פרשת וירא יום חמישי

וירא · חמישי

תורה בראשית י״ח: כ״ב-כ״ו

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
יח (כב) וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יהוה׃וְאִתְפְּנִיאוּ מִתַּמָּן גֻּבְרַיָּא וַאֲזָלוּ לִסְדוֹם וְאַבְרָהָם עַד כְּעַן מְשַׁמֵּשׁ בִּצְלוֹ קֳדָם יהוה:(כג) וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃וּקְרֵב אַבְרָהָם וַאֲמָר הֲבִרְגַז תְּשֵׁיצֵי זַכָּאָה עִם חַיָּבָא:(כד) אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃מָאִים אִית חַמְשִׁין זַכָּאִין בְּגוֹ קַרְתָּא הֲבִרְגַז תְּשֵׁיצֵי וְלָא תִשְׁבּוֹק לְאַתְרָא בְּדִיל חַמְשִׁין זַכָּאִין דִּי בְגַוַּהּ:(כה) חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃קוּשְׁטָא אִנּוּן דִּינָךְ מִלְּמֶעְבַּד כְּפִתְגָּמָא הָדֵין לְקַטָּלָא זַכָּאָה עִם חַיָּבָא וִיהֵי זַכָּאָה כְּחַיָּבָא קוּשְׁטָא אִנּוּן דִּינָךְ דְּדָיִן (נ"י הֲדַיַן) כָּל אַרְעָא לָא (נ"י בְּרַם) יַעְבֵּד דִּינָא:(כו) וַיֹּ֣אמֶר יהוה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכׇל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃וַאֲמַר יהוה אִם אַשְׁכַּח בִּסְדוֹם חַמְשִׁין זַכָּאִין בְּגוֹ קַרְתָּא וְאֶשְׁבּוֹק לְכָל אַתְרָא בְּדִילְהוֹן:
רש״יוַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙. מִמָּקוֹם שֶׁאַבְרָהָם לִוָּם שָׁם:
ואברהם עודנו עומד לפני ה'. וַהֲלֹא לֹא הָלַךְ לַעֲמֹד לְפָנָיו, אֶלָּא הַקָּבָּ"ה בָּא אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, וְהָיָה לוֹ לִכְתֹּב "וַה' עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד עַל אַבְרָהָם"? אֶלָּא תִּקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה (אֲשֶׁר הֲפָכוּהוּ רַזִ"לִ לִכְתֹּב כֵּן) (בראשית רבה):
וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם. מָצִינוּ הַגָּשָׁה לַמִּלְחָמָה, וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְגוֹ' (שמואל ב י'), וְהַגָּשָׁה לְפִיוּס וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וְהַגָּשָׁה לִתְפִלָּה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מלכים א י"ח), וּלְכָל אֵלֶּה נִכְנַס אַבְרָהָם לְדַבֵּר קָשׁוֹת וּלְפִיּוּס וְלִתְפִלָּה:
הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה. הֲגַם תִּסְפֶּה. וּלְתַרְגּוּם שֶׁל אֻנְקְלוֹס, שֶׁתִּרְגְּמוֹ לְשׁוֹן רֹגֶז, כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, הַאַף יַשִּׂיאֲךָ שֶׁתִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע:
אולי יש חמשים צדיקים. עֲשָׂרָה צַדִּיקִים לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ, כִּי ה' מְקוֹמוֹת יֵשׁ. וְאִם תֹּאמַר: לֹא יַצִּילוּ הַצַּדִּיקִים אֶת הָרְשָׁעִים, לָמָּה תָּמִית הַצַּדִּיקִים?
חלילה לך. חֻלִּין הוּא לְךָ, יֹאמְרוּ כָךְ הוּא אֻמָּנוּתוֹ, שׁוֹטֵף הַכֹּל, צֵדִּיקִים וּרְשָׁעִים, כָּךְ עָשִׂיתָ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפַּלָּגָה:
כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה. לֹא הוּא וְלֹא כַּיּוֹצֵא בוֹ:
חלילה לך. לָעוֹלָם הַבָּא:
השופט כל הארץ. נָקוּד בַּחֲטַף פַּתָּח ה"א שֶׁל הֲשׁוֹפֵט, לְשׁוֹן תְּמִיהָ, וְכִי מִי שֶׁהוּא שׁוֹפֵט לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפַּט אֱמֶת:
אם אמצא בסדם וגו' לכל המקום. לְכָל הַכְּרַכִּים; וּלְפִי שֶׁסְּדוֹם הָיְתָה מֶטְרוֹפּוֹלִין וַחֲשׁוּבָה מִכֻּלָּם, תָּלָה בָהּ הַכָּתוּב:

נביאים מלכים ב ד׳: כ״ב-כ״ו

ד (כב) וַתִּקְרָא֮ אֶל־אִישָׁהּ֒ וַתֹּ֗אמֶר שִׁלְחָ֨ה נָ֥א לִי֙ אֶחָ֣ד מִן־הַנְּעָרִ֔ים וְאַחַ֖ת הָאֲתֹנ֑וֹת וְאָר֛וּצָה עַד־אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים וְאָשֽׁוּבָה׃וּקְרַת לְבַעֲלָהּ וַאֲמַרַת שַׁדַר כְּעַן לִי חַד מִן עוּלֵימַיָא וַחֲדָא מִן אָתְנַיָא וְאִתְמְטֵי לְוַת נְבִיָא דַייָ וְאָתוּב:(כג) וַיֹּ֗אמֶר מַ֠דּ֠וּעַ (אתי)[אַ֣תְּ](הלכתי)[הֹלֶ֤כֶת] אֵלָיו֙ הַיּ֔וֹם לֹא־חֹ֖דֶשׁ וְלֹ֣א שַׁבָּ֑ת וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃וַאֲמַר מָא דֵין אַתְּ אֲזַלְתָּ לְוָתֵיהּ יוֹמָא דֵין לָא יְרַח וְלָא שַׁבְּתָּא וַאֲמַרַת שְׁלָם:(כד) וַֽתַּחֲבֹשׁ֙ הָאָת֔וֹן וַתֹּ֥אמֶר אֶֽל־נַעֲרָ֖הּ נְהַ֣ג וָלֵ֑ךְ אַל־תַּעֲצׇר־לִ֣י לִרְכֹּ֔ב כִּ֖י אִם־אָמַ֥רְתִּי לָֽךְ׃וְזָרֵיזַת אֲתָנָא וַאֲמַרַת לְעוּלֵמָהָא דְבַר וֶאֱזֵיל לָא תִדְחוֹק עֲלַי לְמִרְכַּב אֱלָהֵין כַּד אֵמַר לָךְ:(כה) וַתֵּ֗לֶךְ וַתָּבֹ֛א אֶל־אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶל־הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וַ֠יְהִ֠י כִּרְא֨וֹת אִישׁ־הָאֱלֹהִ֤ים אֹתָהּ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־גֵּיחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ הִנֵּ֖ה הַשּׁוּנַמִּ֥ית הַלָּֽז׃וַאֲזַלַת וַאֲתַת לְוַת נְבִיָא דַייָ לְטוּר כַּרְמְלָא וַהֲוָה כַּד חֲזָא נְבִיָא דַייָ יָתָהּ מְקֳבֵיל וַאֲמַר לְגֵיחֲזִי עוּלֵימֵיהּ הָא שׁוּנַמִית דֵיכִי:(כו) עַתָּה֮ רֽוּץ־נָ֣א לִקְרָאתָהּ֒ וֶאֱמׇר־לָ֗הּ הֲשָׁל֥וֹם לָ֛ךְ הֲשָׁל֥וֹם לְאִישֵׁ֖ךְ הֲשָׁל֣וֹם לַיָּ֑לֶד וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃כְּעַן רְהוּט כְּעַן לָקֳדָמוּתָהּ וַאֲמַר לָהּ הַשְׁלָם לִיךְ הַשְׁלָם לְבַעֲלִיךְ הַשְׁלָם לְרַבְיָא וַאֲמַרַת שְׁלָם:
רש״ינְהַ֣ג וָלֵ֑ךְ. מַהֵר.
אַל תַּעֲצׇר לִ֣י. אַל תְּעַכֵּב עַל יָדִי אֶת הָרְכִיבָה.
וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃וַאֲמַר. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, שֶׁהֲרֵי הָיָה לוֹ לִכְתֹּב, וַיִּשְׁאַל לָהּ וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם.

כתובים משלי ד׳: י׳-י״ד

ד (י) שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי וְקַ֣ח אֲמָרָ֑י וְיִרְבּ֥וּ לְ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃שְׁמַע בְּרִי וְקַבֵּל מִנִי וְנִסְגְיוּן שְׁנַיָא דְחַיָךְ:(יא) בְּדֶ֣רֶךְ חׇ֭כְמָה הֹרֵיתִ֑יךָ הִ֝דְרַכְתִּ֗יךָ בְּמַעְגְּלֵי־יֹֽשֶׁר׃אָרְחֲתָא דְחָכְמְתָא אֲלֵפְתָּךְ וְהַלֵכְתָּךְ בִּשְׁבִילֵי תְרִיצֵי:(יב) בְּֽ֭לֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַ֣ר צַעֲדֶ֑ךָ וְאִם־תָּ֝ר֗וּץ לֹ֣א תִכָּשֵֽׁל׃כַּד תֵּיזֵל לָא תִתְּעוּק אָרְחָךְ וְאִין תִּרְהַט לָא תִתְקָל:(יג) הַחֲזֵ֣ק בַּמּוּסָ֣ר אַל־תֶּ֑רֶף נִ֝צְּרֶ֗הָ כִּי־הִ֥יא חַיֶּֽיךָ׃תִּתְחֲזַק בְּמַרְדוּתָא וְלָא תִרְפֵּא נְטַרְיָה מְטוּל דְהִיא חַיָךְ:(יד) בְּאֹ֣רַח רְ֭שָׁעִים אַל־תָּבֹ֑א וְאַל־תְּ֝אַשֵּׁ֗ר בְּדֶ֣רֶךְ רָעִֽים׃בְּאָרְחָא דְרַשִׁיעֵי לָא תֵיזֵל וְלָא תִטַן בְּאָרְחָא דְבִישִׁין:
רש״יבְּֽ֭לֶכְתְּךָ לֹא יֵצַ֣ר צַעֲדֶ֑ךָ. מִי שֶׁאֵינוֹ מַרְחִיק רַגְלָיו, קָרוֹב לִיפּוֹל:
הַחֲזֵ֣ק בַּמּוּסָ֣ר אַל תֶּ֑רֶף. אֱחוֹז בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ ״וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ״ (בראשית כא: יח), ״וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ״ (שמות ד: ד):
בְּאֹ֣רַח רְ֭שָׁעִים אַל תָּבֹ֑א וְאַל תְּ֝אַשֵּׁ֗ר. וְאַל תִּדְרֹךְ, כְּמוֹ ״בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי״ (איוב כג: יא), וְכֵן ״וְנָבוֹן יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ״ (משלי יד: טו):

משנה משנה זבחים ד׳

א. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, שֶׁאִם נְתָנָן מַתָּנָה אַחַת, כִּפֵּר. וּבְחַטָּאת, שְׁתֵּי מַתָּנוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף חַטָּאת שֶׁנְּתָנָהּ מַתָּנָה אַחַת, כִּפֵּר. לְפִיכָךְ, אִם נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה כְתִקְנָהּ וְאֶת הַשְּׁנִיָּה חוּץ לִזְמַנָּהּ, כִּפֵּר. נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְאֶת הַשְּׁנִיָּה חוּץ לִמְקוֹמָהּ, פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת:
ברטנורהבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כָּל הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. יֵשׁ מֵהֶן שֶׁטְּעוּנִין אַרְבַּע מַתָּנוֹת. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁטְּעוּנִין שְׁתַּיִם שֶׁהֵם אַרְבַּע. וְיֵשׁ שֶׁטְּעוּנִים מַתָּנָה אַחַת, כְּדִתְנַן בְּאִידָךְ פִּרְקִין. וְהַשְׁתָּא קָאָמַר דְּכֻלָּן שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא מַתָּנָה אַחַת בְּדִיעֲבַד כִּפֵּר, דִּכְתִיב (דברים יב) וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ, שְׁפִיכָה אַחַת מַשְׁמַע, מִדְּלֹא כְתִיב סָבִיב דְּמַשְׁמַע שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע:
וּבְחַטָּאת שְׁתֵּי מַתָּנוֹת. שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת נֶאֶמְרוּ בַּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת בְּוַיִּקְרָא, אַחַת בִּשְׂעִיר נָשִׂיא, וּשְׁתַּיִם בְּחַטַּאת יָחִיד, אַחַת בְּכִבְשָׂה וְאַחַת בִּשְׂעִירָה. בִּשְׁתַּיִם כְּתִיב עַל קַרְנֹת חָסֵר, וְהָאַחַת מָלֵא. וּבֵית שַׁמַּאי יֶשׁ לָהֶן יֵשׁ אֵם לְמִקְרָא, הֲרֵי כָּאן שִׁשָּׁה, וְאֵין בַּמִּזְבֵּחַ אֶלָּא אַרְבַּע, וְהַשְּׁתַּיִם יְתֵרוֹת לֹא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא שֶׁשְּׁנָאָן הַכָּתוּב לְעַכֵּב. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי אַהֲנֵי מִקְרָא דְּמַשְׁמַע שֵׁשׁ, וְאַהֲנֵי מַסֹּרֶת דְּמַשְׁמַע אַרְבַּע, הִלְכָּךְ טְפֵי חָדָא אַמַּסֹּרֶת וּבְצַר חָדָא מִמִּקְרָא וְהָווּ לְהוּ חָמֵשׁ, אַרְבַּע לְמִצְוָה וְחַד לְעַכֵּב, וְאִם נָתַן מַתָּנָה אַחַת כִּפֵּר:
לְפִיכָךְ. חַטָּאת וְכָל הַזְּבָחִים לְבֵית הִלֵּל, וּלְבֵית שַׁמַּאי שְׁאָר הַזְּבָחִים חוּץ מֵחַטָּאת, נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה כְתִקְּנָה וְאֶת הַשְּׁנִיָּה בְּמַחֲשֶׁבֶת אֲכִילַת בָּשָׂר חוּץ לִזְמַנָּהּ, כִּפֵּר, וְכָשֵׁר הַקָּרְבָּן לִקָּרֵב עַל יְדֵי מַתָּנָה רִאשׁוֹנָה, דְּאֵין הַשְּׁנִיָּה מַתֶּרֶת הַבָּשָׂר, שֶׁהֲרֵי הֻתַּר עַל יְדֵי מַתָּנָה רִאשׁוֹנָה, הִלְכָּךְ אֵינָהּ מְפַגֶּלֶת:
נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה חוּץ לִזְמַנָּהּ כוּ'‏ פִּגּוּל וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. שֶׁאֵין מַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִמְקוֹמוֹ דִּשְׁנִיָּה מוֹצִיאָתוֹ מִידֵי פִגּוּל, שֶׁהֲרֵי הֻקְבַּע בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁקָּרְבוּ כָּל מַתִּירָיו:
ב. כָּל הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, שֶׁאִם חִסַּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת, לֹא כִפֵּר. לְפִיכָךְ, אִם נָתַן כֻּלָּן כְּתִקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְתִקְנָהּ, פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָרֵת:
ברטנורהאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל הַמַּתָּנוֹת לֹא כִפֵּר. דִּבְפַר הֶעְלֵם דָּבָר כְּתִיב (ויקרא ד) וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת כֵּן יַעֲשֶׂה לוֹ, וּמִקְרָא שֶׁאֵין צָרִיךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי כָּל עֲבוֹדוֹתָיו נִתְפָּרְשׁוּ בוֹ, אֶלָּא לִכְפֹּל בְּאַזְהָרַת הַזָּאוֹת שֶׁבּוֹ הוּא דְאָתָא. וְהָכִי מַשְׁמַע, וְעָשָׂה לוֹ כַאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְךָ עֲשִׂיּוֹתָיו, וְשָׁנָה עֲלֵיהֶם לְעַכֵּב שֶׁאִם חִסַּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת לֹא כִפֵּר:
פָּסוּל. שֶׁלֹּא הֻתַּר בָּרִאשׁוֹנוֹת:
וְאֵין בּוֹ כָרֵת. שֶׁאֵין מְפַגְּלִים בַּחֲצִי מַתִּיר:
עיקר תוספות יום טוב(א) שֶׁאִם. הָרַ"ב הֶעְתִּיק אִם, וְהִיא גִרְסָה נְכוֹנָה:
(ב) חוּץ מִיֹּתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת שֶׁהוּא צָרִיךְ לִלְמֹד מִפַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ הָאָמוּר לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. וְהָא לֵיכָּא לְמֵימַר דִּלְהָכִי הָדַר וְאַקְּשִׁינְהוּ לְהָא מִלְּתָא, דְּהַאי קְרָא כְתִיב בֵּיהּ כַּפָּרָה וְכִפֵּר עֲלֵיהֶם וְגוֹ', וְאֵמוּרִין לֹא מְעַכְּבָא כַפָּרָה, אֶלָּא כֻלַּהּ לִדְרָשָׁא [וְסָרְסֵהוּ]. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג. אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל. הַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, (וּמִנְחַת נְסָכִים), וְהַדָּם, וְהַנְּסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף הַבָּאִים עִם הַבְּהֵמָה. לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, שֶׁדַּם הָאָשָׁם מַתִּירוֹ. וְכֹל שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַתִּירִים בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ, חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל:
ברטנורהאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִים עֲלֵיהֶם. כָּרֵת בַּאֲכִילָתָן מִשּׁוּם פִּגּוּל:
הַקֹּמֶץ. אִם קָמַץ עַל מְנָת לֶאֱכֹל שִׁירַיִם לְמָחָר, וְנִתְפַּגְּלָה הַמִּנְחָה שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְיוֹם וְלַיְלָה, אֵין הָאוֹכֵל אֶת הַקֹּמֶץ בְּכָרֵת, שֶׁאֵין פִּגּוּל חָל אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֲחֵרִים. דְּפִגּוּל מִשְּׁלָמִים יָלְפִינַן לֵיהּ דִּכְתִיב (ויקרא ז) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו וְגוֹ', מַה שְּׁלָמִים מְיֻחָדִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהַדָּם מַתִּיר לְהַקְטִיר הָאֵמוּרִין לַמִּזְבֵּחַ, וְהָאֵמוּרִין מַתִּירִין הַבָּשָׂר לָאָדָם, וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל, אַף כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, לַאֲפוֹקֵי כָּל הָנָךְ דַּחֲשִׁיב בְּמַתְנִיתִין, שֶׁאֵין לָהֶם מַתִּירִין אֶלָּא הֵן עַצְמָן מַתִּירִין לַאֲחֵרִים, שֶׁהָאוֹכֵל מֵהֶן אֵינוֹ חַיָּב מִשּׁוּם פִּגּוּל:
וְהַלְּבוֹנָה. אֵין אַחֵר מַתִּירָהּ. אֶלָּא הִיא מַתֶּרֶת אֶת הַמִּנְחָה, כְּמוֹ הַקֹּמֶץ:
מִנְחַת נִדְבַת כֹּהֲנִים. כֻּלָּהּ כָּלִיל וְאֵינָהּ נִקְמֶצֶת. הִלְכָּךְ אֵין אַחֵר מַתִּירָהּ:
מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ. דְּהַיְנוּ חֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהִיא קְרֵבָה בְּכָל יוֹם מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעֶרֶב:
וּמִנְחַת נְסָכִים. לֹא גָרְסִינַן דְּהָא מַפְלִיג פְּלִיגֵי בָהּ. וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין בָּאָה עִם הַזֶּבַח לְבָאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ:
וְהַדָּם. הוּא הַמַּתִּיר:
וְהַנְּסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן. כְּגוֹן שֶׁהִתְנַדֵּב מִנְחַת נְסָכִים בְּלֹא זֶבַח, כִּדְאָמְרִינַן בִּמְנָחוֹת מִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחַת נְסָכִים בִּפְנֵי עַצְמָהּ. אִי נַמִּי הֱבִיאָהּ בִּשְׁבִיל הַזֶּבַח, אֶלָּא שֶׁהֵבִיא זִבְחוֹ הַיּוֹם וּנְסָכָיו לְמָחָר, דְּאָמַר מַר וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, אֲפִלּוּ לְמָחָר. אֲבָל אִם הֱבִיאָן עִם זִבְחוֹ וּפִגֵּל בַּזֶּבַח, נִתְפַּגְּלוּ הַנְּסָכִים:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף הַבָּאִים עִם הַבְּהֵמָה. דְּכֵיוָן דְּיָכוֹל לְהַקְרִיב נְסָכִים לְמָחָר, נִמְצָא שֶׁאֵין הַזֶּבַח מַתִּירָן לִקָּרֵב, אֶלָּא הֵן מַתִּירִין אֶת עַצְמָן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. שְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין:
אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל. אִם פִּגֵּל בָּאָשָׁם לֹא נִפְגַּל הַלֹּג. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַלֹּג תָּלוּי בָּאָשָׁם, דִּכְתִיב (שם יד) עַל דַּם הָאָשָׁם, דְּאִם לֹא נָתַן מִדַּם הָאָשָׁם תְּחִלָּה אֵין נְתִינַת הַשֶּׁמֶן כְּלוּם, אֲפִלּוּ הָכִי כֵּיוָן דְּאָדָם מֵבִיא אֲשָׁמוֹ עַכְשָׁיו וְלֻגּוֹ עַד עֲשָׂרָה יָמִים, נִמְצָא שֶׁאֵין הָאָשָׁם מַתִּירוֹ. וְכֵיוָן דְּאֵין לוֹ מַתִּירִים, אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל:
וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לֹג הַבָּא עִם הָאָשָׁם בּוֹ בַיּוֹם, חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל אִם פִּגֵּל בָּאָשָׁם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ. אוֹ לָזֶה אוֹ לָזֶה:
עיקר תוספות יום טוב(ג) הַקֹּמֶץ. וְאִי קַשְׁיָא פְּשִׁיטָא דְּקֹמֶץ לֹא מִחַיַּב עֲלֵיהּ כָּרֵת מִשּׁוּם פִּגּוּל דְּהָא אִי אָכַל מִנֵּיהּ פָּקַע לֵיהּ פִּגּוּלֵיהּ שֶׁהֲרֵי לֹא קָרַב הַמַּתִּיר. תָּרֵיץ, כְּגוֹן שֶׁהֻצַּת הָאוּר בְּרֻבּוֹ דַּחֲשִׁיב כְּמַאן דְּקָרֵב כוּ'. רַשִׁ"י:
(ד) דְּאֵין לָהּ מַתִּיר בַּעֲבוֹדַת הַמִּזְבֵּחַ, דְּאַף עַל גַּב דִּקְמִיצַת הַקְּמִיצָה קוֹדֶמֶת, הַקְטָרָה דִקְמִיצָה לֹא מִחַיְּבָה שֶׁתִּקְדּוֹם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) רַשִׁ"י. וְטַעְמַיְהוּ, דִּבְמִנְחַת כֹּהֵן חוֹטֵא פָּלֵיג רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו' דִּמְנָחוֹת, וּסְבִירָא לֵיהּ דְּנִקְמֶצֶת:
(ו) רַשִׁ"י. וְלֹא יָדַעְנָא לְמַאי נַפְקָא מִנַּהּ פֵּרְשׁוּ כָּךְ בְּכָאן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְלִי נִרְאֶה דְּקָא מַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ עַל הַשִּׁירַיִם אֵינוֹ חַיָּב, דְּלֹא תֵימָא דְּדָמֵי לְשִׁירַיִם דְּמִנְחָה דְּקֹמֶץ מַתִּירוֹ הוּא הַדִּין כָּאן הַנְּתִינָה עַל הַמְצֹרָע מַתִּירוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
(ז) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. נִרְאֶה דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּהָכָא הוּא רַבָּנָן דִּלְעֵיל גַּבֵּי נְסָכִים. וְקָשֶׁה אַמַּאי לֹא עֵרַב דְּתַרְוַיְהוּ חַד טַעֲמָא הוּא. תּוֹסָפוֹת. וְאֶפְשָׁר מִשּׁוּם דְּלֹא דָמוּ לְאִינָךְ בְּמַאי שֶׁאֵין שְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין. וּבָזֶה לֹא קַשְׁיָא קֻשְׁיָתִי דִלְעֵיל [אוֹת ו]:
(ח) מַתִּירִים. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לָהּ:
ד. הָעוֹלָה, דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. עוֹלַת הָעוֹף, דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ. חַטַּאת הָעוֹף, דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, דָּמָן מַתִּיר אֶת אֵמוּרֵיהֶן לִקָּרֵב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים, אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל:
ברטנורההָעוֹלָה דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ. דִּכְתִיב (שם א) וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם, וַהֲדַר וְעָרְכוּ:
וְאֶת עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. דִּכְתִיב (שם ז) עוֹר הָעוֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב, אֵין לוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְרִיקָה:
חַטַּאת הָעוֹף. שֶׁהִיא נֶאֱכֶלֶת לַכֹּהֲנִים. נַפְקָא לָן מִדִּכְתִיב לְכָל חַטָּאתָם, לְרַבּוֹת חַטַּאת הָעוֹף, דְּלֹא תֵימָא נְבֵלָה הִיא:
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים. פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים:
וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים. שָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁכָּל אֵלּוּ דָמָן טָעוּן הַזָּיָה לִפְנִים, וְאֵמוּרֵיהֶן קְרֵבִין עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה וּשְׁאָר הַבָּשָׂר נִשְׂרָף בְּבֵית הַדֶּשֶׁן. וְהוֹאִיל וְדָמָן מַתִּיר אֶת אֵמוּרֵיהֶן לִקָּרֵב, אִם פִּגֵּל בָּהֶן וְאָכַל אֶת אֵמוּרֵיהֶן חַיָּב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל:
כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים. דְּפִגּוּל, בִּשְׁלָמִים הוּא דִכְתִיב, מַה שְּׁלָמִים מְיֻחָדִים שֶׁמַתַּן דָּמָן עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אַף כָּל שֶׁדָּמָן נָתוּן עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. לַאֲפוֹקֵי פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁדָּמָן טָעוּן הַזָּיָה וּמַתַּן דָּמִים בִּפְנִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(ט) אֵמוּרֵיהֶן. אֲבָל בְּשָׂרָן הַנִּשְׂרָפוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ דָּבָר הַמַּתִּירוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וְהַיְנוּ דְּאִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן. דְּאִי אַאֵמוּרֵיהֶן, כָּל הַזְּבָחִים יֵשׁ פִּגּוּל בְּאֵמוּרֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם:
(י) פֵּרוּשׁ עַל הַפָּרֹכֶת, שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה נְגִיעָה. וּמַתַּן דָּמִים, פֵּרוּשׁ עַל מִזְבַּח הַזָּהָב:
ה. קָדְשֵׁי נָכְרִים, אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא. וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ, פָּטוּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי מְחַיֵּב. דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל, חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם נוֹתָר, מִשּׁוּם טָמֵא, חוּץ מִן הַדָּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בְּדָבָר שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל. אֲבָל כְּגוֹן הָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת, אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם טֻמְאָה:
ברטנורהקָדְשֵׁי נָכְרִים. שֶׁהַנָּכְרִים נוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת אֱמוֹר אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם, וְדָרְשִׁינַן אִישׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אִישׁ, לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם שֶׁנּוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל:
אֵין חַיָּבִין מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. דְּפִגּוּל יָלֵיף מִנּוֹתָר בִּגְזֵרָה שָׁוָה דְעָוֹן עָוֹן, וְנוֹתָר יָלֵיף מִטָּמֵא בִּגְזֵרָה שָׁוָה דְּחִלּוּל חִלּוּל, וּבְטָמֵא כְתִיב (ויקרא כב) וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא מִקָּדְשֵׁי נָכְרִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
חַיָּבִין מִשּׁוּם טֻמְאָה. הָאוֹכְלָן בְּטֻמְאַת הַגּוּף חַיָּב כָּרֵת:
חוּץ מִן הַדָּם. דְּמִעֲטֵיהּ קְרָא, דִּכְתִיב (שם יז) וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם, שֶׁלָּכֶם יְהֵא כִּשְׁאָר חֻלִּין, וְלֹא כְּקָדָשִׁים. וְעוֹד כְּתִיב (שם) עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר, לְכַפָּרָה נְתַתִּיו וְלֹא לִמְעִילָה. הִלְכָּךְ אֵין חַיָּבִין עָלָיו לֹא מִשּׁוּם טֻמְאָה וְלֹא מִשּׁוּם נוֹתָר וְלֹא מִשּׁוּם פִּגּוּל, אֶלָּא מִשּׁוּם אוֹכֵל דָּם גְּרֵידָא:
בְּדָבָר שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל. שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְאָכְלָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִן הַנִּקְטָרִים, כְּגוֹן קֹמֶץ וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וְהַדּוֹמִים לָהּ. אֲבָל לְבוֹנָה וְעֵצִים וּקְטֹרֶת אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם טֻמְאָה. וְרַבָּנָן פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ וּמְרַבּוּ לְהוּ לַטֻּמְאָה מִקְּרָא דִּכְתִיב (שם ז) וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא, וְהַבָּשָׂר יְתֵרָא, לְרַבּוֹת עֵצִים וּלְבוֹנָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים דְּעֵצִים וּלְבוֹנָה נַמִּי יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם טֻמְאָה. וְאֵין לְךָ עֵצִים דְּמִטַּמְאִין אֶלָּא עֵצִים שֶׁל קָרְבָּן בִּלְבָד, שֶׁאִם נָגְעָה בָהֶן טֻמְאָה אָסוּר לְשָׂרְפָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
עיקר תוספות יום טוב(יא)(יב) גְּמָרָא תְּמוּרָה דַּף ג':
(יג) פָּטוּר. לֹא מָצָאתִי טַעַם מְפֹרָשׁ. וְאֶפְשָׁר מִדִּכְתִיב לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם [וַיִּקְרָא יז], וְדָרְשִׁינַן זִבְחֵיהֶם דַּוְקָא:
(יד) מְחַיֵּב. בַּגְּמָרָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי רוֹאֶה אֲנִי בְּכֻלָּן לְהַחְמִיר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן לַה'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טו) עִקַּר הַלִּמּוּד עַיֵּן סוֹף פֶּרֶק ח' דְּחֻלִּין בְּפֵרוּשׁ הָרַ"ב:
(טז) טֻמְאָה. לֹא טֻמְאַת עַצְמָן וְלֹא טֻמְאַת הַגּוּף. רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁהַטָּמֵא אִם אָכַל קְטֹרֶת וּלְבוֹנָה אוֹ הִקְרִיב עֵצִים טְהוֹרִים, שֶׁהוּא פָטוּר. וְכֵן אִם הוּא טָהוֹר וְהֵן טְמֵאִים. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. לְשֵׁם שִׁשָּׁה דְבָרִים הַזֶּבַח נִזְבָּח, לְשֵׁם זֶבַח, לְשֵׁם זוֹבֵחַ, לְשֵׁם הַשֵּׁם, לְשֵׁם אִשִּׁים, לְשֵׁם רֵיחַ, לְשֵׁם נִיחוֹחַ. וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, לְשֵׁם חֵטְא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אַף מִי שֶׁלֹּא הָיָה בְלִבּוֹ לְשֵׁם אַחַד מִכָּל אֵלּוּ, כָּשֵׁר, שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין, שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד:
ברטנורהלְשֵׁם זֶבַח. לַאֲפוֹקֵי שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, כְּגוֹן לְשֵׁם זֶבַח אַחֵר:
לְשֵׁם זוֹבֵחַ. לַאֲפוֹקֵי שִׁנּוּי בְּעָלִים. כִּדְיָלְפִינַן לְעֵיל בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא מִמּוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה'‏ אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה כוּ':
לְשֵׁם אִשִּׁים. לַאֲפוֹקֵי אִם שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לַעֲשׂוֹתוֹ חֲתִיכוֹת צְלוּיוֹת בְּגֶחָלִים:
לְשֵׁם רֵיחַ. לַאֲפוֹקֵי אִם צְלָאָן תְּחִלָּה חוּץ לַמַּעֲרָכָה, דְּתוּ לֹא מַסְקֵי רֵיחָא:
לְשֵׁם חֵטְא. לְשֵׁם חֶטְאוֹ שֶׁהוּא מְבִיאוֹ עָלָיו:
אַף מִי שֶׁלֹּא הָיָה בְלִבּוֹ לְשֵׁם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ. אֶלָּא שְׁחָטוֹ סְתָם, כָּשֵׁר:
שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין. שֶׁיִּשְׁחֹט סְתָם וְלֹא לֵימָא לִשְׁמָן, דִּלְמָא אָתֵי לְמֵימַר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן:
שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד. הִלְכָּךְ אִי הֲוָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אַף כִּי אָמְרוּ הַבְּעָלִים לִשְׁמָן, לָאו מִידֵי הוּא, דְּלָאו בְּדִידְהוּ תַּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב (ויקרא ז) הַמַּקְרִיב אוֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
עיקר תוספות יום טוב(יז) זֶבַח. שֶׁנֶּאֱמַר [וַיִּקְרָא יז] וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו, שֶׁתִּהְיֶה זְבִיחָה עִם שְׁאָר עֲבוֹדוֹת לְשֵׁם שְׁלָמִים, וְכֵן שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
(יח) וּמַשְׁמַע דְּתַנָּא קַמָּא נַמִּי אַשּׁוֹחֵט קָאֵי כוּ'. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ דְּתַנָּא קַמָּא מַצְרִיךְ שֶׁתְּהֵא כַוָּנַת בַּעַל הַקָּרְבָּן כוּ', וּפָלֵיג רַבִּי יוֹסֵי כוּ' וַאֲתָא שַׁפִּיר שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה כוּ' לַאֲפוֹקֵי לְתַנָּא קַמָּא דְּמַצְרִיךְ גַּם כֵּן לְמַחֲשֶׁבֶת בַּעַל הַקָּרְבָּן. וּמִכָּל מָקוֹם אַף תַּנָא קַמָּא לֹא אָמַר אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה וְלֹא דִּבְעָלִים מְפַגְּלִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא זבחים נ״ד ב: ג׳-ט׳

דָּרַשׁ רָבָא מָאי דִּכְתִיב (ש''א י''ט) וַיֵּלֶךְ דָּוִד וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ בְּנָיוֹת בָּרָמָה וְכִי מַה עִנְיָן נָיוֹת אֵצֶל רָמָה אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּרָמָה וְעוֹסְקִים בְּנוֹיוֹ שֶׁל עוֹלָם אָמְרֵי כְּתִיב (דברים יז) וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת לֹא הֲווּ יַדְעֵי דוּכְתֵיהּ הֵיכָא אַיְיתוּ סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּכוּלְהוּ כְּתִיב וְיָרַד וְעָלָה הַגְּבוּל וְתָאַר הַגְּבוּל. בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין וְעָלָה כְּתִיב וְיָרַד לֹא כְּתִיב אָמְרֵי שְׁמַע מִינָהּ הָכָא הוּא מְקוֹמוֹ סָבוּר לְמִבְנְיֵיהּ בְּעֵין עֵיטָם דְּמִדְלֵי אָמְרֵי נֵיחֲתֵי בֵּיהּ קָלִיל כְּדִכְתִיב וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן. וְאִיבָּעִית אֵימָא גְמִירֵי דְסַנְהֶדְרִין בְּחֶלְקוֹ דִיהוּדָה וּשְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ דְבִנְיָמִין וְאִי מַדְלִינָן לֵיהּ מִתְפַּלֵּיג טוּבָא מוּטַב דְנֵיחֲתִי בֵיהּ פּוּרְתָּא כְּדִכְתִיב (שם לו) וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן וְעַל דָּבָר זֶה נִתְקַנֵּא דוֹאֵג הָאֲדוֹמִי בְּדָוִד כְּדִכְתִיב כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי וּכְתִיב (תהלים סט) זְכוֹר יהוה לְדָוִד אֵת כָּל עֻנוֹתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיהוה וגו'. אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי וגו'. אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה. עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהוה וגו'. הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר. הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה זֶה יְהוֹשֻׁעַ דְקָאָתֵי מֵאֶפְרַיִם מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר זֶה בִנְיָמִין דִּכְתִיב (בראשית מט) בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף:

רש״ישהן יושבים ברמה - בעירו של שמואל:
נויו של עולם - למצוא מקום לבית הבחירה מן התורה:
ועלית - בכל שעריך קרי עלייה ומשם לבית המקדש מלמד שבית המקדש היה גבוה מכל ארץ ישראל:
וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות - לא מיבעיא לן הכא ולאו מהכא נפקא לן אלא מקרא אחרינא דכתיב (ירמיהו טז כג) לא יאמר עוד חי וגו' כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון ומכל המקומות אשר הדחתים שם וגו':
דוכתיה - מקומו היכן מקום הגבוה בא"י בגבול מי הוא:
אייתו ספר יהושע - לבדוק בגבולי השבטים ולא פירשו שם באחד מכל השבטים פיאות גבוליהם לארבע רוחותיהם חוץ משבט יהודה ובנימין שנתפרשו שם כל הגבולים מסובבין ברוחותיה ומקצועותיה גבול יהודה לדרומה של ארץ ישראל וארץ אדום גבולו לדרום על פני כולו ואורך גבול יהודה מן המזרח למערב על פני אורך כל גבולה של א"י ים המלח למזרח וים הגדול למערב והן מן גבולי ארץ ישראל בפרשת אלה מסעי וגבול צפוני של ארץ יהודה לא היה מכוון לארכו אלא התחיל למזרח מן הירדן ועולה למערב ומרחיב מאמצעו ופונה באלכסון לצפון ועולה מדביר ומרחיב לצד צפון אל הכתף היבוסי היא ירושלים ומשהתחיל מן המזרח מונה והולך עד ירושלים:
כתיב ועלה הגבול ולא כתיב וירד - ועוד כתיב בעלייה אחת מירושלים עד ראש ההר על פני גיא בן הינום ומשם עד הים שהוא לרוח מערב כתיב ותאר הגבול וירד הגבול:
ולא כתיב ועלה - ונחלת בנימין בצפונה של נחלת יהודה וגבול נגב לבנימין הוא גבול צפונה ליהודה אלא שאין אורך נחלת בנימין מן המזרח ועד הים אלא עד ירושלים ועד ההר אשר על גיא בן הינום ועד קרית יערים:
כתיב ועלה ותאר ולא כתיב וירד - ותאר אינה לא עליה ולא ירידה למדנו שראש ההר אשר על גיא בן הינום הוא גבוה מן הכל ולמעלה מירושלים דמירושלים ולשם כתיב ועלה:
סבור למיבנייה בעין עיטם - נראה בעיני שהוא מעין מי נפתוח האמור שם אחר עליית ההר אשר על פני גיא בן הינום אשר לא נכתב ירידה בינתיים:
ניתתי ביה קליל - נעשה אותו נמוך מעט ונבנהו בירושלים שהיא למטה כדכתיב כתפיו ולא כתיב ראשו:
ואיכא דאמרי - האי דלא בנאה בעין עיטם משום דרחיק שם נחלת בנימין מנחלת יהודה יותר משיעור הר הבית ואפשר לסמוך לשכת הגזית לעזרה ואנן בעינן סנהדרין בעזרה דכתיב וקמת ועלית וגו' וצריכה להיות בחלקו של יהודה כדמפרש ואזיל גמירי סנהדרין בחלקו של יהודה כדכתיב (בראשית מט) ומחוקק מבין רגליו:
את כל ענותו - אשר עינה את עצמו לעסוק ולדעת ונשבע ונדר אם אבא באהל וגו':
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא כיון שדובר במקום המזבח והמקדש, מביאים מה שדרש רבא, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "וילך דוד ושמואל וישבו בנית ברמה" (ראה שמואל א יט, יח— יט)? וכי מה ענין נויות אצל רמה? הרי שני מקומות הם! אלא, שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם, כלומר, במקדש, שהוא עיקר יופיו של העולם.
וכשעסקו בשאלה היכן ייבנה, היו אמרי [אומרים], כתיב [נאמר]: "וקמת ועלית אל המקום" (דברים יז, ח), מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות. לא הוו ידעי דוכתיה היכא [ידעו מקומו היכן הוא], איפה הוא המקום הגבוה,
אייתו [הביאו] את ספר יהושע ובדקו בתיאור נחלת שבט יהודה, ומצאו כי בכולהו כתיב [בכולם, בכל הגבולות של נחלת יהודה נאמר]: "וירד הגבול" "ועלה הגבול" "ותאר הגבול" (יהושע ט״ו: ט׳), ואילו בגבולו עם שבט בנימין "ועלה" כתיב [נאמר], "וירד" לא כתיב [נאמר], אמרי [אומרים היו]: שמע מינה [למד מכאן] שהכא [כאן] הוא מקומו.
סבור למבנייה [סבורים היו לבנות אותו] בעין עיטם, דמדלי [שהוא המקום הגבוה יותר] בגבול בנימין, אמרי [אמרו]: ניתתי ביה קליל [נוריד אותו מעט], כדכתיב [כמו שנאמר]: "ובין כתפיו שכן" (דברים לג, יב), לומר שהוא מצוי כמו בין הכתפים ולא על הראש.
ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור], כך אמרו: גמירי [למודים אנו במסורת], שסנהדרין יושבת בחלקו של יהודה, ושכינה בחלקו של בנימין, וכן למודים היו במסורת כי מקומה של הסנהדרין במקדש, ואי מדלינן ליה [ואם אנו מגביהים אותו] כלומר, בונים אותו במקום הגבוה יותר, עין עיטם — מתפליג טובא [מתרחק הרבה] מקום המקדש מנחלת יהודה ואינו נכנס בתחומה, מוטב דניתתי ביה פורתא [שנוריד בו מעט], כדכתיב [כמו שנאמר]: "ובין כתפיו שכן".
ועל דבר זה, שישב דוד עם שמואל, ומצאו את המקום הראוי למקדש, נתקנא דואג האדומי בדוד, כדכתיב [כמו שנאמר]: "כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי" (תהלים סט, י). ובענין זה של מציאת המקום המתאים כתיב [נאמר]: "זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' וגו' אם אבא באהל ביתי אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה' וגו'.
הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדה יער" (תהלים קלב, ו), "שמענוה באפרתה" — זה ספרו של יהושע דקאתי [שבא] מאפרים, ששמעו והבינו את המקום הראוי מתוך עיון בספר יהושע, "מצאנוה בשדה יער" — זה בנימין שמצאו את המקום בנחלתו, דכתיב [שנאמר]: "בנימין זאב יטרף" (בראשית מט, כז), שהוא מחיות היער.

זוהר ספר הזהר, וירא ל״ו: תק״ט-תקי״ג

פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו ס״ג: ט׳) בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם וְגו'. תָּא חֲזֵי, בְּכָל צָרָתָם דְּיִשְׂרָאֵל כַּד אִזְדַּמַּן לוֹן עָאקָן, כְּתִיב לֹא בְּאל"ף וּקְרִי בְּוא"ו, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִמְּהוֹן בְּעָקוּ. לא בְּאל"ף, אֲתַר עִלָּאָה יַתִּיר, אַף עַל גַּב דְּלָאו בְּהַהוּא אֲתַר רוּגְזָא וְעָקוּ, לְהָתָם לְעֵילָא מָטָא עַקְתָא דְיִשְׂרָאֵל. לא בְּאל"ף כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים ק) הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ. כְּתִיב בְּאל"ף וּקְרִי בְּוא"ו.

וּמַלְאַךָ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם. וְהָא אִיהוּ עִמְהוֹן בְּהַהוּא עָקוּ, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הוֹשִׁיעָם. אֶלָּא מוֹשִׁיעָם לֹא כְּתִיב, אֶלָּא הוֹשִׁיעָם מִקַּדְמַת דְּנָא דְּאִיהוּ זַמִּין בְּהַהוּא עָקוּ לְמִסְבַּל עִמְּהוֹן. תָּא חֲזֵי, בְּכָל זִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל אִנּוּן בְּגָלוּתָא, שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִיב (דברים ל׳: ג׳) וְשָׁב יהוה אֱלהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחַמְךָ וְגו'.

דָּבָר אַחֵר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, דָּא שְׁכִינְתָּא. דְּאִיהִי עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא וְאַתְּ אֲמַרְתְּ דְּאִיהוּ הוֹשִׁיעָם. אֶלָּא הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּאִלֵּין אִנּוּן מִשְׁכְּנוֹתָיו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגָלוּתָא, וּבְגִין דִּשְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַדְכַּר לוֹן לְאוֹטָבָא לוֹן וְלְאֲפָקָא לוֹן מִן גָּלוּתָא, דִּכְתִיב, (שמות ו׳: יהוה) וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלַי.

וְגַם רָאִיתִי. לְאַסְגָּאָה רְאִיָה אָחֳרָא דְּאִיהוּ קַדְמָאָה דְּכֹלָּא, וּכְתִיב, (שמות ב׳: כ״ד) וַיִּזְכֹּר אֱלהִים אֶת בְּרִיתוֹ דָּא שְׁכִינְתָּא. אֶת אַבְרָהָם לְאַבְרָהָם מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא אֶת אַבְרָהָם דָּא הוּא חַבְרוּתָא וְזִוּוּגָא דִילָהּ בַּאֲבָהָן. אֶת אַבְרָהָם (במדבר קכ א) דָּא הוּא מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. אֶת יִצְחָק דָּא הוּא צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. וְאֶת יַעֲקֹב דָּא הוּא זִוּוּגָא חָדָא, כְּלָלָא חָדָא, זִוּוּגָא שְׁלִים כְּדְקָא יָאוֹת.

כְּגַוְונָא דָא אֶת הַשָּׁמַיִם דָּא הוּא כְּלָלָא מִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם. וְאֶת הָאָרֶץ דָּא מִדַּת יוֹם בְּלַיְלָה כְּחֲדָא. אוּף הָכָא בְּכֻלְּהוּ אֶת, וּבְיַעֲקֹב וְאֶת, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא זִוּוּגָא חָדָא דְּלָא מִתְפַּרְשִׁין דְּכַר וְנוּקְבָא לְעָלְמִין. וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַכְרָזָא בְּכָל עַלְמָא וּלְאַשְׁמָעָא קָל דְּיֵימָא (ישעיהו ס״ג: ח׳-ט׳) וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ ויְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ. בָּרוּךְ יהוה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: (עד כאן פרשת וירא)

תרגום הזוהר

פָּתַח וְאָמַר (ישעיה ס''ג) בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר וְגוֹ'. בֹּא וּרְאֵה בְּכָל צָרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לָהֶם הַצָרוֹת, כָּתוּב עֲלֵיהֶם, לֹא בְּאָלֶף וְקָרִינָן לוֹ בְּוָא''ו, מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם בַּצָרָה. לֹא עִם אל''ף, הוּא בְּמָקוֹם יוֹתֵר עֶלְיוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בַּמָּקוֹם הַהוּא כַּעַס וְצָרָה, עִם כָּל זֶה מַגִּיעַ שָׁם לְמַעְלָה צָרוֹת יִשְׂרָאֵל. לֹא בְּאל''ף כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, (תהלים ק') הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ, שֶׁכָּתוּב בְּאל''ף וְקוֹרִים בְּוא''ו. וּמַלְאָךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם: וַהֲרֵי הוּא נִמְצָא עִמָּהֶם בַּצָרָה, וְאַתָּה אוֹמֵר הוֹשִׁיעָם. אֶלָּא מוֹשִׁיעָם לֹא כָּתוּב, רַק הוֹשִׁיעָם, מִקּוֹדֶם לָכֵן, שֶׁהוֹשִׁיעָם בָּזֶה, שֶׁנִּמְצָא עִמָּהֶם בְּאוֹתָהּ הַצָרָה, וְסוֹבֵל עִמָּהֶם. בֹּא וּרְאֵה בְּכָל פַּעַם שֶׁיִשְׂרָאֵל הֵם בַּגָּלוּת גַּם הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם בַּגָּלוּת, וּבֵאֲרוּהוּ, שֶׁכָּתוּב (דברים ל') וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ וְרִחֲמֶךְ. דָּבָר אַחֵר וּמַלְאָךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם: זוֹ הִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא עִמָּהֶם בַּגָּלוּת, וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁהוּא הוֹשִׁיעָם, אֶלָּא כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁאֵלּוּ הַצָרוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֵם מַשְׁכּוֹנוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּגָּלוּת, וּמִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אוֹתָם לְהֵטִיב לָהֶם וּלְהוֹצִיאֵם מִן הַגָּלוּת. שֶׁכָּתוּב (שמות ו') וָאֶזְכּוֹר אֶת בְּרִיתִי, בִּתְחִילָה, וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא אֵלָי. ''וְגַם רָאִיתִי'' הוּא לְרַבּוֹת רְאִיָּה אַחֶרֶת שֶׁהוּא רִאשׁוֹנָה לְכֻלָּם, שֶׁכָּתוּב וַיִּזְכּוֹר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ, זֶה הִיא הַשְּׁכִינָה, אֶת אַבְרָהָם: הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, וַיִּזְכּוֹר אֶת בְּרִיתוֹ לְאַבְרָהָם. אֶלָּא אֶת אַבְרָהָם, זֶה הוּא הַחִבּוּר וְהַזִּוּוּג שֶׁל הַשְּׁכִינָה עִם הָאָבוֹת, אֶת אַבְרָהָם, זֶה הוּא מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. אֶת יִצְחָק זֶה הוּא צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. וְאֶת יַעֲקֹב זֶה הוּא זִוּוּג אֶחָד, כְּלָל אֶחָד, זִוּוּג שָׁלֵם כָּרָאוּי. כְּעֵין זֶה הוּא בְּהַכָּתוּב, אֶת הַשָּׁמַיִם, שֶׁזֶּה הוּא הִתְכָּלְלוּת מִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם. וְאֵת הָאָרֶץ, זֶה הוּא מִדַּת יוֹם הַנִּכְלָל בְּמִדַּת לַיְלָה בְּיַחַד. אַף כָּאן בְּכֻלָּם כָּתוּב אֶת, אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק, וּבְיַעֲקֹב כָּתוּב וְאֶת, עַל הֱיוֹתָם לְגַמְרֵי זִוּוּג אֶחָד, שֶׁהַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה אֵינָם נִפְרָדִים לְעוֹלָם. וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַכְרִיז בְּכָל הָעוֹלָם וּלְהַשְּׁמִיעַ קוֹלוֹ שֶׁיֹּאמַר, וַיֹּאמַר (ישעיה ס''ג) אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

הלכה פסוקה חושן משפט שמ״ח: א׳-ג׳

א. אָסוּר לִגְנוֹב אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא דִּין תּוֹרָה וְאָסוּר לִגְנוֹב אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וַאֲפִלּוּ עַל מְנַת לְהַחֲזִיר אוֹ כְּדֵי לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל אוֹ כְּדֵי לְצַעֲרוֹ הַכֹּל אָסוּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִיל עַצְמוֹ בְּכַךְ:
ב. כָּל הַגּוֹנֵב אֲפִלּוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה עוֹבֵר עַל לַאו דְלֹא תִּגְנוֹבוּ וְחַיָּיב לְשַׁלֵּם אֶחָד הַגּוֹנֵב מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אוֹ הַגּוֹנֵב מָמוֹן שֶׁל גּוֹיִם וְאֶחָד הַגּוֹנֵב מִגָּדוֹל אוֹ מִקָּטָן:
ג. אֵיזֶהוּ גַּנָב הַלּוֹקֵחַ מָמוֹן אָדָם בְסֵתֶר וְאֵין הַבְּעָלִים יוֹדְעִים אֲבָל אִם לָקַח בְגָלוּי וּבְפַרְהֶסְיָא אֵין זֶה גַנָב אֶלָא גַזְלָן:

מוסר

ספר חרדים דף ע' ע"א
הָרָשָׁע שֶׁהִתְעִיב עֲלִילָה וּבֶן מָוֶת הוּא לְמֶלֶךְ יִתְבָּרַךְ בְּצָרַת עֲנִיּוּתוֹ וּבְיִסּוּרָיו לֹא יִתְרַעֵם אֶלָּא יִדּוֹם וּמַה שֶׁמַּשִּׂיג יִרְאֶה לוֹ חֶסֶד רַב עַל דֶרֶךְ כִּי חַסְדְּךָ גָדוֹל עָלָי וְהִצַלְתָּ נַפְשִׁי מִשְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה. וְעוֹד בֶּן אָדָם הָעֲנִיוּת בִּמְקוֹם צָרַעַת כִּדְאִיתָא בְּתִיקוּנֵי הַזֹּהַר וַהֲרֵי שָׁגִיתָ וְאַתָּה שׁוֹגֶה בִּדְבָרִים שֶׁמְּבִיאִים צָרַעַת לָכֵן סְבוֹל הַמַּלְקוּת. וְעוֹד כִּיוָן שֶׁפָּחוּת מִשּׁוֹר וַחֲמוֹר הָיִיתָ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' א') יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו וְאַתָּה לֹא תְבַקֵּשׁ גְּדוּלָה וְטוֹבָה יוֹתֵר מֵהֶם אֶלָא כָּהֵם תִּסְבּוֹל הָעוֹל וְהַמַּשּׂוֹי וְלֹא תִמְרוֹד וְכָהֵם תִּהְיֶה נֶאֱלָם אִם יְחָרְפֶךָ אָדָם חִנָּם אוֹ יַכֶּךָ אוֹ יִגְזָלְךָ. מוֹרָא וְחִתַּת כָּל אָדָם לֹא יִהְיֶה עָלֶיךָ כִּי כֻּלָם אֲנָשִׁים וְאַתָּה לֹא תְדַמֶּה כִּי בָּדָד תֵשֵׁב וְתִדּוֹם כִּי אֵין נִמְצָא בֶּאֱמֶת אֶלָּא יהוה וּלְפָנָיו תַּעֲמוֹד בְּאֵימָה וְהַבְּרוּאִים כְּבַעֲלֵי חַיִּים לְפָנָיו וּמִמֶּנּוּ תֵבוֹשׁ וּמִפָּנָיו תִּבָּהֵל הַלֹא תִרְאֶה כִּי תִשְׁאַל מֵרֵעֲךָ מְאוּמָה תִּהְיֶה עָלָיו לְמַשָּׂא וְיִקּוֹץ בָּךְ וְלֹא גְמַלְתָּהוּ רָעָה כָּל שֶׁכֵּן בְּשׁוֹאֲלָךְ לָאֵל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת וְאַתָּה מוֹרֵד בּוֹ:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב