פרשת שופטים יום רביעי

שופטים · רביעי

תורה דברים י״ז: י״א-ט״ז

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:
יז (יא) עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃
עַל מֵימַר אוֹרַיְתָא דִּי יַלְּפֻנָּךְ וְעַל דִּינָא דִּי יֵימְרוּן לָךְ תַּעְבֵּד לָא תִסְטֵי מִן פִּתְגָּמָא דִּי יְחַוּוּן לָךְ יַמִּינָא וּשְׂמָאלָא:
רש״ייָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל. אֲפִלּוּ אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין יָמִין וְעַל שְׂמֹאל שְׂמֹאל (ספרי):
(יב) וְהָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה בְזָד֗וֹן לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤עַ אֶל־הַכֹּהֵן֙ הָעֹמֵ֞ד לְשָׁ֤רֶת שָׁם֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ א֖וֹ אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט וּמֵת֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
וּגְבַר דִּי יַעְבֵּד בִּרְשַׁע בְּדִיל דְּלָא לְקַבָּלָא מִן כַּהֲנָא דְּקָאֵם לְשַׁמָּשָׁא תַמָּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אוֹ מִן דַּיָּנָא וְיִתְקְטֵל גַּבְרָא הַהוּא וּתְפַלֵּי עָבֵד דְּבִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל:
(יג) וְכׇל־הָעָ֖ם יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹ֥א יְזִיד֖וּן עֽוֹד׃ {ס}
וְכָל עַמָּא יִשְׁמְעוּן וְיִדְחֲלוּן וְלָא יַרְשִׁיעוּן עוֹד:
רש״יוְכׇל הָעָ֖ם יִשְׁמְע֣וּ. מִכָּאן שֶׁמַּמְתִּינִין לוֹ עַד הָרֶגֶל וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָּרֶגֶל (סנהדרין פ"ט):
(יד) כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
אֲרֵי תֵעוֹל לְאַרְעָא דַּיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ וְתֵירְתַהּ וְתֵיתֵב בַּהּ וְתֵימַר אֱמַנִּי עֲלַי מַלְכָּא כְּכָל עַמְמַיָּא דִי בְסַחֲרָנָי:
(טו) שׂ֣וֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ נׇכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא׃
מַנָּאָה תְמַנֵּי עֲלָךְ מַלְכָּא דִּי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּיהּ מִגּוֹ אַחָיךְ תְּמַנֵּי עֲלָךְ מַלְכָּא לֵית לָךְ רְשׁוּ לְמַנָּאָה עֲלָךְ גְּבַר נוּכְרַי דִּי לָא אֲחוּךְ הוּא:
(טז) רַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֽוֹד׃
לְחוֹד לָא יַסְגֵּי לֵיהּ סוּסָוָן וְלָא יָתֵב יָת עַמָּא לְמִצְרַיִם בְּדִיל לְאַסְגָּאָה לֵיהּ סוּסָוָן וַיְיָ אֲמַר לְכוֹן לָא תוֹסְפוּן לְמִתּוּב בְּאֹרַח הָדָא עוֹד:
רש״ילֹא יַרְבֶּה לּ֣וֹ סוּסִים֒. אֶלָּא כְּדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ, שֶׁלֹּא ישיב את העם מצרימה, שֶׁהַסּוּסִים בָּאִים מִשָּׁם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁלֹמֹה (מלכים א י') וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה (סנהדרין כ"א):

נביאים ישעיהו נ״ב: ד׳-ט׳

נב (ד) כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה מִצְרַ֛יִם יָֽרַד־עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֽוֹ׃
אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים לְמִצְרַיִם נְחַת עַמִי בְקַדְמֵיתָא לְאִתּוֹתָבָא תַמָן וְאַתּוּרָאָה בִּלְמָא אַנְסֵיהּ:
רש״ימִצְרַ֛יִם יָֽרַד עַמִּ֥י וגו׳. הֵם הַמִּצְרִיִּים הָיוּ לָהֶם קְצָת חוֹב עֲלֵיהֶם, שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם אַכְסַנְיָא וְכִלְכְּלוּם, אֲבָל אַשּׁוּר בְּאֶפֶס וּבְחִנָּם עֲשָׁקוֹ:
(ה) וְעַתָּ֤ה מַה־לִּי־פֹה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם מֹשְׁלָ֤ו יְהֵילִ֙ילוּ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְתָמִ֥יד כׇּל־הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ׃
וּכְעַן עֲתִידְנָא לְמִפְרַק אֲמַר יְיָ אֲרֵי אִזְדַבַּן עַמִי מַגָן עַמְמַיָא דִשְׁלִיטוּ בְהוֹן מִשְׁתַּבְּחִין אֲמַר יְיָ וּתְדִירָא כָּל יוֹמָא עַל פּוּלְחָן שְׁמִי מַרְגְזִין:
רש״ימַה לִּי פֹה֙. לָמָּה אֲנִי שׁוֹהֵא וּמַשְׁהֵא בָּנַי כָּאן?
יְהֵילִ֙ילוּ֙. מִתְפָּאֲרִים לֵאמֹר: ״יָדֵינוּ רָמָה״ (דברים לב: כז):
מִנֹּאָֽץ. מִתְנָאֵץ, וַהֲרֵי זֶה דֻּגְמַת ״וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו״ (במדבר ז: פט):
(ו) לָכֵ֛ן יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י לָכֵן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־אֲנִי־ה֥וּא הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי׃ {ס}
בְּכֵן יִתְרַבָּא בְעַמְמַיָא שְׁמִי בְּכֵן בְּעִידָנָא הַהִיא תֵּידְעוּן אֲרֵי אֲנָא הוּא דְמַלְלֵית וּמֵימְרִי קַיָם:
רש״ייֵדַ֥ע עַמִּ֖י. כְּשֶׁאֶגְאָלֵם יַכִּירוּ, כִּי שְׁמִי אָדוֹן, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל, כְּמַשְׁמָעוֹ (חגיגה טו:-טז.):
לָכֵן֙ בַּיּ֣וֹם. גְּאֻלָּתָם יָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי קִיַּמְתִּי:
(ז) מַה־נָּאו֨וּ עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃
מַה יָאֲוָן עַל טוּרֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל רִגְלֵי מְבַסֵר מַשְׁמַע שְׁלָם מְבַסֵר טַב מַשְׁמַע פּוּרְקָן אֲמַר לִכְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן אִיתְגְלִיאַת מַלְכוּתָא דֶאֱלָהָיִךְ:
(ח) ק֥וֹל צֹפַ֛יִךְ נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ יִרְא֔וּ בְּשׁ֥וּב יְהֹוָ֖ה צִיּֽוֹן׃
קַל פַּרְנָסַיִךְ דִמְרִימִין קָלְהוֹן כַּחֲדָא מְשַׁבְּחִין אֲרֵי בְעֵינֵיהוֹן יֶחֱזוּן גְבוּרָן דִי עֲבַד יְיָ כַּד יְתִיב שְׁכִנְתֵּהּ לְצִיוֹן:
רש״יצֹפַ֛יִךְ. צוֹפִים שֶׁמַּעֲמִידִין עַל הַחוֹמוֹת וְהַמִּגְדָּלִים לְבַשֵּׂר וְלִרְאוֹת מִי בָּא לָעִיר:
(ט) פִּצְח֤וּ רַנְּנוּ֙ יַחְדָּ֔ו חׇרְב֖וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כִּֽי־נִחַ֤ם יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
בּוּעוּ וְשַׁבַּחוּ כַּחֲדָא חָרְבַת יְרוּשְׁלֵם אֲרֵי עֲתִיד יְיָ לְנַחְמָא עַמֵהּ פָּרִיק יְרוּשְׁלֶם:

כתובים תהילים צ״ד: י״ט-צ״ה: א׳

צד (יט) בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י תַּ֝נְחוּמֶ֗יךָ יְֽשַׁעַשְׁע֥וּ נַפְשִֽׁי׃
בְּסִגְעֵי מַחְשְׁבָתָא בְגַוַי נִיחוּמָתָךְ יְפַרְקְנוּן נַפְשִׁי:
(כ) הַֽ֭יְחׇבְרְךָ כִּסֵּ֣א הַוּ֑וֹת יֹצֵ֖ר עָמָ֣ל עֲלֵי־חֹֽק׃
הַאֶפְשַׁר דְיִתְחַבֵּר עִמָךְ כּוּרְסֵי שִׁקְרָא בִּרְיַת לְעוּתָא הֲיִתְעַתֵּד עֲלֵי קְיָם:
רש״יהַֽ֭יְחׇבְרְךָ כִּסֵּ֣א הַוּ֑וֹת. הֲיוּכַל לְהִדָּמוֹת לְךָ הָאֻמּוֹת הַיּוֹצְרִים צְלָמִים וּמַסֵּכוֹת שֶׁל עָמָל?
עֲלֵי חֹֽק. בִּשְׁבִיל חֹק, לִהְיוֹת חֹק לָהֶם עֲבוֹדָתָם:
(כא) יָ֭גוֹדּוּ עַל־נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְדָ֖ם נָקִ֣י יַרְשִֽׁיעוּ׃
יִכְנְשׁוּן בִּישָׁן עַל נַפְשָׁא דְצַדִיקָא וְאַדְמָא זַכַּי יְחַיְבוּן דִין דִקְטוֹל:
רש״ייָ֭גוֹדּוּ. יֵאָסְפוּ גְדוּדִים עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק לַהֲרֹג:
יַרְשִֽׁיעוּ. יְחַיְּבוּ בַדִּין לְהָרְגוֹ:
(כב) וַיְהִ֬י יְהֹוָ֣ה לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב וֵ֝אלֹהַ֗י לְצ֣וּר מַחְסִֽי׃
וִיהֵי יְיָ לִי לְסָעִיד וֵאלָהַי לִתְקוֹף רוּחֲצָנִי:
(כג) וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֨ם ׀ אֶת־אוֹנָ֗ם וּבְרָעָתָ֥ם יַצְמִיתֵ֑ם יַ֝צְמִיתֵ֗ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ {פ}
וַאֲתִיב עֲלֵיהוֹן יַת שְׁקָרֵיהוֹן וּבְבִישָׁתְהוֹן יְגַמְרִינוּן יְגַמְרִינוּן יְיָ אֱלָהָנָא:
רש״יאוֹנָ֗ם. אוֹנְסָם, כְּמוֹ ״יִצְפֹּן לְבָנָיו אוֹנוֹ״ (איוב כא: יט):
צה (א) לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַיהֹוָ֑ה נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃
אֱתוּן נְשַׁבַּח קֳדָם יְיָ נְיַבֵּב קֳדָם תַּקִיף פּוּרְקָנָא:

משנה משנה שבועות ד׳

א. שְׁבוּעַת הָעֵדוּת נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְנָשִׁים, בִּרְחוֹקִין וְלֹא בִקְרוֹבִין, בִּכְשֵׁרִים וְלֹא בִפְסוּלִין. וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָרְאוּיִין לְהָעִיד, בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין, מִפִּי עַצְמוֹ, וּמִפִּי אֲחֵרִים, אֵין חַיָּבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָהֶן בְּבֵית דִּין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ וּבֵין מִפִּי אֲחֵרִים, אֵינָן חַיָּבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָהֶן בְּבֵית דִּין:
ברטנורהשְׁבוּעַת הָעֵדוּת. נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְנָשִׁים. דִּכְתִיב (ויקרא ה) וְהוּא עֵד, בְּרָאוּי לְהָעִיד הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאִשָּׁה אֵינָהּ רְאוּיָה לְהָעִיד, דִּכְתִיב (דברים יט) וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים. וְהַהוּא קְרָא בְּעֵדִים הוּא דִכְתִיב, נֶאֱמַר כָּאן שְׁנַיִם וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנַיִם, עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים (שם יז):
וְלֹא בִקְרוֹבִים. דִּפְסוּלֵי עֵדוּת נִינְהוּ, דִּכְתִיב (שם כד) לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים, בְּעֵדוּת בָּנִים. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קְרוֹבִים:
וְלֹא בִפְסוּלִים. כְּגוֹן חַיָּבֵי מִיתוֹת וְחַיָּבֵי מַלְקֻיּוֹת וְגַזְלָן, דְּאִקְּרוּ רְשָׁעִים, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד:
וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָרְאוּיִין לְהָעִיד. לַאֲפוֹקֵי מֶלֶךְ שֶׁאֵינוֹ מֵעִיד, וְהַפְּסוּלִים לְעֵדוּת מִדְּרַבָּנָן כְּגוֹן מְשַׂחֲקֵי בְקֻבְיָא וּמַפְרִיחֵי יוֹנָה:
בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין מִפִּי עַצְמוֹ. אִם מִפִּי עַצְמוֹ נִשְׁבַּע שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְךָ עֵדוּת, חַיָּב, בֵּין נִשְׁבַּע בִּפְנֵי בֵית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין:
וּמִפִּי אֲחֵרִים. כְּגוֹן מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁתָּבֹאוּ וּתְעִידוּנִי, וְאָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְךָ עֵדוּת:
אֵינָם חַיָּבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בְּבֵית דִּין. דִּכְתִיב (ויקרא ה) אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, בְּמָקוֹם שֶׁאִלּוּ הָיָה מַגִּיד הָיָה מוֹעִיל. וּקְרָא בְּמֻשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים כְּתִיב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
עיקר תוספות יום טוב(א) שְׁבוּעַת כוּ'. שְׁבוּעָה לֹא כְתִיב בְּהֶדְיָא בַקְּרָא, אֶלָּא יָלְפִינַן מִקּוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרֵישׁ מַתְנִיתִין דְּסוֹף פִּרְקִין:
(ב) כְּלוֹמַר, אַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ בַר מַלְקוֹת, שֶׁנִּתָּק לַעֲשֵׂה דְהִשָּׁבוֹן:
(ג) מִכְּלָל דְּמֶלֶךְ מִדְּאוֹרַיְתָא אֵינוֹ כָשֵׁר לְהָעִיד, וְהָכִי אִיתָא בְהֶדְיָא בַגְּמָרָא דִּמְמַעֲטִינַן מְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא וְכָל שֶׁכֵּן מֶלֶךְ. וּכְלוֹמַר שֶׁהוּא מִדְּאוֹרַיְתָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, דִּכְתִיב (דְּבָרִים יז) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ, וְהַבָּא לְהָעִיד צָרִיךְ לַעֲמֹד לִפְנֵי הַדַּיָּן וְדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן הוּא לוֹ. וּלְפִי זֶה אַף בְּמַלְכֵי בֵית דָּוִד אָיְרִינַן, דְּאֵינָן רְאוּיִין לְהָעִיד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) מִפִּי עַצְמוֹ. דְּיָלֵיף לַהּ מִגְּזֵרָה שָׁוָה דְתֶחֱטָא תֶּחֱטָא מִפִּקָּדוֹן. וְסָבַר דּוּן מִנַּהּ. וּמִנַּהּ כְּלוֹמַר, דְּדָיְנִינַן מִנַּהּ לְחַיְּבוֹ אַף מִפִּי עַצְמוֹ, וּמִנַּהּ כִּי הָתָם דְּמִחַיְּבֵי בֵּין בְּבֵית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין. דְּנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר כְּתִיב, מַשְׁמַע בֵּין בְּבֵית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין. רַשִׁ"י:
(ה) וְכֵן אִם עָנָה אָמֵן אַחַר הַשְּׁבוּעָה. רַשִׁ"י:
(ו) אַף עַל גַּב דְּלֹא עָנָה אָמֵן. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ:
(ז) שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה:
(ח) בֵּין כוּ'. דִּסְבִירָא לְהוּ דּוּן מִנַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ. כְּלוֹמַר, לְאַחַר שֶׁהֵבֵאתָ מִפִּי עַצְמוֹ לִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת מִפִּקָּדוֹן, אוֹקֵי בְאַתְרַהּ בְּדִין הַכָּתוּב בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, דְּמִפִּי אֲחֵרִים שֶׁמִּשְׁפָּטוֹ דַוְקָא בְבֵית דִּין, הָכִי נַמִּי מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁהֵבֵאתָ אֵינוֹ אֶלָּא בְבֵית דִּין:
ב. וְחַיָּבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה, וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת, וְאֵינָן חַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָהּ. וּמַה הֵן חַיָּבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה, קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:
ברטנורהוְחַיָּבִין. קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:
עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה. שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר בָּהּ וְנֶעְלַם:
וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת. שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ אֲסוּרָה אֲבָל אֵין יוֹדְעִים שֶׁחַיָּבִים עָלֶיהָ קָרְבָּן:
וְאֵין חַיָּבִים עַל שִׁגְגָתָהּ. אִם שׁוֹגְגִים הֵם לְגַמְרֵי, כִּסְבוּרִים שֶׁאֵין יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת וְאַחַר כָּךְ נִזְכְּרוּ. שֶׁהֲרֵי הֵן אֲנוּסִים וְלֹא קָרִינַן בְּהוּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר:
עיקר תוספות יום טוב(ט) וּמִמֵּילָא שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת. דְּאִי לָאו הָכִי אֵינָהּ אֲסוּרָה. וְהַיְנוּ זְדוֹן הָעֵדוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) רַשִׁ"י. וְתָמְהוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּתֵיפּוּק לֵיהּ דִּבְקוּשְׁטָא קָא מִשְׁתַּבְעֵי. וְתֵרֵץ הָרַ"ן, דְּרַשִׁ"י הָכִי קָאָמַר, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּשְׁבְּעוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין, יוֹדְעִין הָיוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְכַּוְּנִים לָשׂוּם לֵב, אֲבָל לֹא הָיוּ צְרִיכִין יְדִיעָה אַחֶרֶת, וְנִמְצָא מַה שֶּׁנִּשְׁבְּעוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לֹא נִשְׁבְּעוּ עַל הָאֱמֶת, שֶׁאִלּוּ הָיוּ שָׂמִים לֵב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יוֹדְעִים הָיוּ, שֶׁהֲרֵי מִיָּד כְּשֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ נִזְכְּרוּ בְּלֹא שׁוּם חִדּוּשׁ יְדִיעָה, וַאֲפִלּוּ הָכִי כֵּיוָן שֶׁהָיוּ סְבוּרִים לִשָּׁבַע עַל הָאֱמֶת, פְּטוּרִים, מִשּׁוּם דַּאֲנוּסִים הָיוּ כוּ'. אֲבָל וַדַּאי דְּהוּא הַדִּין וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁסְּבוּרִים שֶׁמֻּתָּרִים לְגַמְרֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג. שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד. אָמַר לִשְׁנַיִם בֹּאוּ וַהֲעִידוּנִי. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת, אוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ אָמֵן, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ, פְּטוּרִים. כָּפְרוּ, חַיָּבִים עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְעָמִים בִּפְנֵי בֵית דִּין וְכָפְרוּ, אֵינָן חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה טַּעַם, הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת:
ברטנורהוּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ פְּטוּרִים. וַאֲפִלּוּ כָפְרוּ חוּץ לְבֵית דִּין עַל כָּל שְׁבוּעָה. שֶׁאֵין כְּפִירָה חוּץ לְבֵית דִּין חֲשׁוּבָה כְפִירָה:
כָּפְרוּ בְּבֵית דִּין חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. דְּאָמַר קְרָא (ויקרא ה) וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה, לְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
מַה טַּעַם. אֵין חַיָּבִים אֶלָּא אַחַת אֲפִלּוּ שָׁתְקוּ וְכָפְרוּ לְבַסּוֹף, וְלֹא אָמְרִינַן כְּפִירָה קַיְמָא אַכֻּלְּהוּ לְחַיְּבָם עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
הוֹאִיל. וְאִלּוּ כָפְרוּ בְבֵית דִּין בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה שׁוּב לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת, שֶׁכְּבָר הִגִּידוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לוֹ שׁוּם עֵדוּת וְשׁוּב אֵין חוֹזְרִים וּמַגִּידִים. הִלְכָּךְ אַף עַל גַּב דְּלֹא כָפְרוּ אֶלָּא לְבַסּוֹף, כָּל הַשְּׁבוּעוֹת הָיוּ לְבַטָּלָה חוּץ מִן הָרִאשׁוֹנָה. דְּאִם מַה שֶּׁשָּׁתְקוּ בָרִאשׁוֹנָה כְּפִירָה הִיא, שׁוּב אֵינָם רְאוּיִים לְהַשְׁבִּיעָן, וְאִם אֵינָהּ כְּפִירָה הֲרֵי מֻשְׁבָּעִין וְעוֹמְדִין, וּמַה זּוֹ שְׁבוּעָה עַל שְׁבוּעָה. עַל כָּרְחֲךָ כִּי כְתִיב לְאַחַת לְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, אַשְּׁבוּעַת חוּץ לְבֵית דִּין וְכָפְרוּ בְבֵית דִּין כְּתִיב, דִּשְׁבוּעוֹת חוּץ לְבֵית דִּין שֶׁהָיָה מַשְׁבִּיעָן שֶׁיָּבֹאוּ לְבֵית דִּין וְיָעִידוּ לֹא יָצְאוּ לְבַטָּלָה, וּרְאוּיוֹת לֵחָלֵק, שֶׁאִם כָּפְרוּ שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה רָאוּי לַחֲזֹר וּלְהַשְׁבִּיעָן:
עיקר תוספות יום טוב(יא) שֶׁאָמְרוּ. בְּלֹא שְׁבוּעָה, אֵין אָנוּ כוּ', וְאָמַר לָהֶם מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁיְּהֵא אֱמֶת מַה שֶּׁאֲמַרְתֶּם, וְאָמְרוּ אָמֵן, חַיָּבִים. אֲבָל אִם שָׁתְקוּ אַחַר הַשְּׁבוּעָה, אֵין כָּאן קַבָּלַת שְׁבוּעָה. רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה מִלְּשׁוֹנוֹ דְּדַוְקָא שָׁתְקוּ, אֲבָל כָּפְרוּ וְאָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כוּ'‏ חַיָּבִים. וּמַיְרֵי בְבֵית דִּין. וּמַתְנִיתִין אֲפִלּוּ כְרַבָּנָן. וְאָמֵן לָאו דַּוְקָא, וְלֹא נָקְטוּ אֶלָּא כְדֵי לְקַצֵּר. וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ (אוֹת יג):
(יב) חוּץ לְבֵית דִּין. אָתְיָא נַמִּי כְרַבָּנָן, דִּלְרַבָּנָן נַמִּי לֹא בָעִינַן שְׁבוּעָה בְבֵית דִּין, אֶלָּא הַכְּפִירָה. דְּאַהַגָּדָה דַוְקָא קָפֵיד קְרָא דְּלֶהֱוֵי בְמָקוֹם הָרָאוּי לְהַגָּדָה. תּוֹסָפוֹת:
(יג) וְרֵישָׁא דְתָנֵי הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין, וְלֹא אָמְרִינַן דַּהֲוֵי כְפִירַת דְּבָרִים בְּעָלְמָא כֵּיוָן דִּכְבָר אָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כוּ'‏ וְשׁוּב אֵין יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת, נִרְאֶה לִי מִשּׁוּם דְּלֹא קַפְּדָה הַתּוֹרָה אַחוֹזֵר וּמַגִּיד אֶלָּא בָתַר שְׁבוּעָה. דְּאִם לֹא יַגִּיד, בָּתַר וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה כְּתִיב. וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ הָעֵדִים לְהִשָּׁמֵט שֶׁלֹּא לְהָעִיד, וּכְשֶׁאוֹמְרִים בָּתַר שְׁבוּעָה יוֹדְעִים אָנוּ, אֵין זֶה חוֹזֵר כוּ'. עוֹד נִרְאֶה לִי, דְּאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לֹא מִקְּרֵי מַגִּיד כְּלָל, דְּהָא לֹא הִגִּידוּ כְלוּם, וְהָכָא לָאו מִשּׁוּם חוֹזֵר וּמַגִּיד אַיְתִּינַן עֲלַהּ, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּכָפְרוּ בָתַר שְׁבוּעָה שׁוּב לֹא מָצוּ מְשַׁוּוּ נַפְשַׁיְהוּ רְשִׁיעֵי לוֹמַר יוֹדְעִים אָנוּ. וּבְהָכִי מִתָּרְצָא אַמַּאי נָקַט רֵישָׁא בְּמֻשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ, דִּלְאַשְׁמוֹעִינַן הַךְ רְבוּתָא נָקַט בְּמִפִּי עַצְמוֹ. הָרַ"ן. כְּלוֹמַר דְּאִלּוּ הֲוָה נָקַט בְּמֻשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים, לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַתְחִיל אָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כוּ', לְפִי שֶׁשּׁוּב אַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשְׁבִּיעָן אֵין רְגִילוּת לְהָשִׁיב אֶלָּא אָמֵן, וְאִם כֵּן לֹא הֲוָה יָדְעִינַן רְבוּתָא זוֹ:
ד. כָּפְרוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין. בָּזֶה אַחַר זֶה, הָרִאשׁוֹן חַיָּב וְהַשֵּׁנִי פָטוּר. כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד, הַכּוֹפֵר חַיָּב. הָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים, כָּפְרָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ כָּפְרָה הַשְּׁנִיָּה, שְׁתֵּיהֶם חַיָּבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָעֵדוּת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בִּשְׁתֵּיהֶן:
ברטנורהבָּזֶה אַחַר זֶה. שֶׁהָיָה בֵין זֶה לָזֶה יוֹתֵר מִכְּדֵי דִבּוּר:
הָרִאשׁוֹן חַיָּב. אֲבָל הַשֵּׁנִי פָּטוּר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּפַר הָרִאשׁוֹן שׁוּב אֵין הַשֵּׁנִי רָאוּי לְהָעִיד, שֶׁהוּא יְחִידִי:
שְׁתֵּיהֶן חַיָּבוֹת. בַּגְּמָרָא פָרֵיךְ, רִאשׁוֹנָה אַמַּאי חַיֶּבֶת, הָא קַיְמָא כַּת שְׁנִיָּה, וּמַה הִפְסִידוּהוּ הָרִאשׁוֹנִים בִּכְפִירָתָם. וּמְשָׁנֵי, דְּמַתְנִיתִין אַיְרֵי כְּגוֹן שֶׁהָיוּ הָעֵדִים שֶׁל כַּת שְׁנִיָּה קְרוֹבִים בִּנְשׁוֹתֵיהֶן, שֶׁלֹּא הָיוּ כְשֵׁרִים לְהָעִיד כְּשֶׁכָּפְרָה כַת רִאשׁוֹנָה, וּנְשׁוֹתֵיהֶן גּוֹסְסוֹת. מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דְּקַיְמָא לָן רֹב גּוֹסְסִים לְמִיתָה הָווּ לְהוּ כְּאִלּוּ מֵתוּ וְתִפָּטֵר כַּת רִאשׁוֹנָה דְּהָא קַיְמָא שְׁנִיָּה, קָא מַשְׁמַע לָן הַשְׁתָּא מִיהָא לֹא שָׁכוּב, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם בִּשְׁעַת כְּפִירָה אֶלָּא כַת רִאשׁוֹנָה בִלְבַד, וּלְפִיכָךְ חַיָּבִין:
עיקר תוספות יום טוב(יד) גְּמָרָא. דְּאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם. וּפֵרוּשׁ תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, עַיֵּן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ד'‏ דְּנָזִיר. וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה כָל הַכְּפִירָה תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר אֶלָּא שֶׁתַּתְחִיל תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טו) דְּאַף עַל גַּב דְּקָם לִשְׁבוּעָה (וְרֹב בְּנֵי אָדָם אֵין נִשְׁבָּעִין לַשֶּׁקֶר וְהָיָה מְשַׁלֵּם), דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי. גְּמָרָא:
(טז) הַכּוֹפֵר כוּ'. גְּמָרָא הַשְׁתָּא בָּזֶה אַחַר זֶה דְתַרְוַיְהוּ קָא כָפְרֵי אָמַרְתְּ הָרִאשׁוֹן חַיָּב וְשֵׁנִי פָטוּר, כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד מִבַּעְיָא. לֹא צְרִיכָא כְּגוֹן שֶׁכָּפְרוּ שְׁנֵיהֶם וְחָזַר אֶחָד מֵהֶן וְהוֹדָה בְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, וְהָא קָמַשְׁמַע לָן דְּמַהוּ דְתֵימָא דְהָא דְרֵישָׁא תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר מַהֲנֵי, הָנֵי מִלֵּי כְפִירָה וּכְפִירָה, אֲבָל כְּפִירָה וְהוֹדָאָה אֵימָא לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר יָדַעְנוּ כִי הָיָה שָׁם כַּת אַחֶרֶת בִּשְׁעַת תְּבִיעָתָן. הָרַמְבַּ"ם:
(יח) נָשְׂאוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֵינָן כְּשֵׁרִים בְּעֵדוּת אַחַת. וְקָשֶׁה גּוֹסְסוֹת דְּקָאָמַר דְּמַשְׁמַע דְּתַרְוַיְהוּ גוֹסְסוֹת לְמַאי, דִּבְאַחַת סַגִּי. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמַיְרֵי כְּגוֹן שֶׁבִּשְׁעַת רְאִיַּת הָעֵדוּת הָיוּ רְחוֹקִים. דְּבָעִינַן תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן בְּכַשְׁרוּת:
(יט) וְלִמֶּדְךָ שֶׁהַגּוֹסֵס הָוֵי כְחַי לְכָל דְּבָרָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁרֻבָּן לְמִיתָה. רַשִׁ"י וְהָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כ) בִּשְׁתֵּיהֶן. שֶׁאַחַר שֶׁמֵּתוּ הַנָּשִׁים אָז כָּפְרָה הַשְּׁנִיָּה הָעֵדוּת גַּם כֵּן. הָרַמְבַּ"ם:
ה. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְיַד פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת, אֵין חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְיַד פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה, חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְיַד פְּלוֹנִי פִּקְדוֹן חִטִּין וּשְׂעֹרִין וְכֻסְּמִין. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת, אֵין חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְיַד פְּלוֹנִי חִטִּין וּשְׂעֹרִין וְכֻסְּמִין, חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת:
ברטנורהתְּשׂוּמֶת יָד. הַלְוָאָה. שֶׁשָּׂם בְּיָדוֹ מָמוֹן:
וַאֲבֵדָה. שֶׁמָּצָא אֲבֵדָתִי:
חִטִּין וּשְׂעֹרִין וְכֻסְּמִין. רֵישָׁא אַשְׁמוֹעִינַן מִין אֶחָד וּתְבִיעוֹת חֲלוּקוֹת. וְסֵיפָא אַשְׁמוֹעִינַן תְּבִיעָה אַחַת כֻּלָּם פִּקָּדוֹן, וּמִינִין חֲלוּקִים:
עיקר תוספות יום טוב(כא) שְׁבוּעָה כוּ'. שְׁבוּעָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה, דְּכֵיוָן שֶׁאָמַר הַלָּה מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם מֻשְׁבָּעִין הֵם כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר לִרְבוּתָא נָקַט דְּאַף עַל גַּב דְּהוֹצִיאוּ הֵם עַצְמָם שְׁבוּעָה מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ הָכִי אֵינָן חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְיַד פְּלוֹנִי נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְשֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת בִּתִּי, וּפִתָּה אֶת בִּתִּי, וְשֶׁהִכַּנִי בְנִי, וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי, וְשֶׁהִדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי בְיוֹם הַכִּפּוּרִים, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין:
ברטנורהנֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק. בַּחֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת דְּמָמוֹנָא הוּא וְלֹא קְנָסָא. דְּאָמְרִינַן בְּעֵדוּת שֶׁל קְנָס אֵין חַיָּבִין:
וְשֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי וּפִתָּה אֶת בִּתִּי. מִשּׁוּם בֹּשֶׁת וּפְגָם דְּמָמוֹנָא הוּא:
וְשֶׁהִכַּנִי בְנִי. הַכָּאָה שֶׁאֵין בָּהּ חַבּוּרָה, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עָלֶיהָ מִיתָה. וְכֵיוָן דְּלֵיכָּא מִיתָה אִיכָּא מָמוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(כב) גְּמָרָא, וְהָא קָא מַשְׁמַע לָן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְאַיְדֵי דְתַנְיָא הָא, תָּנָא בַהֲדַיְהוּ תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה, דְּמָמוֹן שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם בָּרֹאשׁ הוּא, דּוּמְיָא דַחֲצִי נֶזֶק שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם בָּרֹאשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) דְּקַיְמָא לָן מוֹדֶה בִקְנָס פָּטוּר, הִלְכָּךְ לֹא הָוֵי אֶלָּא גוֹרֵם לְמָמוֹן, דְּאִלּוּ הוֹדָה הָיָה פָטוּר, וְלָאו מָמוֹן הוּא. גְּמָרָא:
(כד) דְּמִסְּתָמָא מָמוֹנָא קָא תָבַע וְלֹא קְנָס, שֶׁאִם הוֹדָה לֹא יְשַׁלֵּם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאֲנִי כֹהֵן, שֶׁאֲנִי לֵוִי, שֶׁאֵינִי בֶן גְּרוּשָׁה, שֶׁאֵינִי בֶן חֲלוּצָה, שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי כֹהֵן, שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי, שֶׁאֵינוֹ בֶן גְּרוּשָׁה, שֶׁאֵינוֹ בֶן חֲלוּצָה, שֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת בִּתּוֹ, וּפִתָּה אֶת בִּתּוֹ, וְשֶׁחָבַל בִּי בְנִי, וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי, וְשֶׁהִדְלִיק גְּדִישִׁי בְשַׁבָּת, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין:
ברטנורהשֶׁאֲנִי כֹהֵן. פְּטוּרִין, שֶׁאֵין הָעֵדִים חַיָּבִין אֶלָּא כְּשֶׁכָּפְרוּ בְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּבִיעוֹת מָמוֹן:
שֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי אוֹ פִתָּה בִתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי. וּבִתּוֹ דְקָתָנֵי, אַאִישׁ פְּלוֹנִי כֹהֵן דִּלְעֵיל קָאֵי, [דְּתָנָא לְעֵיל מִנֵּיהּ שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי כֹהֵן אוֹ לֵוִי וְאֵינוֹ בֶן גְּרוּשָׁה, וַעֲלֵיהּ קָאֵי], אוֹ שֶׁהִשְׁבִּיעָן שֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת בִּתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פְלוֹנִי דְאַיְרֵי בֵיהּ עַד הַשְׁתָּא. פְּטוּרִים, דְּבָעִינַן שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ. וּבַגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ בְּבָא בְהַרְשָׁאָה, וְאִי תְבִיעַת מָמוֹן אַחֵר הָוֵי, הָיוּ חַיָּבִים. וְאַשְׁמוֹעִינַן דְּאֵין נֶחְשָׁב הַמֻּרְשֶׁה בַּעַל דִּין בָּזֶה כִּשְׁאָר מָמוֹן, דְּכֵיוָן דְּמָמוֹן שֶׁהוּא שׁוֹאֵל לֹא מְטָא לִידֵיהּ מֵעוֹלָם, לֹא מָצֵי לְמִכְתַּב הַרְשָׁאָה עֲלֵיהּ:
וְשֶׁחָבַל בִּי בְנִי. חֲבָלָה הִיא חַבּוּרָה. פְּטוּרִין, שֶׁאִם הֱעִידוּהוּ הָיָה מִתְחַיֵּב מִיתָה וְלֹא מָמוֹן:
וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי וְשֶׁהִדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי בְשַׁבָּת. דְּתַרְוַיְהוּ חִיּוּב מִיתָה נִינְהוּ וּפְטוּרִים מִן הַמָּמוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(כה) שֶׁאֵינִי כוּ'. נָקַט לָהּ בִּלְשׁוֹן חִיּוּב וּבִלְשׁוֹן שְׁלִילָה:
(כו) פְּלוֹנִי כוּ'. מִשְׁנָה יְתֵרָה הִיא, דְּהָא אֲפִלּוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי כוּ'‏ תְּנַן בְּמִשְׁנָה י"ב דְּפָטוּר. אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּדַוְקָא שֶׁפְּלוֹנִי כֹהֵן פָּטוּר בְּכָל עִנְיָן, דְּלֹא שַׁיָּךְ בָּהּ הַרְשָׁאָה. אֲבָל מָנֶה כוּ'‏ זִמְנִין דְּחַיָּב כְּגוֹן בְּהַרְשָׁאָה. גְּמָרָא. וּמִנַּהּ דְּהוּא הַדִּין סֵיפָא שֶׁאָנַס כוּ', דַּהֲוֵי נַמִּי מִשְׁנָה יְתֵרָה, בְּבָא בְהַרְשָׁאָה אַיְרֵי. וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב (וְכֵן כָּתַב רַשִׁ"י) וּבַגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ בְּבָא בְהַרְשָׁאָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, אִם לֹא תָבֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִתֶּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן לִי, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִים, שֶׁאֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל תְּבִיעַת מָמוֹן כְּפִקָּדוֹן:
ברטנורהשֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִתֶּן לִי וְכוּ'‏ פְּטוּרִים. דִּכְתִיב בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת תֶּחֱטָא, וּכְתִיב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן תֶּחֱטָא, מַה שְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן עַל תְּבִיעַת מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף שְׁבוּעַת הָעֵדוּת צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה עַל תְּבִיעַת מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלָיו, וְזֶה שֶׁטּוֹעֵן שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִתֶּן לִי מָאתַיִם זוּז אֵינָהּ תְּבִיעַת מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא כִדְבָרָיו שֶׁאָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מָאתַיִם זוּז אֵין חֲבֵרוֹ חַיָּב בּוֹ כְלוּם בִּשְׁבִיל אֲמִירָה זוֹ:
עיקר תוספות יום טוב(כז) וַאֲפִלּוּ הוּא עָנִי אֵינוֹ חַיָּב לוֹ אֶלָּא מִטַּעַם נֶדֶר, וְנִמְצָא שֶׁאֵין עָלָיו חִיּוּב מָמוֹן בְּשׁוּם צַד. שֶׁאֵין בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְקַיֵּם נִדְרוֹ, אֶלָּא שֶׁמְּנַדִּין אוֹתוֹ אוֹ מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּקַיֵּם מוֹצָא שְׂפָתָיו. נִרְאֶה לִי:
ט. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, כְּשֶׁתֵּדְעוּן לִי עֵדוּת שֶׁתָּבֹאוּ וּתְעִידוּנִי, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת:
ברטנורהמִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת. וְרַחֲמָנָא אֲמַר (ויקרא ה) וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע, שֶׁקָּדְמָה הָעֵדוּת לַשְּׁבוּעָה וְלֹא שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת:
י. עָמַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִים לִי עֵדוּת שֶׁתָּבֹאוּ וּתְעִידוּנִי, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין, עַד שֶׁיִּהְיֶה מִתְכַּוֵּן לָהֶם:
ברטנורהאִם יוֹדְעִים אַתֶּם לִי עֵדוּת וְכוּ'‏ פְּטוּרִין. דִּכְתִיב וְהוּא עֵד, עַד שֶׁיְּיַחֵד אֶת עֵדָיו:
יא. אָמַר לִשְׁנַיִם, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לִי עֵדוּת שֶׁתָּבֹאוּ וּתְעִידוּנִי, שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת, וְהֵם יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת עֵד מִפִּי עֵד אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין:
ברטנורהוְהֵם יוֹדְעִים לוֹ עֵדוּת עֵד מִפִּי עֵד וְכוּ'‏ פְּטוּרִים. שֶׁאִם הֱעִידוּהוּ לֹא הָיְתָה עֵדוּתָן מוֹעֶלֶת לוֹ כְּלוּם:
עיקר תוספות יום טוב(כח) הִקְשָׁה הָרַמְבַּ"ן, לָמָּה לִּי לְמִתְנֵי הָכִי, פְּשִׁיטָא, דְּאִי מִשּׁוּם קְרוֹבִים כוּ'‏ הָא תְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין, וְעֵד מִפִּי עֵד תְּנַן בְּפֶרֶק ד'‏ דְּסַנְהֶדְרִין מִשְׁנָה ו'‏ כוּ'. וְתֵרֵץ דְּאַשְׁמְעִינַן אִם הֶאֱמִינָן הַנִּתְבָּע עַל עַצְמוֹ שֶׁאִם יָדְעוּ יָבֹאוּ וְיָעִידוּ, אֲפִלּוּ הָכִי פְּטוּרִין, כֵּיוָן שֶׁמִּן הַדִּין אֵינָם נֶאֱמָנִים. וְנִסְתַּיֵּעַ מֵהַיְרוּשַׁלְמִי. וְכֵן מַשְׁמַע בַּגְּמָרָא דִידָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב. שִׁלַּח בְּיַד עַבְדּוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶן הַנִּתְבָּע מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת שֶׁתָּבֹאוּ וּתְעִידוּהוּ, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ:
ברטנורהעַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ. דִּכְתִיב (שם) אִם לוֹא יַגִּיד, מָלֵא בְּוָי"ו וְאָלֶ"ף. לְמִדְרַשׁ הָכִי, אִם לוֹ לֹא יַגִּיד, כְּלוֹמַר לַתּוֹבֵעַ, וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, הָא אִם לְאַחֵר לֹא יַגִּיד פָּטוּר:
עיקר תוספות יום טוב(כט) פְּטוּרִים. כְּשֶׁלֹּא בָא בְהַרְשָׁאָה. דְּהָא בְמִשְׁנָה ז'‏ דָּיְקִינַן בַּגְּמָרָא דְּבָא בְהַרְשָׁאָה יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָם וּמִתְחַיְּבִים בְּהַשְׁבָּעָתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם, אוֹסֶרְכֶם אָנִי, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין. בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין. בְּאל"ף דל"ת, בְּיו"ד ה"א, בְּשַׁדַּי, בִּצְבָאוֹת, בְּחַנּוּן וְרַחוּם, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וּבְכָל הַכִּנּוּיִין, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין. הַמְקַלֵּל בְּכֻלָּן, חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. הַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ בְּכֻלָּן, חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. הַמְקַלֵּל עַצְמוֹ וַחֲבֵרוֹ בְּכֻלָּן, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. יַכְּכָה אֱלֹהִים, וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים, זוֹ הִיא אָלָה הַכְּתוּבָה בַתּוֹרָה. אַל יַכְּךָ, וִיבָרֶכְךָ, וְיֵיטִיב לְךָ, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
ברטנורהמְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם וְכוּ'. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם בִּשְׁבוּעָה, אוֹסֶרְכֶם אֲנִי בִּשְׁבוּעָה:
הַמְקַלֵּל בְּכֻלָּם. מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בְּאֶחָד מֵהֶם:
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. דְּעַל שֵׁם הַמְיֻחָד דַּוְקָא בִּסְקִילָה, דִּכְתִיב (ויקרא כד) בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת. וְעַל הַכִּנּוּיִים בְּאַזְהָרָה דֵּאלֹהִים לֹא תְקַלֵּל (שמות כב). וּבִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר דְּחַיָּב עַל הַכִּנּוּיִים כְּמוֹ שֶׁחַיָּב עַל הַשֵּׁם הַמְיֻחָד. דְּבִשְׁבוּעַת [עֵדוּת] כְּתִיב (ויקרא ה) וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה:
הַמְקַלֵּל עַצְמוֹ. דִּכְתִיב (דברים ד) הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, וְכָל הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה:
וְהַמְקַלֵּל חֲבֵרוֹ. דִּכְתִיב (ויקרא יט) לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ, אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא קָפֵיד אַקִּלְלָתוֹ לֹא תְקַלֵּל, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר כָּל אָדָם דְּשָׁמַע וְקָפֵיד:
יַכְּכָה אֱלֹהִים וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים. אִם אָמַר לָעֵדִים יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם לֹא תְעִידוּנִי. אוֹ שֶׁשָּׁמַע אֶחָד שֶׁקּוֹרֵא בַקְּלָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יַכְּכָה אֱלֹהִים, וְאָמַר הוּא לָעֵדִים וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם לֹא תְעִידוּנִי. אוֹ שֶׁאָמַר אַל יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי. אוֹ יְבָרֶכְךָ ה'‏ אִם תְּעִידוּנִי. וְיֵיטִיב לְךָ אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי. בְּכָל אֵלּוּ רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב, דְּמִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן, אַל יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי, הָא אִם לֹא תְעִידוּנִי יַכְּכָה. וְכֵן יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי, הָא אִם לֹא תְעִידוּנִי יְקַלֶּלְךָ. וּבְכָל אֵלּוּ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
עיקר תוספות יום טוב(ל) מַשְׁבִּיעַ. דִּקְרָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה כְּתִיב, וּבַגְּמָרָא יָלְפִינַן דְּאָלָה הִיא שְׁבוּעָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לא) גְּמָרָא, דְּאִי לָאו הָכִי מַאי קָאָמַר. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, בִּשְׁבוּעָה מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּאֶחָד מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ. וּכְלוֹמַר שֵׁם אוֹ כִנּוּי. כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לב) בְּחַנּוּן כוּ'. דַּהֲוֵי כְמִי שֶׁנִּשְׁבָּע בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֵלּוּ שְׁמוֹתָיו אֶלָּא כִנּוּיִין בְּעָלְמָא, הַיְנוּ טַעֲמָא דִּבְמִי שֶׁהוּא חַנּוּן בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם קָאָמַר, וְלֹא דָמֵי לְנִשְׁבָּע בְּשָׁמַיִם וָאָרֶץ, דְּכֵיוָן דְּלֵיכָּא מִידֵי אַחֲרִינָא דְּאִקְּרֵי רַחוּם וְחַנּוּן, וַדַּאי בְּמִי שֶׁהוּא חַנּוּן בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם קָאָמַר. הָכָא דְאִיכָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ קָאָמַר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לג) חַיָּב. דְּתָנוּ רַבָּנָן וְנֹקֵב שֵׁם ה'‏ מוֹת יוּמָת (וַיֵּקְרָא כד), יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל שֵׁם הַמְיֻחָד בִּלְבַד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַכִּנּוּיִין, תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו כוּ', מִכָּל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וּמֵהָכָא שָׁמְעִינַן דִּפְלוּגְתַּיְהוּ בְּשֵׁם הַמִּתְבָּרֵךְ. וְכֵן נִרְאֶה מִלְּשׁוֹן הָרַ"ב בְּסָמוּךְ. וּלְפִיכָךְ לְשׁוֹן בְּכֻלָּן דִּתְנַן, כְּמוֹ לְכֻלָּן. וְכֵן מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, בְּאֶחָד מֵהֶם כְּמוֹ לְאֶחָד:
(לד) יַכְּכָה אֱלֹהִים כוּ'. לְשׁוֹן רַשִׁ"י יַכְּכָה ה'‏ אֱלֹהִים. וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים גָּרְסִינַן. וּלְדַעְתִּי לֹא גָרְסִינַן בָּרֵישָׁא אֱלֹהִים כְּלָל. אֶלָּא יַכְּכָה ה'. וּבָרַשַׁ"ל כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, הָרִי"ף גָּרַס בְּתַרְוַיְהוּ שֵׁם יוּ"ד הֵ"י, וְלֹא אֱלֹהִים. אָכֵן גַּם גִּרְסָא זוֹ יְשָׁרָה. וְקָא מַשְׁמַע לָן אַף שֶׁזֶּה קוֹרֵא בַתּוֹרָה שֵׁם יוּ"ד הֵ"י וְהוּא אוֹמֵר וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים אֲפִלּוּ הָכִי הָוֵי אָלָה:
(לה) הַכְּתוּבָה. דְּהָא כְתִיב בָּהּ כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית (דְּבָרִים כט). רַשִׁ"י:
(לו) פּוֹטְרִין. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ן זַ"ל, דְּאַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא סְבִירָא לְהוּ דְּמִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן, הָכָא מִשּׁוּם הָכִי פָטְרִינַן, דְּבָעִינַן קְרָא כְדִכְתִיב וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, אֲבָל לֹא שֶׁשָּׁמְעָה בְרָכָה וְנִשְׁמְעָה מִתּוֹכָהּ קְלָלָה. הָרַמְבַּ"ן וְהָרַ"ן:

גמרא שבועות ל׳ א: י״א-ל׳ ב: י״א

תָּנוּ רַבָּנָן (דברים יט) וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. מִצְוָה לְבַעֲלֵי דִּינִין שֶׁיַּעַמְדוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שָׁמַעְתִּי שֶׁאִם רָצוּ לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵיהֶם, מוֹשִׁיבִין אֵיזֶהוּ אָסוּר שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצֵר דְּבָרֶיךָ. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן וְעַם הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי מוֹתְבִינָא לֵהּ לְצוּרְבָא מֵרַבָּנָן וּלְעַם הָאָרֶץ נָמֵי אֲמָרֵי לֵהּ תִּיב וְאִי קָאִי לָן בָּהּ. רַב בַּר שְׁרַבְיָא הֲוָה לֵהּ דִּינָא קַמֵּהּ דְּרַב פַּפָּא אוֹתְבֵהּ וְאוֹתִיב נָמֵי לְבַעַל דִּינֵהּ אָתָא שְׁלִיחָא דְּבֵי דִּינָא בָּטַשׁ בֵּהּ וְאוֹקְמֵהּ לְעַם הָאָרֶץ וְלֹא אָמַר לֵהּ רַב פַּפָּא תִּיב הֵיכִי עָבִיד הָכִי וְהָא מִסְתַּתְּמָן טַעַנְתֵהּ. אָמַר רַב פַּפָּא: מֵימַר אָמַר: אִיהוּ הָא אוֹתְבָן שְׁלִיחָא הוּא דְּלֹא מְפַיֵּס מִינָאי. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן וְעַם הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי לֹא לִיקְדּוּם צוּרְבָא מֵרַבָּנָן וְלֵיתֵיב מִשּׁוּם דְּמֵיחֲזֵי כְּמָאן דְּסַדַּר לֵהּ לְדִינֵיהּ וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּלָא קְבִיעַ לֵהּ עִידְנֵיהּ, אֲבָל קְבִיעַ לֵהּ עִידָנֵהּ לֵית לָן בָּהּ מֵימַר אָמַר בְּעִדָּנֵהּ טָרִיד. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דְּיָדַע בְּסַהֲדוּתָא וְזִילָא בֵּהּ מִלְּתָא לְמֵיזַל לְבֵית דִּינָא דְּזוּטָר מִינֵהּ לְאַסְהוּדֵי קַמֵּהּ לָא לֵיזִיל. אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵהּ דְּרַב אִידִי אַף אֲנָן נָמֵי תָּנֵינָא מָצָא שַׂק אוֹ קוּפָּה וְאֵין דַּרְכּוֹ לִיטֹּל הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל הָנֵי מִילֵי בְּמָמוֹנָא, אֲבָל בְּאִסּוּרָא אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה נֶגֶד ה'. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִלּוּל ה' אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לְרַב. רַב יֵימַר הֲוָה יָדַע לֵהּ סַהֲדוּתָא לְמָר זוּטְרָא אָתָא לְקַמֵּהּ דַּאֲמֵימָר אוֹתְבִינְהוּ לְכֻלְּהוּ אָמַר לֵהּ רַב אָשֵׁי לַאֲמִימוֹר וְהָאָמַר עוּלָּא מַחֲלֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִּינִים אֲבָל בְּעֵדִים דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה. אֲמַר לֵהּ: הַאי עֲשֵׂה וְהַאי עֲשֵׂה, עֲשֵׂה דִּכְבוֹד תּוֹרָה עָדִיף:
רש״ימצוה בבעלי דינים שיעמדו - (בעמידה) דהא קרא נמי בבעלי דינין איירי דכתיב אשר להם הריב (דברים י״ט: י״ז):
שלא יהא אחד עומד ואחד יושב - שלא יראה חבירו שמכבדין אותו יותר ממנו ויסתתמו דבריו:
בטש - בעט:
דלא מיפייס מינאי - לא עשיתי לו טובה ואינו אוהבי:
לא ליקדום וליתיב - לפני הדיין קודם שיבא בעל דינו ואפי' יושב ושותק:
דמיחזי כמאן דמסדר ליה - טענתיה וגורם שיחשדוהו במטעים דבריו לדיין ועובר בלא תשא שמע שוא כדלקמן:
קבע עידניה - שהדיין רבו ויש לו קביעות ללמוד:
האי עשה - ועמדו:
והאי עשה - את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים (ב"ק דף מא:):
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג ומביאים דרשה נוספת בפסוק שדנו בו. תנו רבנן [שנו חכמים]: "ועמדו שני האנשים" — מצוה לבעלי דינין שיעמדו בזמן הדיונים בעניינם. אמר ר' יהודה: שמעתי, שאם רצו בית הדין להושיב את שניהם — מושיבין, איזהו דבר שאסור לעשות? שלא יהא אחד מבעלי הדין עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו הדיין: "קצר דבריך".
ב אמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן [תלמיד חכם] ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי [שיש להם דין זה עם זה], מותבינן ליה לצורבא מרבנן [מושיבים אנו אותו את התלמיד חכם], ולעם הארץ נמי אמרינן ליה: "תיב" [גם כן אומרים אנו לו: "שב"], ואי קאי [ואם הוא עומד], מחמת כבוד או בושה, לית לן [אין לנו] בה ואין אנו צריכים להקפיד על כך.
מסופר, רב בר שרביא הוה ליה דינא קמיה [היה לו דין לפני] רב פפא, אותביה ואותיב נמי לבעל דיניה [הושיבו והושיב גם כן את בעל דינו], אתא שליחא דבי דינא בטש ביה ואוקמיה [בא שליח בית הדין בעט בו והקימו] את עם הארץ, שהוא יושב במקום גדולים, ולא אמר ליה [לו] רב פפא: "תיב" [שב]. ושואלים: היכי עביד הכי [כיצד עשה כך] רב פפא? והא [והרי] בכך מסתתמן טענתיה [מסתתמות טענותיו] של אותו האיש כשרואה שמעדיפים את בעל דינו! ומשיבים: במקרה זה אמר רב פפא לעצמו, מימר אמר [אומר הוא אותו בעל דין בליבו]: איהו הא אותבן [הוא הדיין הרי הושיב אותי], שליחא [השליח] הוא זה דלא מפייס מינאי [שאינו מרוצה ממני] ומציק לי, ואין הוא סבור שהדבר נוגע לדיין.
ואמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן [תלמיד חכם] ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי [שיש להם דין זה עם זה], לא ליקדום צורבא מרבנן וליתיב [שלא יקדים התלמיד חכם וישב לפני הדיין ללמוד], משום דמיחזי כמאן דסדר ליה לדיניה [שנראה הדבר כמי שמסדר את דינו, טענותיו, לפניו] ואסור הדבר. ולא אמרן [אמרנו] דבר זה אלא בתלמיד דלא קביע ליה עידניה [שלא קבוע לו זמנו] לבוא ללמוד לפני חכם זה באותה שעה, אבל כאשר קביע ליה עידניה לית לן בה [קבוע לו זמנו אין לנו בה], לפי שאז מימר אמר [אומר הצד השני]: בעידניה טריד [בזמנו, בלימודו הוא עסוק] ולכן הוא יושב לפניו.
מסופר, רב יימר הוה ידע ליה סהדותא [היה יודע לו עדות] למר זוטרא, אתא לקמיה [בא לפני] אמימר, אותבינהו לכולהו [הושיב את כולם] את כל העדים, מפני כבודו של רב יימר. אמר ליה [לו] רב אשי לאמימר, והאמר [והרי אמר] עולא: מחלוקת — בבעלי דינין, אבל בעדים — דברי הכל שמעידים בעמידה! אמר ליה [לו]: האי [זו] מצות עשה שיעמדו העדים, והאי [וזו] מצות עשה על כבוד התורה להושיב את רב יימר, עשה של כבוד תורה עדיף, ולכן אני מושיב אותו, וכדי שלא לעוות את הדין, אני צריך להושיב את כולם.

זוהר ספר הזהר, ויחי ס״ט

רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִזְקִיָּה הֲווּ אָזְלֵי לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּקַפּוֹטְקִיָּא אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה הַאי דְּאַמְרִינָן לְעוֹלָם יְסַדֵּר בַּר נָשׁ שְׁבָחָא דְּמָארֵהּ וּלְבָתַר יִצְלֵי צְלוֹתֵהּ הַאי מָאן דְּלִבֵּהּ טָרִיד וּבָעֵי לְצַלָּאָה צְלוֹתָא וְאִיהוּ בְּעָקוּ וְלָא יָכִיל לְסַדֵּר שְׁבָחָא דְּמָרֵהּ כַּדְקָא יָאוּת מַאי הוּא אָמַר לֵהּ אַף עַל גַּב דְּלָא יָכִיל לְכַוְּנָא לִבָּא וּרְעוּתָא סִדּוּרָא וּשְׁבָחָא דְּמָרֵהּ אַמַאי גָּרַע אֶלָּא יְסַדֵּר שְׁבָחָא דְּמָרֵהּ אַף עַל גַּב דְּלָא יָכִיל לְכַוְּנָא וְיִצְלֵי צְלוֹתֵהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים יז) תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי. שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק בְּקַדְּמִיתָא בְּגִין דְּאִיהוּ סִדּוּרָא דִּשְׁבָחָא דְּמָרֵהּ וּלְבָתַר הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי מָאן דְּיָכִיל לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְּמָרֵהּ וְלָא עָבִיד עֲלֵהּ כְּתִיב (ישעיה א) גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ יְדֵיכֶם וְגוֹמֵר. כְּתִיב (דברים כח) אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבַּיִם. תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִים תִּקְּנוּם. תָּא חֲזֵי בְּאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְעָר הָכִי נָמֵי לְעֵלָּא וּבְאִתְעֲרוּתָא דִּלְעֵלָּא הָכִי נָמֵי לְעֵלָּא מִנֵּהּ עַד דְּמָטֵי אִתְעֲרוּתָא לַאֲתַר דְּבַעְיָא בּוּצִינָא לְאַדְלָקָא וְאַדְלִיק וּבְאִתְעֲרוּתָא דִּתְתָנָא דִּלְתַתָּא אַדְלִיק בּוּצִינָא לְעֵלָּא וְכַד הַאי אַדְלִיק בּוּצִינִין כֻּלְּהוּ בּוּצִינִין אָחֳרָנִין דָּלְקִין וּמִתְבָּרְכָאן מִנֵּהּ כֻּלְּהוּ עָלְמִין אִשְׁתַּכָּח דְּאִתְעֲרוּתָא דְּקָרְבָּנָא תִּקּוּנָא דְּעָלְמָא וּבִרְכָאן דְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ הָא כֵּיצַד שָׁארֵי תְּנָנָא לְסַלְּקָא אִנּוּן דִּיּוּקְנִין קַדִּישִׁין דִּמְמַנָּן עַל עָלְמָא אִתְהֲנוּן (ס''א אִתְתַּקְּנָן) לַאַתְעָרָא וּמִתְעָרִין לְדַרְגִין בְּכִסוּפָא דִּלְעֵילָא כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהלים קד) הַכְּפִירִים שׁוֹאֲגִים לַטָּרֶף וְגוֹמֵר. אִלֵּין מִתְעָרִין לְדַרְגִין עִלָּאִין דַּעֲלַיְהוּ עַד דְּמָטֵי אִתְעֲרוּתָא עַד דְּבַעְיָא מַלְכָּא לְאִתְחַבְּרָא בְּמַטְרוֹנִיתָא וּבְכִסוּפָא דִּלְתַתָּא נָבְעִין מַיִין תַּתָּאִין לְקִבְּלָא מַיִין עִלָּאִין דְּהָא לָא נָבְעִין מַיִין עִלָּאִין אֶלָּא בְּאִתְעֲרוּתָא דְּכִסוּפָא דִּלְתַתָּא וּכְדֵין תִּיאוּבְתָּא אִתְדַבָּק וְנָבְעִין מַיִין תַּתָּאִין לָקֳבֵל מַיִין עִלָּאִין וְעָלְמִין מִתְבָּרְכָאן וּבוּצִינִין כֻּלְּהוּ דְּלִיקָן וְעִלָּאִין וְתַתָּאִין מִשְׁתַּכְּחֵי בְּבִרְכָאן:
תרגום הזוהררַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִזְקִיָּה הָיוּ הוֹלְכִים לִרְאוֹת אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּקַפּוֹטְקִיָּא. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, זֶה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שְׁבָחוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, יֵשׁ לִשְׁאוֹל, מִי שֶׁלִּבּוֹ טָרוּד וְרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, אוֹ שֶׁהוּא בְּצָרָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַדֵּר שְׁבָחוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ, מַה הוּא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן אֶת הַלֵּב וְהָרָצוֹן, לָמָּה יִגָּרַע סֵדֶר שְׁבָחוֹ שֶׁל רִבּוֹנוֹ. אֶלָּא יְסַדֵּר שְׁבָחוֹ שֶׁל רִבּוֹנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה וְגוֹ'. שִׁמְעָה ה' צֶדֶק מִתְּחִלָּה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא סֵדֶר שֶׁבָח שֶׁל רִבּוֹנוֹ, וְאַחַר כָּךְ הַקְּשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי. מִי שֶׁיָּכוֹל לְסַדֵּר שֶׁבָח שֶׁל אֲדוֹנוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, עָלָיו כָּתוּב, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה וְגוֹ'. כְּתִיב, אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה וְגוֹ': תְּפִלּוֹת נֶגֶד הַתְּמִידִים תִּקְנוּ. בֹּא וּרְאֵה, בָּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל מַטָּה עַל יְדֵי הַקְּרָבַת הַקָּרְבָּן, נִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן לְמַעְלָה. וְכֵן גַּם בַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל מַעְלָה אֶת הָעֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ, נִתְעוֹרֵר הָעֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ. עַד שֶׁהָהִתְעוֹרְרוּת מַגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁצְרִיכִים שָׁם לְהַדְּלִיק אֶת הַנֵּר, וְהוּא נִדְלָק. וְנִמְצָא שֶׁבָּהִתְעוֹרְרוּת הֶעָשָׁן הָעוֹלֶה מִקָּרְבָּן שֶׁלְּמַטָּה, נִדְלָק הַנֵּר לְמַעְלָה, וּכְשֶׁנֵּר הַזֶּה נִדְלָק כָּל נֵרוֹת הָאֲחֵרִים נִדְלָקִים, וְכָל הָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים מִמֶּנּוּ. נִמְצָא. שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַקָּרְבָּן הוּא תִּקּוּן הָעוֹלָם, וּבְרָכוֹת הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם. וּמְפָרֵשׁ דְּבָרָיו. וְשׁוֹאֵל אֵיךְ נַעֲשֶׂה זֶה. וְאוֹמֵר, הִתְחִיל עֲשַׁן הַקָּרְבָּן לַעֲלוֹת, אֵלּוּ צוּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַמְּמוּנִים עַל עוֹלָם הָעֲשִׂיָה, מִתְתַּקְּנוֹת לְהִתְעוֹרֵר לְהַעֲלוֹת מ''ן, וּמִתְעוֹרְרוֹת לְמַדְרֵגוֹת שֶׁמֵּעֲלֵיהֶן בְּעוֹלָם הַיְצִירָה, בִּתְשׁוּקָה עֶלְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַכְּפִירִים שׁוֹאֲגִים לַטָּרֶף. וְאֵלּוּ שֶׁבְּעוֹלָם הַיְצִירָה, מִתְעוֹרְרוֹת לְמַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן בְּעוֹלָם הַבְּרִיאָה, עַד שֶׁמַּגִּיעַ הָהִתְעוֹרְרוּת לַמָּקוֹם שֶׁצְרִיכִים לְהַדְּלִיק אֶת הַנֵּר, דְּהַיְנוּ עַד שֶׁרוֹצֶה הַמֶּלֶךְ, לְהִתְחַבֵּר בַּמַּטְרוּנִיתָא. שֶׁבְּהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלְּמַטָּה, עוֹלִים מַיִם תַּחְתּוֹנִים דְּהַיְנוּ מ''ן, כְּנֶגֶד מַיִם עֶלְיוֹנִים מִן הַמַּדְרֵגָה שֶׁעֲלֵיהֶם, כִּי מַיִם תַּחְתּוֹנִים, דְּהַיְנוּ מ''ן, אֵינָם נוֹבְעִים זוּלָת עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הַתַּחְתּוֹנָה, וְאָז הָהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הַתַּחְתּוֹנָה וְהָעֶלְיוֹנָה מִתְדַבְּקוֹת, וְנוֹבְעִים מַיִם תַּחְתּוֹנִים נֶגֶד מַיִם עֶלְיוֹנִים הַיּוֹרְדִים, וְנִגְמָר הַזִּוּוּג, וְהָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים וְכָל הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים וְהָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים נִמְצָאִים בִּבְרָכוֹת.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ג׳: ד׳-ה׳

א. קֶמַח שֶׁל אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין שֶׁבִּשְּׁלוֹ בִּקְדֵרָה בֵּין לְבַדּוֹ בֵּין שֶׁעֵרְבוֹ עִם דְּבָרִים אֲחֵרִים כְּגוֹן לְבִיבוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְכֵן הַדָּגָן שֶׁחִלְּקוֹ אוֹ כִּתְּשׁוֹ וּבִשְּׁלוֹ בִּקְדֵרָה כְּגוֹן הָרִיפוֹת וְגֶרֶשׁ הַכַּרְמֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְכָל זֶה הוּא הַנִּקְרָא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְכֵן כָּל תַּבְשִׁיל שֶׁעֵרֵב בּוֹ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין בֵּין קֶמַח בֵּין פַּת בִּתְחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת:
ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים ִ כְּשֶׁהָיָה הַמִּין הַזֶּה חָשׁוּב אֶצְלוֹ וְלֹא הָיָה טְפֵלָה אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין שֶׁעֵרֵב טְפֵלָה אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה וְזֶה כְּלָל בִּבְרָכוֹת כָּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה בֵּין שֶׁהָיְתָה הַטְּפֵלָה מְעֹרֶבֶת עִם הָעִקָּר בֵּין שֶׁלֹּא הָיְתָה מְעֹרֶבֶת:

מוסר ספר חסידים ר״ח-ר״מ

כַּף כַּף שֶׁשּׁוֹקְלִין בְּמֹאזְנַיִם זָכִיּוֹת וְשָׂכָר וַעֲבֵרוֹת וּפֻרְעָנוּת הַשָּׁוֶה לַעֲבֵרָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָנִיֵּאל תְּקִילְתָּא בְּמֹאזְנַיָּא וְאִשְׁתְּכַחַת חֲסִיר בְּאוֹתוֹ עִנְיָן שֶׁאָדָם מִתְלוֹצֵץ יִתְלוֹצְצוּ עָלָיו. מַעֲשֵׂה בְּאֶחָד שֶׁנִּתְלוֹצֵץ בְּאֶחָד שֶׁהָיָה רוֹאֶה הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה כְּאֶחָד וְנוֹלְדוּ בָנָיו כָּךְ (פֵּרוּשׁ מְחֻסַר רְאוּת עֵינָיו): אִם תִּרְאֶה בַּיִת שֶׁל צַדִּיק אוֹ בֵּית כְּנֶסֶת חָרֵב אוֹ נָכְרִים אוֹ רְשָׁעִים דָּרִים בּוֹ דַּע שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ דָּרִים בּוֹ דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן. וְכֵן בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁנּוֹהֲגִים בּוֹ קַלּוּת רֹאשׁ סוֹפוֹ נוֹפֵל בְּיַד עֲרֵלִים דַיּוֹ לְעֶבֶד שֶׁיְּהֵא כְּרַבּוֹ. פֵּרוּשׁ לֹא נָהֲגוּ נָכְרִים קַלּוּת רֹאשׁ וּבִזָּיוֹן בְּבֵית ה' עַד שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז) הַמְעָרַת פָּרִיצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ וְאָרוּהָ כָּל עוֹבְרֵי דָרֶךְ. לְעוֹלָם לֹא יַעֲשׂוּ הָעֲרֵלִים רָעָה אֶלָּא אִם כֵּן יַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה רָעָה בֵּינֵיהֶם זֶה לָזֶה וְלֹא יִתְבַּזּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֶלָּא אִם כֵּן יְבַזּוּ זֶה לָזֶה תְּחִלָּה אוֹ שֶׁמְּבַזִּין אֶת הַתּוֹרָה וְאֵין מוֹחִין בְּיָדָם:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

שמע בחצותתהילים ישראלשמות לרפואהמילוי משאלותעילוי נשמה
הערוץ של הרב ביוטיוב