פרשת ויצא יום רביעי

ויצא · רביעי

תורה בראשית כ״ט: ג׳-ח׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:
כט (ג) וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כׇל־הָעֲדָרִ֗ים וְגָלְל֤וּ אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃
וּמִתְכַּנְּשִׁין לְתַמָּן כָּל עֲדָרַיָּא וּמְגַנְדְּרִין יָת אַבְנָא מֵעַל פּוּמָא דְבֵירָא וּמַשְׁקָן יָת עָנָא וּמְתִיבִין יָת אַבְנָא עַל פּוּמָא דְבֵירָא לְאַתְרַהּ:
רש״יוְנֶאֶסְפוּ. רְגִילִים הָיוּ לְהֵאָסֵף, לְפִי שֶׁהָיְתָה הָאֶבֶן גְּדוֹלָה:
וְגָלְל֤וּ. וְגוֹלְלִים, וְתַרְגּוּמוֹ וּמְגַנְדְּרִין, כָּל לְשׁוֹן הוֹוֶה מִשְׁתַּנֶּה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עָתִיד וּבִלְשׁוֹן עָבָר, לְפִי שֶׁכָּל דָּבָר הַהוֹוֶה תָּמִיד כְּבָר הָיָה וְעָתִיד לִהְיוֹת:
וְהֵשִׁ֧יבוּ. תַּרְגּוּמוֹ וּמְתִיבִין:
וְגָלְל֤וּ. זֶה מְתֻרְגָּם וִיגַנְדְּרוּן, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָתִיד:
(ד) וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ׃
וַאֲמַר לְהוֹן יַעֲקֹב אַחַי מְנָן אַתּוּן וַאֲמָרוּ מֵחָרָן אֲנָחְנָא:
(ה) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֖ם אֶת־לָבָ֣ן בֶּן־נָח֑וֹר וַיֹּאמְר֖וּ יָדָֽעְנוּ׃
וַאֲמַר לְהוֹן הַיְדַעְתּוּן יָת לָבָן בַּר נָחוֹר וַאֲמָרוּ יְדַעְנָן:
(ו) וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם הֲשָׁל֣וֹם ל֑וֹ וַיֹּאמְר֣וּ שָׁל֔וֹם וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ בָּאָ֖ה עִם־הַצֹּֽאן׃
וַאֲמַר לְהוֹן הַשְׁלַם לֵיהּ וַאֲמָרוּ שְׁלַם וְהָא רָחֵל בְּרַתֵּיהּ אָתְיָא עִם עָנָא:
רש״יבָּאָ֖ה עִם הַצֹּֽאן. הַטַּעַם בָּאָלֶ"ף וְתַרְגּוּמוֹ אָתְיָא; וְרָחֵל בָּאָה – הַטַּעַם לְמַעְלָה בַּבֵּי"ת וְתַרְגּוּמוֹ אֲתָת; הָרִאשׁוֹן לְשׁוֹן עוֹשָׂה וְהַשֵּׁנִי לְשׁוֹן עָשְׂתָה:
(ז) וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עוֹד֙ הַיּ֣וֹם גָּד֔וֹל לֹא־עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ׃
וַאֲמַר הָא עוֹד יוֹמָא סַגִּי לָא עִדַּן לְמִכְנַשׁ בְּעִיר אַשְׁקוּ עָנָא וְאִזִּילוּ רְעוּ:
רש״יהֵ֥ן עוֹד֙ הַיּ֣וֹם גָּד֔וֹל. לְפִי שֶׁרָאָה אוֹתָם רוֹבְצִים, כַּסָּבוּר שֶׁרוֹצִים לֶאֱסֹף הַמִּקְנֶה הַבַּיְתָה וְלֹא יִרְעוּ עוֹד, אָמַר לָהֶן הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, כְּלוֹמַר אִם שְׂכִירִים אַתֶּם לֹא שִׁלַּמְתֶּם פְּעֻלַּת הַיּוֹם, וְאִם הַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּכֶם אַעַ"פִּ כֵן לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה וְגו' (בראשית רבה):
(ח) וַיֹּאמְרוּ֮ לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כׇּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלְלוּ֙ אֶת־הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן׃
וַאֲמָרוּ לָא נִכּוּל עַד דִּי מִתְכַּנְּשִׁין כָּל עֲדָרַיָּא וִיגַנְדְּרוּן יָת אַבְנָא מֵעַל פּוּמָא דְבֵירָא וְנַשְׁקֵי עָנָא:
רש״ילֹ֣א נוּכַל֒. לְהַשְׁקוֹת, לְפִי שֶׁהָאֶבֶן גְּדוֹלָה:

נביאים הושע י״ב: י״א-י״ג: א׳

יב (יא) וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְאָנֹכִ֖י חָז֣וֹן הִרְבֵּ֑יתִי וּבְיַ֥ד הַנְּבִיאִ֖ים אֲדַמֶּֽה׃
וּמַלְלֵית עִם נְבִיַיָא וַאֲנָא נְבוּאָן אַסְגֵיתִי וּבְיַד נְבִיָיא שְׁלָחֵית:
רש״יוְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל הַנְּבִיאִ֔ים. לְהוֹכִיחַ אֶתְכֶם וּלְהַחֲזִיר אֶתְכֶם לַמּוּטָב:
וּבְיַ֥ד הַנְּבִיאִ֖ים אֲדַמֶּֽה. נִרְאֵיתִי לָהֶם בְּכַמָּה דּוּמְיוֹת (יחזקאל א: כו). דָּבָר אַחֵר: אֲדַמֶּה לָהֶם דְּבָרַי עַל יְדֵי מְשָׁלִים כְּדֵי לְיַשְּׁבָם עַל שׁוֹמְעֵיהֶם:
וּבְנָבִיא הֶעֱלָה ה׳ וְגוֹ׳. וְעַל שֶׁאַתֶּם מְבַזִּין אֶת הַנְּבִיאִים וּמַלְעִיגִין בְּדִבְרֵיהֶם (דברי הימים ב לו: טז), הֲלֹא בְּנָבִיא הֶעֱלָה וְגוֹ׳:
(יב) אִם־גִּלְעָ֥ד אָ֙וֶן֙ אַךְ־שָׁ֣וְא הָי֔וּ בַּגִּלְגָּ֖ל שְׁוָרִ֣ים זִבֵּ֑חוּ גַּ֤ם מִזְבְּחוֹתָם֙ כְּגַלִּ֔ים עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃
אִם בְּגִלְעָד הֲווֹ אֲנוּסִין בְּרַם בְּבֵית גִלְגְלָא תּוֹרִין לְטַעֲוָן דַבַּחוּ אַף אֲגוֹרֵיהוֹן אַסְגִיאוּ כְּגַרִין עַל תְּחוּמֵי חַקְלָא:
רש״יאִם גִּלְעָ֥ד אָ֙וֶן֙. אִם בָּא לָהֶם שֶׁבֶר וְאֹנֶס, הֵם גָּרְמוּ לְעַצְמָם, כִּי אַךְ שָׁוְא הָיוּ, וּבַגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבְּחוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה:
גַּ֤ם מִזְבְּחוֹתָם֙. רַבִּים כְּגַלִּים שֶׁעַל תַּלְמֵי שָׂדָי, תַּלְמֵי שָׂדָי הִיא מַעֲנִית הַמַּחֲרֵשָׁה קְרוּיָה תֶּלֶם:
(יג) וַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ בְּאִשָּׁ֔ה וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר׃
נְבִיָא אֲמַר לְהוֹן הֲלָא יַעֲקֹב אֲבוּכוֹן אֲזַל לְחַקְלֵי אֲרַם וּפְלַח יִשְׂרָאֵל בְּאִתְּתָא וּבְאִתְּתָא נְטַר עָנָא:
רש״יוַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וְגוֹ׳. כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר נַחֲזוֹר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁדִּבַּרְנוּ לְמַעְלָה ״וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ״ (הושע יב: ה), וְעוֹד זֹאת עָשִׂיתִי לוֹ הֻצְרַךְ לִבְרֹחַ שְׂדֵה אֲרָם יְדַעְתֶּם אֵיךְ שְׁמַרְתִּיו:
וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר. אֶת הַצֹּאן:
(יד) וּבְנָבִ֕יא הֶעֱלָ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וּבְנָבִ֖יא נִשְׁמָֽר׃
וְאַף כַּד נְחַתוּ אֲבָהָתְכוֹן לְמִצְרַיִם נְבִיָא שְׁלַח יְיָ וַאֲסֵיק יַת יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם וְעַל יְדֵי נְבִיָא אִתְנְטַר:
(טו) הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו׃
מַרְגְזִין דְבֵית אֶפְרַיִם מוֹסָפִין לְמֶחְטִי וְחוֹבַת דַם זַכַּאי דַאֲשֵׁיד עֲלוֹהִי יְתוּב וְחִסוּדֵיהּ יְתוּב לֵיהּ רִבּוֹנֵיהּ:
רש״יהִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם. לְבוֹרְאוֹ, לְבַזּוֹת אֶת נְבִיאָיו וְלִבְגֹּד בּוֹ:
תַּמְרוּרִ֑ים. הֵם לוֹ, כִּי דָּמָיו אֲשֶׁר שָׁפַךְ בְּהַחֲטִיאוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהִצָּמֵד לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהַמַּחֲטִיאוֹ לָאָדָם קָשֶׁה לוֹ מִן הַהוֹרְגוֹ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ לְמֵדִין מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב שֶׁהִטְעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהִצָּמֵד לְבַעַל פְּעוֹר (במדבר כה: ג), וְעָנְשָׁן הַכָּתוּב יוֹתֵר מִמִּצְרִי וַאֲדוֹמִי שֶׁטְּבָעוּם בַּנָּהָר וְיָצְאוּ בַּחֶרֶב לִקְרָאתָם (ספרי דברים רנב: ג):
עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ. עָלָיו יַטִּילֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ. שֶׁחֵרֵף אֶת שְׁלֹמֹה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא: כו): ״וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ״, שֶׁהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים עַל אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת הַמִּלּוֹא, כְּדִמְפֹרָשׁ בְּחֵלֶק (סנהדרין קא, ב):
יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי הוּא הֵרַע לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִמֶּנּוּ (הושע א: ד):
יג (א) כְּדַבֵּ֤ר אֶפְרַ֙יִם֙ רְתֵ֔ת נָשָׂ֥א ה֖וּא בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֶּאְשַׁ֥ם בַּבַּ֖עַל וַיָּמֹֽת׃
כַּד מְמַלֵל חַד מִבֵּית אֶפְרָיִם רְתִיתָא אָחִיד לְהוֹן לְעַמְמַיָא מִתְרַבְרְבִין הֲווֹ בְיִשְׂרָאֵל וּכְדוּ דְחָבוּ עַד דִפְלָחוּ לְטַעֲוָתָא מִתְקַטְלִין:
רש״יכְּדַבֵּ֤ר אֶפְרַ֙יִם֙ רְתֵ֔ת. כְּשֶׁקִּנֵּא יָרָבְעָם לַמָּקוֹם וְדִבֵּר כְּנֶגֶד שְׁלֹמֹה דְּבָרִים קָשִׁים וּבִרְעָדָה (סנהדרין קא ב), שֶׁהֲרֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל הָיָה שְׁלֹמֹה:
נָשָׂ֥א ה֖וּא בְּיִשְׂרָאֵ֑ל. מִשָּׁם זָכָה לְהִנָּשֵׂא לִהְיוֹת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (מלכים א יב: כ):
וַיֶּאְשַׁ֥ם בַּבַּ֖עַל. כֵּיוָן שֶׁעָלָה לִגְדֻלָּה, וַיֶּאְשַׁם בַּעֲבוֹדָה זָרָה:
וַיָּמֹֽת. נִכְרַת בֵּית יָרָבְעָם (מלכים א יד: י), וְכֵן בֵּית אַחְאָב (מלכים א כא: כא). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״כַּד מְמַלֵּל חַד מִדְבֵית אֶפְרַיִם רְתִיתָא אָחִיד לְהוֹן לְעַמְמַיָּא, מִתְרַבְרְבִין הֲווֹ בְּיִשְׂרָאֵל, וְכַדּוּ דְּחָבוּ בְּפוּלְחַן טָעוּתָא מִתְקַטְּלִין״:

כתובים משלי ו׳: ל״ב-ז׳: ב׳

ו (לב) נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־לֵ֑ב מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה׃
מַן דְגָיֵר בְּאִתְּתָא חָסִיר דְרַעְיָנָא וּמַן דְבָעֵי דִי יְחַבֵּל נַפְשֵׁיהּ הוּא עָבֵד לָהּ:
רש״ינוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב. הוּא, שֶׁהֲרֵי לֹא לְרַעֲבוֹן עָשָׂה:
מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה. הַזִּמָּה:
(לג) נֶגַע־וְקָל֥וֹן יִמְצָ֑א וְ֝חֶרְפָּת֗וֹ לֹ֣א תִמָּחֶֽה׃
מַכְתָּשֵׁי וְצַעֲרֵי יֶאְרַע וְחִסוּדֵיהּ לָא מִטְעֵי:
רש״ינֶגַע וְקָל֥וֹן יִמְצָ֑א. עַל עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת הַנְּגָעִים בָּאִים:
(לד) כִּֽי־קִנְאָ֥ה חֲמַת־גָּ֑בֶר וְלֹא־יַ֝חְמ֗וֹל בְּי֣וֹם נָקָֽם׃
מְטוּל דִטְנָנָא חֵמְתָא דְגַבְרָא וְלָא חָיִס בְּיוֹמָא דְפוּרְעַנָא:
רש״יכִּֽי קִנְאָ֥ה. מִתְקַנֵּא בּוֹ לְהִפָּרַע בּוֹ חֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא גִּבּוֹר עַל כֹּל, וְלֹא יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם:
(לה) לֹֽא־יִ֭שָּׂא פְּנֵ֣י כׇל־כֹּ֑פֶר וְלֹֽא־יֹ֝אבֶ֗ה כִּ֣י תַרְבֶּה־שֹֽׁחַד׃ {פ}
וְלָא נָסֵב בְּאַפֵּיהּ דְכָל דְיָהֵב לֵיהּ מוֹהֲבָא וְלָא מִתְּפֵס כַּד תַּסְגֵא שׁוֹחֲדָא:
רש״ילֹֽא יִ֭שָּׂא. פָּנִים, לְכָל מָמוֹן לְכַפֵּר עַל אֲשֶׁר כָּפַר בּוֹ וְנִדְבַּק בַּעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (תוספתא בבא קמא ז: יג): לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב, זֶה הַמִּתְגַּנֵּב מֵאַחַר חֲבֵירוֹ הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתַיִם, סוֹפוֹ שֶׁמִּתְמַנֶּה דַּיָּן וּמוֹרֶה הוֹרָאוֹת שֶׁאֵין שִׁבְעָתַיִם אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר ״מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם״ (תהלים יב: ז):
ז (א) בְּ֭נִי שְׁמֹ֣ר אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃
בְּרִי נְטַר מֵימְרִי וּפִקוּדַי תִּטְשֵׁי גַבָּךְ:
(ב) שְׁמֹ֣ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵ֑ה וְ֝תוֹרָתִ֗י כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֶֽיךָ׃
נְטַר פִּקוּדַי וֶחֱיֵהּ וְנִימוּסֵי הֵיךְ בַּבְתָא דְעַיְנָא:
רש״יוְ֝תוֹרָתִ֗י כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֶֽיךָ. שָׁחוֹר שֶׁל עַיִן שֶׁהוּא דּוֹמֶה לַחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ אִישׁוֹן לַיְלָה:

משנה משנה בבא קמא ז׳

א. מְרֻבָּה מִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מִמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שֶׁמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת בֵּין בְּדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבֵין בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּשׁוֹר וָשֶׂה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא) כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ וְגוֹ'. אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וְלֹא הַמּוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה:
ברטנורהמְרֻבָּה. בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. דִּכְתִיב (שמות כב) עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה וְגוֹ'‏ יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם:
אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב וְכוּ'. דִּכְתִיב (שם) וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ, וְלֹא מִבֵּית הַגַּנָּב:
עיקר תוספות יום טוב(א) מַסְּקִינַן בַּגְּמָרָא דְּכָל, רִבּוּיָא הוּא. וּדְלֹא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ט'‏ פֶּרֶק ד'‏ דְּבָבָא מְצִיעָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) בְּשׁוֹר וָשֶׂה. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, וְנֵילַף שׁוֹר שׁוֹר מִשַּׁבָּת, מַה לְּהַלָּן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן אַף כוּ'. וּמַסִּיק דְּנִכְתּוֹב רַחְמָנָא כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָּקָר יְשַׁלֵּם תַּחְתָּיו וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה, שׁוֹר דְּסֵיפָא וְשֶׂה דְּרֵישָׁא לָמָּה לִי. שְׁמַע מִנַּהּ שׁוֹר וָשֶׂה אִין, מִידֵי אַחֲרִינָא לֹא:
ב. גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶם אוֹ עַל פִּי שְׁנַיִם אֲחֵרִים, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. גָּנַב וּמָכַר בְּשַׁבָּת, גָּנַב וּמָכַר לַעֲבוֹדָה זָרָה, גָּנַב וְטָבַח בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְטָבַח וּמָכַר וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו, גָּנַב וְטָבַח וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. גָּנַב וְטָבַח לִרְפוּאָה אוֹ לִכְלָבִים, הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצָא טְרֵפָה, הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בִּשְׁנֵי אֵלּוּ:
ברטנורהגָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם. כְּלוֹמַר שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגָּנַב:
גָּנַב וּמָכַר בְּשַׁבָּת. אֲבָל טָבַח שֶׁהוּא עָנוּשׁ סְקִילָה, קָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִנֵּיהּ:
וְטָבַח בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁאֵין זְדוֹנוֹ אֶלָּא כָּרֵת. וּכְגוֹן דְּלֹא אַתְּרוּ בֵּיהּ וְלֹא לָקֵי, דְּקָיְמָא לָן כָּל חַיָּבֵי מַלְקִיּוֹת שׁוֹגְגִים חַיָּבִים בְּתַשְׁלוּמִין. אֲבָל חַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, אֲפִלּוּ שׁוֹגְגִים, פְּטוּרִים מִן הַתַּשְׁלוּמִין:
וְטָבַח וּמָכַר וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו. אֲבָל מֵת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ טָבַח, תָּנָא סֵיפָא דְּפָטוּר, דְּשֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ וְשֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר, שֶׁהֲרֵי יָרַשׁ אֶת אָבִיו:
בִּשְׁנֵי אֵלּוּ. בִּטְרֵפָה וּבְחֻלִּין בָּעֲזָרָה. דְּקָסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָאו שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. אֲבָל לִרְפוּאָה וְלִכְלָבִים, שְׁחִיטָה רְאוּיָה הִיא, דְּאִי בָּעֵי מָצֵי אָכֵיל מִנַּהּ:
עיקר תוספות יום טוב(ג) שְׁנַיִם אֲחֵרִים. עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּמִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק ו'‏ דְּגִטִּין, דְּלֹא הָוֵי חֲצִי דָּבָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) כְּלוֹמַר מִשּׁוּם דְּהַךְ סֵיפָא, הוּא דְּתָנֵי לְהַךְ רֵישָׁא. דְּרֵישָׁא לָאו חִדּוּשׁ הוּא, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נִתְחַיֵּב קֹדֶם שֶׁמֵּת אָבִיו וְקֹדֶם שֶׁהִקְדִּישׁ כוּ'. הָרֹא"שׁ:
(ה) חֻלִּין כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּנֶאֶסְרוּ בַּהֲנָאָה כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ט'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּקִדּוּשִׁין, וּמִכִּי שָׁחַט בָּהּ פּוּרְתָא אֲסָרָהּ, אִידָךְ לָאו דְּמָרֵיהּ טָבַח, וְהַהוּא פּוּרְתָא לֹא מְחַיְּבִינַן, דְּוּטְבָחוֹ כֻּלָּהּ בָּעִינַן כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ד'. וּמַסִּיק כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט מִקְצָת סִימָנִין בַּחוּץ, וּגְמָרָן בִּפְנִים. גְּמָרָא:
(ו) דְּגָמַר מִטְּבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן, בַּר מִלְּגַבֵּי לָאו דִּשְׁחוּטֵי חוּץ, דִּבְהָכִי חַיְּבֵיהּ רַחְמָנָא. תּוֹסָפוֹת:
ג. גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶם, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, מְשַׁלְּמִין הַכֹּל. גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּי שְׁנַיִם אֲחֵרִים, אֵלּוּ וְאֵלּוּ נִמְצְאוּ זוֹמְמִין, הָרִאשׁוֹנִים מְשַׁלְּמִים תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהָאַחֲרוֹנִים מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה. נִמְצְאוּ אַחֲרוֹנִים זוֹמְמִין, הוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהֵן מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה. אֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים זוֹמֵם, בָּטְלָה עֵדוּת שְׁנִיָּה. אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים זוֹמֵם, בָּטְלָה כָּל הָעֵדוּת, שֶׁאִם אֵין גְּנֵיבָה אֵין טְבִיחָה וְאֵין מְכִירָה:
ברטנורההָאַחֲרוֹנִים מְשַׁלְּמִים שְׁלֹשָׁה. לְשׁוֹר. וּכְגוֹן שֶׁהוּזְמוּ אַחֲרוֹנִים תְּחִלָּה. דְּאִי עֵדֵי גְּנֵבָה הוּזְמוּ תְּחִלָּה, בָּטְלָה לָהּ עֵדוּת טְבִיחָה, דְּדִלְמָא בְּעָלִים מְכָרוּהוּ לוֹ, וְכִי מִתַּזְּמֵי אַמַּאי מְשַׁלְּמֵי:
בָּטְלָה עֵדוּת שְׁנִיָּה. וְהוּא מְשַׁלֵּם כֶּפֶל מִשּׁוּם עֵדוּת רִאשׁוֹנִים. וְהֵן פְּטוּרִין, דְּאֵין עֵדִים מְשַׁלְּמִין מָמוֹן עַד שֶׁיּוּזְמוּ שְׁנֵיהֶם:
בָּטְלָה כָּל הָעֵדוּת. וְהוּא פָּטוּר וְהֵם פְּטוּרִים. וַאֲפִלּוּ חָזְרוּ וְהוּזְמוּ אַחֲרוֹנִים אַחַר כָּךְ, אֵין מְשַׁלְּמִין, שֶׁהֲרֵי בָּטְלָה עֵדוּתָן כְּבָר וְהֻכְחֲשׁוּ, כֵּיוָן דְּלֹא גָּנַב לֹא טָבַח, וְאַהָכִי לֹא מִחַיְּבוּ אֶלָּא אַעִמָּנוּ הֱיִיתֶם שֶׁהוּסְרָה גּוּפָה שֶׁל עֵדוּת. וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּזְמוּ שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים תְּחִלָּה, שֶׁעֵדוּת שְׁנִיָּה בָּטְלָה. אֶלָּא שֶׁבִּזְמַן שֶׁלֹּא הוּזְמוּ אֶלָּא אֶחָד, בָּטְלוּ שְׁנֵיהֶם. אֲבָל כְּשֶׁהוּזְמוּ שְׁנֵיהֶם, לֹא בָּטְלָה עֵדוּת רִאשׁוֹנָה אֶלָּא מְשַׁלְּמִין כֶּפֶל:
עיקר תוספות יום טוב(ז) הַכֹּל. הָכִי נַמִּי כְּשֶׁהוּזְמוּ תְּחִלָּה עַל הַטְּבִיחָה. רַשִׁ"י:
(ח) כְּלוֹמַר אַהַכְחָשָׁה לֹא מִחַיְּבֵי. וְאַף עַל גַּב דִּבְלָאו הָכִי לֵיכָּא חִיּוּבָא, דְּדִלְמָא בְּעָלִים מְכָרוּהוּ לוֹ, מִכָּל מָקוֹם נָפְקָא מִנַּהּ הֵיכָא שֶׁהֵעִידוּ עֵדִים שֶׁלֹּא נִמְכְּרָה לוֹ, כְּגוֹן שֶׁלֹּא זָזָה יָדָם מִידֵי הַבַּעַל מֵעֵת שֶׁבָּאת בְּהֵמָה זוֹ לְיָדוֹ:
ד. גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּי עֵד אֶחָד, אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. גָּנַב וְטָבַח בְּשַׁבָּת, גָּנַב וְטָבַח לַעֲבוֹדָה זָרָה, גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו, וּמֵת אָבִיו, וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר, גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, קָדָשִׁים שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. שֶׁאֵין חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם, פָּטוּר:
ברטנורהעַל פִּי עֵד אֶחָד. אַף עַל גַּב דְּמִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא הִיא דְּאֵין מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד, הָא קָמַשְׁמַע לָן דְּעַל פִּי עַצְמוֹ דּוּמְיָא דְּעַל פִּי עֵד אֶחָד, מָה עֵד אֶחָד אִי אָתֵי עֵד אֶחָד בָּתַר הָכִי מִצְטָרֵף בַּהֲדֵיהּ וּמִחַיַּב, עַל פִּי עַצְמוֹ נַמִּי אִי אָתוּ עֵדִים בָּתַר הוֹדָאָתוֹ מְחַיְּבֵי לֵיהּ, דְּמוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים חַיָּב. וְהָנֵי מִלֵּי בְּאוֹמֵר לֹא גָּנַבְתִּי, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב, וְחָזַר וְאָמַר טָבַחְתִּי וּמָכַרְתִּי, וּבָאוּ עֵדִים אַחַר כָּךְ שֶׁטָּבַח וּמָכַר, חַיָּב, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאוֹמֵר טָבַחְתִּי וּמָכַרְתִּי אֵינוֹ מְחַיֵּב עַצְמוֹ בִּכְלוּם, שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא שֶׁמּוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר, וְאֵין כָּאן הוֹדָאָה שֶׁל כְּלוּם. אֲבָל בְּאָמַר גָּנַבְתִּי וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב, פָּטוּר. דְּחִיֵּב עַצְמוֹ לְשַׁלֵּם קֶרֶן מִיהָא בְּהוֹדָאָתוֹ, הִלְכָּךְ הוֹדָאָה גְּמוּרָה הִיא וּפָטוּר מִכֶּפֶל, אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים:
וּמֵת אָבִיו. וְהוּא יוֹרְשׁוֹ, וְלֹא הַוְיָא טְבִיחָה כֻּלָּהּ בְּאִסּוּרָא:
גָּנַב וְהִקְדִּישׁ. כִּי קָא טָבַח דְּהֶקְדֵּשׁ קָא טָבַח וְלֹא דִּבְעָלִים:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר קָדָשִׁים שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם וְכוּ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן לָאו אַמִּלְּתֵיהּ דְּתַנָּא קַמָּא קָאֵי וְלֹא פָּלֵיג עֲלֵיהּ בְּגָנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר. אֶלָּא שַׁמְעִינְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנָן בְּדוּכְתָּא אַחֲרִיתִי דְּאָמְרֵי הַגּוֹנֵב הֶקְדֵּשׁ מִבֵּית בְּעָלִים פָּטוּר, דִּכְתִיב (שמות כב) וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ, וְלֹא מִבֵּית הֶקְדֵּשׁ, וַעֲלַהּ קָאֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאוֹמֵר קָדָשִׁים שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן חַיָּב, דְּקָרִינַן בֵּיהּ וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ, דְּכֵיוָן דְּהַבַּעַל חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם כִּי קָא טָבַח דְּמָרֵיהּ קָא טָבַח. וּבְקָדָשִׁים שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן נַמִּי לֹא מְחַיֵּב רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֶלָּא כְּשֶׁשְּׁחָטָן תְּמִימִים בִּפְנִים לְשֵׁם בְּעָלִים אֶלָּא שֶׁנִּשְׁפַּךְ הַדָּם, אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן בַּעֲלֵי מוּמִין בַּחוּץ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִפְדּוּ, סָבַר כָּל הָעוֹמֵד לִפָּדוֹת כְּפָדוּי דָּמֵי וְהַוְיָא שְׁחִיטָה רְאוּיָה. אֲבָל אִם שְׁחָטָן תְּמִימִים בַּחוּץ הַוְיָא שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה. וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָאו שְׁמָהּ שְׁחִיטָה וְאֵינוֹ חַיָּב עָלֶיהָ תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(ט) דִּכְגוֹן שֶׁיֵּשׁ יוֹרְשִׁים אֲחֵרִים עִמּוֹ:
(י) וְהִקְדִּישׁ. וּלְאַחַר יֵאוּשׁ אַיְרֵי, דְּחָלָה הֶקְדֵּשׁ עַל יְדֵי יֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת וְלֹא דְּמָרֵיהּ קָא טָבַח. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) וּסְבִירָא לֵיהּ כָּל הָעוֹמֵד לִזְרֹק כְּזָרוּק דָּמֵי, וְהִלְכָּךְ הָוֵי שְׁחִיטָה רְאוּיָה. אֲבָל אִי לֹא נִשְׁפַּךְ אֶלָּא נִזְרַק, הָא חָזְרָה קֶרֶן לַבְּעָלִים. גְּמָרָא:
(יב) וּבְבַעֲלֵי מוּמִין מֵעִקָּרָא עָסְקִינַן, דְּאִי כְּשֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן לְמוּמָן תּוּ לֹא חֲזִי לְפִדְיוֹן, דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּפֶרֶק ז'‏ דִּתְמוּרָה מִשְׁנָה ג'‏ קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, וּמִשֶּׁנִּשְׁחֲטָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד. אֲבָל בְּבַעֲלֵי מוּמִין מֵעִקָּרָא מוֹדֶה. רַשִׁ"י:
(יג) וְכֵן נַמִּי אִם שְׁחָטָן בַּעַל מוּם בִּפְנִים:
ה. מְכָרוֹ חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ בוֹ שֻׁתָּפוּת, הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְיָדוֹ, הַנּוֹחֵר, וְהַמְעַקֵּר, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. גָּנַב בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָם, אוֹ שֶׁגָּנַב חוּץ מֵרְשׁוּתָם וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם, אוֹ שֶׁגָּנַב וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָם, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. אֲבָל גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם, פָּטוּר:
ברטנורהמְכָרוֹ חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ. גַּנָּב שֶׁמָּכַר כָּל הַשּׁוֹר חוּץ מִדָּבָר מֻעָט שֶׁבּוֹ, מִן הַדְּבָרִים הַנִּתָּרִים עִמּוֹ בַּשְּׁחִיטָה, פָּטוּר, דִּכְתִיב (שמות כא) וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, עַד שֶׁיִּמְכֹּר כָּל הַדְּבָרִים הַנִּתָּרִים בַּטְּבִיחָה. לַאֲפוֹקֵי שֶׁאִם הִשְׁאִיר גִּזּוֹתֶיהָ אוֹ קַרְנֶיהָ, דְּלֹא הָוֵי שִׁיּוּר, וְלֹא מִפְטַר בְּהָכִי:
הַנּוֹחֵר. קוֹרְעוֹ מִנְּחִירָיו עַד לִבּוֹ:
וְהַמְעַקֵּר. עוֹקֵר סִימָנִים, פָּטוּר. וַאֲפִלּוּ לְרַבָּנָן דְּאָמְרֵי שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה שְׁמָהּ שְׁחִיטָה, דְּהָא לָאו שְׁחִיטָה הִיא כְּלָל:
עיקר תוספות יום טוב(יד) שֻׁתָּפוּת. קֹדֶם שֶׁגְּנָבוֹ, לֹא קָרִינַן בֵּיהּ וּמְכָרוֹ כֻּלּוֹ בְּאִסּוּר. רַשִׁ"י. וְאַף עַל גַּב דִּכְבָר שָׁמַעְנוּ זֶה לְעֵיל בְּמֵת אָבִיו קֹדֶם שֶׁמְּכָרוֹ. הָתָם הֲוָה אֲמֵינָא מִשּׁוּם דְּיֵשׁ לוֹ שֻׁתָּפוּת בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר. אֲבָל הָכָא שָׁמְעִינַן אֲפִלּוּ אֵין לוֹ שֻׁתָּפוּת אֶלָּא בְּאֵבָר אֶחָד. הָרְמָ"ה זַ"ל:
(טו) חוּץ כוּ'. דִּכְשֶׁהוֹצִיאוֹ נַעֲשָׂה עָלָיו גַּנָּב, וַאֲפִלּוּ הוֹצִיאוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאַף עַל גַּב דְּאֵין מְשִׁיכָה קוֹנָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, הָנֵי מִלֵּי לְעִנְיַן קְנִיָּה, אֲבָל לְהִתְחַיֵּב בָּאֳנָסִין כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת בְּעָלִים חַיָּב. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּהָכָא בְּהוֹצִיאוֹ לְסִמְטָא דַּוְקָא:
(טז) אוֹ כוּ'. נָקַט כֻּלְּהוּ גַּוְנֵי אַף עַל גַּב דְּלֹא צְרִיכֵי:
(יז) פָּטוּר. בְּשֶׁלֹּא הִגְבִּיהוֹ עָסְקִינַן, דִּבְהִגְבִּיהַּ הֲוָה קָנֵי [כְּדִלְקַמָּן] וְחַיָּב. תּוֹסָפוֹת:
ו. הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא, וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים, פָּטוּר. הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים, וּמֵת, חַיָּב. נְתָנוֹ לִבְכוֹרוֹת בְּנוֹ אוֹ לְבַעַל חוֹבוֹ, לְשׁוֹמֵר חִנָּם, וּלְשׁוֹאֵל, לְנוֹשֵׂא שָׂכָר, וּלְשׂוֹכֵר, וְהָיָה מוֹשְׁכוֹ, וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים, פָּטוּר. הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים, וּמֵת, חַיָּב:
ברטנורההָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא. פָּטוּר מִכֶּפֶל:
הִגְבִּיהוֹ. אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת בְּעָלִים. שֶׁהֲרֵי הַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכָל מָקוֹם:
נְתָנוֹ. גַּנָּב לַכֹּהֵן, בְּחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל פִּדְיוֹן בְּנוֹ:
הָיָה מוֹשְׁכוֹ. הַכֹּהֵן אוֹ בַּעַל חוֹב אוֹ הַשּׁוֹמֵר. וּמֵת בִּרְשׁוּת בְּעָלִים:
פָּטוּר. הַגַּנָּב מִכְּלוּם:
עיקר תוספות יום טוב(יח) הָרַמְבַּ"ם. וּמַשְׁמַע דְּאִלּוּ בְּקֶרֶן נִתְחַיֵּב. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה:
(יט) חַיָּב. אַגַּנָּב קָאֵי, דְּמִתְחַיֵּב גַּנָּב בְּקִנְיַן שְׁלוּחָיו. רַשִׁ"י. וְאִם תֹּאמַר אַמַּאי חַיָּב בִּמְשִׁיכָה, וְהָא אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָנֵי לֹא יָדְעֵי דְּאָתֵי לִידֵיהּ בְּאִסּוּרָא, אֶלָּא סְבוּרִין שֶׁהָיוּ שֶׁלּוֹ, וְלֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין. תּוֹסָפוֹת. וְדָחוּ פֵּרוּשׁ זֶה. וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ לְמִשְׁנָתֵנוּ כְּשֶׁיָּדַע הַשּׁוֹמֵר אוֹ הַבַּעַל חוֹב שֶׁהוּא גְּנָבוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב פָּטוּר מִכֶּפֶל כוּ', כֵּיוָן שֶׁהַגַּנָּב לֹא קָנָהוּ עֲדַיִן הֲרֵי אֵלּוּ כְּגוֹנְבִין מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז. אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מְגַדְּלִין בְּסוּרְיָא, וּבַמִּדְבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם, מִפְּנֵי הַקָּדָשִׁים, וְלֹא כֹהֲנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת. אֵין מְגַדְּלִין חֲזִירִים בְּכָל מָקוֹם. לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת. אֵין פּוֹרְסִין נִשְׁבִּים לַיּוֹנִים. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַיִּשּׁוּב שְׁלֹשִׁים רִיס:
ברטנורהאֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּפְסִידִין אֶת הַזְּרָעִים:
אֲבָל מְגַדְּלִין בְּסוּרְיָא. אֲרָצוֹת שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד. דְּלָאו שְׁמֵיהּ כִּבּוּשׁ, וְלֹא חָיְשִׁינַן בָּהּ לְיִשּׁוּב. וְאִם יַפְסִידוּ שְׂדוֹת אֲחֵרִים, יְשַׁלְּמֶנָּה:
אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַקָּדָשִׁים. שֶׁאוֹכְלִין שָׁם. וְדֶרֶךְ תַּרְנְגוֹלִים לְנַקֵּר בָּאַשְׁפָּה, וְשֶׁמָּא יָבִיאוּ עֶצֶם [כִּשְׂעֹרָה] מִן הַשֶּׁרֶץ וִיטַמְּאוּ אֶת הַקָּדָשִׁים:
וְלֹא. יְגַדְּלוּ כֹּהֲנִים תַּרְנְגוֹלִים בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת. שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים תְּרוּמָה וּצְרִיכִים לְשָׁמְרָהּ בְּטָהֳרָה:
חֲזִירִים. מְפָרֵשׁ טַעֲמָא בַּגְּמָרָא, כְּשֶׁצָּרוּ מַלְכֵי חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה הָיוּ רְגִילִים בְּכָל יוֹם שֶׁהָיוּ אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ מַעֲלִים לָהֶם תְּמִידִים לְאֵלּוּ שֶׁבִּפְנִים. יוֹם אֶחָד הֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי חוֹמָה נָעַץ צִפָּרְנָיו בַּחוֹמָה וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר הַמְגַדֵּל חֲזִירִים:
אֶת הַכֶּלֶב. מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשֵׁךְ וּמְנַבֵּחַ וּמַפֶּלֶת אִשָּׁה מִיִּרְאָתוֹ:
נִשְׁבִּים. פַּחִים. שֶׁלֹּא יִלָּכְדוּ בָּהֶם יוֹנֵי בְּנֵי הַיִּשּׁוּב:
שְׁלֹשִׁים רִיס. אַרְבָּעָה מִילִין:
עיקר תוספות יום טוב(כ) נִרְאֶה דַּאֲפִלּוּ בַּבַּיִת קָאָמַר דְּאָסוּר. וְהַיְנוּ דְּקָפֵיד אַיִּשּׁוּב וְהַפְסָדַת זְרָעִים, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁל עַצְמוֹ:
(כא) בִּירוּשָׁלַיִם. אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הַקָּדָשִׁים, שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִים שָׁם בְּשַׂר שְׁלָמִים וְתוֹדָה וּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה. רַשִׁ"י:
(כב) וְאִם תֹּאמַר תֵּיפּוֹק לֵיהּ דְּאָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּכָל דְּבָרִים טְמֵאִים, כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת שְׁבִיעִית פֶּרֶק ז'‏ מִשְׁנָה ג'. תֵּרֵץ רַבֵּנוּ תָּם זַ"ל, דְּהַיְנוּ דַּוְקָא בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִים לַאֲכִילָה, אֲבָל אִם מְגַדְּלָן לִמְשֹׁחַ עוֹרוֹת בְּשֻׁמָּנָן אוֹ לְמָכְרָן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמְשַׁח בָּהֶם שָׁרֵי. וְכָל חֵלֶב מֻתָּר לִמְכֹּר הֵיכָא דְּלֹא קָאֵי לַאֲכִילָה. וּבַיְּרוּשַׁלְמִי נַמִּי מְפָרֵשׁ דְּסוּסִים וַחֲמוֹרִים שָׁרֵי לַעֲשׂוֹת בָּהֶן סְחוֹרָה מִשּׁוּם דִּסְתָמָן לִמְלָאכָה:
(כג) הַכֶּלֶב. בְּטוּר וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט הֶעְתִּיקוּ, כֶּלֶב רַע. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא בִּדְרַבִּי נָתָן כוּ'. וְלִישְׁנָא דְּמַתְנִיתִין [דִּתְנַן] הַכֶּלֶב בְּהֵ"א הַיְדִיעָה דַּיְקָא נַמִּי הָכִי. וְכֵן הוּא עוֹד בַּגְּמָרָא בְּהֶדְיָא מְגַדְּלִין כְּלָבִים כֻּפְרִים:
(כד) קָשׁוּר. דְּכֵיוָן דְּקָשׁוּר אֵין מִתְיָרְאִין מִמֶּנּוּ:
(כה) כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן נִמְלְטָה מִפַּח [תְּהִלִּים קכד]. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

גמרא בבא קמא פ׳ א: ד׳-פ״ג א: ח׳

תָּנוּ רַבָּנָן מַעֲשֵׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה גּוֹנֵחַ מִלִּבּוֹ וְשָׁאֲלוּ לָרוֹפְאִים וְאָמְרוּ אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיִּינַק חָלָב רוֹתֵחַ מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית וְהֵבִיאוּ לוֹ עֵז וּקְשָׁרוּהָ לוֹ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה וְהָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית. לְיָמִים נִכְנְסוּ חֲבֵירָיו לְבַקְּרוֹ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הָעֵז קְשׁוּרָה בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם וְאָמְרוּ לִסְטִים מְזוּיָין בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה וְאָנוּ נִכְנָסִים אֶצְלוֹ יָשְׁבוּ וּבָדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ בוֹ אֶלָּא אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁל אוֹתָהּ הָעֵז וְאַף הוּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין בִּי עָוֹן אֶלָּא עֲוֹן אוֹתָהּ הָעֵז שֶׁעָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵירַי: (פ''ג א') תָּנוּ רַבָּנָן לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת אֲבָל מְגַדֵּל הוּא בָּעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפַר וְקוֹשְׁרוֹ בַּיּוֹם וּמַתִּירוֹ בַּלַּיְלָה: תַּנְיָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר הַמְגַדֵּל כְּלָבִים כִּמְגַדֵּל חֲזִירִים לְמָאי נַפְקָא מִינָהּ לְמֵיקַם עֲלֵיהּ בְּאָרוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵף בַּר מִנְיוּמִי אָמַר רַב נַחְמָן בָּבֶל כְּעִיר הַסְּמוּכָה לִסְפַר דָּמֵי. תִּרְגְּמָא נְהַרְדָּעָא. דָּרַשׁ רִבִּי דוֹסְתָּאי דְמִן בִּירִי (במדבר י') וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל פָּחוּת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד. וְהָיְתָה אִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת בֵּינֵיהֶם וּרְאוּיָה לְהַשְׁלִים וְנָבַח בָּהּ כֶּלֶב וְהִפִּילָה נִמְצָא זֶה גּוֹרֵם לִשְׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. הַהִיא אִתְּתָא דְעָאלַת לְמֵיפָא בְּהַהוּא בֵיתָא נָבַח בָּהּ כַּלְבָּא אָמַר לָהּ מָרֵיהּ לָא תִּסְתְּפִי מִינֵיהּ שְׁקִילֵי נִיבֵיהּ אָמְרָה לֵיהּ שְׁקִילִי טִיבוּתִיךְ וְשַׁדְיָא אַחִיזְרֵי כְּבָר נָד וָלָד:
רש״יגונח - פלידר"א צועק מפני כאב הלב לא היה יכול להשיב רוחו:
לסטים מזויין - רועה בשדות אחרים וגוזל את הרבים:
בבל - שם המדינה ועיר אחת שבה נקראת נהרדעא ואותה העיר סמוכה לספר ואשמועינן רב נחמן דהואיל ויש בבבל ישוב קבוע וישראל הרבה מותר לגדל כלבים בעיר הסמוכה לספר כאילו היא מארץ ישראל:
ניבי - ינייבי"ש ל"א ארבע שיני הכלב הארוכות שבהן נושך כך שמעתי (חולין דף נט.) (בבכורות):
שקילי טיבותיך - נטולה היא טובתך ומוטלת על הקוצים (שלא קשרת את הכלב) מה שאתה מנחמני הבל:
כבר נד - ונעקר ממקומו:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ובענין זה מסופר, תנו רבנן [שנו חכמים]: מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו (שהיה משתעל בשל חליו), ושאלו לרופאים מה לעשות לרפואתו, ואמרו: אין לו תקנה עד שינק חלב רותח (מבעבע) מן הבהמה משחרית לשחרית, כלומר, בכל בוקר, ולצורך זה הביאו לו עז וקשרו לו בכרעי המטה, והיה יונק ממנה משחרית לשחרית במשך זמן.
לימים נכנסו חביריו לבקרו ביקור חולים, כיון שראו אותה העז קשורה בכרעי המטה חזרו לאחוריהם ולא נכנסו לביתו, ואמרו: לסטים (שודד) מזויין נמצא בביתו של זה, ואנו נכנסין אצלו?!
ישבו חכמים ובדקו במעשיו ולא מצאו בו כל פגם אלא מלבד אותו עון של אותה העז שהחזיק בביתו. ואף הוא אותו חסיד בשעת מיתתו אמר: יודע אני שאין בי כל עון אלא עון אותה העז בלבד, שעברתי על דברי חברי שאמרו שאסור להשהות בהמה דקה בארץ ישראל.
א שנינו במשנה שלא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלאות כו'. ומביאים באותו ענין: תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: לא יגדל אדם את הכלב — אלא אם כן קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא כלב בעיר הסמוכה לספר (לגבול), וקושרו ביום ומתירו בלילה לצורך שמירה.
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: בבל כעיר הסמוכה לספר דמי [היא נחשבת] ומותר לגדל בה כלבים. ומעירים: תרגמה [תרגם, הסביר אותה] שאין הדבר מתייחס לכל ארץ בבל, אלא על העיר נהרדעא שבבבל שהיתה סמוך לספר.
ומעין הסבר לאיסור לגדל כלב, דריש [דרש] ר' דוסתאי שמן העיר בירי: מה שנאמר "ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל" (במדבר י, לו), הרי זה בא ללמדך, שאין שכינה שורה על ישראל אם היו פחות משני אלפים ושני רבבות, שהוא "רבבות" ו"אלפי", ומיעוט רבים שנים. ואם היה חסר נפש אחת מביניהם, והיתה אשה מעוברת ביניהם וראויה להשלים מספר זה, ונבח בה עליה כלב ונבהלה וכתוצאה מכך הפילה את עוברה, נמצא זה בעליו של הכלב גורם לשכינה שתסתלק מישראל, ומטעם זה אסרו לגדל כלבים.
וכעין זה מסופר: ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא [אשה אחת שהיתה הרה שנכנסה לאפות לחם בבית אחד], נבח בה כלבא [הכלב] ונבהלה מאד. אמר לה מריה [בעליו של הכלב]: לא תיסתפי מיניה, שקולי ניביה [אל תפחדי ממנו כי נטולות שיניו] ואינו יכול לנשוך, אמרה ליה [לו]: שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי [קח את טובתך וזרוק אותה לקוצים], כלומר, אין כבר תועלת בטובה זו שאתה מודיעני בה, שכן כבר נגרם נזק, וכבר נד ולד ממקומו, ועומדת אני להפיל.

זוהר ספר הזהר, ויצא ל״ח

וַיַּצֵג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים וְגוֹ', פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר (משלי ט') אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לְךָ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִּשָּׂא, אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לְךָ, תָּא חֲזֵי וַוי לְאִנוּן חַיָּבֵי עָלְמָא דְּלָא יַדְּעִין וְלָא מַשְׁגִּיחִין בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא, וְכַד אִנּוּן מַשְׁגִּיחִין בָּהּ בְּגִין דְּלֵית לוֹן סֻכְלְתָנוּ, מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא דַּמְיָן בְּעֵינַיְהוּ כְּאִלּוּ כֻּלְּהוּ מִלֵּי רֵיקָנַיָּא וְלֵית בְּהוּ תּוֹעַלְתָּא, וְכֹלָּא בְּגִין דְּאִנּוּן רֵקָנִין מִדַּעְתָּא וּסְכָלֻתָנוּ דְּהָא כָּל מִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא כֻּלְּהוּ מִלִּין עִלָּאִין וְיַקִּירִין וְכָל מִלָּה וּמִלָּה כְּתִיב בָּהּ (שם ג') יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים (שם ח') וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָּהּ (בְּאוֹרַיְתָא) וְכָל אִנוּן טִפְּשִׁין אֲטִימִין דְּלִבָּא כַּד חֲמָאָן מִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא לָא דַּי לוֹן דְּלָא יַדְּעֵי אֶלָּא דְּאִנּוּן אָמְרֵי דְּאִינְהוּ מִלִּין פְּגִימִין מִלֵּי דְּלֵית בְּהוּ תּוֹעַלְתָּא, וַוי לוֹן כַּד יִתְבַּע לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֶלְבּוֹנָא דְּאוֹרַיְתָא וְיִתְעַנְּשׁוּן עוֹנָשָׁא דְּמָרְדֵי בְּמָארֵיהוֹן, מַה כְּתִיב בְּאוֹרַיְתָא (דברים ל''ה) כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם וְאִי אִיהוּ רֵק מִכֶּם אִיהוּ דְּהָא אוֹרַיְתָא כֹּלָּא מַלְיָּא מִכָּל אֲבָנִין טָבִין וּמַרְגְּלָאָן יַקִּירָין מִכָּל טָבִין דְּעָלְמָא כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָּהּ, וְהֵיךְ יֵימְרוּן דְּאִיהִי רֵיקָנַיָּא וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אָמַר אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָךְ דְּכַד יִתְחַכַּם בַּר נַשׁ בְּאוֹרַיְתָא תּוֹעַלְתָּא דִּילֵיהּ אִיהוּ דְּהָא בְּאוֹרַיְתָא לָא יָכִיל לְאוֹסָפָא אֲפִלּוּ אָת אַחַת, וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִּשָּׂא דְּהָא אוֹרַיְתָא לָא יִגְרָע מִשִּׁבְחָהָא כְּלוּם וְלֵיצָנוּתָא דִּילֵיהּ אִיהוּ וְאִשְׁתָּאַר בֵּיהּ לְאוֹבָדָא לֵיהּ מֵהַאי עָלְמָא וּמֵעָלְמָא דְּאָתִי:
תרגום הזוהרוַיַּצֵג אֶת הַמַּקְלוֹת וְגוֹ': פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, אִם חָכַּמְתָּ חָכַּמְתָּ לָךְ וְלַצְתָּ וְגוֹ'. אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָךְ, בֹּא וּרְאֵה, וַוי לְרִשְׁעֵי עוֹלָם, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וּכְשֶׁהֵם מִסְתַּכְּלִים בָּהּ, הִנֵּה מִשּׁוּם שֶׁאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה, דִּבְרֵי תּוֹרָה דּוֹמִים בְּעֵינֵיהֶם כְּאִלּוּ הַכֹּל הָיָה דְּבָרִים רֵיקָנִים וְאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת. וְהַכֹּל הוּא, מִשּׁוּם שֶׁהֵם רֵיקָנִים מִדַּעַת וּתְבוּנָה, כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה כֻּלָּם הֵם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וִיקָרִים. וּבְכָל מִלָּה וּמִלָּה כָּתוּב בָּהּ, יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים. וְכָל חֲפָצֶיךְ לֹא יִשְׁווּ בָהּ. וְכָל הַטִּפְּשִׁים אֲטוּמֵי הַלֵּב כְּשֶׁרוֹאִים דִּבְרֵי תּוֹרָה, לֹא דַּי לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים, אֶלָּא עוֹד שֶׁהֵם אוֹמְרִים, שֶׁהֵם דְּבָרִים נִשְׁחָתִים, דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת. וַוי לָהֶם כַּאֲשֶׁר יִדְרֹשׁ מֵהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּלִימָתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, וְיֵעָנְשׁוּ בְּעֹנֶשׁ הָרָאוּי לַמּוֹרֵד בְּרִבּוֹנוֹ. מַה כָּתוּב בַּתּוֹרָה. כִּי לֹא דָּבָר רֵק וְגוֹ'. וְאִם הוּא רֵק, אַךְ מִכֶּם הוּא רֵק. כִּי הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מְלֵאָה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת הַיְקָרוֹת. מִכָּל טוּב שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמּוֹ שֶׁכָּתוּב וְכָל חֲפָצֶךְ לֹא יִשְׁווּ בָּהּ. וְאֵיךְ יֹאמְרוּ, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא רֵיקָנָה, וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לְךְ. כִּי כְּשֶׁיִּתְחַכֵּם הָאָדָם בַּתּוֹרָה, הַתּוֹעֶלֶת שֶׁלּוֹ הוּא, וְלֹא שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי בַּתּוֹרָה, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, וְלַצְתָּ לְבַדֶּךְ תִּשָּׂא, כִּי לֹא יִגְרַע כְּלוּם, מִשּׁוּם זֶה, מִשִּׁבְחָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְהַלֵּצָנוּת שֶׁלּוֹ לְבַדּוֹ הוּא, וְנִשְׁאָר בָּהּ, לְהַאֲבִידוֹ מֵעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעוֹלָם הַבָּא.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ג׳: ד׳

א. הָיָה לְפָנָיו עֲשִׂיַּית מִצְוָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה אִם אֶפְשַׁר לַמִּצְוָה לְהֵעָשׂוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים לֹא יַפְסִיק תַּלְמוּדוֹ וְאִם לָאו יַעֲשֶׂה הַמִּצְוָה וְיַחֲזוֹר לְתַלְמוּדוֹ:
ב. כָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים ל') לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא לֹא בְּגַסֵּי הָרוּחַ הִיא מְצוּיָה וְלֹא בִּמְהַלְכֵי מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא. לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים לֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים וְצִוּוּ חֲכָמִים הֱוֵי מְמָעֵט בְּעֵסֶק וַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה:
ג. כָּל הַמֵּשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וְיִתְפַּרְנֵס מִן הַצְדָקָה הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה וְכִבָּה מָאוֹר הַדָּת וְגָרַם רָעָה לְעַצְמוֹ וְנָטַל חַיָיו מִן הָעוֹלָם הַבָּא לְפִי שֶׁאָסוּר לֵיהָנוֹת בְּדִבְרֵי תוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְלֹא קַרְדּוֹם לַחְפּוֹר בָּהֶם. וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה סוֹפָהּ בְּטֵילָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן וְסוֹף אָדָם זֶה שֶׁיְּהֵא מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת:

מוסר

ספר הרוקח דף ב' ג'
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְעוֹלָם יָמוֹד אָדָם אֶת עַצְמוֹ אִם יָכוֹל לְהִתְפַּלֵל יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל וּכְתִיב (תהלים ט''ז) שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד לָכֵן בְּשָׁלשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת וּבְשָׁלשׁ בְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּבְחִיתוּם כָּל בְּרָכָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' צָרִיךְ כִּוּוּן הַלֵּב בְּדַעַת שְׁלֵימָה וּבְהַכְנָעַת הַלֵּב וְרוּחַ. וַאֲלַמְּדָךְ הַכְנָעָה וְהַשְׁפָּלָה אֵיךְ הִיא חֲשׁוּבָה לִפְנֵי אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְתִתְחָרֵט מִמַּעֲשֶׂיךָ וְתִהְיֶה בּוֹשׁ מִמַּעֲשֶׂיךָ אֵיךְ תָּשִׁיב לוֹ הַנֶּפֶשׁ כַּאֲשֶׁר נְתָנָהּ לָךְ וְיִבְכֶּה בְּדֶמַע לְבָבוֹ וּבְדֶמַע עֵינָיו עַל חַטָּאָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל דָּוִד (ש''ב כ''ג) הוּקַם עָל שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה וְאָמַר אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ וְיִתְחָרֵט וְיִקְרַע סְגוֹר לִבּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יואל ב') וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ. וְיִתְוַדֶה עַל מְנַת לַעֲזוֹב שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ''ח) וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרוּחָם וְיַעֲזוֹב דַּרְכּוֹ וְהִרְהוּרָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נ''ד) יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְגוֹ' וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו כָּאָמוּר (איכה נ') נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְנָשׁוּבָה וְיִדְאַג וְיִתְאַנַּח וְאַנְחָתוֹ לְפָנָיו תָּבֹא וְיִכָּנַע לִבּוֹ עַל דֶּרֶךְ (מ''א כ''א) הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב וִישַׁנֶּה מַלְבּוּשָׁיו וְיִתְאַבֵּל וְיִתְאוֹנֵן עַל חַטָּאָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ל''ג) וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב