חק לישראל - פרשת וירא יום רביעי

רש״יוישקיפו. כָּל הַשְׁקָפָה שֶׁבַּמִּקְרָא לְרָעָה חוּץ מֵהַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ (דברים כ"ו), שֶׁגָּדוֹל כֹּחַ מַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁהוֹפֵך מִדַּת הָרֹגֶז לְרַחֲמִים:
לְשַׁלְּחָֽם. לְלַוּוֹתָם; כַּסָּבוּר אוֹרְחִים הֵם:
אשר אני עושה בִּסְדוֹם. לֹא יָפֶה לִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. אֲנִי נָתַתִּי לוֹ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, וַחֲמִשָּׁה כְּרַכִּין הַלָּלוּ שֶׁלּוֹ הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְגוֹ' (בראשית י'). קָרָאתִי אוֹתוֹ אַבְרָהָם – אַב הֲמוֹן גּוֹיִם, וְאַשְׁמִיד אֶת הַבָּנִים וְלֹא אוֹדִיעַ לָאָב, שֶׁהוּא אוֹהֲבִי?
ויאמר ה'. אֶל אַבְרָהָם שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר, שֶׁלֹּא יְכַסֶּה מִמֶּנּוּ:

רש״יכִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו. לְשׁוֹן חִבָּה, כְּמוֹ מוֹדָע לְאִישָׁהּ (רות ב'), הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ (שם ג'), וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם (שמות ל"ג). וְאָמְנָם עִקַּר לְשׁוֹן כֻּלָּם אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן יְדִיעָה, שֶׁהַמְחַבֵּב אֶת הָאָדָם מְקָרְבוֹ אֶצְלוֹ וְיוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ, וְלָמָּה יְדַעְתִּיו?
לְמַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה. לְפִי שֶׁהוּא מְצַוֶּה אֶת בָּנָיו עָלַי לִשְׁמֹר דְּרָכַי. וְאִם תְּפָרְשֵׁהוּ כְתַרְגּוּמוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ שֶׁיְּצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְגוֹ', אֵין לְמַעַן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן:
יְצַוֶּ֜ה. לְשׁוֹן הוֹוֶה, כְמוֹ כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב (איוב א'):
לְמַ֗עַן הָבִ֤יא. כָּךְ הוּא מְצַוֶּה לְבָנָיו, שִׁמְרוּ דֶּרֶך ה' כְּדֵי שֶׁיָּבִיא ה' עַל אַבְרָהָם וְגוֹ'; עַל בֵּית אַבְרָהָם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עַל אַבְרָהָם, לָמַדְנוּ, כָּל הַמַּעֲמִיד בֵּן צַדִּיק כְּאִלוּ אֵינוֹ מֵת:

רש״יאֵֽרְדָה נָּ֣א. לִמֵּד לַדַּיָּנִים שֶׁלֹא יִפְסְקוּ דִינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בִרְאִיָּה, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְפָרָשַׁת הַפַּלָּגָה. דָּבָר אַחֵר, אֵרְדָה נָא לְסוֹף מַעֲשֵׂיהֶם:
הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ. שֶׁל מְדִינָה:
הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ. וְכֵן עוֹמְדִים בְּמִרְדָּם, כָּלָה אֲנִי עוֹשֶׂה בָהֶם, וְאִם לֹא יַעַמְדוּ בְמִרְדָּן אֵדְעָה מָה אֶעֶשֶׂה לְהִפָּרַע מֵהֶן בְּיִסּוּרִין וְלֹא אֲכַלֶּה אוֹתָן. וְכַיּוֹצֵא בוֹ מָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ (שמות ל"ג); וּלְפִיכָךְ יֵשׁ הֶפְסֵק נְקֻדַּת פְּסִיק בֵּין עָשׂוּ לְכָלָה, כְּדֵי לְהַפְרִיד תֵּבָה מֵחֲבֶרְתָּהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ הַכְּצַעֲקָתָהּ – צַעֲקַת רִיבָה אַחַת שֶׁהָרְגוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה עַל שֶׁנָּתְנָה מָזוֹן לְעָנִי, כַּמְּפֹרָשׁ בְּחֵלֶק:

נביאים מלכים ב ד׳: ט״ז-כ״א

רש״ילַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה. כְּמוֹ שֶׁאַתְּ קַיֶּמֶת הַיּוֹם וּלְשָׁלוֹם, כָּךְ תְּהִי קַיֶּמֶת לַמּוֹעֵד הַזֶּה, וְחוֹבֶקֶת בֵּן.
אַל אֲדֹנִי֙. אַל תֹּאמַר חוֹבֶקֶת בֵּן, מַה לִּי חִבּוּקוֹ אִם סוֹפִי לְקָבְרוֹ, וְזֶה שֶׁאָמְרָה לּוֹ כְּשֶׁמֵּת הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אוֹתִי.
אַל תְּכַזֵּ֖ב. אַל תַּרְאֵנִי דָּבָר שֶׁיִּפְסֹק, יֵשׁ בְּיָדְךָ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְיִנָּתֵן לִי בֵּן, אַךְ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אַל תִּתֵּן לִי אֶלָּא בֵּן שֶׁל קַיָּמָא.
אַל תְּכַזֵּ֖ב. כְּמוֹ: לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו.
כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה. כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה בְחַיִּים וּבְשָׁלוֹם, וּלְכָךְ נָקוּד כָּעֵת.
רֹאשִׁי רֹאשִׁי. הִנְנִי חוֹלֶה בְּרֹאשִׁי.
וַיֹּ֗אמֶר. אָבִיו אֶל אֶחָד מִן הַנְּעָרִים, שָׂאֵהוּ אֶל אִמּוֹ.

כתובים משלי ד׳: ד׳-ט׳

משנה משנה בבא קמא ד׳

א. שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָרִים זֶה אַחַר זֶה, יְשַׁלֵּם לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. וְאִם יֶשׁ בּוֹ מוֹתָר, יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו. וְאִם יֶשׁ בּוֹ מוֹתָר, יַחֲזִיר לְשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו. וְהָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְלוּם, זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם, הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו, זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם, הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו, חֲמִשִּׁים זוּז, וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים, דִּינַר זָהָב:

ברטנורהיְשַׁלֵּם. חֲצִי נֶזֶק לָאַחֲרוֹן תְּחִלָּה. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לְמַתְנִיתִין כְּגוֹן שֶׁתְּפָסוֹ נִזָּק לַשּׁוֹר הַמַּזִּיק לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ וְנַעֲשָׂה עָלָיו שׁוֹמֵר שָׂכָר. וּכְשֶׁיָּצָא מִתַּחַת יָדוֹ וְהִזִּיק, הַנִּזָּק הָרִאשׁוֹן חַיָּב בִּנְזָקָיו, לְפִיכָךְ הָאַחֲרוֹן מִשְׁתַּלֵּם חֲצִי נִזְקוֹ מָשְׁלַם:
וְאִם יֶשׁ בּוֹ מוֹתָר יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו. הָכִי קָאָמַר, אִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר בִּנְזָקָיו, יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו. כְּגוֹן שֶׁחֲצִי נִזְקוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן הָיָה מָנֶה, וַחֲצִי נֶזֶק הָאַחֲרוֹן הָיָה חֲמִשִּׁים, וְהַשּׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם. מִתְּחִלָּה כְּשֶׁנָּגַח שׁוֹר זֶה שׁוֹרוֹ שֶׁל הַנִּזָּק הָרִאשׁוֹן שֶׁחֲצִי נִזְקוֹ מָנֶה, הָיָה לַנִּזָּק בְּשׁוֹר זֶה מָנֶה, וְלַבְּעָלִים מָנֶה. וּכְשֶׁתְּפָסוֹ הַנִּזָּק וְנָגַח תַּחַת יָדוֹ, אֵין לַבְּעָלִים לְהַפְסִיד מָנֶה שֶׁהָיָה לָהֶם בּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיְתָה שְׁמִירָתוֹ עֲלֵיהֶן אֶלָּא עַל הַנִּזָּק שֶׁתְּפָסוֹ. וּכְשֶׁהִזִּיק לַשֵּׁנִי וְהָיָה חֲצִי נִזְקוֹ חֲמִשִּׁים, אִבֵּד הַנִּזָּק הָרִאשׁוֹן מִן הַמָּנֶה שֶׁלּוֹ חֲמִשִּׁים וְנוֹתֵן לָזֶה הַנִּזָּק הַשֵּׁנִי, וְהַמּוֹתָר עַד הַמָּנֶה חוֹזֵר לוֹ. וְהַבְּעָלִים נוֹטְלִים הַמָּנֶה שֶׁלָּהֶם:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וְכוּ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר שֻׁתְּפֵי נִינְהוּ הַבְּעָלִים וְהַנִּזָּק בַּשּׁוֹר הַמַּזִּיק, וּשְׁנֵיהֶם מִתְחַיְּבִים בִּנְזָקָיו. כֵּיצַד, שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח וְכוּ':
וְשֶׁלְּפָנָיו. זֶהוּ נִזָּק רִאשׁוֹן. נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז, וְהַבְּעָלִים חֲמִשִּׁים זוּז. דְּיֵשׁ לְנִזָּק רִאשׁוֹן בּוֹ הַחֵצִי, הִלְכָּךְ מְשַׁלֵּם חֲצִי תַּשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ:
חָזַר וְנָגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם. הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה הַחֵצִי מִכָּל מַה שֶּׁהוּא, דְּמִגּוּפוֹ מִשְׁתַּלֵּם. וְנִמְצָא אוֹתוֹ שֶׁלְּפָנָיו שֶׁהָיָה הַחֵצִי שֶׁלּוֹ, מְשַׁלֵּם מֵחֶלְקוֹ חֲצִי מָנֶה שֶׁנּוֹטֵל הָאַחֲרוֹן:
וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים. נִזָּק רִאשׁוֹן וְהַבְּעָלִים שֶׁהָיָה לָהֶם לְכָל אֶחָד רְבִיעַ, מְשַׁלְּמִין כָּל אֶחָד רְבִיעִית שֶׁל נִזְקוֹ:
דִּינָר זָהָב. שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה דִּינָרִים שֶׁל כֶּסֶף:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְהֵיכִי דָּמֵי, כְּגוֹן שֶׁרָאָה שׁוֹר וְנָגַח, וְרָאָה שׁוֹר וְלֹא נָגַח, וְרָאָה שׁוֹר וְנָגַח, וְרָאָה שְׁתֵּי פְּעָמִים וְלֹא נָגַח, דַּאֲפִלּוּ מוּעָד לְסֵרוּגִין לֹא הָוֵי. רַשִׁ"י. וּמָצֵי לְפָרוֹשֵׁי נַמִּי כְּגוֹן דְּלֹא אִיַּעַד בְּבֵית דִּין וּכְדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ד'. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּמִסְתָּמָא מְיַעֲדִין בְּבֵית דִּין לְהָכִי לֹא פֵּרֵשׁ כֵּן:
(ב) כְּלוֹמַר וּכְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סְבִירָא לֵיהּ דְּיוּשַׁם הַשּׁוֹר וְלֹא הָוֵי אֶלָּא בַּעַל חוֹב דִּידֵיהּ, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁתָּפַס בְּחוֹבוֹ נַעֲשָׂה שׁוֹמֵר שָׂכָר:
(ג) כְּלוֹמַר וּכְרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר יֻחְלַט הַשּׁוֹר לַחֲצִי נִזְקוֹ. וְנִמְצָא שֶׁאִם כָּחַשׁ אוֹ שִׁבַּח הוּא בִּרְשׁוּת שְׁנֵיהֶם, לֹא נַעֲשָׂה שׁוֹמֵר אֶלָּא מֵחֶלְקוֹ, דְּעַל כָּל אֶחָד מֻטָּל לִשְׁמֹר חֶלְקוֹ. אֲבָל לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק מְבֹרָר בְּגוּף הַשּׁוֹר, לְשִׁעְבּוּדָא בְּעָלְמָא הוּא דְּתָפִיס לֵיהּ, וְהָוֵי כְּמוֹ רְאוּבֵן שֶׁחַיָּב לְשִׁמְעוֹן מָנֶה וְתָפַס שִׁמְעוֹן מִשֶּׁל רְאוּבֵן חֵפֶץ שֶׁשָּׁוֶה מָאתַיִם כְּדֵי לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ, שֶׁחַיָּב בִּשְׁמִירַת כָּל הַחֵפֶץ. אֲבָל לְרַבִּי עֲקִיבָא הָוֵי כְּמוֹ חֵפֶץ שֶׁל שְׁנֵיהֶם שֶׁלִּפְעָמִים זֶה שׁוֹמְרוֹ וְלִפְעָמִים זֶה, וּלְעוֹלָם אַחֲרָיוּתוֹ עַל שְׁנֵיהֶם. הָרֹא"שׁ:
(ד) הָאַחֲרוֹן כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּקָיְמָא לָן דְּשֻׁתָּפִין חוֹלְקִין כְּפִי מִסְפַּר הַשֻּׁתָּפִין לֹא לְפִי הַמָּעוֹת כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק י'‏ דִּכְתֻבּוֹת, הַיְנוּ טַעֲמָא לְפִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ לְדַעַת וְהָוֵי לְהוּ כְּלָקַח זֶה בְּשֶׁלּוֹ וְזֶה בְּשֶׁלּוֹ, דְּקָיְמָא לָן דְּחוֹלְקִין לְפִי הַמָּעוֹת. הָרַ"ן:

עיקר תוספות יום טוב(ה) וְאֵינוֹ. מַסְּקִינַן בַּגְּמָרָא דְּלֹא תְּנִינַן בְּוָי"ו אֶלָּא אֵינוֹ מוּעָד, וְדִינָא קָאָמַר, דְּאִיַּעַד לְחַד מִינָא אַף עַל גַּב דְּלֹא מִתְרְמֵי לֵיהּ מִינָא אַחֲרִינָא לְמֶחֱזֵי אִי נָגַח לֵיהּ אִי לֹא, מִסְתָּמָא אֵינוֹ מוּעָד אֶלָּא לְאוֹתוֹ מִין שֶׁהוּעַד לוֹ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ו) נִרְאֶה לִי דְּבָעֵי לְפָרֵשׁ קְטַנִּים דִּבְהֵמָה מַה הִיא, דְּלָא תֵימָא דַּקָּה וְגַסָּה, אֶלָּא תַּרְוַיְהוּ בְּחַד מִינָא. וְהוּא הַדִּין בְּאָדָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) לִגְדוֹלִים. מִסְתָּמָא אֲפִלּוּ לִגְדוֹלִים דְּהַהוּא מִינָא, וְלֹא אָמְרִינַן הוֹאִיל וּפָרַץ בְּהַהוּא מִינָא, לֹא שְׁנָא גְּדוֹלִים דִּידֵיהּ וְלֹא שְׁנָא קְטַנִּים דִּידֵיהּ. גְּמָרָא:
(ח) לְשַׁבָּתוֹת. בָּעוּ מִנֵּיהּ כֵּיוָן דִּמְהַנְיָא חֲזָרָה דִּשְׁלֹשָׁה יָמִים לְמִסְתַּר הַעֲדָאָה גְּמוּרָה לְדִידָךְ (בְּפֶרֶק ב'‏ מִשְׁנָה ד'), הֲרֵי כוּ'‏ וְאֵינוֹ מוּעָד לִימוֹת הַחֹל שֶׁבֵּינְתַיִם מַהוּ, מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דַּחֲזָא בִּימוֹת הַחֹל שֶׁבֵּינְתַיִם וְלֹא נָגַח סָתַר לְהוּ לַשַּׁבָּתוֹת [כֵּיוָן דִּמְהַנְיָא חֲזָרָה דִשְׁלֹשָׁה יָמִים] כָּל שֶׁכֵּן דִּמְהַנְיָא לְמִסְתַּר מִקְצָת יְמֵי הַעֲדָאָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) וְלַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהֶעֱבִירוּ לְפָנָיו בְּנֵי אָדָם:

עיקר תוספות יום טוב(י) שֶׁנֶּאֱמַר כוּ'. וְאַף עַל גַּב דִּלְגַבֵּי תָּם כְּתִיב, בְּהַהִיא אַנְפָּא דְּחַיָּב בְּתָם חַיָּב בְּמוּעָד כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא. הִלְכָּךְ כֵּיוָן דְּמִעֵט קְרָא רֵעֵהוּ, כָּל הֵיכָא דְּלֹא שָׁווּ נִזָּק וּמַזִּיק לַהֲדָדֵי וַדַּאי לָאו רֵעֵהוּ קָרֵינָא בְּהוּ וּמִפְטְרוּ, נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(יא) פָּטוּר. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ הָא תְּנֵינָא לֵיהּ חֲדָא זִמְנָא (פֶּרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ב') וּמְשָׁנֵי תָּנֵי וַהֲדַר מְפָרֵשׁ. וְאָרֵישָׁא לֹא פָּרֵיךְ, דְּהַךְ דְּהָכָא לְגוּפָא, וּלְעֵיל לְפָרוֹשֵׁי בְּאֵיזֶה הֶקְדֵּשׁ:
(יב) מִשּׁוּם סֵיפָא אִצְטְרִיךְ, דְּרֵישָׁא מֵרֵעֵהוּ נָפֵיק. מַהַרְשַׁ"ל. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ מַאי וְאוֹמֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהוְשֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל פִּקֵּחַ פָּטוּר. שֶׁאֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ, דְּמִטַּלְטְלֵי הוּא, וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא [דַּף יד] שָׁוֶה כֶּסֶף מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִים אֶלָּא לִנְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֲרָיוּת, וְאוֹקִימְנָא בְּיַתְמֵי:
מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס וְכוּ'. אִם הֻחְזְקוּ נַגְּחָנִים, מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וְלֹא לְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק אֶלָּא לְשַׁוְּיֵהּ מוּעָד, דְּכִי הָדַר נָגַח מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה וְיִגְבּוּ הַנֶּזֶק מִקַּרְקַע שֶׁל יְתוֹמִים:
חָזַר לְתַמּוּתוֹ. דְּקָסָבַר מוּעָד שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת בְּעָלָיו וְנִכְנַס לִרְשׁוּת בְּעָלִים אֲחֵרִים חוֹזֵר לְתַמּוּתוֹ. דִּרְשׁוּת מְשֻׁנָּה מְשַׁנָּה אֶת דִּין הַתְרָאָתוֹ:
שׁוֹר הָאִצְטָדִין. שֶׁמְּיֻחָד לִנְגִיחוֹת, וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ לְכָךְ:

עיקר תוספות יום טוב(יג) חֵרֵשׁ. בְּחֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עָסְקִינַן, דַּהֲוֵי חֵרֵשׁ מֵעִקָּרוֹ. אֲבָל פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ, בַּר דַּעַת הוּא וְחַיָּב בְּכָל דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(יד) וּמִמֵּילָא דְּהוּא הַדִּין בְּחֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה. וְהַתּוֹסָפוֹת תָּמְהוּ דְּלֹא דָּמֵי לְהָתָם דְּמַיְרֵי בְּהִזִּיק בְּחַיֵּי הָאָב מִשּׁוּם דְּמִטַּלְטְלֵי דְּיַתְמֵי לֹא מִשְׁתַּעְבְּדֵי לְבַעַל חוֹב. וּמַסְּקֵי דְּהַטַּעַם כֵּיוָן דְּחָס רַחְמָנָא עַל הַתָּם שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, הִלְכָּךְ לְגַבֵּי יַתְמֵי חָסוּ עֲלַיְהוּ:
(טו) אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. וְאַף עַל גַּב דִּלְגַבֵּי הֶזֵּק דְּגוּפַיְהוּ קָא פָּסִיק תָּנָא בְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק ח'‏ פְּגִיעָתָן רָעָה, שָׁאנֵי הָתָם דְּלֹא אֶפְשָׁר לָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְמֵיקָם בִּנְטִירוּתַיְהוּ וְאִי מוֹקְמָא לְמִיגְבָא מִמָּמוֹנַיְהוּ מְכַלִּינַן לְהוּ לְמָמוֹנַיְהוּ. אֲבָל גַּבֵּי שְׁוָרִין אֶפְשָׁר. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(טז) כְּלוֹמַר אַחַר הַהַעֲדָאָה:
(יז) וְאַף עַל גַּב דְּאֵין נִזְקָקִין לְנִכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים (בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו'‏ דַּעֲרָכִין), הָכָא שָׁאנֵי, דְּאִי אָמַרְתְּ מֵעֲלִיַּת אַפּוֹטְרוֹפּוֹס מִמַּנְעֵי וְלֹא עָבְדֵי. גְּמָרָא. וַאֲפִלּוּ לְאַבָּא שָׁאוּל דְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק ה'‏ דְּגִטִּין כוּ', דְּהָכָא אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְנֶאֱמָן בִּשְׁבִיל זֶה אֶלָּא הוּא כְּשׁוֹמֵר בְּעָלְמָא שֶׁלֹּא יַזִּיק לְעוֹלָם. תּוֹסָפוֹת בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי:
(יח) דִּיכוֹלִין יְתוֹמִים לְמֵימַר אִי הָווּ מְיַעְדֵי לֵיהּ בְּאַנְפָּא דִּילָן הֲוָה עָבְדִינַן לֵיהּ שְׁמִירָה מְעֻלָּה וְלֹא הֲוָה נָגַח. וּלְפִיכָךְ דָּיְנִינַן לֵיהּ כְּתָם עַד שֶׁיָּעִיד בִּפְנֵי בְּעָלִים. וְלֵית הִלְכָתָא כְּרַבִּי מֵאִיר לְגַבֵּי רַבִּי יוֹסֵי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

עיקר תוספות יום טוב(יט) כֹּפֶר. דְּכֹפֶר בְּמוּעָד כְּתִיב. וּמְשַׁלֵּם לַיּוֹרְשִׁים כוּ'. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְהַיְנוּ דְּמֵי נִזָּק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כ) וּבְמוּעָד לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָוֵי מוּעָד לְיִשְׂרָאֵל. דְּלֹא כְּגִרְסַת גְּמָרָא דִּידָן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(כא) וּכְלוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא:
(כב) מִיתָה. דִּבְתָם נַמִּי כְּתִיב סָקֹל יִסָּקֵל. רַשִׁ"י:
(כג) בַּגְּמָרָא יָלֵיף לָה. וְדַוְקָא בְּבֶן קְיָמָא וַדַּאי. אֲבָל בֶּן שְׁמֹנָה, וַאֲפִלּוּ בֶּן תִּשְׁעָה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים, פָּטוּר, דְּמִסְּפֵקָא לֹא מַפְקִינַן מָמוֹנָא. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כד) עֶבֶד כוּ'. בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי הַמֻּטְבָּל לְשֵׁם עַבְדוּת קָאֵי, דְּכֵיוָן דְּשַׁיָּךְ בְּמִצְוֹת חַיְּבֵיהּ רַחְמָנָא לְתוֹרָא קְטָלָא עִלָּוֵיהּ, דְּהָא מָרֵיהּ דְּתוֹרָא הֲוָה מִחַיַּב נַמִּי עִלָּוֵיהּ קְטָלָא, דְּכֵיוָן דְּלָאו עַבְדּוֹ הוּא אֵינוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם. אֲבָל אַעֶבֶד נָכְרִי וְהוּא הַדִּין שִׁפְחָה לֹא מִחַיַּב תּוֹרָא קְטָלָא עִלָּוַיְהוּ, דַּאֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לָהֶם וְהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל פָּטוּר [כִּדְקָתָנֵי בְהֶדְיָא לְנָכְרִי וְהָרַג בֶּן יִשְׂרָאֵל], וּלְעִנְיַן חִיּוּבָא דִּבְעָלִים הֲוָה לֵיהּ כְּמַאן דְּקָטְלֵיהּ לְתוֹרֵיהּ אוֹ לַחֲמָרֵיהּ, דְּאִי תָּם הוּא מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִיָּה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

ברטנורהשׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְחַכֵּךְ בְּכֹתֶל וְכוּ'. פָּטוּר מִן הַמִּיתָה. וְאִם הָיָה מוּעָד, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מוּעָד לְהִתְחַכֵּךְ בִּכְתָלִים וּלְהַפִּילָם עַל בְּנֵי אָדָם, וְנִתְחַכֵּךְ בְּכֹתֶל לַהֲנָאָתוֹ וְהִפִּילוֹ עַל הָאָדָם וָמֵת, הַשּׁוֹר פָּטוּר מִן הַמִּיתָה, וְהַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִים אֶת הַכֹּפֶר. הַשּׁוֹר פָּטוּר מִן הַמִּיתָה, דִּכְתִיב (שמות כא) הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמַת, כְּמִיתַת הַבְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר, מַה בְּעָלִים אֵין חַיָּבִין אִם הָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ עַד שֶׁיַּהַרְגוּ בְּכַוָּנָה, כָּךְ הַשּׁוֹר אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּהֲרֹג בְּכַוָּנָה. וְהַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִים אֶת הַכֹּפֶר, דִּכְתִיב אִם כֹּפֶר, שֶׁהָיָה יָכוֹל לִכְתֹּב כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו, מַאי אִם כֹּפֶר, לְרַבּוֹת הַהוֹרֵג שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה לְחִיּוּב כֹּפֶר:

עיקר תוספות יום טוב(כז) וְאַף עַל גַּב דְּהִשְׁוָה אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה, לֹא אָתְיָא אֶלָּא הֵיכָא דְּהַפָּרָשָׁה נֶאֶמְרָה בִּלְשׁוֹן זָכָר, וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב, דְּלָא תֵימָא לְשׁוֹן זָכָר דַּוְקָא, אֲבָל הֵיכָא דִּכְתִיב אִישׁ אִצְטְרִיךְ רִבּוּיָא, וְהָכָא אַף עַל גַּב דְּלֹא כְּתִיב אִישׁ אֶלָּא לְשׁוֹן זָכָר הֲוָה יָלְפִינַן מִנְּזָקִין דִּכְתִיב בְּהוּ אִישׁ. תּוֹסָפוֹת. וְשׁוֹר הַיְתוֹמִים, דְּלָא תֵימָא כֵּיוָן דְּלָאו בְּנֵי דֵּעָה נִינְהוּ לֹא מִחַיְּבֵי. וְהָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס, דְּלָא תֵימָא כֵּיוָן דְּאִיכָּא שְׁמִירָה כָּל דְּהוּ וְלֹא נָפִישׁ הֶזֵּקָא, אֵימָא חָס רַחְמָנָא עֲלַיְהוּ. וְהַמִּדְבָּר, אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ בְּעָלִים. וְהֶקְדֵּשׁ, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא פְּסֵדָא לַהֶקְדֵּשׁ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְשׁוֹר הַגֵּר, דְּלָא תֵימָא דְּהֶפְקֵר וְהֶקְדֵּשׁ דַּוְקָא נָגַח וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁ וְהִפְקִיר, אֲבָל אִיפְּכָא דְּלֹא הֲוָה לֵיהּ בְּעָלִים מִשְּׁעַת נְגִיחָה לֹא, לְהָכִי אִצְטְרִיךְ. נִרְאֶה לִי:
(כח) מִדְּקָתָנֵי תַּרְתֵּי מִדְבָּר וָגֵר, דַּהֲוָה לֵיהּ נַמִּי שׁוֹר הֶפְקֵר, הַיְנוּ רֵישָׁא כוּ', אֶלָּא לָאו הָא קָא מַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִפְקִיר. גְּמָרָא:

ברטנורהוְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי. בְּדֶלֶת שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה. וְהַיְנוּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה:
וּמוּעָד פָּטוּר. מִצַּד הַעֲדָאָה שֶׁבּוֹ. אֲבָל צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. וּמְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק כְּתָם. דִּכְתִיב וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ גַּבֵּי מוּעָד, הָא שְׁמָרוֹ כָּל דְּהוּ פָּטוּר מִצַּד הַעֲדָאָה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין לוֹ שְׁמִירָה. לַמּוּעָד אֶלָּא סַכִּין. עַד שֶׁיִּשְׁחֲטֶנּוּ. וְשָׁלֹשׁ מַחֲלֹקוֹת בַּדָּבָר. לְרַבִּי מֵאִיר בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה חַיָּב וּבִמְעֻלָּה פָּטוּר. וּלְרַבִּי יְהוּדָה בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה נַמִּי פָּטוּר מִצַּד הַעֲדָאָה שֶׁבּוֹ, אֲבָל חַיָּב עַל צַד תַּמּוּת שֶׁבּוֹ, עַד שֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ שְׁמִירָה מְעֻלָּה. וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְעֻלָּה נַמִּי חַיָּב. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּמִיהוּ לְכַתְּחִלָּה מִצְוָה לִשְׁחֹט שׁוֹר הַמּוּעָד כְּדֵי לְסַלֵּק הַהֶזֵּק:

עיקר תוספות יום טוב(לא) מְסָרוֹ. עַד שֶׁלֹּא נָגַח. וְלָאו אָרֵישָׁא קָאֵי, אֶלָּא מִלְּתָא אַחֲרִיתָא הִיא. רַשִׁ"י:
(לב) נִכְנְסוּ כוּ'. בִּדְלָא עָבְדֵי שְׁמִירָה כְּלָל קָא מַיְרֵי. וּמִשּׁוּם הָכִי פָּסִיק וְתָנֵי נִכְנְסוּ כוּ'. דְּאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר דִּמְחַיְּבֵי בִּשְׁמִירַת נְזָקָיו כִּבְעָלִים, שֶׁהֲרֵי תָּם לְכֻלֵּי עָלְמָא לֹא סַגִּי לֵיהּ בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְשׁוֹמֵר חִנָּם לֹא אִשְׁתַּעְבֵּד לַבְּעָלִים אֶלָּא לִשְׁמִירָה פְּחוּתָה וְאָז כָּלְתָה שְׁמִירָתוֹ, אִם כֵּן בַּעַל הַשּׁוֹר שֶׁמְּסָרוֹ לְמִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב לְשָׁמְרוֹ שְׁמִירָה מְעֻלָּה אִיהוּ דְּפָשַׁע וּמְשַׁלֵּם. אֶלָּא מַאי נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים, דְּאִי פָּשְׁעוּ בֵּיהּ וְיָצָא וְהִזִּיק מִחַיְּבֵי בִּנְזָקָיו כִּבְעָלִים. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(לג) גְּמָרָא. וּסְבָרָא הוּא, דְּאָטוּ בִּשְׁבִיל שֶׁנַּעֲשָׂה מוּעָד גָּרַע וְיִפָּטֵר אֲפִלּוּ מֵחֲצִי נֶזֶק בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה. וְהוֹאִיל וּצְרִיכִין אָנוּ לוֹמַר צַד תַּמּוּת כוּ'‏ לְחֻמְרָא, הוּא הַדִּין לְקֻלָּא, דְּאֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ וְאֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. וּמִיהוּ לִפְטֹר בְּהוֹדָאָתוֹ לֹא אָמְרִינַן צַד תַּמּוּת כוּ', דְּכֵיוָן דְּאִיַּעַד לָאו קְנָסָא הוּא. תּוֹסָפוֹת:
(לד) סַכִּין. כִּדְתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאַל יַעֲמִיד סֻלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָּשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא בבא קמא ל״ח א: ה׳-י״ב

תַּנְיָא נַמֵּי הָכִי שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל נָכְרִי פָּטוּר. שׁוֹר שֶׁל נָכְרִי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג') עָמַד וַיְמוֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וְאוֹמֵר (דברים לג) הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן מָאי וְאוֹמֵר וְכִי תֵימָא הָאי עָמַד וַיְמוֹדֶד אֶרֶץ מִבָּעִי לְכִדְרַב מָתְנָא וְכִדְרַב יוֹסֵף תָּא שְׁמַע הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן מִפָּארָן הוֹפִיעַ מָמוֹנָם לְיִשְׂרָאֵל. מָאי דְּרַב מַתְנָא דְּאָמַר רַב מַתְנָא עָמַד וַיְמוֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם מַה רָאָה רָאָה שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי נֹחַ וְלֹא קִיְּימוּם עָמַד וְהֶגְלָה אוֹתָם מֵעַל אַדְמָתָם. וּמָאי מַשְׁמַע דְהָאי וַיַּתֵּר לִישְׁנָא דְאַגְלוּיֵי הוּא כְּתִיב הָכָא וַיַּתֵּר גּוֹיִם וּכְתִיב הָתָם (ויקרא יא) לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ וּמְתַרְגְּמִינָן לְקַפָּצָא בְהוֹן עַל אַרְעָא מָאי דְּרַב יוֹסֵף דְּאָמַר רַב יוֹסֵף עָמַד וַיְמוֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם מַה רָאָה רָאָה שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי נֹחַ וְלֹא קִיְּימוּ עָמַד וְהִתִּירָן לָהֶם אִיתְגוּרֵי אִתְגוּר אִם כֵּן מָצִינוּ חוֹטֵא נִשְׂכָּר. אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ מְקַיְּימִין אוֹתָן אֵין מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶן שָׂכָר. וְלֹא וְהָתַּנְיָא רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְנַיִן שֶׁאֲפִלּוּ גוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יח) אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִם וְיִשְׂרָאֵל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אָדָם הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִלּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל אַמְרֵי אֵין מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶן שָׂכָר כִּמְצוּוֶּה וְעוֹשֶׂה אֶלָּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְצוּוֶּה וְעוֹשֶׂה דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא גָּדוֹל הַמְצוּוֶּה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצוּוֶּה וְעוֹשֶׂה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא שנינו במשנה: שור של ישראל שנגח שור של גוי — פטור ושור של גוי שנגח שור של ישראל — חייב נזק שלם. אמרי [אומרים]: ממה נפשך, כלומר, בכל דרך שתרצה קשה הלכה זו, שכן אי [אם] האמור בתורה "רעהו" הוא דוקא [מדוייק] ודין זה אינו אלא ב"רעהו" מישראל, אם כן שור של גוי כי נגח [כאשר נוגח] שור של ישראל נמי ליפטר [גם כן שייפטר], ואי [ואם] "רעהו" לאו דוקא [אינו מדוייק], אם כן אפילו של ישראל כי נגח [כאשר נוגח] של גוי נחייב [יתחייב]!
ומסבירים: כך יש להבין, וכי תימא [ואם תאמר]: האי [פסוק זה] "עמד וימדד ארץ" מבעיא ליה [צריך לו] ללמוד ממנו ענין אחר, כדרך שלמד ממנו רב מתנה וכדרך שלמד ממנו רב יוסף כל אחד לשיטתו, על כן תא שמע [בוא ושמע] ראיה אחרת: "הופיע מהר פארן", לומר: מפארן הופיע ממונן לישראל. כיון שהזכרנו את הדבר מביאים: מאי [מה היא] אותה דרשה של רב מתנה? שאמר רב מתנה "עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים "כוונתו: מה ראה — ראה שבע מצו‍ת שנצטוו עליהן בני נח ולא קיימום, עמד והגלה אותם מעל אדמתם, שגולים גויים ממקומם מפני חטאיהם.
ומאי [ומה, כיצד] משמע שהאי [ביטוי זה] "ויתר" לישנא דאגלויי [לשון הגלייה] הוא? — כתיב הכא [נאמר כאן] "ויתר גוים", וכתיב התם [ונאמר שם] "לנתר בהן על הארץ" (ויקרא יא, כא), ומתרגם תרגום של פסוק זה: לקפצא בהון על ארעא [לקפץ בהן על הארץ], משמע ש"נתר" הוא לשון עקירה ממקום למקום.
מאי [מה היא] אותה דרשה של רב יוסף? שאמר רב יוסף: "עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים "מה ראה — ראה שבע מצו‍ת שקיבלו עליהם בני נח ולא קיימום, עמד והתירן להם.
ותוהים: וכי איתגורי אתגר [הרוויחו] בדבר, שמפני שחטאו הותר להם? אם כן, מצינו [מצאנו] חוטא נשכר! אמר מר בריה [בנו] של רבנא: אין הכוונה שהתיר להם במובן זה שאין עבירה בדבר, אלא לומר שאפילו הם מקיימין אותן — אין הם מקבלין עליהן שכר.
ושואלים: ולא? והתניא [והרי שנינו בברייתא], ר' מאיר אומר: מנין שאפילו גוי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול — תלמוד לומר: "אשר יעשה אתם האדם וחי בהם" (ויקרא יח, ה), והוא מדייק מן הלשון: "אשר יעשו אותם כהנים ולוים וישראלים" — לא נאמר בכתוב, אלא "האדם" לאמור המין האנושי בכלל, הא [הרי] למדת מכאן שאפילו גוי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול!
אמרי [אומרים] בתשובה לדבר זה: כוונת רב יוסף היתה שאין מקבלים עליהן שכר כמי שמצווה ועושה, אלא כמי שאינו מצווה ועושה. שהרי אמר ר' חנינא: גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ובכל זאת עושה, וזהו מעמדם של הגויים.

זוהר ספר הזהר, וירא י״ח

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הֲווּ קַיְּמֵי יוֹמָא חַד וְעָסְקֵי בְּהַאי קְרָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב (דברים ח') אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסָר כֹּל בָּהּ, הַאי בָּהּ בָּהּ תְּרֵי זִמְנֵי אַמַּאי אֶלָּא הָא אִתְמָר דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּלִיג כָּל עַמִּין וְאַרְעָאן לִמְמַנָּן שְׁלִיחָן וְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא שַׁלִּיט בָּהּ מַלְאָכָא וְלָא מְמַנָּא אָחֳרָא אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי בְּגִין כָּךְ אָעִיל לְעַמָּא דְּלָא שַׁלִּיט בְּהוּ אָחֳרָא לְאַרְעָא דְּלָא שַׁלִּיט בָּהּ אָחֳרָא, תָּא חֲזֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב מְזוֹנָא תַּמָּן בְּקַדְּמִיתָא וּלְבָתַר לְכָל עָלְמָא, כָּל שְׁאָר עַמִּין עכו''ם בְּמִסְכֵּנוּת וְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לָאו הָכִי אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִתְּזָן בְּקַדְּמִיתָא וּלְבָתַר כָּל עָלְמָא, וּבְגִין כָּךְ אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם אֶלָּא בַּעֲתִירוּ בְּסִפּוּקָא דְּכֹלָּא תֹּאכַל בָּהּ וְלָא בַּאֲתַר אָחֳרָא, בָּהּ בִּקְדִישׁוּ דְּאַרְעָא בָּהּ שַׁרְיָא מְהֵימָנוּתָא עִלָּאָה בָּהּ שַׁרְיָא בִּרְכָתָא דִּלְעֵילָא וְלָא בַּאֲתַר אָחֳרָא, תָּא חֲזֵי כְּתִיב כְּגַן יְיָ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הָכָא לָא אִתְיַדַּע גַּן יְיָ אִי הוּא אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִי אִיהוּ אֶרֶץ סְדוֹם וְאִי אִיהוּ גַּן יְיָ דְּאִקְּרֵי גַּן עֵדֶן אֶלָּא כְּגַן יְיָ דְּאִית בֵּיהּ סִפּוּקָא וְעִדּוּנָא דְּכֹלָּא הָכִי נַמֵּי הַוָּה סְדוֹם וְהָכִי נַמִּי מִצְרַיִם, מַה גַּן יְיָ לָא אִצְטְרִיךְ בַּר נַשׁ לְאַשְׁקָאָה לֵיהּ אוֹף מִצְרַיִם לָא אִצְטְרִיךְ אָחֳרָא לְאַשְׁקָאָה לֵיהּ בְּגִין דְּנִילוּס אִיהוּ אַסִיק וְאַשְׁקֵי לְכָל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם, תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב (זכריה י''ד) וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלַםִ וְגוֹ', דָּא הוּא עוֹנָשָׁא דִּלְהוֹן דְּאִתְמַנַּע מִנְּהוֹן מִטְרָא מַה כְּתִיב וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלָא בָאָה וְגוֹ' חָמֵי דְּלָא כְּתִיב וְלָא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגֶּשֶׁם בְּגִין דְּלָא נָחִית מִטְרָא לְמִצְרַיִם וְלָא אִצְטָרְכָן לֵיהּ אֶלָּא עוֹנָשָׁא דִּלְהוֹן מַה הוּא דִּכְתִיב (שם) וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגּוֹף ה' אֶת כָּל הַגּוֹיִים וְגוֹ' בְּגִין דְּמִצְרַיִם לָא צְרִיכִין לְמִטְרָא, אוֹף סְדוֹם מַה כְּתִיב בֵּיהּ כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה כָּל עִדּוּנִין דְּעָלְמָא הֲווּ בָּהּ וְעַל דָּא לָא בָּעָאן דִּבְנֵי נְשָׁא אָחֳרָנִין יִתְעַדְּנוּן בָּהּ, רַבִּי חִיָּא אָמַר אִנּוּן הֲווּ חַיָּבִין מִגַּרְמַיְהוּ וּמָמוֹנְהוֹן דְּכָל בַּר נַשׁ דְּאִיהוּ צָר עֵינָא לְגַבֵּי מַסְכְּנָא יָאוּת הוּא דְּלָא יִתְקַיֵּם בְּעָלְמָא וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ חַיִּים לְעָלְמָא דְּאָתִי: וְכָל מַאן דְּאִיהוּ וַתְּרָן לְגַבֵּי מַסְכְּנָא יָאוּת הוּא דְּיִתְקַיֵּם בְּעָלְמָא וְיִתְקַיֵּם עָלְמָא בְּגִנֵּיהּ וְאִית לֵיהּ חַיִּים וְאוּרְכָא דְּחַיֵּי לְעָלְמָא דְּאָתִי:

תרגום הזוהררַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי יוֹם אֶחָד הָיוּ עוֹמְדִים וְעוֹסְקִים בַּכָּתוּב הַזֶּה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב, (דברים ח') אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. לֹא תֶחֱסַר כֹּל בָּהּ, אֵלּוּ בָּהּ בָּהּ, שְׁתֵּי פְּעָמִים לָמָּה לִי. אֶלָּא כְּבָר אָמְרוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִלֵּק אֶת הָעַמִּים וְהָאֲרָצוֹת לִמְמוּנִים שְׁלִיחִים, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵין מַלְאָךְ שׁוֹלֵט בָּהּ וְלֹא מְמוּנֶה אַחֵר, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ, וּמִשּׁוּם זֶה, הֵבִיא אֶת הָעָם, שֶׁאֵין אַחֵר שׁוֹלֵט עָלָיו חוּץ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶל הָאָרֶץ, שֶׁאֵין אַחֵר שׁוֹלֵט עָלֶיהָ חוּץ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בֹּא וּרְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן תְּחִלָּה מְזוֹנוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ לְכָל הָעוֹלָם. וְנִמְצָאִים כָּל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְקַבְּלִים בְּמִסְכֵּנוּת, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כָּךְ, אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִזּוֹן מִתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הָעוֹלָם נִזּוֹנִים מִשִּׁירַיִם. וּמִשּׁוּם זֶה, כָּתוּב, אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְּמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, אֶלָּא בַּעֲשִׁירוּת, בְּכָל הַמִּלּוּא. תֹּאכַל בָּהּ, וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר. בָּהּ, יוֹרֶה בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ, בָּהּ שׁוֹרֶה אֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה, בָּהּ שׁוֹרֶה בְּרָכָה הָעֶלְיוֹנָה, וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל כֵּן כָּתוּב בְּהַמִּקְרָא שְׁנֵי פְּעָמִים בָּהּ, לְרַמֵּז עַל כָּל הַנִּזְכָּר. בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב, כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צוֹעַר, עַד כָּאן עוֹד לֹא נוֹדָע מֵהַכָּתוּב, אִם אֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא כְּגַן ה', וְאִם אֶרֶץ סְדוֹם הוּא כְּגַן ה', וְאִם גַּן ה', הוּא הַגָּן הַנִּקְרָא גַּן עֵדֶן. אֶלָּא הַפֵּרוּשׁ הוּא, כְּגַן ה', שֶׁהוּא גַּן עֵדֶן, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִלּוּא וְעִדּוּן לַכֹּל, כֵּן הָיָה סְדוֹם וְכֵן הָיָה מִצְרַיִם. מַה גַּן ה', אֵין אָדָם צָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתוֹ כֵּן מִצְרַיִם, אֵין אַחֵר צָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁנְּהַר נִילוּס עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אֶת כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלַםִ וְגוֹ', זֶה הוּא הָעוֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּמְנָע מֵהֶם הַגֶּשֶׁם. וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְגוֹ', רְאֵה, שֶׁלֹּא כָּתוּב כָּאן, וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם, כִּי לֹא יֵרֶד גֶּשֶׁם בְּמִצְרַיִם וְאֵינָם צְרִיכִים לוֹ. אֶלָּא עוֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶם מַה הוּא, הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגּוֹף ה' אֶת הַגּוֹיִם וְגוֹ'. שֶׁהוּא מִשּׁוּם שֶׁהַמִּצְרִים אֵינָם צְרִיכִים גֶּשֶׁם. אַף סְדוֹם הָיָה כְּגַן ה', מַה כָּתוּב בָּהֶם, כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה, דְּהַיְנוּ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם הָיוּ בָּהּ. וְעַל כֵּן לֹא רָצוּ, שֶׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים יִתְעַדְּנוּ בָּהּ. וְלֹא קִבְּלוּ אוֹרְחִים. רַבִּי חִיָּא אָמַר, הֵם, אַנְשֵׁי סְדוֹם, הָיוּ רְשָׁעִים עַצְמָם וּמֵרְכוּשָׁם, וְלֹא מִסִּבַּת אַרְצָם הַטּוֹבָה, כִּי לֹא רָצוּ לִתֵּן צְדָקָה. כִּי כָּל אָדָם, שֶׁהוּא צָר עַיִן כְּלַפֵּי עָנִי, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ חַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא. וְכָל מִי שֶׁהוּא טוֹב לֵב לַעָנִי, רָאוּי לוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, וְהָעוֹלָם יִתְקַיֵּם בִּזְכוּתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ חַיִּים, וַאֲרִיכוּת יָמִים לָעוֹלָם הַבָּא.

הלכה פסוקה חושן משפט רכ״ז: א׳-ד׳

א. אָסוּר לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵירוֹ בֵּין בְמִקְחוֹ בֵּין בְּמִמְכָּרוֹ וְאֵיזֶה מֵהֶם שֶׁאִינָה בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר עוֹבֵר בְּלָאו:

ב. כַּמָּה תִּהְיֶה הָאוֹנָאָה וְיִהְיֶה חַיָּיב לְהָשִׁיב שְׁתוּת בְּשָׁוֶה כֵּיצַד הֲרֵי שֶׁמָּכַר שָׁוֶה שֵׁשׁ בְּחָמֵשׁ אוֹ שָׁוֶה שֶׁבַע בְּשֵׁשׁ אוֹ שָׁוֶה חָמֵשׁ בְּשֵׁשׁ אוֹ שָׁוֶה שֵׁשׁ בְּשֶׁבַע הֲרֵי זוּ אוֹנָאָה וְנִקְנֶה הַמֶּקַח וְחַיָּיב הַמְאַנֶּה לְשַׁלֵם הָאוֹנָאָה וּלְהַחֲזִירָהּ כּוּלָהּ לַמִתְאַנֶּה:

ג. הָיְתָה הָאוֹנָאָה פָּחוּת מִזֶה בְּכָל שֶׁהוּא כְּגוֹן שֶׁמָּכַר שָׁוֶה שִׁבְעִים בְּשִׁשִּׁים וּפְרוּטָה אֵינוֹ חַיָּיב לְהַחֲזִיר כְּלוּם שֶׁכָּל פָּחוֹת מִשְּׁתוּת דֶרֶךְ הַכֹּל לִמְחוֹל בּוֹ:

ד. הָיְתָה הָאוֹנָאָה יְתֵירָה עַל הַשְׁתוּת כָּל שֶׁהוּא כְּגוֹן שֶׁמָכַר שָׁוֶה שִׁשִּׁים בַּחֲמִשִׁים פָּחוּת פְּרוּטָה בָּטֵל הַמֶקַח וְהַמִתְאַנֶּה יָכוֹל לְהַחֲזִיר הַחֵפֶץ וְלֹא יִקְנֶה כְּלָל אָבָל הַמְאַנֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר אִם רָצָה זֶה וְקִבֵּל:

מוסר

ספר חרדים דף ס"ז ע"ב

יִהְיוּ כָּל דְבָרֶיךָ כָּבוֹד גָדוֹל וּפִיוּס לַבּוֹרֵא וְגַם לִבְרוּאָיו מִיִרְאָתוֹ לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים לָרָעִים וְלַטּוֹבִים בְּלֵב נָקִי וּבַר וְשָׁפֵל וְסַבְלָן בַּכָּתֵף תִּשָּׂא תְּדַמֶּה כִּי אַתָּה מִן הַפּוֹעֲלִים אֲשֶׁר בַּכָּתֵף יִשְּׂאוּ וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה כְּשׁוֹר לְעוֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשּׂוֹי הֳוֵי מַמְתִּין הַסֶּבֶל לְעֵת בּוֹאוֹ פִּתְאוֹם וְלֹא תְבַעֵט כִּי יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ חִידּוּשׁ. תְּדַמֶּה כִּי כְּסוּת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ חוֹפֵף עָלֶיךָ תַּעֲטֶה בוֹ כַּשַּׂלְמָה וּלְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּדְבְּקֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. תִּדַמֶּה לְכַסּוֹתוֹ בְּשַׂלְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְהִזָהֵר פֶּן תְּלַכְלֵךְ בֶּגֶד הַמֶּלֶךְ בְּחַטָאוֹת פֶן יָסִיר בִּגְדוֹ מֵעָלֶיךָ וְתִהְיֶה עֵרוֹם מִמֶּנוּ וְאַל תִּקְרַע בְּגָדֶיךָ בַּחֲמָתְךָ דַהֲוֵי כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הוֹאִיל וְהָאָדָם חוֹמֶר אֵינוֹ רוֹאֶה בְּעֵינָיו בְמוּשְׂכָּלוֹת אֶלָא בְמוּרְגָשׁ הֵעִידוֹ הַבּוֹרֵא בִשְׁתֵּי אוֹתוֹת עָלָיו אַחַת בִּבְשָׂרוֹ בְּרִית קדֶשׁ וְאַחַת תְּפִילִין וּבְשַׁבָּת הַשַׁבָּת אוֹת הִיא וְרָאוּי שֶׁלֹא יַחְסְרוּ אֵלוּ שְׁתֵּי אוֹתוֹת לְאוֹתוֹת עֲבוֹתוֹת אַהֲבָה. כְּשֵׁם שֶׁהַכַּעַס אָסוּר כַּךְ הָעִצָבוֹן מִן הֶאָבָק שֶׁכָּל עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ אָבָק כִּדְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָבָק רִבִּית אָבָק לָשׁוֹן הָרָע וְהִלֵל הַזָּקֵן כְּשֶׁהָלַךְ אָדָם אֶחָד לְנַסּוֹתוֹ אִם יִכְעוֹס לֹא כָעַס וְלֹא נִתְעַצֵב אֶלָא רָאוּי לְאָדָם לִקַּח בְּנַחַת כָּל אֲשֶׁר יָבֹא עָלָיו לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִשְׁמַע לִשְׁתּוֹק וְלוֹמַר גַם זוּ לְטוֹבָה בְּשִׂמְחָה. הַדְּבָרִים בְּטֵלִים בִּבְרִית הַלָשׁוֹן כְּזֶרַע לְבַטָּלָה בִּבְרִית הַמָּעוֹר דָמֵי וְעַל דָּא כְּתִיב הוֹגַעְתֶּם אֶת ה' בְּדִבְרֵיכֶם שֶׁפִּירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי סוֹבֵל הָעוֹלָם וְאֵינִי יָגֵעַ וּבִדְבָרִים בְּטֵלִים אֲנִי יָּגֵעַ וְלָמָה יִהְיֶה אָדָם עַז פָּנִים וְיְיָגֵּעַ בּוֹרְאוֹ חָלִילָה לָכֵן אַל יוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו לְבַטָלָה אֶלָא תוֹרָה אוֹ עֲבוֹדָה אוֹ הוֹדָאָה אוֹ שָׁלוֹם. מִי שֶׁאָבַד לוֹ פֶּרַח הַיִתָּכֵן שֶׁבְּעִצְבוֹנוֹ וְכַעְסוֹ יְשַׁבֵּר כְּלִי שֶׁשָּׁוֶה אֶלֶף פְּרָחִים לֹא יַעֲלֶה עַל דַעְתְּךָ וְאַתָּה בֶּן אָדָם יָדַעְתָּ כִּי נִשְׁמָתָךְ מוֹשַׁב אֱלֹהִים וּבְכַעֲסָךְ וְעִצְבוֹנָךְ יִסְתַּלֵּק וְאֵיךְ תֵּעָצֵב עַל חַיֵי שָׁעָה וּתְאַבֵּד חַיֵי עוֹלָם לָכֵן סְבוֹל בְּשִׂמְחָה כְּהִלֵל כָּל הַבָּא עָלֶיךָ וְלֹא תַעֲזוֹב אֶת מַלְכְּךָ וִיהִי זֹאת נֶחֱמָתָךְ כִּי בוֹ תִדְבָּק וְהוּא יָאֵר פָּנָיו אֵלֶיךָ וְאַתָּה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ:

תורה בראשית י״ח: ט״ז-כ״א