חק לישראל - פרשת כי תשא יום רביעי

רש״יוְקִדַּשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם. מְשִׁיחָה זוֹ מְקַדַּשְׁתָּם לִהְיוֹת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָם? כל הנגע וְגוֹ': כָּל הָרָאוּי לִכְלִי שָׁרֵת, מִשֶּׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ, קָדוֹשׁ קְדֻשַּׁת הַגּוּף – לִפָּסֵל בְּיוֹצֵא וְלִינָה וּטְבוּל יוֹם וְאֵינוֹ נִפְדֶּה לָצֵאת לְחֻלִּין, אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם אֵין מְקַדְּשִׁין; וּשְׁנוּיָה הִיא מִשְׁנָה שְׁלֵמָה אֵצֶל מִזְבֵּחַ: מִתּוֹךְ שֶׁנֶּ' כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ (שמות כ"ט), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי, תַּ"לֹ כְּבָשִׂים, מַה כְּבָשִׂים רְאוּיִים אַף כָּל רָאוּי; כָּל מְשִׁיחַת מִשְׁכָּן וְכֹהֲנִים וּמְלָכִים מְתֻרְגָּם לְשׁוֹן רִבּוּי, לְפִי שֶׁאֵין צֹרֶךְ מְשִׁיחָתָן אֶלָּא לִגְדֻלָּה, כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ שֶׁזֶּה חִנּוּךְ גְּדֻלָּתָן, וּשְׁאָר מְשִׁיחוֹת – כְּמוֹ רְקִיקִין מְשׁוּחִין (שם), וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ (עמוס ו') – לְשׁוֹן אֲרַמִּית בָּהֶן כִּלְשׁוֹן עִבְרִית:

נביאים מלכים א י״ח: ל״ה-מ׳

כתובים משלי י״ט: י״א-ט״ז

משנה משנה בבא בתרא א׳

א. הַשֻּׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֶּחָצֵר, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת גָּוִיל, גָּזִית, כְּפִיסִין, לְבֵנִים, בּוֹנִים, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. בְּגָוִיל, זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְזֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בְּגָזִית, זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה, וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה. בִּכְפִיסִין, זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם, וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם. בִּלְבֵנִים, זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה, וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם:

ברטנורההַשֻּׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה. בְּחָצֵר שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה מַיְרֵי, שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין. לְהָכִי קָתָנֵי שֶׁרָצוּ, דְּמַשְׁמַע דַּוְקָא שְׁנֵיהֶם רוֹצִים, אֲבָל אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לָכוֹף אֶת חֲבֵרוֹ. דְּאִלּוּ בְּחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה, כָּל אֶחָד יָכוֹל לָכוֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחֲלֹק. וְהַשְׁתָּא אַשְׁמוֹעִינַן דְּכֵיוָן שֶׁרָצוּ לַחֲלֹק וְהֶחֱזִיק כָּל אֶחָד מֵהֶם בָּרוּחַ הַמַּגִּיעַ לוֹ כְּפִי מַה שֶּׁנִּתְפַּשְּׁרוּ, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע. שֶׁזֶּה נוֹתֵן מֵחֶלְקוֹ חֲצִי מָקוֹם עֳבִי הַכֹּתֶל וְכֵן זֶה:
גָּוִיל. אֲבָנִים שֶׁאֵינָם מְשֻׁפּוֹת וּמְתֻקָּנוֹת:
גָּזִית. אֲבָנִים מְשֻׁפּוֹת וּמְגֹרָרוֹת בִּמְגֵרָה:
כְּפִיסִין. אָרִיחַ. שֶׁהוּא חֲצִי לְבֵנָה, וְהוּא טֶפַח וּמֶחֱצָה. וְהַלְּבֵנָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַכֹּל לַאֲתוֹיֵי אַתְרָא דִּנְהִיגֵי לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בְּלוּלְבֵי גְּפָנִים וְעַנְפֵי עֵצִים, שֶׁעוֹשִׂים כְּפִי הַמִּנְהָג. וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא הַמְּחִצָּה עָבָה שֶׁלֹּא יוּכַל אֶחָד מֵהֶם לְהַבִּיט בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, דְּהֶזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶזֵּק. וְגֹבַהּ הַכֹּתֶל וְהַמְּחִצָּה אֵין פָּחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת:
זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. שֶׁכֹּתֶל הַגָּוִיל צָרִיךְ טֶפַח יוֹתֵר מִכֹּתֶל הַגָּזִית, בִּשְׁבִיל רָאשֵׁי הָאֲבָנִים שֶׁבּוֹלְטוֹת לַחוּץ שֶׁאֵינָן חֲלָקוֹת:
וּבִכְפִיסִים זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם. שֶׁעֳבִי כֹּתֶל הַכְּפִיסִים טֶפַח יוֹתֵר מֵעֳבִי כֹּתֶל הַלְּבֵנִים, לְפִי שֶׁמֵּשִׂים אָרִיחַ מִכָּאן וְאָרִיחַ מִכָּאן, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְטֶפַח בָּאֶמְצַע שֶׁנּוֹתֵן שָׁם טִיט לְחַבְּרָן. וְכֹתֶל הֶעָשׂוּי מִלְּבֵנִים נוֹתֵן לְבֵנָה שְׁלֵמָה לָעֳבִי הַכֹּתֶל, שֶׁהִיא שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְאֵין צָרִיךְ טִיט בָּאֶמְצַע:
הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם. הָא קָמַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דְּנָפְלוּ הָאֲבָנִים לִרְשׁוּתָא דְּחַד מִנַּיְהוּ, אִי נַמִּי דְּקָדֵים חַד וּפָנִינְהוּ לִרְשׁוּתֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא לֶהֱוֵי אִידָךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, קָא מַשְׁמַע לָן:

עיקר תוספות יום טוב(א) הַשֻּׁתָּפִין. שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חָצֵר בְּשֻׁתָּפוּת וּבָתֵּי שְׁנֵיהֶם פְּתוּחִין לְתוֹכוֹ. וְכָל חֲצֵרוֹת שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמִים לִפְנֵי הַבָּתִּים הֵן. וְרֹב תַּשְׁמִישָׁן בֶּחָצֵר. רַשִׁ"י:
(ב) וּמַאי מְחִצָּה, פְּלֻגְתָּא. דִּכְתִיב [בְּמִדְבָּר לא] וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה. וְשֶׁרָצוּ לַחְצוֹת מִבַּעְיָא לֵיהּ, אֶלָּא כִּדְאָמְרֵי אֱינָשֵׁי תָּא נַעֲבִיד פְּלֻגְתָּא. גְּמָרָא:
(ג) דְּאִי לֹא הֶחְזִיק כִּי רָצוּ מַאי הֲוָה, נְהַדְרוּ בְּהוּ. גְּמָרָא:
(ד) לָאו דַּוְקָא שֶׁהֶחְזִיק כָּל אֶחָד, אֶלָּא כְּשֶׁהֶחְזִיק הָאֶחָד קָנוּ שְׁנֵיהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) וְלֹא מָצֵי אָמַר לֵיהּ כִּי אִתְרָצִי לָךְ בִּמְחִצָּה דִּנְסָרִים שֶׁהִיא דַקָּה, אֲבָל עָבָה דַּאֲבָנִים שֶׁמְּמַעֵט הַתַּשְׁמִישׁ, לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
(ו) בּוֹנִים. וְטַעְמָא דְּבָעִינַן שִׁעוּרִים גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא הֶזֵּק רְאִיָּה, מִשּׁוּם דְּחַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִפֹּל וְיִצְטָרֵךְ לְהִתְעַצֵּם עִמּוֹ בְּבֵית דִּין, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְהֵא מַזִּיקוֹ בְּהֶזֵּק רְאִיָּה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ז) וְדַוְקָא בְּהוּצָא וְדַפְנָא. אֲבָל פָּחוֹת מִכָּאן אֲפִלּוּ נָהֲגוּ מִנְהַג הֶדְיוֹט הוּא וְאֵין הוֹלְכִים אַחֲרָיו. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) כֹּתֶל קָרֵי לְשֶׁל אֲבָנִים וּלְבֵנִים, וּמְחִצָּה קָרֵי לְשֶׁל לוּלְבֵי גְּפָנִים:
(ט) שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְהָא דְּלֹא קָאָמַר שִׁשָּׁה טְפָחִים, מִשּׁוּם דְּלֹא נִטְעֶה לְמֵימַר שִׁשָּׁה לְכָל אֶחָד. וְכָתַב הָרֹא"שׁ דְּהָנָךְ דְּמַתְנִיתִין לֹא תָלֵי בַּמִּנְהָג, דְּקִים לְהוּ לְרַבָּנָן דִּבְצִיר מֵהָכִי לֹא קָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) גְּמָרָא. דְּשֻׁתָּפִין לֹא קָפְדֵי אַהֲדָדֵי, וַאֲפִלּוּ נִשְׁתַּהָה בִּרְשׁוּתוֹ. הָרֹא"שׁ. וּמָקוֹם, אַגַּב נַקְטֵיהּ. תּוֹסָפוֹת:

ברטנורהוְכֵן בְּגִנָּה. הָכִי קָאָמַר, וְכֵן בְּגִנָּה סְתָם כִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדֹּר הוּא, וּמְחַיְּבִים אוֹתוֹ שֶׁלָּקַח מָקוֹם שָׁם לִגְדֹּר:
אֲבָל בְּבִקְעָה. סְתָם, הֲרֵי הוּא כִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר, וְאֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ. אֶלָּא אִם רָצָה חֲבֵרוֹ לִגְדֹּר, כּוֹנֵס בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ:
וְעוֹשֶׂה לוֹ חֲזִית. סִימָן, לְהֶכֵּר שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁלּוֹ. וְהַסִּימָן מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, שֶׁטָּח רֹאשׁ הַכֹּתֶל אַמָּה בְּסִיד לְצַד חֲבֵרוֹ. וְלֹא לַצַּד שֶׁלּוֹ, שֶׁמָּא יָטוּחַ גַּם חֲבֵרוֹ מִן הַצַּד שֶׁלּוֹ, וְיֹאמַר שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁל שְׁנֵיהֶם הוּא. אֲבָל כְּשֶׁטָּח לְצַד חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ טָח לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, הָוֵי סִימָן שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁלּוֹ. וְאִם יְקַלְּפֶנּוּ חֲבֵרוֹ, קִלּוּפָהּ מֵידָע יְדִיעַ:

עיקר תוספות יום טוב(יא) גְּמָרָא. דְּאִי לָאו הָכִי קַשְׁיָא, דִּבְגִנָּה מַשְׁמַע דְּאִי סְתָמָא לֹא מְחַיְּבִין, וּבְבִקְעָה מַשְׁמַע דְּאִי סְתָמָא מְחַיְּבִין, וְהָא גִּנָּה חֲמוּרָה מִבִּקְעָה:
(יב) לִגְדֹּר. אֲבָל בֶּחָצֵר לֹא אַדְכָּר תַּנָּא מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ כְּלָל, מִשּׁוּם דְּהֶזֵּק רְאִיָּה דְּחָצֵר שֶׁהוּא מְקוֹם תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל אָדָם חָמִיר טְפֵי, דְּמַקְפִּידִין בּוֹ יוֹתֵר מִבְּגִנָּה שֶׁהִיא מִשּׁוּם עַיִן הָרַע בִּלְבַד. הָרַשְׁבָּ"א:
(יג) זֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁוֹ. מִי שֶׁמָּכַר גִּנָּה סְתָם וְלֹא זָכַר שֶׁהִיא מְעֹרֶבֶת עִם גִּנַּת פְּלוֹנִי, מְחַיְּבִין לַלּוֹקֵחַ לַעֲשׂוֹת מְחִצַּת הַגָּדֵר, וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר, אֲבָל בִּקְעָה כוּ'. וְעַיֵּן סוֹף פֶּרֶק ז'‏ מִשְׁנָה ד'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) בְּבִקְעָה. שְׂדֵה לָבָן. רַשִׁ"י. שֶׁהִיא שְׂדֵה תְּבוּאָה שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֵט בָּהּ כָּל כָּךְ כְּמוֹ בְּגִנָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יָרָק הַרְבֵּה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(טו) פֵּרוּשׁ חָזִית, מַחֲזֶה, כְּלוֹמַר דָּבָר הַנִּרְאֶה לְהוֹדִיעַ לְמִי הוּא הַכֹּתֶל. הָרַמְבַּ"ם:
(טז) וְעוֹשִׂין כוּ'. וּבַגְּמָרָא, לֹא יַעֲשֶׂה לֹא זֶה וְלֹא זֶה. וּמְשָׁנֵי כְּגוֹן דְּקָדִים אֶחָד וְנִכְנַס לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה שָׁם חָזִית, אַשְׁמְעִינַן שֶׁיַּעֲשֶׂה גַּם הַשֵּׁנִי. וּפָרֵיךְ וְתַנָּא תַּקַּנְתָּא לָרַמַּאי קָא מַשְׁמַע לָן, בִּתְמִיָּה. בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא דְּתָנֵי דִּינֵי דְּכוֹנֵס תָּנָא תַּקַּנְתָּא, אֲבָל הָכָא בִּשְׁנֵיהֶם רוֹצִים לֹא אִצְטְרִיךְ לְדִינָא. אָמַר רָבִינָא, בְּהוּצָא עָסְקִינַן. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מְחִצַּת נְסָרִים. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּמַהֲנֵי חָזִית, וְלֹא אָמְרִינַן קוּפְלָא דְּטִינָא מֵעִלּוּי הוּצָא לֹא יָדַע. וּלְפִי זֶה כָּתַב הָרֹא"שׁ דְּהוּא הַדִּין דְּחָזִית מַהֲנֵי לְחָצֵר שֶׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלֻקָּה. וְלֹא תָּנֵי לֵיהּ מִשּׁוּם דְּלֹא תָּנֵי דִּינָא גַּבֵּיהּ:
(יז) וּמִכָּאן. לְשׁוֹן הַטּוּר יַעֲשֶׂה כָּל אֶחָד וְאֶחָד סִימָן כָּזֶה לְצַד חֲבֵרוֹ:

ברטנורהאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. דְּהָא לֹא אַהֲנֵי לֵיהּ מִידֵי, שֶׁעֲדַיִן קַרְקַע שֶׁלּוֹ פְּתוּחָה. אֲבָל אִם גָּדַר אֶת הָרְבִיעִית, דְּהַשְׁתָּא וַדַּאי אַהֲנֵי לֵיהּ, מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְשַׁלֵּם מַחֲצִית דְּמֵי קָנִים בְּזוֹל. אֲבָל לֹא חֲצִי יְצִיאוֹתָיו, דְּאָמַר לֵיהּ לְדִידִי סַגִּי לִי בִּמְחִצָּה שֶׁל קָנִים וְאִי אֶפְשִׁי בִּיצִיאָה שֶׁל גֶּדֶר אֲבָנִים:
מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. מַחֲצִית יְצִיאוֹתָיו כְּפִי מַה שֶּׁגָּדַר. וְהַיְנוּ דְּאִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי יוֹסֵי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הַנִּקָּף הוּא שֶּׁגָּדַר רוּחַ רְבִיעִית, דְּגַלֵּי דַּעְתֵּיהּ דְּנִיחָא לֵיהּ בְּמַה שֶּׁגָּדַר חֲבֵרוֹ, שֶׁמְּגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל וּמְשַׁלֵּם לַחֲבֵרוֹ חֲצִי יְצִיאוֹתָיו:

עיקר תוספות יום טוב(יח) מִשְּׁלֹשׁ וְכוּ'. שֶׁקָּנָה שָׁלֹשׁ שָׂדוֹת סְבִיב שְׂדֵה חֲבֵרוֹ לְשָׁלֹשׁ מְצָרֶיהָ, וְגָדַר אֶת שְׁלָשְׁתָּן, וְנִמְצָא שָׂדֵהוּ שֶׁל אֶמְצָעִי זֶה מֻקָּף מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו. רַשִׁ"י:
(יט) וְאַף עַל גַּב דְּאָמְרִינַן לְעֵיל דִּסְתָם בִּקְעָה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר הוּא, הָנֵי מִילֵי בֵּין בִּקְעָה לְבִקְעָה, וְכֹתֶל גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת לְשָׁם הוּא דְּלֹא בָּעִינַן, מַאי טַעֲמָא דְּלֵיכָּא הֶזֵּק רְאִיָּה, אֲבָל בִּשְׁבִיל הֶזֵּק בְּהֵמוֹת שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַשָּׂדֶה צָרִיךְ לִגְדֹּר גָּדֵר שֶׁלּוֹ עֲשָׂרָה טְפָחִים הַמּוֹנֵעַ מִלִּכָּנֵס הַבְּהֵמוֹת. רַשִׁ"י:

ברטנורהכֹּתֶל חָצֵר. שֶׁל שֻׁתָּפִין:
עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. דִּבְהָכִי סַגִּי לֵיהּ לְהֶזֵּק רְאִיָּה:
בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן. כְּשֶׁזֶּה תּוֹבְעוֹ חֲצִי הַיְצִיאָה וְזֶה אוֹמֵר כְּבָר נָתַתִּי חֶלְקִי, נֶאֱמָן, עַד שֶׁיָּבִיא הַתּוֹבֵעַ עֵדִים שֶׁתְּבָעוֹ וְלֹא נָתַן. דְּמִשְׁפָּט זֶה גָּלוּי לַכֹּל שֶׁחוֹבָה עָלָיו לְסַיְּעוֹ, וְלֹא הָיָה זֶה בּוֹנֵהוּ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא הָיָה מְבִיאוֹ לְבֵית דִּין:
סָמַךְ לוֹ כֹתֶל אַחֵר. לְאַחַר שֶׁבָּנָה הָאֶחָד לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת הַרְבֵּה וְלֹא רָצָה לְסַיְּעוֹ בְּהַגְבָּהָתוֹ, סָמַךְ הַשֵּׁנִי כֹּתֶל אַחֵר כְּנֶגֶד כֹּתֶל זֶה כְּדֵי לְסַכֵּךְ וְלָתֵת תִּקְרָה מִכֹּתֶל לְכֹתֶל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו עֲדַיִן הַתִּקְרָה: מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. דְּגַלֵּי דַּעְתֵּיהּ דְּנִיחָא לֵיהּ בַּהַגְבָּהָה דְּהַאִיךְ:
בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן. אִם בָּא הָרִאשׁוֹן וּתְבָעוֹ לַדִּין לְאַחַר שֶׁסָּמַךְ אֶת כָּתְלוֹ לְכֹתֶל רִאשׁוֹן, וְאוֹמֵר לוֹ תֵּן חֶלְקְךָ בְּמַה שֶּׁהִגְבַּהְתִּי אוֹתוֹ, וְזֶה אוֹמֵר נָתַתִּי חֶלְקִי, אֵינוֹ נֶאֱמָן אֶלָּא בְּעֵדִים. שֶׁאֵין מִשְׁפָּט זֶה גָּלוּי, וְעַד שֶׁחִיְּבוּהוּ בֵּית דִּין אֵינוֹ עָשׂוּי לִתֵּן:

עיקר תוספות יום טוב(כ) עַד כוּ'. מְשַׁמֵּשׁ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. כֹּתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל מְחֻיָּב לִבְנוֹתוֹ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת וְהָדָר קָתָנֵי עַד אַרְבַּע אַמּוֹת בְּחֶזְקַת כוּ'. בֵּית יוֹסֵף. כְּלוֹמַר וְהָדָר קָתָנֵי עַד אַרְבַּע אַמּוֹת כוּ'‏ אֲפִלּוּ בִּתְחִלַּת בִּנְיַן הַכֹּתֶל וְדוֹ"ק:
(כא) וְתֵימַהּ הוּא, דְּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָתַן מִיָּד בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹבְעוֹ הֲוָה לֵיהּ בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן לְעוֹלָם, וְדִלְמָא אִשְׁתְּמוּטֵי מִשְׁתַּמֵּט כוּ'. אֶלָּא הָכָא כְּגוֹן שֶׁבָּאוּ עֵדִים וְאָמְרוּ עִמָּנוּ הָיָה שִׁמְעוֹן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי מִיּוֹם שֶׁהֵחֵל רְאוּבֵן בִּנְיַן כֹּתֶל זֶה, וְיוֹדְעִין אָנוּ שֶׁלֹּא פְּרָעוֹ. אִי נַמִּי כְּגוֹן שֶׁעָמַד שִׁמְעוֹן בַּדִּין וְחִיְּבָהוּ בֵּית דִּין לִבְנוֹת עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, וְסֵרֵב עַל צִוּוּי בֵּית דִּין, הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן, כְּדִין גַּזְלָן. הָרֹא"שׁ:
(כב) אֵין כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּמִתְּחִלָּה הִסְכִּים לְכָךְ, הַשְׁתָּא לֹא בָּעֵי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(כג) וּבְכִי הָא לֹא אָמְרִינַן זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר פָּטוּר. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כד) שֶׁלֹּא כוּ'. אַיְרֵי כְּגוֹן דְּיַדְעִינַן דְּקָדִים חַד וְאַרְצֵיהּ לְחַבְרֵיהּ וְהָיָה מְסַרְהֵב, כִּדְמַשְׁמַע לִישָׁנָא אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ, וּלְכָךְ הֲוֵי בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן. וְאֵין צָרִיךְ לְהַעֲמִיד כְּשֶׁעָשָׂה חָזִית. תּוֹסָפוֹת:

ברטנורהכּוֹפִין אוֹתוֹ. אֶת בֶּן הֶחָצֵר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְסַיֵּעַ לִבְנֵי הֶחָצֵר:
לִבְנוֹת. לֶחָצֵר בֵּית שַׁעַר לִהְיוֹת שׁוֹמֵר הַפֶּתַח יוֹשֵׁב שָׁם בַּצֵּל וּמַרְחִיק אֶת בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים מִלְּהָצִיץ בֶּחָצֵר:
וְדֶלֶת. לְשַׁעַר הֶחָצֵר:
לֹא כָל הַחֲצֵרוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שָׁעַר. חָצֵר שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינָהּ רְאוּיָה לְבֵית שַׁעַר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דַּאֲפִלּוּ שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים זִמְנִין דְּדַחְקֵי רַבִּים וְעָיְלוּ וְאָתוּ:
לֹא כָל הָעֲיָרוֹת רְאוּיוֹת לְחוֹמָה. עִיר שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לִגְבוּל הָאוֹיְבִים אֵינָהּ צְרִיכָה לְחוֹמָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דַּאֲפִלּוּ אֵינָהּ סְמוּכָה לִגְבוּל הָאוֹיְבִים צְרִיכָה לְחוֹמָה, דְּזִמְנִין דְּמִקְרוּ וְאָתוּ גְּיָסוֹת:
וִיהֵא כְאַנְשֵׁי הָעִיר. לָשֵׂאת עִמָּהֶם בָּעֹל:
שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְהָאִידְנָא דְּנַיְדֵי, נָהוּג עָלְמָא שְׁלֹשִׁים יוֹם:

ו. אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר, עַד שֶׁיְּהֵא אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה. וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה, עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ תִּשְׁעָה קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעָה קַבִּין לָזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ תִּשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה. וְלֹא אֶת הַגִּנָּה, עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ חֲצִי קַב לָזֶה וַחֲצִי קַב לָזֶה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בֵּית רֹבַע. וְלֹא אֶת הַטְּרַקְלִין, וְלֹא אֶת הַמּוֹרָן, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ, וְלֹא אֶת הַטַּלִּית, וְלֹא אֶת הַמֶּרְחָץ, וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד, עַד שֶׁיְּהֵא בָהֶן כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁיֵּחָלֵק וּשְׁמוֹ עָלָיו, חוֹלְקִין. וְאִם לָאו, אֵין חוֹלְקִין. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים, אֲפִלּוּ בְפָחוֹת מִכָּאן, יַחֲלֹקוּ. וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים, לֹא יַחֲלֹקוּ:

ברטנורהאֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר. אֵין אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין יָכוֹל לָכוֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחְלֹק הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין חוּץ מִן הַפְּתָחִים, שֶׁכָּל בַּיִת שֶׁבֶּחָצֵר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵי פִּתְחוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָרֵק מַשָּׂאוֹ מֵעַל חֲמוֹרוֹ, וְחוּץ מֵאוֹתָן אַרְבַּע אַמּוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בֶּחָצֵר אַרְבַּע אַמּוֹת אֲחֵרוֹת לְכָל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין לִשְׁאָר תַּשְׁמִישִׁים, וְאָז יִהְיֶה בֶּחָצֵר דִּין חֲלֻקָּה:
בֵּית רֹבַע. מָקוֹם לִזְרֹעַ בּוֹ רֹבַע הַקַּב. וּפְסַק הַהֲלָכָה, אֵין דִּין חֲלֻקָּה בְּקַרְקָעוֹת הָעוֹמְדוֹת לַחֲרִישָׁה וְלִזְרִיעָה אֶלָּא אִם כֵּן יִשָּׁאֵר לְכָל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִים קַרְקַע כְּדֵי עֲבוֹדַת יוֹם אֶחָד בַּחֲרִישָׁה [אוֹ בִּזְרִיעָה] וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:
מוֹרָן וּטְרַקְלִין. מִינֵי פְּלָטִין הֵן:
כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה. כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזִיל שֶׁלְּאַחַר שֶׁיַּחֲלֹקוּ וְיִטֹּל כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ יִהְיֶה בְּחֵלֶק כָּל אֶחָד מֵהֶם מָקוֹם רָאוּי שֶׁיִּקָּרֵא טְרַקְלִין אוֹ מוֹרָן, שֶׁיִּשָּׁאֵר בִּקְצָתוֹ הַשֵּׁם שֶׁהָיָה בְּכֻלּוֹ:
בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִין. אֵין יָכוֹל הָאֶחָד לָכוֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחְלֹק עַל כָּרְחוֹ. אֲבָל יָכוֹל לְכוֹפוֹ לְעִנְיַן גּוֹד אוֹ אֱגוֹד, כְּלוֹמַר, קְנֵה חֶלְקִי אוֹ מְכֹר לִי חֶלְקְךָ בְּמַה שֶּׁהוּא שָׁוֶה:
וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים:
לֹא יַחֲלֹקוּ. וְדַוְקָא כְּשֶׁהֵם בְּכֶרֶךְ אֶחָד. אֲבָל בִּכְרָכִים הַרְבֵּה כָּל סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אִם רָצוּ חוֹלְקִים:

עיקר תוספות יום טוב(כו) וּבְכָל שֻׁתָּפוּת קָאָמַר, בֵּין שֶׁזָּכוּ מִן הַהֶפְקֵר, בֵּין שֶׁלָּקְחוּ אוֹ יָרְשׁוּ. הָרְמָ"ה:
(כז) וְלֹא כוּ'. מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּבִבְצִיר מֵהָכִי לֹא חָשִׁיב לְמִטְרָח עָלֶיהָ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(כח) הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁוֹ. אֲבָל בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב, דְּהַיְנוּ דַּוְקָא בְּבָבֶל. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא, דְּתַנָּא דִּידָן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָאֵי:
(כט) כְּגוֹן פַּרְדֵּס אוֹ שָׂדֶה שֶׁמַּשְׁקִין אוֹתוֹ בִּכְלִי, שֶׁיִּהְיֶה כְּדֵי עֲבוֹדַת יוֹם אֶחָד לְכָל אֶחָד. הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ:
(ל) וְגוֹד, מִלְּשׁוֹן קְצִיצָה. כְּמוֹ קֹץ דָּמִים. וְיִהְיֶה מֵעִנְיַן גֹּדּוּ אִילָנָא. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לא) אֲבָל כוּ'. לֹא הָדָר תָּנֵי לֵיהּ אֶלָּא מִשּׁוּם סֵיפָא וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כוּ'. גְּמָרָא:
(לב) וְכִתְבֵי כוּ'. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים. וְהָיוּ רְגִילִין לְכָתְבָן בְּגִלָיוֹן כְּסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלָּנוּ. לְפִיכָךְ גְּנַאי הַדָּבָר לְחָתְכָן. רַשִׁ"י:
(לג) וּכְשֶׁהֵם שְׁנֵי עִנְיָנִים, דְּכָל חַד וְחַד צָרִיךְ לְהַאי וּלְהַאי. וּלְפִיכָךְ רָצוּ אִין, לֹא רָצוּ לֹא. גְּמָרָא:

גמרא בבא בתרא ט׳ ב: ז׳-י׳ א: א׳

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר יוֹתֵר מִמֹשֶׁה רַבֵּינוּ דְּאִלּוּ בְמשֶה רַבֵּינוּ כְּתִיב (דברים ט') כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה. וְאִלּוּ בְּעוֹשֶׂה צְדָקָה כְּתִיב (משלי כ''א) מַתָּן בַּסֵתֶר יִכְפֶּה אָף וְשׁוֹחַד בַּחֵיק חֵמָה עַזָּה. וּפְלִיגָא דְרִבִּי יִצְחָק דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק אַף כּוֹפֶה חֵמָה אֵינוֹ כוֹפֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְשׁוֹחַד בַּחֵיק חֵמָה עַזָּה אַף עַל פִּי שֶׁשׁוֹחַד בַּחֵיק חֵמָה עַזָּה. אִיכָּא דְאַמְרֵי אָמַר רִבִּי יִצְחָק כָּל דַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל שׁוֹחַד מֵבִיא חֵמָה עַזָּה לָעוֹלָם. וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק כָּל הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְהַמְפַיְּיסוֹ בִּדְבָרִים מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְרָכוֹת. הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת דִּכְתִיב (ישעי' נ''ח) הֲלֹא פָרוֹס וגו' וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת וגו' כִּי תִרְאֶה עָרוֹם וגו' וְהַמְפַיְּיסוֹ בִּדְבָרִים מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחשֶךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָהֳרָיִם וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וגו' וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וגו' וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק מָאי דִכְתִיב (משלי כ''א) רוֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד מִשּׁוּם דְּרוֹדֵף צְדָקָה יִמְצָא צְדָקָה אֶלָּא לוֹמַר לָךְ כָּל הָרוֹדֵף אַחַר צְדָקָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְצִיא לוֹ מָעוֹת וְעוֹשֶׂה בָּהֵן צְדָקָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְצִיא לוֹ בְנֵי אָדָם הַמְהוּגָנִים לַעֲשׂוֹת לָהֶם צְדָקָה כְּדֵי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שְׂכָרוֹ לַאֲפוּקֵי מָאי לַאֲפוּקֵי מִדְּדָרַשׁ רַבָּה דְּדָרַשׁ רַבָּה מָאי דִּכְתִיב (ירמי' י''ח) וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת אַפֶּךָ עֲשֵׂה בָהֶם אָמַר יִרְמִיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹפִין אֶת יִצְרָן וּמְבַקְשִׁים לַעֲשׂוֹת צְדָקָה לְפָנֶיךָ הַכְשִׁילֵם בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מְהוּגָנִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם שָׂכָר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל הָרָגִיל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה זוֹכֶה וְהַוְיָין לוֹ בָנִים בַּעֲלֵי חָכְמָה בַּעֲלֵי עוֹשֶׁר בַּעֲלֵי הַגָּדָה. בַּעֲלֵי חָכְמָה דִּכְתִיב יִמְצָא חַיִּים. בַּעֲלֵי עוֹשֶׁר דִּכְתִיב צְדָקָה. בַּעֲלֵי הַגָּדָה דִּכְתִיב וְכָבוֹד. כְּתִיב הָכָא וְכָבוֹד וּכְתִיב הָתָם (משלי ג') כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץושוב בענייני צדקה, אמר ר' אלעזר: גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו, שאילו במשה רבינו כתיב [נאמר]: "כי יגרתי מפני האף והחמה" (דברים ט, יט), ואילו בעושה צדקה כתיב [נאמר]: "מתן בסתר יכפה אף ושחד בחק חמה עזה" (משלי כא, יד). ומעירים: ופליגא [וחלוקה] אימרה זו על זו שאמר ר' יצחק. שאמר ר' יצחק: את האף כופה מתן בסתר, אבל חמה אינו כופה, שנאמר: "ושחד בחק חמה עזה", לומר: אף על פי ששוחד בחיק שהוא נותן כסף לצדקה בסתר ("בחיק") — בכל זאת חמה עזה יכולה להזיק לו. איכא דאמרי [יש שאומרים] בלשון אחרת, אמר ר' יצחק: כל דיין שנוטל שחד — מביא חמה עזה לעולם, שנאמר: "ושחד בחק חמה עזה".
ואמר ר' יצחק: כל הנותן פרוטה לעני — מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים, שמנחם אותו ומדבר אליו דברים טובים — מתברך באחת עשרה ברכות. ומפרטים: הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, דכתיב [שנאמר]: "הלוא פרש לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם" וגו' (ישעיה נח, ז), ונאמר בהמשך "אז יבקע כשחר אורך, וארוכתך מהרה תצמח, והלך לפניך צדקך, כבוד ה' יאספך. אז תקרא וה' יענה, תשוע ויאמר הנני" (ישעיה נח, ח–ט).
והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות, שנאמר: מי שמקיים "ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע" (ישעיה נח, י) עליו נאמר: "וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים. ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך" וגו' עד "ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם" (ישעיה נח, י–יב).
ואמר ר' יצחק, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד" (משלי כא, כא)? וכי משום שהוא רודף צדקה לכן הוא ימצא צדקה? שלכאורה משמע שלבסוף ייעשה עני ויעשו אחרים עמו צדקה. אלא לומר לך: כל הרודף אחר צדקה שנותן וגורם לאחרים לתת — הקדוש ברוך הוא ממציא לו מעות ועושה בהן צדקה.
רב נחמן בר יצחק אמר באופן אחר: הקדוש ברוך הוא ממציא לו בני אדם המהוגנים לעשות להן צדקה, כדי לקבל עליהם שכרו. ומעירים: הדבר הזה לאפוקי מאי [להוציא. למעט את מה] הוא בא? לאפוקי [להוציא] ממה שהוזכר במה שדרש רבה בענין אחר. שדרש רבה, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "ויהיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם" (ירמיה יח, כג)? — אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אותם אנשי ענתות שרדפוהו ברשעתם אפילו בשעה שכופין את יצרן ומבקשין לעשות צדקה לפניך, הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנין (רמאים), כדי שלא יקבלו עליהן שכר על שנתנו להם צדקה.
ר' יהושע בן לוי אמר: כל הרגיל לעשות צדקה — זוכה, הויין [יהיו] לו בנים בעלי חכמה, בעלי עושר, בעלי אגדה. ומפרשים: בעלי חכמה, דכתיב [שנאמר]:
"רודף צדקה וחסד ימצא חיים" (משלי כא, כא), ולענין חכמה כתוב "כי מוצאי מצא חיים" (משלי ח, לה). בעלי עושר, דכתיב [שנאמר שם]: "צדקה" שיוכלו לתת צדקה. בעלי אגדה, דכתיב [שנאמר שם]: "וכבוד", ומנין שהכוונה לבעלי אגדה? כתיב הכא [נאמר כאן] "וכבוד", וכתיב התם [ונאמר שם] "כבוד חכמים ינחלו" (משלי ג, לה).

זוהר ספר הזהר, כי תשא י״א

כְּגַוְנָא דָא עַד לָא חָאבוּ יִשְׂרָאֵל. בְּשַׁעְתָּא דְקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי אִתְעֲבָר מִנַּיְיהוּ זוֹהֲמָא דְהָאי חִוְיָא דְּהָא כְדֵין בִּיטוּל יֵצֶר הָרָע הֲוָה מֵעַלְמָא וְדָחוּ לֵיהּ מִנַיְיהוּ וּכְדֵין אִתְאֲחִידוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי וּסְלִיקוּ לְעֵילָא וְלָא נַחְתוּ לְתַתָּא. כְּדֵין הֲווֹ יַדְעִין וַהֲווֹ חָמָאן אַסְפָּקָלַרְיָין עִלָּאִין וְאִתְנָהֲרָן עֵינַיְיהוּ וְחָדָאן לְמִנְדַּע וּלְמִשְׁמַע. וּכְדֵין חָגַר לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֲגִירִין דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְלָא יָכִיל לְשׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ בְּהָאי חִוְיָיא וְלָא יְסָאֵב לוֹן כִּדְבְּקַדְמִיתָא. כֵּיוַן דְּחָטוּ בְעֶגְלָא אִתְעֲבָרוּ מִנַּיְיהוּ כָּל אִינוּן דַּרְגִין וּנְהוֹרִין עִלָּאִין וְאִתְעֲבַר מִנַּיְיהוּ חֲגִירוּ מִזַיְינִין דְּאִתְעֲטָרוּ מִשְּׁמָא קַדִישָׁא עִלָּאָה. וְאַמְשִׁיכוּ עָלַיְיהוּ חִוְיָא בִישָׁא כְמִלְּקַדְמִין וְגָרִימוּ מוֹתָא לְכָל עַלְמָא וּלְבָתָר מַה כְּתִיב וַיַרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶשֶׁת אֵלָיו. תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב בְּקַדְמִיתָא. (שמות י''ד) וַיַרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכֻלְּהוּ חָמָאן זָהֲרִין עִלָּאִין וְאִתְנָהֲרִין בְּאַסְפְּקָלַרְיָיא דְנָהֲרָא דִּכְתִיב (שם כ') וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת. וְעַל יַמָּא הֲווֹ חָמָאן וְלָא דַחֲלִין דִּכְתִיב זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ לְבָתָר דַּחֲטוּ פְּנֵי הַסִרְסוּר לָא הֲווֹ יַכְלֵי לְמֶחֱמֵי מַה כְּתִיב וַיִּיְראוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. וְתָא חֲזֵי מָה כְתִיב בְּהוּ. וַיִּתְנַצְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חֹרֵב. דְּאִתְעֲבָרוּ מִנַּיְיהוּ אִינוּן מְזַיְינִין דְּאִתְחֲבָרוּ בְהוּ בְּטוּרָא דְּסִינַי בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ הַהוּא חִוְיָא בִישָׁא. כֵּיוַן דְּאִתְעֲבָר מִנַּיְיהוּ מָה כְתִיב וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מָאי הָאי קְרָא לְגַבֵּי הָאי. אֶלָּא כֵיוָן דְּיָדַע מֹשֶׁה דְאִתְעֲבָרוּ מִנַּיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן זַיְינִין עִלָּאִין אָמַר הָא וַדָּאי מִכָּאן וּלְהָלְאָה חִוְיָיא בִישָׁא יֵיתֵי לְדַיְירָא בֵינַיְיהוּ וְאִי יְקוּם מַקְדְּשָׁא הָכָא בֵּינַיְיהוּ יִסְתְּאָב. מִיַּד. וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה בְּגִין דְּחָמָא מֹשֶׁה דְהָא כְדֵין יִשְׁלוֹט חִוְיָיא בִישָׁא מַה דְּלָא הֲוָה מִקַּדְמַת דְּנָא:

תרגום הזוהרכְּעֵין זֶה, מִטֶּרֶם שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי נֶעֱבָר מֵהֶם זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ, כִּי אָז הָיָה בִּטּוּל יֵצֶר הָרַע מִן הָעוֹלָם, וְדָחוּ אוֹתוֹ מֵהֶם. וְאָז נִתְאָחְזוּ בְּעֵץ הַחַיִּים וְעָלוּ לְמַעְלָה לַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְלֹא יָרְדוּ לְמַטָּה. אָז הָיוּ יוֹדְעִים, וְהָיוּ רוֹאִים מַרְאוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְהֵאִירוּ עֵינֵיהֶם, וְהָיוּ שְׂמֵחִים לָדַעַת וְלִשְׁמֹעַ. וְאָז חָגַר אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲגוֹרוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא סוֹד עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב, שֶׁהַנָּחָשׁ לֹא יוּכָל לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם, וְלֹא יְטַמֵּא אוֹתָם כְּבַתְּחִלָּה, כִּבְמִצְרַיִם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל, נֶעֱבָר מֵהֶם כָּל אֵלּוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְהָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְנֶעֱבָר מֵהֶם חֲגוֹרוֹת מְזֻיָּנוֹת שֶׁנִּתְעַטְּרוּ מִן הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן. וְהִמְשִׁיכוּ עֲלֵיהֶם אֶת נָחָשׁ הָרַע כְּבַתְּחִלָּה, וְגָרְמוּ שׁוּב מָוֶת לְכָל הָעוֹלָם וְאַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב, וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. שֶׁאֲפִלּוּ מֵאוֹר פְּנֵי מֹשֶה הָיוּ מִתְיָרְאִים. בֹּא וּרְאֵה, מַה כָּתוּב בַּתְּחִלָּה. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה. שֶׁכֻּלָּם הָיוּ רוֹאִים אוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵאִירוּ בַּמַּרְאָה הַמֵּאִירָה, שֶׁכָּתוּב, וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת. וְעַל הַיָּם הָיוּ רוֹאִים וְלֹא יָרְאוּ, שֶׁכָּתוּב, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. וְאַחַר שֶׁחָטְאוּ, פְּנֵי הַמְּתָוֵךְ לֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת. מַה כָּתוּב, וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. וּבֹא וּרְאֵה, מַה כָּתוּב בָּהֶם, וַיִּתְנַצְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חֹרֵב. שֶׁנֶּעֱבָר מֵהֶם הַזַּיִן שֶׁקִּבְּלוּ בַּהַר סִינַי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם הַנָּחָשׁ הָרַע, כֵּיוָן שֶׁנֶּעֱבָר מֵהֶם, מַה כָּתוּב, וּמֹשֶה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַה מִּקְרָא הַזֶּה, וַיִּתְנַצְלוּ וְגוֹ' לַמִּקְרָא הַזֶּה, וּמֹשֶה יִקַּח וְגוֹ', וּמֵשִׁיב, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה שֶׁנֶּעֱבָר מִיִּשְׂרָאֵל הַזַּיִן הָעֶלְיוֹן, אָמַר, הֲרֵי וַדַּאי מִכָּאן וּלְהָלְאָה, יָבֹא נָחָשׁ הָרַע לָדוּר בֵּינֵיהֶם, וְאִם יַעֲמֹד כָּאן הַמִּקְדָּשׁ, דְּהַיְנוּ אֹהֶל מוֹעֵד, בֵּינֵיהֶם, יִטְמָא. מִיָּד, וּמֹשֶה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְגוֹ', כִּי רָאָה מֹשֶה שֶׁהַנָּחָשׁ הָרַע יִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מִקֹּדֶם לָכֵן.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים א׳: א׳-ג׳

א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ''ג) וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוּ הִיא תְפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים נ''א) וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוּ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבְּלֵב זוּ תְפִלָּה וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה וְאֵין מִשְׁנֶה הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לִתְפִלָּה זְמַן קָבוּעַ מִן הַתּוֹרָה:

ב. וּלְפִיכָךְ נָשִׁים וַעֲבָדִין חַיָּיבִין בִּתְפִלָּה לְפִי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְרָמָא אֶלָּא חִיּוּב מִצְוָה זוּ כַּךְ הוּא שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְחַנֵּן וּמִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וּמַגִּיד שְׁבָחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַחַר כַּךְ שׁוֹאֵל צְרָכָיו שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶם בְּבַקָשָׁה וּבִתְחִנָה וְאַחַר כַּךְ נוֹתֵן שְׁבַח וְהוֹדָיָה לַה' עַל הַטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לוֹ כָּל אֶחָד לְפִי כוֹחוֹ:

ג. אִם הָיָה רָגִיל מַרְבֶּה בִּתְחִנָּה וּבַקָּשָׁה וְאִם הָיָה עֲרַל שְׂפָתַיִם מְדַבֵר כְּפִי יְכָלְתּוֹ וּבְכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה וְכֵן מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת כָּל אֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ. יֵשׁ מִתְפַּלֵּל פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם וְיֵשׁ מִתְפַּלֵּל פְּעָמִים הַרְבֵּה. וְהַכֹּל יִהְיוּ מִתְפַּלְּלִין נוֹכַח הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה. וְכֵן הָיָה הַדָּבָר תָּמִיד מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד עֶזְרָא:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ד׳: כ׳-כ״א

הַחֶמְדָּה אַב הַטֻּמְאָה כִּי הִיא מְבִיאָה לְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּמְבִיאָה לִידֵי גֶזֶל וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר וְלִידֵי רְצִיחָה וְהִיא הָעֲשִׂירִית שֶׁבַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שְׁקוּלָה כְּכֻלָּן כִּי עֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע עוֹשֶׁר כְּעֵין הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ישעי' ס''ה) וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ וּכְתִיב (משלי כ''ח) נִבְהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְגוֹ' וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַתַּאֲוָה מוֹצִיאָה אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם כִּי מַטְרִידוֹ מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה וּמִקִּיוּם מִצְוֹתָיו וְהוּא כוֹפֵר בְּהַשְׁגָּחָה וְאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַת בְּסַלּוֹ וְאוֹמֵר מָה אוֹכַל לְמָחָר הֲרֵי זֶה מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה וְעָלָיו נֶאֱמַר (זכר י' ד') כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת מִי גָרַם לַצַדִּיקִים שֶׁיִּתְבַּזְבֵז שֻׁלְחָנָם לְעָתִיד לָבֹא קַטְנוּת אֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה בָּהֶם. אֲבָל הַבִּטָּחוֹן אֵין מַעֲלָה כָּמוֹהָ וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ כִּי מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם אֱלוֹהַּ שֶׁיָּכוֹל וּמַשְׁגִיחַ וּכְתִיב (ירמי' י''ז) בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ וּמֻבְטַח הוּא שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ מְזוֹנוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים נ''ח) הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְלֶךָ. וּבִתְנַאי שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת וּבְכָל לִבּוֹ בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק. וְעוֹד כִּי בִּהְיוֹתוֹ בּוֹטֵחַ יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת בְכָל לִבּוֹ בְּלִי הִרְהוּר כְּלָל:

תורה שמות ל׳: כ״ו-ל״א