חק לישראל - פרשת מטות יום רביעי

עיקר תוספות יום טוב(א) שֶׁל גּוֹיִם. עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ הָרַ"ב מִשְׁנָה ב':
(ב) שְׁלֹשָׁה יָמִים. דִּלְהָכִין צָרְכֵי הַקְרָבָה (עַיֵּן פֶּרֶק ה'‏ דְּחֻלִּין מִשְׁנָה ג') צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים. הִלְכָּךְ אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת כוּ', מִשּׁוּם דְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שָׁגוּר בְּפִיו וְאָזֵיל וּמוֹדֶה. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ג) וְעָבַר יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ. רַשִׁ"י. כְּלוֹמַר לֹא יִשָּׁמַע בִּגְרָם שֶׁלְּךָ. הָרַ"ן:
(ד) וְלִשְׁאֹל. שֶׁהַנָּכְרִי יִשְׂמַח כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לוֹ. וּבַגְּמָרָא עֲבִיד צְרִיכוּתָא:
(ה) לְהַלְוֹתָן. פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ תָם דַּוְקָא בְחִנָּם, אֲבָל בְּרִבִּית שָׁרֵי. מִשּׁוּם דְּמִצְטַעֵר טוּבָא, כִּדְאָמְרִינַן בְּקִדּוּשִׁין דַּף כ', לְזַבֵּין אֱינִישׁ בְּרַתֵּיהּ וְלֹא לוֹזִיף בְּרִבִּית:

ברטנורהלְאַחַר אֵידֵיהֶן מֻתָּר. וְכֵן הֲלָכָה. וּבַגּוֹלָה שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַעֲמִיד עַצְמֵנוּ מִלִּשָּׂא וְלִתֵּן עִמָּהֶם, שֶׁעִקַּר פַּרְנָסָתֵנוּ מֵהֶם, וְעוֹד מִשּׁוּם יִרְאָה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא יוֹם אֵידָם בִּלְבָד. וְיוֹם רִאשׁוֹן הוּא יוֹם אֵידָם שֶׁל נוֹצְרִים לְפִיכָךְ אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם הַנּוֹצְרִים בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן וְכֵן בְּכָל יוֹם אֵיד שֶׁלָּהֶם שֶׁעוֹשִׂים אוֹתוֹ כְּגוֹן נָטָ"ל וּפַשְׁקווֹ"ה אֲבָל שְׁאָר יְמֵי אֵידָם שֶׁעוֹשִׂים לְשֵׁם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּהֶם שֶׁאֵין תּוֹפְשִׂים בָּהֶם שֵׁם אֱלָהוּת מֻתָּר. וְהָאִידְנָא נַהוּג עָלְמָא הֶתֵּר אֲפִלּוּ בְכָל יוֹם אֵידָם, מִשּׁוּם דְּקִים לְהוּ לְרַבָּנָן בְּגַוַּיְהוּ דְּלֹא אָזְלֵי וּמוֹדוּ. [דְּכָל הָנֵי דְאִתַּסְרֵי בְזוֹ הַמַּסֶּכְתָּא מַיְרֵי בְעוֹבְדֵי אֱלִילִים וַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ]:

עיקר תוספות יום טוב(ו) וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כוּ'. חֲכָמִים הַיְנוּ תַנָּא קַמָּא. הֵן בְּלֹא אֵידֵיהֶן אִיכָּא בֵינַיְהוּ. תַּנָּא קַמָּא סָבַר הֵן בְּלֹא אֵידֵיהֶן, וְרַבָּנָן בָּתְרָאֵי סָבְרֵי הֵן וְאֵידֵיהֶן. וְאִי בָעֵית אֵימָא כוּ'. גְּמָרָא:
(ז) לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּמִשְׁנָה ד', אֲבָל אֲנַחְנוּ אֲנוּסִים, וְנִתְקַיֵּם בָּנוּ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ד) וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים עֵץ וָאֶבֶן. עַד כָּאן:
(ח) לְאַחַר אֵידֵיהֶן מֻתָּר. וְהַאִידְנָא מֻתָּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם הָעַמִּים אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בֵּינֵיהֶם, דְּכָל הָנֵי דְאִתַּסְּרוּ בְזוֹ הַמַּסֶּכֶת מַיְרֵי בְעוֹבְדֵי אֱלִילִים וַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ. וְאֵלּוּ הַגּוֹיִים לֹא עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ הֵם, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בְּטִיב עֲבוֹדָה זָרָה כָּל כָּךְ, וְכִדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְחֻלִּין דַּף י"ג ב', גּוֹיִים שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ לָאו עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֵם, אֶלָּא מִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. בֵּית יוֹסֵף סוֹף סִימָן קמ"ח:

ברטנורהקָלֶנְדָּא. שְׁמֹנָה יָמִים אַחַר תְּקוּפַת טֵבֵת:
סְטַרְנוּרָא. שְׁמֹנָה יָמִים קֹדֶם הַתְּקוּפָה. לְפִי שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁהָיָה מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אָמַר, אוֹי לִי שֶׁמָּא בִשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי חוֹזֵר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, עָמַד וְיָשַׁב שְׁמֹנָה יָמִים בְּתַעֲנִית [וּבִתְפִלָּה], כֵּיוָן שֶׁנָּפְלָה הַתְּקוּפָה וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ, אָמַר מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, עָמַד וְעָשָׂה שְׁמֹנָה יָמִים טוֹבִים. לְשָׁנָה אַחֶרֶת, עֲשָׂאָן לְאֵלּוּ וָאֵלּוּ יָמִים טוֹבִים. הוּא קְבָעָם לַשָּׁמַיִם, וְהֵם קְבָעוּם לַעֲבוֹדָה זָרָה:
קְרָטֵסִים. יוֹם תְּפִיסַת בּוֹ מַלְכוּת, וּקְבָעוּם יוֹם אֵיד:
גְּנֻסְיָא. יוֹם שֶׁמַּעֲמִידִין בּוֹ מֶלֶךְ:
יוֹם הַלֵּידָה. יוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ הַמֶּלֶךְ:
שְׂרֵפָה. שֶׁשָּׂרְפוּ עָלָיו כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים:
יֶשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. כְּלוֹמַר אוֹתוֹ הַיּוֹם יֵשׁ לָהֶם אֵיד לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן מִשָּׁנָה לְשָׁנָה כָּל יְמֵי בְנוֹ. וְכָל הָנָךְ דְּחָשְׁבִינַן עַד הַשְׁתָּא, חֲשִׁיבֵי לְהוּ וַאֲסוּרִים שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם:
אֲבָל יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ. שֶׁאֵינוֹ זְמַן הַקָּבוּעַ לָרַבִּים אֶלָּא כָּל אֶחָד כְּשֶׁמְּגַלֵּחַ עוֹשֶׂה יוֹם אֵיד:
וּבְלוֹרִיתוֹ. שֶׁמַּנִּיחַ בְּלוֹרִית מֵאֲחוֹרָיו כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ וְאֵינוֹ מְגַלְּחָהּ אֶלָּא מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְיוֹם שֶׁמְּגַלְּחָהּ עוֹשֶׂה יוֹם אֵיד:
וְיוֹם שֶׁעָלָה מִן הַיָּם. וּמַקְרִיב זְבָחִים לַעֲבוֹדָה זָרָה עַל שֶׁנִּצּוֹל. בְּכָל הָנָךְ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא לְפָנָיו, דְּלֹא חֲשִׁיבֵי כֻלֵּי הַאי:

עיקר תוספות יום טוב(ט) גְּמָרָא. וְנִרְאֶה דְּמִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁמֹנָה יָמִים שֶׁאַחַר הַתְּקוּפָה עָשָׂה אוֹתָן יָמִים טוֹבִים קֹדֶם שֶׁעָשָׂה לְאוֹתָן שֶׁקֹּדֶם הַתְּקוּפָה, שֶׁלֹּא עֲשָׂאָן אֶלָּא לְשָׁנָה הַבָּאָה, לְפִיכָךְ הִקְדִימָן לִשְׁנוֹת, קָלֶנְדָּא קֹדֶם סְטַרְנוּרָא. וּבַיְרוּשַׁלְמִי כֵּיוָן דַּחֲזָא אַיְּמָמָא אָמַר קָלֶנְדָּא. קְלָן דִיא"וֹ. וְנִרְאֶה לִי כִּי קְלָן הוּא לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּגְדֻלָּה. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב פֶּרֶק ד'‏ דְּסֻכָּה מִשְׁנָה ה', קָלֶנְיָא חָפְשִׁי מִמַּס, וְאֵין לְךָ חָפְשִׁי כְּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא דִיא"וֹ, שֶׁבִּלְשׁוֹן יָוָן קוֹרִין אֱלוֹהַּ דִיא"וֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) בִּלְשׁוֹן יָוָן הוּא קָרַט, לְשׁוֹן תְּפִיסָה. תּוֹסָפוֹת:
(יא) בַּגְּמָרָא, גְּנִיסֵי מַלְכוּת, פֵּרוּשׁ תַּכְסִיסֵי מַלְכוּת. עָרוּךְ:
(יב) וּבְלוֹרִיתוֹ. פֵּרוּשׁ צִיצִית שֶׁל שֵׂעָר. עָרוּךְ:

ברטנורהחוּצָה לָהּ. וַאֲפִלּוּ סָמוּךְ לָעִיר מְאֹד מֻתָּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם הַיּוֹשְׁבִים חוּץ לָעִיר, שֶׁאֵין נִמְשָׁכִים אַחַר אוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁכֵּן מִנְהָגָם יוֹם אֵיד שֶׁל אֵלּוּ אֵינוֹ כְיוֹם אֵיד שֶׁל אֵלּוּ:
מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם. בְּאוֹתָהּ הָעִיר בְּיוֹם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם:
בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתָהּ הָעִיר. שֶׁהַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה מִכָּאן לְאוֹתָהּ הָעִיר, מְיֻחֶדֶת לְאוֹתָהּ הָעִיר לְבַדָּהּ, אָסוּר לֵילֵךְ שָׁם, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִמְהַלֵּךְ שָׁם לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם הָיָה דֶרֶךְ מַסְלוּל הוֹלֵךְ גַּם לְעִיר אַחֶרֶת, מֻתָּר, שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר לְמָקוֹם אַחֵר הוּא הוֹלֵךְ:
הָיוּ בָהּ חֲנֻיּוֹת מְעֻטָּרוֹת. וְסִימָן הוּא לָהֶם שֶׁאוֹתָם חֲנֻיּוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, לִטֹּל הַכְּמָרִים מֵהֶם מֶכֶס:
וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת מֻתָּרוֹת. דִּבְאוֹתָם שֶׁאֵינָם מְעֻטָּרוֹת לֹא שָׁקְלֵי מִנֵּיהּ מֶכֶס לַעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא מָטֵי לַעֲבוֹדָה זָרָה הֲנָאָה מִנַּיְהוּ. וּלְמִזְבַּן מִנַּיְהוּ דָבָר הַמִּתְקַיֵּם, שָׁרֵי בְיוֹם אֵידָם, שֶׁסְּתָמוֹ הַמּוֹכֵר עָצֵב וְלֹא אָזֵיל וּמוֹדֵי:

עיקר תוספות יום טוב(יג) לְשָׁם. לְאוֹתָהּ הָעִיר בְּיוֹם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם לְסַפֵּר עִם אֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר. רַשִׁ"י:
(יד) אֲסוּרוֹת. מִשּׁוּם דְּנֶהֱנֶה מִשֶּׁל עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר, כְּדִכְתִיב [דְּבָרִים יג] וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם, כָּל שֶׁכֵּן לִמְהַנֶּה לַעֲבוֹדָה זָרָה דְּאָסוּר. הָרַ"ן:
(טו) וְאִי מִשּׁוּם דְּנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּיוֹם אֵידָם, הָנֵי מִלֵּי לְזַבּוֹנֵי לְהוּ, דִּלְמָא מְזַבֵּן לֵיהּ בְּהֵמָה וְאָזֵיל וּמַקְרִיב לַהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. אִי נַמִּי דֶּרֶךְ לוֹקֵחַ לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְאָזֵיל וּמוֹדֶה. אֲבָל לְמִזְבַּן מִנֵּיהּ דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם שָׁרֵי, דִּסְתָם מוֹכֵר עָצֵב הוּא. רַשִׁ"י. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָרַ"ב פֵּרֵשׁ בְּרֵישׁ פִּרְקִין לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת, לֹא קַשְׁיָא כִּדְפֵרֵשׁ הָרֹא"שׁ דִּלְרַשִׁ"י יֵשׁ בִּמְכִירָה צַד אִסּוּר וְצַד הֶתֵּר וְכֵן בִּלְקִיחָה. כְּלוֹמַר צַד אִסּוּר דִּמְכִירָה דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם, וְצַד הֶתֵּר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם. וְדִלְקִיחָה הוּא בְהֵפֶךְ:

ברטנורהאִצְטְרוֹבָּלִין. פֵּירָא דְאַרְזָא:
בְּנוֹת שׁוּחַ. מִין מִמִּינֵי הַתְּאֵנִים הַגְּדוֹלִים הַלְּבָנִים. אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִמְכֹּר אֵלּוּ לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה:
פְּטוֹטָרוֹת. בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶם קָאָמַר, כְּלוֹמַר בָּעֳקָצִין שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם נִתְלִין בּוֹ. דְּמִסְּתָמָא הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה רוֹצֶה לְהַקְרִיבָן תִּקְרֹבֶת לַעֲבוֹדָה זָרָה:
תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. לָקַח הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה מִיִּשְׂרָאֵל תַּרְנְגוֹלִים הַרְבֵּה, מֻתָּר לִמְכֹּר בֵּינֵיהֶם תַּרְנְגוֹל לָבָן. דְּכֵיוָן דְּשָׁקֵיל אַחֲרִינֵי לָאו לַעֲבוֹדָה זָרָה בָעֵי לְהוּ:
וּפֵרוּשָׁן אָסוּר. אִם פֵּרֵשׁ דְּלַעֲבוֹדָה זָרָה בָעֵי לְהוּ, אָסוּר. וְאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הַאי גַּבְרָא לָאו לַעֲבוֹדָה זָרָה בָעֵי לְהוּ, וְהַאי דְּקָאָמַר הָכִי, סָבַר כִּי הֵיכִי דְהַהוּא גַבְרָא אֲבִיק בָּהּ כֻּלֵּי עָלְמָא נַמִּי אֲבִיקוּ, וְאֵימָא הָכִי כִּי הֵיכִי דְלֵיתְבוּ לִי, קָמַשְׁמַע לָן:
דֶּקֶל טָב. פֵּרוֹת דֶּקֶל מְשֻׁבָּח שֶׁפֵּרוֹתָיו רְגִילִין לְהַקְרִיב מֵהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה:
וְחָצָב. קָנִים שֶׁעוֹשִׂין מֵהֶן הַצּוּקְרָ"א:

ברטנורהאֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ. שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹכֵר לוֹ הַמְחֻבָּר אֶלָּא לְאַחַר שֶׁיִּקָּצֵץ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהוּא בִמְחֻבָּר, לֹא, שֶׁנִּמְצָא נוֹתֵן לוֹ חֲנָיָה בַקַּרְקַע, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (דברים ז) לֹא תְחָנֵּם, לֹא תִתֵּן לוֹ חֲנָיָה בַּקַּרְקַע:
אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים. גְּזֵרָה מִשּׁוּם מְכִירָה דְּאִסּוּרָא דְאוֹרַיְתָא הוּא:
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת. דְּאִיכָּא תַרְתֵּי דְאִסּוּרָא, חֲנָיָה בַקַּרְקַע וּמַפְקִיעָן מִן הַמַּעַשְׂרוֹת:
וּבְסוּרְיָא. אֲרַם צוֹבָה, שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד וְאֵינָהּ קְדוֹשָׁה כִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ:
מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים. וְלֹא גָזְרִינַן אַטּוּ מְכִירָה. דְּאִי נַמִּי אָתֵי לִידֵי מְכִירָה לֹא עָבַר אַדְּאוֹרַיְתָא, דְּכִי כְתִיב לֹא תִתֵּן לָהֶם חֲנָיָה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּתִיב. וּמִיהוּ מְכִירָה לְכַתְּחִלָּה לֹא, מִשּׁוּם מְכִירָה דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. דְּאִיכָּא תַרְתֵּי לְאִסּוּרָא:
וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. דִּמְרַחַק, וְלֵיכָּא לְמִגְזַר מְכִירָה דְהָתָם אַטּוּ מְכִירָה דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

עיקר תוספות יום טוב(כב) בִּמְחֻבָּר. הַיְנוּ לְרַבִּי מֵאִיר כִּדְאִית לֵיהּ וּלְרַבִּי יוֹסֵי כִּדְאִית לֵיהּ דַּוְקָא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. דְּאִי בְחוּצָה לָאָרֶץ הָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי דְמוֹכְרִין אֲפִלּוּ שָׂדוֹת, וְלֹא אָסוּר טְפֵי בִמְחֻבָּר לַקַּרְקַע מִקַּרְקַע עַצְמוֹ. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לָהֶם קַרְקַע, יְשִׁיבָתָן יְשִׁיבַת עֲרַאי הִיא. הָרַמְבַּ"ם. וְלָאו דַּוְקָא בְשִׁבְעָה עֲמָמִין. וַאֲפִלּוּ לְדַעַת הַתּוֹסָפוֹת שֶׁכָּתְבוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כד) מִשֶּׁיִּקָּצֵץ. אַף עַל גַּב דַּהֲוֵי לֵיהּ מְחֻבָּר מֵעִקָּרוֹ. הָרַ"ן. אֲבָל הָרֹא"שׁ מַסִּיק דְּרַבִּי יְהוּדָה מְפָרֵשׁ מִלְּתָא דְתַנָּא קַמָּא, דְּלֹא מַשְׁמַע לֵיהּ דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא מִשֶּׁיִּקָצֵץ, דְּמַה חִדּוּשׁ הוּא זֶה, וְכִי בִשְׁבִיל שֶׁהָיָה מְחֻבָּר לַקַּרְקַע לֹא יִמְכְּרֶנּוּ לְאַחַר שֶׁנִּקְצָץ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כה) גְּמָרָא, אִי הָכִי בָּתִּים נַמִּי אִיכָּא תַרְתֵּי, חֲנָיַת קַרְקַע וְקָא מַפְקַע לֵיהּ מִמְּזוּזָה. וּמְשָׁנֵי, מְזוּזָה חוֹבַת הַדָּר הִיא, וּדְמַעַשְׂרוֹת הַיְנוּ שֶׁאִם יִזְרְעֶנָּה יִשְׂרָאֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כו) תֵּימַהּ, דְּמַאי הָוֵי, הָא הָוֵי גְזֵרָה לִגְזֵרָה. וּמִשּׁוּם הָכִי מַסִּיק בַּגְּמָרָא דִּסְבִירָא לֵיהּ שְׁמֵיהּ כִּבּוּשׁ, אֶלָּא דְלָא אַחְמוּר רַבָּנָן לְמִגְזַר שְׂכִירוּת בָּתִּים אַטּוּ מְכִירָה. אֲבָל שָׂדוֹת דְּאִית בְּהוּ תַרְתֵּי כוּ'. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר לָאו שְׁמֵיהּ כִּבּוּשׁ, וְהֵיכָא דְלֵיכָּא תַרְתֵּי לֹא גָזוּר כְּלָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כז) וּלְדִלְמָא אָזֵיל עוֹבֵד כּוֹכָבִים דְּזָבֵין מִיִּשְׂרָאֵל וּמְזַבֵּין לִתְרֵי תַרְתֵּי פַלְגֵי וּמְעַכֵּב הַשְּׁלִישִׁית לְעַצְמוֹ, לְכֻלֵּי הַאי לֹא חָיְשִׁינַן. גְּמָרָא:

ברטנורהאַף בִּמְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר. לְרַבִּי מֵאִיר בְּסוּרְיָא דַוְקָא וְלֹא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְרַבִּי יוֹסֵי אֲפִלּוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ. אֶלָּא לְהַכְנִיס שָׁם תֶּבֶן וְעֵצִים וְכַיּוֹצֵא בָזֶה:
מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְהַנָּכְרִי מְחַמְּמָהּ בְּשַׁבָּת וְיֹאמְרוּ מֶרְחָץ שֶׁל פְּלוֹנִי יְהוּדִי רוֹחֲצִים בָּהּ בְּשַׁבָּת. וְלֹא דָמֵי לְשָׂדֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁאָרִיס נָכְרִי עוֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה בְשַׁבָּת, דְּשָׂדֶה לַאֲרִיסוּת עֲבִידָא, וְהַנָּכְרִי אֲרִיסוּתָא דְנַפְשֵׁיהּ קָא עֲבִיד, אֲבָל מֶרְחָץ לָאו לַאֲרִיסוּתָא קָא עֲבִידָא וְאֵין הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל הִשְׂכִּירָהּ לְנָכְרִי, וּלְכָךְ אָסוּר. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁדֶּרֶךְ לְהוֹרִיד אָרִיס לַמֶּרְחָץ לְשָׁנָה, לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹרִידִין לַשָּׂדוֹת, שָׁרֵי לְהַשְׂכִּיר מֶרְחָץ לְנָכְרִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנָּכְרִי עוֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה בְשַׁבָּת מֵידַע יָדְעִי שֶׁהַנָּכְרִי אָרִיס בָּהּ וַאֲרִיסוּתָא דְנַפְשֵׁיהּ קָא עֲבִיד:

עיקר תוספות יום טוב(כח) כְּלוֹמַר, וּמַתְנִיתִין דִּתְנַן בִּמְקוֹם שֶׁאָמְרוּ, רַבִּי מֵאִיר הִיא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כט) לְהַשְׂכִּיר. בַּיְרוּשַׁלְמִי, הָא בִמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכֹּר מוֹכֵר הוּא לוֹ וַאֲפִלּוּ לְבֵית דִּירָה, וּמַשְׂכִּיר הוּא לוֹ וַאֲפִלּוּ לְבֵית דִּירָה. וְהַיְנוּ טַעֲמָא, מִשּׁוּם דְּהַאי לֹא תָבִיא תּוֹעֵבָה, לְהָא מִלְּתָא אַסְמַכְתָּא בְעָלְמָא הוּא, דְּעִקַּר קְרָא בְּיִשְׂרָאֵל הַמַּכְנִיס עֲבוֹדָה זָרָה לְבֵיתוֹ הוּא. הִלְכָּךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאָנוּ מְצֻוִּין לְשָׁרֵשׁ אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה אָסְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא לְהַשְׂכִּיר לְבֵית דִּירָה, וְכֵן בְּסוּרְיָא מִפְּנֵי סְמִיכוּתָהּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁאֵין אָנוּ מְצֻוִּין לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ, מַשְׂכִּירִין אֲפִלּוּ לְבֵית דִּירָה כוּ'. וְלִישְׁנָא דְסֵיפָא דְמַתְנִיתִין נַמִּי הָכִי דַיְקָא כוּ'. הָרַ"ן:
(ל) כְּלוֹמַר, לַאֲפוֹקֵי לְהַכְנִיס בּוֹ יֵין נֶסֶךְ, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַכְשִׁירוֹ לְכָךְ, וְאִם עָשָׂה כֵן שְׂכָרוֹ אָסוּר. הָרַאֲבַ"ד:
(לא) לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְיִכָּנְסוּ בוֹ נָכְרִים וְיֹאמְרוּ רָחַצְנוּ כוּ', וּבָזֶה יֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם לְמִי שֶׁיִּשְׁמַע זֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא שָׂכוּר:

גמרא עבודה זרה ב׳ א: ב׳-ה׳ א: ה׳

לִפְנֵי אֵידֵיהֶן. רַב וּשְׁמוּאֵל חַד תָּנֵי אֵידֵיהֶן דִּכְתִיב (דברים לב) כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם. וְחַד תָּנֵי עֵידֵיהֶן דִּכְתִיב (ישעי' מג) יִתְּנוּ עֵידֵיהֶן וְיִצְדָקוּ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל מִצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּאוֹת וּמְעִידוֹת לָהֶן בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר (שם) יִתְּנוּ עֵידֵיהֶן וְיִצְדָּקוּ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת אֵלּוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל מִצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּאוֹת וְטוֹרְפוֹת לַכּוּתִים עַל פְּנֵיהֶם לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד) וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים נֶגֶד הָעַמִּים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לְעֵינֵי הָעַמִּים מְלַמֵּד שֶׁבָּאוֹת וְטוֹרְפוֹת אוֹתָם עַל פְּנֵיהֶם. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל אֶלָּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם ה) מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים. וְהַיְינוּ דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לֹא הָיָה דָוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. וְלֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. לֹא דָוִד רָאוּי דִּכְתִיב (תהלים קט) וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי. וְלֹא יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים דִּכְתִיב מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם. וְלָמָה עָשׂוּ לוֹמַר לָךְ שֶׁאִם חָטָא יָחִיד אוֹמְרִים לוֹ כְּלַךְ אֵצֶל יָחִיד. וְאִם חָטָא צִבּוּר אוֹמְרִים לוֹ כְּלַךְ אֵצֶל צִבּוּר. וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמֵעִינָן יָחִיד מִשּׁוּם דְלָא מְפַרְסֵם חַטָּאֵיה אֲבָל צִבּוּר דִמְפַרְסֵם חַטָּאֵיהֶן אֵימָא לָא וְאִי אַשְׁמֵעִינָן צִבּוּר מִשּׁוּם דִנְפִישֵׁי רַחֲמַיְיהוּ אֲבָל יָחִיד דְלָא אַלִימָא זְכוּתֵיהּ אֵימָא לָא צְרִיכָא. וְהַיְינוּ דְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי דְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי מָאי דִכְתִיב נְאֻם הַגֶּבֶר הוּקַם עָל נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַּׁי שֶׁהֵקִים עוּלָה שֶׁל תְּשׁוּבָה. וְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוַה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַדְּמָתוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' נח) וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ וְכָל הָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת מְלַפְפָתוֹ וּמוֹלִיכָתוֹ לְיוֹם הַדִּין שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו) יִלַּפְתוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר קְשׁוּרָה עִמּוֹ כַּכֶּלֶב שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לט) וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ בְּעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת עִמָּהּ לְעוֹלָם הַבָּא:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב גמרא רב ושמואל נחלקו בגירסת לשון המשנה, חד תני [אחד מהם שונה]: "אידיהן", וחד תני [ואחד מהם שונה]: "עידיהן". ומעירים: מאן דתני [מי ששונה] "אידיהן" לא משתבש [טועה], ומאן דתני [ומי ששונה] "עידיהן" לא משתבש [טועה], שיש מקום לשתי הגרסות.
ושואלים: והאי [וכתוב זה] "יתנו עדיהם ויצדקו" האם באומות העולם כתיב [נאמר]? הא [הרי] בישראל כתיב [נאמר], שאמר ר' יהושע בן לוי: כל מצו‍ת שישראל עושין בעולם הזה, הן באות ומעידות להם לעולם הבא, שנאמר: "יתנו עדיהם ויצדקו" — אלו ישראל, שמעשיהם הטובים מעידים עליהם ועושים אותם צודקים, "ישמעו ויאמרו אמת" — אלו אומות העולם שמודים על כך!
ואמר ר' יהושע בן לוי: כל מצו‍ת שישראל עושין בעולם הזה, באות וטורפות אותם לאומות העולם לעולם הבא על פניהם, שנאמר: "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (דברים ד, ו), "נגד העמים" כלומר, מול העמים לא נאמר, אלא "לעיני העמים" — על עיניהם ממש, מלמד שבאות וטורפות לאומות העולם על פניהם לעולם הבא.
והיינו [וזהו] שאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: לא דוד ראוי לאותו מעשה של בת שבע, ולא ישראל ראוין לאותו מעשה של עגל; לא דוד ראוי לאותו מעשה של בת שבע, דכתיב [שנאמר]: "ולבי חלל בקרבי" (תהלים קט, כב), שיצרו היה כהרוג בקרבו, ולא היתה סיבה שיוכל לשלוט בו עד כדי כך,
לומר לך, שאם חטא יחיד — אומרים לו: כלך (לך) אצל יחיד שחטא, דוד המלך, ולמד ממנו שאפשר לעשות תשובה, ואם חטאו צבור — אומרים לו: כלך (לכו) אצל צבור שחטאו.
ומעירים: וצריכא [וצריך] הדבר להיאמר גם ביחיד וגם בציבור, דאי אשמועינן [שאם היה משמיע לנו] רק ביחיד, היה אפשר לומר שהוא משום ששם לא מפרסם חטאיה [מתפרסם חטאו] כל כך, אבל צבור דמפרסם חטאיהו [שמתפרסם חטאם] אימא [אמור] שלא, שאין להם דרך לעשות תשובה. ומצד אחר, אי אשמועינן [אם היה משמיע לנו] רק בצבור שניתן לעשות תשובה, הייתי אומר — משום דנפישי רחמייהו [שמרובים רחמיהם ותפילתם], ונשמעים לפני ה', ומתקבלת תשובתם לפניו, אבל יחיד שלא אלימא זכותיה [חזקה זכותו] כל כך, אימא [אמור] שלא יוכל לעשות תשובה, על כן צריכא [צריך הדבר להיאמר].
ומה שנאמר לגבי דוד היינו [זהו] שאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן, מאי דכתיב [מהו שנאמר], מה פירוש "נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על" (שמואל ב כג, א)? נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה, שממנו למדים שאפשר ומוטל על האדם לעשות תשובה.
ועוד אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: כל העושה מצוה אחת בעולם הזה, מצוה זו מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא, שנאמר: "והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך" (ישעיהו נח, ח), ומן הצד השני, כל העובר עבירה אחת, העבירה הזו מלפפתו (עוטפת אותו) ומוליכתו ליום הדין, שנאמר: "ילפתו ארחות דרכם ויעלו בתהו ויאבדו" וגו' (איוב ו, יח).
ר' אלעזר אומר: העבירה קשורה בו ככלב ואינה נפרדת ממנו, שנאמר ביוסף ואשת אדוניו: "ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה" (בראשית לט, י), לומר "לשכב אצלה" — בעולם הזה, ועל ידי כך "להיות עמה" — בעולם הבא.

זוהר ספר הזהר, נח ט׳

רִבִּי אֶלְעָזָר אָזַל לְגַבֵּי דְרִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִי שִׁמְעוֹן בֶּן לְקוֹנְיָא חֲמוֹי כֵּיוַן דְּחָמָא לֵיהּ אִתְקִיל לֵיהּ תוֹפְסִיתָה (ס''א טוֹפְסִיסָא) דְקוּמְרָא בְמַטְוַן דְּקוּלְפָא וִיתִיבוּ אָמַר לֵיהּ חֲמוֹי אֶפְשַׁר דְּשַׁמְעַת מֵאָבוּךְ הָאי דִכְתִיב (איכה ב) עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם אָמַר לֵיהּ הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָא בִּצַע אֶמְרָתוֹ דְבָזַע פּוּרְפִירָא דִילֵיהּ. אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם. דְהָא פוּרְפִירָא פָקִיד לָהּ מֵאִינוּן יוֹמֵי קַדְמָאֵי עִלָּאֵי וּבְיוֹמָא דְאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְשָׁא בָזַע לָהּ בְּגִין דְּהָאי פּוּרְפִירָא אִיהִי יְקָרָא דִילֵיהּ וְתִיקוּנָא דִילֵיהּ וּבָזַע לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ (שם) עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם. וְכִי מַלְכָּא חָשִׁיב (קוֹדֶם) לְאַבְאָשָׁא לִבְנוֹי עַד לָא יֵיתוּן לְמֵחֶטוֹי אָמַר לֵיהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵיהּ מָאן יְקָר וּבְכָל יוֹמָא הֲוָה דָחִיל עֲלֵיהּ דְלָא יִתְבַר וַהֲוָה מִסְתַּכֵּל בֵיה וְתַקִּין בְּעֵינוֹי. לְיוֹמִין אָתָא בְּרֵיהּ וְאַרְגִּיז לֵיהּ לְמַלְכָּא נָטַל מַלְכָּא הַהוּא מָאן יְקָר וְתָבַר לֵיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם תָא חֲזֵי מִן יוֹמָא דְאִתְבְנֵי בֵי מַקְדְשָׁא הֲוָה קב''ה מִסְתַּכַּל בֵּיהּ וְחָבִיב עֲלֵיהּ סַגִּי וַהֲוָה דָחִיל עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל דְּיֶחֱטוּן וִיחָרֵב בֵּי מַקְדְּשָׁא וְכֵן בְּכָל זִמְנָא דַהֲוָה אָתֵי לְגַבֵּי בֵי מַקְדְשָׁא הֲוָה לָבִישׁ הַהוּא פוּרְפִירָא לְבָתַר דְגָרְמוּ חוֹבִין וְאַרְגִּיזוּ קָמֵי מַלְכָּא אִתְחָרֵב בֵּי מַקְדְשָׁא וּבָזַע הַהוּא פוּרְפִירָא (ד''א גָרִיס הָכִי בָזַע הַהוּא פוּרְפִירָא וְאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא) הַיְינוּ דִכְתִיב (שם) עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַע אִמְרָתוֹ וְגוֹמֵר הָאי אֶמְרָתוֹ בְקַדְמִיתָא יַתְבָא בְרֹאשׁ אָמִיר וְהָא אִתְעֲטָרוּ עַטְרָא לְרֵישָׁא וְאִילָן נָאֶה לְפָנָיו וְאִיהִי מִימֵי קֶדֶם וַדָּאי וּכְדֵין עֲצִיבוּ קָמֵיהּ בְּבָתֵּי בִרָאי וַדָּאי וְהֵן (ישעיה לג) אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה (שם כב) וַיִּקְרָא ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא וְגוֹמֵר הַיְינוּ בְּזִמְנָא דְאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְשָׁא אֲבָל בְזִמְנָא אַחֲרָא לֵית חֶדְוָה קָמֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא כְּזִמְנָא דְאִתְאֲבִידוּ חַיָּיבֵי עַלְמָא וְאִינוּן דְאַרְגִיזוּ קָמֵיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יא) וּבַאֲבוֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְכֵן בְּכָל דָּרָא וְדָרָא דְעָבִיד דִינָא בְּחַיָּיבֵי עָלְמָא חֶדְוָה וְתוּשְׁבְּחָא קָמֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְאִי תֵימָא הָא תָנֵינָן דְּלֵית חֶדְוָה קָמֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא כַּד אִיהוּ עָבִיד דִינָא בְּחַיָיבַיָא. אֶלָא תָא חֲזֵי בְּשַׁעְתָא דְאִתְעֲבִיד דִינָא בְּחַיָּיבַיָא חֶדְוָון וְתוּשְׁבְּחָן קָמֵיהּ עַל דְאִתְאֲבִידוּ מֵעַלְמָא וַהֲנֵי מִילֵי כַד מָטָא הַהוּא זִמְנָא דְאוֹרִיךְ לוֹן וְלָא תָאבָן לְגַבֵּיהּ מֵחוֹבַיְיהוּ. אֲבָל אִי אִתְעֲבִיד בְהוּ דִינָא עַד לָא מָטָא זִמְנַיְיהוּ (וְעַד) דְלָא אִשְׁתְּלִים חוֹבַיְיהוּ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי עַד הֵנָה כְּדֵין לֵית חֶדְוָה קָמֵיהּ וּבְאִישׁ קָמֵיהּ עַל דְאִתְאֲבִידוּ. וְאִי תֵימָא אִיהוּ עַד לָא מָטוּ זִמְנַיְיהוּ אֲמָאי עָבִיד בְּהוּ דִינָא. אֶלָּא אִינוּן גָרְמִין בִּישָׁא לְגַרְמַיְיהוּ דְהָא קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לָא עָבִיד בְּהוּ דִינָא עַד לָא מָטָא זִמְנַיְיהוּ אֶלָּא בְּגִין דְמִשְׁתַּתְּפֵי בַּהֲדַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל לְאַבְאָשָׁא לוֹן וּבְגִין כֵּן עָבִיד דִינָא וְאוֹבִיד לוֹן מֵעַלְמָא בְּלָא זִמְנָא וְדָא הוּא דְאַבְאִישׁ קַמֵּיהּ וּבְגִין כַּךְ אַטְבַע מִצְרָאֵי בְּיַמָּא וְאוֹבִיד שׂוֹנְאֵיהוֹן דְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי יְהוֹשָׁפָט וְכֵן כֻּלְּהוּ דְהָא בְגִינֵיהוֹן דְיִשְׂרָאֵל אִתְאֲבִידוּ בְּלָא זְמַנָּא אֲבָל כַּד אִשְׁתַּלִים זְמַנָּא דְאוֹרִיךְ לוֹן וְלָא תָּבוּ כְדֵין חֶדְוָה וְתוּשְׁבַּחְתָּא קַמֵּיה עַל דְאִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא בַּר בְּזִמְנָא דְאִתְחַרִיב בֵּי מַקְדְשָׁא דְאַף עַל גַּב דְאִשְׁתַּלִים זְמַנָּא דִלְהוֹן דְּאַרְגִיזוּ קַמֵּיהּ לָא הֲוָה חֶדְוָה קַמֵּיהּ וּמֵהַהוּא זִמְנָא לָא הֲוָה חֶדְוָה לְעֵילָא וְתַתָּא:

תרגום הזוהררַבִּי אֶלְעָזָר הָלַךְ אֶל רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָא חוֹתְנוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ. תִּקֵּן לוֹ שְׁטִיחִים שֶׁל מִכְסֶה עַל מוֹטוֹת עֵץ, וְיָשְׁבוּ. אָמַר לוֹ חוֹתְנוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךְ זֶה שֶׁכָּתוּב, עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם. אָמַר לוֹ הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים בִּצַע אֱמְרָתוֹ, שֶׁקָּרַע הַלְּבוּשׁ הַיָּקָר שֶׁלּוֹ שֶׁנִּקְרָא פּוּרְפִירָא. אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם, פּוּרְפִירָא זוֹ צִוָּה אוֹתָהּ מֵאֵלּוּ יְמֵי קֶדֶם הָעֶלְיוֹנִים, הַיְנוּ מֵהַסְּפִירוֹת דְּפַרְצוּף עַתִּיק הַנִּקְרָאוֹת יְמֵי קֶדֶם. וּבַיּוֹם שֶׁנֶּחֶרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קָרַע אוֹתָהּ. בַּאֲשֶׁר פּוּרְפִירָא זוֹ הִיא הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ וְהַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַמַּלְכוּת הַנִּקְרֵאת כָּבוֹד ה'. וְהִיא תִּקּוּנוֹ, כִּי הוּא מִתְתַּקֵּן עַל יָדָהּ בַּמּוֹחִין דְּהֶאָרַת הַחָכְמָה, וְקָרַע אוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ מִמֶּנָּהּ ט' סְפִירוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְלֹא נִשְׁאָר בָּהּ כִּי אִם חֵלֶק הָעֲשִׂירִית מִמֶּנָּהּ. הִקְשָׁה לוֹ, עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם, הֲכִי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לַחֲשׁוֹב לְהָרַע לְבָנָיו עוֹד קוֹדֶם שֶׁבָּאִים לַחֲטוֹא. וְהֵשִׁיב לוֹ, זֶה דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כְּלִי יָקָר וּבְכָל יוֹם הָיָה מְפַחֵד עָלָיו שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְהָיָה יָשָׁר בְּעֵינָיו. לְיָמִים בָּא הַבֵּן וְהִכְעִיס אֶת הַמֶּלֶךְ, לָקַח הַמֶּלֶךְ אֶת כְּלִי הַיָקָר וְשָׁבַר אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם. בֹּא וּרְאֵה, מִיּוֹם שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְהָיָה חָבִיב עָלָיו מְאֹד. וְהָיָה מְפַחֵד עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֶחְטֶאוּ וְיֶחֱרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה בָּא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה לוֹבֵשׁ פּוּרְפִירָא הַזּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מִזְדַוֵּג עִם הַמַּלְכוּת. וְאַחַר שֶׁגָּרְמוּ הַחַטָּאִים וְהִכְעִיסוּ אֶת הַמֶּלֶךְ, נֶחֱרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְקָרַע אֶת אוֹתָהּ פּוּרְפִירָא. הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב, עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם. בִּצַע אֶמְרָתוֹ: אֶמְרָתוֹ זוֹ, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, מִתְּחִלָּה הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ אַמִּיר, וּמִתְעַטֵּר בָּהּ הַמֶּלֶךְ עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ, וְאִילָן נָאֶה לְפָנָיו, הַיְנוּ אִילָן הַנְּשָׁמוֹת מִטֶּרֶם שֶׁבָּאִים לָעוֹלָם. וְעַתָּה, כְּשֶׁנֶּחֱרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, קָרַע אוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ מִמֶּנָּהּ ט' סְפִירוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְנִשְׁאֲרָה בְּאוֹר הַנֶּפֶשׁ בִּלְבָד. וְאָז, כְּשֶׁנֶּחֶרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נַעֲשֶׂה עַצְבוּת לְפָנָיו בַּבָּתִּים הַחִיצוֹנִים בְּוַדַּאי, וְלֹא בַּפְּנִימִיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הֶן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה, דְּהַיְנוּ רַק בַּחִיצוֹנִיוּת. וַיִּקְרָא ה' צְבָאוֹת וְכוּ': הַיְנוּ רַק בַּזְּמָן שֶׁנֶּחֱרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, קָרָא לִבְכִי וּמִסְפֵּד, אֲבָל בִּזְמָן אַחֵר, אֵין שִׂמְחָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּבִזְמָן שֶׁרְשָׁעֵי הָעוֹלָם וְהַמַּכְעִיסִים אוֹתוֹ נֶאֱבָדִים מֵהָעוֹלָם, וְזֶ''שׁ וּבַאֲבוֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בָּעֵת שֶׁעוֹשֶׂה דִּין בְּרִשְׁעֵי הָעוֹלָם, שִׂמְחָה וְרִנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִם תֹּאמַר, אִם הוּא מִטֶּרֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם, לָמָּה עוֹשִׂים בָּהֶם דִּין. אֶלָּא הֵם גָּרְמוּ רָעָה לְעַצְמָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הָיָה עוֹשֶׂה בָּהֶם דִּין מִטֶּרֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לְיִשְׂרָאֵל לְהָרַע לָהֶם, מִשּׁוּם זֶה עָשָׂה בָּהֶם דִּין וְהֶאֱבִיד אוֹתָם מֵהָעוֹלָם לִפְנֵי זְמַנָּם. וְלָכֵן רַע לְפָנָיו לְהַאֲבִידָם לִפְנֵי זְמַנָּם. וּמִשּׁוּם זֶה הִטְבִּיעַ אֶת הַמִּצְרִים בַּיָּם, וְהֶאֱבִיד שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי יְהוֹשָׁפָט, וְכֵן כֻּלָּם. כִּי בִּשְׁבִיל שֶׁהֵרֵעוּ לְיִשְׂרָאֵל נֶאֱבְדוּ לִפְנֵי זְמַנָּם. אֲבָל כְּשֶׁנִּשְׁלָם הַזְּמָן שֶׁהִמְתִּין לָהֶם וְלֹא שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה, אָז שִׂמְחָה וְרִנָּה לְפָנָיו עַל שֶׁנֶּאֱבְדוּ מֵהָעוֹלָם, חוּץ מִבַּזְּמָן שֶׁנֶּחֱרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִשְׁלָם זְמַנָּם שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו, מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו, וּמֵהָעֵת הַהִיא וָאֵילָךְ, אֵין שִׂמְחָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה:

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ב: ג׳-ד׳

מוסר ספר חסידים קמ״ה

כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ הַכַּעַס רַע מְאֹד וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ עַד קְצֵה הָאַחֲרוֹן וִילַמֵּד כָּל אָדָם לְעַצְמוֹ כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁלֹּא יִכְעוֹס כְּלַל וַאֲפִלּוּ עַל דָּבָר שֶׁרָאוּי לִכְעוֹס עָלָיו וְאִם רוֹצֶה לְהַטִּיל אֵימָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ עַל הַצִבּוּר אִם הוּא פַּרְנַס יַרְאֶה בִּפְנֵיהֶם שֶׁהוּא כוֹעֵס וְתִהְיֶה דַעְתּוֹ מְיוּשֶׁבֶת עָלָיו בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ כְּאָדָם שֶׁהוּא מַרְאֶה פָּנִים שֶׁל כַּעַס וּבְלִבּוֹ אֵינוֹ כוֹעֵס כִּי הַכַּעַס מֵבִיא לִכְלַל טָעוּת. וְאָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַכּוֹעֵס אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ וּבַעֲלֵי כַּעַס חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים וְגַם מֵתִים קוֹדֶם זְמַנָּם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב ה) כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרֹג כַּעַס. לְפִיכָךְ נָאֶה מְאֹד לְהִתְרַחֵק מִן הַכַּעַס וּלְהַנְהִיג בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ אַף בְּדִבְרֵי הַמַּכְעִיסוֹ וְזוּ הִיא דֶרֶךְ הַטּוֹבָה:

פרשת מטות יום רביעי

תורה במדבר ל׳: י״ז-ל״א: ה׳

נביאים יהושע י״ג: ל׳-י״ד: ב׳

כתובים תהילים צ״ב: ד׳-ט׳

משנה משנה עבודה זרה א׳

גמרא עבודה זרה ב׳ א: ב׳-ה׳ א: ה׳

זוהר ספר הזהר, נח ט׳

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ב: ג׳-ד׳

מוסר ספר חסידים קמ״ה