חק לישראל - פרשת נשא יום רביעי

ברטנורההָיוּ בוֹדְקִין אוֹתָן. אַחַר שֶׁאִיְּמוּ עֲלֵיהֶן הָיוּ בוֹדְקִין אוֹתָן: בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת. כְּנֶגֶד שִׁבְעָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַמִּקְרָא בְּחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב (דברים יג), הֲרֵי כָאן שְׁלֹשָׁה. וְשָׁאַלְתָּ אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, שֶׁמִּמֶּנּוּ לָמַדְנוּ בְדִיקוֹת. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (שם יז) וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב, יֵשׁ כָּאן שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הֲרֵי לְךָ חֲמִשָּׁה, וּבְמָקוֹם אַחֵר אוֹמֵר (שם יט) וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב, שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הֲרֵי כָאן שִׁבְעָה:
בְּאֵיזוֹ שָׁנָה. שֶׁל שָׁבוּעַ:
בְּאֵיזֶה יוֹם. שֶׁל שַׁבָּת:
בְּאֵיזוֹ שָׁעָה. שֶׁל יוֹם. שֶׁכָּל שֶׁבַע חֲקִירוֹת הַלָּלוּ מְבִיאוֹת אוֹתָן לִידֵי הֲזָמָּה, וְשֶׁמָּא אֵין עֵדִים לַהֲזִמָּן לְכָל הַיּוֹם וְיֵשׁ עֵדִים לַהֲזִמָּן לְאוֹתָהּ שָׁעָה:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵין צָרִיךְ אֶלָּא שָׁלֹשׁ חֲקִירוֹת, בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזוֹ שָׁעָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, אֶלָּא אֲפִלּוּ אָמְרוּ הָעֵדִים אֶתְמוֹל הֲרָגוֹ, בּוֹדְקִין אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתָּן עֲלֵיהֶן וְיוֹדוּ אִם יֵשׁ פְּסוּל בְּעֵדוּתָן:
מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ. הֶהָרוּג. שֶׁמָּא נָכְרִי הוּא. וְזוֹ אֵינָהּ מִן הַחֲקִירוֹת שֶׁמְּבִיאוֹת לִידֵי הֲזָמָּה, אֶלָּא כִשְׁאָר בְּדִיקוֹת שֶׁאֵינָן אֶלָּא לַעֲשׂוֹת הָעֵדוּת מֻכְחֶשֶׁת, שֶׁמָּא לֹא יֹאמַר הָאֶחָד כְּדִבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְהוּא וְהֵן יִהְיוּ פְטוּרִים:
אֶת מִי עָבַד. לִפְעוֹר אוֹ לְמַרְקוּלִיס:
וּבַמֶּה עָבָד. בְּזִבּוּחַ אוֹ בְהִשְׁתַּחֲוָיָה:

עיקר תוספות יום טוב(א) הָיוּ בוֹדְקִין. לָאו בְּפַעַם אַחַת וְזֶה בִּפְנֵי זֶה:
(ב) חֲקִירוֹת. נָקַט חֲדָא מִתַּרְתֵּי דִקְרָא. אַף עַל גַּב דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק דִּלְעֵיל נָקַט תַּרְתֵּי, הָכָא סַגִּי לֵיהּ בַּחֲדָא. וְנָקַט חֲקִירָה אַף עַל גַּב דִּכְתִיב אַחַר דְּרִישָׁה, לְפִי שֶׁהַחֲקִירָה הוּא מוֹרֶה יוֹתֵר עַל הָעֲמִידָה עַל אֲמִתַּת הָעִנְיָן מִדְּרִישָׁה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר [אִיּוֹב כה] וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר:
(ג) בְּעִיר הַנִּדַּחַת:
(ד) דִּוְשָׁאַלְתָּ לֹא מַשְׁמַע חֲקִירָה אֶלָּא עַד דְּאִיכָּא הֵיטֵב בַּהֲדֵיהּ. אֲבָל וְדָרַשְׁתָּ בְּלֹא הֵיטֵב מַשְׁמַע דְּרִישָׁה מְעַלְּיָא. רַשִׁ"י:
(ה) בְּיָחִיד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה:
(ו) בְּעֵדִים זוֹמְמִין. וּמַסְּקִינַן בַּגְּמָרָא דְּכֻלְּהוּ יָלְפִינַן מֵהֲדָדֵי לִתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ בְּכָךְ וְכָךְ בַּחֹדֶשׁ, אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹאֲלִין לָהֶם בְּאֵיזֶה יוֹם בְּשַׁבָּת הָיָה, לְפִי שֶׁכָּל הַשֶּׁבַע הַלָּלוּ בָּאוֹת לַהֲבִיאָן לִידֵי הֲזָמָּה, וְאֵין מַעֲלִין עַל לִבָּן חֶשְׁבּוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ אִם הָיוּ אֵלּוּ עִמָּהֶן אוֹתוֹ יוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר, וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתָן בְּאֵיזֶה יוֹם וְהֵם אוֹמְרִים בְּיוֹם פְּלוֹנִי, נִזְכָּרִים עֵדֵי הֲזָמָּה לַהֲזִמָּם. רַשִׁ"י:
(ח) מָקוֹם. שֶׁזּוֹ הִיא הַמּוֹעֶלֶת לְהָבִיא אֶת כָּל הַחֲקִירוֹת לַהֲזָמָּה, דִּבְלָאו הָכִי לֹא מִתַּזְמֵי. רַשִׁ"י:
(ט) רַבִּי יוֹסֵי כוּ'. בַּגְּמָרָא מוּכָח דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא פָלֵיג אֶלָּא כְשֶׁמִּתּוֹךְ עֵדוּתָן נִכָּר שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמְּעִידִין עָלָיו בְּכַמָּה בַחֹדֶשׁ וּבְאֵיזֶה חֹדֶשׁ וְשָׁנָה וְשָׁבוּעַ, דְּאִי לָאו הָכִי אִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִמָּם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) הָעוֹבֵד כוּ'. אִם מְעִידִין בְּכָךְ, שׁוֹאֲלִין אֶת מִי עָבַד. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהבֶּן זַכַּאי. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. וְתַלְמִיד דָּן לִפְנֵי רַבּוֹ הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְכָךְ קוֹרְאוֹ בֶּן זַכַּאי:
בְּעֻקְצֵי תְאֵנִים. שֶׁהָיוּ מְעִידִים עָלָיו שֶׁהֲרָגוֹ תַחַת הַתְּאֵנָה. וּבָדַק בֶּן זַכַּאי, תְּאֵנָה זוֹ עֻקְצֶיהָ דַקִּים אוֹ גַסִּים. עֹקֶץ, זְנַב הַפְּרִי מְקוֹם חִבּוּרוֹ לָאִילָן:
אָמַר אֶחָד אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן בְּטֵלָה. דְּשׁוּב אִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִמָּן בְּאוֹתָהּ חֲקִירָה, וְכָל זְמַן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם תּוֹרַת הֲזָמָּה בְאֶחָד מִן הָעֵדִים, כָּל הָעֵדוּת בְּטֵלָה, וַאֲפִלּוּ הֵן מֵאָה, דְּאֵין הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִים עַד שֶׁיִּזּוֹמוּ כֻלָּן:
בְּדִיקוֹת. אֲפִלּוּ אָמְרוּ כֻלָּן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, מִצְוַת הֲזָמָּה רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם, דְּאֵין הֲזָמָּה תְלוּיָה אֶלָּא בַחֲקִירָה לוֹמַר עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּמָקוֹם אַחֵר:
עֵדוּתָן בְּטֵלָה. כָּל עֵדוּתָן בְּטֵלָה. [שֶׁבַּגְּמָרָא], הוּא וְהֵן פְּטוּרִים:

עיקר תוספות יום טוב(יא) בִּפְנֵי הִלֵּל רַבּוֹ. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כָּתַב אוֹתוֹ בִּשְׁעַת חִבּוּרוֹ כְּמוֹ שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
(יב) דְּרַחֲמָנָא אָמַר [דְּבָרִים יט] וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד וְגוֹ'‏ וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת וְגוֹ', עֵדוּת שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּם בָּהּ תּוֹרַת הֲזָמָּה הָוֵי עֵדוּת, וְאִי לֹא לֹא. רַשִׁ"י:
(יג) וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם. וּבַגְּמָרָא, מַאי אֲפִלּוּ, פְּשִׁיטָא דְּכֵיוָן דְּאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ הַשֵּׁנִי לֹא מַעֲלֶה בִידִיעָתוֹ. וּמַסִּיק דְּהָכִי קָאָמַר, אֲפִלּוּ בַחֲקִירוֹת שְׁנַיִם אוֹמְרִים יָדַעְנוּ וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, פֵּרוּשׁ אִם יֵשׁ שְׁלשָׁה עֵדִים. וְעַד שֶׁיִּזּוֹמוּ כֻלָּן יֵשׁ לְפָרֵשׁ דְּהַיְנוּ כְּשֶׁכִּוְּנוּ עֵדוּתָן. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) שֶׁמַּכְחִישִׁין. בֵּין שֶׁהֵם שְׁנַיִם, אוֹ שְׁלשָׁה וְהַשְּׁלִישִׁי מַכְחִישׁ. דְּהַכְחָשָׁה עֲדִיפָא מֵאֵינִי יוֹדֵעַ. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם:

עיקר תוספות יום טוב(טו) אֶחָד אוֹמֵר כוּ'. בָּרְבִיעִי בְשַׁבָּת בִּשְׁנַיִם לַחֹדֶשׁ, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בָּרְבִיעִי בְשַׁבָּת בִּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ:
(טז) בְּעִבּוּרוֹ כוּ'. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר זֶה יָדַע בְּחֶסְרוֹנוֹ דְּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר חָסֵר הָיָה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) בְּטֵלָה. דְּבִתְרֵי עִבּוּרֵי לֹא טָעוּ אֱנָשֵׁי. גְּמָרָא. וַהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר אֶחָד אוֹמֵר בְּב'‏ וְאֶחָד בְּד', אֶלָּא דְמַתְחִיל בְּמַאי דְּסִיֵּם:
(יח) קַיֶּמֶת. דְּאָדָם טוֹעֶה שְׁתֵּי שָׁעוֹת חָסֵר מַשֶּׁהוּ, דְּכִי נַמִּי אָמַרְתְּ זֶה שֶׁאָמַר שְׁתַּיִם בִּתְחִלַּת שְׁתַּיִם וְזֶה שֶׁאָמַר שָׁלֹשׁ בְּסוֹף שָׁלֹשׁ כָּל רְגָעִים שֶׁבֵּינְתַיִם שֶׁאֵרַע הַמַּעֲשֶׂה בָהֶן יֵשׁ לְאֵלּוּ לִטְעוֹת וְלוֹמַר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) בְּטֵלָה. וְאִם תֹּאמַר וְנִשְׁאָלֵם דִּלְמָא הַאי דְּקָאָמַר שָׁלֹשׁ סוֹף שָׁלֹשׁ, (אִי נַמִּי) הַאי דְּקָאָמַר חָמֵשׁ תְּחִלַּת חָמֵשׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּלְבַטֵּל עֵדוּת בָּדְקִינַן לְהוּ מִשּׁוּם דִּכְתִיב וְהִצִּילוּ הָעֵדָה, וְלֹא לְקַיֵּם עֵדוּתָן. תּוֹסָפוֹת:
(כ) שֶׁבְּחָמֵשׁ כוּ'. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת דִּבְמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק קַמָּא דִפְסָחִים גָּזַר רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם יוֹם הַמְעֻנָּן דְּטָעֵי עַל הַשְּׁבִיעִית לוֹמַר חֲמִישִׁית וּפָסַק הָרַ"ב כֵּן הֲלָכָה. דְּהָתָם לְחֻמְרָא וְהָכָא לְחֻמְרָא, דְּלֹא גָזְרִינַן וְלֹא קָטְלִינַן מִסְּפֵקָא:

ברטנורהפּוֹתְחִין בִּזְכוּת. אִם לֹא עָבַרְתָּ אַל תִּירָא:
אָמַר אַחַד מִן הָעֵדִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת. אֲפִלּוּ זְכוּת, וְכָל שֶׁכֵּן חוֹבָה. מְשַׁתְּקִים אוֹתוֹ, דִּכְתִיב (במדבר לה) וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה, בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה:
אָמַר אַחַד מִן הַתַּלְמִידִים. הַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי הַדַּיָּנִים. יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה:
מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. דִּכְתִיב (שם) וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת, לָמוּת הוּא דְאֵינוֹ עוֹנֶה, הָא לִזְכוּת עוֹנֶה:
אֵינוֹ יוֹרֵד מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם. וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. אֲבָל יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, אֵינוֹ יוֹרֵד מִשָּׁם לְעוֹלָם:

עיקר תוספות יום טוב(כא) וְאַף עַל גַּב דִּקְרָא מְסַיֵּם לָמוּת כוּ', מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דִּבְעֵד לֵיכָּא לְמֵימַר הָכִי מִשּׁוּם דְּמֵחֲזֵי כְּנוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁמִּתְחָרֵט בּוֹ וְדוֹאֵג שֶׁמָּא יִגָּמֵר הַדִּין לְחוֹבָה וְיָבִיא זֶה עֵדִים לַהֲזִמָּן. וּמִהְדַּר לֹא מָצֵי הָדְרֵי בְהוּ לְאַחַר כְּדֵי דִבּוּר, דְּכֵיוָן שֶׁהִגִּיד כוּ':
(כב) גְּמָרָא. כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא עֲלִיָּתוֹ יְרִידָה לוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאִם יוֹרִידוּהוּ הַיּוֹם לְעֵין כֹּל בּוּשָׁה הוּא לוֹ:
(כג) גְּמָרָא. וְנִרְאֶה וַדַּאי דְּאֵינוֹ נִמְנֶה עִמָּהֶן, שֶׁאִם כֵּן יִהְיֶה בֵית דִּין זוּגוֹת. אֶלָּא זוֹכֶה לִהְיוֹת בְּמוֹשָׁב בֵּית דִּין וְעַל הַסַּפְסָל כְּמוֹתָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ה. אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ. וְאִם לָאו, מַעֲבִירִין דִּינוֹ לְמָחָר. הָיוּ מִזְדַּוְּגִין זוּגוֹת זוּגוֹת, וּמְמַעֲטִין בְּמַאֲכָל, וְלֹא הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן כָּל הַיּוֹם, וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין כָּל הַלַּיְלָה, וְלַמָּחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין לְבֵית דִּין. הַמְזַכֶּה אוֹמֵר אֲנִי מְזַכֶּה וּמְזַכֶּה אֲנִי בִמְקוֹמִי, וְהַמְחַיֵּב אוֹמֵר אֲנִי מְחַיֵּב וּמְחַיֵּב אֲנִי בִמְקוֹמִי. הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה. טָעוּ בְדָּבָר, שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין מַזְכִּירִין אוֹתָן. אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ. וְאִם לָאו, עוֹמְדִים לְמִנְיָן. שְׁנֵים עָשָׂר מְזַכִּין וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּבִין, זַכַּאי. שְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּבִין וְאַחַד עָשָׂר מְזַכִּין, וַאֲפִלּוּ אַחַד עָשָׂר מְזַכִּין וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, וַאֲפִלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִין. עַד כַּמָּה מוֹסִיפִין, שְׁנַיִם שְׁנַיִם עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד. שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְזַכִּין וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְחַיְּבִין, זַכַּאי. שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְחַיְּבִין וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְזַכִּין, דָּנִין אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶחָד מִן הַמְחַיְּבִין דִּבְרֵי הַמְזַכִּין:

ברטנורהמַעֲבִירִין אוֹתוֹ לְמָחָר. מַעֲבִירִין אֶת הַדִּין עַד לְמָחָר, מִשּׁוּם הֲלָנַת הַדִּין:
וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים מְזַכִּין אוֹ מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יוֹסִיפוּ דַיָּנִים. דְּהַאי דְּאָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמִי, וְאֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת לֹא לִזְכוּת וְלֹא לְחוֹבָה בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים:
שְׁנַיִם שְׁנַיִם. אִם נִתְחַלְּקוּ הַשְּׁנַיִם שֶׁהוֹסִיפוּ זֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן, דְּאַכַּתִּי לֵיכָּא הַטָּיָה לֹא לְטוֹבָה עַל פִּי אֶחָד וְלֹא לְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם, צָרִיךְ לְהוֹסִיף עוֹד שְׁנַיִם. וְכֵן עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד:
עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶחָד מִן הַמְחַיְּבִים דִּבְרֵי הַמְזַכִּין. דְּאִיכָּא הַטָּיָה לְטוֹבָה עַל פִּי אֶחָד. וְהוּא הַדִּין אִם יִרְאֶה אֶחָד מִן הַמְזַכִּים דִּבְרֵי הַמְחַיְּבִים, דְּבִשְׁעַת גְּמַר דִּין קַיְמָא לָן דְּאַף הַמְלַמֵּד זְכוּת יָכוֹל לְלַמֵּד חוֹבָה. וְהַאי דְּלֹא תָנֵי אוֹ עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶחָד מִן הַמְזַכִּין דִּבְרֵי הַמְחַיְּבִין, דְּתַנָּא אַזְּכוּת קָמְהַדַּר:

עיקר תוספות יום טוב(כד) מִזְדַּוְּגִים. בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְאַחַר שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ (הֵן) לָדוּן מִמְּקוֹם הַיְשִׁיבָה, מִזְדַּוְּגִים בְּבָתֵּיהֶן אוֹ בַשּׁוּק וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר. רַשִׁ"י:
(כה) הַלַּיְלָה. אִישׁ אִישׁ לְעַצְמוֹ. רַשִׁ"י. אוֹ עִם זוּג שֶׁלּוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
(כו) הַמְזַכֶּה. אֶתְמוֹל, אוֹמֵר אֲנִי הוּא הַמְזַכֶּה אֶתְמוֹל וַעֲדַיִן מְזַכֶּה אֲנִי, עַל כָּרְחוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וְהַמְחַיֵּב אוֹמֵר אִם לֹא מָצָא הַלַּיְלָה זְכוּת, אֲנִי הַמְחַיֵּב וּמְחַיֵּב אֲנִי בִמְקוֹמִי. רַשִׁ"י:
(כז) אֵינוֹ יָכוֹל כוּ'. בַּהַשְׁכָּמָה שֶׁנּוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר. אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין יָכוֹל לַחֲזֹר:
(כח) טָעוּ כוּ'. וְלֹא יָדוּעַ מִי הֵם שֶׁחִיְּבוּ אוֹ זִכּוּ מִטַּעַם אֶחָד, שֶׁאֵין נֶחֱשָׁבִין אֶלָּא כְאֶחָד. הָרַמְבַּ"ם:
(כט) וְהָא דְמַשְׁמַע דְּמַתְנִיתִין רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לָן בְּהָא כִּדְקָתָנֵי וַאֲפִלּוּ כוּ'‏ וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ. יֵשׁ לוֹמַר דִּלְפִי שֶׁאַף אִם אָמַר חַיָּב לֹא מְחַיְּבִין כֵּיוָן שֶׁאֵין הָרֹב הָיָה אֶלָּא בְאֶחָד, וְאִם כֵּן נַחְשְׁבֵהוּ כְּאִלּוּ הָיָה מִן הַמְזַכִּין שֶׁמַּטִּין לִזְכוּת עַל פִּי אֶחָד, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא:
(ל) דַּהֲווּ לְהוּ שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה מְחַיְּבִים. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לא) עַד שֶׁיִּרְאֶה כוּ'. לֹא רָאוּ מַאי, פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. וּפָרֵיךְ וְלִפְטְרֵיהּ מֵעִקָּרָא מִשֶּׁהוֹסִיפוּ עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד וְנֶחְלְקוּ, לָמָּה מְאַחֲרִין הַדָּבָר לָדוּן אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, מִי אִית לָן לְאַהְדּוֹרֵי בָתַר חוֹבָה. וּמְשָׁנֵי כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִבֵּית דִּין מְעֻרְבָּבִין. גְּנַאי לְבֵית דִּין שֶׁיֵּצְאוּ בְמַחֲלֹקֶת וְאֵין יוֹדְעִין לִגְמֹר אֶת הַדִּין. גְּמָרָא וְרַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא סנהדרין מ״א ב: י״ב-מ״ב א: ה׳

אָמַר רִבִּי אַחָא בַר חֲנִינָא אָמַר רַב אָסֵי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן עַד כַּמָּה מְבָרְכִין עַל הַחֹדֶשׁ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא פְּגִימָתָהּ. וְכַמָּה אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַב יְהוּדָה עַד שִׁבְעָה. נְהַרְדֶעֵי אֲמָרֵי עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר. וְתַרְוַיְיהוּ כְּרִבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לְהוּ הָא לְמֵיהֲוֵי כִּי יְתִירָא הָא לְמֵיהְוֵי כִּי נַפְיָא. אָמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא וְלִיבְרִיךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. אָמַר לֵיהּ אַטוּ כִּי חָסֵר מִי מְבָרְכִינָן דַּיַּין הָאֱמֶת דְּלִבְרִיךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וְלִיבָרְכִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ כֵּיוָן דְּהַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ לָא מְבָרְכִינָן. וְאָמַר רַב אַחָא בַר חֲנִינָא אָמַר רַב אָסֵי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הַמְבָרֵךְ עַל הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ כְּאִלּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה כְּתִיב הָכָא (שמות י''ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה וּכְתִיב הָתָם (שם ט''ו) זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. תָּנָא דְבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אִלְמָלֵא לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ דַּיָּין. אָמַר אַבַּיֵּי הִלְכָּךְ נִימְרִינְהוּ מֶעוֹמֶד. מְרֵימֹר וּמֹר זוּטְרָא מְכַתְּפֵי אַהֲדָדֵי וּמְבָרְכֵי. אָמַר לֵיהּ רַב אַחָא לְרַב אָשֵׁי בְּמַעֲרָבָא מְבָרְכֵי בָּרוּךְ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. אָמַר לֵיהּ הָאי נַשֵּׁי דִידַן נָמֵי מְבָרְכֵי אֶלָא כִּדְרַב יְהוּדָה דְאָמַר רַב יְהוּדָה בָּרוּךְ אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם חוֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם פּוֹעֲלֵי אֱמֶת שֶׁפְּעוּלָתָם אֱמֶת וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים:

רש״יעד כמה - יכנסו בתוך החדש דאם יש ביניהם יום אחד נימא דטעו בעיבור החדש:
עד רובו של חדש - אבל מכאן ואילך כגון אחד אומר בעשרים ואחד אומר בעשרים ואחד לא תלינן בעיבור החדש דכבר שמע בימים הללו שהיה חדש מעובר:
עד כמה מברכין - אם לא בירך היום יברך למחר:
על החדש - על הלבנה בהתחדשה:
עד שתתמלא פגימתה - אבל בתר הכי לא שייך למימר מחדש חדשים שהרי כבר נושנת היא:
דיין - אילו לא זכו למצוה אחרת אלא לזו שמקבלין פני שכינה פעם אחת בחדש כדאמרן בג"ש:
אמר אביי - הואיל ומקבל פני שכינה הוא מעומד בעי לברוכי מפני כבוד שכינה שהוא מקבל:
תפקידם - מצוה שצויתם להתנהג בהילוך תקופותיהם:
ששים ושמחים - כדכתיב (תהלים יט) ישיש כגבור:
פועלי אמת - הן שאינם משנים את סדרם:
וללבנה אמר - הקב"ה שתתחדש בכל חדש:
עטרת תפארת - היא זו לעמוסי בטן סימן הוא להם שאף הם שמונים להם עתידים להתחדש בגלותן כמותה ולפאר יוצרם:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג שנינו במשנה שאם היה עד אחד אומר שהיה הדבר בשני בחודש, והאחד אומר בשלישי בו — עדותן קיימת, שמא לא ידע אחד מהם בעיבורו של החודש הקודם, וממילא לא ידע גם מתי חל ראש חודש זה. ושואלים: עד כמה ימים בחודש אפשר לומר שאחד העדים אינו יודע מתי היה ראש החודש? אמר ר' אחא בר חנינא אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: עד רובו של חודש, וכשעבר רובו של החודש אין לומר שהעד אינו יודע בימי החודש.
ד כיון שהוזכרו דברי ר' אחא בר חנינא, מביאים דבר אחר בשם מסורת זו, אמר ר' אחא בר חנינא אמר רב אסי אמר ר' יוחנן: עד כמה מברכין על החדש את הברכה על חידוש הלבנה — עד שתתמלא פגימתה של הלבנה, כאשר אינה נראית עוד פגומה כקשת קטנה. וכמה הוא זמן זה? אמר ר' יעקב בר אידי אמר רב יהודה: עד שבעה ימים בחודש. נהרדעי אמרי [חכמי נהרדעא אומרים] עד ששה עשר יום בו.
ואמר ר' אחא בר חנינא אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: כל המברך על החדש בזמנו — כאילו מקבל פני שכינה. ורמז לדבר — כתיב הכא [נאמר כאן] בענין קידוש חדשים "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב, ב), וכתיב התם [ונאמר שם]: "זה אלי ואנוהו" (שמות טו, ב), שהוא כתוב המדבר בגילוי השכינה בשעת קריעת ים סוף. תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל: אילמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש פעם אחת דיים, כיון שיש בברכת הלבנה כעין הקבלת פני שכינה. אמר אביי: הלכך נימרינהו [על כן נאמר אותה, את הברכה] מעומד מפני השכינה.
אלא הנוסח השלם הוא כדברי רב יהודה. שאמר רב יהודה, מברך: "ברוך... אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם (צבא השמים), חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ששים ושמחים גרמי השמים לעשות רצון קונם, והם פועלי אמת שפעולתן אמת, שהרי ממלאים תפקידם ואינם משנים ממנהגם, וללבנה אמר שתתחדש, והיא עטרת תפארת (סימן ורמז תפארה) לעמוסי בטן הם ישראל הקרויים העמוסים על ידי ה', שהן עתידין להתחדש כמותה, שלמרות שהם לעתים יורדים, יגיעו לדרגה גבוהה ויגיעו לפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו, ברוך אתה ה' מחדש חדשים".

זוהר ספר הזהר, נשא ה׳: ס׳-פ״ט

רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח (תהלים קכ''ב) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה וְגוֹמֵר. מַה גֶפֶן לָא מְקַבְּלַת עָלָהּ אֶלָּא מִדִּידָהּ כַּךְ אִתְּתָא דְיִשְׂרָאֵל קַיְימָא בְּהָא גוֹוָנָא דְלָא מְקַבְּלָא עָלָהּ אֶלָּא הַהוּא בַר זוּגָּהּ כְּשַׁפְנִינָא (נ''א כְתוֹרָא) דָא דְלָא מְקַבְּלָא אֶלָּא הַהוּא בַר זוּגָהּ. וְעַל דָּא כְגֶפֶן פּוֹרִיָה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ. מָהוּ פּוֹרִיָּה כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים כ''ט) פּוֹרֶה רֹאשׁ פּוֹרִיָּה פּוֹרַחַת דַּאֲפִיקַת עֲנָפִים לְכָל סִטְרָא. וְאָן בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ וְלָאו לְבַר בְּשׁוּקָא בְּגִין דְּלָא תֵיתֵי לְשַׁקְּרָא בִּבְרִית עִלָּאָה וּשְׁלֹמֹה אָמַר (משלי ב') הַעוֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה מָאן בְּרִית אֱלֹהֶיהָ הַהוּא אַתַר דְּאִקְרֵי בְרִית וְהִיא אִתְקַשְּׁרָא בֵיהּ בְּגִין כַּךְ בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה תּוּנְבָא לֵיתֵי עַל הַהוּא בַר נָשׁ דְשָׁבַק לְאִנְתְּתֵיהּ. דְּיִתְחֲזֵי מִשַׂעְרָא דְרֵישָׁא לְבַר. וְדָא הוּא חָד מֵאִינוּן צְנִיעוּתָא דְבֵיתָא. וְאִתְּתָא דַאֲפִיקַת מִשַׁעְרָא דְרֵישָׁא לְבַר לְאִתַּתְקְנָא בֵיהּ גָּרִים מִסְכְּנוּתָא לְבֵיתָא וְגָרִים לִבְנָהָא דְלָא יִתְחַשְּׁבוּן בְּדָרָא וְגָרִים מִלָּה אַחֲרָא דְשַׁרְיָא בְּבֵיתָא מָאן גָרִים דָּא הַהוּא שַׂעְרָא דְאִתְחֲזֵי מֵרֵישָׁהּ לְבָר. וּמַה בְבֵיתָא הָאי כָּל שֶׁכֵּן בְּשׁוּקָא וְכָל שֶׁכֵּן חֲצִיפוּתָא אַחֲרָא וּבְגִין כַּךְ אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרכְּתֵי בֵיתֶךָ אָמַר רִבִּי יְהוּדָא שַׂעְרָא דְרֵישָׁא דְאִתְּתָא דְאִתְגַּלְיָיא גָרִים שַׂעְרָא אַחֲרָא לְאִתְגַּלְיָיא וּלְאִפַּגְמָא לָהּ בְּגִין כַּךְ בַּעְיָא אִתְּתָא דַאֲפִילוּ טְסִירֵי דְבֵיתָא לָא יֶחֱמוּן שַׂעְרָא חַד מֵרֵישָׁהּ כָּל שֶׁכֵּן לְבָר. תָּא חֲזֵי כְמָה בִדְכוּרָא שַׂעְרָא הוּא חוּמְרָא דְכֹלָא הָכִי נָמֵי לְנוּקְבָא. פּוּק חֲמֵי כַמָּה פְּגִימוּ גָרִים הַהוּא שַׂעְרָא דְאִתְּתָא. גָרִים לְעֵילָא גָרִים לְתַתָּא גָרִים לְבַעְלָהּ דְּאִתְלַטְיָיא גָרִים מִסְכְּנוּתָא גָרִים מִלָּה אַחֲרָא בְּבֵיתָא גָרִים דְּיִסְתְּלִיק חֲשִׁיבוּתָא מִבְּנָהָא. רַחֲמָנָא לִישֵׁיזְבָן מֵחֲצִיפוּ דִילְהוֹן. וְעַל דָּא בַעְיָא אִתְּתָא לְאִתְכַּסְיָיא בִזִיווֹהִי דְבֵיתָא וְאִי עַבְדַת כֵּן מַה כְתִיב (תהלים קכ''א) בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים. מַהוּ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים. מַה זַיִת דָּא בֵּין בְּסִתְוָא בֵּין בְּקַיְיטָא לָא אִתְאֲבִידוּ טַרְפּוֹי וְתָדִיר אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ חֲשִׁיבוּת יַתִּיר עַל שְׁאַר אִילָנִין. כַּךְ בְּנָהָא יִסְתַּלְּקוּן בַּחֲשִׁיבוּ עַל שְׁאַר בְּנֵי עַלְמָא וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְבַעְלָהּ מִתְבָּרֵךְ בְּכֹלָא בְּבִרְכָאן דִּלְעֵילָא בְּבִרָכָאן דִלְתַתָּא בְעוּתְרָא בִּבְנִין בִּבְנֵי בְנִין. הָדָא הוּא דִכְתִיב (שם) הִנֵּה כִּי כֵן יְבוֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ. וּכְתִיב יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל (יִשְׂרָאֵל סָבָא קַדִּישָׁא):

תרגום הזוהררַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (תהלים קכ''ח) אֶשְׁתְּךְ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה וְגוֹ'. מַה גֶּפֶן אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת עָלֶיהָ מִמִּין אַחֵר אֶלָּא מֵהַמִּין שֶׁלָּהּ. כָּךְ אִשָּׁה בְּיִשְׂרָאֵל עוֹמֶדֶת בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת עָלֶיהָ אֶלָּא בֶּן זוּגָהּ, כַּיּוֹנָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אֶלָּא בֶּן זוּגָהּ. וְעַל כֵּן, כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵּיתֶךְ. מַהוּ פּוֹרִיָּה. הוּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ''ט) פּוֹרֶה רֹאשׁ. פּוֹרִיָּה, הַיְנוּ שֶׁפּוֹרַחַת וּמוֹצִיאָה עֲנָפִים לְכָל צַד. וְאֵיפֹה הוּא, בְּיַרְכְּתֵי בֵּיתֶךְ, וְלֹא בַּחוּץ בַּשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁלֹא תָּבוֹא לְשַׁקֵּר בִּבְרִית עֶלְיוֹן. וּשְׁלֹמֹה אָמַר (משלי ב') הֲעוֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹקֶיהָ שָׁכְחָה. מַהוּ בְּרִית אֱלֹקֶיהָ. הַיְנוּ הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁנִּקְרָא בְּרִית, שֶׁהוּא יְסוֹד, וְהִיא נִתְקַשְּׁרָה בּוֹ. מִשּׁוּם זֶה כָּתוּב, בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךְ. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, חֲלְחָלָה תָּבוֹא עַל אוֹתוֹ אָדָם, הַמַּנִּיחַ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁתַּרְאֶה מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשָׁה לַחוּץ, וְזֶה הוּא אֶחָד מֵאֵלּוּ עִנְיְנֵי הַצְנִיעוּת שֶׁבַּבַּיִת. וְאִשָּׁה הַמּוֹצִיאָה מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשָׁה לַחוּץ לְהִתְיַפּוֹת בּוֹ, גּוֹרֶמֶת עֲנִיּוּת לַבַּיִת. וְגוֹרֶמֶת שֶׁבָּנֶיהָ לֹא יִהְיוּ חֲשׁוּבִים בַּדּוֹר. וְגוֹרֶמֶת דָּבָר אַחֵר שֶׁיִּשְׁרֶה בַּבַּיִת, דְּהַיְנוּ צָרַעַת. מִי גָּרַם לְכָל זֶה, הַיְנוּ הַשֵּׂעָר הַהוּא שֶׁנִּרְאֶה מֵרֹאשָׁה לַחוּץ. וּמַה בַּבַּיִת כָּךְ, כָּל שֶׁכֵּן בַּשּׁוּק, וְכָל שֶׁכֵּן חֲצִיפוּת אַחֶרֶת אִם תֵּרָאֶה מִמֶּנָּהּ. וּמִשּׁוּם זֶה כָּתוּב, אֶשְׁתְּךְ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵּיתֶךְ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁה שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁנִּגְלוּ גּוֹרְמִים לְשֵׂעָר אַחֵר לְהִתְגַלּוֹת, דְּהַיְנוּ כֹּחוֹת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הַנֶּאֱחָזִים בַּשַּׂעֲרוֹת, וְלִפְגוֹם אוֹתָהּ. מִשּׁוּם זֶה צְרִיכָה הָאִשָּׁה שֶׁאֲפִלּוּ קוֹרוֹת בֵּיתָהּ לֹא יִרְאוּ שֵׂעָר אֶחָד מֵרֹאשָׁה, כָּל שֶׁכֵּן בַּחוּץ. בֹּא וּרְאֵה, כְּמוֹ בְּזָכָר, נִמְצָאוֹת הַשַּׂעֲרוֹת קָשׁוֹת מִכֹּל, שֶׁהֵם דִּינִים, כֵּן הוּא בִּנְקֵבָה. צֵא וּרְאֵה כַּמָּה פְּגָמִים גּוֹרְמוֹת הַשַּׂעֲרוֹת שֶׁל הָאִשָּׁה. גּוֹרְמוֹת לְמַעְלָה, גּוֹרְמוֹת לְמַטָּה. גּוֹרְמוֹת לְבַעֲלָה שֶׁיִּתְקַלֵּל, גּוֹרְמוֹת עֲנִיּוּת גּוֹרְמוֹת דָּבָר אַחֵר בַּבַּיִת, דְּהַיְנוּ צָרַעַת, גּוֹרְמוֹת לְסִלּוּק הַחֲשִׁיבוּת מִבָּנֶיהָ. הָרַחֲמָן יַצִילֵנוּ מֵהַחוּצְפָּה שֶׁלָּהֶן. וְעַל כֵּן צְרִיכָה הָאִשָּׁה לְהִתְכַּסוֹת בְּזָוִיּוֹת הַבַּיִת. וְאִם עוֹשָׂה כֵּן, מַה כָּתוּב (תהלים קכ''ח) בָּנֶיךְ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים. מַהוּ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים. הַיְנוּ, מַה זַּיִת זֶה בֵּין בַּחוֹרֶף וּבֵין בַּקַּיִץ אֵינוֹ מְאַבֵּד עָלָיו, וְתָמִיד נִמְצֵאת בּוֹ חֲשִׁיבוּת יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָאִילָנוֹת, כָּךְ בָּנֶיהָ יִתְעֲלוּ בַּחֲשִׁיבוּת עַל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבַּעֲלָהּ מִתְבָּרֵךְ בַּכֹּל, בִּבְרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וּבִבְרָכוֹת שֶׁלְּמַטָּה, בְּעֹשֶר, בְּבָנִים וּבִבְנֵי בָּנִים. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שם) הִנֵּה כִי כֵן יְבוֹרָךְ גָּבֶר יְרֵא ה'. וְכָתוּב (שם) יְבָרֶכְךְ ה' מִצִיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כָּל יְמֵי חַיֶּיךְ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךְ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ז׳: י״ב-י״ג

א. שִׁבְּחוּ חֲכָמִים לְמִי שֶׁקּוֹרֵא זְמִירוֹת מִסֵּפֶר תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִתְּהִלָּה לְדָוִד עַד סוֹף הַסֵּפֶר. וּכְבַר נָהֲגוּ לִקְרוֹת פְּסוּקִים לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם וְתִקְּנוּ בְרָכָה לִפְנֵי הַזְּמִירוֹת וְהִיא בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וּבְרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם וְהִיא יִשְׁתַּבַּח. וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל קְרִיאַת שְׁמַע וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע:

ב. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנַּהֲגוּ בָּהֶן לִקְרוֹא בְּכָל יוֹם אַחַר שֶׁמְּבָרְכִין יִשְׁתַּבַּח שִׁירַת הַיָּם וְאַחַר כַּךְ מְבָרְכִין עַל שְׁמַע. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין שִׁירַת הַאֲזִינוּ וְיֵשׁ יְחִידִים שֶׁקוֹרִין שְׁתֵּי הַשִּׁירוֹת הַכֹּל לְפִי הַמִּנְהָג:

מוסר ספר חסידים ס״ב

אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד. (תהלים קיב) דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ אַשְׁרֵי הָעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה כְּשֶׁהוּא אִישׁ כְּלוֹמַר שֶׁהוּא בְּבַחְרוּתוֹ וּבְעוּזוֹ שֶׁיִצְרוֹ תוֹקְפוֹ וְהוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו. בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד וְלֹא בִשְׂכַר מִצְוֹתָיו וְהַיְּינוּ דִתְנַן אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרַס וְשָׂכָר. לְעוֹלָם יַחְשׁוֹב אָדָם כְּאִלּוּ קִּבֵּל שְׂכָרוֹ וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כַּדְּבָרִים אֵלּוּ מִי יִתֵּן שֶׁבְּכָל הַיָּמִים אוּכַל לְתַקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת אֲשֶׁר הֶעֱוֵיתִי וְכָל מַה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מִן הַדִין אֵין לִי תַשְׁלוּם שָׂכָר בְּזֶה כִּי כָל מַעֲשַׂי אֵינָם תּוֹעֶלֶת וְתַקָּנָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי וְהַלְוָאי יוֹעִיל לִי שֶׁלֹּא אֶעֱמוֹד בַּדִין וְגַם אִם הָיָה צַדִיק גָמוּר וּמִיָמָיו לֹא עָשָׂה רַע אֵין לוֹ מִן הַדִּין שׁוּם שָׂכָר כִּי לוּ יִחְיֶה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמָיִם לֹא יוּכַל לְשַׁלֵּם גְּמוּל אַחַת מֵהַקְּטַנוֹת שֶׁבַּקְטָנוֹת מִן הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ:

פרשת נשא יום רביעי

תורה במדבר ד׳: ל״ו-מ״א

נביאים שופטים י״ג: י״ז-כ״ב

כתובים משלי ל״א: ט״ז-כ״א

משנה משנה סנהדרין ה׳

גמרא סנהדרין מ״א ב: י״ב-מ״ב א: ה׳

זוהר ספר הזהר, נשא ה׳: ס׳-פ״ט

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ז׳: י״ב-י״ג

מוסר ספר חסידים ס״ב