פרשת ויצא יום חמישי

ויצא · חמישי

תורה בראשית כ״ט: ט׳-י״ג

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
כט (ט) עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃
עַד דְּהוּא מְמַלֵּל עִמְּהוֹן וְרָחֵל אָתַת עִם עָנָא דִּי לַאֲבוּהָ אֲרֵי רָעִיתָא הִיא:
(י) וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַעֲקֹ֜ב אֶת־רָחֵ֗ל בַּת־לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמּ֔וֹ וְאֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמּ֑וֹ וַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמּֽוֹ׃
וַהֲוָה כַּד חֲזָא יַעֲקֹב יָת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחוּהָא דְאִמֵּיהּ וְיָת עָנָא דְלָבָן אֲחוּהָא דְאִמֵּיהּ וּקְרֵב יַעֲקֹב וְגַנְדַּר יָת אַבְנָא מֵעַל פּוּמָא דְבֵירָא וְאַשְׁקֵי יָת עָנָא דְלָבָן אֲחוּהָא דְאִמֵּיהּ:
רש״יוַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל. כְּמִי שֶׁמַּעֲבִיר אֶת הַפְּקָק מֵעַל פִּי צְלוֹחִית; לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל (בראשית רבה):
(יא) וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃
וּנְשַׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַאֲרֵם יָת קָלֵיהּ וּבְכָא:
רש״יוַיֵּֽבְךְּ. לְפִי שֶׁצָּפָה בְרוּח הַקֹּדֶש שֶאֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לִקְבוּרָה. דָּ"אַ לְפִי שֶׁבָּא בְּיָדַיִם רֵקָנִיּוֹת; אָמַר, אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אֲבִי אַבָּא הָיוּ בְיָדָיו נְזָמִים וּצְמִידִים וּמִגְדָּנוֹת וַאֲנִי אֵין בְּיָדִי כְלוּם; לְפִי שֶׁרָדַף אֶלִיפַז בֶּן עֵשָׂו בְּמִצְוַת אָבִיו אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ וְהִשִּׂיגוֹ, וּלְפִי שֶׁגָּדַל אֶלִיפַז בְּחֵיקוֹ שֶׁל יִצְחָק, מָשַׁךְ יָדָיו. אָמַר לוֹ מָה אֱעֱשֶׂה לַצִּוּוּי שֶׁל אַבָּא? אָמַר לוֹ יַעֲקֹב טֹל מַה שֶּׁבְּיָדִי, וְהֶעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת:
(יב) וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֙יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רׇץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃
וְחַוִּי יַעֲקֹב לְרָחֵל אֲרֵי בַר אֲחָה דְאָבוּהָ הוּא וַאֲרֵי בַר רִבְקָה הוּא וּרְהָטַת וְחַוִּיאַת לְאָבוּהָ:
רש״יכִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֙יהָ֙ ה֔וּא. קָרוֹב לְאָבִיהָ, כְּמוֹ אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ. וּמִדְרָשׁוֹ, אִם לְרַמָּאוּת הוּא בָא, גַם אֲנִי אָחִיו בְּרַמָּאוּת, וְאִם אָדָם כָּשֵׁר הוּא, גַּם אֲנִי בֶן רִבְקָה אֲחוֹתוֹ הַכְּשֵׁרָה:
וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ. לְפִי שֶׁאִמָּהּ מֵתָה, וְלֹא הָיָה לָהּ לְהַגִּיד אֶלָּא לוֹ (בראשית רבה):
(יג) וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ לָבָ֜ן אֶת־שֵׁ֣מַע ׀ יַעֲקֹ֣ב בֶּן־אֲחֹת֗וֹ וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתוֹ֙ וַיְחַבֶּק־לוֹ֙ וַיְנַשֶּׁק־ל֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
וַהֲוָה כַּד שְׁמַע לָבָן יָת שֵׁמַע יַעֲקֹב בַּר אֲחָתֵיהּ וּרְהַט לְקַדָּמוּתֵיהּ וְגַפֵּף לֵיהּ וְנַשִּׁיק לֵיהּ וְאַעֲלֵיהּ לְבֵיתֵיהּ וְאִשְׁתָּעִי לְלָבָן יָת כָּל פִּתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין:
רש״יוַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתוֹ֙. כַּסָּבוּר מָמוֹן הוּא טָעוּן, שֶׁהֲרֵי עֶבֶד הַבַּית בָּא לְכָאן בַּעֲשָׂרָה גְמַלִּים טְעוּנִים:
וַיְחַבֶּק. כְּשֶׁלֹּא רָאָה עִמּוֹ כְלוּם, אָמַר שֶׁמָּא זְהוּבִים הֵבִיא וְהִנָּם בְּחֵיקוֹ:
וַיְנַשֶּׁק ל֔וֹ. אָמַר שֶׁמָּא מַרְגָּלִיוֹת הֵבִיא וְהֵם בְּפִיו, בְּ"רַ:
וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן. שֶׁלֹּא בָא אֶלָּא מִתּוֹך אֹנֶס אָחִיו, וְשֶׁנָּטְלוּ מָמוֹנוֹ מִמֶּנּוּ:

נביאים הושע י״ג: ב׳-ו׳

יג (ב) וְעַתָּ֣ה ׀ יוֹסִ֣פוּ לַחֲטֹ֗א וַיַּעֲשׂ֣וּ לָהֶם֩ מַסֵּכָ֨ה מִכַּסְפָּ֤ם כִּתְבוּנָם֙ עֲצַבִּ֔ים מַעֲשֵׂ֥ה חָרָשִׁ֖ים כֻּלֹּ֑ה לָהֶם֙ הֵ֣ם אֹמְרִ֔ים זֹבְחֵ֣י אָדָ֔ם עֲגָלִ֖ים יִשָּׁקֽוּן׃
וּכְעַן מוֹסִיפִין לְמֶחֱטֵי וַעֲבָדוּ לְהוֹן מַתְּכָא מִכַּסְפְּהוֹן כִּדְמוּתְהוֹן צַלְמָנִין עוֹבֵד אוּמָנִין כּוּלְהוֹן לְהוֹן אִינוּן מַטְעָן נְבִיֵי שִׁקְרָא דָבְחִין לְעוֹבַד יְדֵי אֱנָשָׁא תּוֹרַיָא לְעֶגְלַיָא נָכְסִין:
רש״יעַתָּה. בֵּית יֵהוּא שֶׁרָאוּ כָּל זֹאת יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא:
כִּתְבוּנָם֙. כְּתַבְנִיתָם:
זוֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן. כֹּמְרֵי הַמֹּלֶךְ אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל מִי שֶׁזּוֹבֵחַ בְּנוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, כְּדַאי הוּא לִהְיוֹת נוֹשֵׁק הָעֵגֶל, שֶׁהֲרֵי דּוֹרוֹן חָבִיב הִקְרִיב לוֹ. כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין סג, ב). וּמְיֻשָּׁב הוּא עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא יוֹתֵר מִתַּרְגּוּם שֶׁל יוֹנָתָן:
וְכַטַּל מַשְׁכִּים הוֹלֵךְ. ״וּכְטַלָא דְּמוֹהִי פָּסִיק״ (תרגום יונתן):
כְּמוֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן. ״כְּמוֹצָא דְּנָשְׁבָה רוּחַ מֵאִידְרָא״:
וְאָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ. וְלֹא הָיָה לְךָ לִמְרוֹד בִּי:
תַּלְאוּבוֹת. אֵין לוֹ דִּמְיוֹן, וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ: תֵּל שֶׁאוֹבִין בּוֹ כָּל טוֹבָה וְאֵין מוֹצְאִין:
(ג) לָכֵ֗ן יִֽהְיוּ֙ כַּעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֣ים הֹלֵ֑ךְ כְּמֹץ֙ יְסֹעֵ֣ר מִגֹּ֔רֶן וּכְעָשָׁ֖ן מֵאֲרֻבָּֽה׃
בְּכֵן יְהוֹן כַּעֲנַן צַפְרָא וּכְטַלָא דְמוֹהִי פְסִיק כְּמוֹצָא דְנָשְׁבָה רוּחַ מֵאִדְרָא וְכִתְנָנָא מִכֵּוַת נוּרָא:
רש״ייְסֹעֵ֣ר. אֲשֶׁר סְעָרָה תִּשָּׂאֶנּוּ:
(ד) וְאָנֹכִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וֵאלֹהִ֤ים זוּלָתִי֙ לֹ֣א תֵדָ֔ע וּמוֹשִׁ֥יעַ אַ֖יִן בִּלְתִּֽי׃
וַאֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ דְאַסַקְתָּךְ מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם וֶאֱלָהָא בַּר מִנִי לָא תֵדָע וּפָרִיק לֵית אֶלָא אֲנָא:
(ה) אֲנִ֥י יְדַעְתִּ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ תַּלְאֻבֽוֹת׃
אֲנָא סוֹפְקֵית צוֹרְכֵיכוֹן בְּמַדְבְּרָא בְּאַרְעָא דַהֲוֵיתוּן תָּאֲבִין בָּהּ לְכָל מִדָעַם:
רש״יאֲנִ֥י יְדַעְתִּ֖יךָ. נָתַתִּי לֵב לָדַעַת צָרְכְּךָ וְסִפַּקְתִּיךָ:
(ו) כְּמַרְעִיתָם֙ וַיִּשְׂבָּ֔עוּ שָׂבְע֖וּ וַיָּ֣רׇם לִבָּ֑ם עַל־כֵּ֖ן שְׁכֵחֽוּנִי׃
כַּד זַנְתִּנוּן סְבַעוּ מִסְבַּע וְרָאֵם לִבְּהוֹן עַל כֵּן שְׁבַקוּ לְהוֹן יַת פּוּלְחָנִי:
רש״יכְּמַרְעִיתָם֙. כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לְאֶרֶץ מַרְעִיתָם וְהָיוּ שְׂבֵעִים, אָז:
שָׂבְע֖וּ וַיָּ֣רׇם לִבָּ֑ם. כְּמוֹ ״וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה״ (שמות ז: כ), לְשׁוֹן ׳מֵרִים׳. דָּבָר אַחֵר: וַיָּרָם בְּכָאן וַיִּגְבַּהּ הוּא עַצְמוֹ:

כתובים משלי ז׳: ג׳-ז׳

ז (ג) קׇשְׁרֵ֥ם עַל־אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ כׇּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃
קְטוֹר אִנוּן עַל אֶצְבְּעָתָךְ כְּתוּב אִנוּן עַל לוּחַ דְלִבָּךְ:
רש״י(אֲחוֹתִי אָתְּ. קָרְבֶנָּה אֵלֶיךָ):
וּמוֹדָע. קָרוֹב, כְּמוֹ ״בֹּעַז מוֹדַעְתֵּנוּ״ (רות ג: ב) – קְרוֹבֵנוּ. כְּלוֹמַר: קָרְבֶנָּה אֶצְלְךָ תָּמִיד:
(ד) אֱמֹ֣ר לַ֭חׇכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ וּ֝מֹדָ֗ע לַבִּינָ֥ה תִקְרָֽא׃
אֶמַר לְחָכְמְתָא אֲחָתִי אַנְתְּ וּמוֹדַעְתָּא קְרִי לִבְיוּנְתָּא:
(ה) לִ֭שְׁמׇרְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נׇּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃
דְנִנְטְרָךְ מִן אִתְּתָא חִילוֹנִיתָא וּמִן נוּכְרֵיתָא דִשְׁעִיעָן מִלָהָא:
(ו) כִּ֭י בְּחַלּ֣וֹן בֵּיתִ֑י בְּעַ֖ד אֶשְׁנַבִּ֣י נִשְׁקָֽפְתִּי׃
מְטוּל דְמִן כַּוַיָא זְעֵרָתָא דְבֵיתִי אַדְקֵת וּמִן חֲרַכִּין דְדִירָא:
(ז) וָאֵ֤רֶא בַפְּתָאיִ֗ם אָ֘בִ֤ינָה בַבָּנִ֗ים נַ֣עַר חֲסַר־לֵֽב׃
וַחֲזֵית בְשַׁבְרֵי וְאִסְתַּכְּלֵית בִּטְלָאֵי וּתְמַהֵית בַּחֲסִיר רַעֲיוֹנָא:
רש״יאָ֘בִ֤ינָה. הִבְחַנְתִּי וְרָאִיתִי:

משנה משנה זבחים ז׳

א. חַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה, כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת, כְּשֵׁרָה. כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה, כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם חַטָּאת, כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה, פְּסוּלָה. עֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה כֻלָּם, פְּסוּלָה:
ברטנורהחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה. מִחוּט הַסִּקְרָא, כְּהִלְכָתָהּ שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית לְמַטָּה, כְּדַאֲמַרַן בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל:
כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת. בְּהַזָּאָה וּמִצּוּי:
לְשֵׁם חַטָּאת. אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁנָּה בְּסֵדֶר מְלִיקָה, כְּגוֹן שֶׁמָּלַק וְהִבְדִּיל, וּבְחַטָּאת נֶאֱמַר וְלֹא יַבְדִּיל:
כְּשֵׁרָה. הוֹאִיל וְנַעֲשֵׂית לְמַטָּה וּבִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת כְּהִלְכָתָהּ:
כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה וְכוּ'‏ פְּסוּלָה. דְּחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה:
כְּמַעֲשֵׂה כֻלָּם. כְּלוֹמַר כְּמַעֲשֶׂה אֶחָד מִכֻּלָּם הָאֲמוּרִים כָּאן, וַאֲפִלּוּ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת, הוֹאִיל וַעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה פְּסוּלָה:
עיקר תוספות יום טוב(א) וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּמַתְנִיתִין רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא שֶׁאָמַר שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּבְדִּילִין בְּחַטַּאת הָעוֹף. וּמַאי לֹא יַבְדִּיל, מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא אֵין צָרִיךְ לְהַבְדִּיל כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ וּמַסִּיק לֹא יָדַעְנָא מַאי דוּחֲקֵיהּ לְאוֹקְמָא כְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וּדְלֹא כִסְתָמָא דְמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ו', וּמֵעוֹלָם לֹא אִתְּמַר הָכִי בַּגְּמָרָא, וְלֹא סָלְקָא דַעְתָּא הָכִי אֶלָּא אֶמְצָעִיתָא וּלְאוֹקְמָא אַף כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאִם תֹּאמַר כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת כוּ' כְּשֵׁרָה פְּשִׁיטָא, כְּבָר הִרְגִּישׁוּ הַתּוֹסָפוֹת בָּזֶה וְכָתְבוּ כְּשֵׁרָה, זוֹ הִיא מִצְוָתָהּ, וְאַגַּב אַחֲרִינָא נָקְטֵיהּ:
(ב) פְּסוּלָה. הַשְׁתָּא בַּחֲדָא כְעוֹלָה פְסוּלָה, בְּתַרְתֵּי מִבָּעְיָא. אֶלָּא אַגַּב אַחֲרִינָא נָקְטֵיהּ:
(ג) הַךְ סֵיפָא לֵיכָּא לְאוֹקְמָא דְּשָׁנֵי בִמְלִיקָה וַעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה, דְּהָתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְשֵׁרָה לִמְלִיקָתָהּ. אֶלָּא דְשָׁנֵי בַּהַזָּיָה. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) הַיְנוּ בַאֲכִילָה. אֲבָל בְּעָלִים נִתְכַּפְּרוּ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ דָּם לַמִּזְבֵּחַ נִתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים. תּוֹסָפוֹת:
ב. עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה, כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה, כְּשֵׁרָה, כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם חַטָּאת, כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים. כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה, כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת, פְּסוּלָה. עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה כֻלָּן, פְּסוּלָה:
ברטנורהעוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה. כְּהִלְכָתָהּ שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה:
כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה. אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁנָּה בִמְלִיקָתָהּ שֶׁלֹּא הִבְדִּיל, וּמִן הַדִּין הָיָה לוֹ לְהַבְדִּיל, אֲפִלּוּ הָכִי כְּשֵׁרָה:
כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם חַטָּאת כְּשֵׁרָה. דְּכָל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת:
פְּסוּלָה. הוֹאִיל וַעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה פְּסוּלָה:
עיקר תוספות יום טוב(ה) הַיְנוּ נַמִּי אַלִּיבָּא דְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֹא כְסוּגְיַת הַגְּמָרָא. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) פְּסוּלָה. וַאֲפִלּוּ מְלִיקָה בִּלְבַד שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה, נִרְאֶה דִפְסוּלָה. דְּהָא יָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָא דִּמְלִיקַת עוֹלָה דַּוְקָא בְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג. וְכֻלָּן אֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן, חוּץ מֵחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה, כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת:
ברטנורהוְכֻלָּן אֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסְלוּ, מְלִיקָתָן מְטַהֲרְתָּן מִידֵי נְבֵלָה, וְאֵין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה כְּדִין נִבְלַת עוֹף טָהוֹר שֶׁהָאוֹכְלָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בָּהּ כְּגוֹן שֶׁתְּחָבָהּ לוֹ חֲבֵרוֹ בְּבֵית הַבְּלִיעָה נִטְמָא טֻמְאָה חֲמוּרָה לְטַמֵּא בְגָדִים שֶׁעָלָיו, אֲבָל אֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְלִיקָתָן מַתִּירָתָן בַּאֲכִילָה מִפְּנֵי הַפְּסוּל שֶׁאֵרַע בָּהֶן, מִכָּל מָקוֹם מְטַהֲרָתָן וּמוֹצִיאָתָן מִידֵי נְבֵלָה:
וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. הַנֶּהֱנֶה מֵהֶן בְּשָׁוֶה פְרוּטָה מֵבִיא קָרְבַּן מְעִילָה כְּדִין כָּל נֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ. וַאֲפִלּוּ חַטָּאת, הוֹאִיל וְנִפְסְלָה וְלֹא הָיָה בָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, לֹא יָצְאָה מִידֵי מְעִילָה:
חוּץ מֵחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת. דִּכְשֵׁרָה הִיא וְיֵשׁ בָּהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, וְשׁוּב אֵין בָּהּ מְעִילָה אֲפִלּוּ לְזָר:
עיקר תוספות יום טוב(ז) וּמוֹעֲלִין. לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּבְסָמוּךְ דְּאֵין מוֹעֲלִין, הָתָם בֵּין מְלִיקָה בֵין הַזָּיָה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת. אֲבָל הָכָא הַאי עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה [דְּמִשְׁנָה ב'] דַּעֲלַהּ נַמִּי קָאֵי הַאי וְכֻלָּן כוּ' אַיְרֵי דְּלֹא שִׁנָּה בַמְּלִיקָה אֶלָּא בַּהַזָּיָה. [כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא מִצָּה כְלָל וּכְמַאן דְּאָמַר דְּלֹא מְעַכֵּב בְּחַטָּאת. תּוֹסָפוֹת.] וְרֵישָׁא וְסֵיפָא בַּמְּלִיקָה, וּמְצִיעֲתָא בַּהַזָּיָה. גְּמָרָא:
(ח) לְמַטָּה. אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁנָּה בַמְּלִיקָה שֶׁלֹּא מְלָקָהּ כוּ'. שֶׁאוֹתוֹ סֵדֶר אֵינוֹ אֶלָּא לְמִצְוָה, וְאִם שִׁנָּה לֹא הִפְסִיד כְּלוּם. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל אוֹת א', עַל כָּרְחֲךָ דְּלֹא שִׁנָּה בַּמְּלִיקָה, דְּאִם לֹא כֵן פְּסוּלָה. וְלֹא קַשְׁיָא לְמַאי תְנַן חוּץ כוּ', דִּפְשִׁיטָא דְּאֵין מוֹעֲלִין, דְּכֵיוָן דִּוְכֻלָּן אַלְּעֵיל מְהַדַּר, אִצְטְרִיךְ לַאֲפוֹקֵי וּלְמִתְנֵי חוּץ, הוֹאִיל וּלְעֵיל מִתַּנְיָא:
ד. עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה, כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מוֹעֲלִין בָּהּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מָה אִם חַטָּאת, שֶׁאֵין מוֹעֲלִין בָּהּ לִשְׁמָהּ, כְּשֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָהּ, מוֹעֲלִין בָּהּ, עוֹלָה, שֶׁמּוֹעֲלִין בָּהּ לִשְׁמָהּ, כְּשֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָהּ, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּמְעֲלוּ בָהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְחַטָּאת שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם עוֹלָה שֶׁכֵּן שִׁנָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מְעִילָה, תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם חַטָּאת, שֶׁכֵּן שִׁנָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲרֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קָדָשִׁים קַלִּים יוֹכִיחוּ, שֶׁכֵּן שִׁנָּה אֶת שְׁמָן לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה, שֶׁיִּמְעֲלוּ בָהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁשְׁחָטָן בַּדָּרוֹם וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קָדָשִׁים קַלִּים, שֶׁכֵּן שִׁנָּה אֶת שְׁמָן בְּדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אִסּוּר וְהֶתֵּר, תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָהּ בְּדָבָר שֶׁכֻּלּוֹ הֶתֵּר:
ברטנורהרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוֹעֲלִים בָּהּ. דְּהָא עוֹלָה הִיא וּמִי הוֹצִיאָהּ מִמְּעִילָתָהּ, וַהֲלֹא שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים לֹא הָיָה לָהּ:
שִׁנָּה אֶת שְׁמָהּ. נִפְסְלָה וְלֹא בָאָה לִכְלַל הֶתֵּר:
מוֹעֲלִים בָּהּ. דְּהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ גּוּפֵיהּ לֹא פָּלֵיג עָלֶיהָ:
לְדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מְעִילָה. לְשֵׁם עוֹלָה:
שֶׁשָּׁחֲטָן בַּדָּרוֹם. לְשֵׁם שְׁלָמִים, יוֹכִיחוּ:
שֶׁשִּׁנָּה שְׁמָן וּמַעֲשֵׂיהֶן לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה. שֶׁקָּדָשִׁים קַלִּים אֵין מְעִילָה אֶלָּא בְּאֵמוּרֵיהֶן:
וּמוֹעֲלִים בָּהֶן. מִפְּנֵי שֶׁנִּפְסְלוּ בְּשִׁנּוּי מְקוֹמָן וְלֹא הוֹצִיאָתָן זְרִיקָתָן מִידֵי מְעִילָה:
אִסּוּר וְהֶתֵּר. קָדָשִׁים קַלִּים יֵשׁ בְּאֵמוּרֵיהֶן מִשּׁוּם מְעִילָה וְאֵין בִּבְשָׂרָן מִשּׁוּם מְעִילָה:
בְּדָבָר שֶׁכֻּלּוֹ הֶתֵּר. בְּחַטַּאת הָעוֹף שֶׁאֵין בּוֹ צַד מְעִילָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
עיקר תוספות יום טוב(ט) כְּדִפְרִישִׁית לְעֵיל דִּבְכָל מַעֲשֶׂיהָ נַעֲשֵׂית כְּמַעֲשֵׂה הַחַטָּאת. וּמַסִּיק בַּגְּמָרָא דְלָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא לַאֲפוֹקֵי מִידֵי מְעִילָה. אֲבָל לְמֵיסַק לֵיהּ לְחוֹבָה שֶׁתְּהֵא חַטָּאת וְיֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ לֹא אָמַר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, לֹא הֱבִיאָן זְרִיקָתָן לִכְלַל שְׁעַת הֶתֵּר לְהוֹצִיאָן מִידֵי מְעִילָה:
(יא) כְּלוֹמַר שֶׁאֵין בּוֹ אֵמוּרִים וּמִשָּׁעָה שֶׁהֻתַּר לַכֹּהֲנִים אֵין בּוֹ צַד מְעִילָה:
ה. מָלַק בִּשְׂמֹאל, אוֹ בַלַּיְלָה, שָׁחַט חֻלִּין בִּפְנִים, וְקָדָשִׁים בַּחוּץ, אֵינָן מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה. מָלַק בְּסַכִּין, מָלַק חֻלִּין בִּפְנִים, וְקָדָשִׁים בַּחוּץ, תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, שֶׁיָּבַשׁ גַּפָּה, וְשֶׁנִּסְמֵת עֵינָהּ, וְשֶׁנִּקְטְעָה רַגְלָהּ, מְטַמֵּא בְבֵית הַבְּלִיעָה. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהָיָה פְסוּלָהּ בַּקֹּדֶשׁ, אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְבֵית הַבְּלִיעָה. לֹא הָיָה פְסוּלָהּ בַּקֹּדֶשׁ, מְטַמְּאָה בְבֵית הַבְּלִיעָה. וְכָל הַפְּסוּלִים שֶׁמָּלְקוּ, מְלִיקָתָן פְּסוּלָה, וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה:
ברטנורהמָלַק בִּשְׂמֹאל. דִּמְלִיקָתוֹ פְסוּלָה. שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע וּכְהֻנָּה אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל יָמִין:
אוֹ בַלַּיְלָה. דְּאֵין מְלִיקָה בַלַּיְלָה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר בְּיוֹם צַוֹּתוֹ:
אֵינָן מְטַמְּאִין. הוֹאִיל וּפְסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ וְאַהֲנֵי מְלִיקָה דִּידְהוּ שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ:
שָׁחַט חֻלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ אֵין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרִים בַּאֲכִילָה:
מָלַק בְּסַכִּין. לָאו מְלִיקָה הִיא וְלָאו שְׁחִיטָה הִיא, דְּהָא מְלִיקָה בְּצִפֹּרֶן הִיא בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן:
מָלַק חֻלִּין בִּפְנִים. דְּלֹא שַׁיָּךְ מְלִיקָה בְּחֻלִּין אֶלָּא בְּקָדָשִׁים בִּפְנִים, וְהַמּוֹלֵק חֻלִּין בְּכָל מָקוֹם אוֹ קָדָשִׁים בַּחוּץ הָוֵי כְּאִלּוּ נוֹחֵר אוֹ מְעַקֵּר, וְאֵין אוֹתָהּ מְלִיקָה מוֹצִיאָה מִידֵי נְבֵלָה:
תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן. תּוֹרִים גְּדוֹלִים כְּשֵׁרִים, קְטַנִּים פְּסוּלִים. בְּנֵי יוֹנָה, קְטַנִּים כְּשֵׁרִים, גְּדוֹלִים פְּסוּלִים:
וְשֶׁיָּבַשׁ גַּפָּה. דִּמְחֻסָּר אֵבָר פָּסוּל אַף בָּעוֹפוֹת. דְּהָא דְּקַיְמָא לָן אֵין תַּמּוּת וְזִכְרוּת בְּעוֹפוֹת, הָנֵי מִלֵּי כְּגוֹן דּוֹקִין שֶׁבָּעַיִן שֶׁאֵין מוּמָן נִכָּר, אֲבָל מְחֻסַּר אֵבָר, הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ:
מְטַמֵּא בְבֵית הַבְּלִיעָה. דְּלֹא מַהֲנֵי מְלִיקָה דִּידְהוּ לְמִידִי, שֶׁאֲפִלּוּ עָלוּ יֵרְדוּ:
כֹּל שֶׁאֵין פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁנִּפְסְלוּ קֹדֶם שֶׁבָּאוּ לָעֲזָרָה. וְכָל שֶׁאֵין פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ אָמְרִינַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ, דְּאִם עָלָה יֵרֵד. אֲבָל אוֹתָן שֶׁפְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ כְּגוֹן הַקֳּדָשִׁים הָרְאוּיִין אֶלָּא שֶׁנִּפְסְלוּ בַּעֲבוֹדוֹתֵיהֶן, אֵין מְטַמְּאִין, דְּהָא אַהֲנֵי לְהוּ מְלִיקָה דְּאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ:
כָּל הַפְּסוּלִים. כְּגוֹן זָר וְאוֹנֵן וּטְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְכָל אוֹתָן הַשְּׁנוּיִין בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב':
וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְלִיקָתָן מַתֶּרֶת קָדָשִׁים בַּאֲכִילָה, מִכָּל מָקוֹם מוֹצִיאָתָן מִידֵי נְבֵלָה:
עיקר תוספות יום טוב(יב) מַסְקִינַן בַּגְּמָרָא, דְּאוֹ אֶצְבַּע אוֹ כְהֻנָּה בְּדָבָר הַמְעַכֵּב כַּפָּרָה. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא תַקְשֶׁה דְּהָא בִמְלִיקָה לֹא כְתִיב אֶלָּא כְהֻנָּה:
(יג) שָׁחַט כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לַהּ מִקְּרָא:
(יד) וְקָדָשִׁים כוּ'. אָמַר רָבָא אִם הוֹעִילָה לוֹ שְׁחִיטַת חוּץ לְחַיְּבוֹ כָרֵת, לֹא תוֹעִיל לְטַהֲרוֹ מִידֵי נְבֵלָה:
(טו) הִלְכָּךְ נְבֵלָה נַמִּי לֹא הֲווּ. רַשִׁ"י. וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּפֶרֶק ט' מִשְׁנָה ב' דְּמוֹדֶה בְעוֹף, דְּמִעוּטֵי בִּבְהֵמָה כְתִיבֵי. כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) כִּדְאָמַר בְּחֻלִּין דַּף כ', מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחְלִיד, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מִפְּנֵי שֶׁהוּא דוֹרֵס:
(יז) וּבַגְּמָרָא אָמְרִינַן דְּאָתְיָא בָזֶה הַכְּלָל דְּכָל שֶׁלֹּא הָיָה פְסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ. רַשִׁ"י:
(יח) וְשֶׁנִּסְמֵת עֵינָהּ הַיְנוּ שֶׁנֶּחְטְטָה. תּוֹסָפוֹת:
(יט) וּבְסִפְרָא דָרֵישׁ לַהּ מִקְּרָא דִּכְתִיב מִן הָעוֹף, וְלֹא כָל הָעוֹף, פְּרָט לְשֶׁיָּבְשָׁה:
(כ) הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי שְׁחִיטַת קָדָשִׁים בִּפְנִים כוּ'. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. מָלַק וְנִמְצָא טְרֵפָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְבֵית הַבְּלִיעָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְטַמְּאָה בְבֵית הַבְּלִיעָה. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, מָה אִם נִבְלַת בְּהֵמָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא, שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת אֶת טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ, נִבְלַת הָעוֹף שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת אֶת טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ. מַה מָּצִינוּ בִשְׁחִיטָתָהּ, שֶׁהִיא מַכְשַׁרְתָּהּ בַּאֲכִילָה, וּמְטַהֶרֶת אֶת טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ, אַף מְלִיקָתָהּ, שֶׁהִיא מַכְשַׁרְתָּהּ בַּאֲכִילָה, תְּטַהֵר אֶת טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, דַּיָּהּ כְּנִבְלַת בְּהֵמָה, שְׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ, אֲבָל לֹא מְלִיקָתָהּ:
ברטנורהאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְבֵית הַבְּלִיעָה. דִּמְלִיקָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ מִידֵי נְבֵלָה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְטַמְּאָה בְבֵית הַבְּלִיעָה. דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְלָא אַהֲנֵי שְׁחִיטָה בְּעוֹף שֶׁל חֻלִּין וְלֹא מְלִיקָה בְּקָדָשִׁים בִּטְרֵפָה בָּעוֹף לְהוֹצִיאָהּ מִידֵי נְבֵלָה:
אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה כוּ'. וְכֵיוָן דְּיָלַפְתְּ שֶׁשְּׁחִיטָה מְטַהֵר אֶת הַטְּרֵפָה בָּעוֹף בְּחֻלִּין מִקַּל וָחֹמֶר יָלְפִינַן מְלִיקַת קָדָשִׁים מִנַּהּ בְּבִנְיַן אָב, מַה מָּצִינוּ בִּשְׁחִיטָה כוּ'‏ אַף מְלִיקָה הַמַּכְשֶׁרֶת בַּאֲכִילָה תְּטַהֵר טְרֵיפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר דַּיָּהּ כוּ'. כֵּיוָן דְּלֹא אַשְׁכְּחַן בְּהֶדְיָא דִּשְׁחִיטָה מוֹצִיאָה מִידֵי נְבֵלָה בָּעוֹף, אֶלָּא מִקַּל וָחֹמֶר מִנִּבְלַת בְּהֵמָה אַתָּה בָא לִלְמֹד, דַּיָּהּ שֶׁתְּהֵא כְּנִבְלַת בְּהֵמָה שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ מִידֵי נְבֵלָה וְלֹא מְלִיקָתָהּ, דְּדַיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן. וְשָׁלֹשׁ מַחֲלוֹקוֹת בַּדָּבָר, רַבִּי מֵאִיר סָבַר, אֶחָד שְׁחִיטָה וְאֶחָד מְלִיקָה מוֹצִיאָה בָּעוֹף מִידֵי נְבֵלָה. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר, בֵּין שְׁחִיטָה בֵּין מְלִיקָה לֹא מַהֲנֵי בִּטְרֵפָה בָּעוֹף לְהוֹצִיאָהּ מִידֵי נְבֵלָה. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר, שְׁחִיטָה מְהַנְּיָא, מְלִיקָה לֹא מְהַנְּיָא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
עיקר תוספות יום טוב(כא) טְרֵפָה. דִּטְרֵפָה אֲסוּרָה בְהַקְרָבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב טַעֲמָא בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו' דִּתְמוּרָה:
(כב) מְטַמְּאָה כוּ'. דִּתְרֵי טְרֵפָה מְיַתַּר בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר, לְהָבִיא טְרֵפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁמְּטַמְּאָה. וְרַבִּי מֵאִיר, לְמַעוֹטֵי עוֹף טָמֵא שֶׁאֵין בְּמִינוֹ טְרֵפָה. וְרַבִּי יְהוּדָה, מִנְּבֵלָה נַפְקָא לֵיהּ כוּ'. בַּגְּמָרָא:
(כג) נִבְלַת הָעוֹף שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה. אֶלָּא בַּאֲכִילָה וּבְבֵית הַבְּלִיעָה, כְּדִכְתִיב לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ [וַיִּקְרָא כב], אֵין לְךָ אֶלָּא הָאָמוּר בָּהּ. רַשִׁ"י:
(כד) וּמִשּׁוּם הָכִי כֵּיוָן דְּדַיּוֹ דְאוֹרַיְתָא עַיֵּן סוֹף פֶּרֶק ב' דְּבָבָא קַמָּא, מַסְּקִינַן בַּגְּמָרָא דְּרַבִּי מֵאִיר קְרָא אַשְׁכַּח וְקָדָרֵישׁ, זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף [וַיִּקְרָא יא], לוֹמַר לְךָ מַה בְּהֵמָה דָּבָר שֶׁמַּכְשִׁירָהּ בַּאֲכִילָה מְטַהֵר טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ, אַף עוֹף דָּבָר שֶׁמַּכְשִׁירָתָהּ בַּאֲכִילָה מְטַהֵר טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא זבחים ס״א ב: ח׳-ס״ב א: ז׳

תְּנַן הָתָם וּכְשֶׁעָלוּ בְנֵי הַגּוֹלָה הוֹסִיפוּ עָלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַדָּרוֹם וְאַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַמַּעֲרָב כְּמִן גַּמָּא. מָאי טַעֲמָא אָמַר רַב יוֹסֵף מִשּׁוּם דְּלָא סְפִיק. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי הָשַׁתָּא מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן דִּכְתִיב בֵּיהּ (מ''א ד') יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם סְפִיק מִקְדָּשׁ שֵׁנִי דִּכְתִיב בֵּיהּ (עזרא ב') כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא לָא סְפִיק. אָמַר לֵיהּ הָתָם אֵשׁ שֶׁל שָׁמַיִם מְסַיַּיעְתָּן הָכָא אֵין אֵשׁ שֶׁל שָׁמַיִם מְסַיַּיעְתָּן. כִּי אָתָא רָבִין אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא שִׁתִּין הוֹסִיפוּ. מֵעִיקָּרָא סָבַר מִזְבַּח אֲדָמָה שֶׁהוּא אָטוּם כַּאֲדָמָה וּלְבַסּוֹף סָבַר שֶׁתִיָּה כַּאֲכִילָה וּמָאי מִזְבַּח אֲדָמָה שֶׁהוּא מְחֻבָּר בַּאֲדָמָה שֶׁלֹּא יִבְנֶנּוּ לֹא עַל גַבֵּי כִּיפִים וְלֹא עַל גַּבֵּי מְחִילוֹת. אָמַר רַב יוֹסֵף לָאו הַיְינוּ דְתַנְיָא (שם ג') וַיָכִינוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנוֹתָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְסוֹף מִדּוֹתָיו. וְהָכְתִיב (דה''א כ''ח) הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף קְרָא אַשְׁכַּח וְדָרַשׁ (שם כ''ב) וַיֹּאמֶר דָּוִד זֶהוּ בֵּית ה' הָאֱלֹהִים וְזֶה מִזְבֵּחַ לְעוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל. כִּי בַּיִת מַה בַּיִת שִׁשִּׁים אַמָּה אַף מִזְבֵּחַ שִׁשִּׁים אַמָּה בִּשְׁלָמָא בֵּית מִנְכְּרָא צוּרָתוֹ אֶלָּא מִזְבֵּחַ מִנָּא יַדְעֵי אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר רָאוּ מִזְבֵּחַ בָּנוּי וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו. וְרִבִּי יִצְחָק נַפְחָא אָמַר אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק רָאוּ שֶׁמוּנָח בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר מִכָּל הַבַּיִת כֻּלּוֹ הֵרִיחוּ רֵיחַ קְטוֹרֶת. מִשָׁם הֵרִיחוּ רֵיחַ אֵיבָרִים. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן שְׁלשָׁה נְבִיאִים עָלוּ עִמָּהֶם מִן הַגּוֹלָה אֶחָד שֶׁהֵעִיד עֲלֵיהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ. וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד עֲלֵיהֶם עַל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ. וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם שֶׁמַקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּיִת. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר שְׁלשָׁה נְבִיאִים עָלוּ עִמָּהֶן מִן הַגּוֹלָה. אֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעַל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם שֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּיִת. וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל הַתּוֹרָה שֶׁתִּכָּתֵב אַשּׁוּרִית:
רש״יתנן התם - במסכת מדות ר' יוסי אומר בתחילה בימי שלמה לא היה אלא כ"ח כונס ועולה יסוד וסובב ומקום קרנות ומקום הילוך עד שהיה מקום המערכה כ' על כ' וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו כו' נמצא יסודו ל"ב על ל"ב ומקום מערכתו כ"ד על כ"ד:
גמא - גימל יוונית עשויה כמין כף פשוטה שלנו כדפרישית דרום ומערב:
הכא - במקדש שני אין אש של שמים מסייעתן כדילפינן בפ"ק דיומא (דף כא:) וארצה בו ואכבד מחוסר ה' אלו ה' דברים שחסר מקדש שני ואש אחד מהן ואמרינן התם מיהוי הוה סיועי לא מסייעא:
שיתין הוסיפו - קרן מערבית דרומית הוסיפו למשכה לדרום ולמערב ששם היו מנסכין נסכים כדאמרינן (התם) במתני' דלקמן (זבחים דף סג.) ובימי שלמה היה כמין בור כרוי אצל המזבח באותה זוית לירד הנסכים בתוכו ויורדין מן המזבח ולרצפה ושותתין שם והם קלטו אותו הבור לתוך המזבח ועשו נקבים כנגדן בראש המזבח לירד הנסכים שם:
אטום באדמה - שלא יהא חלול:
שתיה כאכילה - מה אכילה מתעכלת במזבח אף שתיה תבלע במזבח:
אמר רב יוסף לאו היינו דתניא כו' - רב יוסף חלה ונעקר למודו ופעמים שאמר דבר ונזכר ששנה היפך וחזר בו (נדרים דף מא.) והכא הכי אמר היכי אמרינן לעיל משום אש של שמים מסייעתן לא הוצרכו ליותר:
לאו היינו דתניא - שאנשי כנסת הגדולה הגיעו לסוף מדותיו להם נגלה מקום המקודש למזבח מה שלא נגלה לשלמה:
והכתיב הכל בכתב - שכל מקומות הקדושות ומדותיהן נכתבו לדוד אלמא במקדש ראשון נמי האי דלא עשאוהו גדול לאו משום דלא נגלה לשלמה המקום במדותיו:
אלא אמר רב יוסף קרא אשכח ודרש - שנאמר לדוד ששים אמה במקום המזבח ושלמה לא הבין לדרשו והם דרשוהו והוסיפו עליו לפי הצורך להם ולששים אמה לא הוצרכו דאמרינן לקמן מדת ארכו ורחבו וקומתו אין מעכבין:
מה בית ס' אמה - כדכתיב (מלכים א ו׳: ב׳) ששים אמה ארכו אף מזבח עד ששים אמה ראוי לו ומקודש המקום אם ירצו:
בשלמא בית - ידעו אנשי כנסת הגדולה מה קדוש לעזרה מה קדוש להיכל:
שניכרים צורתו - יסודות החומות:
מנא ידעי - מקומו היכא:
שלשה נביאים - חגי זכריה ומלאכי:
אחד העיד להם על המזבח - שיש לו מקום להוסיף עד ששים אמה:
על מקום המזבח - היכן היה:
שמקריבין אע"פ שאין בית - דקדושת הבית קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא:
שתכתב אשורית - שמתחילה ניתנה להם בכתב עברי כתב ליבונאה כדאמר בסנהדרין (דף כא:):
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב ועוד בענין המזבח, תנן התם [שנינו במשנה שם] במסכת מדות: מתחילה היה המזבח בגודל עשרים ושמונה על עשרים ושמונה אמה. וכשעלו בני הגולה מגלות בבל, הוסיפו עליו על מידות המזבח שהיה בבית ראשון, עוד ארבע אמות מן הדרום (לכל אורכו) וארבע אמות מן המערב כמין צורת גמא יוונית, זוית ישרה. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם הדבר]? אמר רב יוסף: משום שלא ספק [הספיק המזבח], והיה צריך לעשות לו מקום מערכה גדול יותר.
אמר ליה [לו] אביי, השתא [עכשיו, הרי] מקדש ראשון דכתיב ביה [שנאמר בו]: "יהודה וישראל רבים כחול אשר על (שפת) הים" (מלכים א ד, כ) — ספק [הספיק] המזבח, מקדש שני דכתיב ביה [שנאמר בו]: "כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים" (עזרא ב, סד), לא ספק [הספיק]? אמר ליה [לו]: אין זו קושיה, התם [שם] בבית ראשון אש של שמים מסייעתן, לכן היה הכל נשרף אף במערכה קטנה יותר, הכא [כאן] בבית שני אין אש של שמים מסייעתן.
כי אתא [כאשר בא] רבין אמר ר' שמעון בן פזי משום (בשם) בר קפרא בטעם הדבר, מדוע הגדילו את שטח המזבח: את מקום השיתין, הבורות, לשם היו הנסכים יורדים מאותה קרן, הוסיפו על המזבח בבית שני, וכשבנו את התוספת עשו שם נקבים בראש המזבח, משם הגיעו עד לאותו בור. ומדוע? מעיקרא סבור [מתחילה סברו]: מה שנאמר "מזבח אדמה תעשה לי" (שמות כ, כא) כוונתו — שהוא אטום באדמה, שאין בו נקבים וחללים בכלל.
ולבסוף סבור [סברו]: שתיה של מזבח, הנסכים הנשפכים עליו, צריכה להיות כאכילה שגם הנסכים צריכים להינתן במזבח עצמו, ולא לנזול לצידו. ולפי זה מאי [מה פירוש] מזבח אדמה? לומר שהוא מחובר באדמה, שלא יבננו לא על גבי כיפים (קשתות),
ולא על גבי מחילות.
אחרי שחשב שוב באותו נושא, מדוע הוסיפו עולי הגולה על המזבח, אמר רב יוסף: לאו היינו דתניא [האם אין זה מה ששנויה בברייתא] על עולי הגולה: "ויכינו (את) המזבח על מכונתו" (עזרא ג, ג), לומר שהגיעו לסוף מדותיו כלומר, עולי הגולה הגיעו למדות הנכונות של המזבח, יותר מאשר שלמה בבית ראשון? ומקשים: והכתיב [והרי נאמר] בדברי דוד לשלמה: "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית" (דברי הימים א כח, יט), משמע שתבנית הבית הראשון היא מאת ה', ובודאי היתה נכונה וראויה!
אלא אמר רב יוסף: המידות עצמן היו ראויות, ואולם משהגיעו למסקנה כי יש צורך להגדיל את שטח המזבח, קרא אשכח [מקרא מצאו] ודרש: "ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח לעלה לישראל" (דברי הימים א כב, א), הרי שהוקש המזבח לבית כי [כמו] הבית, מה בית אורכו ששים אמה (ראה מלכים א ו, ב), אף מזבח אורכו יכול להיות עד ששים אמה. ומעתה דנים באופן בו בנו את המזבח בבית שני.
ושואלים: בשלמא [נניח] בית המקדש עצמו מינכרא [ניכרת היתה] צורתו לפי יסודותיו, וידעו היכן לחזור ולבנותו, אלא מזבח מנא ידעי [מנין ידעו]?
אמר ר' אלעזר: ראו בחזון מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו. ור' יצחק נפחא אמר: אפרו של יצחק ראו בחזון שמונח באותו מקום שצריך לבנות בו המזבח. ור' שמואל בר נחמני אמר: מכל הבית כולו הריחו ריח קטרת, ואילו משם ממקום המזבח הריחו ריח אברים.
אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד שהעיד להם על המזבח מה גודלו וצורתו. ואחד שהעיד להם על מקום המזבח היכן הוא, ואחד שהעיד להם שמקריבין קרבנות ציבור אף על פי שאין בית בנוי, אלא מזבח בלבד.
במתניתא תנא [בברייתא שנויה] מעין זה, ר' אליעזר בן יעקב אומר: שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה, אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית, ואחד שהעיד להם על התורה שתכתב בכתב אשורית, ולא בכתב העברי הקדום, שהיה מזמן משה.

זוהר ספר הזהר, וישלח א׳

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר (בראשית ב' ה') זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְגוֹ' כַּמָּה אִית לָן לְאִסְתַּכָּלָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא וַוי לוֹן לְאִנּוּן אֲטִימֵי לִבָּא וּסְתִימִין עַיְנִין הָא אוֹרַיְתָא קָארֵי קַמַּיְהוּ (משלי ט') לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי וּשְׁתוּ בְּיֵין מָסַכְתִּי, מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ וְלֵית מָאן דְּיַשְׁגַּח, תָּא חֲזֵי הַאי קְרָא אִית בֵּיהּ רָזִין עִלָּאִין אִיהוּ לְגָו וְאִיהוּ לְבָר, זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם אִשְׁתַּמַּע לְהַאי גַּוְנָא וְאִשְׁתַּמַּע לְהַאי גַּוְנָא וְאִשְׁתַּמַּע דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא בְּחִבּוּרָא חָדָא אִנּוּן דִּכְתִיב בְּרָאָם כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (חבקוק ג') שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָהּ וְאִשְׁתַּמַע דְּאָדָם וְחַוָה כַּחֲדָא אִתְבְּרִיאוּ בְּזִוּוּגָא חָד, וְכֵיוָן דְּאִשְׁתַּכָּחוּ בְּזִוּוּגָא חָד מִיָּד וַיְּבָרֶךְ אוֹתָם דְּלֵית בִּרְכָתָא שַׁרְיָא אֶלָּא בַּאֲתַר דְּאִשְׁתַּכָּחוּ דְּכָר וְנוּקְבָא, תָּא חֲזֵי כַּד נָפַק יַעֲקֹב לְמֵיהַךְ לְחָרָן בִּלְחוֹדוֹי הַוָּה דְּלָא אִינְסִיב מַה כְּתִיב וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם וְגוֹ' וְלָא אָתִיבוּ לֵיהּ אֶלָּא בְּחֶלְמָא הַשְׁתָּא דְּאִנְסִיב וַהֲוָה אָתֵי בְּכֻלְּהוּ שְׁבָטִין כִבְיָכוֹל מְשַׁרְיָן עִלָּאִין פָּגְעִין בֵּיהּ וְאִתְחַנְּנוּ לֵיהּ דִּכְתִיב וַיִּפְגְּעוּ בּוֹ אִנּוּן אַהֲדְרוּ לְמִפְגַּע בֵּיהּ, בְּקַדְּמִיתָא אִיהוּ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם הַשְׁתָּא אִנּוּן וַיִּפְגְּעוּ בוֹ, בְּגִין דִּבְגִנֵּיהּ דְּיַעֲקֹב וּבְאִנּוּן שִׁבְטִין וַיִּפְגְּעוּ בוֹ, בְּגִין דִּבְגִנֵּיהּ דְּיַעֲקֹב וּבְאִנּוּן שִׁבְטִין אִתְשַׁקְּיָן אִנּוּן מִמַּיָּא דְּיַמָּא רַבָּא וְלָא עוֹד אֶלָּא בְּקַדְּמִיתָא בַּלַּיְלָה בְּחֶלְמָא הַשְׁתָּא בְּחֵיזוּ דְּעֵינָא וּבִימָמָא הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹקִים זֶה וְגוֹ', בַּמֶּה אִשְׁתְּמוֹדָע לוֹן אֶלָּא חָמָא דְּאִנּוּן הֲווּ אִנּוּן דְּחָמָא בְּחֶלְמָא בְּגִנֵּי כָּךְ קָרָא לוֹן מַחֲנָיִם מְשַׁרְיָן דְּאִתְחֲזוּ לְעֵילָא וּמְשַׁרְיָן דְּאִתְחֲזוּ לְתַתָּא אַמַּאי אִתְגְּלִיאוּ לְמִפְגַּע לֵיהּ אֶלָּא שְׁכִינְתָּא אָזְלָא לְגַבֵּיהּ לְנַטָּלָא לְבֵיתֵיהּ וּמְחַכָּא לֵיהּ לְבִנְיָמִן לְנַטָּלָא בֵּיתָא עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב כִּדְקָא יָאוּת וּכְדֵין כְּתִיב וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנָן וְאֵין מַחֲרִיד:
תרגום הזוהרוַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים וְגוֹ': רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְגוֹ'. כַּמָּה יֵשׁ לָנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וַוי לָהֶם, לָאֵלּוּ עֲרֵלֵי לֵב וּסְתוּמֵי עֵינַיִם. הֲרֵי הַתּוֹרָה, קוֹרֵאת לִפְנֵיהֶם, לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי וּשְׁתוּ בְּיֵין מָסַכְתִּי, מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה, חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ. וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בָּהּ. בֹּא וּרְאֵה מִקְרָא זֶה זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, יֵשׁ בּוֹ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, הוּא נוֹהֵג בִּפְנִימִיּוּת, וְהוּא נוֹהֵג בְּחִיצוֹנִיּוּת. זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם נִשְׁמָע לְצַד זֶה וְנִשְׁמָע לְצַד זֶה, וְנִשְׁמָע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה, הֵם בְּחִבּוּר אֶחָד, שֶׁעֲלֵיהֶם כָּתוּב בְּרָאָם, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָהּ. וְנִשְׁמַע מֵהַמִּקְרָא, שֶׁאָדָם וְחַוָּה נִבְרְאוּ וְיָצְאוּ מִזִּוּוּג אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁנִּמְצְאוּ בַּזִּוּוּג כְּאֶחָד, מִיָּד וַיְּבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹקִים. כִּי אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים זָכָר וּנְקֵבָה. בֹּא וּרְאֵה, כַּאֲשֶׁר יָצָא יַעֲקֹב לָלֶכֶת לְחָרָן, הָיָה אָז בִּלְבַדּוֹ, שֶׁעוֹד לֹא נָשָׂא אִשָּׁה. מַה כָּתוּב, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וְגוֹ'. וְלֹא עָנוּ לוֹ אֶלָּא בַּחֲלוֹם. וְעַתָּה שֶׁכְּבָר נָשָׂא אִשָּׁה, וּבָא בְּכָל הַשְּׁבָטִים. כִּבְיָכוֹל, מַחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים פָּגְעוּ בּוֹ, וְהִתְחַנְּנוּ אֵלָיו, שֶׁכָּתוּב, וַיִּפְגְּעוּ בוֹ, שֶׁחָזְרוּ הֵם לִפְגֹּעַ בּוֹ, דְּהַיְנוּ לְהִתְחַנֵּן אֵלָיו. מִתְּחִלָּה הִתְחַנֵּן הוּא, שֶׁכָּתוּב וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם. עַתָּה הִתְחַנְנוּ הֵם. שֶׁכָּתוּב וַיִּפְגְּעוּ בּוֹ. מִשּׁוּם שֶׁבִּשְׁבִיל יַעֲקֹב וְהַשְּׁבָטִים הֵם מוּשָׁקִים מִמֵּימֵי הַיָּם הַגָּדוֹל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא מִתְּחִלָּה, רָאָה אוֹתָם בַּלַּיְלָה וּבַחֲלוֹם שֶׁכָּתוּב וַיַּחֲלוֹם וְגוֹ' וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ, וְעַתָּה רָאָה אוֹתָם בִּרְאוֹת הָעַיִן וּבַיּוֹם, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֶה אֱלֹקִים זֶה וְגוֹ'. שׁוֹאֵל, בַּמֶּה הִכִּירָם שֶׁהֵם מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים, וּמֵשִׁיב אֶלָּא שֶׁרָאָה שֶׁהֵם הָיוּ אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁרָאָם בַּחֲלוֹם. וּמִשּׁוּם זֶה קָרָא אוֹתָם מַחֲנָיִם, דְּהַיְנוּ עַל שֵׁם הַכָּתוּב, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ, שֶׁרָאָם בַּחֲלוֹמוֹ, שֶׁנִּרְאוּ לְמַעְלָה וְנִרְאוּ לְמַטָּה, שֶׁהֵם שְׁנֵי מַחֲנוֹת. שׁוֹאֵל, לָמָּה נִגְלוּ עַתָּה הַמַּלְאָכִים לִפְגֹּעַ בּוֹ. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא הַשְּׁכִינָה הָלְכָה אֶל יַעֲקֹב, לָקַחַת אֶת בֵּיתוֹ, וְהַשְּׁכִינָה הָיְתָה מְחַכָּה לְבִנְיָמִין לָקַחַת אֶת הַבַּיִת עִם יַעֲקֹב כָּרָאוּי, דְּהַיְנוּ בְּכָל שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים. וּלְפִיכָךְ נִגְלוּ אֵלָיו הַמַּלְאָכִים, בְּסוֹד הַפִּיּוּס, לְהַשְׁלִימוֹ לְגַמְרֵי, וְאָז כָּתוּב וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנָן וְאֵין מַחֲרִיד.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ג׳: י״א-י״ג

א. מַעֲלָה גְדוֹלָה הִיא לְמִי שֶׁהוּא מִתְפַּרְנֵס מִמַּעֲשֵׂה יָדָיו וּמִדַּת חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הִיא וּבָזֶה זוֹכֶה לְכָל כָּבוֹד וְטוֹבָה שֶׁבָעוֹלָם הַזֶה וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכ''ח) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב:
ב. אֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיְימִין בְּמִי שֶׁמְרַפֶּה עַצְמוֹ עֲלֵּיהֶן וְלֹא בָּאֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִין מִתּוֹךְ עִידוּן וּמִתּוֹךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָה אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עֲלֵיהֶן וּמְצַעֵר גוּפוֹ תָּמִיד וְלֹא יִתֵּן שֵׁינָה לְעֵינָיו וּלְעַפְעַפָּיו תְּנוּמָה אָמְרוּ חֲכָמִים דֶרֶךְ רֶמֶז (במדבר י''ט) זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּימֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בְאָהֳלֵי חֲכָמִים וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ (משלי כ''ד) הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צָר כֹּחֶכָה וְעוֹד אָמַר (קהלת ב') אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי חָכְמָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּאַף הִיא עָמְדָה לִי אָמְרוּ חֲכָמִים בְּרִית כְּרוּתָה שֶׁכָּל הַיָּגֵעַ בְּתוֹרָתוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. וְכָל הַיָּגֵעַ בְּתַלְמוּדוֹ בְּצִנְעָא מַחְכִּים שֶׁנֶאֱמַר (משלי י''א) וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה וְכָל הַמַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בִּשְׁעַת תַּלְמוּדוֹ תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ אֲבָל הַקּוֹרֵא בְּלַחַשׁ בִּמְהֵרָה הוּא שׁוֹכֵחַ:
ג. אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה לִלְמוֹד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה אֵין אָדָם לוֹמֵד רוֹב חָכְמָתוֹ אֶלָּא בַּלַּיְלָה לְפִיכָךְ מִי שֶׁרָצָה לִזְכוֹת בְּכֶתֶר הַתּוֹרָה יִזָּהֵר לִלְמוֹד בְּכָל לֵילוֹתָיו וְלֹא יְאַבֵּד אֲפִילוּ אַחַת מֵהֶן בְּשֵׁינָה וַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשִׂיחָה וְכַיּוֹצֵא בְּהֵן אֶלָּא בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְדִבְרֵי חָכְמָה אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב') קוּמִי רֹנִּי בַּלַּיְלָה וְכָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה חוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשַׁךְ עָלָיו בַּיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מ''ב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי וְכָל בַּיִת שֶׁאֵין נִשְׁמָעִין בּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה בַּלַּיְלָה אֵשׁ אוֹכְלָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כ') כָּל חשֶׁךְ טָמוּן לִצְפוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח (במדבר ט''ו) כִּי דְבַר ה' בָּזָה זֶה שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה כָּל עִיקָר וְכֵן כָּל שֶׁאֶפְשַׁר לוֹ לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק אוֹ שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה וּפִירֵשׁ לְהַבְלֵי הָעוֹלָם וְהִנִּיחַ תַּלְמוּדוֹ וּזְנָחוֹ הֲרֵי זֶה בִּכְלַל בּוֹזֶה דְבַר ה'. אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַמְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעוֹשֶׁר סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעוֹנִי וְכָל הַמְקַיֵּים אֶת הַתּוֹרָה מֵעוֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּימָהּ מֵעוֹשֶׁר וְעִנְיַן זֶה מְפוֹרָשׁ בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים כ''ח) תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶיךָ וְאוֹמֵר (שם מ') לְמַעַן עַנּוֹתְךָ וְגוֹ' לְהֵיטִיבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ:

מוסר

ספר סדר היום דף פ"ט ע"ב
יִבְכֶּה וְיִתְאַבֵל וְיֵּשֵׁב לֶעָפָר וְיִשְׁתּוֹמֵם עַל כָּכָה אֵיךְ בָּאוּ עַל יָדוֹ מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עַד לְהַכְעִיס בָּהֶם לְבוֹרֵא עוֹלָם יוֹצֵר נִשְׁמָתוֹ וְעָשָׂה הָרַע בְּעֵינָיו בַּמֶּה יְקַדֵּם פָּנָיו וְאֵיךְ יְבַקֵּשׁ רְפוּאוֹת תְּעָלָה לְמָכָּתוֹ וּלְמַכְאוֹבָיו יִתּוּשׁ אָפֶל וְשָׁפֵל מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת הֶפֶךְ רְצוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִתְפַּלֵּל וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו כִּי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן הוּא וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב וְיָדוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וְאִם בִּהְיוֹתוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה וְדִמְעָה מְצוּיָה צָם וּמִתְעַנֶה יוֹם אַחַר יוֹם תְּשׁובָתוֹ וַדַאי תַּעֲשֶׂה פֵירוֹת וְיַעֲלֶה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִפְנֵי רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת כְּדִכְתִיב (ירמי' ג') שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם כִּי הוּא חוּץ מִקַּו הַדִּין וְהַשׁוּרָה לַעֲלוֹת רְפוּאָה לְמִי שֶׁעוֹבֵר בְּמֵזִיד וּבְמֶרֶד וּבְמַעַל לְהַכְעִיס אֶל אֲדוֹנָיו וְהוּא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה עוֹבֵר עַל פֶשַׁע וְקוֹרֵא לוֹ לְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי' נ''ו) שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב וְאַדְרַבָּה הוּא מְצַפֶּה וּמְקַוֶּה אֵימָתַי יָשׁוּב לְהֵטִיב עִמּוֹ כְּדִכְתִיב (שם ל') לָכֵן יְחַכֶּה ה' לַחֲנַנְכֶם וְגוֹ':
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב