תורה במדבר י״ט: ט״ז-כ״א
יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:
יט (טז) וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־יִגַּ֜ע עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֗ה בַּֽחֲלַל־חֶ֙רֶב֙ א֣וֹ בְמֵ֔ת אֽוֹ־בְעֶ֥צֶם אָדָ֖ם א֣וֹ בְקָ֑בֶר יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
וְכֹל דִּי יִקְרַב עַל אַפֵּי חַקְלָא בִּקְטֵל חַרְבָּא אוֹ בְמֵתָא אוֹ בְגַרְמָא דֶאֱנָשָׁא אוֹ בְקִבְרָא יְהֵי מְסָאָב שַׁבְעָא יוֹמִין:
רש״י עַל פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֗ה. רַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ לְרַבּוֹת גּוֹלֵל וְדוֹפֵק (ספרי; חולין ע"ב). וּפְשׁוּטוֹ — עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, שֶׁאֵין שָׁם אֹהֶל, מְטַמֵּא הַמֵּת שָׁם בִּנְגִיעָה:והנגע, יטמא. וְאֵין טָעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים:
(יז) וְלָֽקְחוּ֙ לַטָּמֵ֔א מֵעֲפַ֖ר שְׂרֵפַ֣ת הַֽחַטָּ֑את וְנָתַ֥ן עָלָ֛יו מַ֥יִם חַיִּ֖ים אֶל־כֶּֽלִי׃
וְיִסְּבוּן לְדִמְסָאָב מֵעֲפַר יְקֵדַת חַטָּאתָא וְיִתְּנוּן עֲלוֹהִי מֵי מַבּוּעַ לְמָן:
(יח) וְלָקַ֨ח אֵז֜וֹב וְטָבַ֣ל בַּמַּ֘יִם֮ אִ֣ישׁ טָהוֹר֒ וְהִזָּ֤ה עַל־הָאֹ֙הֶל֙ וְעַל־כׇּל־הַכֵּלִ֔ים וְעַל־הַנְּפָשׁ֖וֹת אֲשֶׁ֣ר הָֽיוּ־שָׁ֑ם וְעַל־הַנֹּגֵ֗עַ בַּעֶ֙צֶם֙ א֣וֹ בֶֽחָלָ֔ל א֥וֹ בַמֵּ֖ת א֥וֹ בַקָּֽבֶר׃
וְיִסַּב אֵזוֹבָא וְיִטְבּוֹל בְּמַיָּא גְּבַר דְּכֵי וְיַדֵּי עַל מַשְׁכְּנָא וְעַל כָּל מָנַיָּא וְעַל נַפְשָׁתָא דִּי הֲווֹ תַמָּן וְעַל דְּיִקְרַב בְּגַרְמָא אוֹ בְקָטִילָא אוֹ בְמֵיתָא אוֹ בְקִבְרָא:
(יט) וְהִזָּ֤ה הַטָּהֹר֙ עַל־הַטָּמֵ֔א בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י וְחִטְּאוֹ֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵ֥ר בָּעָֽרֶב׃
וְיַדֵּי דַכְיָא עַל מְסָאֲבָא בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וִידַכִּנֵּיהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָּא וְיִדְכֵּי בְרַמְשָׁא:
רש״י וְחִטְּאוֹ֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י. הוּא גְמַר טָהֳרָתוֹ (עי' ספרי):
(כ) וְאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִטְמָא֙ וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִתּ֣וֹךְ הַקָּהָ֑ל כִּי֩ אֶת־מִקְדַּ֨שׁ יְהֹוָ֜ה טִמֵּ֗א מֵ֥י נִדָּ֛ה לֹא־זֹרַ֥ק עָלָ֖יו טָמֵ֥א הֽוּא׃
וּגְבַר דִּי יִסְתָּאַב וְלָא יַדֵּי עֲלוֹהִי וְיִשְׁתֵּצֵי אֱנָשָׁא הַהוּא מִגּוֹ קְהָלָא אֲרֵי יָת מַקְדְּשָׁא דַיְיָ סָאִיב מֵי אַדָּיוּתָא לָא אִזְדְּרִיקוּ עֲלוֹהִי מְסָאָב הוּא:
רש״י וְאִ֤ישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא֙ וגו'. אִם נֶאֱמַר מִקְדָּשׁ לָמָּה נֶאֱמַר מִשְׁכָּן? כו' כִּדְאִיתָא בִשְׁבוּעוֹת (דף ט"ז):
(כא) וְהָיְתָ֥ה לָהֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמַזֵּ֤ה מֵֽי־הַנִּדָּה֙ יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְהַנֹּגֵ֙עַ֙ בְּמֵ֣י הַנִּדָּ֔ה יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃
וּתְהֵי לְהוֹן לִקְיַם עֳלָם וּדְיַדֵּי מֵי אַדָּיוּתָא יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וּדְיִקְרַב בְּמֵי אַדָּיוּתָא יְהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא:
רש״י וּמַזֵּ֤ה מֵֽי הַנִּדָּה֙. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ שֶׁהַמַּזֶּה טָהוֹר, וְזֶה בָא לְלַמֵּד שֶׁהַנּוֹשֵׂא מֵי חַטָּאת טָמֵא טֻמְאָה חֲמוּרָה לְטַמֵּא בְגָדִים שֶׁעָלָיו, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּנּוֹגֵעַ, וְזֶה שֶׁהוֹצִיא בִּלְשׁוֹן "מַזֶּה", לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵינָן מְטַמְּאִין עַד שֶׁיְּהֵא בָהֶן שִׁעוּר הַזָּאָה (נדה ט'):
נביאים שופטים י״א: ט״ז-כ״א
יא (טז) כִּ֖י בַּעֲלוֹתָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיֵּ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל בַּמִּדְבָּר֙ עַד־יַם־ס֔וּף וַיָּבֹ֖א קָדֵֽשָׁה׃
אֲרֵי בְּמִסַקְהוֹן מִמִצְרָיִם וַאֲזַל יִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא עַד יַמָא דְסוּף וַאֲתָא לִרְקָם:
רש״י עַד יַם ס֔וּף. בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ אֱדוֹם, וְאֶרֶץ אֱדוֹם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן: וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן. לְסוֹף מִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב, וְשָׁם הִתְחִילָה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, וְכָבְשׁוּ עֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּמִזְרַח אֶרֶץ כְּנַעַן וְעָבְרוּ הַיַּרְדֵּן, וְנִכְנְסוּ לָהּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח:
(יז) וַיִּשְׁלַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְאָכִ֣ים ׀ אֶל־מֶ֩לֶךְ֩ אֱד֨וֹם ׀ לֵאמֹ֜ר אֶעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ וְלֹ֤א שָׁמַע֙ מֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וְגַ֨ם אֶל־מֶ֧לֶךְ מוֹאָ֛ב שָׁלַ֖ח וְלֹ֣א אָבָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקָדֵֽשׁ׃
וּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אִזְגַדִין לְוַת מַלְכָּא דֶאֱדוֹם לְמֵימָר אֶעְבָּר כְּעַן בְּאַרְעָךְ וְלָא שְׁמַע מַלְכָּא דְאֱדוֹם וְאַף לְוַת מַלְכָּא דְמוֹאָב שְׁלַח וְלָא קַבֵּל וִיתֵיב יִשְׂרָאֵל בִּרְקָם:
רש״י אֶעְבְּרָה נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ. מִדָּרוֹם לְצָפוֹן, לִיכָּנֵס לְאֶרֶץ כְּנַעַן:וְגַ֨ם אֶל מֶ֧לֶךְ מוֹאָ֛ב. שֶׁהָיְתָה אַרְצוֹ בְּסוֹף אֶרֶץ אֱדוֹם, בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֱדוֹם וּבִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:וְלֹ֣א אָבָ֑ה. מֹשֶׁה רְמָזָהּ בַּתּוֹרָה (דברים ב: כט): כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיּוֹשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעָר, כְּשֵׁם שֶׁאֱדוֹם לֹא נְתָנוּם לַעֲבֹר, כָּךְ מוֹאָב לֹא נְתָנוּם לַעֲבֹר:
(יח) וַיֵּ֣לֶךְ בַּמִּדְבָּ֗ר וַיָּ֜סׇב אֶת־אֶ֤רֶץ אֱדוֹם֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֤א מִמִּזְרַח־שֶׁ֙מֶשׁ֙ לְאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וַֽיַּחֲנ֖וּן בְּעֵ֣בֶר אַרְנ֑וֹן וְלֹֽא־בָ֙אוּ֙ בִּגְב֣וּל מוֹאָ֔ב כִּ֥י אַרְנ֖וֹן גְּב֥וּל מוֹאָֽב׃
וַאֲזַל בְּמַדְבְּרָא וְאַקֵיף יַת אֲרַע אֱדוֹם וְיַת אֲרַע מוֹאָב וַאֲתוֹ מִמַדְנַח שִׁמְשָׁא לְאַרְעָא דְמוֹאָב וּשְׁרוֹ בְּעִיבְרָא דְאַרְנוֹן וְלָא עָלוּ בִּתְחוּם מוֹאָב אֲרֵי אַרְנוֹן תְּחוּם מוֹאָב:
רש״י וַיֵּ֣לֶךְ בַּמִּדְבָּ֗ר. מִן הַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח, בְּמֵיצַר דְּרוֹמִי שֶׁל אֱדוֹם וּמוֹאָב:וַיָּ֜סׇב אֶת אֶ֤רֶץ אֱדוֹם֙. כָּל דְּרוֹמָהּ:וְאֶת אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב. כָּל דְּרוֹמָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, פָּנָה אֶל הַצָּפוֹן לִסְבּוֹב אֶת מֵיצַר הַמִּזְרָחִי:
(יט) וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־סִיח֥וֹן מֶלֶךְ־הָאֱמֹרִ֖י מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל נַעְבְּרָה־נָּ֥א בְאַרְצְךָ֖ עַד־מְקוֹמִֽי׃
וּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אִזְגַדִין לְוַת סִיחוֹן מַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאָה מַלְכָּא דְחֶשְׁבּוֹן וַאֲמַר לֵיהּ יִשְׂרָאֵל נֶעְבַּר כְּעַן בְּאַרְעָךְ עַד אַתְרִי:
(כ) וְלֹא־הֶאֱמִ֨ין סִיח֤וֹן אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻל֔וֹ וַיֶּאֱסֹ֤ף סִיחוֹן֙ אֶת־כׇּל־עַמּ֔וֹ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃
וְלָא הֵימִין סִיחוֹן יַת יִשְׂרָאֵל לְמֶעְבַּר בִּתְחוּמֵיהּ וּכְנַשׁ סִיחוֹן יַת כָּל עַמֵיהּ וּשְׁרוֹ בְּיָהְצָה וְאַגִיחַ קְרָבָא עִם יִשְׂרָאֵל:
(כא) וַ֠יִּתֵּ֠ן יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־סִיח֧וֹן וְאֶת־כׇּל־עַמּ֛וֹ בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵ֖ל וַיַּכּ֑וּם וַיִּירַשׁ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚ת כׇּל־אֶ֣רֶץ הָאֱמֹרִ֔י יוֹשֵׁ֖ב הָאָ֥רֶץ הַהִֽיא׃
וּמְסַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל יַת סִיחוֹן וְיַת כָּל עַמֵיהּ בִּידָא דְיִשְׂרָאֵל וּמְחוֹנוּן וִירֵית יִשְׂרָאֵל יַת כָּל אֲרַע אֱמוֹרָאָה יָתֵיב אַרְעָא הַהִיא:
כתובים תהילים צ״א: ב׳-ז׳
צא (ב) אֹמַ֗ר לַ֭יהֹוָה מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃
אֲמַר דָוִד אֵימַר לַיְיָ רוּחְצָנִי וּכְרַךְ תּוּקְפִי אֱלָהִי אָכְלֵי בְּמֵימְרֵיהּ:
רש״י אוֹמַר לַה׳ מַחְסִי. הוּא וּמְצוּדָתִי, וְהַכֹּל יִלְמְדוּ מִמֶּנִּי. וְלָמָּה אֲנִי אוֹמֵר כֵּן?מִדֶּבֶר וּמִקֶּטֶב. שֵׁמוֹת שֵׁדִים הֵם, זֶה מַזִּיק בַּלַּיְלָה וְזֶה מַזִּיק בַּצָּהֳרַיִם (פסחים קיא:):יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. לְשׁוֹן חֲנִיָּה, כְּמוֹ ״עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל״ (בראשית כה: יח):
(ג) כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃
אֲרוּם הוּא יִפְצִנָךְ שְׁלֹמֹה בְּרִי מִפַּחָא וְתִקְלָא מִמוֹתָא וְאִתְרְגוּשְׁתָּא:
רש״י כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ וְגוֹ׳. לְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא אוֹמֵר יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן:
(ד) בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃
בִּטְלַל שְׁכִנְתֵּיהּ יַטְלַל עֲלָךְ וּתְחוֹת טְלַל יְקָרֵיהּ תִּתְרְחֵץ תְּרִיסָא וַעֲגִילָא הֵימְנוּתֵיהּ:
רש״י בְּאֶבְרָת֨וֹ. כָּנָף:יָ֣סֶךְ. יְסוֹכֵךְ:תֶּחְסֶ֑ה. תִּתְכַּסֶּה:צִנָּ֖ה וְסֹחֵרָ֣ה. הוּא צִנָּה הַמַּקֶּפֶת אֶת הָאָדָם קָרוֹב לְאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, סֹחֵרָה לְשׁוֹן סְחוֹר סְחוֹר (שבת יג.):
(ה) לֹֽא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃
לָא תִדְחַל מִן דְלוּחָא דְמַזִיקֵי דְאָזְלִין בְּלֵילְיָא מִן גִרְרָא דְמַלְאָךְ מוֹתָא דְשָׁדֵי בִימָמָא:
רש״י לֹֽא תִ֭ירָא. אִם תִּבְטַח בּוֹ:מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם. שֵׁד הַמְּעוֹפֵף כְּחֵץ:
(ו) מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צׇהֳרָֽיִם׃
מִן מוּתָא דִי בְקִבְלָא מְהַלֵךְ מִסִיעַת שֵׁידִין דִמְחַבְּלִין בְּטִיהֲרָא:
רש״י יָשׁ֥וּד. ״יְשׁוֹדֵד״ (הושע י: ב):
(ז) יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨ ׀ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃
תַּדְכַּר שְׁמָא דְקוּדְשָׁא יִפְּלוּן מִן סְטַר שְׂמָאלָךְ אַלְפָא וְרִבְבוּתָא מִן יְמִינָךְ לְוָתָךְ לָא יִקְרְבוּן לְמִנְזָק:
רש״י מִצִּדְּךָ֨. מִשְּׂמֹאלְךָ יַחֲנוּ אֶלֶף שֵׁדִים, וְאֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ לְהַזִּיק:
משנה משנה סנהדרין ט׳
א. וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין, הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ, וּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה. יֵשׁ בִּכְלָל אִשָּׁה וּבִתָּהּ, בִּתּוֹ, וּבַת בִּתּוֹ, וּבַת בְּנוֹ, וּבַת אִשְׁתּוֹ, וּבַת בִּתָּהּ, וּבַת בְּנָהּ, חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו. וְאֵלּוּ הֵן הַנֶּהֱרָגִים, הָרוֹצֵחַ וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדָּחַת. רוֹצֵחַ שֶׁהִכָּה אֶת רֵעֵהוּ בְאֶבֶן אוֹ בְבַרְזֶל, וְכָבַשׁ עָלָיו לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וָמֵת, חַיָּב. דְּחָפוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר וְיָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וָמֵת, פָּטוּר. שִׁסָּה בוֹ אֶת הַכֶּלֶב, שִׁסָּה בוֹ אֶת הַנָּחָשׁ, פָּטוּר. הִשִּׁיךְ בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בֵּין בְּאֶבֶן בֵּין בְּאֶגְרוֹף וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה וּלְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וָמֵת, חַיָּב. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, פָּטוּר, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר:
ברטנורה וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִים. הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ. עַל אִשָּׁה שֶׁכְּבָר נָשָׂא בִתָּהּ, דְּהַיְנוּ חֲמוֹתוֹ:וּבַת כֹּהֵן. וְכֵן בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה הִיא בִשְׂרֵפָה:יֵשׁ בִּכְלָל אִשָּׁה וּבִתָּהּ. כְּלוֹמַר בְּאִשָּׁה וּבִתָּהּ כְּתִיבָא שְׂרֵפָה בְּהֶדְיָא (ויקרא כ) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ וְגוֹ' בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ, וּמִנַּהּ יָלְפִינַן כֻּלְּהוּ הָנָךְ נַמִּי דְּאִיתְנְהוּ בִשְׂרֵפָה:בִּתּוֹ. מֵאֲנוּסָתוֹ, דְּלָאו בַּת אִשְׁתּוֹ הִיא דִּלְחַיַּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בַּת אִשְׁתּוֹ, דְּהָא לָאו בַּת אִשְׁתּוֹ הִיא:בַּת בִּתּוֹ וּבַת בְּנוֹ. שֶׁהָיוּ לוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ:בַּת אִשְׁתּוֹ. בֵּין שֶׁהִיא בִתּוֹ בֵּין שֶׁהִיא חוֹרַגְתּוֹ:וַחֲמוֹתוֹ. אַף עַל גַּב דְּתָנָא לַהּ רֵישָׁא בְהֶדְיָא הַבָּא עַל אִשָּׁה שֶׁנָּשָׂא בִתָּהּ, וְלֹא מִדְּרָשָׁא אָתְיָא, אַיְדֵי דְתָנֵי בְהַךְ כְּלָלָא אֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו דְּאָתְיָא מִדְּרָשָׁא, תָּנָא נַמִּי אַגַּב רִהֲטָא חֲמוֹתוֹ בַּהֲדַיְהוּ:כָּבַשׁ עָלָיו. אָחַז רֹאשׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּתְקָפוֹ בְתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁלֹּא יוּכַל לְהָרִים רֹאשׁוֹ:שִׁסָּה. גֵּרָה:הִשִּׁיךְ. שֶׁאָחַז הַנָּחָשׁ בְּיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ וְהִגִּיעַ שִׁנֵּי הַנָּחָשׁ לַגּוּף שֶׁל חֲבֵרוֹ:רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב. דְּסָבַר אֶרֶס נָחָשׁ בְּשִׁנָּיו עוֹמֵד, וּמִכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ שִׁנֵּי הַנָּחָשׁ בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ הָוֵי כְאִלּוּ הֲרָגוֹ וְחַיָּב:וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. דְּקָא סָבְרֵי אֶרֶס נָחָשׁ מֵעַצְמוֹ הוּא מֵקִיא, הִלְכָּךְ לָאו אִיהוּ קַטְלֵיהּ אֶלָּא גְרָמָא בְעָלְמָא הוּא וּפָטוּר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה. אֲבָל אֲמָדוּהוּ תְחִלָּה לְחַיִּים, אֲפִלּוּ לְרַבָּנָן פָּטוּר:וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה. וְחָזְרוּ וַאֲמָדוּהוּ לְחַיִּים:שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. שֶׁלֹּא מֵת מֵחֲמַת מַכָּה זוֹ:
עיקר תוספות יום טוב (א) הָרוֹצֵחַ כוּ'. יָלְפִינַן לְהוּ בַגְּמָרָא דִּבְסַיִף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ב) וְכָבַשׁ כוּ' חַיָּב. דְּאָמַר קְרָא [בְּמִדְבָּר לה] אוֹ בְאֵיבָה, לְרַבּוֹת אֶת הַמְצַמְצֵם, הַיְנוּ כוֹבֵשׁ שֶׁצִּמְצְמוֹ שָׁם שֶׁלֹּא יָקוּם. גְּמָרָא. וּמִלַּת כָּבַשׁ עִבְרִית, כְּמוֹ [שְׁמוּאֵל ב ח] הַגּוֹיִם אֲשֶׁר כִּבֵּשׁ: (ג) אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהָקִיא, מִיהוּ לָאו מִכֹּחוֹ מָיֵית. רַשִׁ"י: (ד) בְּאֶבֶן כוּ'. הָכָא דִפְלִיגֵי בְּאִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ כוּ' דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, וּבְאוֹתָהּ פָּרָשָׁה כְתִיב בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף. וְרֵישָׁא נָסֵיב אֶבֶן אוֹ בַרְזֶל, כְּדִכְתִיב בְּפָרָשַׁת רוֹצֵחַ בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי:
ב. נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם, לַנָּכְרִי וְהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל, לִנְפָלִים, וְהָרַג בֶּן קְיָמָא, פָּטוּר. נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹתוֹ עַל מָתְנָיו וְלֹא הָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו וְהָלְכָה לָהּ עַל לִבּוֹ וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ, וָמֵת, פָּטוּר. נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹתוֹ עַל לִבּוֹ וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ וְהָלְכָה לָהּ עַל מָתְנָיו וְלֹא הָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו, וָמֵת, פָּטוּר. נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל וְלֹא הָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית הַגָּדוֹל וְהָלְכָה לָהּ עַל הַקָּטָן וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַקָּטָן, וָמֵת, פָּטוּר. נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַקָּטָן וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַקָּטָן וְהָלְכָה לָהּ עַל הַגָּדוֹל וְלֹא הָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל, וָמֵת, פָּטוּר. אֲבָל נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת עַל מָתְנָיו וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו וְהָלְכָה לָהּ עַל לִבּוֹ, וָמֵת, חַיָּב. נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל וְהָלְכָה לָהּ עַל הַקָּטָן, וָמֵת, חַיָּב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה, פָּטוּר:
ברטנורה וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ וָמֵת פָּטוּר. דְּתַרְתֵּי בָעִינַן, שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לְמַכַּת מִיתָה וְגַם שֶׁיַּכֶּנּוּ מַכַּת מִיתָה :רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה. לָאו אַסֵּיפָא דְמִלְּתָא דְתַנָּא קַמָּא קָאֵי, אַהָא דְקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל וְהָלְכָה עַל הַקָּטָן וָמֵת חַיָּב, דְּאִי אַהָא קָאֵי, רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר מִבָּעֵי לֵיהּ, וְלָמָּה לֵּיהּ לְמִהְדַּר וּלְפָרוֹשֵׁי אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה, הָא בְּפֵרוּשׁ אֲמָרוֹ תַנָּא קַמָּא, וּמַאי אֲפִלּוּ. אֶלָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן אַרֵישָׁא קָאֵי, נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם פָּטוּר, הָא נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת הָאָדָם וְהָרַג אָדָם אַחֵר חַיָּב, וַעֲלַהּ קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה פָּטוּר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב (ה) נִתְכַּוֵּן כוּ'. הָיָה עוֹמֵד אָדָם אֵצֶל בְּהֵמָה וְנִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג בְּהֵמָה וְהָרַג אָדָם, פָּטוּר, מִשּׁוּם דְּכִי אַתְרוּ בֵיהּ הַתְרָאַת סָפֵק הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו הַתְרָאָה שֶׁאָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא בֶן בְּרִית וְעַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁאִם אֶהֶרְגֶנּוּ אֲנִי חַיָּב מִיתָה, פָּטוּר, דְּשֶׁמָּא לֹא יַהַרְגֶנּוּ. רַשִׁ"י: (ו) לִנְפָלִים. אַנְּפָלִים לֹא מִחַיַּב, דִּכְמַאן דִּקְטִיל דָּמֵי. רַשִׁ"י: (ז) דְּאִם לֹא נִתְכַּוֵּן לְמַכַּת מִיתָה, הַתְרָאַת סָפֵק הִיא, דְּהִתְרוּ בוֹ אַל תִּזְרֹק שֶׁמָּא תֵלֵךְ עַל לִבּוֹ. רַשִׁ"י: (ח) וְהִתְרוּ בוֹ עָלָיו, דְּהַתְרָאַת וַדַּאי הוּא, וְהָרַג אֶת זֶה, חַיָּב, דְּאִיכָּא הַתְרָאָה עַל בֶּן בְּרִית וְהָוֵי מִתְכַּוֵּן עַל בֶּן בְּרִית. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. וְהַאי דְּשָׁבֵיק רַבִּי שִׁמְעוֹן לְסֵיפָא בְהֶדְיָא וְהַדַר אַדִּיּוּקָא דְרֵישָׁא, דְּלֹא תֵימָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אַכֻּלְּהוּ וַאֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן עַל מָתְנָיו וְהָלְכָה לוֹ עַל לִבּוֹ. רַשִׁ"י:
ג. רוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, כֻּלָּן פְּטוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כּוֹנְסִין אוֹתָן לְכִפָּה. כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָזֶה, נִדּוֹנִין בַּקַּלָּה. הַנִּסְקָלִין בַּנִּשְׂרָפִין, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נִדּוֹנִין בִּסְקִילָה, שֶׁהַשְּׂרֵפָה חֲמוּרָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, נִדּוֹנִין בִּשְׂרֵפָה, שֶׁהַסְּקִילָה חֲמוּרָה. אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִלּוּ לֹא הָיְתָה שְׂרֵפָה חֲמוּרָה, לֹא נִתְּנָה לְבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה. אָמְרוּ לוֹ, אִלּוּ לֹא הָיְתָה סְקִילָה חֲמוּרָה, לֹא נִתְּנָה לַמְגַדֵּף וְלָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. הַנֶּהֱרָגִין בַּנֶּחֱנָקִין, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בְּסַיִף. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּחֶנֶק:
ברטנורה רוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים. כְּגוֹן שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים וְיָצָא חֵץ מִבֵּינֵיהֶם וְהָרַג, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים. וַאֲפִלּוּ אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מֻחְזָק בַּחֲסִידוּת וּבְיָדוּעַ שֶׁהוּא לֹא זָרַק הַחֵץ, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא מְחַיְּבִין לֵיהּ לְאִידָךְ בַּחֲזָקָה זוֹ:רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוֹנְסִין אוֹתָן לְכִפָּה. מַתְנִיתִין חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְשׁוֹר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁוָרִים אֲחֵרִים, סוֹקְלִים אוֹתָם, דְּהָא עַל כָּרְחֲךָ כֻּלְּהוּ אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה וַאֲפִלּוּ הֵן אֶלֶף, מִפְּנֵי זֶה הַמְעֹרָב בָּהֶן, הִלְכָּךְ סוֹקְלִין אֶת כֻּלָּם כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם מִצְוַת סְקִילָה בַּמְחֻיָּב בָּהּ. [רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר] כּוֹנְסִין אוֹתָן לְכִפָּה, וְאֵין צָרִיךְ לְסָקְלָן , אֶלָּא כוֹנְסִין אוֹתָן לְחֶדֶר וְהֵן מֵתִים בָּרָעָב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב (ט) שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ בֵּית דִּין. רַשִׁ"י: (י) לְבַת כֹּהֵן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעֲמֵיהּ דִּסְבִירָא לֵיהּ דַּאֲרוּסָה גַּם כֵּן בִּשְׂרֵפָה, וּמִדְּאַפְּקַהּ מֵאֲרוּסָה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּסְקִילָה שְׁמַע מִנַּהּ כוּ'. גְּמָרָא: (יא) לַמְגַדֵּף כוּ'. שֶׁפּוֹשְׁטִין יָדָן בָּעִקָּר. וּבַת כֹּהֵן לֹא יָצָאת אֶלָּא נְשׂוּאָה, וּמִכְּלַל בַּת יִשְׂרָאֵל נְשׂוּאָה שֶׁהִיא בְחֶנֶק. רַשִׁ"י: (יב) רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעֲמֵיהּ דִּסְבִירָא לֵיהּ מַדִּיחֵי עִיר הַנִּדַּחַת בְּחֶנֶק, דְּדָנִין הַדָּחָה הַדָּחָה מִנָּבִיא, וּמָצִינוּ לְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת עַצְמָן שֶׁהֵן בְּסַיִף, אָמַרְתְּ וְכִי אֵיזֶה כֹחַ מְרֻבֶּה, כְּלוֹמַר אֵיזֶה עָוֹן חָמוּר, כֹּחַ הַמַּדִּיחַ אוֹ כֹּחַ הַנִּדָּח, הֲוֵי אוֹמֵר כֹּחַ הַמַּדִּיחַ, שְׁמַע מִנַּהּ דְּחֶנֶק חָמוּר מִסַּיִף. גְּמָרָא: (יג) שֶׁכֵּן אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת שֶׁפּוֹשְׁטִים יָדָם בָּעִקָּר נִדּוֹנִין בְּסַיִף. וּמִמַּדִּיחִים אֵין לְהָשִׁיב, דְּרַבָּנָן סְבִירָא לְהוּ דְּמַדִּיחֵי עִיר הַנִּדַּחַת בִּסְקִילָה כוּ' גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין, נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה. עָבַר עֲבֵרָה שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהּ שְׁתֵּי מִיתוֹת, נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נִדּוֹן בַּזִקָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָה עָלָיו:
ברטנורה מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁתֵּי מִיתוֹת. כְּגוֹן שֶׁעָבַר עֲבֵרָה קַלָּה וְנִגְמַר דִּינוֹ לַעֲבֵרָה קַלָּה, וְחָזַר וְעָבַר עֲבֵרָה חֲמוּרָה, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא כֵּיוָן דְּנִגְמַר דִּינוֹ לַעֲבֵרָה קַלָּה, הַאי גַּבְרָא קְטִילָא הוּא, קָמַשְׁמַע לָן :עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי מִיתוֹת. כְּגוֹן חֲמוֹתוֹ, וְהִיא אֵשֶׁת אִישׁ:נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה. בִּשְׂרֵפָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲמוֹתוֹ, וְלֹא כְאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהִיא בְחֶנֶק:נִדּוֹן בַּזִּקָּה הָרִאשׁוֹנָה. בְּאוֹתוֹ אִסּוּר שֶׁהֻזְקַק תְּחִלָּה לְהִזָּהֵר וְלִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ הוּא נִדּוֹן. אֲבָל לֹא בָאִסּוּר הַבָּא עָלָיו אַחֲרוֹן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָמוּר, דְּקָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי אֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר, וַאֲפִלּוּ חָמוּר עַל הַקַּל. וְאִם נָשָׂא בַת אַלְמָנָה שֶׁהָיְתָה תְחִלָּה חֲמוֹתוֹ כְּשֶׁהָיְתָה פְנוּיָה וְאַחַר כָּךְ נִשֵּׂאת, נִדּוֹן בִּשְׂרֵפָה . וְאִם הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֵׂית חֲמוֹתוֹ, נִדּוֹן בְּחֶנֶק כְּמִיתָה שֶׁל אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהָיְתָה תְחִלָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
עיקר תוספות יום טוב (יד) בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לַהּ: (טו) הָכִי קָאָמַר, שֶׁנִּמְצָא עַכְשָׁיו שֶׁהָיְתָה תְחִלָּה כוּ': (טז) וְאַף עַל גַּב דִּבְאִסּוּר מוֹסִיף מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ח' פֶּרֶק ג' דִּכְרֵתוֹת, הָכָא בַחֲמוֹתוֹ וְנַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ אַף עַל גַּב דְּמוֹסִיף אִסּוּרָא לְעָלְמָא, שֶׁהָיְתָה מֻתֶּרֶת לָהֶם קֹדֶם שֶׁנַּעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ, וּבְמִגּוֹ תֵּאָסֵר נַמִּי עָלָיו בְּאֵשֶׁת אִישׁ, תְּרֵי קְטָלֵי לֹא מָצֵית קָטֵיל לֵיהּ וְנִדּוֹן בַּחֲמוּרָה שֶׁהִיא בַחֲמוֹתוֹ. גְּמָרָא:
ה. מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה, בֵּית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתוֹ לְכִפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעֹרִין עַד שֶׁכְּרֵסוֹ מִתְבַּקָּעַת. הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא בְעֵדִים, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְכִפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צַר וּמַיִם לָחַץ:
ברטנורה מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה. שֶׁלָּקָה שְׁתֵּי פְעָמִים עַל עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִים עָלֶיהָ כָרֵת , שֶׁכָּל חַיָּבֵי כְרֵתוֹת לוֹקִים. כְּשֶׁיַּחֲזֹר וְיַעֲשֶׂה אוֹתָהּ עֲבֵרָה עַצְמָהּ פַּעַם שְׁלִישִׁית :מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְכִפָּה. מָקוֹם כְּשִׁעוּר קוֹמַת אָדָם וְלֹא יוֹתֵר . וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ תְחִלָּה לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ עַד שֶׁיֻּקְטְנוּ בְנֵי מֵעָיו, וַהֲדַר מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעֹרִים שֶׁנּוֹפְחוֹת בְּמֵעָיו עַד שֶׁכְּרֵסוֹ נִבְקַעַת:שֶׁלֹּא בְעֵדִים. שֶׁלֹּא בְעֵדוּת שֶׁיִּהְיֶה מְחֻיָּב עָלֶיהָ מִיתָה. וּמִכָּל מָקוֹם יָדוּעַ לְבֵית דִּין שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת שֶׁבְּוַדַּאי הָרַג, אֶלָּא שֶׁהֻכְחֲשׁוּ הָעֵדִים בִּבְדִיקוֹת אוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה מַסְפֶּקֶת:וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צַר וּמַיִם לָחַץ. תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעֹרִים עַד שֶׁכְּרֵסוֹ נִבְקַעַת. וְהַיְנוּ רֵישָׁא. וּמַה שֶּׁחִסֵּר זֶה גִּלָּה זֶה:
עיקר תוספות יום טוב (יז) דְּגַבְרָא בַר קְטָלָא הוּא בִידֵי שָׁמַיִם, וְקָרוֹבֵי הוּא דְּלֹא מִקָּרַב קְטָלֵיהּ. וְכֵיוָן דְּקָא מְוַתֵּר לֵיהּ לְנַפְשֵׁיהּ לַעֲבֵרוֹת שֶׁל כָּרֵת, מְקָרְבִינַן לֵיהּ לִקְטָלֵיהּ עֲלוֹהִי. וּרְמִיזָא בַקְּרָא, דִּכְתִיב [תְּהִלִּים לד] תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מִי שֶׁהֻחְזַק רָשָׁע תְּמִיתָתוֹ רָעָתוֹ, אַלְמָא מֻחְזָק רָשָׁע בַּר מִיתָה הוּא. וּרְמִיזָה הוּא דַהֲוֵי, וְעִקָּרָא דְמִלְּתָא דְּכִפָּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא: (יח) גְּמָרָא. אֲבָל שֶׁל שְׁתַּיִם וְשֶׁל שָׁלֹשׁ כְּרֵתוֹת אִסּוּרֵי הוּא דְּקָא טָעֵים. כְּלוֹמַר אֵינוֹ מְוַתֵּר עַצְמוֹ לְכָרֵת אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם כָּל הָאִסּוּרִים: (יט) דְּכֵיוָן דְּשָׁנָה הֻחְזַק דְּשׁוּב לֹא יִתְיַסֵּר, וּכְרַבִּי אָתְיָא דְּקִים לֵיהּ דְּבִתְרֵי זִמְנֵי הָוֵי חֲזָקָה: (כ) וְאֵין לוֹ שָׁם מָקוֹם לְהִתְפַּשֵּׁט וְלֹא לִישַׁן. הָרַמְבַּ"ם. וְכִפָּה מִלָּה אֲרַמִּית. וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל הַמַּהְפֶּכֶת [יִרְמְיָה כט] מְתַרְגְּמִינַן כִּפָּתָא: (כא) הַהוֹרֵג כוּ'. וְאֵין עוֹשִׂין זֶה לִשְׁאָר מְחֻיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, אֶלָּא אִם אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲוֹנוֹת חֲמוּרִים מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים, אֵין בָּהֶן הַשְׁחָתַת יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אֲפִלּוּ עֲבוֹדָה זָרָה וַעֲרָיוֹת וְשַׁבָּת אֵינָן כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁאֵלּוּ הֵן בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, אֲבָל שְׁפִיכוּת דָּמִים מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עָוֹן זֶה הֲרֵי הוּא רָשָׁע גָּמוּר, וְאֵין כָּל מִצְוֹת שֶׁעָשָׂה כָּל יָמָיו שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד עָוֹן זֶה, וְלֹא יַצִּילוּהוּ מִן הַדִּין כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
ו. הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה וְהַמְקַלֵּל בַּקּוֹסֵם וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית, קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. כֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּטֻמְאָה, אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, אֶלָּא פִרְחֵי כְהֻנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה וּמַפְצִיעִין אֶת מֹחוֹ בִּגְזִירִין. זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בְּחֶנֶק. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בִּידֵי שָׁמָיִם:
ברטנורה הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה. אֶחָד מִכְּלֵי שָׁרֵת. מִלְּשׁוֹן קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ (במדבר ד):וְהַמְקַלֵּל בַּקּוֹסֵם. הַמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה:וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית. נָכְרִית:קַנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ. הַמְקַנְּאִים קִנְאָתוֹ שֶׁל מָקוֹם הָיוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ . וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה הַנָּכְרִית בַּת נָכְרִית, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וּבִפְנֵי עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל. וְאִם חָסֵר אֶחָד מִן הַתְּנָאִים הַלָּלוּ אָסוּר לְהָרְגוֹ. אֲבָל עָנְשׁוֹ מְפֹרָשׁ עַל פִּי נָבִיא, יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה. וּמַלְקִין אוֹתוֹ אַרְבַּע מַלְקֻיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִשּׁוּם נִדָּה, מִשּׁוּם שִׁפְחָה מִשּׁוּם נָכְרִית, מִשּׁוּם זוֹנָה :פִּרְחֵי כְהֻנָּה. בַּחוּרִים שֶׁמַּתְחִיל שְׂעַר זְקָנָם לִפְרֹחַ בָּהֶם:בִּגְזִירִין. בְּקָעִיּוֹת שֶׁל עֵצִים:רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בְּחֶנֶק. נֶאֱמַר כָּאן (במדבר א) וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים יג) וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת, מַה לְהַלָּן בְּחֶנֶק אַף כָּאן בְּחֶנֶק:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּידֵי שָׁמָיִם. נֶאֱמַר כָּאן יוּמָת, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (במדבר יז) כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת, מַה לְהַלָּן בִּידֵי שָׁמַיִם אַף כָּאן בִּידֵי שָׁמַיִם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וּמִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם הוּא פָחוֹת מִן הַכָּרֵת, שֶׁהַכָּרֵת יֵשׁ עָלָיו עֹנֶשׁ לְאַחַר מִיתָה אִם לֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה כָרָאוּי, וּמִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם אֵין לְאַחַר מִיתָה עָלָיו כְּלוּם. וְרַשִׁ"י כָתַב בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (שבת דף כה) דְּמִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם יָמָיו נִקְצָרִים וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ עֲרִירִי, כָּרֵת אִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי, יָמָיו נִכְרָתִים וְהוֹלֵךְ עֲרִירִי. וּמְחֻיָּבֵי מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם שֶׁעַל עִסְקֵי מִקְדָּשׁ וְקָדָשִׁים הֵם אַחַד עָשָׂר, וְאֵלּוּ הֵן, הָאוֹכֵל טֶבֶל, וְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה, וְזָר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה, וְזָר וְטָמֵא וּטְבוּל יוֹם שֶׁשִּׁמְּשׁוּ, וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, וּמְחֻסַּר בְּגָדִים, וְשֶׁלֹּא קִדֵּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וּשְׁתוּיֵי יַיִן, וּפְרוּעֵי רֹאשׁ. קְצָת מֵהֶם נֶאֱמַר מִיתָה בָהֶם בְּפֵרוּשׁ, וּקְצָתָם לְמָדוּם רַבּוֹתֵינוּ מִפִּי הַקַּבָּלָה בִּגְזֵרָה שָׁוָה וּבְהֶקֵּשׁ:
עיקר תוספות יום טוב (כב) כְּלוֹמַר שֶׁהַקַּסְוָה הוּא שֵׁם מֻשְׁאָל: (כג) קַנָּאִין כוּ'. גּוֹנֵב קַסְוָה, רָמֵיז לֵיהּ קְרָא, וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ [בְּמִדְבָּר ד]. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י כְּבַלַּע לְשׁוֹן גַּנָּב שֶׁמַּבְלִיעִין וּמַחְבִּיאִין. וְרֶמֶז בְּעָלְמָא הוּא כוּ'. וְהַמְקַלֵּל בַּקּוֹסֵם, דְּמֵחֲזֵי כִמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם. גְּמָרָא. וּבוֹעֵל אֲרָמִית, דְּהָא אַשְׁכְּחַן דְּבַר כָּרֵת הוּא [מַלְאָכִי ב] יַכְרֵת ה' לָאִישׁ: (כד) כְּמוֹ לֵךְ פְּגַע בּוֹ (מְלָכִים א ב). רַשִׁ"י: (כה) אִם הוּא כֹהֵן. תּוֹסָפוֹת: (כו) לְבֵית דִּין. כְּלוֹמַר לְהַלְקוֹת בְּדִין לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִיּוּב מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם, אֶלָּא מוֹצִיאִין כוּ', וְאֵין מְמַחִין עֲלֵיהֶם. הָרַמְבַּ"ם: (כז) חוּץ כוּ'. דִּבְהַר הַבַּיִת מֻתָּרִים טְמֵאֵי מֵתִים וּמֵת עַצְמוֹ: (כח) דִּבְמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ (בַּשְּׂרוּפִים דְּקֹרַח) כְּתִיב. רַשִׁ"י. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר אֵין דָּנִין יוּמָת מִיָּמוּת כוּ' גְּמָרָא: (כט) וְאִם תֹּאמַר וְתֵיפּוּק לֵיהּ שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ דִּבְכָרֵת. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁנִּטְמָא בִּפְנִים וְלֹא שָׁהָה כַשִּׁעוּר אֶלָּא בָא בִקְצָרָה וְהָפַךְ בְּצִנּוֹרָא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב אַמַּאי לֹא חָשֵׁיב נַמִּי פְּרוּמֵי בְגָדִים:
גמרא סנהדרין פ״א א: ג׳-י״א
נִדּוֹן בַחֲמוּרָה. פְּשִׁיטָא אֶלָּא אִיתְגוּרֵי אִיתְגוּר. אָמַר רָבָא הָכָא בְמָאי עַסְקִינָן כְּגוֹן שֶׁעָבַר עֲבֵירָה קַלָּה וְנִגְמַר דִּינוֹ עַל עֲבֵירָה קַלָּה וְחָזַר וְעָבַר עֲבֵירָה חֲמוּרָה. סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא כֵּיוָן דְּנִגְמַר דִּינוֹ לַעֲבֵירָה קַלָּה הָאי גַּבְרָא קְטִילָא הוּא קָא מַשְׁמַע לָן. בָּעָא מִינֵיה אַבּוּהָ דְרַב יוֹסֵף בַר חָמָא מֵרַבָּה בַר נָתָן מְנָא הַא מִילְתָא דְאָמוּר רַבָּנָן מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב בְכָל מִיתוֹת בֵּית דִּין נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה דִּכְתִיב (יחזקאל י''ח) וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שׁוֹפֵךְ דַּם אֶל הֶהָרִים אָכַל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא וְאֶל הַגִּילוּלִים נָשָׂא עֵינָיו. וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שׁוֹפֵךְ דַּם בְּסַיִיף. אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא זוּ אֵשֶׁת אִישׁ בְּחֶנֶק. וְאֶל הַגִּילוּלִים נָשָׂא עֵינָיו זוּ עֲבוֹדָה זָרָה בִּסְקִילָה וּכְתִיב (שם) מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה בִּסְקִילָה. מַתְקִיף לָהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֵימָא כֻּלְּהוּ בִסְקִילָה וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שׁוֹפֵךְ דַּם זֶה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה דְבִסְקִילָה וְאֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִימֵא זוּ נַעֲרָה הַמְּאוֹרָסָה דְבִסְקִילָה וְאֶל הַגִּילוּלִים נָשָׂא עֵינָיו זוּ עֲבוֹדָה זָרָה דְבִסְקִילָה. אִם כֵּן מָאי קָא מַשְׁמַע לָן יְחֶזְקֵאל דִּילְמָא תּוֹרָה קָא מְהַדָּר אִם כֵּן אִיבְּעֵי לֵיהּ לְהַדּוּרִי כִי הֵיכִי דְאֲהַדְרָא משֶה רַבֵּינוּ. דָרַשׁ רַב אַחָא בְּרִבִּי חֲנִינָא מָאי דִּכְתִיב (שם) אֶל הֶהָרִים לֹא אָכַל. שֶׁלֹּא אָכַל בִּזְכוּת אֲבוֹתָיו וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּילוּלֵי בֵית יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָלַךְ בְקוֹמָה זְקוּפָה וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא שֶׁלֹּא יָרַד לְאוּמָנוּת חֲבֵירוֹ וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא קָרָב שֶׁלֹּא נֶהֱנֶה מִקּוּפָּה שֶׁל צְדָקָה וּכְתִיב (שם) צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַגִיעַ לְמִקְרָא הַזֶּה הָיָה בּוֹכֶה וְאָמַר מַאן דְּעָבִיד לְכֻּלְּהוּ הוּא דְחַיֵי בְחָדָא מִינַיְיהוּ לֹא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא מֵעַתָּה (ויקרא י''ח) אַל תִּטָּמְאוּ בְכָל אֵלֶּה הָכִי נָמֵי בְכוּלְהוּ אִין בְחָדָא מִינַיְיהוּ לֹא. אֶלָּא בְאֶחָד מִכָּל אֵלֶּה הָכָא נָמֵי בְאֶחָד מִכָּל אֵלֶּה:
רש״י גמ' פשיטא - דבחמורה נדון שהרי אף בה נתחייב דהיכי סליק אדעתן לידון בקלה וכי אתגורי אתגר במה שעבר שתי עבירות אילו לא עבר אלא על החמורה היה נדון בה ועכשיו שהוסיף לעבור עמה עבירה אחרת נדון בקלה: אמר רבא - ודאי אי מקמי דאתא לקמן עבדינהו לתרוייהו לא איצטריך לאשמועינן כי איצטריך למתנייא כגון דנגמר דינו תחלה לקלה סד"א וכו': מנא הא מילתא וכו' - ואע"ג דנגמר דינו לקלה: בסקילה - דכל דמיהם בם בסקילה דהיא חמורה ואי דלא נגמר דינו קודם לכן לא איצטריך קרא לאשמועינן: בן סורר ומורה - וקרי ליה שופך דם על שם שסופו לשפוך כדאמרי' (לעיל סנהדרין דף עב.) שעומד בפרשת דרכים וכו': דאהדריה משה - במשנה תורה: אל ההרים לא אכל - סיפיה דקרא צדיק הוא חיה יחיה לומר זה צדיק גמור וע"כ משום דלא עביד הני לאו צדיק הוא אם עבר עבירות אחרות אלא לאו כמשמעותיה מדריש: אל ההרים לא אכל - שלא נצטרך לזכות אבותיו מתוך שהוא חסיד: שלא נהנה מקופה של צדקה - שהוא דבר גנאי לאדם הגון:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ב גמרא על האמור במשנה שמי שנתחייב בשתי מיתות נידון בחמורה, שואלים: פשיטא [פשוט, מובן מאליו]! ואלא תאמר כי איתגורי איתגור [הרויח בכך] שעבר תחילה עבירה שיוכל לעבור עוד עבירה בעונש קל?אמר רבא: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] — כגון שעבר על עבירה קלה שאין מיתתה חמורה כל כך, ונגמר דינו במיתה על עבירה קלה, ו בינתיים חזר ועבר על עבירה חמורה. סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] כי כיון שנגמר דינו למיתה על עבירה קלה, האי גברא קטילא [זה נחשב כאילו אדם הרוג] הוא בפועל, ומה שעושה אחר כך אינו נחשב, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שנענש גם על העבירה האחרת, ואם נתחייב בעטיה מיתה חמורה יותר, הריהו נידון בה.בעא מניה אבוה [שאל אותו אביו] של רב יוסף בר חמא מרבה בר נתן: מנא הא מילתא [מנין דבר זה] דאמור רבנן [שאמרו חכמים] כי מי שנתחייב שתי מיתות בית דין הריהו נידון בחמורה שביניהן? השיב לו: דכתיב [שנאמר]: "והוליד בן פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה. והוא את כל אלה לא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא. עני ואביון הונה גזלות גזל חבול לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה" (יחזקאל יח, י-יב). וכך יש לפרש: "והוליד בן פריץ שפך דם", כלומר, רוצח, ודינו בסייף; " ואת אשת רעהו טמא" — זו אשת איש, שעל עבירה זו נידון בחנק; "ואל הגלולים נשא עיניו" — זו עבודה זרה, שענשה בסקילה. וכתיב [ונאמר] לאחר מכן: "מות יומת דמיו בו יהיה" (שם יג), וכבר למדנו כי הביטוי "דמיו בו", משמעו בסקילה, ואם כן למדנו מכאן שמי שעבר כמה עבירות נידון בחמורה שבהן.מתקיף לה [מקשה עליה], על הוכחה זו, רב נחמן בר יצחק: אימא כולהו [אמור שכולן], כל העבירות המנויות כאן, הן כאלה שעונשן בסקילה. כיצד? "והוליד בן פריץ שפך דם" — זה בן סורר ומורה שעונשו בסקילה; "אשת רעהו טמא" — זו נערה המאורסה שהבא עליה נדון בסקילה; "ואל הגלולים נשא עיניו" — זו עבודה זרה שהעובד אותה נידון בסקילה?! על כך משיבים: אם כן, לפי ביאור זה מאי קא משמע לן [מה השמיע לנו] יחזקאל בכך? שלפי ההסבר הראשון למדנו מכאן חידוש הלכה, ואולם כדברי רב נחמן בר יצחק אין בכך כל חידוש! ודוחים: דלמא [שמא] על דברי תורה קא מהדר [הוא חוזר], שלא רצה ללמדנו חידושי הלכה, אלא לחזור ולהזהיר על קיום דברי התורה! ומשיבים: אם כן, איבעי ליה לאהדורה כי היכי דאהדרה [צריך היה לחזור עליה כפי שחזר עליה] משה רבינו כלשונו, ומאחר ושינה לשון וסדר, הרי זו הוכחה שרצה ללמד הלכה חדשה. כיון שנזכר כתוב זה מביאים את מה שדרש רב אחא בר' חנינא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] קודם לכן "אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב" (שם ו) — אין להבינו כפשוטו ממש, שעל איש הנזהר רק מעבירות אלה לא ייאמר שצדיק הוא, אלא יש לדורשו כך: "אל ההרים לא אכל" — לרמז שלא אכל בזכות אבותיו, שאינו נזקק לזכות האבות (הקרויים במדרש "הרים"), אלא זכות וצדקת עצמו יש לו. "ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל" — שמתרחק מכל הדומה לה, עד כדי שלא הלך בקומה זקופה, כי ההולך כך נראה כמתגאה, והוא כעובד עבודה זרה."ואת אשת רעהו לא טמא" — שלא ירד לאומנות חבירו, שאינו מתחיל לעסוק במלאכה שחבירו עוסק בה ומזיק לו. "ואל אשה נדה לא יקרב" — שלא נהנה מקופה של צדקה גם בשעת צורכו. וכתיב [ונאמר]: "צדיק הוא חיה יחיה" (שם ט), על איש כזה אפשר לומר דברים אלה. ומסופר שכשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא הזה "את כל חקותי שמר ויעשה אותם חיה יחיה" (שם יט) (רש"ש) היה בוכה, ואמר: מאן דעביד לכולהו [מי שעושה את כולן] הוא דחיי [שיחיה], ואילו המסתפק בחדא מינייהו [באחת מהן] — לא?! ומה יהיה על אלה שאין יכולים להזהר בכולן.אמר ליה [לו] ר' עקיבא לנחמו: אלא מעתה שאתה מבין "כל" בצורה זו, וכי תבין גם את האמור לאחר רשימת איסורי העריות: "אל תטמאו בכל אלה" (ויקרא יח, כד) הכי נמי [כך גם כן] תאמר כי דווקא העובר בכולהו [בכולן] יחד — אין [כן] ייענש, ואילו העובר רק בחדא מינייהו [באחת מהן] — לא ייענש? אלא ודאי הכוונה היא: באחת מכל אלה, הכי נמי [כך גם כן] במקרא שלנו הכוונה שאם נזהר באחת מכל אלה — זוכה לחיי עולם.
זוהר ספר הזהר, חקת י״ב
אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אֱסוֹף אֶת הָעָם בְּגִין דְּהָאי בְאֵר לָא אַעְדֵּי בְאֵר מִנַּיְיהוּ. וְאִי תֵימָא הֵיךְ יַכְלִין לְשָׁאֲבָא מִנֵּיהּ כֹּלָא אֶלָּא אִיהוּ נָפִיק לִתְרֵיסָר נַחֲלִין וּנְבִיעוּ אִתְמְלֵי וְנָפִיק לְכָל סִטְרִין. וּכְדֵין הֲווֹ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁעְתָּא דְשָׁאֲרָן וּבַעְיָין מַיָּיא קַיְימִין עָלֵיהּ וְאַמְרֵי שִׁירָתָא וּמַה אַמְרֵי עֲלִי בְאֵר סַלְקֵי מֵימַיִךְ לְאַנְפָּקָא מַיִין לְכֹלָא וּלְאִתְשָׁקָאָה מִנָּךְ וְכֵן אִמְרִי תוּשְׁבַּחְתָּא דְהָאי בְּאֵר בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹמֵר. מִלָּה קְשׁוֹט הֲווֹ אַמְרֵי וְכַךְ הוּא. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא (נ''א תָּא חֲזֵי) כָל מָאן דְּבָעֵי לְאַתְעֲרָא מִלִּין דִּלְעֵילָא בֵין בְּעוֹבָדָא בֵין בְּמִלָּה. אִי הַהוּא עוֹבָדָא אוֹ הַהוּא מִלָּה לָא אִתְעֲבִיד כַדְקָא יֵאוֹת לָא אִתְעַר מִדִי. כָל בְּנֵי עַלְמָא אַזְלִין לְבֵי כְנִשְׁתָּא לְאִתְעַרָא מִלָּה דִלְעֵילָא אֲבָל זְעִירִין אִינוּן דְּיַדְעִין לְאַתְעֲרָא וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא קָרִיב לְכֹלָא דְיַדְעֵי לְמִקְרֵי לֵיהּ וּלְאַתְעֲרָא מִלָּה כַדְקָא יֵאוֹת אֲבָל אִי לָא יַדְעֵי לְמִקְרֵי לֵיהּ לָאוּ אִיהוּ קָרוֹב דִּכְתִּיב (תהלים קמ''ה) קָרוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו וְגוֹמֵר. מָאי בֶאֱמֶת דְיַדְעֵי לְאַתְעֲרָא מִלָּה כַּדְקָא יֵאוֹת וְכֵן בְכֹלָא. אוּף הָכָא הֲווֹ אַמְרֵי יִשְׂרָאֵל הֲנֵי מִלִּין דִּקְשׁוֹט בְּגִין לְאַתְעֲרָא לְהָאי בֵּירָא וּלְאַשְׁקָאָה לוֹן לְיִשְׂרָאֵל וְעַד דְּאַמְרֵי הֲנֵי מִלֵּי לָא אַתְעַר. וְכֵן אֲפִילוּ בְאִינוּן חֲרָשֵׁי עַלְמָא דְמִשְׁתַּמְּשֵׁי בְזִינִין בִּישִׁין עַד דְּעַבְדֵי עוֹבָדֵי דִקְשׁוֹט לְגַבַּיְיהוּ אִי לָא אַמְרֵי מִלֵּי דִקְשׁוֹט בְּגִין לְאַמְשְׁכָא לוֹן בְּהָנֵי גּוֹוָנֵי דְבַעְיָין לָא מִתְעֲרִין לְגַבַּיְיהוּ וַאֲפִילוּ דְצַוְוחֵי כָל יוֹמָא בְּמִלִּין אַחֲרָנִין אוֹ בְעוֹבָדָא אַחֲרָא לָא מַשְׁכִין לוֹן לְגַבַּיְיהוּ לְעַלְמִין וְלָא מִתְעָרִין לָקָבְלַיְיהוּ. תָּא חֲזֵי כְתִיב (מלכים א' י''ח) וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל וְגוֹמֵר מָאי טַעְמָא. חָד דְּלאוֹ רְשׁוּ בְהַהוּא בַעַל בְהָאי. וְעוֹד דְמִלִּין לָא מִתְכַּשְּׁרָן בֵּינַיְיהוּ וְאִנְשֵׁי לוֹן קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא מִנְהוֹן הָדָא הוּא דִכְתִּיב (שם) וְאַתָּה הַסִבּוֹתָ אֶת לִבָּם אֲחוֹרַנִּית. זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּיא דְיַדְעֵי לְמִקְרֵי לְמָארֵיהוֹן כַּדְקָא יֵאוֹת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן הָכָא בָעֵינָא לְגַלָּאָה מִלָּה. תָּא חֲזֵי כָל מָאן דְיָדַע לְסַדְּרָא עוֹבָדָא כַדְקָא יֵאוֹת וּלְסַדְּרָא מִלִּין כַּדְקָא יֵאוֹת הָא וַדָאי מִתְעֲרֵי לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְאַמְשְׁכָא מִלִּין עִלָּאִין דְמִתְכַּשְּׁרָן וְאִי לָא לָא אִתְכְּשַׁר לְגַבַּיְיהוּ אִי הָכִי כָל עַלְמָא יַדְעֵי לְסַדְּרָא עוֹבָדָא וּלְסַדְּרָא מִלִין מָאי חָשִׁיבוּ דִילְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְיַדְעֵי עִקָּרָא דְמִלָה וְעוֹבָדָא וְיַדְעֵי לְכַוְונָא לִבָּא וּרְעוּתָא יַתִּיר מֵאִלֵּין אַחֲרָנִין דְלָא יַדְעֵי כָל כַךְ. אֶלָּא אִלֵּין דְּלָא יַדְעֵי עִקָּרָא דְעוֹבָדָא כוּלֵי הָאי אֶלָא סִדּוּרָא בְעַלְמָא וְלָא יַתִּיר מַשְׁכִין עָלַיְיהוּ מְשִׁיכוּ דְבָתָר כַּתְפוֹי דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא דְלָא טָס בַּאֲוֵירָא דִשְׁגִּיחוּ אִקְרֵי. וְאִלֵּין דְּיַדְעֵי וּמְכַוְּונֵי לִבָא וּרְעוּתָא מַפְקֵי בִּרְכָּאָן מֵאָתָר דְּמַחֲשָׁבָה וְנִפְקֵי בְכָל גִּזְעִין וְשָׁרָשִׁין בְּאֹרַח מֵישַׁר כַּדְקָא יֵאוֹת עַד דְּמִתְבָּרְכָאָן עִלָאִין וְתַתָּאִין וּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָאָה מִתְבְּרַךְ עַל יְדֵיהוֹן. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְהָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא קָרִיב לְגַבֵּיהוֹן וְזַמִּין לָקָבְלֵיהוֹן בְּשַׁעְתָּא דְקָרְאוּן לֵיהּ הוּא זַמִּין לוֹן בְּשַׁעְתָּא דְאִינוּן בְּעָאקוּ הוּא לְגַבַּיְיהוּ הוּא אוֹקִיר לוֹן בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי הָדָא הוּא דִכְתִּיב (תהים צ''א) כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי:
תרגום הזוהר אֲשֶׁר אָמַר ה' וְגוֹ': כָּתוּב, הוּא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמֹשֶה אֱסוֹף אֶת הָעָם. הוּא מִשּׁוּם שֶׁבְּאֵר הַזּוֹ לֹא נֶעֱדְרָה מֵהֶם. וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ הָיוּ יְכוֹלִים כֻּלָּם לִשְׁאוֹב מִמֶּנָּהּ. אֶלָּא שֶׁהִיא יָצְאָה לִשְׁלֹשָה עָשָׂר נְחָלִים, שֶׁהַמַּלְכוּת מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁלֹשָה עָשָׂר, בְּסוֹד שְׁנֵים עָשָׂר שֶׁמְּקַבֶּלֶת מִשְּׁנֵים עָשָׂר גְּבוּלִים שֶׁבְּז''א, וְאֶחָד כּוֹלֵל כֻּלָּם. וְהַמַּבּוּעַ שֶׁבַּבְּאֵר מִתְמַלֵּא וְיוֹצֵא לְכָל הַצְדָדִים. וְאָז בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁרוּ יִשְׂרָאֵל וְרָצוּ מָיִם, הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים עָלֶיהָ, עַל הַבְּאֵר וְאוֹמְרִים שִׁירָה. וּמָה אָמְרוּ, עֲלִי בְּאֵר, וְהַעֲלִי מֵימֵךְ לְהוֹצִיא מַיִם לַכֹּל, לְהַשְּׁקוֹת מִמֵךְ. וְכֵן אוֹמְרִים הַשֶּׁבָח שֶׁל בְּאֵר הַזּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ'. דְּבָר אֱמֶת הָיוּ אוֹמְרִים, וְכָךְ הוּא. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְעוֹרֵר דְּבָרִים שֶׁלְּמַעְלָה, בֵּין בְּמַעֲשֵׂה בֵּין בְּדִבּוּר, אִם הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא אוֹ הַדִּבּוּר הַהוּא לֹא נַעֲשֶׂה כָּרָאוּי, אֵין מִתְעוֹרֵר כְּלוּם. כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם הוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְעוֹרֵר דָּבָר שֶׁלְּמַעְלָה, אֲבָל מוּעָטִים הֵם שֶׁיּוֹדְעִים לְעוֹרֵר. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוֹב לְכָל אֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים לְקָרְאוֹ וּלְעוֹרֵר דָּבָר כָּרָאוּי, אֲבָל אִם אֵינָם יוֹדְעִים לְקָרְאוֹ, הוּא אֵינוֹ קָרוֹב, שֶׁכָּתוּב קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת. מַהוּ בֶּאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁיּוֹדְעִים לְעוֹרֵר דְּבַר אֱמֶת כָּרָאוּי. וְכֵן בְּכָל דָּבָר. אַף כָּאן, עַל הַבְּאֵר, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם דִּבְרֵי אֱמֶת, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַבְּאֵר הַזּוֹ, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, וּלְהַשְּׁקוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל. וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא אָמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ, לֹא נִתְעוֹרְרָה הַבְּאֵר. וְכֵן אֲפִלּוּ בְּאֵלּוּ מְכַשְּׁפֵי עוֹלָם, שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בַּמִּינִים הָרָעִים, עַד שֶׁעוֹשִׂים אֲלֵיהֶם מַעֲשִׂים שֶׁל אֱמֶת, וְאִם לֹא הָיוּ אוֹמְרִים דִּבְרֵי אֱמֶת כְּדֵי לְהַמְּשִׁיכָם בְּאוֹתָם גְּוָונִים שֶׁהֵם רוֹצִים לֹא הָיוּ מִתְעוֹרְרִים אֲלֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ הָיוּ צוֹעֲקִים כָּל הַיּוֹם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים אוֹ מַעֲשִׂים אֲחֵרִים, לֹא הָיוּ מוֹשְׁכִים אִתָּם שֶׁאֲלֵיהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא הָיוּ מִתְעוֹרְרִים כְּנֶגְדָם. בֹּא וְּרְאֵה, כָּתוּב וַיִּקְרְאוּ בְּשֵׁם הַבָּעַל וְגוֹ'. מַהוּ הַטַּעַם שֶׁלֹּא נֶעֱנוּ. וּמֵשִׁיב, אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה רְשׁוּת לַבַּעַל הַהוּא בָּזֶה, לְהוֹרִיד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם. וְעוֹד, מִשּׁוּם שֶׁהַדְּבָרִים לֹא הָיוּ מְתוּקָנִים בֵּינֵיהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁכִּיחַ אוֹתָם מֵהֶם. זֶ''שׁ וְאַתָּה הֲסֵבּוֹתָ אֶל לִבָּם אֲחוֹרָנִית. אַשְׁרֵיהֶם הַצַדִּיקִים הַיּוֹדְעִים לִקְרוֹא לַאֲדוֹנָם כָּרָאוּי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּאן אֲנִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת דָּבָר. בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְסַדֵּר מַעֲשֵׂה כָּרָאוּי, וּלְסַדֵּר דִּבּוּרִים כָּרָאוּי, הֲרֵי וַדַּאי שֶׁמְּעוֹרְרִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְּשִׁיךְ דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים יְשָׁרִים. וְאִם לֹא, אֵינוֹ מִתְרַצֶה אֲלֵיהֶם. וְאִם כֵּן, הֲרֵי כָּל הָעוֹלָם יוֹדְעִים לְסַדֵּר מַעֲשֵׂה וּלְסַדֵּר דִּבּוּרִים, מַהוּ הַחֲשִׁיבוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁל הַצַדִּיקִים, הַיּוֹדְעִים שֹׁרֶשׁ הַדִּבּוּר וְהַמַּעֲשֶׂה, וְיוֹדְעִים לְכַוֵּן הַלֵּב וְהָרָצוֹן יוֹתֵר מֵאֵלּוּ הָאֲחֵרִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כָּל כָּךְ. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא אֵלּוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים שֹׁרֶשׁ הַמַּעֲשֶׂה כָּל כָּךְ, אֶלָּא רַק סִדּוּר בִּלְבָד וְלֹא יוֹתֵר, מוֹשְׁכִים עֲלֵיהֶם מְשִׁיכָה שֶׁלְּאַחַר כְּתֵפָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין תְּפִלָּתָם פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר, הַנִּקְרָא הַשְׁגָּחָה. כְּלוֹמָר, שֶׁזּוֹ הִיא הַשְׁגָּחָה שֶׁל פָּנִים, וְהֵם אֵינָם רְאוּיִם אֶלָּא לִבְחִינָת מֵאֲחוֹרֵי כְּתֵפַיִם. וְאֵלּוּ הַיּוֹדְעִים וּמְכַוְּנִים הַלֵּב וְהָרָצוֹן, מוֹצִיאִים בְּרָכוֹת מִמָּקוֹם הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא חָכְמָה, וְיוֹצְאִים בְּכָל הַגְּזָעִים וְהַשָּׁרָשִׁים שֶׁל הַמַּדְרֵגוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה כָּרָאוּי, עַד שֶׁמִּתְבָּרְכִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן מִתְבָּרֵךְ עַל יְדֵיהֶם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוֹב אֲלֵיהֶם וּמְזוּמָן כְּנֶגְדָם, וּבְשָׁעָה שֶׁקּוֹרְאִים אֵלָיו הוּא מוּכָן אֲלֵיהֶם, וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם בְּצָרָה, הוּא אֶצְלָם, הוּא מְכַבְּדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. זֶ''שׁ כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות פרה אדומה א׳: ח׳-י״ב
א. פָּרָה שֶׁנּוֹלַד בָּהּ פִּיסוּל תִּפָּדֶה. וְכֵן אִם מֵתָה תִּפָּדֶה מִפְּנֵי עוֹרָהּ. אֲבָל לֹא לְהַאֲכִיל בְּשָׂרָהּ לִכְלָבִים:
ב. נִשְׁחֲטָה לְשֵׁם חֻלִּין תִּפָּדֶה וְאֵינָהּ מְכַפֶּרֶת. נִשְׁחֲטָה עַל גַּב מַעֲרָכָתָהּ אֵין לָהּ פִּדְיוֹן עוֹלָמִית:
ג. לָקְחוּ פָּרָה וּמָצְאוּ אֲחֶרֶת נָאָה מִמֶּנָּה הֲרֵי זוּ תִּפָּדֶה שֶׁלֹּא בְּמוּם:
ד. אַף כֹּהֵן הֶדְיוֹט כָּשֵׁר לִשְׂרֵיפַת הַפָּרָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט) וּנְתַתֶּם אוֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וַעֲדַּיִין אַהֲרֹן הָיָה קַיָּים וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ זוּ נַעֲשֵׂית בְּאֶלְעָזָר וּשְׁאַר כָּל הַפָּרוֹת בֵּין בְּכֹהֵן גָּדוֹל בֵּין בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט:
ה. וְהָעוֹשֶׂה אוֹתָהּ לוֹבֵשׁ ד' כֵּלִים שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ כֹּהֵן הֶדְיוֹט בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ כֹּהֵן גָּדוֹל:
מוסר ספר חסידים ק״ה-ק״ו
כָּל מִצְוָה שֶׁאֵין לָה דוֹרֵשׁ וְאֵין מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ אוֹתָהּ תִּדְרְשֶׁנָּהּ לְפִי שֶׁהִיא כְמֵת מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאֵין לָהּ רוֹדְפִים רְדוֹף אַחֲרֶיהָ לַעֲשׂוֹתָה שֶׁהַמִּצְוָה מְקַטְרֶגֶת וְאוֹמֶרֶת כַּמָּה גְרוּעָה אָנֹכִי שֶׁנִּתְעַלַּמְתִּי מִכָּל וְכָל: לֹא יָגוּר אִישׁ יְרֵא ה' בְמָקוֹם שֶׁחֲשׁוּדִים עַל הַחֲרָמוֹת וְעַל הַשְּׁבוּעוֹת. כִּי כָּל עֲבֵירָה יֵשׁ תַּקָּנָה בִתְשׁוּבָה וּלְחֵרֶם וְלִשְׁבוּעָה לֹא יִנָּקֶה בִּתְשׁוּבָה בָּזֶה הָעוֹלָם. וְלָכֵן אֵין טוֹב לָדוּר אֶצְלָם. כִּי אִי אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא יְהֱנֶה מֵהֶם אוֹ הוּא מְהַנֶּה אוֹתָם וְכָל הָעוֹבֵר עַל הַחֵרֶם כְּאִלּוּ עוֹבֵר עַל חָמֵשׁ חוּמְשֵׁי תוֹרָה. אִם תִּמְנֶה כָּל תֵּיבָה שֶׁבְּסוֹף כָּל סֵפֶר. בְּמִצְרָיִם דְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית. מַסְעֵיהֶם דְּסֵפֶר שְׁמוֹת. סִינַי דְּסֵפֶר וַיִּקְרָא. יְרֵיחוֹ דְּסֵפֶר בַּמִּדְבָּר. יִשְׂרָאֵל דְּמִשְׁנֶה תּוֹרָה. וְתִטּוֹל אוֹת רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה שֶׁל כָּל תֵּיבָה וְתֵיבָה יַעֲלוּ לְמִנְיַן חֵרֶם וְחֵרֶ''ם בְּגִימַטְרִיָּא רְמַ''ח כְּמִנְיַן אֵבְרִים שֶׁל אָדָם:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה