חק לישראל - פרשת חיי שרה יום רביעי

רש״יאֹ֣רַח חַ֭יִּים פֶּן תְּפַלֵּ֑ס. כָּךְ דְּרָשׁוּהוּ חֲכָמִים (דברים רבה ו: ב): סִלְסֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת וְלֹא פֵּרְשָׁן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם מִצְוָה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ מְרֻבֶּה וְיִדְבַּק בָּהּ, וְיַנִּיחַ שְׁאָר הַמִּצְווֹת. וְזֶה פִּתְרוֹנוֹ: כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּפַלֵּס אָרְחוֹת הַתּוֹרָה, אֵי זוֹ לִיקַּח וְאֵי זוֹ לְהַנִּיחַ, לְכָךְ נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ. הֵנִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְתִיבוֹתֶיהָ וְלֹא הוֹדִיעָם. זֶהוּ מִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא, עקב ב). אֲבָל לְפִי סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ – נִרְאֶה, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִפְסִיק בְּעִנְיַן אִשָּׁה הַזּוֹנָה, וְכֵן יֵשׁ לְפָרֵשׁ: אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס. אַל תִּשְׁקֹל אֹרַח חַיִּים אֵצֶל אוֹתָהּ זָרָה, לוֹמַר: אֵיזוֹ לַעֲשׂוֹת זוֹ אוֹ זוֹ? כִּי מַעְגְּלוֹת הַזּוֹנָה נָעוּ לִשְׁאוֹל, וְלֹא תֵדַע לְהִזָּהֵר עַד אֲשֶׁר תָּנוּעַ וְתִפּוֹל:

משנה משנה בבא קמא ה׳

ברטנורהשׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה. מְעֻבֶּרֶת:
וְנִמְצָא עֻבָּרָהּ בְּצִדָּהּ. מֵת:
וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נְגָחָהּ יָלְדָה. וְלֹא מֵת מֵחֲמַת הַנְּגִיחָה:
אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ. וּמֵחֲמַת הַנְּגִיחָה הִפִּילָתוֹ:
וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוָּלָד. דְּתָם חַיָּב חֲצִי נֶזֶק, וְהַאי וָלָד מֻטָּל בְּסָפֵק הוּא, וְחוֹלְקִין. וּמַתְנִיתִין סוּמְכוֹס הִיא דְּאָמַר מָמוֹן הַמֻּטָּל בְּסָפֵק חוֹלְקִין. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּדִּין, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וַאֲפִלּוּ נִזָּק אוֹמֵר בָּרִי וּמַזִּיק אוֹמֵר שֶׁמָּא, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:
וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּגְחָה אֶת הַשּׁוֹר וְכוּ'‏ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה. אִם נִמְצֵאת הַפָּרָה, כְּדִין תָּם שֶׁמְּשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ. וְאִם לֹא נִמְצֵאת הַפָּרָה, מְשַׁלֵּם רְבִיעַ נֶזֶק מִן הַוָּלָד. שֶׁאִם הָיָה יָדוּעַ שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּלְדָה נָגְחָה הָיָה מְשַׁלֵּם כָּל חֲצִי נֶזֶק מִן הַוָּלָד, שֶׁמְּעֻבֶּרֶת שֶׁנָּגְחָה הִיא וְעֻבָּרָהּ נָגְחוּ. וְאִם לְאַחַר שֶׁיָּלְדָה נָגְחָה לֹא הָיָה מְשַׁלֵּם מִן הַוָּלָד כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי הַוָּלָד לֹא נָגַח וְאֵין הַתָּם מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ. עַכְשָׁיו שֶׁהוּא בְּסָפֵק, חוֹלְקִים, וּמִן הַחֲצִי נֶזֶק שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְשַׁלֵּם מְשַׁלֵּם רְבִיעַ נֶזֶק מִן הַוָּלָד:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְאִם תֹּאמַר וְהָא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע הוּא, שֶׁזֶּה מוֹדֶה בְּמִקְצָת, בְּנֶזֶק הַפָּרָה, וּבְנֶזֶק הַוָּלָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מְשַׁלֵּם. וּמַסְּקֵי דְּלֹא אָמְרִינַן הָכִי אֶלָּא הֵיכָא דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵידָע, אֲבָל הָכָא לֹא הֲוָה לֵיהּ לֵידַע אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ יָלְדָה אִם קֹדֶם. וְדָמֵי לְיוֹרְשִׁין שֶׁאֵין לָהֶם לָדַעַת בְּמִילֵּי דַּאֲבוּהוֹן, וְקָיְמָא לָן דְּלֹא אָמְרִינַן מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מְשַׁלֵּם, דִּכְתִיב שְׁבוּעַת ה'‏ תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְלֹא בֵּין הַיּוֹרְשִׁין. תּוֹסָפוֹת:
(ב) וְלָדָהּ. הָכָא דְּוָלָד חַי הוּא קָרֵי לֵיהּ וָלָד:
(ג) וּפְשִׁיטָא דְּהוּא הַדִּין נַמִּי אִם אֵין בַּפָּרָה שִׁעוּר חֲצִי נֶזֶק דִּמְשַׁלֵּם הַמּוֹתָר מֵהַוָּלָד אִי וַדַּאי דְּנָגַח קֹדֶם שֶׁיָּלְדָה. וְהַשְׁתָּא אוֹתוֹ מוֹתָר מְשַׁלֵּם הַמֶּחֱצָה מֵהַוָּלָד שֶׁהוּא רְבִיעַ אֶלָּא דְּלֹא שְׁכִיחַ שֶׁלֹּא יְהֵא שִׁעוּר חֲצִי נֶזֶק בַּפָּרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

עיקר תוספות יום טוב(ד) בִּרְשׁוּת כוּ'. דְּכָל בִּרְשׁוּת, שְׁמִירַת קְדֵרוֹת קִבֵּל עָלָיו בַּעַל הֶחָצֵר, וַאֲפִלּוּ נִשְׁבְּרוּ בָּרוּחַ. אֲבָל בַּעַל קְדֵרוֹת לֹא קִבֵּל עָלָיו מִידֵי, וְהִלְכָּךְ לֹא מִחַיַּב בַּעַל הַקְּדֵרוֹת אֶלָּא כְּשֶׁהִכְנִיס שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. גְּמָרָא:
(ה) פֵּרוֹתָיו. לֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי. דְּאִי קָתָנֵי קְדֵרוֹת הֲוָה אֲמֵינָא בִּרְשׁוּת חַיָּב, לְפִי שֶׁנּוֹחוֹת לִשָּׁבֵר וּמִסְתָּמָא קִבֵּל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא. אֲבָל פֵּרוֹת לֹא. וְאִי תָּנֵי פֵּרוֹת, שֶׁנּוֹחוֹת לְהִתְקַלְקֵל, אֲבָל בְּהֵמָה לֹא. תּוֹסָפוֹת:
(ו) וְהַיְנוּ טַעֲמָא כֵּיוָן דִּבְמִתְכַּוֵּן מֵבִיא עָלָיו דָּבָר שֶׁמַּזִּיקוֹ אֵינוֹ רָאוּי זֶה לְהִתְחַיֵּב בְּכָךְ. תּוֹסָפוֹת:

ברטנורההָיָה אָבִיו אוֹ בְנוֹ. שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת בְּתוֹכוֹ. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר אֲנָשִׁים, אֶלָּא אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט:
מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר. וּכְגוֹן שֶׁהָיָה מוּעָד לְהַפִּיל עַצְמוֹ עַל בְּנֵי אָדָם בְּבוֹרוֹת, וְהָאִידְנָא חָזֵי יַרְקָא בַּבּוֹר וְהִפִּיל עַצְמוֹ לַבּוֹר לֶאֱכֹל יַרְקָא וְהָרַג אֶת הָאָדָם, שֶׁהַשּׁוֹר פָּטוּר מִמִּיתָה הוֹאִיל וְהָרַג שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, וְהַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין אֶת הַכֹּפֶר, דְּאִתְרַבֵּי כֹּפֶר אֲפִלּוּ שֶׁהָרַג שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה כִּדְאָמְרִינַן לְעֵיל:
רַבִּי אוֹמֵר וְכוּ'. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי. הִלְכָּךְ אִם הִכְנִיס שׁוֹרוֹ בִּרְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת סְתָם וְלֹא קִבֵּל עָלָיו לִשְׁמֹר, בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר, דְּהָא לֹא קִבֵּל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא. וְהַמַּכְנִיס נַמִּי פָּטוּר, לְפִי שֶׁהִכְנִיס בִּרְשׁוּת:

ברטנורהשׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ וְכוּ'. אַיְדֵי דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא אָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ, תָּנָא רֵישָׁא נַמִּי שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ. דַּאֲפִלּוּ הָיָה מִתְכַּוֵּן לָאִשָּׁה, פָּטוּר הַשּׁוֹר מִדְּמֵי וְלָדוֹת, שֶׁאֵין חַיָּב בִּדְמֵי וְלָדוֹת אֶלָּא אָדָם בִּלְבַד:
אִם כֵּן מִשֶּׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת. אִם כֵּן דְּכָךְ שָׁמִין כִּדְקָאָמַרְתְּ, אִשְׁתָּכַח דְּלֹא יָהֵיב לֵיהּ מִידֵי, שֶׁהֲרֵי מִשֶּׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת, שֶׁדָּמֶיהָ פְּחוּתִין לִמָּכֵר קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד, שֶׁמְּסֻכֶּנֶת הִיא לָמוּת בְּצַעַר הַלֵּידָה:
הָיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה. כְּלוֹמַר הָיְתָה מְשֻׁחְרֶרֶת נְשׂוּאָה לְגֵר אוֹ לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר, אוֹ גִּיּוֹרֶת נְשׂוּאָה לְאֶחָד מֵהֶן, וּמֵת הַבַּעַל, פָּטוּר. דְּהַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יֹרְשִׁים, זָכָה, וְזֶה קוֹדֵם לִזְכּוֹת בְּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ. וְהוּא הַדִּין נַמִּי לְיִשְׂרְאֵלִית הַנְּשׂוּאָה לְגֵר וּמֵת הַגֵּר, דְּפָטוּר, דְּהָא דְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל. אֶלָּא מִשּׁוּם דִּסְתָם מְשֻׁחְרֶרֶת וְגִיּוֹרֶת נְשׂוּאוֹת לְגֵר וְלִמְשֻׁחְרָר, לְהָכִי נָקַט שִׁפְחָה וְגִיּוֹרֶת:

עיקר תוספות יום טוב(י) הָכִי יָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) שָׁמִין כוּ'. וְיֵשׁ בִּכְלַל שׁוּמָא זוֹ דְּמֵי וְלָדוֹת וּמַה שֶּׁהָאִשָּׁה נִרְאֵית מְשֻׁבַּחַת וּבַעֲלַת אֵבָרִים מִפְּנֵי הָעֻבָּר וְדָמֶיהָ יְקָרִין. וְהָכִי קָאָמַר, כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת וּשְׁבַח וְלָדוֹת כוּ'. גְּמָרָא:
(יב) מִשֶּׁיָּלָדָה. פֵּרוּשׁ בְּלֹא מַכָּה, שֶׁיָּלְדָה מֵאֵלֶיהָ. שֶׁאִלּוּ פְּחַת הַמַּכָּה, זֶהוּ נֶזֶק שֶׁהוּא לָאִשָּׁה, וְלֹא דָּמֵי לַנֶּזֶק דִּתְנַן רֵישׁ פֶּרֶק ו'‏ דִּכְתֻבּוֹת לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא דְּיֵשׁ גַּם כֵּן לַבַּעַל חֵלֶק בְּגַוָּהּ. (וְרַשִׁ"י כָּתַב דְּהוּא הַדִּין בְּנֶזֶק דְּהָכָא) דְּהָתָם מַיְרֵי בְּנֶזֶק דִּקְטִיעַת אֵבֶר שֶׁמְּחַסְּרָהּ מִמְּלַאכְתּוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כָּאן שֶׁמַּיְרֵי בִּכְחִישַׁת גּוּפָהּ דְּאֵין לוֹ חִסָּרוֹן מִמְּלַאכְתּוֹ כִּי אִם שֶׁבֶת בְּעוֹדָהּ בְּחָלְיוּתָהּ, וְאוֹתוֹ מְשַׁלֵּם לַבַּעַל. סְמַ"ע:
(יג) וּמַיְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמַבְכֶּרֶת, שֶׁהִיא מְסֻכֶּנֶת. אֲבָל שֶׁאֵינָהּ מַבְכֶּרֶת מוֹדֶה לְתַנָּא קַמָּא דְּמַשְׁבַּחַת קֹדֶם שֶׁיָּלְדָה, וְשָׁמִין הַשֶּׁבַח, אֶלָּא שֶׁחוֹלְקִין אוֹתוֹ בֵּין הַבַּעַל וְהָאִשָּׁה. בַּגְּמָרָא:
(יד) לַבַּעַל. שֶׁהַתּוֹרָה זִכְּתָה לוֹ, דִּכְתִיב בַּעַל הָאִשָּׁה. רַשִׁ"י. וְאֵין זֶה מִדִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אֶלָּא סְתָם מַתְנִיתִין הִיא. וּלְפִי מַה שֶּׁאִיתָא לְעֵיל דְּשֶׁבַח נַמִּי לַבַּעַל לְדַעַת הַתַּנָּא קַמָּא, מַפֵּיק לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמָר וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיְתָה הָרָה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הָרָה, לוֹמַר לְךָ שְׁבַח הֵרָיוֹן לַבַּעַל. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר דִּשְׁבַח וְלָדוֹת דְּהַיְנוּ דְּמֵי נִפְחָא מֵחֲמַת שְׁנֵיהֶם בָּא וּלְפִיכָךְ חוֹלְקִין. וְהָרָה דָּרֵישׁ, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנָּה כְּנֶגֶד בֵּית הֵרָיוֹן, הֵיכָא דִּסְלִיק בֵּיהּ חֲמִימוּת לַוָּלָד, לַאֲפוֹקֵי יָד וָרֶגֶל דְּלֹא:
(טו) שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ לוֹמַר כְּשֶׁנִּתְגַּיְּרָה וְהִיא מְעֻבֶּרֶת, כִּי זֶה מְבֹאָר הוּא. הָרַמְבַּ"ם:
(טז) וְנִשְׁתַּחְרְרָה. וְלֹא נָקַט הָיְתָה מְשֻׁחְרֶרֶת, מִשּׁוּם דְּעַל כָּרְחֲךָ כְּשֶׁאֵין לָהּ בָּנִים הֵימֶנּוּ קָאָמַר, וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר כוּ'‏ וְנִשְׁתַּחְרְרָה, דְּמַשְׁמַע עַתָּה מִקָּרוֹב דַּעֲדַיִן לֹא הָיוּ לָהֶם בָּנִים. רַשִׁ"י:

עיקר תוספות יום טוב(יז) לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכָל שֶׁכֵּן אִם חָפַר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְלָא תֵימָא דַּוְקָא חוֹפֵר בִּרְשׁוּתוֹ דַּהֲוָה לֵיהּ בּוֹר דְּאִית לֵיהּ בְּעָלִים, אֲבָל חָפַר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר, דְּהָא תָּנָא סֵיפָא הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָפַל כוּ'. רַשִׁ"י. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת כְּלָלָא [דְּמִלְתָּא] כוּ'‏ בּוֹר בָּתַר פִּתְחָא אָזְלִינַן, דְּנֶחְשָׁב הַבּוֹר כְּאִלּוּ הוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהַפֶּתַח שָׁם:
(יח) לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְהִפְקִיר רְשׁוּתוֹ, דְּלֹא מָצֵי לְמֵימַר מַאי בָּעִית בִּרְשׁוּתִי, וְנָפַל דֶּרֶךְ פִּיו לְתוֹכוֹ. רַשִׁ"י. וְהוּא הַדִּין אִם מִתְּחִלָּה סָמְכֵיהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ בְּהִפְקִיר רְשׁוּתוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם דְּמַשְׁמַע לֵיהּ לִישְׁנָא דִּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד בְּאֶמְצַע רְשׁוּת הַיָּחִיד, כִּדְמוּכָח בַּגְּמָרָא. תּוֹסָפוֹת:
(יט) וּפְתָחוֹ כוּ'. הֲוָה מָצֵי לְמֵימַר הַחוֹפֵר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְתוּ לֹא, אֶלָּא אַגַּב אַחֲרִינֵי נָקַט הָכִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כ) בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. דְּאָמַר קְרָא כִּי יִפְתַּח וְכִי יִכְרֶה, אִם עַל פְּתִיחָה חַיָּב עַל כְּרִיָּה לֹא כָּל שֶׁכֵּן, אֶלָּא שֶׁעַל עִסְקֵי פְּתִיחָה וּכְרִיָּה בָּא לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בּוֹ אֶלָּא שֶׁכָּרָהוּ אוֹ שֶׁפְּתָחוֹ, דְּהַיְנוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵין הַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כא) וְלֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי. לֹא זוֹ בּוֹר שֶׁהוּא עָגֹל דְּאִית בֵּיהּ הַבְלָא, אֶלָּא אַף שִׁיחַ דְּאָרֹךְ נַמִּי אִית בֵּיהּ הַבְלָא. וְכֵן אַף מְעָרָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְרֻבַּעַת. וְאַף חֲרִיצִין שֶׁאֵינָן מְקֹרִין. וְאַף נְעִיצִין דִּרְוִיחַ מֵעִלָּאִי טְפֵי מִתַּתָּאֵי אֵימָא בָּעֲשָׂרָה לֵית בֵּיהּ הַבְלָא, קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כב) כְּלוֹמַר מִקַּרְקָעִית הַבּוֹר עַד שְׂפָתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) חַיָּב. וַאֲפִלּוּ בַּחֲפִירָה כָּל שֶׁהוּא. שֶׁהַנֶּזֶק בְּכָל שֶׁהוּא, דָּבָר מָצוּי וְיָדוּעַ, וְאֵין הַמִּיתָה בְּכָל שֶׁהוּא מְצוּיָה, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ אָנוּס. הָרַמְבַּ"ם:

ברטנורההַשֵּׁנִי חַיָּב. וְהוּא שֶׁמָּסַר לוֹ רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי כְּשֶׁהָלַךְ כִּסּוּי הַבּוֹר לְכַסּוֹתוֹ וְלֹא כִּסָּהוּ הַשֵּׁנִי:
כִּסָּהוּ כָרָאוּי וְנָפַל לְתוֹכוֹ. כְּגוֹן שֶׁהִתְלִיעַ הַכִּסּוּי:
נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּה חַיָּב. שֶׁהָיָה חוֹפֵר בַּבּוֹר וְשָׁמַע הַשּׁוֹר קוֹל פַּטִּישׁ וְנִבְעַת וְנָפַל בַּבּוֹר וָמֵת, חַיָּב. וְאַף עַל גַּב דְּכֵיוָן דְּמִשּׁוּם גְּרָמָא דְּקוֹל הַכְּרִיָּה נָפַל הֲוָה לָן לְמֵימַר דְּאִסְתַּלַּק חִיּוּבָא דְּבוֹר מִנֵּיהּ וְרַמְיָא אַפְּשִׁיעוּתָא דְּקוֹל הַכְּרִיָּה וְהַהוּא גְּרָמָא בְּעָלְמָא וּפָטוּר, אֲפִלּוּ הָכִי חַיָּב, הוֹאִיל וּבְתוֹךְ הַבּוֹר נִמְצָא הַנֶּזֶק:
לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּה פָּטוּר. אִם נִכְשַׁל הַשּׁוֹר מִקּוֹל הַכְּרִיָּה עַל שְׂפַת הַבּוֹר וְנָפַל לְאַחֲרָיו חוּץ לַבּוֹר וָמֵת, פָּטוּר. שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְצָא הַנֶּזֶק בַּבּוֹר, וְקוֹל הַכְּרִיָּה גְּרָמָא בְּעָלְמָא הוּא וּפָטוּר:
וְנִשְׁתַּבְּרוּ, וְנִתְקָרְעוּ. בִּכְלֵי שׁוֹר שַׁיָּךְ שְׁבִירָה, הָעֹל וְהַמַּחֲרֵשָׁה. בִּכְלֵי חֲמוֹר שַׁיָּךְ קְרִיעָה, חֲבִילַת בְּגָדִים וּמַרְדַּעַת שֶׁעַל גַּבָּיו:
וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים. דִּכְתִיב (שמות כא) וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, שׁוֹר וְלֹא אָדָם, חֲמוֹר וְלֹא כֵּלִים:
שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן חַיָּב. שׁוֹר שֶׁהוּא חֵרֵשׁ וְשֶׁהוּא שׁוֹטֶה וְשֶׁהוּא קָטָן, חַיָּב עָלָיו אִם נָפַל לַבּוֹר. אֲבָל שׁוֹר שֶׁהוּא פִּקֵּחַ אֵינוֹ חַיָּב עָלָיו, דְּאִיבָּעֵי לֵיהּ לְעַיּוֹנֵי וּמֵיזָל:

עיקר תוספות יום טוב(כד) שֻׁתָּפִין. שֶׁהִפְקִירוּ רְשׁוּתָן וְלֹא הִפְקִירוּ בּוֹרָן. גְּמָרָא. וְאִם הִפְקִירוּהוּ גַּם כֵּן, אֵין כָּאן חִיּוּב, כֵּיוָן שֶׁבִּרְשׁוּת חָפְרוּ, וְעַכְשָׁיו אֵין לָהּ בְּעָלִים. פּוֹסְקִים:
(כה) אֲבָל הִנִּיחוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ, לֹא. דְּכָל אֶחָד בְּשֶׁלּוֹ הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ כוּ', וְלֹא הָוֵי שׁוֹאֵל עַל חֶלְקוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁיְּהֵא כֻּלּוֹ מֻטָּל עָלָיו לְשָׁמְרוֹ. הִלְכָּךְ אִם הִזִּיק, שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין. אֲבָל מָסַר לוֹ אֶת הַכִּסּוּי נַעֲשָׂה זֶה שׁוֹמֵר, שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְכַסּוֹת. רַשִׁ"י:
(כו) וּמְצָאוֹ כוּ'‏ חַיָּב. עַד שֶׁיֵּדַע הָרִאשׁוֹן וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וִיכַסֶּנּוּ. כָּל שֶׁיָּמוּת בָּהּ אַחַר זְמַן זֶה, שְׁנֵיהֶם חַיָּבִים:
(כז) וְקָא מַשְׁמַע לָן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּסָּהוּ כָּרָאוּי לִגְמַלִּים אֶלָּא כָּרָאוּי לִשְׁוָרִים, וּשְׁכִיחֵי גְּמַלִּים, וְהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ, דְּלֹא אָמְרִינַן מִגּוֹ דַּהֲוֵי פּוֹשֵׁעַ לַגְּמַלִּים הָוֵי פּוֹשֵׁעַ לְהַתְלָעָה, דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא בָּא הָאֹנֶס מֵחֲמַת הַפְּשִׁיעָה לֹא אָמְרִינַן תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס חַיָּב. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כח) לֹא כוּ'. מַסִּיק בַּגְּמָרָא שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי לִגְמַלִּים, אַף עַל גַּב דְּרָאוּי הוּא לִשְׁוָרִים, וּשְׁכִיחֵי גְּמַלִּים, וְאָתוּ גְּמַלִּים וְאֵרְעוּהוּ, וְאָתוּ שְׁוָרִים וְנָפְלוּ בֵּיהּ. וּפְשִׁיטָא דְּחַיָּב. אֶלָּא אַיְדֵי דְּנָסֵיב רֵישָׁא כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, נָסֵיב סֵיפָא נַמִּי לֹא כִּסָּהוּ כָּרָאוּי:
(כט) לְשׁוֹן רַשִׁ"י, בּוֹר כָּרוּי וְנִכְנַס כּוֹרֶה לְתוֹכוֹ לְהַעֲמִיק:
(ל) כָּל הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַאי מִשְׁתַּלֵּם מֵהַאי. גְּמָרָא:
(לא) גְּמָרָא. מִדְּלֹא כְּתִיב וְנָפַל שָׁמָּה הַנּוֹפֵל, אַלְמָא לְמִעוּטֵי אָתֵי. וְהָא דְּפָטוּר עַל הָאָדָם, הַיְנוּ מִמִּיתָה, דִּקְרָא בְּמִיתָה מִשְׁתַּעֵי, דִּכְתִיב וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ. אֲבָל בְּנִזְקֵי אָדָם חַיָּב בַּעַל הַבּוֹר כִּדְחָזִינַן בְּפֶרֶק ג'‏ דְּמִחַיַּב בְּנִזְקֵי אָדָם בְּתַקָּלָה שֶׁהוּא תּוֹלָדָה דְּבוֹר. אֲבָל בְּכֵלִים פָּטוּר מִכֹּל, דְּלֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ נֶזֶק, דִּשְׁבִירָתָן זוֹ הִיא מִיתָתָן:
(לב) וְהִתְנוּ בַּבְּרַיְתָא, וּמְהַלֵּךְ בַּיּוֹם:
(לג) בֵּן כוּ'. כְּלוֹמַר אַף עַל גַּב דִּקְטַנִּים הֵם וְלֵיכָּא לְמֵימַר אִיבָּעֵי לְהוּ לְעַיּוֹנֵי וּמֵיזַל, אֲפִלּוּ הָכִי פָּטוּר מִגְּזֵרַת הַכָּתוּב שׁוֹר וְלֹא אָדָם כוּ'. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהאֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כָּל בְּהֵמָה לִנְפִילַת הַבּוֹר. דִּכְתִיב (שמות כא) כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, לְכָל מִידֵי דְּאִית לֵיהּ בְּעָלִים:
וּלְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי. דִּכְתִיב (שם יט) אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה, וְחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה. אִם, לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹפוֹת:
וּלְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל. דִּכְתִיב (שם כב) עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, כָּל מִידֵי דְּבַר פְּשִׁיעָה הוּא:
וְלַהֲשָׁבַת אֲבֵדָה. לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ (דברים כב):
לִפְרִיקָה. עֲזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ (שמות כג). אַף עַל גַּב דִּכְתִיב (שם) חֲמוֹר שׂוֹנַאֲךָ, כָּל בְּהֵמָה בִּכְלָל, דְּיָלְפִינַן חֲמוֹר חֲמוֹר מִשַּׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים ה) שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ:
לַחֲסִימָה. לֹא תַּחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ (שם כה), יָלְפִינַן שׁוֹר שׁוֹר מִשַּׁבָּת:
לְכִלְאַיִם. דְּהַרְבָּעָה, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב (ויקרא יט) בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַּרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, הָוֵי נַמִּי חַיָּה וָעוֹף בִּכְלָל, דְּיָלְפִינַן בְּהֵמָה בְּהֵמָה מִשַּׁבָּת. וְכֵן לְעִנְיַן כִּלְאַיִם דְּהַנְהָגָה דְּלֹא תַּחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּו (דברים כב) יָלְפִינַן שׁוֹר שׁוֹר מִשַּׁבָּת, דְּהוּא הַדִּין לְכָל שְׁנֵי מִינִים שֶׁל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. וּמִיהוּ לְעִנְיַן פְּסַק הַהֲלָכָה מִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁחוֹרֵשׁ וּמַנְהִיג בִּשְׁנֵי מִינִים שֶׁאֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, דּוּמְיָא דְּשׁוֹר וַחֲמוֹר, אֶלָּא שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים כָּל שְׁנֵי מִינִים, בֵּין שֶׁשְּׁנֵיהֶם טְמֵאִים בֵּין שֶׁשְּׁנֵיהֶם טְהוֹרִים:
וּלְשַׁבָּת. דִּכְתִיב שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ, וְחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה. וְכָל, רִבּוּיָא הוּא, לְרַבּוֹת עוֹפוֹת:
שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה. בְּדָבָר הָרָגִיל לִהְיוֹת:

גמרא בבא קמא נ׳ א: י״ט-נ׳ ב: א׳

תָּנוּ רַבָּנָן חָפָר וּפָתַח וּמָסַר לָרַבִּים פָּטוּר. חָפַר וּפָתַח וְלֹא מָסַר לָרַבִּים חַיָּיב. וְכֵן מִנְהָגוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר בוֹרוֹת שִׂיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁהָיָה חוֹפֵר וּפוֹתֵחַ וּמוֹסֵר לָרַבִּים וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָמְרוּ קִיֵּים זֶה הֲלָכָה זוּ. הֲלָכָה זוּ וְתוּ לֹא אֶלָּא אֵימָא אַף הֲלָכָה זוּ. תָּנוּ רַבָּנָן מַעֲשֵׂה בְבִתוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׂיחִין שֶׁנָּפְלָה לְבוֹר גָּדוֹל בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא שָׁעָה רִאשׁוֹנָה אָמַר לָהֶם שָׁלוֹם. שְׁנִיָּה אָמַר לָהֶם שָׁלוֹם. שְׁלִישִׁית אָמַר לָהֶם עָלְתָה. אָמְרוּ לָהּ מִי הֶעֱלִיךְ אָמְרָה לָהֶם זָכָר שֶׁל רְחֵלִים נִזְדַמֵן לִי וְזָקֵן אֶחָד מַנְהִיגוֹ אָמְרוּ לוֹ נָבִיא אַתָּה אָמַר לָהֶם לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי אֶלָּא כַּךְ אָמַרְתִּי דָבָר שֶׁאוֹתוֹ צַדִּיק מִצְטָעֵר בוֹ יִכָּשֵׁל בּוֹ זַרְעוֹ אָמַר רִבִי אַחָא אַף עַל פִּי כֵּן מֵת בְּנוֹ בַּצָמָא שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ') וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם סְבִיבָיו אֲפִילוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. רִבִּי נְחוּנְיָא אָמַר מֵהָכָא (שם פ''ט) אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָל סְבִיבָיו. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא כָל הָאוֹמֵר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְּרָן יִוָּתְרוּ חַיָּיו שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל''ב) הַצוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט. אָמַר רִבִּי חָנָא וִאִיתֵימָא רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי מָאי דִּכְתִיב (במדבר י''ד) אֶרֶךְ אַפַּיִם וְלֹא כְתִיב אֶרֶךְ אַף אֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים:

רש״יומסר לרבים - דאמר לבני עירו הבור זה שחפרתי צריך לכם לשתות מי גשמים המתכנסין שם וראויה לשתות בהמות מהן הרי הוא מסור לכם.
חופר שיחין - לעולי רגלים בדרכים:
שעה ראשונה - שעדיין היא ראויה להיות חיה בתוך המים:
אמר להם שלום - תעלה וכן שניה:
שלישית - דהוה לה שהות שתצא נפשה אם ישנה שם:
אמר להן - כבר עלתה ודאי כדאמרינן לקמן דפשיטא ליה דלא תמות שם:
זכר של רחלים - אילו של יצחק:
וזקן מנהיגו - אברהם:
מצטער בו - לחפור בורות ומערות לעולי רגלים:
עם סביביו - צדיקים הדבקים בו:
נשערה מאד - לשון חוט השערה:
ונורא על כל סביביו - מטיל אימת משפטיו עליהם:
ותרן - לעבור על כל פשעם:
יותרו חייו - יופקרו חייו וגופו שמורה אל הבריות לחטוא:
ארך אף - משמע מאריך רוגז וממתין מליפרע ארך אפים משמע שני רצונים אחת של טובה ואחת של רעה:
לצדיקים - מלשלם שכר טוב לאלתר:
ולרשעים - מלפרע מהן לאלתר:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא ועוד בענין דומה תנו רבנן [שנו חכמים]: מי שחפר בור וכן אם פתח בור ומסר אותו לרבים להשתמש בו — פטור על כל הנזקים שגרם בורו, חפר ופתח ולא מסר לרבים — חייב; וכן היה מנהגו של נחוניא חופר בורות שיחין ומערות, שהיה חופר ופותח בורות ומוסר אותם לרבים, כדי שיהיו בורות מים לצורכי הרבים. וכששמעו חכמים בדבר, אמרו: קיים זה הלכה זו. ותוהים: הלכה זו ותו לא [ולא עוד]? והלא יודעים אנו שנחוניא אדם גדול היה! אלא אימא [אמור]: אף הלכה זו קיים, ולא שכח מלמסור הבורות לרבים.
כיון שהזכרנו את מעשיו של נחוניא חופר שיחין מספרים, תנו רבנן [שנו חכמים]: מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול ונעלמה ולא יכלו להוציאה, באו והודיעו את ר' חנינא בן דוסא שיתפלל עליה. שעה ראשונה משנפלה אמר להם: שלום, כלומר, ודאי שלום לה. שעה שניה אמר להם: שלום. שלישית אמר להם: בוודאי כבר עלתה. ואכן כך היה.
אמרו לה: מי העלך מן הבור? אמרה להם: זכר של רחלים (=איל) נזדמן לי וזקן אחד (הוא אברהם אבינו) מנהיגו ועל ידו ניצלתי. אמרו לו לר' חנינא: נביא אתה שידעת שתצא? אמר להם: "לא נביא אנכי, ולא בן נביא אנכי" (ראה עמוס ז, יד), אלא כך אמרתי בליבי: וכי דבר שאותו צדיק נחוניא מצטער (טורח ועמל) בו (בחפירת בורות) יכשל בו זרעו?
אמר ר' אחא: אף על פי כן אירע שמת בנו של נחוניא בצמא אף שנחוניא היה דואג לכל שיהיו להם מים. ושכך הוא מנהגו של הקדוש ברוך הוא עם הצדיקים למדנו ממה שנאמר: "וסביביו נשערה מאד" (תהלים נ, ג), מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו, כלומר, עם אלה הסובבים אותו והקרובים אליו שהם הצדיקים אפילו כחוט השערה, שאם חטאו אף חטא קל מענישם עונש קשה יותר משאר בני אדם. ר' נחוניא אמר: מהכא [מכאן], מפסוק זה אפשר ללמוד אותו רעיון: "אל נערץ בסוד קדשים רבה ונורא על כל סביביו" (תהלים פט, ח).
אמר ר' חנינא: כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא ומוחל על החטאים שעושים כנגדו — יותרו (יופקרו) חייו, שנאמר: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט" (דברים לב, ד), לומר: יש חוק ומשפט בידי שמים, ואין ה' מוותר. אמר ר' חנא ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת ר' שמואל בר נחמני: מאי דכתיב [מהו שנאמר] בשלוש עשרה מידות הרחמים
"ארך אפים" (שמות לד, ו) ולא כתיב [נאמר] "ארך אף"? ללמד מצורת הרבים של הלשון "אפיים" שמאריך אפו הן לצדיקים והן לרשעים מלהיפרע מהם מיד על מעשיהם הרעים.

זוהר ספר הזהר, חיי שרה כ״ב

רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר (תהלים קי''ט) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ כַּמָּה אִנּוּן בְּנֵי נְשָׁא טִפְּשִׁין דְּלָא יַדְּעִין וְלָא מִסְתַּכְּלִין לְאִשְׁתַּדָּלָא בְּאוֹרַיְתָא בְּגִין דְּאוֹרַיְתָא כָּל חַיִּין וְכָל חֵירוּ וְכָל טוּב בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתִי (הַהוּא חֵירוּ דְּעָלְמָא דֵּין וּדְעָלְמָא דְּאָתִי אִיהוּ) (נ''א הַהוּא חֵירוּ דְּעָלְמָא דְּאָתִי אִיהוּ חַיִּין בְּעָלְמָא דֵּין), חַיֵּי אִנּוּן בְּעָלְמָא דֵּין דְּיִזְכּוּן לְיוֹמִין שְׁלֵמִין בְּהַאי עָלְמָא כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שמות כ''ג) אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא וּלְיוֹמִין אֲרִיכִין בְּעָלְמָא דְּאָתִי בְּגִין דְּאִנּוּן חַיִּין שְׁלֵמִין אִנּוּן חַיִּין דְּחִידוּ חַיֵּי בְּלָא עֲצִיבוּ חַיִּין דְּאִנּוּן חַיִּין, חֵירוּ בְּעָלְמָא דֵּין חֵירוּ דְּכֹלָּא דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא לָא יָכְלִין לְשַׁלְּטָאָה עֲלוֹי כָּל עַמִּין דְּעָלְמָא, וְאִי תֵּימָא אִנּוּן בְּנֵי שְׁמָד, גְּזֵרָה הִיא מִלְּעֵילָא כְּגוֹן רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבְרוֹי וְכָךְ סָלִיק בְּמַחֲשָׁבָה חֵירוּ דְּמַלְאַךְ הַמָוֶת יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה עֲלוֹי, וְהָכִי הוּא וַדַּאי דְּאִי אָדָם הַוָּה אִתְדַבַּק בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ אוֹרַיְתָא לָא גָּרִים מוֹתָא לֵיהּ וּלְכָל עָלְמָא, וּבְגִין כָּךְ כַּד יָהַב קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל מַה כְּתִיב בָּהּ חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת וְהָא אוֹקְמוּהָ וְאִלְמָלֵא אִנּוּן לָא חָטוּ וְשָׁבְקוּ אִילָנָא דְּחַיֵּי לָא גָּרְמוּ מוֹתָא לְעָלְמָא כְּמִלְקַדְּמִין, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר (תהלים פ''ב) אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹקִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם חִבַּלְתּוּן גַּרְמֵיכוֹן אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וְגוֹ' וְעַל דָּא כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא לָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה עֲלוֹי הַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא דְּאַחֲשִׁיךְ עָלְמָא, אָמַר רַבִּי יֵיסָא אִי הָכִי מֹשֶׁה אַמַּאי מִית דְּאִי הָכִי כֵּיוָן דְּלָא חָב לָא יָמוּת (וְאַמַּאי יָמוּת) אָמַר לֵיהּ וַדַּאי מִית אֲבָל לָא שָׁלְטָא בֵּיהּ קָאֲמְרִינָן אֶלָּא לָא מִית עַל יְדוֹי וְלָא אִסְתָּאַב בֵּיהּ וְלָא מִית וַדַּאי אֶלָּא אִתְדַבַּק בִּשְׁכִינְתָּא וְאָזִיל לְחַיֵּי עָלְמָא וְהַאי חַי אִקְּרֵי כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא דִּכְתִיב (שמואל ב' כ''ג) וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חָי וְגוֹ', וְעַל דָּא כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא חֵירוּ אִית לֵיהּ מִכֹּלָּא בְּעָלְמָא מִשִּׁעְבּוּדָא דִּשְׁאָר עַמִּין עֲכו''ם חֵירוּ בְּעָלְמָא דְּאָתִי בְּגִין דְּלָא יִתְבְּעוּן מִנֵּיהּ דִּינָא בְּהַהוּא עָלְמָא כְּלָל, תָּא חֲזֵי בְּאוֹרַיְתָא כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין סְתִימִין אִית בָּהּ בְּגִין כָּךְ כְּתִיב (משלי ג') יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים כַּמָּה גְּנִיזִין טְמִירִין אִית בָּהּ וְעַל דָּא כַּד אִסְתַּכַּל דָּוִד בְּרוּחָא דְּחָכְמָתָא וְיָדַע כַּמָּה פְּלִיאָן נָפְקִין מֵאוֹרַיְתָא פָּתַח וְאָמַר (תהלים קי''ט) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ:

תרגום הזוהררַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, כָּתוּב (תהלים קי''ט) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךְ, כַּמָּה הֵם שׁוֹטִים בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה, הוּא כָּל הַחַיִּים, וְכָל חֵירוּת, וְכָל הַטּוֹב, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. חַיִּים הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכּוּ לְיָמִים שְׁלֵמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ''ג) אֶת מִסְפַּר יָמֶיךְ אֲמַלֵּא. וְיִזְכֶּה לְיָמִים אֲרֻכִּים בָּעוֹלָם הַבָּא, בִּשְׁבִיל שֶׁהֵם חַיִּים שְׁלֵמִים הֵם חַיִּים שֶׁל שִׂמְחָה, חַיִּים בְּלִי עַצְבוּת חַיִּים שֶׁהֵם חַיִּים, חֵירוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, חֵירוּת מִכֹּל, כִּי כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לֹא יוּכְלוּ לִשְׁלֹט עָלָיו כָּל עַמֵּי הָעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי אֵלּוּ בְּנֵי הַשְּׁמָד, דְּהַיְנוּ הֲרוּגֵי מַלְכוּת, מֵחֲמַת שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה, בַּזְּמָן שֶׁגָּזְרוּ שֶׁלֹּא לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. וּמֵשִׁיב, הוּא גְּזֵרָה מִלְּמַעְלָה, כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶּהֱרְגוּ מִשּׁוּם שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה, וְכָךְ עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁל מַעְלָה, בָּעֵת שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל, הַתּוֹרָה הוּא חֵירוּת מִמַּלְאַךְ הַמָוֶת, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁלֹט עָלָיו. וְכֵן הוּא בְּוַדַּאי, שֶׁהֲרֵי אִם אָדָם הָיָה מִתְדַבֵּק בְּעֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה גּוֹרֵם מָוֶת לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁעָזַב אֶת עֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת, גָּרַם מִיתָה לוֹ וְלָעוֹלָם. וּמִשּׁוּם זֶה כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מַה כָּתוּב בָּהּ, חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת, וּכְבָר בֵּאֲרוּהָ דְּהַיְנוּ אַל תִּקְרֵי חָרוּת, אֶלָּא חֵירוּת כִּי נַעֲשׂוּ אָז חֵירוּת מִמַּלְאַךְ הַמָוֶת, וְאִלְמָלֵא לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל, וְלֹא עָזְבוּ אֶת עֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, לֹא הָיוּ גּוֹרְמִים שֶׁיַּחֲזוֹר הַמָּוֶת לָעוֹלָם כְּמִתְּחִלָּה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר, אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹקִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם, הַיְנוּ, בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁחִבַּלְתֶּם בְּעַצְמְכֶם, שֶׁחָטָּאתֶם. אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וְגוֹ'. וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁלֹט עָלָיו, אוֹתוֹ נָחָשׁ הָרַע שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יֵסָא, אִם כֵּן הוּא, שֶׁמִּי שֶׁלֹּא חָטָא לֹא יָמוּת. אִם כֵּן, לָמָּה מֵת מֹשֶה, אָמַר לוֹ וַדַּאי מֵת, אֲבָל רַק שֶׁאֵין מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט בּוֹ אָמַרְנוּ, וְהוּא לֹא מֵת עַל יָדוֹ וְלֹא נִטְמָא בּוֹ. וְעַל כֵּן נִבְחָן שֶׁוַדַּאי לֹא מֵת אֶלָּא שֶׁנִּתְדַבֵּק בַּשְּׁכִינָה וְהָלַךְ לְחַיֵי הָעוֹלָם. וְכָזֶה, נִקְרָא חַי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרְנוּ, בַּמֶּה שֶׁכָּתוּב, (שמואל ב' כ''ג) וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חָי וְגוֹ'. וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יֵשׁ לוֹ חֵירוּת מִכֹּל, חֵירוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה מִשִּׁעְבוּד אוּמוֹת הָעוֹלָם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְחֵירוּת בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי לֹא יִדְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן כְּלָל בָּעוֹלָם הַהוּא. בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים סְתוּמִים יֵשׁ בַּתּוֹרָה. מִשּׁוּם זֶה כָּתוּב, (משלי ג') יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים. כַּמָּה אוֹצָרוֹת נִסְתָּרִים יֵשׁ בָּהּ, וְעַל כֵּן, כְּשֶׁנִּסְתַּכֵּל דָּוִד בַּתּוֹרָה בְּרוּחַ הַחָכְמָה. וְיָדַע כַּמָּה פְּלִיאוֹת יוֹצְאוֹת מֵהַתּוֹרָה, פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קי''ט) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךְ:

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות יסודי התורה ה׳: ז׳-ט׳

א. וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ בִּמְקוֹם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת אֵין עוֹבְרִין עַל אַחַת מִשְׁלשָׁה עֲבֵירוֹת אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו') וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ וַהֲרִיגַת נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְרַפְּאוֹת נֶפֶשׁ אַחֶרֶת אוֹ לְהַצִיל אָדָם מִיַּד אַנָס דָּבָר שֶׁהַדַּעַת נוֹטֶה לוֹ הוּא שֶׁאֵין מְאַבְּדִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ וַעֲרָיוֹת הוּקְשׁוּ לִנְפָשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (שם כב) כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָבָר הַזֶּה:

ב. בַמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵין מִתְרַפְּאִין בִּשְׁאַר אִסּוּרִין אֶלָּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה בִּזְמַן שֶׁהֵן דֶּרֶךְ הֲנָאָתָן כְּגוֹן שֶׁמַּאֲכִילִין אֶת הַחוֹלֶה שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים אוֹ חָמֵץ בַּפֶּסַח אוֹ שֶׁמַּאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲבָל שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ הֲנָאָתָן כְּגוֹן שֶׁעוֹשִׂין לוֹ רְטִיָּה אוֹ מְלוּגְמָא מֵחָמֵץ אוֹ מֵעָרְלָה אוֹ שֶׁמַּשְׁקִין אוֹתוֹ דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֵן מַר מְעוּרָב עִם אִיסוּרֵי מַאֲכָל שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהֶם הֲנָאָה לְחֵיךְ הֲרֵי זֶה מוּתָר וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה חוּץ מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם וּבָשָׂר בֶּחָלָב שֶׁהֵן אֲסוּרִים אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן לְפִיכָךְ אֵין מִתְרַפְּאִין מֵהֶן אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן אֶלָּא בִמְקוֹם סַכָּנָה:

ג. מִי שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשָׁה וְחָלָה וְנָטָה לָמוּת וְאָמְרוּ הָרוֹפְאִים אֵין לוֹ רְפוּאָה עַד שֶׁתִּבָּעֵל לוֹ יָמוּת וְאַל תִּבָּעֵל לוֹ אֲפִלּוּ הָיְתָה פְנוּיָה וַאֲפִלּוּ לְדַבֵּר עִמָּהּ מֵאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר אֵין מוֹרִין לוֹ בְּכַךְ וְיָמוּת וְלֹא יוֹרוּ לוֹ לְדַבֵּר עִמָּהּ מֵאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶפְקֵר וְיָבוֹאוּ בִּדְבָרִים אֵלּוּ לִפְרוֹץ בָּעֲרָיוֹת:

מוסר

ספר הרוקח דף כ' ע"א

בִּבְרַיְתָא דְרִבִּי פִנְחָס יֵשׁ עוֹבְדִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִרְאָה וּבְאֵימָה גְדוֹלָה וּפַחַד מְרֻבֶּה וּמִתְפַּלְּלִין לְהִנָּצֵל מִן הַקְלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת עַל הַמּוֹעֲלִין בְּמִצְוֹתָיו וְעַל הָעוֹבְרִים פִּקּוּדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵין בָּעוֹלָם הַזֶּה בֵּין בָּעוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה מִן הַחֲלָאִים וְהַמַּכּוֹת וְהַמַּכְאוֹבוֹת וְשֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לַבְּרִיּוֹת וְשֶׁלֹּא יִמְשְׁלוּ בָם זָרִים וְלֹא יִרְאוּ מִיתָה אוֹ דָּבָר רַע בְזַרְעָם וּכְדֵי שֶׁיְּמַלְּאוּ יְמֵיהֶם בְּטוֹב וּבִבְרָכָה. וּבָעוֹלָם הַבָּא לְהִנָּצֵל מִן הַפֻּרְעָנוּת וּמִן הַשְּׁחִיתוּת וּמִן יְקִידוּת אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנָּם הָעֲתִידָה לְלַהֵט וּלְבַעֵר אֶת הָרְשָׁעִים לְיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל. שׁוֹרֶשׁ הַיִּרְאָה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לַעֲשׂוֹת וְעוֹזֵב תַּאֲוָתוֹ וְיִצְרוֹ בַּעֲבוּר יִרְאַת הַשֵּׁם וְיָרֵא פֶּן לֹא יִהְיֶה תָּמִים לִפְנֵי ה' כְּמוֹ אַבְרָהָם דִּכְתִיב (בראשית כב) כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה כִּי זֶה גָדוֹל מִן הַנִּסְיוֹנוֹת וְכֵן עוֹבַדְיָה הָיָה יָרֵא וְקָשֶׁה לוֹ מִפְּנֵי אִיזֶבֶל. יְראוּ אֶת ה' קְדוֹשָׁיו דְּבָרִים הַקָּשִׁים לַלֵּב וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ דְּבָרִים הַמְסוּרִים לַלֵּב. אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּמוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמָיִם:

פרשת חיי שרה יום רביעי

תורה בראשית כ״ג: ט״ז-כ״ד: א׳

נביאים מלכים א א׳: ט״ז-כ״א

כתובים משלי ה׳: ג׳-ח׳

משנה משנה בבא קמא ה׳

גמרא בבא קמא נ׳ א: י״ט-נ׳ ב: א׳

זוהר ספר הזהר, חיי שרה כ״ב

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות יסודי התורה ה׳: ז׳-ט׳

מוסר