חק לישראל - פרשת קדושים יום רביעי

רש״ילֹא תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙. אֲנִי אוֹמֵר עַל שֵׁם שֶׁכָּל מְשַׁלְּחֵי מְדָנִים וּמְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע הוֹלְכִים בְּבָתֵּי רֵעֵיהֶם לְרַגֵּל מַה יִּרְאוּ רָע, אוֹ מַה יִּשְׁמְעוּ רָע, לְסַפֵּר בַּשּׁוּק, נִקְרָאִים הוֹלְכֵי רָכִיל — הוֹלְכֵי רְגִילָה, אשפיי"מנט בְּלַעַז. וּרְאָיָה לִדְבָרַי, שֶׁלֹּא מָצִינוּ רְכִילוּת שֶׁאֵין כָּתוּב בִּלְשׁוֹן הֲלִיכָה, לֹא תֵלֵךְ רָכִיל, הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל (ירמיהו ו'), וּשְׁאָר לָשׁוֹן הָרַע אֵין כָּתוּב בּוֹ הֲלִיכָה, מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ (תהילים ק"א), לָשׁוֹן רְמִיָּה (שם ק"כ), לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת (שם י"ב); לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַלָּשׁוֹן הוֹלֵךְ וּמְרַגֵּל, שֶׁהַכַּ"ף נֶחֱלֶפֶת בְּגִימֶ"ל, שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁמּוֹצָאֵיהֶם מִמָּקוֹם אֶחָד מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בָזוֹ, בֵּי"ת בְּפֵ"א וְגִימֶ"ל בְּכַ"ף וְקוֹ"ף, וְנוּ"ן בְּלָמֶ"ד, וְזַיִ"ן בְּצָדִ"י, וְכֵן וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ (שמואל ב י"ט) — רִגֵּל בְּמִרְמָה לֵאמֹר עָלַי רָעָה, וְכֵן לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ (תהילים ט"ו), וְכֵן רוֹכֵל — הַסּוֹחֵר וּמְרַגֵּל אַחַר כָּל סְחוֹרָה, וְכֵן הַמּוֹכֵר בְּשָׂמִים לְהִתְקַשֵּׁט בָּהֶם הַנָּשִׁים, עַל שֵׁם שֶׁמְּחַזֵּר תָּמִיד בָּעֲיָרוֹת, נִקְרָא רוֹכֵל לְשׁוֹן רוֹגֵל; לָא תֵיכוּל קוּרְצִין כְּמוֹ וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא (דניאל ג׳: ח׳), אָכַל בֵּיהּ קוּרְצָא בֵּי מַלְכָּא (ברכות נ"ח:); נִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁהָיָה מִשְׁפָּטָם לֶאֱכֹל בְּבֵית הַמְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם שׁוּם הַלְעָטָה, וְהוּא גְמַר חִזּוּק שֶׁדְּבָרָיו מְקֻיָּמִים וְיַעֲמִידֵם עַל הָאֱמֶת, וְאוֹתָהּ הַלְעָטָה נִקְרֵאת אֲכִילַת קוּרְצִין, לְשׁוֹן קוֹרֵץ בְּעֵינָיו (משלי ו'), שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הוֹלְכֵי רָכִיל לִקְרֹץ בְּעֵינֵיהֶם וְלִרְמֹז דִּבְרֵי רְכִילוּתָן, שֶׁלֹּא יָבִינוּ שְׁאָר הַשּׁוֹמְעִים:
לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ. לִרְאוֹת בְּמִיתָתוֹ וְאַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ, כְּגוֹן טוֹבֵעַ בַּנָּהָר וְחַיָּה אוֹ לִיסְטִים בָּאִים עָלָיו (סנהדרין ע"ג):
אני ה'. נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר, וְנֶאֱמָן לִפָּרַע:

רש״יאֶֽת חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹ֒רוּ֒. וְאֵלּוּ הֵן: בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם וְגוֹ'; חֻקִּים — אֵלּוּ גְזֵרַת מֶלֶךְ שֶׁאֵין טַעַם לַדָּבָר:
וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙. לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו" (דברים כ"ב), יָכוֹל לֹא יִלְבַּשׁ גִּזֵּי צֶמֶר וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן, תַּ"ל "בֶּגֶד", מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַלְּבָדִים? תַּ"לֹ "שַׁעַטְנֵז" — דָּבָר שֶׁהוּא שׁוּעַ טָווּי וְנוּז. וְאוֹמֵר אֲנִי נוּז לְשׁוֹן דָּבָר הַנִּמְלָל וְשָׁזוּר זֶה עִם זֶה לְחַבְּרוֹ, טישט"יר בְּלַעַז, כְּמוֹ "חַזְיָין לִנְזָאֵי דְאִית בְּהוֹן" (מועד קטן י"ב), שֶׁאָנוּ מְפָרְשִׁין לְשׁוֹן כִּמּוּשׁ, פליש"טרא, וּלְשׁוֹן שַׁעַטְנֵז פֵּרֵשׁ מְנַחֵם מַחְבֶּרֶת צֶמֶר וּפִשְׁתִּים:

רש״ינֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ. מְיֻעֶדֶת וּמְיֻחֶדֶת לְאִישׁ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לוֹ דִמְיוֹן בַּמִּקְרָא; וּבְשִׁפְחָה כְנַעֲנִית חֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חֹרִין הַמְאֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי שֶׁמֻּתָּר בְּשִׁפְחָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
וְהׇפְדֵּה֙ לֹ֣א נִפְדָּ֔תָה. פְּדוּיָה וְאֵינָהּ פְּדוּיָה, וּסְתָם פִּדְיוֹן בְּכֶסֶף:
א֥וֹ חֻפְשָׁ֖הֿ. בִּשְׁטָר (ספרא):
בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה. הִיא לוֹקָה וְלֹא הוּא, יֵשׁ עַל בֵּית דִּין לְבַקֵּר אֶת הַדָּבָר שֶׁלֹּא לְחַיְּבָהּ מִיתָה כי לא חפשה וְאֵין קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין גְּמוּרִין: וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכָּאן (מכות כ"ב), שֶׁמִּי שֶׁהוּא בְמַלְקוּת תְּהֵא בִקְרִיאָה — שֶׁהַדַּיָּנִים הַמַּלְקִין קוֹרִין עַל הַלּוֹקֶה "אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ' וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ וְגוֹ'" (דברים כ"ח):
כִּי לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה. לְפִיכָךְ אֵין חַיָּב עָלֶיהָ מִיתָה, שֶׁאֵין קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין, הָא אִם חֻפְּשָׁה קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין וְחַיָּב מִיתָה (ספרא):

נביאים יחזקאל כ׳: י״ז-כ״ב

כתובים משלי כ״ז: א׳-ו׳

משנה משנה בבא בתרא י׳

ברטנורהגֵּט פָּשׁוּט. שְׁטָר פָּשׁוּט, כְּעֵין שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָן תְּפוּרִים וּמְקֻשָּׁרִין. וְכָל שְׁטָר קָרוּי גֵּט:
עֵדָיו מִתּוֹכוֹ. מִבִּפְנִים כְּעֵין שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים:
מְקֻשָּׁר מֵאֲחוֹרָיו. כּוֹתֵב שִׁיטָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם וְכוֹרְכָן עַל הֶחָלָק וְתוֹפֵר, וְעֵד אֶחָד חוֹתֵם עַל הַכֶּרֶךְ מִבַּחוּץ, וְחוֹזֵר וְכוֹתֵב שְׁנֵי שִׁיטִין אוֹ יוֹתֵר מִבִּפְנִים וְכוֹרְכָן עַל הֶחָלָק, וְחוֹתֵם עֵד שֵׁנִי עַל הַכֶּרֶךְ מִבַּחוּץ, וְכֵן עֵד שְׁלִישִׁי. וְתִקְּנוּ רַבָּנָן גֵּט מְקֻשָּׁר, מִשּׁוּם כֹּהֲנִים קַפְּדָנִים שֶׁהָיוּ כּוֹתְבִים גֵּט פִּתְאוֹם לִנְשׁוֹתֵיהֶם וּמִתְחָרְטִים וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהַחְזִירָן, וְהִתְקִינוּ לָהֶם גֵּט מְקֻשָּׁר שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ לִכָּתֵב מְהֵרָה, שֶׁמָּא בְּתוֹךְ כָּךְ יִתְפַּיֵּס. וּכְשֵׁם שֶׁתִּקְּנוּ מְקֻשָּׁר בְּגֵט, כָּךְ תִּקְּנוּ בִּשְׁאָר שְׁטָרוֹת, שֶׁלֹּא חִלְּקוּ חֲכָמִים:
שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ פָשׁוּט. שֶׁאִם יִקְרַע הַתְּפִירוֹת וְיִפְתַּח הַשְּׁטָר יִהְיֶה פָּשׁוּט:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. פְּלֻגְתָּא דְּתַנָּא קַמָּא וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּאַתְרָא דִּנְהִיגֵי בְּפָשׁוּט וּבִמְקֻשָּׁר, וְאָמַר לֵיהּ עֲבֵד לִי מְקֻשָּׁר, וְאָזִיל וְעָבַד לֵיהּ פָּשׁוּט, אוֹ פָּשׁוּט וְעָבַד לֵיהּ מְקֻשָּׁר, תַּנָּא קַמָּא סָבַר מִקְפַּד קָפֵיד וּפָסוּל. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר הוֹאִיל וּמִנְהַג הַמְּדִינָה בְּתַרְוַיְהוּ, לֹא קָפֵיד וְכָשֵׁר. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְאֵלּוּ הַכְּפֵלוֹת כָּל כֵּפֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְנִרְאֶה מִבַּחוּץ בֵּין כֵּפֶל לְכֵפֶל כְּעֵין קֶסֶת הַסּוֹפֵר. רַ"שׁ. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, כְּעֵין כֵּלִים כוּ'‏ מִקְּלָף שֶׁמְּנַשְּׁבִים בָּהֶם לְהָסִיר הַזְּבוּבִים:

ב. גֵּט פָּשׁוּט, עֵדָיו בִּשְׁנָיִם. וּמְקֻשָּׁר, בִּשְׁלֹשָׁה. פָּשׁוּט שֶׁכָּתוּב בּוֹ עֵד אֶחָד, וּמְקֻשָּׁר שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁנֵי עֵדִים, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. כָּתַב בּוֹ זוּזִין מְאָה דְאִנּוּן סִלְעִין עֶשְׂרִין, אֵין לוֹ אֶלָּא עֶשְׂרִין. זוּזִין מְאָה דְאִנּוּן תְּלָתִין סִלְעִין, אֵין לוֹ אֶלָּא מָנֶה. כְסַף זוּזִין דְּאִנּוּן, וְנִמְחַק, אֵין פָּחוּת מִשְּׁתָּיִם. כְּסַף סִלְעִין דְּאִנּוּן, וְנִמְחַק, אֵין פָּחוּת מִשְּׁנָיִם. דַּרְכּוֹנוֹת דְּאִנּוּן, וְנִמְחַק, אֵין פָּחוּת מִשְּׁתָּיִם. כָּתוּב בּוֹ מִלְמַעְלָה מָנֶה וּמִלְּמַטָּה מָאתַיִם, מִלְמַעְלָה מָאתַיִם וּמִלְּמַטָּה מָנֶה, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַתַּחְתּוֹן. אִם כֵּן, לָמָּה כוֹתְבִין אֶת הָעֶלְיוֹן, שֶׁאִם תִּמָּחֵק אוֹת אַחַת מִן הַתַּחְתּוֹן, יִלְמַד מִן הָעֶלְיוֹן:

ברטנורהפָּשׁוּט שֶׁכָּתוּב בּוֹ עֵד אֶחָד. הָכִי קָאָמַר, כְּשֵׁם שֶׁפָּשׁוּט שֶׁכָּתוּב בּוֹ עֵד אֶחָד פָּסוּל מִדְּאוֹרַיְתָא, כָּךְ מְקֻשָּׁר שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁנֵי עֵדִים פָּסוּל מִדְּאוֹרַיְתָא:
אֵין לוֹ אֶלָּא עֶשְׂרִים. וְאַף עַל גַּב דְּזוּזִים מֵאָה, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים סְלָעִים הֵם, יַד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה. וְהָכִי מְפָרְשִׁינַן לֵיהּ לִשְׁטָרָא, מֵאָה זוּזִים גְּרוּעִים, שֶׁאֵינָם שָׁוִין אֶלָּא עֶשְׂרִים סְלָעִים:
אֵין לוֹ אֶלָּא מָנֶה. עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סְלָעִים. דְּהָכִי מְפָרְשִׁינַן לִשְׁטָרָא, מֵאָה זוּזִין דְּאִנּוּן תְּלָתִין סְלָעִים קַלִּים וּגְרוּעִים, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מִן הַטּוֹבִים:
וְנִמְחַק. שֶׁנִּמְחַק הַמִּנְיָן שֶׁנִּכְתַּב אַחֲרָיו:
וּמִלְּמַטָּה מָאתַיִם. כְּשֶׁכּוֹפֵל אֶת דְּבָרָיו בַּשְּׁטָר:
הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַתַּחְתּוֹן. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּתוּב בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה:
לָמָּה כוֹתְבִין אֶת הָעֶלְיוֹן. הוֹאִיל וּבְסוֹף הַשְּׁטָר חוֹזֵר וְכוֹפֵל, וְאַחֲרָיוּת מָמוֹן זֶה כָּךְ וְכָךְ קִבַּלְתִּי עָלַי:

עיקר תוספות יום טוב(ב) בִּשְׁנָיִם. אֵין צָרִיךְ לְהַחְתִּים בּוֹ אֶלָּא שְׁנֵי עֵדִים. וְהָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מְקֻשָּׁר צָרִיךְ לְהַחְתִּים בּוֹ שְׁלֹשָׁה, שֶׁכָּךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים. רַ"שׁ:
(ג) גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַ"שׁ, הֵטִילוּ חֲכָמִים עָלָיו פְּסוּלָא דְּאוֹרַיְתָא:
(ד) אֵין פָּחוּת מִשְּׁנָיִם. וְיָתֵר נַמִּי לֹא, דְּיַד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ה) זוּזִין. סְלָעִים. דַּרְכּוֹנוֹת. צָרִיךְ עִיּוּן לְמַאי צְרִיכֵי. וּמִשּׁוּם הָכִי הַטּוּר כָּתַב מַטְבֵּעַ פְּלוֹנִי דְּאִינוּן:
(ו) הַתַּחְתּוֹן. וְלָמָּה אֵין הוֹלְכִין אַחַר הַפָּחוּת שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם, לְפִי שֶׁאֵין הָאֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ כְּמוֹ בְּכוֹתֵב זוּזֵי מֵאָה דְּאִינוּן כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
(ז) שֶׁאֵין לְמֵדִין מִשִּׁיטָה אַחֲרוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הָעֵדִים יְכוֹלִין לְקָרֵב חֲתִימָתָן, וְיָכוֹל אָדָם לְזַיֵּף וּלְהוֹסִיף בֵּינְתַיִם שִׁיטָה אַחַת. גְּמָרָא. וּלְאַפְקוּעֵי מִבַּעַל הַשְּׁטָר לְמֵדִין. וְהַאי וּבִלְבַד כוּ'‏ לֹא קָאֵי אֶלָּא אַלְּמַעְלָה מָנֶה וּמִלְּמַטָּה מָאתַיִם. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

ברטנורהכּוֹתְבִין גֵּט לָאִישׁ. וְחוֹתְמִין, וְהוּא יְגָרֵשׁ מָתַי שֶׁיִּרְצֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, שֶׁהֲרֵי הִיא מִתְגָּרֶשֶׁת בְּעַל כָּרְחָהּ:
וְשׁוֹבֵר לָאִשָּׁה. שֶׁהִיא עוֹשָׂה לְבַעֲלָהּ עַל כְּתֻבָּתָהּ, דְּחוֹב הוּא לָהּ וּזְכוּת לְבַעֲלָהּ, וְזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו:
וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מַכִּירָן. שֶׁיְּהֵא הַסּוֹפֵר וְהָעֵדִים מַכִּירִין הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, בֵּין בְּגֵט בֵּין בְּשׁוֹבֵר. שֶׁאִם אֵינוֹ מַכִּירָן, שֶׁמָּא יִכְתֹּב גֵּט עַל שֵׁם אֵשֶׁת אִישׁ אַחֵר שֶׁשְּׁמוֹ כִּשְׁמוֹ וְתוֹצִיא אוֹתוֹ הַגֵּט אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת בּוֹ. וְכֵן בְּשׁוֹבֵר:
וְהַלּוֶֹה נוֹתֵן שָׂכָר. וַאֲפִלּוּ הִיא עִסְקָא דְּפַלְגָּא מִלְוָה וּפַלְגָּא פִּקָּדוֹן, אֲפִלּוּ הָכִי מְקַבֵּל הָעִסְקָא הוּא נוֹתֵן כָּל הַשָּׂכָר לַסּוֹפֵר:

עיקר תוספות יום טוב(ח) שֶׁאֵין כוּ'. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִתְּנֶנָּה לָהּ עַד לְאַחַר זְמַן וְיָבֹא לְחַפּוֹת עָלֶיהָ, אוֹ תִּטְרֹף הִיא שֶׁלֹּא כַּדִּין פֵּרוֹת נְכָסִים שֶׁמָּכַר בַּעֲלָהּ בֵּין כְּתִיבָה לִנְתִינָה, שֶׁהֲרֵי כָּל אִשָּׁה צְרִיכָה לְהָבִיא רְאָיָה אֵימַת מַטִּי גִּטָּא לְיָדָהּ. הָרְאָ"ה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) כְּלוֹמַר וְאֵין צָרִיךְ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם כְּמוֹ בַּמִּשְׁנָה דִּלְקַמָּן. וְלָאו לְמֵימְרָא דְּעַכְשָׁיו זוֹכֶה לַבַּעַל שֶׁיְּהֵא פָּטוּר מֵעַכְשָׁיו, דְּהָא לֹא הֲוֵי דּוּמְיָא דְּגֵט שֶׁאֵינוֹ חָל אֶלָּא לִכְשֶׁיָּבֹא לְיָדָהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) גְּמָרָא. דְּחָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא תַּעֲרִים וְתִתֵּן שׁוֹבֵר זֶה לְיַד אִישׁ שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם בַּעֲלָהּ וְתַפְסִיד כְּתֻבַּת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁמַּכִּירִין שְׁנֵיהֶם, לֹא חָשׁוּ כֻּלֵּי הַאי שֶׁמָּא יֵשׁ עוֹד אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁשְּׁמוֹתָם כִּשְׁמוֹת אֵלּוּ שֶׁלְּפָנֵינוּ. אֲבָל בְּמִלְוָה וּמֶכֶר אֵין צָרִיךְ לְהַכִּיר שְׁנֵיהֶם, דִּשְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן אֵין מוֹצִיאִין עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁטַר מֶכֶר. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה. וּכְלוֹמַר מַה שֶּׁאֵין כֵּן שׁוֹבֵר דְּיָכוֹל לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן שֶׁיִּרְצֶה:
(יא) שָׂכָר. הַגֵּט, דִּכְתִיב וְכָתַב וְנָתַן. וּשְׂכַר הַשּׁוֹבֵר, דִּזְכוּתוֹ הוּא, דְּלֹא תֶּהְדַּר וְתִגְבֶּה כְּתֻבָּתָהּ זִמְנָא אַחֲרִינָא. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יב) לְלֹוֶה. וְנֵחוּשׁ שֶׁמָּא כָּתַב לִלְווֹת בְּנִיסָן וְלֹא לָוָה עַד תִּשְׁרֵי וְאָתָא לְמִטְרַף לָקוֹחוֹת שֶׁלֹּא כְּדִין. אָמַר רַב אַסִי בִּשְׁטָר אַקְנֵיתָא, דְּהָא שִׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ. אַבַּיֵי אָמַר עֵדָיו בַּחֲתוּמָיו זָכִין לוֹ. גְּמָרָא:
(יג) וְאֵין כוּ'. וְאַף אִם בָּא מַלְוֶה לָעֵדִים וְאָמַר לָהֶם אֲנִי מַלְוֶה לִפְלוֹנִי מָנֶה, כִּתְבוּ הַשְּׁטָר וְיִהְיֶה בְּיֶדְכֶם וְאִם יָבֹא לֹוֶה הַיּוֹם וְיֹאמַר לָכֶם כִּי כֵן הוּא הָאֱמֶת תִּקְנוּ מִמֶּנּוּ וְתִתְנוּהוּ לִי וְאִם אַיִן תִּקְרָעוּהוּ, אַף עַל פִּי כֵן אֵין כּוֹתְבִין, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת כְּתִיבָה הוּא שִׁקֵּר וְיֵשׁ לָחוּשׁ אוּלַי מַעֲרִים הוּא. הַמַּגִּיד. וְכֻלָּהּ קְפֵידָא בַּחֲתִימָה הִיא. בֵּית יוֹסֵף:
(יד) מִשּׁוּם דִּמְקַבֵּל הָעִסְקָא הוּא הַמְּבַקֵּשׁ וְרוֹצֶה בָּעִסְקָא יוֹתֵר מִן הַנּוֹתֵן. וְדוּמְיָא דַאֲרִיסוּת כוּ'‏ לְקַמָּן:
(טו) אַף עַל פִּי כוּ'. לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַפְסִיד לַלּוֹקֵחַ, שֶׁכְּתִיבַת הַשְּׁטָר אֵין מְחַיֵּב לַלּוֹקֵחַ לִתֵּן מָעוֹת שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, דְּכֵיוָן דְּכוֹתְבִין שְׁטָר לְמוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקֵחַ עִמּוֹ, פְּשִׁיטָא שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ נִכְתַּב הַשְּׁטָר. טוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) לְלוֹקֵחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִן הַמּוֹכֵר שֶׁהִקְנָה לִפְלוֹנִי שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַלּוֹקֵחַ וּבָא הַלּוֹקֵחַ שֶׁיִּכְתְּבוּ לוֹ הַשְּׁטָר, אֵין כּוֹתְבִין, דְּלֹא אָמְרִינַן סְתָם קִנְיָן לִכְתִיבָה עוֹמֵד שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. הָרַמְבַּ"ן. וְלַפּוֹסְקִים דְּעוֹמֵד לִכְתִיבָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, יֵשׁ לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי גַּבֵּי מַלְוֶה (אוֹת יג):
(יז) וְהַלּוֹקֵחַ כוּ'. פְּשִׁיטָא, לֹא צָרִיךְ בְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ. גְּמָרָא. פֵּרֵשׁ רַ"שׁ, מוּם גָּדוֹל שֶׁבָּהּ כוּ'. סָלְקָא דַּעְתֵּךְ אֲמֵינָא דַּהֲנָאָה דִּידֵיהּ הוּא כוּ', קָא מַשְׁמַע לָן כִּדְאָמְרֵי אֱינָשֵׁי זָבַנְתָּ קָנִיתָ, זָבִין אוֹבִיד:

ברטנורהשְׁטָרֵי אֲרִיסוּת. הַיּוֹרֵד לְקַרְקַע לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ:
קַבְּלָנוּת. בְּכָךְ וְכָךְ כּוֹרִין לְשָׁנָה, בֵּין עָשְׂתָה בֵּין לֹא עָשְׂתָה:
שְׁטָרֵי בֵרוּרִין. זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד שֶׁיָּדוּן לוֹ וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד, וְכוֹתְבִין בִּכְתָב, פְּלוֹנִי בֵּרֵר דַּיָּן פְּלוֹנִי וְטַעֲנוֹתָיו כָּךְ וְכָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוֹזְרִים וְטוֹעֲנִים:
כּוֹתְבִים שְׁנַיִם. לְכָל אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִים שְׁטָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיוּ טַעֲנוֹתָיו סְדוּרִים בּוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אֶלָּא בִּשְׁטָר אֶחָד כּוֹתְבִין טְעָנוֹת שֶׁל שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִים, וְשֶׁפְּלוֹנִי בֵּרֵר פְּלוֹנִי דַּיָּן שֶׁיָּדוּן לוֹ וּפְלוֹנִי בֵּרֵר פְּלוֹנִי דַּיָּן אַחֵר שֶׁיָּדוּן לוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(יח) אֵרוּסִין. שְׁטָרֵי פְּסִיקְתָּא כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִנְךָ כָּךְ וְכָךְ כוּ'. גְּמָרָא:
(יט) וְנִשּׂוּאִין. כְּתֻבָּה:
(כ) שְׁנֵיהֶם. אֲבִי חָתָן וַאֲבִי כַּלָּה. רַ"שׁ:
(כא) וְהֶחָתָן כוּ'. שֶׁהֲרֵי הוּא קוֹנֶה וְגַם מַרְוִיחַ בְּקַבָּלַת נְדוּנְיַת הָאִשָּׁה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וּבַגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא. לֹא צְרִיכָא דַּאֲפִלּוּ (הֶחָתָן) צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן דְּנִיחָא לֵיהּ לְחָמוּהּ לְקֵרוּבֵיהּ לְהַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, וְסָלְקָא דַּעְתֵּךְ אֲמֵינָא שֶׁחָמִיו יִתֵּן כָּל הַשָּׂכָר. וְכָתַב נִמּוּקֵי יוֹסֵף, דְּמַתְנִיתִין כְּשֶׁכָּתְבוּ הַכֹּל בִּשְׁטָר אֶחָד, אֲבָל אִם כָּתְבוּ לְכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כָּל אֶחָד פּוֹרֵעַ שֶׁלּוֹ:
(כב) וְהַמְּקַבֵּל כוּ'. פְּשִׁיטָא, לֹא צְרִיכָא בְּבוּרָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹבִירָהּ שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם, וְאֵין רֶוַח עַתָּה לַמְּקַבֵּל:
(כג) וּשְׁנֵיהֶם כוּ'. בְּשִׁטְרֵי בֵרוּרִין. רַ"שׁ. וְכֵן נִרְאֶה בָּרַמְבַּ"ם דְּלֹא קָאֵי אַמַּעֲשֶׂה בֵּית דִּין:
(כד) שְׁנֵיהֶם כוּ'. שְׁנֵי הָעֵדִים כּוֹתְבִין שְׁנֵי שְׁטָרוֹת. רַ"שׁ:
(כה) לָזֶה כוּ'. מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ לֹא נִיחָא לִי דְּתֶהֱוֵי זְכוּתְךָ גַּבֵּי זְכוּתִי, דְּדָמִית עָלַי כְּאַרְיֵא אַרְבָא, שֶׁתְּחַפֵּשׂ כָּל עִלָּה בִּזְכוּתִי בִּרְאוֹתְךָ אוֹתוֹ כוּ'. גְּמָרָא. וְקָשֶׁה מַאי טַעֲמָא דְּרַבָּנָן. וְתֵרְצוּ הַמְּפָרְשִׁים כְּגוֹן שֶׁחֲבֵרוֹ אָמַר לוֹ יַעֲמֹד הַשְּׁטָר בְּיָדְךָ וּכְשֶׁאֶצְטָרֵךְ תַּרְאֵהוּ לִי. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהוְהִשְׁלִישׁ אֶת שְׁטָרוֹ. הַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה מָסְרוּ הַשְּׁטָר בְּיַד שָׁלִישׁ. שֶׁטֹּרַח הָיָה לָהֶם לִכְתֹּב שׁוֹבֵר וְסָמְכוּ עַל הַשָּׁלִישׁ:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִתֵּן. דִּסְבִירָא לֵיהּ אַסְמַכְתָּא קַנְיָא. הַמַּבְטִיחַ לַחֲבֵרוֹ דָּבָר עַל מְנָת שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ דָּבָר לֶעָתִיד וְסוֹמֵךְ בְּלִבּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּנַאי שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן אֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם, זוֹ קְרוּיָה אַסְמַכְתָּא, וּלְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי קַנְיָא. וּלְעִנְיַן פְּסַק הֲלָכָה, אַסְמַכְתָּא לֹא קַנְיָא, אֶלָּא אִם כֵּן קָנוּ מִיָּדוֹ בְּבֵית דִּין חָשׁוּב, וְהִתְפִּיס זְכֻיּוֹתָיו בְּאוֹתוֹ בֵּית דִּין שֶׁמָּסַר שְׁטָרוֹתָיו וּרְאָיוֹתָיו, וְאָמַר אִי לֹא אֲתִינָא מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לִבָּטְלָן זְכֻיּוֹתַי. וְרַבּוֹתַי מְפָרְשִׁים שֶׁכָּל בֵּית דִּין שֶׁבְּקִיאִים וְיוֹדְעִים בְּדִינֵי אַסְמַכְתָּא נִקְרָאִים בֵּית דִּין חָשׁוּב לְעִנְיָן זֶה. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר שֶׁאֵין בֵּית דִּין חָשׁוּב אֶלָּא בֵּית דִּין הַסָּמוּךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

עיקר תוספות יום טוב(כו) אָמַר לוֹ. לַשָּׁלִישׁ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

ברטנורהמִי שֶׁנִּמְחַק שְׁטַר חוֹבוֹ. וְיֵשׁ עֵדִים שֶׁרָאוּ כְּשֶׁנִּמְחַק מֵעַצְמוֹ אוֹ נִטַּשְׁטֵשׁ עַל יְדֵי מַיִם:
מַעֲמִיד עָלָיו עֵדִים. שֶׁיּוֹדְעִים מֵאֵימָתַי נִכְתַּב וּמֶה הָיָה כָּתוּב בּוֹ, וְהֵן עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְכוֹתְבִין לוֹ כָּל מַה שֶּׁהָיָה כָּתוּב בְּאוֹתוֹ שְׁטָר:
יַחֲלִיף. יִקְרַע אוֹתוֹ שְׁטָר וְיִכְתְּבוּ לוֹ אַחֵר כְּפִי הַחֶשְׁבּוֹן הַנִּשְׁאָר:
נִמְצָא זֶה. הַלֹּוֶה צָרִיךְ לִשְׁמֹר שׁוֹבְרוֹ מִן הָעַכְבָּרִים, שֶׁאִם יֹאבַד, יִגְבֶּה הַמַּלְוֶה אֶת כָּל חוֹבוֹ:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי וְכֵן יָפֶה לוֹ. לַמַּלְוֶה, שֶׁיְּהֵא הַלֹּוֶה צָרִיךְ לִשְׁמֹר שׁוֹבְרוֹ וִימַהֵר לִפְרֹעַ לוֹ, וְלֹא יֵרַע כֹּחוֹ שֶׁל מַלְוֶה לִכְתֹּב שְׁטָר אַחֵר, שֶׁהָיָה זְמַן חוֹבוֹ מֻקְדָּם וְיָשׁוּב עַתָּה מְאֻחָר וְלֹא יוּכַל לִטְרֹף לָקוֹחוֹת אֶלָּא מִזְּמַן הַשְּׁטָר הַשֵּׁנִי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי שֶׁכּוֹתְבִין שׁוֹבֵר:

עיקר תוספות יום טוב(כז) בֵּית דִּין. דְּאִי לָאו הָכִי אֵין עֵדוּתָן מוֹעֶלֶת לַעֲשׂוֹת שְׁטָר, דַּהֲוֵי מִפִּיהֶם וְלֹא מִפִּי כְּתָבָם. אֲבָל עֵד מִפִּי עֵד לֹא הֲווּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב נִמּוּקֵי יוֹסֵף, דְּעַל עִקַּר הַכְּתָב הֵם מְעִידִים וְלֹא עַל הַמָּנֶה, וְזוֹ עֵדוּת גְּמוּרָה, וְקִיּוּם גָּמוּר הוּא, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ הָעֵדוּת נִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁהָיָה לִפְלוֹנִי שְׁטַר מֶכֶר אוֹ שְׁטַר מַתָּנָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(כח) אִישׁ כוּ'. כָּל זֶה כּוֹתְבִין הַמְּקַיְּמִין. וְאַחַר כָּךְ כּוֹתְבִין אֶת שְׁמוֹתָן בַּסּוֹף. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כט) שׁוֹמֵר. וּמִשּׁוּם כֵּן לֹא רָצוּ לְתַקֵּן דְּלִכְתֹּב פֵּרָעוֹן בֵּינֵי שִׁטֵּי וְאִם נִמְצָא מְחַק שָׁם שֶׁיִּפְסֹל הַשְּׁטָר, מִשּׁוּם דְּשׁוֹבֵר בְּעָלְמָא יְהֵא צָרִיךְ לְשׁוֹמְרוֹ כוּ'. רַמְבַּ"ן סִימָן ק':
(ל) דְּעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה. גְּמָרָא. וְלָאו דַּוְקָא לֹוֶה, אֶלָּא הוּא הַדִּין בְּכָל חוֹב, כְּמוֹ כְּתֻבָּה וְכֵן שִׁטְרֵי מִקָּח. תּוֹסָפוֹת:

ז. שְׁנֵי אַחִין, אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, וְהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד, עֲשָׂאָן לְשָׂכָר, הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע. עֲשָׂאָן לְעַצְמָן, הֲרֵי הֶעָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי, קַח לְךָ עֲבָדִים וְיִרְחֲצוּ בַמֶּרְחָץ, קַח לְךָ זֵיתִים וּבֹא וַעֲשֵׂם בְּבֵית הַבָּד. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְעִיר אַחַת, שֵׁם אֶחָד יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן וְשֵׁם אַחֵר יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן, אֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטָר חוֹב. נִמְצָא לְאֶחָד בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שְׁטָרוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן פָּרוּעַ, שְׁטָרוֹת שְׁנֵיהֶן פְּרוּעִין. כֵּיצַד יַעֲשׂוּ, יְשָׁלֵשׁוּ. וְאִם הָיוּ מְשֻׁלָּשִׁים, יִכְתְּבוּ סִימָן. וְאִם הָיוּ מְסֻמָּנִין, יִכְתְּבוּ כֹּהֵן. הָאוֹמֵר לִבְנוֹ, שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתַי פָּרוּעַ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ, שְׁטָרוֹת כֻּלָּן פְּרוּעִין. נִמְצָא לְאֶחָד שָׁם שְׁנַיִם, הַגָּדוֹל פָּרוּעַ וְהַקָּטָן אֵינוֹ פָרוּעַ. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל יְדֵי עָרֵב, לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. וְאִם אָמַר עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה, יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָהּ וְהָיָה בַעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ, יַדִּירֶנָּה הֲנָאָה, שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ קְנוּנְיָא עַל נְכָסִים שֶׁל זֶה וְיַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ:

ברטנורהקַח לְךָ עֲבָדִים. שֶׁיְּחַמְּמוּ לְךָ הַמֶּרְחָץ. דִּכְמוֹ שֶׁהִנִּיחָהּ אָבִינוּ כֵּן תִּהְיֶה לְעוֹלָם. וְאַף עַל גַּב דְּאִית לָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְמִידֵי דְּלֵית בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה יָכוֹל לְמֵימַר גּוֹד אוֹ אֱגוֹד, כְּלוֹמַר מְכֹר לִי חֶלְקְךָ אוֹ אֲנִי אֶמְכֹּר לְךָ חֶלְקִי, שָׁאנֵי הָכָא, שֶׁאֵין הֶעָנִי יָכוֹל לוֹמַר אֱגוֹד, שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לִקְנוֹת:
אֵינָן יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה. דְּכָל אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִטְעֹן זֶה הַשְּׁטָר שֶׁבְּיָדְךָ אֲנִי הֶחֱזַרְתִּי לְךָ כְּשֶׁפָּרַעְתָּ לִי הַמָּעוֹת שֶׁהִלְוִיתִיךָ:
יְשַׁלֵּשׁוּ. יִכְתֹּב שֵׁם אֲבִי אָבִיו:
וְאִם הָיוּ מְשֻׁלָּשִׁים. שֶׁשְּׁמוֹתָן וּשְׁמוֹת אֲבוֹתֵיהֶן וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶן שָׁוִין:
יִכְתְּבוּ סִימָן. פְּלוֹנִי, שֶׁהוּא גִּיחוֹר אוֹ אָרֹךְ אוֹ גּוּץ. וְאִם הֵן שָׁוִין בַּסִּימָנִין, יִכְתְּבוּ כֹּהֵן. אִם אֶחָד כֹּהֵן וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל:
נִמְצָא. לְלֹוֶה אֶחָד שָׁם שְׁנֵי שְׁטָרוֹת מִשְּׁתֵּי הַלְוָאוֹת שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ:
הַקָּטָן אֵינוֹ פָרוּעַ. דִּשְׁטָר אֶחָד בֵּין שְׁטָרוֹתָיו קָאָמַר, וְלֹא שְׁנַיִם:
לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. תְּחִלָּה, עַד שֶׁיִּתְבַּע אֶת הַלֹּוֶה לַדִּין וִיחַיְּבוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין, וְאִם אֵין לוֹ מַה לְּשַׁלֵּם אָז יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה. לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. לַאו מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב, אֶלָּא מַתְנִיתִין חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל יְדֵי עָרֵב לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב, וְאִם אָמַר עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה, יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאֵין נְכָסִים לַלֹּוֶה, אֲבָל יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. וְקַבְּלָן, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה יִפָּרַע מִן הַקַּבְּלָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֶחָד עָרֵב וְאֶחָד קַבְּלָן, אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה לֹא יִפָּרַע מֵהֶן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. עָרֵב, הוּא שֶׁאוֹמֵר תֵּן לוֹ וַאֲנִי עָרֵב. קַבְּלָן, הוּא שֶׁאוֹמֵר תֵּן לוֹ וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ:
הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָהּ. וְאֵין לַבַּעַל נְכָסִים, וְצָרִיךְ הֶעָרֵב לִפְרֹעַ כְּתֻבָּתָהּ, לֹא יִפְרַע הַכְּתֻבָּה עַד שֶׁיַּדִּירֶנָּה הַבַּעַל תְּחִלָּה הֲנָאָה עַל דַּעַת רַבִּים, נֶדֶר שֶׁאֵין לוֹ הַתָּרָה, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַחֲזִיר אוֹתָהּ, דְּחַיְשִׁינַן שֶׁמָּא דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִירָהּ וְלֶאֱכֹל כְּתֻבָּתָהּ לְאַחַר שֶׁתִּגְבֶּנָּה מִן הֶעָרֵב. וּלְעִנְיַן דִּינָא, עָרֵב דִּכְתֻבָּה לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד וְאֵינוֹ חַיָּב לִפְרֹעַ, וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ נְכָסִים לַבַּעַל. מַאי טַעְמָא, דְּמִצְוָה עָבַד וְלָאו מִידֵי חִסְּרָהּ. וְאִי עָרֵב כְּתֻבָּתָא דִּבְרֵיהּ הוּא, מִשְׁתַּעְבֵּד, דְּאַבָּא לְגַבֵּיהּ בְּרֵיהּ שַׁעְבּוֹדֵי שַׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ. וְקַבְּלָן דִּכְתֻבָּה מִשְׁתַּעְבֵּד, וִיכוֹלָה הָאִשָּׁה שֶׁתִּתְבַּע מִמֶּנּוּ תְּחִלָּה, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ נְכָסִים לַבַּעַל. וְהוּא שֶׁיַּדִּירֶנָּה הַבַּעַל הֲנָאָה תְּחִלָּה עַל דַּעַת רַבִּים:

עיקר תוספות יום טוב(לא) רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ, אֱגוֹד, אֶקְנֶה. וְכֵן מְפָרֵשׁ הָרַ"ב בְּעַצְמוֹ סוֹף פֶּרֶק קַמָּא:
(לב) וַעֲשֵׂם. מִלְּשׁוֹן עִשּׂוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן (יְחֶזְקֵאל כג), שֶׁהוּא לְשׁוֹן מֵעוּךְ וּכְתִישָׁה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לג) וּלְאַבַּיֵי דְּכָל שְׁטָר כּוֹתְבִין לְלֹוֶה בְּלֹא מַלְוֶה אֵין מוֹצִיאִין, שֶׁמָּא כָּתַב לִלְווֹת וְלֹא לָוָה, וּמוֹצִיאוֹ עַל הַשֵּׁנִי וְאוֹמֵר שֶׁהוּא לָוָה מִמֶּנּוּ. כִּדְאִיתָא נַמִּי בַּגְּמָרָא:
(לד) נִמְצָא כוּ'. לַלֹּוֶה (שׁוֹבֵר. רַ"שׁ) שְׁטָרוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן עָלַי פָּרוּעַ. גְּמָרָא:
(לה) אָדֹם כְּאַרְגָּמָן:
(לו) כֹּהֵן. וּצְרִיכִין הָעֵדִים לֵידַע אִם כֹּהֵן הוּא, הוֹאִיל וְכוֹתְבִין כֵּן כְּדֵי לְהַכִּירוֹ, אַף עַל גַּב דִּבְלָאו הָכִי אֵין מְדַקְדְּקִין עֵדֵי הַשְּׁטָר עַל זֶה, דְּלֹא מְסָהֲדֵי אֶלָּא עַל מָנֶה שֶׁבַּשְּׁטָר. תּוֹסָפוֹת:
(לז) לִבְנוֹ. מְצַוֶּה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ. רַ"שׁ:
(לח) וְאֵינִי יוֹדֵעַ כוּ'. וְהַלֹּוֶה הֶאֱמִינַנִי וְלֹא הֶחְזַרְתִּי שְׁטָרוֹ וְאֵינִי רוֹצֶה לֵעָנֵשׁ. רַ"שׁ:
(לט) עָרֵב. בְּהַהִיא הֲנָאָה דְּקָא מְהֵימָן לֵיהּ, גָּמַר וּמְשַׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן עוֹד:
(מ) וּלְעֵיל פֵּרֵשׁ עַד שֶׁיִּתְבַּע כוּ'‏ וְאִם אֵין לוֹ אָז כוּ'. וְכֵן לְשׁוֹן הָרַ"שׁ. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְכָתַב הַמַּגִּיד וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, וְאִם תִּשְׁאַל מַה חִלּוּק בֵּין עָרֵב לְזֶה שֶׁהִתְנָה כוּ', תְּשׁוּבָתְךָ שֶׁהֶעָרֵב סְתָם אֲפִלּוּ אֵין לַלֹּוֶה נְכָסִים יְדוּעִים יָכוֹל הֶעָרֵב לִדְחוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְבַּע אֶת הַלֹּוֶה בְּדִין, וְאִם יִתְחַיֵּב לוֹ וְאֵין לוֹ אָז יִפְרְעֶנּוּ הֶעָרֵב. וּכְשֶׁהִתְנָה מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה, אֵינוֹ יָכוֹל לִדְחוֹתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לַלֹּוֶה נְכָסִים יְדוּעִים:
(מא) וְטַעְמָא כָּתַב הָרַ"שׁ, דְּתֵן לוֹ, מְסֹר הַמָּמוֹן בְּיָדוֹ וַאֲנִי אֶפְרְעֶנּוּ לְךָ, אֵין כָּאן לְשׁוֹן הַלְוָאָה, אֶלָּא שְׁלִיחוּתֵיהּ דְּהַאי דְּקָאָמַר תֵּן לוֹ, עֲבִיד הַמַּלְוֶה. רַ"שׁ:
(מב) וְכֵן וְכוּ'. כְּלוֹמַר כְּמוֹ שֶׁבְּהַאי פְּלֻגְתָּא מֵקֵל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל עַל הֶעָרֵב שֶׁלֹּא יַפְסִיד, אַף בָּזֶה הָיָה מְתַקֵּן שֶׁלֹּא יַפְסִיד. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(מג) כְּלַפֵּי דִּשְׁאָר עָרֵב נַמִּי אֵינוֹ חַיָּב לִפְרֹעַ אֶלָּא כְּשֶׁאֵין לַלֹּוֶה כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל, כָּתַב כָּאן דַּאֲפִלּוּ אֵין לוֹ כוּ'‏ פָּטוּר. אֲבָל לְעִנְיַן הַשִּׁעְבּוּד אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מד) דְּטַב לְמֵיתַב טַן דּוּ. וּלְטוֹבָתָהּ נִתְכַּוֵּן וּלְמִצְוָה נִתְכַּוֵּן, שֶׁעַל יְדֵי הָעַרְבוּת יִתְרַצּוּ לְשַׁדֵּךְ, וְלֹא נִתְכַּוֵּן לִפְרֹעַ הָעַרְבוּת. הָרַ"שׁ:
(מה) וְאֵיזֶהוּ קַבְּלָן. זֶה שֶׁאָמַר לָאִשָּׁה הִנָּשְׂאִי לָזֶה וַאֲנִי נוֹתֵן כְּתֻבָּה זוֹ. הָרַמְבַּ"ם:

ח. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁטָר, גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים. עַל יְדֵי עֵדִים, גוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. הוֹצִיא עָלָיו כְּתַב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. עָרֵב הַיּוֹצֵא לְאַחַר חִתּוּם שְׁטָרוֹת, גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר, גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. אָמַר לוֹ בֶּן נַנָּס, אֵינוֹ גוֹבֶה לֹא מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים וְלֹא מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. אָמַר לוֹ, לָמָּה. אָמַר לוֹ, הֲרֵי הַחוֹנֵק אֶת אֶחָד בַּשּׁוּק וּמְצָאוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ הַנַּח לוֹ, פָּטוּר, שֶׁלֹּא עַל אֱמוּנָתוֹ הִלְוָהוּ. אֶלָּא אֵיזֶהוּ עָרֵב שֶׁהוּא חַיָּב, הַלְוֵהוּ וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, חַיָּב, שֶׁכֵּן עַל אֱמוּנָתוֹ הִלְוָהוּ. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים, יַעֲסוֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁאֵין לְךָ מִקְצוֹעַ בַּתּוֹרָה גָּדוֹל מֵהֶן, שֶׁהֵן כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ. וְהָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲסוֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס:

ברטנורההַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁטָר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ אַחֲרָיוּת נְכָסִים גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, דְּקַיְמָא לָן אַחֲרָיוּת טָעוּת סוֹפֵר הוּא אִם לֹא כְּתָבוֹ בִּשְׁטָר, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ נִכְתַּב:
הוֹצִיא עָלָיו כְּתַב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ. וְאֵין שָׁם עֵדוּת אַחֵר:
גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. וְלֹא מִמְּשֻׁעְבָּדִים. דְּכֵיוָן דְּאֵין בּוֹ עֵדִים לֵית לֵיהּ קָלָא וְלֹא יָדְעֵי בֵּיהּ לָקוֹחוֹת כִּי הֵיכִי דְּלִזְדַּהֲרוּ:
אַחַר חִתּוּם שְׁטָרוֹת. אַחַר שֶׁחָתְמוּ הָעֵדִים בִּשְׁטָר, כָּתַב אֲנִי פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי עָרֵב:
גּוֹבֶה. מִן הֶעָרֵב, מִבְּנֵי חוֹרִין בִּלְבַד. דְּכֵיוָן דְּלֹא חֲתִימֵי סַהֲדֵי עַל הָעַרְבוּת הַוְיָא לָהּ מִלְוָה עַל פֶּה:
אָמַר לוֹ בֶּן נַנָּס וְכוּ'. דְּקָסָבַר כָּל עָרֵב שֶׁאַחַר מַתַּן מָעוֹת לֹא הָוֵי עָרֵב, שֶׁלֹּא עַל אֱמוּנַת הֶעָרֵב וְהַבְטָחָתוֹ הִלְוָהוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁקִּלֵּס רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת בֶּן נַנָּס, הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְעָרֵב דִּלְאַחַר מַתַּן מָעוֹת בָּעֵי קִנְיָן, וְאִי לֹא לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד. וְשֶׁלִּפְנֵי מַתַּן מָעוֹת לֹא בָּעֵי קִנְיָן:

עיקר תוספות יום טוב(מו) בְּנֵי חוֹרִין. דְּלֹא גּוֹבֶה מִמְּשֻׁעְבָּדִים אֶלָּא מִלְוָה הַכָּתוּב בִּשְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֵדִים. דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי, שְׁטָר וְעֵדִים, מַפְקֵי לֵיהּ לְקָלָא, וְלָקוֹחוֹת הוּא דְּאַפְסִידוּ אַנַּפְשַׁיְהוּ שֶׁלֹּא חָקְרוּ בַּדָּבָר וְיַנִּיחוּ בְּנֵי חוֹרִין לַמּוֹכֵר לִגְבּוֹת מֵהֶם. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מז) וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּקִנְיָן דַּוְקָא מַיְרֵי. וַאֲפִלּוּ הָכִי אֵינוֹ גּוֹבֶה אֶלָּא מִבְּנֵי חוֹרִין, דְּקִנְיָן דְּעָרֵב לֵית לֵיהּ קָלָא כְּמוֹ קִנְיָן דְּלֹוֶה. בֵּית יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מח) הַחוֹנֵק. פֵּרוּשׁ שֶׁמַּחְזִיק בְּבַעַל חוֹבוֹ שֶׁיִּפְרְעֵהוּ, וְעָבַר שִׁמְעוֹן וְאָמַר הַנִּיחֵהוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ. הַגָּאוֹן. מַשְׁמַע דְּלָאו חוֹנֵק מַמָּשׁ קָאָמַר. בֵּית יוֹסֵף:
(מט) פָּטוּר. בַּגְּמָרָא, חָלוּק הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַף בְּחוֹנֵק, וּבְקִנְיָן דַּוְקָא. וְאַף עַל גַּב דְּמִצְוָה קָעָבֵד, לֹא דָּמֵי לְעָרֵב דִּכְתֻבָּה דַּאֲפִלּוּ בְּקִנְיָן לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם, דְּהָכָא מִשּׁוּם צַעֲרָא דְּחַבְרֵיהּ שֶׁחָנַק, גָּמַר וּמַקְנֵי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

גמרא בבא בתרא קס״ד ב: י״ג-קס״ה א: ב׳

הַהוּא מְקוּשָׁר דְּאָתָא לְקָמֵיהּ דְּרִבִּי וְאָמַר רִבִּי אֵין זְמַן בָּזֶה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רִבִּי לְרִבִּי שֶׁמָּא בֵּין קְשָׁרָיו מוּבְלָע. פַּלְיֵיה וְחַזְיֵיהּ. הָדָר חָזָא בֵיהּ רִבִּי בְּבִישׁוּת. אָמַר לֵיהּ לָאו אֲנָא כְּתַבְתֵּיהּ רִבִּי יְהוּדָה חַיְיטָא כְּתָבֵיהּ. אָמַר לֵיהּ כַּלֵּךָ מִלָּשׁוֹן הָרָע הַזֶּה. זִמְנִין הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ וְקָא פָסִיק סִידְרָא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים. אָמַר רִבִּי כַּמָּה מְיוּשָׁר כְּתַב זֶה. אָמַר לֵיהּ לָאו אֲנָא כְּתַבְתֵּיהּ יְהוּדָא חַיְיטָא כְּתָבֵיהּ. אָמַר לֵיהּ כַּלֵּךָ מִלָּשׁוֹן הָרָע הַזֶּה. בִּשְׁלָמָא הָתָם אִיכָּא לָשׁוֹן הָרָע אֶלָּא הָכָא מַאי לָשׁוֹן הָרָע אִיכָּא. מִשּׁוּם דְּרַב דִּימִי דְתָנֵי רַב דִּימִי אֲחוּהָ דְרַב סָפְרָא לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָא לִידֵי רָעָתוֹ. אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב שָׁלשׁ עֲבֵירוֹת אֵין אָדָם נִצוֹל מֵהֶם בְּכָל יוֹם. הִרְהוּר עֲבֵירָה וְעִיּוּן תְּפִלָּה וְלָשׁוֹן הָרָע. לָשׁוֹן הָרַע סַלְקָא דַעְתָּךְ אֶלָּא אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע. אָמַר רַב יְהוּדָא אָמַר רַב רוֹב בְּגָזֵל וּמִיעוּט בָּעֲרָיוֹת וְהַכֹּל בְּלָשׁוֹן הָרָע. בְּלָשׁוֹן הָרָע סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב מסופר, ההוא [אותו] שטר מקושר דאתא לקמיה [שבא לפני] רבי, ואמר רבי בתמיהה: אין זמן כתוב בשטר זה? אמר ליה [לו] ר' שמעון בר [בנו] של רבי לרבי: שמא בין קשריו מובלע הזמן? פלייה וחזייה [פתח אותו את קשרי הגט וראה את הזמן]. הדר חזא ביה רבי בבישות [חזר והסתכל בו רבי בעין רעה] שחשב שהוא עצמו כתב את השטר. אמר ליה [לו] ר' שמעון בנו: לאו אנא כתבתיה [לא אני כתבתי אותו], ר' יהודה חייטא כתביה [החייט כתב אותו]. אמר ליה [לו] רבי לבנו: כלך [לך] מלשון הרע הזה, שלא היית צריך לספר מי כתב אותו, די היה שתאמר שלא אתה כתבת אותו.
ובדומה לזה מסופר: זימנין הוה יתיב קמיה [פעם היה יושב לפניו לפני רבי] ר' שמעון בנו, וקא פסיק סידרא [והיה קורא פרשיות] בספר תהלים, אמר רבי: כמה מיושר כתב זה של הספר, אמר ליה [לו] ר' שמעון: לאו אנא כתבתיה [לא אני כתבתי אותו], יהודה חייטא כתביה [החייט כתב אותו]. אמר ליה: כלך [לך] מלשון הרע הזה.
ותוהים: בשלמא התם [נניח שם] שהיה פגם בשטר, איכא [יש בכך] לשון הרע, אלא הכא [כאן] ששיבח את הכתב, מאי [מה] לשון הרע איכא [יש כאן]? ומשיבים: משום דבריו של רב דימי, דתני [ששנה] רב דימי אחוה [אחיו] של רב ספרא: לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו, שמתוך טובתו בא לידי רעתו ונמצא גורם ללשון הרע.
על סמך דברים אלה וכיוצא בהם, אמר רב עמרם אמר רב: שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום, ואלו הם: הרהור עבירה של זנות, ועיון תפלה שאינו מעיין בתפילתו כראוי, ולשון הרע. ותוהים: לשון הרע סלקא דעתך [עולה על דעתך]? וכי כל אדם חוטא בלשון הרע בכל יום?
אלא, הכוונה אינה ללשון הרע ממש, אלא לאבק לשון הרע, כלומר, דבר היכול להתפרש כלשון הרע.
ובדומה לכך אמר רב יהודה אמר רב: רוב בני אדם נכשלים בגזל, ומיעוט מהם נכשלים בעריות, והכל נכשלים בלשון הרע. ותוהים: בלשון הרע סלקא דעתך [עולה על דעתך] וכי כל האנשים מדברים לשון הרע?! אלא, הכוונה היא לאבק לשון הרע, ומזה קשה מאד להינצל.

זוהר ספר הזהר, קדושים ט״ו

לֹא תָלִין פְּעוּלַת שָׂכִיר. תָּא חֲזֵי מָאן דְּנָטִיל אַגְרָא דְמִסְכְּנָא כְּאִילוּ נָטִיל נַפְשֵׁיהּ ודְאַנְשֵׁי בֵיתֵיהּ. הוּא אַזְעַר נַפְשַׁיְיהוּ קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אַזְעַר יוֹמוֹי וְאַזְעַר נַפְשֵׁיהּ מֵהַהוּא עַלְמָא. דְהָא כָל אִינוּן הֲבָלִים דְנַפְקֵי מִפּוּמֵיהּ כָּל הַהוּא יוֹמָא כֻלְּהוּ סַלְקִין קָמֵיהּ דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְקַיְימִין קָמֵיהּ לְבָתָר סַלְקָא נַפְשֵׁיהּ וְנַפְשַׁיְיהוּ דְאַנְשֵׁי בֵיתֵיהּ וְקַיְימִין בְּאִינוּן הֲבָלִים דְפוּמֵיהּ. וּכְדֵין אֲפִילוּ אִתְגְּזַר עַל הַהוּא בַר נָשׁ כַּמָּה יוֹמִין וְכַמָּה טָבָאן כֻּלְּהוּ מִתְעַקְּרָאָן מִנֵּיהּ וּמִסְתַּלְּקֵי מִנֵּיהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְנַפְשָׁא דִילֵיהּ לָא סַלְקָא לְעֵילָא וְהַיְינוּ דְאָמַר רִבִּי אַבָּא רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבִינָן מִנַּיְיהוּ וּמֵעֶלְבּוֹנַיְיהוּ וְאוּקְמוּהָ אֲפִילוּ עָשִׁיר הוּא וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ דַיְיקָא אֲפִילוּ מִכָּל בַּר נָשׁ נָמֵי וְכָל שֶׁכֵּן מִסְכְּנָא. וְהַיְינוּ דַהֲוָה רַב הַמְּנוּנָא עָבִיד כַּד הֲוָה הַהוּא אָגִיר מִסְתַּלֵק מֵעִיבַדְתֵּיהּ הֲוָה יָהִיב לֵיהּ אַגְרֵיהּ וְאָמַר לֵיהּ טוֹל נַפְשָׁךְ דְאַפְקִידַת בִּידָאי טוּל פִקְדוֹנָךְ וַאֲפִילוּ אָמַר יְהֵא בִידָךְ דַּאֲנָא (לָא) בָעֵינָא לְסַלְקָא אַגְרֵי. לָא הֲוָה בָעֵי. אָמַר פִּקְדוֹנָא דְגוּפָךְ לָא אִתְחֲזֵי לְאִתְפָּקְדָא בִידִי. כָּל שֶׁכֵּן פִּקְדוֹנָא דְנַפְשָׁא. דְּהָא פִקְדוֹנָא דְנַפְשָׁא לָא אִתְיְהִיבַת אֶלָּא לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא דִכְתִיב (תהלים ל''א) בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. אָמַר רִבִּי חִיָּיא וּבִידָא דְאַחֲרָא שָׁאֲרֵי. אָמַר לֵיהּ אֲפִילוּ בִידֵיהּ בָּתָר דְּיָהִיב. כְּתִיב לֹא תָלִין פְּעוּלַת שָׂכִיר וּכְתִיב וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל תָּא חֲזֵי לֵית לָךְ יוֹמָא וְיוֹמָא דְלָא שַׁלְטָא בֵיהּ יוֹמָא עִלָאָה אַחֲרָא וְאִי אִיהוּ לָא יָהִיב לֵיהּ נַפְשָׁא דִילֵיהּ בְּהַהוּא יוֹמָא כְמָאן דְּפָגִים לְהַהוּא יוֹמָא עִלָּאָה. וּבְגִינֵי כַךְ בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ. וְהָא דְּאִתְמַר לֹא תָלִין בְּגִין דְּנַפְשֵׁיהּ לָא סָלִיק וְסָלִיק הַהוּא נַפְשָׁא דְמִסְכְּנָא וּדְאַנְשֵׁי בֵיתֵיהּ כְמָה דְאִתְמַר:

תרגום הזוהרלֹא תָלִין פְּעוּלַת שָׂכִיר: בֹּא וּרְאֵה, מִי שֶׁלּוֹקֵחַ שְׂכָרוֹ שֶׁל הֶעָנִי, הוּא כְּאִלּוּ לוֹקֵחַ אֶת נַפְשׁוֹ וְנֶפֶשׁ אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. הוּא הִמְעִיט אֶת נַפְשָׁם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַעֵט יָמָיו, וּמְמַעֵט נַפְשׁוֹ מֵעוֹלָם הַהוּא. כִּי כָּל אֵלּוּ הֲבָלִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו שֶׁל הֶעָנִי כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, כֻּלָּם עוֹלִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה נַפְשׁוֹ וְנַפְשָׁם שֶׁל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְעוֹמְדִים בְּאֵלּוּ הֲבָלִים שֶׁל פִּיו. דְּהַיְנוּ שֶׁתּוֹבְעִים דִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָז אֲפִלּוּ נִגְזָר עַל אוֹתוֹ הָאָדָם, כַּמָּה יָמִים וְכַמָּה טוֹב, כֻּלָּם נֶעֱקָרִים מִמֶּנּוּ וּמִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנַּפְשׁוֹ אֵינוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה. וְהַיְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי אַבָּא, הָרַחֲמָן יַצִילֵנוּ מֵהֶם וּמֵעֶלְבּוֹנָם. וְהֶעֱמִידוּהוּ, אֲפִלּוּ עֹשֶר הוּא, אָסוּר לְהָלִין שְׂכָרוֹ. וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, הוּא בְּדִיּוּק, דְּהַיְנוּ אֲפִלּוּ מִכָּל אָדָם. וְכָל שֶׁכֵּן עָנִי. וְהַיְנוּ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה רַב הַמְּנוּנָא, כְּשֶׁהַשָּׂכִיר הָיָה מִסְתַּלֵּק מֵעֲבוֹדָתוֹ, הָיָה נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ וְאָמַר לוֹ, קַח אֶת נַפְשְׁךְ שֶׁהִפְקַדְתָּ בְּיָדִי, קַח פִּקְדוֹנְךְ. וַאֲפִלּוּ אָמַר הַשָּׂכִיר, יִהְיֶה שְׂכָרִי בְּיָדְךְ, אֵינִי רוֹצֶה לְקַבֵּל שְׂכָרִי, לֹא הָיָה רוֹצֶה, אָמַר, הַפִּקָּדוֹן שֶׁל גּוּפְךְ אֵינוֹ רָאוּי לְהַפְקִיד בְּיָדִי, כָּל שֶׁכֵּן פִּקָּדוֹן שֶׁל הַנֶּפֶשׁ. כִּי פִּקָּדוֹן שֶׁל הַנֶּפֶשׁ לֹא נִתָּן אֶלָּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב, בְּיָדְךְ אַפְקִיד רוּחִי. אָמַר רַבִּי חִיָּא, שׁוֹאֵל, וּבִידֵי אַחֵר, שֶׁאֵינוֹ בְּעָלָיו, מֻתָּר לְהַפְקִיד שְׂכָרוֹ. אָמַר לוֹ, אֲפִלּוּ בִּידֵי בְּעָלָיו מֻתָּר לְהַפְקִיד, אַחַר שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ בְּיָדוֹ. שׁוֹאֵל, כָּתוּב לֹא תָלִין פְּעוּלַת שָׂכִיר. וְכָתוּב, וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ. שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁמְּחֻיָּב לָתֵת לוֹ שְׂכָרוֹ קוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, וּמִקֹּדֶם לָכֵן אוֹמֵר שֶׁרַק לִינַת לַיְלָה אָסוּר. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא הֲרֵי הֶעֱמִידוּהוּ. אֲבָל בֹּא וּרְאֵה, אֵין לְךְ יוֹם וָיוֹם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹלֵט עָלָיו יוֹם עֶלְיוֹן אַחֵר, וְאִם הוּא לֹא נָתַן לוֹ הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ שְׂכָרוֹ, בְּאוֹתוֹ יוֹם, הוּא כְּמִי שֶׁפּוֹגֵם לַיּוֹם הַהוּא הָעֶלְיוֹן, וּמִשּׁוּם זֶה בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תָלִין, סוֹבֵב עַל הָעֹנֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁבַּלַּיְלָה, אֵין נַפְשׁוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה, וְנַפְשׁוֹ שֶׁל הֶעָנִי וְשֶׁל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ עוֹלִים אָז, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות אישות י״ב: ו׳-ט׳

א. הִתְנָה הַבַּעַל שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּיב בְּאֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהוא חַיָּיב בָּהֶן אוֹ שֶׁהִתְנֵת הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא יִזְכֶּה הַבַּעַל בְּאֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהוּא זוֹכֶה בָּהֶן הַתְּנַאי קַיָּם חוּץ מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁאֵין מוֹעִיל. וְכָל הַמַּתְנֶה עֲלֵיהֶן תְּנָאוֹ בָּטֵל וְאֵלּוּ הֵן עוֹנָתָהּ וְעִיקָר כְּתוּבָּתָהּ וִירוּשָׁתָהּ:

ב. כֵּיצַד הִתְנָה עִם הָאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו עוֹנָה תְּנָאוֹ בָּטֵל וְחַיָּיב בְּעוֹנָתָהּ. שֶׁהֲרֵי הִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ תְּנַאי מָמוֹן:

ג. הִתְנָה עִמָּהּ לִפְחוֹת מֵעִיקָר כְּתוּבָּה אוֹ שֶׁכָּתַב לָהּ מָאתַיִם אוֹ מֵאָה עִיקָר כְּתוּבָּה וְכָתְבָה לוֹ שֶׁנִּתְקַבְּלָה מֵהֶן כָּךְ וְכָּךְ וְהִיא לֹא נִתְקַבְּלָה תְּנָאוֹ בָּטֵל. שֶׁכָּל הַפּוֹחֵת לִבְתוּלָה מִמָּאתַיִם וּלְאַלְמָנָה מִמֵּאָה הֲרֵי בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת:

ד. הִתְנָה עִמָּהּ אַחַר שֶׁנְּשָׂאָהּ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה תְּנָאוֹ בָּטֵל. וְאַף עַל פִּי שֶׁיְּרוּשַׁת הַבַּעַל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים עָשׂוּ חִזּוּק לְדִבְרֵיהֶם כְּשֶׁל תּוֹרָה. וְכָל תְּנַאי שֶׁבִּירֻשָּׁה בָּטֵל וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מָמוֹן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כז) לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדוֹרוֹתֵיכֶם וּבִשְׁאַר הַדְּבָרִים תְּנָאוֹ קַיָּם כְּגוֹן שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ שֶׁאֵין לָהּ שְׁאֵר וּכְסוּת עַל מְנַת שֶׁלֹּא יֹאכַל פֵּירוֹת נְכָסֶיהָ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה תְּנָאוֹ קַיָּם:

מוסר שערי תשובה א׳: מ״ד-מ״ו

צָרִיךְ תִּקּוּן הַמְעֻוָּת כַּאֲשֶׁר יוּכַל לְתַקֵּן כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ג) וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם. כִּי בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ כְּמוֹ הַגָּזֵל וְהֶחָמָס לֹא יִתְכַּפֵּר עֲוֹנוֹ עַד אֲשֶׁר יָשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה. וְכֵן אִם צִעֵר אֶת חֲבֵירוֹ וְהִצִיק לוֹ אוֹ הִלְבִּין פָּנָיו אוֹ סִפֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע אֵין לוֹ כַפָּרָה עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ מְחִילָה וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ דְמֵי בָשְׁתּוֹ וּדְמֵי צַעַר הַהַכָּאָה אֵין צַעַר הַבּוֹשֶׁת וְהַהַכָּאָה נִמְחַל לוֹ עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב) וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְרָאוּי לְבַעַל הַתְּשׁוּבָה לַעֲשׂוֹת כֵּן קוֹדֶם הַוִּידוּי כְּדֵי שֶׁיִתְרַצֶה בְּוִידוּי וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעֵת הַתְּשׁוּבָה כֵּן עָשָׂה קוֹדֵם הַוִּדּוּי שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נא) לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְּשָׁפְטֶךָ כִּי לְךָ לְבַדְּךָ אֲנִי נֶחְשַׁב חוֹטֵא וְאֵינֶנִּי צָרִיךְ זוּלָתִי לִמְחִילָתֶךָ וְאִם חָטָאתִי לְאִישׁ כְּבַר בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ אֲנִי וְכִפַּרְתִּי פָנָיו וְכָמוֹהוּ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים עַל הַחֵטְא הַזֶּה אֵחָשֵׁב חוֹטֵא אֵצֶל אָבִי כָּל הַיָּמִים כִּי לָזֹאת לֹא תִּסְלַח לִי וְתַרְגּוּמוֹ וָאֱהִי חָטֵי לְאַבָּא. אוֹ יִהְיֶה פִּירוּשׁ לְךָ לְבַדְךָ חָטָאתִי לֹא חָטָאתִי לְאִישׁ וְלֹא הֶעְתַּרְתִּי דְבָרַי עָלָיו וְלֹא לָקַחְתִּי מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה שֶׁאֶצְטָרֵךְ לִמְחִילָתוֹ וּלְהָשִׁיב אֶת גְּזֵלָתוֹ וְאֵין כַּפָּרָתִי תְּלוּיָה אֶלָּא בִּסְלִיחָתֶךָ לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָעַמִּים צִדְקָתָךְ וְגוֹדֶל סְלִיחָתָךְ בְּיוֹם דְבָרָךְ וְדִינָךְ בְּעֵת שָׁפְטָךְ אוֹתִי וְלָשׁוֹן לְמַעַן כִּי גוֹדֶל הַחֵטְא סִבָּה לְהוֹדִיעַ גוֹדֶל הַצְדָקָה בִּסְלִיחָתוֹ עַל כֵּן יִמְשׁוֹל הַדָּבָר כְּאִילוּ הָיָה רֵאשִׁית חַטָּאת לְמַעַן יִגָּלֶה חֶסֶד הַשֵּׁם וְצִדְקוֹ בִּסְלִיחָתוֹ בְיוֹם שָׁפְטוֹ וְכָמוֹהוּ (הושע ח) כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת. מִפְּנֵי כִּי עֲשִׂיַּית הָעֲצָבִּים סִבַּת הִכָּרֵת כַּסְפָּם וּזְהָבָם הִמְשִׁיל הַדָּבָר כְּאִלּוּ עָשׂוּ הָעֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת. אוֹ יִהְיֶה פִּירוּשׁ לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ עַל הַפְּקוּדָה וְהַשִּׁילּוּם וְכֵן לְמַעַן יִכָּרֵת לְמַעַן זֶה יִכָּרֵת. וְעַל הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן פִּירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִדְרָשׁ תְּהִלִּים עַל זֶה מָשָׁל לְרוֹפֵא שֶׁרָאָה אֶת הַמַּכָּה וְאָמַר כַּמָּה הַמַּכָּה הַזֹּאת מַכָּה רַבָּה מְאֹד אָמַר הַחוֹלֶה וַהֲלֹא אֲשֶׁר הוּכֵּתִי מַכָּה נַחְלָה לֹא הָיְתָה זֹאת כִּי אִם לְבַעֲבוּר הִגָּלוֹת צִדְקַת רְפוּאָתָךְ וּבַעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחֲךָ:

תורה ויקרא י״ט: ט״ז-כ״א