חק לישראל - פרשת ויצא יום שלישי

רש״ימָצָ֥אתִי א֖וֹן לִ֑י. אוֹן – כֹּחַ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה הָיָה דּוֹרֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן זצ״ל: ״מָצָאתִי אוֹן לִי״ – מָצָאתִי לִי שְׁטַר חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי מַלְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל, ״וַיֵּלְכוּ גַם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ וְגוֹ׳ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים״ (בראשית נ: יח). ״אוֹן לִי״ – דִּינֵי שְׁטָר, כְּמוֹ ״כּוֹתְבִין עָלָיו אוֹנוֹ״, וּכְמוֹ ״בְּאוֹנִי אֶחָד וּבְטִימִי אַחַת״ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ב ב). וְזֶה פֵּרוּשׁוֹ: ״וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אוֹן לִי״ – יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם מִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ וְאוֹמֵר: ״אַךְ עָשַׁרְתִּי, מָצָאתִי אוֹן לִי״ – שְׁטָר אֶחָד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים לִי, שֶׁאָבִי קָנָה אוֹתָם, דִּכְתִיב: ״וַיֵּלְכוּ גַם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים״, וּמַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ, וְכָל מָמוֹנָם שֶׁלִּי. לְפִיכָךְ אֵין בִּי חֵטְא אִם אֶטּוֹל כָּל אֲשֶׁר לָהֶם כִּי הֵם עַבְדַי. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? ״וְאָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ (שמות כ: ב) – גְּדֻלָּה הַבָּאָה לְאָבִיךָ בְּמִצְרַיִם מֵאִתִּי הָיְתָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים״ לֹא שָׁכַחְתָּ, אֲבָל ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ שֶׁנֶּאֱמַר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שָׁכַחְתָּ, שֶׁהֶעֱמַדְתָּ שְׁנֵי עֲגָלִים, אֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶחָד בְּדָן. וּלְעִנְיַן פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, אַתָּה אוֹמֵר ״מָצָאתִי אוֹן לִי״ עַל יְדֵי עֹשֶׁק וּמֹאזְנֵי מִרְמָה. ״וְאָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ – שָׁם הִבְחַנְתִּי בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, אַף אֲנִי הַיּוֹדֵעַ וְנִפְרָע מִמֹּאזְנֵי מִרְמָה הָעֲשׂוּיִין מִבְּלִי הָבִין וּמֵהַטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח כְּדֵי לְרַמּוֹת.
כׇּל יְגִיעַ֕י לֹ֥א יִמְצְאוּ לִ֖י. טוֹב לְךָ אִם אָמַרְתָּ בְּלִבְּךָ: ״כָּל מָמוֹנִי לֹא יְהֵא בּוֹ סִפּוּק לְכַפֵּר עַל עֲוֹנִי אֲשֶׁר חָטָאתִי״. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״נָבִיא אֲמַר לְהוֹן כָּל עוּתְרֵיכוֹן לָא יִתְקַיֵּם לְכוֹן בְּיוֹם תּוּשְׁלָמַת חוֹבֵיכוֹן״:
לֹ֥א יִמְצְאוּ. לֹא יַסְפִּיקוּ, כְּמוֹ (במדבר יא: כב) ״וּמָצָא לָהֶם״. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כָּל יְגִיעַי – כָּל הַיְגֵעִים לְבַקֵּשׁ עֲוֹנִי וְלֹא יִמְצְאוּ לִי עָוֹן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה רָאוּי לִכְתֹּב כָּל יָגֵעַ בְּלֹא יוֹ״ד וְלִנְקֹד בְּצֵירֵ״י, אֲבָל עַתָּה אֵינוֹ לְשׁוֹן ׳יָגֵעַ׳ אֶלָּא לְשׁוֹן ׳יְגִיעַ׳:

כתובים משלי ו׳: כ״ז-ל״א

רש״יהֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ. הֲיִשְׁאַב אִישׁ גֶּחָלִים בְּשִׁפּוּלֵי בְגָדָיו וְלֹא יִשָּׂרְפוּ?! כָּל לְשׁוֹן חֲתִיַּת גֶּחָלִים לְשׁוֹן שְׁאִיבָה הוּא כְּמַשְׁמָעָהּ: כְּשֶׁמְּמַלֵּא הַכְּלִי בְּתוֹךְ הַמְּדוּרָה:
לֹא יָבוּזוּ וְגוֹ׳ וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם וְגוֹ׳ נֹאֵף אִשָּׁה וְגוֹ׳. שְׁלָשְׁתָּם מְחֻבָּרִים בְּדִבּוּר אֶחָד. אִם יִגְנֹב הַגַּנָּב גְּנֵבָה אֵין לְבַזּוֹתוֹ כָּל כָּךְ כְּמוֹ הַנּוֹאֵף, לָמָּה כִּי לְרַעֲבוֹן נַפְשׁוֹ הוּא עוֹשֶׂה וְאוּלַי אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, וּכְשֶׁנִּמְצָא יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה בְּתַשְׁלוּמִין, וּלְכָל הַיּוֹתֵר יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתַיִם כְּלוֹמַר תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים עַל אֶחָד, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שִׁבְעָתַיִם כְּמוֹ גּוֹנֵב שׁוֹר וְכֵלָיו וּטְבָחוֹ שֶׁמְּשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה בָקָר וְתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל הַכֵּלִים (שמות כא: לז) הֲרֵי שִׁבְעָה: אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן. וַאֲפִלּוּ צָרִיךְ לִמְכֹּר כָּל אֲשֶׁר לוֹ עַל זֶה מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה וּמִתְּחִלָּה מֵחֲמַת רָעָב עָשָׂה, אֲבָל:

משנה משנה יבמות ז׳

ברטנורהאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. עַבְדֵי מְלוֹג. מַה שֶּׁהָאִשָּׁה מְשַׁיֶּרֶת לְעַצְמָהּ וְאֵינָהּ כּוֹתֶבֶת בִּכְתֻבָּתָהּ, נִקְרָאִים נִכְסֵי מְלוֹג, שֶׁהַבַּעַל מוֹלֵג אוֹתָם נְכָסִים כִּמְלִיגַת הַתַּרְנְגוֹלִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת אוֹתָן נְכָסִים, וְאִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לָהּ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לָהּ. וְנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל הֵם הַנְּכָסִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ וּמַה שֶּׁהוֹסִיף הוּא לָהּ וְכָתְבוּ בַּכְּתֻבָּה סַךְ הַכֹּל קִבֵּל עָלָיו פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ בִּכְתֻבָּתָהּ. וּלְכָךְ נִקְרָאִים צֹאן בַּרְזֶל, שֶׁהַקֶּרֶן קַיָּם כְּבַרְזֶל, שֶׁאִם מֵתוּ כֻּלָּן, חַיָּב הַבַּעַל לְשַׁלֵּם. וּלְפִי שֶׁהָיוּ רְגִילִים לָשׁוּם הַצֹּאן בְּשׁוּמַת כָּךְ וְכָךְ, וְהָיָה הָרוֹעֶה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן כְּפִי הַשּׁוּמָא אֲפִלּוּ אִם מֵתוּ כָּל הַצֹּאן, לְכָךְ נִקְרְאוּ הַנְּכָסִים שֶׁהַבַּעַל מְקַבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּתָן נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל:
עַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ. לְפִי שֶׁהֵן שֶׁלָּהּ וְהִיא חֲלָלָה:

ברטנורהוְהִנִּיחָהּ מְעֻבֶּרֶת. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים מִמֶּנּוּ וְהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, לֹא יֹאכְלוּ עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל בַּתְּרוּמָה, לְפִי שֶׁהֵן שֶׁל יוֹרְשִׁין וְיֵשׁ לָעֻבָּר חֵלֶק בָּהֶן, וְאֵין לָעֻבָּר כֹּחַ לְהַאֲכִילָם בַּתְּרוּמָה, אִי מִשּׁוּם דְּקָסָבַר עֻבָּר בִּמְעֵי זָרָה זָר הוּא, אִי מִשּׁוּם דְּקָסָבַר יָלוּד מַאֲכִיל, שֶׁאֵינוֹ יָלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל, דִּכְתִיב (ויקרא כב) וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ, וְקָרֵי בֵּיהּ הֵם יַאֲכִילוּ:
שֶׁהָעֻבָּר פּוֹסֵל. אִם בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא וְהִנִּיחָהּ מְעֻבֶּרֶת וְאֵין לָהּ בֵּן אַחֵר, פּוֹסְלָהּ מִלָּשׁוּב לְבֵית אָבִיהָ:
וְאֵינוֹ מַאֲכִיל. שֶׁאִם הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וְהִנִּיחָהּ מְעֻבֶּרֶת אֵין בָּעֻבָּר כֹּחַ לְהַאֲכִילָהּ, וְהוּא הַדִּין לַעֲבָדָיו:
אַף בַּת כֹּהֵן לְכֹהֵן כוּ'. כֵּיוָן דְּאָמַרְתְּ שֶׁאֵינוֹ יָלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל, אַף בַּת כֹּהֵן לְכֹהֵן אֵין הָעֲבָדִים אוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁל עֻבָּר, שֶׁהֲרֵי עֲבָדָיו הֵן וְאֵינָן אוֹכְלִין אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ, וְהוּא אֵין בּוֹ כֹּחַ לְהַאֲכִיל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

עיקר תוספות יום טוב(ג) דְּרַבָּנָן הֲווּ סָבְרֵי דְּטַעֲמָא מִשּׁוּם דְּיָלוּד מַאֲכִיל וְלֹא סָבְרֵי דְּטַעֲמֵיהּ מִשּׁוּם עֻבָּר בִּמְעֵי זָרָה כוּ'. תּוֹסָפוֹת:
(ד) רַשִׁ"י. וּמַשְׁמַע דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר דְּלָאו דַּוְקָא מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁל עֻבָּר, וּמַיְרֵי בְּיֵשׁ לוֹ אַחִים, וּבְהָא הוּא דִּפְלִיגֵי עֲלֵיהּ רַבָּנָן לוֹמַר דְּוַדַּאי אֵין לוֹ זְכִיָּה הֵיכָא דְּאִיכָּא אַחִים, אֲבָל כִּי לֵיכָּא אַחִים כְּלָל מוֹדוּ רַבָּנָן דְּיֵשׁ לוֹ זְכִיָּה וְשֶׁאֵינוֹ יָלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל. אֶלָּא רַבָּנָן אֲפִלּוּ בְּאֵין לוֹ אַחִים שֶׁאֵין אוֹכְלִים בִּשְׁבִיל אַחִים סָבְרֵי דְּאֵין לָעֻבָּר קִנְיָן בָּעֲבָדִים וְאוֹכְלִים, וְחוֹלְקִים עַל רַבִּי יוֹסֵי וְתָמְהוּ עָלָיו שֶׁאִם כֵּן אַף בַּת כֹּהֵן לְכֹהֵן כוּ'‏ וְאֵין כָּאן אֶלָּא עֻבָּר לִדְבָרֶיךָ לֹא יֹאכְלוּ, אֶלָּא אוֹכְלִים הֵם לְפִי שֶׁאֵין לָעֻבָּר קִנְיָן בָּהֶם, וְאוֹכְלִים בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא נוֹלַד הָעֻבָּר זוֹכֶה הַקָּרוֹב לִירֻשַּׁת כֹּהֵן וְאוֹכְלִים בְּגִינוֹ כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא. וְזוֹהִי דַּעַת הָרִי"ף. אֲבָל בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק ה'‏ דְּנִדָּה מְפָרֵשׁ הָרַ"ב דְּהָא דְּעֻבָּר אֵין לוֹ זְכִיָּה בְּיֵשׁ לוֹ אַחִים, וּמַשְׁמַע דְּאִי אֵין לוֹ אַחִים יֵשׁ לוֹ זְכִיָּה, וְזוֹהִי דַּעַת הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורההָעֻבָּר. הַאי עֻבָּר, אִי בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא, פּוֹסֵל, דִּכְתִיב בִּנְעוּרֶיהָ, פְּרָט לִמְעֻבֶּרֶת. אִי בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן הִיא, לֹא מַאֲכִיל, דְּשֶׁאֵינוֹ יָלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל:
וְהַיָּבָם. אִי בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא, פּוֹסֵל לָהּ, וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כְּתִיב (שם), פְּרָט לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לָשׁוּב, שֶׁהִיא אֲגוּדָה בִּיבָמָהּ. וְאִי בַת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, לֹא מַאֲכִיל לָהּ, קִנְיַן כַּסְפּוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְזוֹ קִנְיַן אָחִיו הִיא:
וְהָאֵרוּסִין. אִי בַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא, פָּסִיל לָהּ, דְּקָנֵי לָהּ בַּהֲוָיָה, וּמִשְּׁעַת הֲוָיָה אִפְסִילָה לָהּ, כְּדִכְתִיב (שם) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִּהְיֶה לְאִישׁ זָר. אִי בַת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, לֹא מַאֲכִיל לָהּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְזְגוּ לָהּ כּוֹס יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה בְּבֵית אָבִיהָ וְתַשְׁקֶה לְאַחֶיהָ וּלְאַחְיוֹתֶיהָ:
וְהַחֵרֵשׁ. אִי בַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא, פָּסַל לָהּ, דְּהָא קְנָאָה בְּתַקַּנְתָּא דְּרַבָּנָן. וְאִי בַת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן הִיא, לֹא מַאֲכִיל לָהּ, דְּקִנְיַן כַּסְפּוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְחֵרֵשׁ מִדְּאוֹרָיְתָא לֹא קָנִי:
וּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְכוּ'. אֶחָד מִן הַפְּסוּלִים לַכְּהֻנָּה שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וּבָא עַל הַכֹּהֶנֶת אוֹ עַל הַלְוִיָּה אוֹ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל, פְּסָלָהּ מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, שֶׁבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בִּיאָתוֹ בִּיאָה וְנִתְחַלְּלָה בִּבְעִילָתוֹ. וְאִי בַת יִשְׂרָאֵל נִשֵּׂאת לְכֹהֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, אֵינוֹ מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה, שֶׁאֵין קִנְיָנוֹ קִנְיַן גָּמוּר:
וְכֵן סָפֵק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְכוּ'. דִּינוֹ כְּבֶן תֵּשַׁע וַדַּאי וּפוֹסֵל:
סָפֵק הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָפֵק לֹא הֵבִיא. קָטָן שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה, סָפֵק הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָפֵק לֹא הֵבִיא וְקִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשֵׁי סָפֵק, אִשְׁתּוֹ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת:
נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל בַּת אָחִיו. שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ. סָפֵק הוּא מֵת רִאשׁוֹן וְנָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְיִבּוּם לִפְנֵי אָחִיו וּפְטוּרָה צָרָתָהּ מִשּׁוּם צָרַת הַבַּת, סָפֵק הִיא מֵתָה רִאשׁוֹנָה וּבִשְׁעַת נְפִילָה לְיִבּוּם לֹא הֲוַאי צָרָתָהּ צָרַת עֶרְוָה כְּדִתְנַן וְכֻלָּן אִם מֵתוּ אוֹ מֵאֲנוּ וְכוּ'‏ צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת. צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. וְאַיְּדֵי דְּאַיְרֵי בִּסְפֵקֵי לְחֻמְרָא תָּנֵי לְהָא בַּהֲדַיְהוּ:

עיקר תוספות יום טוב(ה) דְּבִנְעוּרֶיהָ מַשְׁמַע בִּזְמַן שֶׁהִיא דּוֹמָה לִנְעוּרֶיהָ. רַשִׁ"י:
(ו) וּמִיהוּ דַּוְקָא כְּשֶׁשּׁוֹמֶרֶת לַיָּבָם אֲבָל אַחַר שֶׁיִּבְּמָהּ הֲרֵי הִיא כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר:
(ז) בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לְהוּ מִקְּרָאֵי:
(ח) כְּלוֹמַר וּפְסוּלָה לְהִנָּשֵׂא לִכְהֻנָּה, וְקַל וָחֹמֶר מִגְּרוּשָׁה, מַה גְּרוּשָׁה שֶׁמֻּתֶּרֶת בַּתְּרוּמָה אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה, זוֹ שֶׁאֲסוּרָה בַּתְּרוּמָה אֵינוֹ דִּין שֶׁפְּסוּלָה לִכְהֻנָּה:
(ט) דְּנִשּׂוּאֵי קָטָן אֵינוֹ כְלוּם. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(י) סָפֵק כוּ'. וְלֹא מוֹקְמִינַן לֵיהּ אַחֲזָקָה אֲפִלּוּ לִתְרוּמָה, דְּמַיְרֵי כְּגוֹן דְּהַשְׁתָּא דְּאָתָא קַמָּן הֲוֵי וַדַּאי בֶּן תֵּשַׁע, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה סָפֵק כְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ, לֹא מוֹקְמִינַן אַחֲזָקָה קַמַּיְתָא אֶלָּא אַזְלִינַן בָּתַר הַשְׁתָּא שֶׁהוּא וַדַּאי בֶּן תֵּשַׁע, דַּחֲזָקָה קַמַּיְתָא אִתְרַע לָהּ. תּוֹסָפוֹת:
(יא) וְתֵימַהּ דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ תִּתְיַבֵּם, אִי קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין הֲרֵי מִצְוָה לְיַבְּמָהּ, וְאִי לֹא הֲווּ קִדּוּשִׁין לֹא הָיְתָה אֵשֶׁת אָחִיו מֵעוֹלָם. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ לְעִנְיַן שֶׁפּוֹסֵל בַּת כֹּהֵן הַמְּאֹרֶסֶת לוֹ מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ בְּחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְנָפַל הַסָּפֵק אִם הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת כוּ'‏ חוֹלֶצֶת כוּ'. וְהַקָּרוֹב אֵלַי שֶׁבְּדִבְרֵי הָרַ"ב יֵשׁ טָעוּת סוֹפֵר:

ה. הָאוֹנֵס, וְהַמְפַתֶּה, וְהַשּׁוֹטֶה, לֹא פוֹסְלִים וְלֹא מַאֲכִילִים. וְאִם אֵינָם רְאוּיִין לָבֹא בְיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי אֵלּוּ פוֹסְלִין. כֵּיצַד, יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל בַּת כֹּהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. עִבְּרָה, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. נֶחְתַּךְ הָעֻבָּר בְּמֵעֶיהָ, תֹּאכַל. כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. עִבְּרָה, לֹא תֹאכַל. יָלְדָה, תֹּאכַל. נִמְצָא כֹּחוֹ שֶׁל בֵּן גָּדוֹל מִשֶּׁל אָב. הָעֶבֶד פּוֹסֵל מִשּׁוּם בִּיאָה, וְאֵינוֹ פוֹסֵל מִשּׁוּם זָרַע. כֵּיצַד, בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵן, וְהָלַךְ הַבֵּן וְנִכְבַּשׁ עַל הַשִּׁפְחָה, וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵן, הֲרֵי זֶה עֶבֶד. הָיְתָה אֵם אָבִיו בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מַמְזֵר פּוֹסֵל וּמַאֲכִיל. כֵּיצַד, בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בַת, וְהָלְכָה הַבַּת וְנִשֵּׂאת לְעֶבֶד, אוֹ לְגוֹי, וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵן, הֲרֵי זֶה מַמְזֵר. הָיְתָה אֵם אִמּוֹ בַת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה:

ברטנורהוְהַשּׁוֹטֶה. אֲפִלּוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין לֹא פּוֹסֵל וְלֹא מַאֲכִיל, שֶׁאֵין קִנְיָנוֹ קִנְיָן:
נֶחְתַּךְ הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ תֹּאכַל. מִיָּד. וְהוּא הַדִּין אִם יְלָדַתּוּ וָמֵת:
עִבְּרָה לֹא תֹאכַל. שֶׁהָעֻבָּר אֵינוֹ מַאֲכִיל:
גָּדוֹל מִשֶּׁל אָב. שֶׁהַבּוֹעֵל אֵינוֹ מַאֲכִיל, לְפִי שֶׁלֹּא בָּא עָלֶיהָ לְשֵׁם קִדּוּשִׁין וְלָאו קִנְיָנוֹ הִיא, וּבְנוֹ מַאֲכִיל:
הָעֶבֶד פּוֹסֵל מִשּׁוּם בִּיאָה. אִם בָּא עַל הַכֹּהֶנֶת פְּסָלָהּ מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה:
וְאֵינוֹ פוֹסֵל מִשּׁוּם זָרַע. אִם יֵשׁ לָהּ זֶרַע לְבַת כֹּהֵן מִיִּשְׂרָאֵל כָּשֵׁר:
נִכְבַּשׁ. נִדְחַק וּבָא עָלֶיהָ:
הֲרֵי זֶה עֶבֶד. שֶׁוְּלַד שִׁפְחָה כָּמוֹהָ:
הָיְתָה אֵם אָבִיו בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. אִם מֵת אָבִיו, אַף עַל גַּב דְּהַוָּלָד קַיָּם וּבְעָלְמָא וָלָד פּוֹסֵל, הַאי לֹא פָּסִיל, דְּלָאו בָּתַר אֲבוּהּ שָׁדִינַן לֵיהּ, דְּלָאו זַרְעוֹ הוּא:

עיקר תוספות יום טוב(יב) וְהַשּׁוֹטֶה. הָא דְּלֹא תְנַן קָטָן בַּהֲדַיְהוּ דְּלֹא תַקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנָן נִשּׂוּאִין, הַיְנוּ מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא וְיָלְדָה, לֹא מַתְנֵי לֵיהּ לְקָטָן. תּוֹסָפוֹת:
(יג) לֹא פוֹסְלִין וְלֹא מַאֲכִילִין. לֹא אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן בְּאוֹנֵס וּמְפַתֶּה דְּאֵין מַאֲכִילִין, וּמִשּׁוּם לֹא פּוֹסְלִין נַקְטֵיהּ. תּוֹסָפוֹת:
(יד) וְאִם כוּ'. תָּנָא סֵיפָא דְּהָכָא לְגִלּוּיֵי רֵישָׁא דִּלְעֵיל בֶּן תֵּשַׁע וְיוֹם אֶחָד דְּמוֹקְמִינַן לָהּ בִּפְסוּלֵי כְּהֻנָּה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר רֵישָׁא פְּסוּלֵי קָהָל דַּוְקָא. תּוֹסָפוֹת:
(טו) עִבְּרָה כוּ'. אֲבָל סָפֵק לֹא אָמְרִינַן שֶׁמָּא עִבְּרָה, דְּבִזְנוּת לֹא חָשְׁשׁוּ. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּקַיְמָא לָן אִשָּׁה מְזַנָּה מִתְהַפֶּכֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר, הִלְכָּךְ לֵיכָּא סָפֵק. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהוּא הַדִּין בְּשׁוֹטֶה:
(טז) תֹּאכֵל. כְּדִמְרַבִּינַן לְקַמָּן אֲפִלּוּ מַמְזֵר:
(יז) פּוֹסֵל כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לֵיהּ מִקְּרָא:
(יח) שֶׁהוּא עֶבֶד מִיִּשְׂרָאֵל כָּשֵׁר, וּמֵת בַּעֲלָהּ יִשְׂרָאֵל וְנִשְׁאַר זֶה כוּ'. לְשׁוֹן רַשִׁ"י:
(יט) בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן. וּמֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן, וּבְנוֹ בֶּן בְּנָהּ קַיָּם דְּהוּא עֶבֶד. רַשִׁ"י:
(כ) מַמְזֵר פּוֹסֵל. בַּגְּמָרָא יָלִיף לָהּ מִקְּרָא. וְהוּא הַדִּין לְזֶרַע זַרְעָהּ בְּבַת יִשְׂרָאֵל מִכֹּהֵן, שֶׁמַּאֲכִיל:
(כא) מַמְזֵר. זֹאת הַהֲלָכָה עַל דַּעַת מִי שֶׁאָמַר כּוּתִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר, וְהַרְבֵּה בַּגְּמָרָא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּזֶה, וּפָסְקוּ דְּהַוָּלָד כָּשֵׁר בֵּין בִּפְנוּיָה בֵּין בְּאֵשֶׁת אִישׁ בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. הָרַמְבַּ"ם:

גמרא יבמות ס״ג ב: י״ג-ס״ד א: ב׳

כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה לְבַעְלָהּ וּכְתִיב אִשָּׁה טוֹבָה בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן. אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ מָאי תַּקַּנְתֵּיהּ יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָרַעְתּוֹ. אִשָּׁה יָפָה אַשְׁרֵי בַעְלָהּ מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן פֶן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסוֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר כִּי בְתֹאַר אִשָּׁה יָפָה רַבִּים הוּשְׁחָתוּ וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ רַבִּים הָיוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֶרְוָה כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה אַל תָּצַר צָרַת מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם שֶׁמֶּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ נִמְצָא מִצְטָעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא בֵיתֶךָ רַבִּים יִהְיוּ דוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ גַּלֵּה סוֹד לְאֶחָד מֵאָלֶף. אָמַר רַב אָסֵי אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ''ח) כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. תַּנְיָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל יְהוּדִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בְּפִרְיָה וְרִבְיָה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט') שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (שם) וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ. רִבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר כְּאִלּוּ מְמָעֵט הַדְּמוּת שֶׁנֶּאֱמַר (שם) כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ וְגוֹ'. בֶּן עַזָּאי אוֹמֵר כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמָעֵט הַדְּמוּת שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ. אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזָּאי יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּים. נָאֶה מְקַיֵּים וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאַתָּה נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּים. אָמַר לָהֶם בֶּן עַזָּאי וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁנַּפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה אֶפְשַׁר לְעוֹלָם שֶׁיִתְקַיֵּים עַל יְדֵי אֲחֵרִים. תַּנְיָא אִידָךְ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּפִרְיָה וְרִבְיָה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר (שם) שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם. וְסָמִיךְ לֵיהּ וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר כְּאִלּוּ מְמָעֵט אֶת הַדְּמוּת בֶּן עַזָּאי אוֹמֵר וְכוּלִי. אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזָּאי וְכוּלִי. תָּנוּ רַבָּנָן (במדבר י') וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוּת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד וְזֶה לֹא עָסַק בְּפִרְיָה וְרִבְיָה לֹא נִמְצָא זֶה גוֹרֵם לִשְׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. אַבָּא חָנָן אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר חַיָּיב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם ג') וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם הָא הָיוּ לָהֶם בָנִים לֹא מֵתוּ. אֲחֵרִים אוֹמְרִים גּוֹרֵם לִשְׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י''ז) לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ שְׁכִינָה שׁוֹרָה אֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ עַל מִי שׁוֹרָה עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים:

רש״ימספר ימיו כפלים - כלומר שמח בחלקו ודומה לו כאילו ימיו כפלים:
מאשת חן - של אחרים:
רוכל - המוכר בשמים לנשים להתקשט בהן ומצוי בו ניאוף ובא בעלה ופצעו:
כניצוץ אש המבעיר גחלת - כן יצרו מבעירו:
ככלוב - קן עופות:
מחר - מת ואיננו בעולם ולא יראה אותה דאגה שהוא מיצר וירא ודואג עליה ונמצא שנצטער אתמול על עולם שאין שלו:
גוף - פרגוד שחוצץ בין שכינה למלאכים ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי בראשית העתידות להנתן בגופים העתידים להבראות:
שנאמר כי רוח מלפני יעטוף - הגאולה ונשמות שאני עשיתי:
יעטוף - לשון עכבה כדכתיב (בראשית ל) והיה העטופים ללבן. ורישיה משתעי בגאולה כי לא לעולם אריב וגו':
ואתם פרו ורבו - בתריה דתרוייהו כתיב הלכך כמו שעשה שתיהן הוא:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץאגב אותם דברים שדיברנו על הנשים מביאים, כתוב בספר בן סירא: "אשה טובה מתנה טובה לבעלה" (בן סירא פרק כו) וכתיב [ונאמר שם]: "טובה בחיק ירא אלהים תנתן" (שם). ונאמר שם: "אשה רעה צרעת היא לבעלה". מאי תקנתיה [מה תקנתו] — "יגרשנה ויתרפא מצרעתו" (שם). "אשה יפה — אשרי בעלה, מספר ימיו כפלים" (שם), שמתוך הנאתו מיופיה הרי זה כאילו חי כפליים.
"העלם עיניך מאשת חן הנשואה לאחר פן תלכד במצודתה. אל תט (תהיה סמוך) אצל בעלה למסוך עמו (לשתות איתו) יין ושכר, כי הדבר יכול לגרום לפיתוי כי בגלל תואר אשה יפה רבים הושחתו, ועצומים כל הרוגיה" (שם פרק ט). ועוד נאמר שם: "רבים היו פצעי רוכל", כלומר, האדם ההולך ממקום למקום ומוכר תכשיטי נשים ומתוך שעוסק עמהן מכים ופוצעים אותו הבעלים. "המרגילים עצמם לדבר ערוה — כניצוץ מבעיר גחלת. ככלוב מלא עוף — כן בתיהם של הרוכלים מלאים מרמה" (שם פרק יא).
ועוד נאמר שם: "אל תצר צרת מחר, כלומר, אל תדאג בשל צרה העלולה לבוא מחר, כי לא תדע מה ילד יום — שמא מחר בא ואותו אדם שהצטער איננו, שמת, ונמצא שהיה מצטער על העולם שאין שלו (שם פרק ל). מנע רבים מתוך ביתך, שלא יבואו רבים לשם, ולא הכל תביא ביתך, גם מאלה שהם ידידיך, אבל דאג כי רבים יהיו דורשי שלומך והרבה לך ידידים. "גלה סוד לאחד מאלף" (שם פרק ה), שרוב בני האדם אינם יודעים לשמור סוד.
א אמר ר' אסי: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, כל הנשמות העתידות להיוולד בגופים, שנאמר: "כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי" (ישעיה נז, טז). תניא [שנויה ברייתא]: ר' אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה — כאילו שופך דמים, שנאמר: "שפך דם האדם באדם דמו ישפך" (בראשית ט, ו), וכתיב בתריה [ונאמר מיד אחריו] כהסבר לדבר: "ואתם פרו ורבו" (שם).
ר' יעקב אומר: מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו ממעט הדמות של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: "כי בצלם אלהים עשה את האדם" (שם ו), וכתיב בתריה [ונאמר מיד אחריו]: "ואתם פרו ורבו וגו'". בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות גם יחד, שנאמר: "ואתם פרו ורבו" שה־ו' בראש המלה באה לצרף את הדברים יחד.
אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים מה שדורש, ויש נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש על הצורך לעסוק בפריה ורביה, ואין נאה מקיים, שבן עזאי לא היה נשוי. אמר להן בן עזאי: ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה ואינני רוצה להתעסק בכל נושא אחר, שכן אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים, והם יעסקו בפריה ורביה.
תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת] בדומה לזו, ר' אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים, שנאמר: "שפך דם האדם" וסמיך ליה [וסמוך לו] "ואתם פרו ורבו ". ר' אלעזר בן עזריה אומר: כאילו ממעט הדמות. בן עזאי אומר: כאילו עשה את שתיהן שפיכת דמים והמעטת הדמות. ואמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש וכו'.
מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל, שהרי נאמר "רבבות" ומיעוט רבבות שתיים, וכן "אלפי" — מיעוט אלפים שנים, ואם כן, הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד, וזה לא עסק בפריה ורביה — לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל?! שהרי, כאמור, הדבר תלוי במספר!
אבא חנן אמר משום ר' אליעזר: הנמנע מפריה ורביה חייב מיתה, שנאמר בבני אהרן: "וימת נדב ואביהוא... ובנים לא היו להם" (במדבר ג, ד), הא [הרי] אם היו להם בנים — לא מתו. אחרים אומרים: הנמנע מפריה ורביה גורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר: "להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך" (בראשית יז, ז) בזמן ש"זרעך אחריך" — שכינה שורה, אין "זרעך אחריך" — על מי שורה השכינה? וכי על העצים ועל האבנים? ואם כן גורם לסילוק שכינה באופן זה, שאין מי שתשרה שכינה עליו.

זוהר ספר הזהר, ויצא כ״ג

וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דּוּדָאִים בַּשָּׂדֶה רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר (תהלים ק''ד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ בְּכַמָּה אֲתַר, אֶלָּא מַאן יָכִיל לְמִמְנֵי עוֹבָדוֹי דְּקב''ה, דְּהָא כַּמָּה חֵילִין וּמְשַׁרְיָן מְשַׁנְיָן דָּא מִן דָּא דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא וְכֻלְּהוּ בְּזִמְנָא חָדָא כְּמַרְזֵפָא דְּאַפִּיק זִיקִין לְכָל סִטְרִין בְּזִמְנָא חָדָא כָּךְ קב''ה אַפִּיק כַּמָּה זֵינִין וּמְשַׁרְיָן מְשַׁנְיָן דָּא מִן דָּא דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא וְכֻלְּהוּ בְּזִמְנָא חָדָא, תָּא חֲזֵי בְּדִבּוּרָא וּבְרוּחָא כַּחֲדָא אִתְעֲבִיד עָלְמָא דִּכְתִיב (שם ל''ג) בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם, בִּדְבַר יְיָ דָּא דִּבּוּרָא, וּבְרוּחַ פִּיו דָּא רוּחָא, דָּא בְּלָא דָּא לָא אָזִיל וְאִתְכַּלִּיל דָּא בְּדָא וְנָפִיק מִנַּיְהוּ כַּמָּה חֵילִין לְחֵילִין וּמְשַׁרְיָן לִמְשַׁרְיָן וְכֹלָּא בְּזִמְנָא חָדָא, תָּא חֲזֵי כַּד בָּעָא קב''ה לְמִבְרֵי עָלְמִין אַפִּיק חַד נְהוֹרָא סְתִימָאָה דְּמִן הַהוּא נְהוֹרָא נָפְקִין וְנָהֲרִין כָּל אִנּוּן נְהוֹרִין דְּאִתְגַלְיָן וּמֵהַהוּא נְהוֹרָא נָפְקִין וְאִתְפַּשָּׁטוּ וְאִתְעֲבִידוּ שְׁאָר נְהוֹרִין וְאִיהוּ עָלְמָא עִלָּאָה, תּוּ אִתְפַּשַּׁט הַאי נְהוֹרָא עִלָּאָה וְעָבַד אוּמָנָא נְהוֹרָא דְּלָא נָהִיר וְעָבִיד עָלְמָא תַּתָּאָה, וּבְגִין דְּאִיהוּ נְהוֹרָא דְּלָא נָהִיר בָּעֵי לְאִתְקַשָּׁרָא לְעֵילָא בָּעֵי לְאִתְקַשָּׁרָא לְתַתָּא וּבְקִשּׁוּרָא דִּלְתַתָּא אִתְקַשַּׁר לְאִתְנַהֲרָא בְּקִשּׁוּרָא דִּלְעֵילָא וְהַאי נְהוֹרָא דְּלָא נָהִיר בְּקִשּׁוּרָא דִּלְעֵילָא אַפִּיק כָּל חֵילִין וּמְשַׁרְיָן לְזֵינִין סַגִּיאִין הֲדָא הוּא דִּכְתִיב מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ וְגוֹ' וְכָל מַה דִּי בְּאַרְעָא הָכִי נַמֵּי לְעֵילָא וְלֵית לָךְ מִלָּה זְעִירָא בְּהַאי עָלְמָא דְּלָא תַּלְיָא בְּמִלָּה אָחֳרָא עִלָאָה דְּאִתְפַּקָּדָא עֲלֵיהּ לְעֵילָא בְּגִין דְּכַד אִתְעָר הַאי לְתַתָּא אִתְעָר הַהוּא דְּאִתְפַּקְּדָא עֲלֵיהּ לְעֵילָא דְּכֹלָּא אִתְאֲחַד דָּא בְּדָא:

תרגום הזוהרוַיֵּלֱךְ רְאוּבֵן וְגוֹ' דּוּדָאִים בַּשָּׂדֶה. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קד) מָה רַבּוּ וְגוֹ' מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךְ. מִקְרָא זֶה בֵּאֲרוּהוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. אֶלָּא מִי יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי כַּמָּה צְבָאוֹת וּמַחֲנוֹת שֶׁל מַדְרֵגוֹת וּמַלְאָכִים הַמְּשׁוּנִים זֶה מִזֶּה, שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר. וְאוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁמְּשׁוּנִים זֶה מִזֶּה, יָצְאוּ כֻּלָּם בִּזְמָן אֶחָד, בְּבַת אַחַת, כְּפַטִּישׁ הַמַּכֶּה עַל אֶבֶן, אוֹ עַל בַּרְזֶל מְלוּבָּן, שֶׁמוֹצִיא נִצוֹצוֹת לְכָל צַד בְּבַת אַחַת. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹצִיא כַּמָּה מִינִים וּמַחֲנוֹת מְשׁוּנִים זֶה מִזֶּה, שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר, וְכֻלָּם בְּבַת אַחַת. בֹּא וּרְאֵה, בְּדִבּוּר וְרוּחַ בְּיַחַד, נַעֲשֶׂה הָעוֹלָם. שֶׁכָּתוּב, בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. בִּדְבַר ה', זֶהוּ דִּבּוּר וּבְרוּחַ פִּיו, זֶהוּ רוּחַ. זֶה בְּלִי זֶה אֵינוֹ הוֹלֵךְ, וְנִכְלְלוּ זֶה מִזֶּה, וְיָצְאוּ מֵהֶם כַּמָּה צְבָאוֹת לִצְבָאוֹת, וּמַחֲנוֹת לְמַחֲנוֹת הַמְּשׁוּנִים זֶה מִזֶּה בְּהֶאָרָתָם וְכֻלָּם בִּזְמָן אֶחָד. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא הָעוֹלָמוֹת, הוֹצִיא אוֹר סָתוּם אֶחָד, שֶׁמִּן הָאוֹר הַהוּא יוֹצְאִים וּמְאִירִים כָּל הָאוֹרוֹת הַנִּגְלִים. וּמֵאוֹתוֹ הָאוֹר יָצְאוּ וְנִתְפַּשְּׁטוּ וְנַעֲשׂוּ שְׁאָר הָאוֹרוֹת, וְהוּא עוֹלָם הָעֶלְיוֹן. עוֹד נִתְפַּשֵּׁט אוֹר הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, וְהָאוּמָן, עָשָׂה אוֹר שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר. וְעָשָׂה אֶת עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא אוֹר שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר, הוּא צָרִיךְ לְהִתְקַשֵּׁר לְמַעְלָה וְצָרִיךְ לְהִתְקַשֵּׁר לְמַטָּה, וְעַל יְדֵי קֶשֶׁר שֶׁל מַטָּה הוּא מִתְקַשֵּׁר לְהָאִיר בְּקֶשֶׁר שֶׁל מַעְלָה. וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּאָרֶץ יֵשׁ גַּם כֵּן לְמַעְלָה, וְאֵין לְךְ דָּבָר קָטָן בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בְּדָבָר אַחֵר, עֶלְיוֹן, הַמְּמוּנֶה עָלָיו מִלְּמַעְלָה, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר דָּבָר לְמַטָּה, נִתְעוֹרֵר מִקּוֹדֶם הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלּוֹ הַמְּמוּנֶה עָלָיו לְמַעְלָה, כִּי הַכֹּל מְיוּחָד זֶה בָּזֶה.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ג׳: א׳-ג׳

א. בִּשְׁלשָׁה כְּתָרִים נִכְתְּרוּ יִשְׂרָאֵל כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהוּנָה וְכֶתֶר מַלְכוּת כֶּתֶר כְּהוּנָּה זָכָה בָהּ אַהֲרֹן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ''ה) וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהוּנַת עוֹלָם. כֶּתֶר מַלְכוּת זָכָה בָּהּ דָּוִד שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ''ט) זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי. כֶּתֶר תּוֹרָה הֲרֵי מוּנַח וְעוֹמֵד וּמוּכָן לְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל''ג) תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב כָּל מִי שֶׁיִרְצֶה יָבֹא וְיִטּוֹל שֶׁמָּא תֹּאמַר שֶׁאוֹתָם הַכְּתָרִים גְּדוֹלִים מֵכֶּתֶר תּוֹרָה הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (משלי ח') בִּי מְלָכִים יִמְלוֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחוֹקְקוּ צֶדֶק בִּי שָׂרִים יָשׂוֹרוּ הָא לָמַדְתָּ שֶׁכֶּתֶר תּוֹרָה גָּדוֹל מִשְּׁנֵיהֶם:

ב. אָמְרוּ חֲכָמִים מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֶם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג') יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים:

ג. אֵין לָךְ מִצְוָה בְּכָל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה אֶלָּא תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֵׂה לְפִיכָךְ הַתַּלְמוּד קוֹדֶם לְמַעֲשֵׂה בְּכָל מָקוֹם:

מוסר

ספר הרוקח דף ב' ג'

אִם יִלְמוֹד אָדָם כָּל הַיּוֹם וִישַׁבֵּחַ בּוֹרְאוֹ וְיִגְבַּהּ לִבּוֹ בָּזֶה וּבְמִצְוֹתָיו יִכָּנַע וְיַחֲשׁוֹב שֶׁמֶּא חָטָאתִי וְיֹאמַר לִי כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם מַה לְּךָ לְסַפֵּר חוּקָי וְאִם נִתְחַיֵּיב כְּנֶגֶד חֲבֵירוֹ יוֹדֶה לוֹ כְּמוֹ צָדְקָה מִמֶּנִּי וְאִם סִפֵּר עָלָיו שֶׁקֶר לֹא יַכְלִימֶנּוּ וְלֹא יִכְעוֹס עָלָיו וְאִם הוּא עָשִׁיר וְנָאֶה וּמְכֻבָּד צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל רוּחוֹ וְאָז יְשַׁבְּחֶנּוּ הַבּוֹרֵא כְּמוֹ (בראשית י''ג) הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם לְפִי שֶׁאָמַר וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר וְכֵן משֶׁה (שמות ט''ז) וְנַחְנוּ מָה וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים ל''ב) וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ כִּי אֵין רָאוּי לְעֶבֶד לְהַגְבִּיהַּ רוּחוֹ כְּנֶגֶד אֲדוֹנוֹ כְּדִכְתִיב (מלאכי א') אִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי כִּי אֵין טוֹבָה כְּמוֹ הַכְנִיעָה לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ וְנֶאֱמַר (בראשית ט''ז) שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וּכְשָׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל הַכְנַע לִבְּךָ וְהַשְׁפֵּל רוּחֲךָ וַחֲשׁוֹב עֲוֹנוֹתֶיךָ וְכַוֵּין בִּתְפִלָּתָךְ בְּדֶמַע לִבָּךְ וְיִכּוֹנוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ עַל מַה שָׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ וְאַל תְּמַהֵר וְכַוֵּין דַּעְתָּךְ פֶּן תְּכַזֵּב בִּתְפִלָּתָךְ כְּשֶׁתְּהַרְהֵר מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת וְתֹאמַר לִבְסוֹף (תהלים י''ט) יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

פרשת ויצא יום שלישי

תורה בראשית כ״ח: כ׳-כ״ט: ב׳