַּחֲזוֹר לְהַתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן רָצָה כּוֹנְסָהּ רָצָה אֵינוֹ כּוֹנְסָהּ רָצָה אֵינוֹ כּוֹנְסָהּ הָא אֲגִידָא בֵּיהּ בִּכְדִי תִפּוֹק אֶלָּא אֵימָא רָצָה כּוֹנְסָהּ רָצָה חוֹלֵץ לָהּ תַּלְמוּד לוֹמַר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ מִצְוָה:
רש״י התם תנן - במסכת בכורות: אכשור דרי - בתמיה וכי נתכשרו הדורות: יבמה יבא עליה מצוה - גרסינן. ולא גרס הכא למצוה אלא לקמן בתירוצא דרב יצחק בר אבדימי: שבתחלה - עד שלא קדשה אחיו: נאסרה - כשקדשה אחיו: וחזרה והותרה - כשמת בלא בנים: יכול תחזור להיתירה הראשון - מפרש לקמן: מאן תנא - ומאי קאמר: אבא שאול היא וה"ק יבמה יבא עליה למצוה - משמע לשם מצות יבום דכתב ויבמה: רבא אמר אפי' תימא רבנן - ולא תיתני למצוה אלא מצוה: יבמה יבא עליה מצוה - מצוה עליו ליבמה יותר מן החליצה: יכול תחזור להיתירה הראשון - ותו לא דאי בעי לא כניס לה ת"ל יבמה יבא עליה מצוה: בכדי תיפוק - בתמיה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ א תנן התם [שנינו שם] במשנה אחרת: מצות יבום קודמת למצות חליצה. מתי — בראשונה, שהיו מתכוונין לעשות את הייבום לשם מצוה, אולם עכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה, אמרו: מצות חליצה קודמת למצות יבום. אמר רמי בר חמא אמר ר' יצחק: חזרו לומר אחר כך שמצות יבום קודמת למצות חליצה. אמר ליה [לו] רב נחמן בר יצחק בתמיהה: וכי אכשור דרי [הוכשרו הדורות], וכי נעשו בני אדם כשרים יותר במשך הדורות, שבטוחים אנו שכולם מייבמים לשם מצוה? ומשיבים: מעיקרא סברי לה [מתחילה היו סבורים] כ דעת אבא שאול, ולכן הקדימו מצות חליצה, ולבסוף סברי לה כרבנן [סברו כ דעת חכמים]. וביאור השיטות: דתניא [ש כן שנינו בברייתא], אבא שאול אומר: הכונס (הנושא) את יבמתו לשם נוי משום שהיא יפה, או לשום (לשם) אישות, מפני שהוא רוצה באשה, ולשום דבר אחר כגון לשם ממון שבידה — כאילו פוגע בערוה. שהרי אשת אח אסורה בעצם, ולא הותרה אלא לשם מצוה. וקרוב אני בעיני להיות הולד הנולד מייבום שלא לשם מצוה, ממזר. וחכמים אומרים: נאמר: "יבמה יבא עליה" (דברים כה, ה), וכוונתו: מכל מקום. כלומר, גם אם לא נתכוון למצוה, כיון שאמרה התורה לעשות זאת, מצוה יש בכך. ומעירים: מאן תנא להא דתנו רבנן [מי שנה את זו ששנו חכמים] בברייתא: מן הפסוק "יבמה יבא עליה" (דברים כה, ה) למדים כי מצוה בייבום יותר מבחליצה! מדוע צריך לומר שהיא מצוה — שבתחלה לפני שנישאה לאחיו היתה עליו בכלל היתר ככל הנשים, ולאחר מכן נאסרה עליו בנישואיה לאחיו, וחזרה והותרה עם פטירת אחיו בלא זרע, יכול תחזור להתירה הראשון — תלמוד לומר: "יבמה יבא עליה" — מצוה. מאן [מי הוא] התנא ששנה ברייתא זו? אמר ר' יצחק בר אבדימי: אבא שאול היא. והכי קאמר [וכך אמר], כך יש להבין את הדבר: "יבמה יבא עליה" — מצוה. משמע שבתחלה לפני נישואיה היתה עליו אשה זו בכלל היתר ככל הנשים, רצה לשם נוי — כונסה, רצה לשם אישות — כונסה, והכל מותר. ולאחר מכן נאסרה עליו בנישואיה לאחיו, חזרה והותרה על ידי מות אחיו בלא בנים, יכול תחזור להתירה הראשון לחלוטין — תלמוד לומר: "יבמה יבא עליה", וכוונתו: למצוה בלבד, ולכן אם אין כוונתו למצוה — איננה מותרת.רבא אמר: אפילו תימא [תאמר] שברייתא זו כדעת רבנן [חכמים] היא, והכי קאמר [וכך אמר] , כך צריך להבינה: "יבמה יבא עליה" — מצוה. שבתחלה היתה עליו בכלל היתר, וכוונתו: רצה — כונסה, רצה — אינו כונסה. נאסרה, חזרה והותרה. יכול תחזור להתירה הראשון, כלומר, שאם רצה — כונסה, רצה — אינו כונסה. ועוד טרם סיום הענין, תוהים: כיצד אפשר לומר רצה אינו כונסה? הא אגידא ביה [הרי היא קשורה בו] בזיקת ייבום שקבעה התורה, וכי בכדי תיפוק [לריק תצא] בלי חליצה? אלא אימא [אמור] ותקן את הלשון כך: רצה — כונסה, רצה — חולץ לה — תלמוד לומר: "יבמה יבא עליה" — מצוה. כלומר, מצוה היא שייבם אותה, וכדעת חכמים שמצות ייבום קודמת ועדיפה.
זוהר ספר הזהר, וירא ט״ז
רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח (איוב כ''ח) כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה, כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נְשָׁא לְאִסְתַּכָּלָא בְּעוֹבָדוֹי דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּלְאִשְׁתַּדָּלָא בְּאוֹרַיְתָא יְמָמָא וְלֵילֵי דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתַּבַּח בֵּיהּ לְעֵילָא וְאִשְׁתַּבַּח בֵּיהּ לְתַתָּא בְּגִין דְּאוֹרַיְתָא אִילָנָא דְּחַיֵּי אִיהִי לְכָל אִנּוּן דְּעָסְקִין בָּהּ לְמֵיהַב לוֹן חַיִּין בְּעָלְמָא דֵּין וּלְמֵיהַב לוֹן חַיִּין בְּעָלְמָא דְּאָתִי, תָּא חֲזֵי כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט לְמֵיהַב לוֹן מְזוֹנָא וּלְסַפְּקָא לוֹן מִכָּל מַה דְּאִצְטְרִיכוּ בְּגִין דְּאִיהוּ אַשְׁגַּח בָּהּ תָּדִיר דִּכְתִיב (דברים י''א) תָּמִיד עֵינֵי יְיָ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה, בְּגִין דְּאֶרֶץ דָּא מַה כְּתִיב בָּהּ (משלי ל''א) מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ וּלְבָתַר אִיהִי יְהָבַת מְזוֹנָא וְטַרְפָּא לְכָל אִנּוּן חֵיוָן בְּרָא דִּכְתִיב (שם) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ, וְעַל דָּא כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה לְכֻלְּהוּ בְּנֵי עָלְמָא לְמֵיהַב לוֹן מְזוֹנָא וְסִפּוּקָא לְכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ כָּל חַד וְחַד דִּכְתִיב (תהלים קמ''ה) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, דּ''א כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט לְאִסְתַּכָּלָא עוֹבָדוֹי דְּבַר נַשׁ וּלְאַשְׁגָּחָא בְּכָל מַה דְּעָבְדֵי בְּנֵי נְשָׁא בְּעָלְמָא, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה מִסְתַּכַּל וְחָמֵי לְכָל חַד וְחַד:
תרגום הזוהר רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, כָּתוּב, (איוב כ''ח) כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה. כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם לִבְנֵי אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹם וָלַיְלָה, כִּי כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְמַעְלָה, וּמִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְמַטָּה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא עֵץ חַיִּים לְכָל אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בָּהּ. לָתֵת לָהֶם חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָתֵת לָהֶם חַיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא. בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב, כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט, הַיְנוּ, כְּדֵי לָתֵת לָהֶם מְזוֹנוֹת וּלְכַלְכֵּל אוֹתָם בְּכָל מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים. מִשּׁוּם שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ בָּהּ תָּמִיד שֶׁכָּתוּב, (דברים י''א) תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךְ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. מִשּׁוּם שֶׁאֶרֶץ זוֹ, מַה כָּתוּב בָּהּ, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. וְאַחַר כָּךְ הִיא נוֹתֶנֶת טֶרֶף וּמָזוֹן לְכָל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּתוּב (משלי ל''א) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ. וְעַל כֵּן כָּתוּב, כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה, דְּהַיְנוּ לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם, לָתֵת לָהֶם מְזוֹנוֹת וְכַלְכָּלָה לְפִי צָרְכּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. שֶׁכָּתוּב פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךְ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. דָּבָר אַחֵר, כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט, לְהִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל הָאָדָם, וּלְהַשְׁגִיחַ בְּכָל מַה שֶּׁבְּנֵי אָדָם עוֹשִׂים בָּעוֹלָם. תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה, מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
הלכה פסוקה חושן משפט פ״ז: ט״ז-י״ז
א. צָרִיךְ לִשָּׁבַע בְּשֵׁם אוֹ בְאֶחָד מִכָּל הַכִּינוּיִים וּמְעוֹמֶד. וְאִם נִשְׁבַּע מִיּוֹשֵׁב אֵינוֹ חוֹזֵר וְנִשְׁבַּע וְתַלְמִיד חָכָם אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה מִיּוֹשֵׁב בֵּין שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁל דִבְרֵיהֶם בֵּין עַל טַעֲנַת וַדָּאי בֵּין עַל טַעֲנַת סָפֵק. שְׁנַיִם שֶׁנִתְעַצְמוּ בַּדִּין וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ אֶלָּא הָאֱמֶת וְאַחַר כַּךְ נִתְחַיֵּיב אֶחָד מֵהֶם שְׁבוּעָה לַחֲבֵירוֹ יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ נִפְטַר בִּשְׁבוּעָה הָרִאשׁוֹנָה:
ב. סֵדֶר שְׁבוּעַת הַדַיָּינִים כַּךְ. הַנִּשְׁבַּע אוֹחֵז סֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ וְעוֹמֵד וְנִשְׁבַּע בַּשֵּׁם אוֹ בַּכִּינוּי בִּשְׁבוּעָה אוֹ בְאָלָה מִפִּיו אוֹ מִפִּי הַדַיָּינִים כֵּיצַד מִפִּיו אוֹמֵר הֲרֵינִי נִשְׁבַּע בְּשֵׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אוֹ הֲרֵינִי נִשְׁבַּע בְּמִי שֶׁשְּׁמוֹ רַחוּם אוֹ בְמִי שֶׁשְּׁמוֹ חַנּוּן שֶׁאֵינִי חַיָּיב לָזֶה כְּלוּם. וְכֵן אִם אָמַר הֲרֵי הוּא אָרוּר לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אוֹ הֲרֵי הוּא אָרוּר לְמִי שֶׁשְּׁמוֹ רַחוּם אוֹ לְמִי שֶׁשְּׁמוֹ חַנּוּן אִם יֵשׁ לָזֶה אֶצְלִי כְלוּם. כֵּיצַד מִפִּי הַדַיָּינִים. מַשְׁבִּיעִים אָנוּ אוֹתָךְ בְּשֵׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אוֹ בְמִי שֶׁשְּׁמוֹ חַנּוּן שֶׁאֵין לָזֶה בְיָדְךָ כְלוּם וְהוּא עוֹנֶה אָמֵן אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ הֲרֵי פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי אָרוּר לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אוֹ לְמִי שֶׁשְׁמוֹ חַנּוּן אִם יֵשׁ לִפְלוֹנִי אֶצְלוֹ מָמוֹן וְלֹא יוֹדֶה לוֹ וְהוּא עוֹנֶה אָמֵן:
מוסר
הרמב"ם ה' טומאת צרעת פט"ז דין י'
הַצָרַעַת הוּא שֵׁם הָאָמוּר בְּשׁוּתָּפוּת כּוֹלֵל עִנְיָינִים הַרְבֵּה שֶׁאֵין דּוֹמִין זֶה לָזֶה שֶׁהֲרֵי לוֹבֶן עוֹר הָאָדָם קָרוּי צָרַעַת וּנְפִילַת קְצַת שְׂעַר הָרֹאשׁ אוֹ הַזָקָן קָרוּי צָרַעַת וְשִׁינוּי עֵין הַבְּגָדִים אוֹ הַבָּתִּים קָרוּי צָרַעַת וְזֶה הַשִּׁינוּי הָאָמוּר בִּבְגָדִים וּבְבָתִּים שֶׁקְרָאָתוֹ תּוֹרָה צָרַעַת בְשׁוּתְּפוֹת הַשֵּׁם אֵינוֹ מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶלָא אוֹת וָפֶלֶא הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַזְהִירָן מִלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁהַמְסַפֵּר בְלָשׁוֹן הָרָע מִשְׁתַּנוֹת קִירוֹת בֵּיתוֹ. אִם חָזַר בּוֹ יִטְהָר הַבַּיִת אִם עָמַד בְּרִשְׁעוֹ עַד שֶׁהֻתַּץ הַבַּיִת מִשְׁתַּנִּין כְּלֵי הָעוֹר שֶׁבְּבֵיתוֹ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹכֵב עֲלֵיהֶן. אִם חָזַר בּוֹ יִטְהֲרוּ וְאִם עָמַד בְרִשְׁעוֹ עַד שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִשְׁתַּנִּין הַבְּגָדִים שֶׁעָלָיו. אִם חָזַר בוֹ יִטְהֲרוּ וְאִם עָמַד בְרִשְׁעוֹ עַד שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִשְׁתַּנֶּה עוֹרוֹ וְיִצְטָרֵעַ. וְיִהְיֶה מוּבְדָל וּמְפוּרְסָם לְבַדּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִתְעַסֵּק בְּשִׂיחַת הָרְשָׁעִים שֶׁהוּא הַלֵיצָנוּת וְלָשׁוֹן הָרָע וְעַל עִנְיָן זֶה מַזְהִיר בַּתּוֹרָה וְאוֹמֵר (דברים ד') הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָרַעַת (שם) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר הִתְבּוֹנְנוּ מַה אִירַע לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁדִּבְּרָה בְּאַחִיהָ שֶׁהָיְתָה גְדוֹלָה מִמֶּנוּ בְּשָׁנִים וְגִדְלָתוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ וְסִכְּנָה בְּעַצְמָהּ לְהַצִילוֹ מִן הַמַיִם. וְהִיא לֹא דִבְּרָה בִגְנוּתוֹ אֶלָּא טַעֲתָה שֶׁהִשְׁוַתּוֹ לִשְׁאַר נְבִיאִים וְהוּא לֹא הִקְפִּיד עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד וְאַף עַל פִּי כֵן מִיַּד נֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת. קַל וָחוֹמֶר לִבְנֵי אָדָם הָרְשָׁעִים הַטִּפְּשִׁים שֶׁמַּרְבִּים לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת. לְפִיכָךְ רָאוּי לְמִי שֶׁרוֹצֶה לְכַוֵּין אוֹרְחוֹתָיו לְהִתְרַחֵק מִישִׁיבָתָן וּמִלְּדַבֵּר עִמָּהֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתָּפֵשׂ אָדָם בְּרֶשֶׁת רְשָׁעִים וְסִכְלוּתָם. וְזֶה דֶרֶךְ יְשִׁיבַת הַלֵּצִים הָרְשָׁעִים בַּתְּחִלָּה מַרְבִּין בְּדִבְרֵי הֲבָאי כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ה') וְקוֹל כְּסִיל בְּרוֹב דְּבָרִים. וּמִתּוֹךְ כַּךְ בָּאִין לְסַפֵּר בִּגְנוּת הַצַדִּיקִים כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא) תֵאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק. וּמִתּוֹךְ כַּךְ יִהְיֶה לָהֶן הֶרְגֵּל לְדַבֵּר בַּנְּבִיאִים וְלָתֵת דּוֹפִי בְּדִבְרֵיהֶם כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (דה''ב לו) וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים וּבוֹזִים דְבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִיאָיו וּמִתּוֹךְ כַּךְ בָּאִים לְדַבֵּר בֵּאלֹהִים וְכוֹפְרִין בְּעִיקָר כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (מ''ב י''ז) וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל ה' אֱלֹהֵיהֶם. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (תהלים ע''ג) שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ מִי גָרַם לָהֶם לָשִׁית בַּשָּׁמַיִם פִּיהֶם לְשׁוֹנָם שֶׁהָלְכָה תְּחִלָּה בָאָרֶץ. זוּ הִיא שִׂיחַת הָרְשָׁעִים שֶׁגּוֹרֶמֶת לָהֶן יְשִׁיבַת קְרָנוֹת. וִישִׁיבַת בָתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ. וִישִׁיבַת בָּתֵּי מִשְׁתָּאוֹת עִם שׁוֹתֵי שֵׁכָר. אֲבָל שִׂיחַת כְּשֵּׁרֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָה אֶלָּא בְדִבְרֵי תוֹרָה וְחָכְמָה וּלְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזֵר עַל יָדָן וּמְזַכֶּה אוֹתָן בָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג') אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה