חק לישראל - פרשת כי תשא יום חמישי

רש״ינָטָ֤ף. הוּא צֳרִי, וְעַל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף קָרוּי נָטָף, וּבְלַעַז גומ"א, וְהַצֳּרִי קוֹרִין לוֹ טרי"אקה:
וּשְׁחֵ֙לֶת֙. שֹׁרֶשׁ בֹּשֶׁם חָלָק וּמַצְהִיר כְּצִּפֹּרֶן, וּבִלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה קָרוּי צִפֹּרֶן, וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס וְטוּפְרָא:
וְחֶלְבְּנָ֔ה. בֹּשֶׂם שֶׁרֵיחוֹ רַע, וְקוֹרִין לוֹ גַלְבְּנָא, וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב בֵּין סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת לְלַמְּדֵנוּ שֶׁלֹּא יֵקַל בְּעֵינֵינוּ לְצָרֵף עִמָּנוּ בַּאֲגֻדַּת תַּעֲנִיּוֹתֵינוּ וּתְפִלּוֹתֵנוּ אֶת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִמְנִין עִמָּנוּ:
סַמִּ֗ים. אֲחֵרִים:
וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה. מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ י"א סַמָּנִין נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי – מִעוּט סַמִּים שְׁנַיִם, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה ג', הֲרֵי חֲמִשָּׁה, סַמִּים לְרַבּוֹת עוֹד כְּמוֹ אֵלּוּ הֲרֵי עֲשָׂרָה, וּלְבוֹנָה הֲרֵי י"א; וְאֵלּוּ הֵן הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה מֹר וּקְצִיעָה שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם הֲרֵי ח' – שֶׁהַשִּׁבֹּלֶת וְנֵרְדְּ אֶחָד, שֶׁהַנֵּרְדְּ דּוֹמֶה לְשִׁבֹּלֶת – הַקֹּשְׁטְ וְהַקִּלּוּפָה וְקִנָּמוֹן הֲרֵי י"א; בֹּרִית כַּרְשִׁינָה אֵינוֹ נִקְטָר אֶלָּא בּוֹ שָׁפִין אֶת הַצִּפֹּרֶן לְלַבְּנָהּ שֶׁתְּהֵא נָאָה (כריתות ו'):
בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִהְיֶֽה. אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנִּזְכָּרִים כָּאן יִהְיוּ שָׁוִין מִשְׁקָל בְּמִשְׁקָל – כְּמִשְׁקָלוֹ שֶׁל זֶה כָּךְ מִשְׁקָלוֹ שֶׁל זֶה – וְכֵן שָׁנִינוּ: הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה (שם); וּלְשׁוֹן בַּד נִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁהוּא לְשׁוֹן יָחִיד, אֶחָד בְּאֶחָד יִהְיוּ – זֶה כְּמוֹת זֶה:

נביאים מלכים א י״ח: מ״א-מ״ה

כתובים משלי י״ט: י״ז-כ״א

משנה משנה מנחות ז׳

א. הַתּוֹדָה הָיְתָה בָאָה חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת, שְׁתֵּי אֵיפוֹת, הָאֵיפָה שָׁלשׁ סְאִין, עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן, עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ וַעֲשָׂרָה לַמַּצָּה. עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ, עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה. וַעֲשָׂרָה לַמַּצָּה, וּבַמַּצָּה שְׁלשָׁה מִינִין, חַלּוֹת וּרְקִיקִים וּרְבוּכָה. נִמְצְאוּ שְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וּשְׁלִישׁ לְכָל מִין, שָׁלשׁ חַלּוֹת לְעִשָּׂרוֹן. בְּמִדָּה יְרוּשַׁלְמִית הָיוּ שְׁלשִׁים קַב, חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֶחָמֵץ, וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַמַּצָּה. חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֶחָמֵץ, קַב וָחֵצִי לְחַלָּה. וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַמַּצָּה, וְהַמַּצָּה שְׁלשָׁה מִינִין, חַלּוֹת וּרְקִיקִים וּרְבוּכָה, נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת קַבִּים לְכָל מִין, שְׁתֵּי חַלּוֹת לְקָב:

ברטנורההַתּוֹדָה. חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת. חָמֵשׁ סְאִין שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הֵן שֵׁשׁ מֵאוֹתָן שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר בִּימֵי מֹשֶׁה. שֶׁהוֹסִיפוּ עַל הַמִּדָּה שֶׁהָיְתָה בִּימֵי מֹשֶׁה שְׁתּוּת. דְּקַיְמָא לָן מוֹסִיפִין עַל הַמִּדּוֹת וְאֵין מוֹסִיפִין יוֹתֵר מִשְּׁתוּת. וְאוֹתוֹ שְׁתּוּת הוּא שְׁתּוּת מִלְּבַר:
שְׁתֵּי אֵיפוֹת. כְּלוֹמַר, הָנָךְ שֵׁשׁ סְאִין הֵם שְׁתֵּי אֵיפוֹת, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן, שֶׁהֲרֵי בְּכָל אֵיפָה עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנוֹת:
עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ. עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנִים לְעֶשֶׂר חַלּוֹת חָמֵץ שֶׁבַּתּוֹדָה:
רְבוּכָה. חֲלוּטָה בְּמַיִם רוֹתְחִין קְרוּיָה רְבוּכָה. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ רְבוּכָה, מְרֻבָּה בְּשֶׁמֶן וּקְלוּיָה בּוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה בָּהּ שֶׁמֶן כְּנֶגֶד הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין:
נִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וּשְׁלִישׁ לְכָל מִין וָמִין. שֶׁבַּמַּצָּה:
שָׁלֹשׁ חַלּוֹת לְעִשָּׂרוֹן. דַּהֲוָה לְהוּ עֶשֶׂר חַלּוֹת לִשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וּשְׁלִישׁ:
בְּמִדָּה יְרוּשַׁלְמִית. שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהּ עֶשְׂרוֹנוֹת אֶלָּא קַבִּים, הָוֵי הָנָךְ חָמֵשׁ סְאִין שְׁלֹשִׁים קַבִּין. שֶׁהַסְּאָה שִׁשָּׁה קַבִּים. וּבַגְּמָרָא בַּבְּרַיְתָא מַיְתֵי מִגְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁכָּל מִין וָמִין מֵאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּתּוֹדָה הָיוּ בָּאִים עֶשֶׂר חַלּוֹת, וְאָמְרוּ, נֶאֱמַר כָּאן וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן תְּרוּמָה לַה', וְנֶאֱמַר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר [מִמֶּנּוּ] תְּרוּמָה לַה', מַה לְּהַלָּן אֶחָד מֵעֶשֶׂר אַף כָּאן אֶחָד מֵעֶשֶׂר. וְלָמַדְנוּ שֶׁמִּין אֶחָד שֶׁל חָמֵץ הָיָה עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנִים כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה מִינִים שֶׁל מַצָּה, מִדִּכְתִיב (ויקרא ז) עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ, אָמְרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד חָמֵץ הָבֵא מַצָּה:

ברטנורההַמִּלּוּאִים. שֶׁהָיוּ בִּימֵי מֹשֶׁה. כְּשֶׁנִּתְחַנֵּךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו לַכְּהֻנָּה:
הָיוּ בָּאִים כַּמַּצָּה שֶׁבַּתּוֹדָה חַלּוֹת וּרְקִיקִים וּרְבוּכָה. דִּכְתִיב בַּמִּלּוּאִים (שם ח) וּמִסַּל הַמַּצוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'‏ לָקַח חַלַּת מַצָּה אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד, חַלַּת מַצָּה אֵלּוּ חַלּוֹת, וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן זוֹ רְבוּכָה דְּמוֹסִיף בָּהּ שֶׁמֶן כְּנֶגֶד חַלּוֹת וּרְקִיקִים, וְרָקִיק זֶה רָקִיק:
נְזִירוּת. לַחְמֵי נָזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו) וְסַל מַצּוֹת סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן. וּרְבוּכָה לֹא הֻזְכַּר שָׁם:
עֲשָׂרָה קַבִּין. שֶׁהֲרֵי בַּשְּׁלֹשָׁה מִינֵי מַצָּה שֶׁבַּתּוֹדָה הָיוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר קַבִּין, וְהָוֵי לְהוּ עֲשָׂרָה שְׁנֵי יָדוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר:
שֶׁהֵן שֵׁשׁ עֶשְׂרוֹנוֹת וַעֲדוּיָן. כְּלוֹמַר, עוֹד שֶׁנּוֹסָף עֲלֵיהֶן. שֶׁהֲרֵי הָיוּ שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים וּשְׁלִישׁ לְכָל מִין כְּדַאֲמַרַן לְעֵיל גַּבֵּי מַצָּה שֶׁבַּתּוֹדָה, נִמְצָא לִשְׁנֵי מִינִים שִׁשָּׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי עִשָּׂרוֹן, וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר שִׁשָּׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וַעֲדוּיָן:
וּמִכֻּלָּן. מִכָּל אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּתּוֹדָה הָיוּ הַכֹּהֲנִים נוֹטְלִים אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְּרוּמָה:
שֶׁלֹּא יִטֹּל פָּרוּס. שָׁבוּר וְחָתוּךְ:
שֶׁיִּהְיוּ כָל הַקָּרְבָּנוֹת שָׁוִין. הַמִּינִים יְהוּ שָׁוִין, עֲשָׂרָה חַלּוֹת לְכָל מִין:
שֶׁלֹּא יִטֹּל תְּרוּמָה מִקָּרְבָּן עַל חֲבֵרוֹ. שֶׁאִם הָיָה מִמִּין זֶה חֲמִשָּׁה וּמִמִּין זֶה חֲמִשָּׁה עָשָׂר, נִמְצָא מַפְרִישׁ מִזֶּה עַל זֶה:

ברטנורההַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה בִּפְנִים. לִפְנִים מִן הָעֲזָרָה:
וְלַחְמָהּ חוּץ לַחוֹמָה. בַּגְּמָרָא מוֹקְמִינַן לַהּ חוּץ לְחוֹמַת בֵּית פַּאגִי. רַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ חוּץ לַחוֹמָה הַחִיצוֹנָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. [אֲבָל חוּץ לָעֲזָרָה קָדוֹשׁ]. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב (ויקרא ז) וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת, דְּמַשְׁמַע לִכְאוֹרָה שֶׁיְּהֵא הַלֶּחֶם אֶצְלָהּ בִּשְׁעַת זְבִיחָה, לֹא דָרְשִׁינַן עַל בְּסָמוּךְ. וְרַמְבַּ"ם גּוֹרֵס בֵּית בַּגִּי. וּמְפָרֵשׁ שֶׁהוּא מָקוֹם קָרוֹב לְהַר הַבַּיִת אֶלָּא שֶׁהוּא חוּץ לְחוֹמַת הַר הַבַּיִת וְשָׁם אוֹפִים הַמְּנָחוֹת. וְעַל שֵׁם כָּךְ הָיוּ קוֹרִים לוֹ בֵּית בַּגִּי. לְשׁוֹן פַּת בַּג הַמֶּלֶךְ:
עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ בַתַּנּוּר. לָאו לֶחֶם נִינְהוּ. אֶלָּא עִסָּה בְּעָלְמָא:
שְׁחָטָהּ. עַל מְנָת לְאָכְלָה חוּץ לִזְמַנָּהּ, קָדַשׁ הַלֶּחֶם וְנִפְגַּל. עַל מְנָת לְאָכְלָהּ חוּץ לִמְקוֹמָהּ, קָדַשׁ הַלֶּחֶם וְנִפְסַל. וְטַעֲמָא דְּקָדַשׁ הַלֶּחֶם, מִשּׁוּם דִּפְסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, וְקַיְמָא לָן כָּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ:
שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵפָה לֹא קָדַשׁ הַלָּחֶם. דִּפְסוּלוֹ קֹדֶם שְׁחִיטָה הוּא:
שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר קָדָשׁ. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ בְּדֻקִּין שֶׁבָּעַיִן, דִּבְכִי הַאי מוּמָא סָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ הוֹאִיל וְאֵין מוּמָן נִכָּר, הִלְכָּךְ קָדַשׁ הַלֶּחֶם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם, דִּכְתִיב (ויקרא ז) עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו, עַל זֶבַח שֶׁנִּזְבַּח לְשֵׁם תּוֹדַת שְׁלָמָיו:
וְכֵן אֵיל הַמִּלּוּאִים. לְפִי שֶׁהֵן הָיוּ תְּחִלָּה לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת נָקַט אֵיל הַמִּלּוּאִים. וְהוּא הַדִּין לְאֵיל נָזִיר, דְּמִלּוּאִים כְּקָרְבַּן יָחִיד הֵן חֲשׁוּבִים:

עיקר תוספות יום טוב(ה) הַתּוֹדָה כוּ'. דְּאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח, כִּדְיָלְפִינַן בַּבְּרַיְתָא דִּכְתִיב יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח:
(ו) וְקָשֶׁה, דִּבְמִשְׁנָה ו'‏ פֶּרֶק ה'‏ כָּתַב דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי דְּדָרֵישׁ עַל בְּסָמוּךְ. וְהַתּוֹסָפוֹת הִקְשׁוּ עוֹד, דְּעַד כָּאן לֹא פְּלִיגֵי רַבִּי וְרַבָּנָן אֶלָּא אִי בָּעִינַן עַל בְּסָמוּךְ אוֹ עַל מַמָּשׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא לֹא דָּמֵי לְהַהִיא, דִּתְנוּפָה דִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם כְּעֵין הַקְרָבָתָם, אֲבָל הָכָא בַּשְּׁחִיטָה דִּלְמִקְדַּשׁ לֶחֶם בְּעָלְמָא לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ אֶלָּא שֶׁיְּהֵא קַיָּם:
(ז) וּדְבַר תֵּימַהּ הוּא, דְּמִקְרָא מָלֵא בִּיחֶזְקֵאל מ"ו, זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַחַטָּאת אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת הַמִּנְחָה לְבִלְתִּי הוֹצִיא אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. [וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם] וּבַמָּקוֹם שֶׁמְּבַשְּׁלִין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שָׁם אוֹפִין אֶת הַמְּנָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר זֶה הַמָּקוֹם וְגוֹ'. וּבְנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאוֹפִין בּוֹ חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר:
(ח) אֲבָל בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק ט'‏ דִּזְבָחִים פֵּרֵשׁ הָרַ"ב דְּטַעֲמָא הוֹאִיל וְהֵן כְּשֵׁרִים לְכַתְּחִלָּה בָּעוֹפוֹת וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) וְכֵן אֵיל הַמִּלּוּאִים וְכוּ'. דְּכָל לֶחֶם הַבָּא עַל יְדֵי זֶבַח אִיכָּא לְמֵילַף מֵהֲדָדֵי:

ברטנורהנְסָכִים שֶׁקָּדְשׁוּ בִכְלִי. לָאו דַּוְקָא בִּכְלִי. שֶׁאֵין נְסָכִים מִתְקַדְּשִׁים לִפָּסֵל בְּיוֹצֵא וּבְלִינָה וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּדְשׁוּ בִּכְלִי, אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח, דִּכְתִיב זֶבַח וּנְסָכִים, הַנְּסָכִים תְּלוּיִים בַּזֶּבַח:
וְנִמְצָא הַזֶּבַח פָּסוּל. שֶׁנִּפְסַל בַּזְּרִיקָה. דְּאִלּוּ בַּשְּׁחִיטָה נִפְסַל, לֹא קָדְשׁוּ נְסָכִים:
אִם יֶשׁ שָׁם זֶבַח אַחֵר יִקְרְבוּ עִמּוֹ. בִּנְסָכִים שֶׁל צִבּוּר מוֹקְמִינַן לַהּ לְמַתְנִיתִין, מִשּׁוּם דְּלֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶם, אִם הֻצְרְכוּ לְזֶבַח זֶה הֻצְרְכוּ וְאִם לָאו יִהְיוּ לְזֶבַח אַחֵר. אֲבָל בִּנְסָכִים שֶׁל יָחִיד אֵין כְּשֵׁרִים לְזֶבַח אַחֵר. וַאֲפִלּוּ נְסָכִים שֶׁל צִבּוּר אֵין קְרֵבִים עִם זֶבַח אַחֵר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אוֹתוֹ זֶבַח זָבוּחַ כְּשֶׁנִּפְסַל הַזֶּבַח הָרִאשׁוֹן, אֲבָל אִם לֹא הָיָה זָבוּחַ בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְסַל הַזֶּבַח הָרִאשׁוֹן, אֵין קְרֵבִים עִם הַזֶּבַח הָאַחֵר. וּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, יִקְרְבוּ עִמּוֹ, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהָיָה זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל אִם לֹא הָיָה זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁנִּפְסְלוּ בְּלִינָה וּפְסוּלִים. וְהָכִי מִפָּרְשָׁא מַתְנִיתִין בַּגְּמָרָא. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַדְּשׁוּ נְסָכִים בִּכְלִי אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁחַט הַזֶּבַח יְכוֹלִים לְהַקְרִיב נְסָכִים אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה יָמִים, דְּקַיְמָא לָן מֵבִיא אָדָם קָרְבָּנוֹ הַיּוֹם וְנִסְכּוֹ אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה יָמִים, בֵּין נְסָכִים שֶׁל יָחִיד בֵּין נְסָכִים שֶׁל צִבּוּר. וְכֵן מְצֹרָע מֵבִיא אֲשָׁמוֹ הַיּוֹם וְלֹג שֶׁמֶן שֶׁלּוֹ לְאַחַר כַּמָּה יָמִים:
וְלַד תּוֹדָה. שֶׁהִפְרִישׁ תּוֹדָה מְעֻבֶּרֶת וְיָלְדָה:
וְכֵן הַמַּפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם. הָרִאשׁוֹנָה, אִם נִמְצֵאת לְאַחַר הַקְרָבַת שְׁנִיָּה. וְכֵן שְׁנִיָּה אִם נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה קֹדֶם הַקְרָבָתָהּ וְהִקְרִיב רִאשׁוֹנָה, שׁוּב אֵין הַשְּׁנִיָּה טְעוּנָה לֶחֶם:
חֲלִיפָתָהּ. הַיְנוּ הַמַּפְרִישׁ תּוֹדָה וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ:
תְּמוּרָתָהּ. כְּגוֹן שֶׁעוֹמֶדֶת בְּעֵין וְאוֹמֵר זוֹ תְּמוּרַת זוֹ, וּכְתִיב (ויקרא כז) וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ:

עיקר תוספות יום טוב(י) הָכִי פֵּרוּשׁוֹ, דְּלָאו דַּוְקָא דִּקְדֻשַּׁת הַכְּלִי בִּלְבַד מְקַדְּשָׁם, אֶלָּא אַף בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. וּמִיהוּ קְדֻשַּׁת הַכְּלִי נַמִּי בָּעִינַן, כְּדִמְפָרֵשׁ בְּסֵיפָא דְּכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁחַט הַזֶּבַח יְכוֹלִין לְהַקְרִיב נְסָכִים אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה יָמִים:
(יא) רַשִׁ"י. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלֹא יִתָּכֵן, דְּהָתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ב'‏ דִּמְעִילָה, דְּמִשֶּׁקָּדְשׁוּ בַּכְּלִי הֻכְשְׁרוּ לִפָּסֵל כוּ'‏ בְּלִינָה כוּ', וּפֵרְשׁוּ, דְּהָכָא מַיְרֵי לְעִנְיַן שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת לְזֶבַח אַחֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יב) דְּלֹא אֲמַרַן דְּקַדְּשֵׁי בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה. דְּלֹא דָּמֵי לַתּוֹדָה דַּאֲפִלּוּ בִּשְׁחִיטָה פְּסוּלָה מִתְקַדְּשִׁים הַלֶּחֶם כוּ', דְּשָׁאנֵי תּוֹדָה דְּיָלְפִינַן מִדִּכְתִיב יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ, מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. רַשִׁ"י. וּמַה שֶּׁכָּתַב בַּזְּרִיקָה, לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין קַבָּלָה וְהִלּוּךְ:
(יג) אַחֵר. שֶׁאֵין לוֹ נְסָכִים. רַשִׁ"י:
(יד) אֵין זֶה סוֹתֵר לְמַאי דְּקַיְמָא לָן כְּרַבָּנָן דְּרַבִּי מֵאִיר דְּאֵין פִּגּוּל בִּנְסָכִים, דְּהוֹאִיל וְאֵינָן תְּלוּיִין בַּזֶּבַח לִקָּרֵב עִמָּהֶם מִיָּד, וְכֵן מִשְׁתַּנִּים בְּשֶׁל צִבּוּר, אֵין בָּהֶם דִּין פִּגּוּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טו) גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ נְסָכִים שֶׁהִפְרִישָׁן לְשׁוּם זֶבַח זֶה כְּשֵׁרִים לְשׁוּם זֶבַח אַחֵר, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא תְּנַאי וּבְלֹא נִפְסַל הַזֶּבַח. אֲבָל כְּשֶׁהָיָה הַזֶּבַח זָבוּחַ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּפְסַל זֶה, וּמִיָּד הָיוּ הַנְּסָכִים לְזֶבַח אַחֵר, דָּמֵי כְּאִלּוּ לְשֵׁם הַאי זֶבַח הוּבְאוּ לִנְסָכִים, וְלֹא אָתֵי לְמֵימַר נְסָכִים שֶׁהִפְרִישׁוּ כוּ'. רַשִׁ"י:

ברטנורהיָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין. וְלֹא מִן הַמַּעֲשֵׂר. דְּכֵיוָן דְּאָמַר הֲרֵי עָלַי הָוֵי לֵיהּ דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה, וְכָל דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין:
וְאִם אָמַר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה מִן הַחֻלִּין וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין. דְּלֶחֶם נִגְרָר אַחַר תּוֹדָה, וְכֵיוָן דְּאָמַר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה מִן הַחֻלִּין בְּעַל כָּרְחֵיהּ אִיחַיַּב לֵיהּ בַּלֶּחֶם, הִלְכָּךְ הַאי דְּמַהֲדַר וְאָמַר לַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר לָאו כְּלוּם הוּא:
תּוֹדָה מִן הַמַּעֲשֵׂר וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין יָבִיא. כְּלוֹמַר יָבִיא כְּמוֹ שֶׁנָּדַר. וְלָאו חוֹבָה, דְּכָל שֶׁכֵּן אִם יָבִיא שְׁנֵיהֶם מִן הַחֻלִּין דְּשַׁפִּיר עֲבַד. אֶלָּא אִם רָצָה לְהָבִיא כְּמוֹ שֶׁנָּדַר יָבִיא:
וְלֹא יָבִיא. הַלֶּחֶם: מֵחִטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. עַצְמוֹ, דְּלֶחֶם דּוּמְיָא דִּשְׁלָמִים בָּעִינַן, מַה שְּׁלָמִים מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי עַצְמוֹ, אַף לֶחֶם כֵּן:

ברטנורהמַה פֶּסַח שֶׁהוּא בָא בְחוֹבָה אֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. דְּפֶסַח מִצְרַיִם לֹא בָּא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיְתָה לָהֶם שׁוּם תְּבוּאַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵין מַעֲשֵׂר אֶלָּא מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, וּמַה פֶּסַח מִצְרַיִם לֹא בָּא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, אַף פֶּסַח דּוֹרוֹת אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות יג) וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה, שֶׁיְּהוּ כָּל עֲבוֹדַת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה כְּזֶה שֶׁל מִצְרַיִם:
אַף כָּל דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה. נַמִּי כוּ'. לְפִיכָךְ, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה אוֹ שְׁלָמִים, הוֹאִיל וְהֵן בָּאִים חוֹבָה, דְּקָאָמַר הֲרֵי עָלַי, לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין:
וְהַנְּסָכִים. אֲפִלּוּ אָמַר הֲרֵי עָלַי לְהָבִיא מִמַּעֲשֵׂר, לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. דְּכִי שָׁרָא רַחֲמָנָא לַאֲתוֹיֵי שְׁלָמִים מִמַּעֲשֵׂר הָנֵי מִלֵּי שְׁלָמִים גּוּפַיְהוּ דִּבְנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ, אֲבָל נְסָכִים דְּכָלִיל הֵם לֹא יָבִיאוּ מִן הַמַּעֲשֵׂר:

עיקר תוספות יום טוב(יח) לְהָקִישׁ כוּ'. תֵּימַהּ, תֵּינַח זְבָחִים, עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת וְלַחְמֵי תּוֹדָה מְנָלָן. וּלְמַאן דְּיָלֵיף בַּגְּמָרָא מֵחַטָּאת נִיחָא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) וּפֶסַח מִצְרַיִם וּפֶסַח דּוֹרוֹת בִּכְלָלָא נִינְהוּ, דְּשֵׁם פֶּסַח אֶחָד הוּא, וּלְהָכִי לֹא הֲוָה דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶקֵּשׁ דְּאֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶקֵּשׁ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כ) לְפִיכָךְ כוּ'. מִשְׁנָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הִיא, אִי לֹא מִשּׁוּם סֵיפָא דְּקָתָנֵי וְהַנְּסָכִים בְּכָל מָקוֹם. רַשִׁ"י. וְלִי נִרְאֶה דְּבָא לְאַשְׁמְעִינַן אַף עַל גַּב דְּאֵלּוּ לֹא דָּמוּ לַפֶּסַח שֶׁהִיא חוֹבָה וּמִצְוָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֵלּוּ שֶׁהוּא מְקַבֵּל מֵעַצְמוֹ, רַק כֵּיוָן שֶׁכְּבָר קִבֵּל עָלָיו נַעֲשֵׂית חוֹב גָּמוּר. וְלָכֵן דִּיֵּק לְפִיכָךְ כוּ'‏ הוֹאִיל וְהֵם כוּ', אִם כֵּן שַׁפִּיר נִלְמָד מִפֶּסַח. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
(כא) מְמַעֲטִים לַהּ מִדִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ וְשָׂמַחְתָּ, אֲכִילָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׂמְחָה. סִפְרִי:

גמרא מנחות צ״ט א: י״א-צ״ט ב: ז׳

מְנָא לָן דְּמַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ אָמַר רִבִּי אַחָא בַר יַעֲקֹב דְּאָמַר קְרָא (במדבר י''ז) אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלָּה בְּנַפְשׁוֹתָם וְעָשׂוּ אוֹתָם רִקּוּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזבֵּחַ וְגוֹ' בַּתְּחִלָּה תַּשְׁמִישֵׁי מִזְבֵּחַ וְעַכְשָׁיו גּוּפוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. (דברים י') אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן תָּנֵי רַב יוֹסֵף מְלַמֵּד שֶׁהַלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מוּנָחִין בָּאָרוֹן מִכָאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ שֶׁאֵין נוֹהֲגִין בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ פְּעָמִים שֶׁבִּטוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זוּ הִיא יְסוֹדָהּ (שמות ל''ד) דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶה יְיַשָׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח אֵין מְבַזִּין אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד') וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם וְכָשַׁל גַּם נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה. כַּסֵּהוּ כַּלַּיְלָה. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּל הַמְשַׁכֵּחַ דָּבָר אֶחָד מִלִּמּוּדוֹ עוֹבֵר בְּלָאו. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד') רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמוֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים וְכִדְרִבִּי אָבִין אָמַר רִבִּי אִילְעָא דְּאָמַר רִבִּי אָבִין אָמַר רִבִּי אִילְעָא כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה. רְבִינָא אָמַר הִשָּׁמֶר וּפֶן שְׁנֵי לָאוִין נִינְהוּ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר בִּשְׁלשָה לָאוִין שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמוֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים יָכוֹל אֲפִלּוּ מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ בִּמְסִירָם מִלִּבּוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רִבִּי דוּסְתָּאי בַּר יַנַאי אָמַר יָכוֹל אֲפִלּוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר רַק. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי אֶלְעָזָר דְּאַמְרֵי תַּרְוַויְיהוּ תּוֹרָה נִתְּנָה בְּאַרְבָּעִים וּנְשָׁמָה נוֹצְרָה לְאַרְבָּעִים כָּל הַמְשַׁמֵּר אֶת הַתּוֹרָה נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת הַתּוֹרָה אֵין נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת. תָּנָא דְבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמָּסַר צִפּוֹר דְּרוֹר לְעַבְדּוֹ וְאָמַר לֵיהּ כִּמְדוּמֶה אַתָּה שֶׁאִם אַתָּה מְאַבְּדָהּ שֶׁאֲנִי נוֹטֵל מִמָּךְ אִיסָר בְּדָמֶיהָ נִשְׁמָתָךְ אֲנִי נוֹטֵל מִמָּךְ לְפִיכָךְ כָּל הַמְשַׁמֵּר אֶת הַתּוֹרָה נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץומנלן [ומנין לנו] שמעלין בקודש? אמר ר' אחא בר יעקב: שכן אמר קרא [הכתוב] במאתים וחמשים האנשים (בני עדתו של קרח) מקטירי הקטורת במחתות שנאכלו באש: "אמור אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתות מבין השריפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו. את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל" (במדבר יז, ב— ג) — שבתחילה בזמן שניתנה בהן הקטורת היתה קדושתן של המחתות כקדושת תשמישי מזבח (ששימשו להקטרת הקטורת), ועכשיו שנעשו לציפוי למזבח, העלו אותן בקדושתן, לכלל קדושת גופו של מזבח.
ב ומתוך ששנינו ענין שאין מורידים בקודש, מביאים בענין דומה. נאמר בלוחות הברית הראשונים שנשברו "אשר שברת ושמתם בארון" (דברים י, ב) — תני [שנה] רב יוסף בפירוש כתוב זה: מלמד שהלוחות השניים וכן שברי הלוחות הראשונים הריהם מונחין בארון. ומכאן הוראת דרך הנהגה הנוגעת לעניינו של תלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו, כגון מחמת חולי, שאין נוהגין בו מנהג בזיון, שהרי אף שברי לוחות מונחים בתוך ארון הברית.
יש שנחשב ביטולה של תורה כעושה מעשה שזהו יסודה (בניין והרחבה) של התורה. וכגון שמפסיק הלומד תורה מלימודו לצורך הלויית המת ולהכנסת כלה. וראיה לדבר, דכתיב [שכן נאמר] למשה, לאחר שבירת הלוחות הראשונים "...וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת" (שמות לד, א), שכך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: יישר ("אשר") כחך ששברת, ששבירה זו של התורה היא שהביאה את ייסודן של הלוחות השניים.
ועוד אמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח (שחטא) — אין מבזין אותו בפרהסיא, שכן נאמר: "וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה" (הושע ד, ה) ואמר הכתוב כי כשלונו של הנביא הוא בלילה, להורות שתלמיד חכם שכשל — כסהו כלילה, שלא יהא הדבר נודע לרבים משום שיש בזה בזיון לתורה.
ועוד אמר ריש לקיש: כל המשכח דבר אחד מתלמודו — עובר בכך על איסור לאו (לא תעשה). שכן נאמר לאחר קבלת התורה במעמד הר סיני "רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך..." (דברים ד, ט). ומנין שלשון הכתוב מורה על איסור לאו — כדברי ר' אבין שאמר בשם ר' אילעא. שכך אמר ר' אבין, אמר ר' אילעא: כל מקום שנאמר בתורה לשון "השמר" או "פן" או "אל" — אינו אלא מצות לא תעשה.
רבינא אמר: כיון שנאמר בפסוק זה הן לשון "השמר" והן לשון "פן" — צריך לומר כי השוכח דבר מלימודו שני לאוין נינהו [הם] שעבר עליהם. רב נחמן בר יצחק אמר: בשלשה לאוין הוא עובר, שכן נאמר בפסוק זה "השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים" — הרי איפוא ישנם בכתוב זה שתי לשונות שמירה ("השמר", "ושמור"), וכן לשון "פן", והרי אלה שלוש מצוות לא תעשה.
ומבררים: יכול עבר אדם על איסור זה של שכחת התורה אפילו אם שכח מחמת אונסו? לכך תלמוד לומר (מלמדנו הנאמר) בכתוב "ופן יסורו מלבבך" — רק בזה שמסירם מלבו מרצונו ומדעתו, הכתוב מדבר. ר' דוסתאי בר' ינאי אמר: יכול שעבר אדם על שכחת התורה אפילו אם תקפה עליו משנתו, שהיה קשה לו לזכור? לכך תלמוד לומר בכתוב "רק" — למעט מכלל איסור מי שאינו יכול לזכור.
ועוד בענין שמירת התורה, ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם] דבר אחד: התורה ניתנה בארבעים יום, שעלה משה לשמים לקבלה. ואף הנשמה שבאדם נוצרה בארבעים יום, שרק אחרי ארבעים יום ליצירתו, הוולד נחשב כמי שיש בו נשמה. ללמדנו שכל המשמר תורתו — אף נשמתו משתמרת, וכל שאינו משמר את התורה — אין נשמתו משתמרת.
בענין זה תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל: משל לאדם שמסר צפור דרור לעבדו, לשומרה. ואמר לו: כמדומה אתה שאם אתה מאבדה — שאני נוטל ממך איסר (מטבע קטנה) בדמיה של ציפור זו שאבדת? לא כך הוא, אלא את נשמתך אני נוטל ממך כעונש על כך. ואף זה שאינו משמר את התורה שבידו, ומאבדה — עונשו מרובה וחמור.

זוהר ספר הזהר, ויקהל א׳

וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד. וְכִי לָא הֲוָה בְקַדְמֵיתָא אֹהֶל מוֹעֵד אֶלָּא בְּקַדְמֵיתָא אֹהֶל סְתָם הַשְׁתָּא אֹהֶל מוֹעֵד. מָאי מוֹעֵד. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטָב. רִבִּי אַבָּא אָמַר לְבִישׁ. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטָב. מַה מוֹעֵד דְּאִיהוּ יוֹם חֶדְוָה דְסִיהֲרָא דְאִתּוֹסְפָא בֵּיה קְדוּשָׁה לָא שַׁלְטָא בָּהּ פְּגִימוּתָא אוּף הָכָא קָרֵי לָהּ בִּשְׁמָא דָא לְאַחְזָאָה דְהָא אִתְרְחִיק מִבֵּינַיְיהוּ וְלָא אִתְפְּגִים. וְעַל דָּא וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד כְּתִיב. וְרִבִּי אַבָּא אָמַר לְבִישׁ דְּהָא בְּקַדְמֵיתָא הֲוָה אֹהֶל סְתַם כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעי' ל''ג) אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַע יְתֵדוֹתָיו לָנֶצַח וְהַשְׁתָּא אֹהֶל מוֹעֵד. בְּקַדְמֵיתָא לְמֵיהַב חַיִּין אֲרוּכִין לְעַלְמָא דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ מוֹתָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֹהֶל מוֹעֵד כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איוב ל') וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חָי. הַשְׁתָּא אִתְיְיהִיב בֵּיהּ זִמְנָא וְחַיִּין קְצוּבִין לְעַלְמָא בְקַדְמֵיתָא לָא אִתְפְּגִים וְהַשְׁתָּא אִתְפְּגִים. בְּקַדְמֵיתָא חֲבוּרְתָּא וְזִוּוּגָא לְסִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא דְלָא יַעְדּוּן. הַשְׁתָּא אֹהֶל מוֹעֵד זִוּוּגָא דִילְהוֹן מִזְּמַן לִזְמַן וּבְגִין כַּךְ וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד מַה דְּלָא הֲוָה קוֹדֶם. וְעַל דָּא אֹהֶל מוֹעֵד קָרֵי לֵיהּ דְהָא שַׁרְיָיא בֵיהּ זְמַן קָצִיב לְכָל עַלְמָא. וְעַל דָּא רָזָא דְמִלָּה אִית יְמִינָא לְעֵילָא וְאִית יְמִינָא לְתַתָּא אִית שְׂמָאלָא לְעֵילָא וְאִית שְׂמָאלָא לְתַתָּא. אִית יְמִינָא לְעֵילָא בִקְדוּשָׁה עִלָּאָה וְאִית יְמִינָא לְתַתָּא דְאִיהוּ בְסִטְרָא אַחֲרָא. אִית שְׂמָאלָא לְעֵילָא בִקְדוּשָׁה עִלָּאָה לְאַתְעֲרָא רְחִימוּתָא לְאִתְקַשְּׁרָא סִיהֲרָא בְאָתָר קַדִּישָׁא לְעֵילָא לְאִתְנָהֲרָא. וְאִית שְׂמָאלָא לְתַתָּא דְאַפְרִישׁ רְחִימוּתָא דִלְעֵילָא וְאִתְפְּרִישׁ לָהּ מִלְּאַנְהֲרָא בְשִׁמְשָׁא וּלְאִתְקָרְבָא בַהֲדֵיהּ וְדָא הוּא סִטְרָא דְחִוְיָיא בִישָׁא. דְּכַד שְׁמָאלָא דָא דִּלְתַתָּא אַתְעֲרַת כְּדֵין מָשִׁיךְ לָהּ לְסִיהֲרָא וְאַפְרִישׁ לָהּ מִלְּעֵילָא וְאִתְחַשְׁכַת נְהוֹרָאָה וְאִתְדְבָקַת בְּחִוְיָיא וּכְדֵין שְׁאִיבַת מוֹתָא לְתַתָּא לְכֹלָּא דְאִתְדְּבָקַת בְחִוְיָיא וְאִתְרָחֲקַת מֵאִילָנָא דְחַיֵּי וְעַל דָּא גָרִים מוֹתָא לְכָל עַלְמָא וְדָא הוּא כַּד אִסְתְּאַב מַקְדְּשָׁא עַד זִמְנָא קָצִיב דְּאִתְתְּקָנַת סִיהֲרָא וְתָבַת לְאַנְהָרָא וְדָא הוּא אוֹהֶל מוֹעֵד. וְעַל דָּא יְהוֹשֻׁעַ לָא מִית אֶלָא בְעֵיטָא דְנָחָשׁ דָּא דְקָרִיב וּפָגִים מִשְׁכְּנָא כִדְקַדְמֵיתָא וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִיב וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר. דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ נַעַר לְתַתָּא לְקַבְּלָא נְהוֹרָא לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל כְּמָה דְּאִתְפְּגִים דָּא הָכִי נָמֵי אִתְפְּגִים דָּא. אַף עַל גַּב דְּזִינָא קַדִּישָׁא הֲוָה לֵיה כֵּיוַן דְּאִתְפְּגִים סִיהֲרָא הָכִי הוּא וַדָּאי לָא אִשְׁתְּזִיב בִּלְחוֹדוֹי מִנֵּיהּ מֵהַהוּא גוֹוָונָא מַמָּשׁ וְהָא אִתְמָר זַכָּאִין אִינוּן צַדִיקַיָּיא דְיַדְעִין רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא וּמִתְדַבְּקִין בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא וּמְקַיְּימִין קְרָא דִּכְתִיב (יהושע א') וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְגוֹמֵר וּבְגִינָהּ יִזְכוּן לְחַיֵּי עַלְמָא דְאָתֵי דִּכְתִיב (דברים ל') כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ וְגוֹמֵר בילא''ו:

תרגום הזוהרוְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד. שׁוֹאֵל, וְכִי מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא מִתְּחִלָּה הָיָה אֹהֶל סְתָם, עַתָּה קָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד, מַהוּ מוֹעֵד. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לְטוֹב. רַבִּי אַבָּא אָמַר, לָרַע. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטוֹב, מַה מּוֹעֵד, שֶׁהוּא יוֹם שִׂמְחָה שֶׁל הַלְּבָנָה, שֶׁנִּתּוֹסְפָה בָּהּ קְדֻשָּׁה, וְאֵינוֹ שׁוֹלֵט בָּהּ פְּגָם, אַף כָּאן קָרָא לָהּ בְּשֵׁם זֶה, מוֹעֵד, לְהַרְאוֹת, נִתְרַחֵק מִבֵּינֵיהֶם וְלֹא נִפְגָם. וְעַל כֵּן וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד כָּתוּב. וְרַבִּי אַבָּא אָמַר, לָרַע. כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה, הַמַּלְכוּת, אֹהֶל סְתָם. כְּדִכְתִיב אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְסוֹדוֹתָיו לָנֵצַח. וְעַתָּה הוּא אֹהֶל מוֹעֵד, בַּתְּחִלָּה הָיָה הָאֹהֶל, נוֹתֶנֶת חַיִּים אֲרֵכִּים לָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם הַמָּוֶת, מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֹהֶל מוֹעֵד, כְּדִכְתִיב, וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חָי, כִּי עַתָּה נִתָּן בָּהּ זְמָן וְחַיִּים קְצוּבִים בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם. בַּתְּחִלָּה לֹא הָיָה בָּהּ פְּגָם וְעַתָּה נִפְגְּמָה. בַּתְּחִלָּה הָיָה חִבּוּר וְזִוּוּג אֶל הַלְּבָנָה, בְּשִׁמְשָׁא, שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק, עַתָּה הַזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם הוּא מִזְּמָן לִזְמָן, וּמִשּׁוּם זֶה, וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מִקֹּדֶם. וְעַל כֵּן קָרָא לָהּ אֹהֶל מוֹעֵד, כִּי שׁוֹרֶה בָּהּ זְמָן קָצוּב שֶׁל חַיִּים לְכָל הָעוֹלָם. וְעַל כֵּן סוֹד הַדָּבָר, יֵשׁ יָמִין לְמַעְלָה וְיֵשׁ יָמִין לְמַטָּה, יֵשׁ שְׂמֹאל לְמַעְלָה וְיֵשׁ שְׂמֹאל לְמַטָּה. וּמְפָרֵשׁ, יֵשׁ יָמִין לְמַעְלָה, הַיְנוּ בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה. וְיֵשׁ יָמִין לְמַטָּה, שֶׁהוּא בַּסִּטְרָא אָחֳרָא. יֵשׁ שְׂמֹאל לְמַעְלָה, הַיְנוּ בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, לְעוֹרֵר אַהֲבָה, שֶׁתִּתְקַשֵּׁר הַלְּבָנָה, שֶׁהוּא הַמַּלְכוּת, בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ לְמַעְלָה, בְּזָ''א, כְּדֵי שֶׁתָּאִיר. וְיֵשׁ שְׂמֹאל לְמַטָּה, הַמַּפְרִיד אֶת הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה וּמַפְרִיד אוֹתָהּ, אֶת הַמַּלְכוּת, מִלְּהָאִיר עַל יְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ וּמִלְּהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְזֶה הוּא הַצַד שֶׁל נָחָשׁ הָרַע. כִּי כְּשֶׁהַשְׂמֹאל הַזֶּה שֶׁל מַטָּה מִתְעוֹרֵר אָז, מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ הַלְּבָנָה, וּמַפְרִידָהּ מִלְּמַעְלָה, מִזָ''א, וְאוֹרָהּ נֶחֱשָׁךְ, וּמִתְדַבֶּקֶת בַּנָּחָשׁ, וְאָז שׁוֹאֶבֶת מָוֶת לְמַטָּה לְכָל אֵלּוּ שֶׁנִּדְבְּקוּ בַּנָּחָשׁ וְנִתְרַחֲקוּ מֵעֵץ הַחַיִּים. וְעַל כֵּן גָּרַם מָוֶת לְכָל הָעוֹלָם. עַל יְדֵי הַחֵטְא שֶׁל עֵץ הַדַּעַת. וְזֶה הוּא שֶׁנִּטְמָא הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא הַמַּלְכוּת. עַד זְמָן מְסֻיָּם שֶׁהַלְּבָנָה מִתְתַּקֶּנֶת וְחוֹזֶרֶת לְהָאִיר. וְזֶה הוּא שֶׁנִּקְרֵאת אֹהֶל מוֹעֵד. וְעַל כֵּן יְהוֹשֻׁעַ לֹא מֵת אֶלָּא בְּעֵצָה שֶׁל הַנָּחָשׁ הַזֶּה שֶׁקָּרַב וּפָגַם הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, כְּמִקֹּדֶם לָכֵן. וְזֶה הוּא סוֹד שֶׁכָּתוּב, יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא נַעַר לְמַטָּה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת מַטַּטְרוֹן שֶׁנִּקְרָא נַעַר, הַמְּקַבֵּל אוֹר מִן הַמַּלְכוּת, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְהָאֹהֶל, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, וּכְמוֹ שֶׁנִּפְגָּם זֶה הָאֹהֶל, כָּךְ נִפְגָּם זֶה, יְהוֹשֻׁעַ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ הָעֲדִי הַקָּדוֹשׁ מֵהַר סִינַי, כִּי כֵּיוָן שֶׁנִּפְגְּמָה הַלְּבָנָה כָּךְ הוּא וַדַּאי שֶׁלֹּא נִצָל בִּלְבַדּוֹ מִמֶּנָּהּ, מֵאוֹתוֹ הַפְּגָם מַמָּשׁ. וּכְבָר לָמַדְנוּ. אַשְׁרֵי הֵם הַצַדִּיקִים הַיּוֹדְעִים סוֹדוֹת הַתּוֹרָה וּמִתְדַבְּקִים בַּתּוֹרָה, וּמְקַיְּמִים הַמִּקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וּבִשְׁבִילָהּ יִזְכּוּ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. שֶׁכָּתוּב, כִּי הוּא חַיֶּיךְ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךְ וְגוֹ'. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים א׳: ד׳-ה׳

א. עֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ תִּקְנוּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְרָכוֹת עַל הַסֵּדֶר שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת שֶׁבַח לַה' וְשָׁלש אַחֲרוֹנוֹת הוֹדָיָה וְאֶמְצָעִיּוֹת יֵשׁ בָּהֵן שַׁאֲלַת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵן כְּמוֹ אָבוֹת לְכָל חֶפְצֵי אִישׁ וָאִישׁ וּלְצָרְכֵי הַצִבּוּר כֻּלָּן כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲרוּכוֹת בְּפִי הַכֹל וְיִלְמְדוּ אוֹתָן וְתִהְיֶה תְּפִלַּת אֵלּוּ הָעִלְּגִים תְּפִלָּה שְׁלֵמָה כִּתְפִלַת בַּעַל הַלָּשׁוֹן הַצָחָה. וּמִפְּנֵי עִנְיַן זֶה תִּקְנוּ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת מְסוּדָרוֹת בְּפִי כָל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עִנְיַן כָּל בְּרָכָה עָרוּךְ בְּפִי הָעִלֵּג. וְכֵן תִּקְנוּ שֶׁיְּהֵא מִנְיַן הַתְּפִלוֹת כְּמִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם כְּנֶגֶד שְׁנֵי תְמִידִין וְכָל יוֹם שֶׁיֵּשׁ קָרְבַּן מוּסָף. תִּקְנוּ בּוֹ תְּפִילָה שְׁלִישִׁית כְּנֶגֶד קָרְבָּן מוּסָף וּתְפִלָּה שֶׁהִיא כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֹּקֶר הִיא הַנִקְרֵאת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר. וּתְפִלָּה שֶׁכְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הִיא הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת מִנְחָה וּתְפִלָּה שֶׁכְּנֶגֶד הַמּוּסָפִין הִיא הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ד׳: כ״ב

תַּאֲוַת הַתַּעֲנוּגִים רָעָה מִכָל הַנִּזְכָּר לְעֵיל כִּי בִּהְיוֹתוֹ גַּרְגְּרָן יְבִיאֵהוּ לִידֵי חֶמְדָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת וְקִנְאָה דוֹמֶה לְעֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית כ''ה) הַלְעִיטֵנִי נָא וגו' וְעָלָיו נֶאֱמַר (משלי כג) וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלוֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה כִּי עַל יְדֵי כֵן יֹאכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְכָל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּכְתִיב (קהלת ו') כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ וּכְתִיב (משלי י''ג) וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר וּכְתִיב (דברים ל''ב) וַיִּשְׁמַן יְשׁוּרוּן וגו' וַיִּטּוֹשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ כִּי מְבִיאוֹ לִכְחוֹשׁ בְּשֵׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ל') פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה' וְעַל כָּל הָעֲבֵירוֹת אֵין הַקָּטָן נֶעֱנַשׁ וּבֶן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁאָכַל טַרְטִימָר בָּשָׂר וַחֲצִי לוֹג יַיִן נִסְקַל וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִנְהַג הָרְשָׁעִים (ישעי' כ''ב) אָכוֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן וכו' וּכְתִיב (שם) אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן וְאָמַר אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְרִבִּי יְהוּדָה לֹא תִרְוֵי וְלֹא תֶחֱטָא:

תורה שמות ל׳: ל״ב-ל״ו