חק לישראל - פרשת וזאת הברכה יום רביעי

רש״יבְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ. יֵשׁ בְכוֹר שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה וּמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ" (תהילים פ"ט), וְכֵן "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד') — מֶלֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְהוּא יְהוֹשֻׁעַ שֶׁכֹּחוֹ קָשֶׁה כְּשׁוֹר לִכְבֹּשׁ כַּמָּה מְלָכִים:
הָדָ֣ר ל֗וֹ. נָתוּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו" (במדבר כ"ז):
וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו. שׁוֹר כֹּחוֹ קָשֶׁה, וְאֵין קַרְנָיו נָאוֹת, אֲבָל רְאֵם קַרְנָיו נָאוֹת וְאֵין כֹּחוֹ קָשֶׁה, נָתַן לִיהוֹשֻׁעַ כֹּחוֹ שֶׁל שׁוֹר וְיֹפִי קַרְנֵי רְאֵם (ספרי):
אַפְסֵי אָ֑רֶץ. שְׁלוֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים אֶפְשָׁר שֶׁכֻּלָּם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ? אֶלָּא אֵין לְךָ כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה לוֹ פַלְטֵרִין וַאֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁחֲשׁוּבָה לְכֻלָּם הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ג') "נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם" (עי' ספרי):
וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם. אוֹתָם הַמְנֻגָּחִים הֵם הָרְבָבוֹת שֶׁהָרַג יְהוֹשֻׁעַ שֶׁבָּא מֵאֶפְרַיִם:
וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה. הֵם הָאֲלָפִים שֶׁהָרַג גִּדְעוֹן בְּמִדְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ח') "וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר וְגוֹ'":
עַמִּ֛ים. שֶׁל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:

רש״יוְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר. אֵלּוּ חֲמִשָּׁה שְׁבָטִים שֶׁבֵּרֵךְ בָּאַחֲרוֹנָה — זְבוּלֻן גָּד דָּן וְנַפְתָּלִי וְאָשֵׁר — כָּפַל שְׁמוֹתֵיהֶם לְחַזְּקָם וּלְהַגְבִּירָם, לְפִי שֶׁהָיוּ חַלָּשִׁים שֶׁבְּכָל הַשְּׁבָטִים, הֵם הֵם שֶׁהוֹלִיךְ יוֹסֵף לִפְנֵי פַרְעֹה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ"ז) "וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים", לְפִי שֶׁנִּרְאִים חַלָּשִׁים וְלֹא יָשִׂים אוֹתָם לוֹ שָׂרֵי מִלְחַמְתּוֹ:
שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ. זְבוּלֻן וְיִשָּׂשכָר עָשׂוּ שֻׁתָּפוּת, זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְיוֹצֵא לִפְרַקְמַטְיָא בִּסְפִינוֹת וּמִשְׂתַּכֵּר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָּׂשכָר, וְהֵם יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, לְפִיכָךְ הִקְדִּים זְבוּלֻן לְיִשָּׂשכָר שֶׁתּוֹרָתוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר עַל יְדֵי זְבוּלֻן הָיְתָה (בראשית רבה צ"ט):
שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ. הַצְלַח בְּצֵאתְךָ לִסְחוֹרָה:
וְיִשָּׂשכָ֖ר. הַצְלַח בִּישִׁיבַת אֹהָלֶיךָ לַתּוֹרָה, לֵישֵׁב וּלְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דהי"א י"ב) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים.. רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם", רָאשֵׁי סַנְהֶדְרִין הָיוּ עוֹסְקִים בְּכָךְ, וְעַל פִּי קְבִיעוֹת עִתֵּיהֶם וְעִבּוּרֵיהֶם —

רש״יהַר יִקְרָ֔אוּ. לְהַר הַמּוֹרִיָּה יֵאָסְפוּ, כָּל אֲסִיפָה עַל יְדֵי קְרִיאָה הִיא, וְשָׁם יזבחו בָּרְגָלִים זבחי צדק:
כִּ֣י שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּ. יִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן, וִיהֵא לָהֶם פְּנַאי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה:
וּשְׂפֻנֵ֖י טְמ֥וּנֵי חֽוֹל. כִּסּוּיֵי טְמוּנֵי חוֹל, טָרִית וְחִלָּזוֹן וּזְכוּכִית לְבָנָה הַיּוֹצְאִים מִן הַיָּם וּמִן הַחוֹל, וּבְחֶלְקוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן הָיָה כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (דף ו') "זְבוּלֻן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת" (שופטים ה') מִשּׁוּם דְּ"נַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה" (שם), הָיָה מִתְרַעֵם זְבוּלֻן עַל חֶלְקוֹ — לְאָחִי נָתַתָּ שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְכוּ' (ספרי):
וּשְׂפֻנֵ֖י. לְשׁוֹן כִּסּוּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו') "וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת", "וְסָפֻן בָּאֶרֶז" (ירמיהו כב, יד) וְתַרְגּוּמוֹ "וּמְטֹלָל בְּכִיּוֹרֵי אַרְזָא". דָּ"אַ — עמים הר יקראו עַל יְדֵי פְּרַקְמַטְיָא שֶׁל זְבוּלֻן תַּגָּרֵי אֻמּוֹת העוֹלָם בָּאִים אֶל אַרְצוֹ, וְהוּא עוֹמֵד עַל הַסְּפָר וְהֵם אוֹמְרִים הוֹאִיל וְנִצְטַעַרְנוּ עַד כָּאן נֵלֵךְ עַד יְרוּשָׁלַיִם וְנִרְאֶה מַה יִּרְאָתָהּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ וּמַה מַּעֲשֶׂיהָ, וְהֵם רוֹאִים כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים לֶאֱלוֹהַּ אֶחָד וְאוֹכְלִים מַאֲכָל אֶחָד — לְפִי שֶׁהַגּוֹיִם אֱלוֹהוֹ שֶׁל זֶה לֹא כֵאלוֹהוֹ שֶׁל זֶה וּמַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה לֹא כְמַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה — וְהֵם אוֹמְרִים אֵין אֻמָּה כְּשֵׁרָה כְּזוֹ וּמִתְגַּיְּרִין שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק (ספרי):
כִּ֣י שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּ. זְבוּלֻן וְיִשָּׂשכָר הַיָּם נוֹתֵן לָהֶם מָמוֹן בְּשֶׁפַע:

רש״יוַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ. רָאָה לִטֹּל לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, שֶׁהִיא רֵאשִׁית כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ:
כִּי שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת. כִּי יָדַע אֲשֶׁר שָׁם בְּנַחֲלָתוֹ חלקת שְׂדֵה קְבוּרַת מחקק, וְהוּא מֹשֶׁה (עי' ספרי; סוטה י"ג):
סָפ֑וּן. אוֹתָהּ חֶלְקָה סְפוּנָה וּטְמוּנָה מִכָּל בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ד) "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ":
וַיֵּתֵא֙. גָּד:
רָ֣אשֵׁי עָ֔ם. הֵם הָיוּ הוֹלְכִין לִפְנֵי הֶחָלוּץ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ, לְפִי שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם וְגוֹ'" (יהושע א'):

נביאים יהושע א׳: א׳-ו׳

רש״יוַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה מְחוּבָּר עַל סֵדֶר הַתּוֹרָה הַמְסַיֶּימֶת בִּפְטִירַת משֶׁה, וְזֶה מְחוּבָּר לָהּ.
משֶׁה עַבְדִּי מֵת וְאִילּוּ הָיָה קַיָּים, בּוֹ הָיִיתִי חָפֵץ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ (תמורה טז א) עַל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת שֶׁנִּשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל משֶׁה. בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה: משֶׁה עַבְדִּי מֵת וְהַתּוֹרָה עַל שְׁמוֹ נִקְרֵאת, לוֹמַר לְךָ אִי אֶפְשָׁר, צֵא וְטוֹרְדָן בְּמִלְחָמָה.
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר לְמשֶׁה, וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי (פר' עקב): אִם לְלַמֵּד עַל תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף אַף חוּצָה לָאָרֶץ, מִשֶּׁתִּכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, כָּל מַה שֶּׁתִּכְבְּשׁוּ מִחוּצָה לָאָרֶץ יִהְיֶה קָדוֹשׁ וְיִהְיֶה שֶׁלָּכֶם.
מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה הוּא מִדְבַּר קָדֵשׁ, מִדְבַּר צִין שֶׁעַל יְדֵי אֱדוֹם, שֶׁהָיָה בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית וְדֶרֶךְ שָׁם נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ טז): וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ וְגוֹמֵר, וּמִנַּיִין שֶׁהָיָה בִּדְּרוֹמִית מִזְרָחִית, שֶׁנֶּאֱמַר (שם לד ג): וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִין עַל יְדֵי אֱדוֹם.
וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת זֶה רָחְבָּהּ מִדָּרוֹם לְצָפוֹן.
כָּל אֶרֶץ הַחִתִּים בַּכְּלָל הַזֶּה.
וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ לְאָרְכָּהּ, מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב.
חֲזַק וֶאֱמָץ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, כְּמָה שֶׁהוּא אוֹמֵר: כִּי אַתָּה תַּנְחִיל.

כתובים תהילים צ״ז: ח׳-צ״ח: א׳

משנה משנה עדיות ב׳

ברטנורהרַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים הֵעִיד. מִלִּשְׂרֹף אֶת הַבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה. בְּוָלָד שֶׁל וָלָד קָאָמַר. הַבָּשָׂר שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, שֶׁנִּטְמָא בְּוָלָד שֶׁל וָלָד כְּלוֹמַר שֶׁנָּגַע בַּשֵּׁנִי וְנַעֲשָׂה הוּא שְׁלִישִׁי, לֹא נִמְנְעוּ מִלְּשָׂרְפוֹ עִם הַבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וּכְשֶׁנּוֹגֵעַ זֶה הַבָּשָׂר שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה שְׁלִישִׁי בַּבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה, חוֹזֵר לִהְיוֹת שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי נָגַע בָּרִאשׁוֹן וְנַעֲשָׂה שֵׁנִי, וְנִמְצָא שֶׁהוֹסִיפוּ לוֹ טֻמְאָה עַל טֻמְאָתוֹ, דְּמֵעִקָּרָא שְׁלִישִׁי וְהַשְׁתָּא שֵׁנִי, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנְעוּ מִלְּשָׂרְפוֹ עִם חָמוּר מִמֶּנּוּ, דְּהוֹאִיל וְאַף זֶה הַקַּל לִשְׂרֵפָה עוֹמֵד לֹא חָשׁוּ אִם מְטַמְּאִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֹכֶל מְטַמֵּא אֹכֶל מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּטֻמְאַת אֳכָלִים טָמֵא הוּא, הוּא טָמֵא וְאֵין מְטַמֵּא אֹכֶל כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם רַבָּנָן גָּזְרוּ שֶׁיִּהְיֶה אֹכֶל מְטַמֵּא אֹכֶל:
הַשֶּׁמֶן. שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּפְסַל בִּטְבוּל יוֹם הוּא שְׁלִישִׁי לַטֻּמְאָה, דִּטְבוּל יוֹם הוּא פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה מִן הַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ שְׁלִישִׁי:
בְּנֵר שֶׁנִּטְמָא בִטְמֵא מֵת. הַאי נֵר שֶׁל מַתֶּכֶת הוּא וְלֹא שֶׁל חֶרֶס. דְּכָל כֵּלִים חוּץ מִכְּלֵי חֶרֶס שֶׁנָּגְעוּ בְּטֻמְאַת מֵת נַעֲשׂוּ כְּמוֹתָהּ, אִם אָב אָב וְאִם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב (במדבר יט) בַּחֲלַל חֶרֶב, וְדָרְשִׁינַן חֶרֶב הֲרֵי הוּא כַּחָלָל, שֶׁהַחֶרֶב שֶׁנָּגַע בַּמֵּת נַעֲשָׂה אֲבִי אָבוֹת כַּמֵּת עַצְמוֹ. וּכְשֶׁנָּגַע בִּטְמֵא מֵת שֶׁהוּא אָב, נַעֲשָׂה גַּם כֵּן הַחֶרֶב אָב. וְכָל שְׁאָר כֵּלִים כְּחֶרֶב לְדִין זֶה, חוּץ מִכְּלֵי חֶרֶס. נִמְצָא הַנֵּר שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁנָּגַע בִּטְמֵא מֵת נַעֲשָׂה אַב הַטֻּמְאָה. וְהַשְׁתָּא הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא עַל דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים, שֶׁהֲרֵי רַבִּי חֲנִינָא לֹא הִתִּיר אֶלָּא לְהַחֲזִיר הַשְּׁלִישִׁי שֵׁנִי, וְרַבִּי עֲקִיבָא הִתִּיר לְהַחֲזִיר הַשְּׁלִישִׁי רִאשׁוֹן, שֶׁהַשֶּׁמֶן שֶׁנִּפְסַל בִּטְבוּל יוֹם שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, כְּשֶׁמַּדְלִיקִין אוֹתוֹ בְּנֵר שֶׁנִּטְמָא בִּטְמֵא מֵת שֶׁהַנֵּר עַצְמוֹ נַעֲשָׂה אָב כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, נִמְצָא שֶׁחוֹזֵר הַשְּׁלִישִׁי לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנְעוּ, דְּהוֹאִיל וְיֵשׁ שֵׁם טֻמְאָה עָלָיו לֹא חָיְשִׁינַן לֵיהּ וּמֻתָּר לְהוֹסִיף בַּיָּדַיִם:

ברטנורהלֹא רָאִיתִי עוֹר יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. לְאַחַר שֶׁהֻפְשַׁט אִם נִמְצֵאת טְרֵפָה. אַף עַל פִּי שֶׁפְּסוּל זֶה הָיָה בּוֹ קֹדֶם הֶפְשֵׁט, הוֹאִיל וְלֹא נִכַּר אֶלָּא לְאַחַר הֶפְשֵׁט:
שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵפָה. הָא קָא מַשְׁמַע לָן רַבִּי עֲקִיבָא, דַּאֲפִלּוּ בְּכוֹר בַּעַל מוּם הַנִּשְׁחָט בַּמְּדִינָה עַל מוּמוֹ וְלֹא הִתִּירוֹ הַכָּתוּב אֶלָּא בַּאֲכִילָה כְּדִכְתִיב (דברים טו) בִּשְׁעָרֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ, אֲבָל אִם מֵת, עוֹרוֹ אָסוּר וְטָעוּן קְבוּרָה, וְאַשְׁמְעִינַן רַבִּי עֲקִיבָא דְהֵיכָא דְּלֹא הֻכַּר טְרֵפוּתוֹ עַד לְאַחַר הֶפְשֵׁט, הִתִּירָתוֹ שְׁחִיטָתוֹ וְהֶפְשֵׁטוֹ לְעוֹרוֹ כְּאִלּוּ נִזְרַק דָּמוֹ בַּמִּקְדָּשׁ:
יֵאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ. וְאֵינוֹ נִשְׂרָף:
אֵין לֹא רָאִיתִי רְאָיָה. שֶׁמָּא לֹא אֵרַע בְּיָמָיו שֶׁיִּמָּצֵא טְרֵפָה לְאַחַר הֶפְשֵׁט, וְאִם אֵרַע וּשְׂרָפוּהוּ הוּא לֹא רָאָה:
אֶלָּא יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. הוֹאִיל וְקֹדֶם הֶפְשֵׁט בָּא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא בִּבְכוֹר בַּעַל מוּם כְּשֶׁהִתִּירוֹ מֻמְחֶה. אֲבָל לֹא הִתִּירוֹ מֻמְחֶה לֹא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים בִּבְכוֹר תָּמִים, דְּבָשָׂר בִּקְבוּרָה וְעוֹר בִּשְׂרֵפָה:

ברטנורהוְכוֹתֵב בִּכְתַב יָדוֹ. שְׁטַר חוֹב עַל הַלֹּוֶה:
וַאֲחֵרִים חוֹתְמִים. עֵדִים כְּשֵׁרִים הָיוּ חוֹתְמִים עַל הַשְּׁטָר:
וְהִתִּירוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁכּוֹתֵב הַשְּׁטָר הוּא הַמַּלְוֶה, וְנוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ:
שֶׁהָאִשָּׁה כּוֹתֶבֶת אֶת גִּטָּהּ. וְעֵדִים כְּשֵׁרִים חֲתוּמִים בּוֹ:
אֶת שׁוֹבְרוֹ. שְׁטַר מְחִילָה שֶׁמָּחֲלָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עַל כְּתֻבָּתָהּ:
שֶׁאֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְחוֹתְמָיו. הָעֵדִים הַחֲתוּמִים עַל הַגֵּט הֵם עִקַּר סִבַּת קִיּוּם הַגֵּט, הִלְכָּךְ כְּשֶׁהָעֵדִים כְּשֵׁרִים חֲתוּמִים בּוֹ כָּשֵׁר וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא כְּתַב יַד הָאִשָּׁה:
וְעַל מַחַט. שֶׁיָּדוּעַ בָּהּ שֶׁנִּטְמֵאת בְּמֵת, וְנִמְצֵאת בִּבְשַׂר הַקֹּדֶשׁ כְּשֶׁחָתְכוּ אוֹתוֹ בָּעֲזָרָה, וְסָפֵק אִם נָגַע בָּהּ הַסַּכִּין וְהָאָדָם אִם לָאו, הַסַּכִּין וְהָאָדָם טְהוֹרִין, דִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הִיא, שֶׁהָעֲזָרָה דִּין רְשׁוּת הָרַבִּים יֵשׁ לָהּ לְעִנְיַן טֻמְאָה, וּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵקוֹ טָהוֹר:
וְהַבָּשָׂר טָמֵא. דְּוַדַּאי נָגְעָה בּוֹ טֻמְאָה. וּמַתְנִיתִין אַיְרֵי בְּבֶהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁהֶעֱבִירָהּ בַּנָּהָר סָמוּךְ לִשְׁחִיטָתָהּ וַעֲדַיִן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ עָלֶיהָ, שֶׁהֻכְשַׁר הַבָּשָׂר לְקַבֵּל טֻמְאָה בְּאוֹתָן הַמַּיִם. דְּאִי לָאו הָכִי לֹא הָיָה הַבָּשָׂר טָמֵא, וְאַף עַל פִּי שֶׁרוֹחֲצִים אוֹתוֹ בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם בָּעֲזָרָה, דְּכָל מַשְׁקֵה בֵית מִטְבְּחַיָּא דָכָן, וְאֵין מַכְשִׁירִין אֶת הַבָּשָׂר לְקַבֵּל טֻמְאָה. וְאִי קַשְׁיָא הֵיאַךְ הַבָּשָׂר טָמֵא וְהַיָּדַיִם טְהוֹרוֹת, וַהֲלֹא אֳכָלִין טְמֵאִין מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם מִדְּרַבָּנָן. הָא לֹא קַשְׁיָא מִידֵי, דְּקַיְמָא לָן אֵין טֻמְאַת יָדַיִם בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁכְּשֶׁגָּזְרוּ עַל טֻמְאַת יָדַיִם לֹא גָּזְרוּ בָּהּ בַּמִּקְדָּשׁ:

עיקר תוספות יום טוב(א) גִּטָּהּ. וְקָשֶׁה, הַאֵיךְ לָמַד גֵּט שֶׁעִקָּרוֹ לִקְנוֹת אֶת עַצְמָהּ, מִשְּׁטָרֵי הַלְוָאָה שֶׁאֵינָן אֶלָּא לִרְאָיָה. הָא מִיתָּרְצָה בְּדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת, דְּמִסְּתָמָא גַּם כֵּן הָיָה כּוֹתֵב לְעַצְמוֹ שִׁטְרֵי מַתָּנָה וּמְכִירָה שֶׁהָיָה קוֹנֶה שָׂדוֹת, דִּפְעָמִים שֶׁלֹּא הָיוּ קְנוּיִים לוֹ אֶלָּא בִּשְׁטָר, כְּגוֹן שָׂדִי קְנוּיָה לְךָ:
(ב) שׁוֹבְרוֹ. אַשִּׁגְרַת לִישְׁנָא דְּמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּגִטִּין נַקְטֵיהּ. נִרְאֶה לִי:
(ג) אֶפְשָׁר דְּמִשּׁוּם חֲתִימַת הַשּׁוֹבֵר נָקַט הָכִי. וְכָל שְׁטָר קָרוּי גֵּט. אֲבָל גַּבֵּי גֵּט אִשָּׁה עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתֵי:
(ד) דְּאִלּוּ רְשׁוּת הַיָּחִיד אַף עַל גַּב דְּסַכִּין אֵין בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל, וְכָל כְּהַאי גַוְנָא אַף בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד טָהוֹר, הָכָא דְּאָדָם עָסוּק בָּהּ נִשְׁאָלִין עָלֶיהָ. גְּמָרָא:
(ה) וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִפְּלוּ מִן הַמַּשְׁקֶה עַל הַבָּשָׂר כָּל שֶׁהוּא בִּשְׁעַת הֶפְשֵׁט. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) וְהַיְנוּ מִדְּאוֹרַיְתָא, אֲבָל מִדְּרַבָּנָן חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשִׁירוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) טָהוֹר. לְפִי שֶׁהַמַּשְׁקִין שֶׁבּוֹ מַשְׁקֶה סָרוּחַ וְאֵינוֹ רָאוּי לִכְלוּם וְיָצָא מִן כְּלַל מַשְׁקֶה. הָרַמְבַּ"ם:

ד. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה. עַל בֵּיצָה טְרוּפָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל גַּבֵּי יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁהִיא חִבּוּר. וְאִם הָיְתָה כְמִין כּוֹבַע, אֵינָהּ חִבּוּר. וְעַל שִׁבֹּלֶת שֶׁבַּקָּצִיר וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה, אִם נִקְצְרָה עִם הַקָּמָה, הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְאִם לָאו, הֲרֵי הִיא שֶׁל עֲנִיִּים. וְעַל גִּנָּה קְטַנָּה שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת עָרִיס, אִם יֶשׁ בָּהּ כִּמְלֹא בוֹצֵר וְסַלּוֹ מִכָּאן וּמְלֹא בוֹצֵר וְסַלּוֹ מִכָּאן, תִּזָּרֵעַ. וְאִם לָאו, לֹא תִזָּרֵעַ:

ברטנורהבַּכֶּרֶם. שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל חֲכָמִים כְּכֶרֶם זוֹ הַנְּטוּעָה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל גְּפָנִים:
עַל בֵּיצָה טְרוּפָה. בִּקְעָרָה, שֶׁנִּתְעָרְבָה הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן יַחַד וּנְתוּנָה עַל גַּבֵּי הַיָּרָק, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּבֵּיצָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חֻלִּין, דְּאֵין שַׁיָּךְ תְּרוּמָה בְּבֵיצָה, וּטְבוּל יוֹם אֵינוֹ פּוֹסֵל בְּחֻלִּין, אֲפִלּוּ הָכִי הָוֵי חִבּוּר וְנִפְסַל הַיָּרָק כְּאִלּוּ נָגַע בּוֹ:
אִם הָיָה כְמִין כּוֹבַע. שֶׁנִּתְנַפְּחָה הַבֵּיצָה וְנַעֲשֵׂית כְּמִין כּוֹבַע עַל הַיָּרָק וַחֲלוּלָה תַּחְתֶּיהָ:
שִׁבֹּלֶת שֶׁבַּקָּצִיר. שִׁיֵּר בִּקְצִירָתוֹ שִׁבֹּלֶת אַחַת שֶׁלֹּא קָצַר, וְרֹאשׁ אוֹתָהּ שִׁבֹּלֶת מַגִּיעַ לַקָּמָה:
אִם נִקְצְרָה. אִם אוֹתָהּ שִׁבֹּלֶת נִקְצֶרֶת עִם הַקָּמָה, הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁהַקָּמָה מַצִּילָתָהּ, דְּלֹא קָרִינַן בָּהּ לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ:
וְאִם לָאו. הֲרֵי זוֹ שִׁכְחָה וְהַוְיָא לָעֲנִיִּים:
עָרִיס. חָמֵשׁ גְּפָנִים הַנְּטוּעוֹת וּמוּדְלוֹת וְשׁוֹכְבוֹת עַל גַּבֵּי כְּלוֹנְסוֹת אוֹ עַל גַּבֵּי גָּדֵר קְרוּיוֹת עָרִיס, לְשׁוֹן עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי:
אִם יֶשׁ בָּהּ כִּמְלֹא בוֹצֵר וְסַלּוֹ. אִם הַגִּנָּה גְּדוֹלָה כְּשִׁעוּר שֶׁיַּעֲמֹד בָּהּ בּוֹצֵר הָעֲנָבִים עִם סַלּוֹ שֶׁמַּכְנִיס הָעֲנָבִים לְתוֹכוֹ כְּשֶׁהוּא מְלַקֵּט הָעֲנָבִים מִכָּל צִדְדֵי הֶעָרִיס:
תִּזָּרֵעַ. הַגִּנָּה. וְהוּא שֶׁיַּרְחִיק הַזֶּרַע מִן הַגְּפָנִים כְּדֵי עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ, וְזוֹרֵעַ הַשְּׁאָר:
וְאִם לָאו. שֶׁאֵין הַגִּנָּה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ:
לֹא תִזָּרֵעַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּרְחִיק כְּדֵי עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם. מִפְּנֵי שֶׁהַזֶּרַע נִרְאֶה עִם הַכֶּרֶם כְּאִלּוּ הֵם כִּלְאַיִם:

ה. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְלֹא אָמַר בָּהֶם לֹא אִסּוּר וְהֶתֵּר, וּפֵרְשָׁן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן מַתְיָא. הַמֵּפִיס מֻרְסָא בְּשַׁבָּת, אִם לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה, חַיָּב, וְאִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה לֵחָה, פָּטוּר. וְעַל הַצָּד נָחָשׁ בַּשַּׁבָּת, אִם מִתְעַסֵּק שֶׁלֹּא יִשְּׁכֶנּוּ, פָּטוּר, וְאִם לִרְפוּאָה, חַיָּב. וְעַל לְפָסִין אִירוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם טְהוֹרוֹת בְּאֹהֶל הַמֵּת וּטְמֵאוֹת בְּמַשָּׂא הַזָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק אוֹמֵר, אַף בְּמַשָּׂא הַזָּב, טְהוֹרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן:

ברטנורהוּפֵרְשָׁן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אֵימָתַי חַיָּב וְאֵימָתַי פָּטוּר:
אִם לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה חַיָּב. מִשּׁוּם בּוֹנֶה:
וְאִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה לֵחָה פָּטוּר. דִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ הִיא, שֶׁהַפֶּתַח הִיא הַמְּלָאכָה, וְזוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה לִהְיוֹת לָהּ פֶּתַח מֵעַכְשָׁיו, וְאֵין כָּאן אֶלָּא אִסּוּרָא דְרַבָּנָן וּמִשּׁוּם צַעֲרָא לֹא גָזוּר, וְהָוֵי פָּטוּר וּמֻתָּר:
אִם מִתְעַסֵּק שֶׁלֹּא יִשְּׁכֶנּוּ פָּטוּר. דְּאֵינוֹ צָרִיךְ לְגוּפוֹ שֶׁל דָּבָר הַנִּצּוֹד, וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיַּעֲמֹד וְלֹא יִשְּׁכֶנּוּ לֹא הָיָה צָד. וּבְהַאי נַמִּי לֹא גָּזְרוּ רַבָּנָן, וְהָוֵי פָּטוּר וּמֻתָּר:
לְפָסִין אִירוֹנִיּוֹת. כְּלֵי חֶרֶס סְתוּמִים עֲשׂוּיִין כְּמִין כַּדּוּר חָלוּל מִבִּפְנִים, וּלְאַחַר שֶׁמְּלַבְּנִים אוֹתוֹ בַּכִּבְשָׁן חוֹתְכִים אוֹתוֹ בְּאֶמְצָעוֹ וְהוּא נַעֲשֶׂה שְׁנֵי כֵּלִים:
טְהוֹרוֹת בְּאֹהֶל הַמֵּת. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא חֲתָכוּהוּ. דִּכְלִי חֶרֶס אֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה מִגַּבּוֹ, אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ, כְּדִכְתִיב (במדבר יט) וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ, דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ מִטַּמֵּא וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, וְהַאי אֵין לוֹ אֲוִיר:
וּטְמֵאוֹת בְּמַשָּׂא הַזָּב. בְּטֻמְאוֹת הֶסֵּט. שֶׁאִם נִתְטַלְטְלוּ אוֹ נִתְנַעְנְעוּ מִמַּשָּׂא הַזָּב, טְמֵאִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם אֲוִיר:
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן. דַּחֲתִיכָה שֶׁחוֹתְכִין אוֹתָן בְּאֶמְצָעָן זוֹ הִיא גְּמַר מְלַאכְתָּן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק. אֶלָּא לִבּוּנָן בַּכִּבְשָׁן הוּא גְּמַר מְלַאכְתָּן, הִלְכָּךְ מִטַּמְּאוֹת בְּמַשָּׂא הַזָּב אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁחִלְּקָן:

עיקר תוספות יום טוב(י) אִסּוּר וְהֶתֵּר. אַמֵּפִיס מֻרְסָא וְצָד נָחָשׁ קָאֵי. וּבִלְפָסִין אִירוֹנִיּוֹת לֹא אָמַר בָּהֶם לֹא טֻמְאָה וְלֹא טָהֳרָה. הָרַמְבַּ"ם:
(יא) וְכֵן אוֹתָם הַמַּחֲבַתּוֹת (פֵּרוּשׁ עַל לְפָסִין אִירוֹנִיּוֹת) בְּאֵיזֶה טֻמְאוֹת מִתְטַמְּאוֹת וּבְאֵיזֶה אֵינָן מִתְטַמְּאוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
(יב) פֶּה. בַּתּוֹסֶפְתָּא תָּנֵי הָכִי, אִם לְקָלְפָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָרוֹפְאִים עוֹשִׂין דִּמְתַקֵּן לָהּ פֶּתַח. רַשִׁ"י:
(יג) דְּאַשְׁכְּחַן בִּנְיָן בְּבַעֲלֵי חַיִּים, דִּכְתִיב וַיִּבֶן אֶת הַצֶּלַע [בְּרֵאשִׁית ב]. רַשִׁ"י:
(יד) שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד לְהַכְנִיס אֲוִיר וּלְהוֹצִיא לֵחָה תָּמִיד, אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה פֶּתַח גָּמוּר שֶׁהֲרֵי רָאוּי הוּא לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא אִם הָיָה צָרִיךְ, מִכָּל מָקוֹם לֹא דָּמִי לַפְּתָחִים שֶׁבַּמִּשְׁכָּן שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא. אֲבָל לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה, דָּמְיָא לַמִּשְׁכָּן. תּוֹסָפוֹת:
(טו) אִירוֹנִיּוֹת. פֵּרוּשׁ עֲיָרוֹת. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם עִירוֹנִיּוֹת וְאִירוֹנִיּוֹת הַכֹּל שָׁוֶה מְיֻחֲסוֹת אֶל עֲיָרוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהמְלִילוֹת. שִׁבֳּלִים שֶׁלֹּא בָּשְׁלוּ כָּל צָרְכָּן, וְטוֹעֲנָן בַּאֲבָנִים וּמַשְׁקֶה זָב מֵהֶן וְטוֹבֵל בּוֹ:
יִגְמֹר. מֵאַחַר שֶׁרִסְּקָן וְכִתְּתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, יִגְמֹר וְיֹאכַל בְּשַׁבָּת. וְלֹא דָמִי לְמַשְׁקִים שֶׁזָּבוּ שֶׁאֲסוּרִין גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחֹט, דְּהָכָא אֲפִלּוּ יִסְחֹט לֵיכָּא אִסּוּרָא דְאוֹרַיְתָא, מִשּׁוּם דְּמַשְׁקִים אֲתוּ מִמֵּילָא:
לֹא יִגְמֹר. כְּדֵי לֶאֱכֹל לְאַחַר שֶׁקִּדַּשׁ הַיּוֹם, דַּאֲסוּרִין כִּשְׁאָר מַשְׁקִים שֶׁזָּבוּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:

ברטנורהעִיר שֶׁל זָהָב. עֲטֶרֶת זָהָב עֲשׂוּיָה כְּמִין עִיר צוּרַת יְרוּשָׁלַיִם. וְלֹא חָיְשִׁינַן דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְּיָא וְאָתְיָא לַאֲתוֹיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים. מִין מִמִּינֵי הַשְּׂחוֹק. אִם תַּקְדִּים יוֹנָתְךָ לְיוֹנָתִי אֶתֵּן לְךָ כָּךְ וְכָךְ. פֵּרוּשׁ אַחֵר, שֶׁמְּגַדֵּל יוֹנָה מְלֻמֶּדֶת לְהָבִיא יוֹנִים לַבַּיִת בַּעֲלֶיהָ, וְיֵשׁ בָּהֶן גָּזֵל מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם וְלֹא גָּזֵל גָּמוּר:
סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָהוֹר. מִשּׁוּם דְּטֻמְאָה עוֹבֶרֶת הִיא וְאֵינָהּ נָחָה בַּמָּקוֹם, הִלְכָּךְ סְפֵקוֹ טָהוֹר וַאֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד:

ברטנורהסַנְדָּל שֶׁל סַיָּדִין. מִנְעָל שֶׁל עֵץ שֶׁנּוֹעֲלִין בְּרַגְלֵיהֶם הַמִּתְעַסְּקִים בַּסִּיד לְהָגֵן עַל רַגְלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִשָּׂרְפוּ בַּסִּיד. וְאִם נָעַל אוֹתוֹ הַזָּב, טָמֵא מִדְרָס:
וְעַל שְׁיָרֵי תַנּוּר אַרְבָּעָה. אִם הָיָה גָּדוֹל הַרְבֵּה וְנִטְמָא, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁבַּר, לֹא טָהֵר עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּשְׁבָרָיו גָּבוֹהַּ אַרְבָּעָה, וּלְעוֹלָם שְׁבָרָיו מְקַבְּלִים טֻמְאָה כְּאִלּוּ הָיָה שָׁלֵם עַד שֶׁיִּהְיֶה הַשֶּׁבֶר פָּחוֹת מִגֹּבַהּ אַרְבָּעָה. וּסְתָם תַּנּוּר שֶׁבַּמִּשְׁנָה עָשׂוּי כְּמִין קְדֵרָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּלַיִם וּמְחַבְּרִין אוֹתוֹ בְּטִיט עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְרִצְפַּת הַקַּרְקַע הִיא תַּחְתִּיתוֹ שֶׁל תַּנּוּר:
שְׁנַיִם מֵחִפּוּיָיו. מִן הַלּוּחוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְמוֹשָׁב:
שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. דְּסָבַר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִישִׁיבָה הוּא רָאוּי לְקַבֵּל רִמּוֹנִים, וְטָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. דְּסָבְרֵי הוֹאִיל וְעִקָּרוֹ לִישִׁיבָה עֲבִיד וְלֹא לְבֵית קִבּוּל, כֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּטֵּל הָעִקָּר שֶׁבַּעֲבוּרוֹ נַעֲשָׂה, נִתְבַּטֵּל הַטָּפֵל, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲפִלּוּ מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(יח) וּמַקְשֶׁה בַּגְּמָרָא אַמַּאי טְמֵא מִדְרָס, הָא לָאו לְהִילוּכָא עָבְדִינַן. וּמְשָׁנֵי שֶׁכֵּן הַסַּיָּד מְטַיֵּל בּוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ:
(יט) וְהוֹדוּ לוֹ. בְּרֵישׁ פֶּרֶק ה'‏ דְּכֵלִים תְּנַן וּשְׁיָרָיו אַרְבָּעָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּגָדוֹל כוּ'. וַאֲפִלּוּ הָכִי שַׁפִּיר קָאָמְרִינַן הָכָא דְּהוֹדוּ לוֹ, דְּהַיְנוּ כְּלַפֵּי שֶׁאָמְרוּ שְׁלֹשָׁה. וְנִרְאֶה לִי דְּהַיְנוּ דְּאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה כוּ', לוֹמַר דְּעַל שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה הוּא דְּהוֹדוּ. אֲבָל עַל אָמְרוּ אַרְבָּעָה לֹא הוֹדוּ, דְּתַנּוּר שִׁבְעָה אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעָה סַגִּי כִּי הָוֵי רֻבָּא. אִי נַמִּי יֵשׁ לְפָרֵשׁ, דְּרַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים דְּהָתָם קָא פְּלִיגֵי בְּדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְהוֹדוּ לוֹ הָכָא. דִּלְרַבִּי מֵאִיר כֻּלֵּי עָלְמָא אַרְבָּעָה דַּוְקָא סְבִירָא לְהוּ בֵּין בְּגָדוֹל בֵּין בְּקָטָן, וְלַחֲכָמִים כֻּלֵּי עָלְמָא בְּגָדוֹל דַּוְקָא בְּאַרְבָּעָה אֲבָל בְּקָטָן כוּ':

ברטנורההָאָב זוֹכֶה לַבֵּן וְכוּ'. לְפִי שֶׁקָּרוֹב טֶבַע הַבֵּן לִהְיוֹת דּוֹמֶה לְטֶבַע הָאָב, וְהַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהַחָכְמָה וְהַשָּׁנִים אָדָם זוֹכֶה בָּהֶן מִתְּחִלַּת יְצִירָתוֹ כְּפִי טִבְעוֹ, וְהָעֹשֶׁר אָדָם מוֹרִישׁוֹ לִבְנוֹ. וְחָכְמָה דְאָמְרִינַן הָכָא, הִיא הַסְּבָרָא הַיְשָׁרָה, וְהִיא בָּאָדָם כְּפִי טִבְעוֹ. וְהַשָּׁנִים, אֲרִיכוּת הַיָּמִים. וְלִי נִרְאֶה, שֶׁאִם אָדָם זוֹכֶה הָוְיָן לֵיהּ בָּנִים נָאִים בַּעֲלֵי כֹּחַ בַּעֲלֵי חָכְמָה עֲשִׁירִים וּמַאֲרִיכֵי יָמִים:
וּבְמִסְפַּר הַדּוֹרוֹת לְפָנָיו. פְּעָמִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחַ לָאָב לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְזַרְעוֹ לְדוֹר שְׁלִישִׁי אוֹ לְדוֹר רְבִיעִי, וְהָאָב זָכָה לְאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁתָּבֹא לָהֶם אוֹתָהּ הַטּוֹבָה:
הוּא הַקֵּץ. שֶׁקָּצַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לִזְמַן פְּלוֹנִי וּלְדוֹר פְּלוֹנִי. כְּמוֹ וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה, הֲרֵי מִסְפַּר הַדּוֹרוֹת שֶׁהוּא דּוֹר רְבִיעִי הוּא הַקֵּץ שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:

עיקר תוספות יום טוב(כ) וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים נוֹהֲגִים עַל הָרֹב. וְכֵן רֹב הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים הֵם עַל הָרֹב. הָרַמְבַּ"ם. וּבַתּוֹסֶפְתָּא, חֲכָמִים חוֹלְקִין עַל רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁאֵין הָאָב זוֹכֶה לִבְנוֹ בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֶלָּא עַד הַפֶּרֶק שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְעוֹנַת חִיּוּב מִצְוֹת, אֲבָל מִשֶּׁהִגִּיעַ לַפֶּרֶק, אִם הוּא צַדִּיק זוֹכֶה לְעַצְמוֹ, וְאִם לָאו אֵין אָבִיו זוֹכֶה לוֹ:
(כא) אַשְׁרֵי עֵינוֹ רָאֲתָה. וְכִוְּנָה לְמַה שֶּׁכָּתַב הַיְרוּשַׁלְמִי, בַּנּוֹי, דִּכְתִיב [תְּהִלִים צ] וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. בַּכֹּחַ, דִּכְתִיב [שָׁם קיב] גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ. בָּעֹשֶׁר, דִּכְתִיב [שָׁם לז] נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעְזָב וְזַרְעוֹ וְגוֹ'. בַּחָכְמָה, דִּכְתִיב [דְּבָרִים יא] וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. בַּשָּׁנִים, דִּכְתִיב [שָׁם] לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם. עַד כָּאן. וּמִכֻּלְּהוּ קְרָאֵי מוּכָח שֶׁזְּכוּת הָאָב הוּא שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים מְתֹאָרִים בְּכָל אֵלּוּ הַתְּאָרִים:
(כב) לְפָנָיו כוּ'. הַאי דְּקָאָמַר לְפָנָיו וְהוּא הַקֵּץ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְגַלּוֹת קֵץ הַדּוֹרוֹת לֹא גִּלָּה אוֹתוֹ לְאָדָם אֶלָּא לְאַבְרָהָם לְבַדּוֹ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, אֶלָּא לְפָנָיו גָּלוּי קֵץ הַדּוֹרוֹת. הָרַאֲבַ"ד:
(כג) לְפִי שֶׁקְּהָת מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם, וּמֹשֶׁה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וּבְנֵי מֹשֶׁה נִכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁיָּרַד מִמֶּנָּה קְהָת, וְהֵם דּוֹר רְבִיעִי. לְפִי שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה הוּא מַתְחִיל מִשָּׁעָה שֶׁנָּסְעוּ מִן הָאָרֶץ, רְצוֹנוֹ לוֹמַר יְרִידָתָם לְמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יָשׁוּבוּ הֵנָּה, כְּאִלּוּ אָמַר מִשָּׁעָה שֶׁיֵּצְאוּ מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת יָשׁוּבוּ אֵלֶיהָ. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהשֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. כְּשֶׁיָּבֹא חֹדֶשׁ בְּאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ שֶׁמֵּת בּוֹ, יֵצֵא מִגֵּיהִנֹּם וְיָבֹא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי ה':
שֶׁנֶּאֱמַר וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ. כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁיִּהְיֶה בַּגֵּיהִנֹּם כָּל כָּךְ יָמִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מִיּוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח דְּאִיקְרֵי שַׁבָּת דִּכְתִיב (ויקרא כג) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת וְגוֹ'‏ עַד עֲצֶרֶת שֶׁהוּא מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית יֵצֵא מִגֵּיהִנֹּם וְיָבֹא לְהִשְׁתַּחֲווֹת:

עיקר תוספות יום טוב(כד) שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. קְרָאֵי נִינְהוּ. וְעוֹד נוֹסָף עֲלֵיהֶם אַחַד עָשָׂר יָמִים שֶׁשְּׁנַת הַחַמָּה יְתֵרָה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה. הָרַאֲבַ"ד. וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י בְּנִמּוּקֵי הַחֻמָּשׁ:
(כה) אִיּוֹב כוּ'. מְפָרֵשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם, דִּכְתִיב [אִיּוֹב ז] כֵּן הִנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי שָׁוְא וְלֵילוֹת עָמָל מָנוּ לִי. מַה לֵּילוֹת לְמִנּוּי אַף יְרָחִים לְמִנּוּי. פֵּרוּשׁ, יַרְחֵי שָׁוְא הֵם יְמוֹת הַקַּיִץ שֶׁהֵם אֲרֻכִּים כְּדִכְתִיב יֶרַח יָמִים, וְלֵילוֹת עָמָל אֵלּוּ לֵילוֹת הַחֹרֶף שֶׁהֵם אֲרֻכִּים, כְּלוֹמַר אֲרִיכוּת הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת הָיָה לוֹ שָׁוְא וְעָמָל שֶׁלֹּא מָצָא בָּהֶם מַרְגּוֹעַ. מָנוּ לִי, כְּלוֹמַר בְּמִנְיָנָם נִמְסְרוּ לִי, שֶׁלֹּא חָסַר מֵהֶם אֶחָד. וּמַה לֵּילוֹת לְמִנּוּי שֶׁלֹּא חָסְרוּ אֶחָד כוּ'. הָרַאֲבַ"ד:
(כו) הַמִּצְרִיִּים כוּ'. דִּכְתִיב [שְׁמוֹת ה] לְקוֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן, אֵימָתַי הַתֶּבֶן מְצוּיָה שָׁם, בְּאִיָּר, וְהֵם יָצְאוּ בְּנִיסָן. סֵדֶר עוֹלָם:
(כז) מִשְׁפַּט גּוֹג כוּ'. כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יִנָּגְפוּ בְּבַת אַחַת אֶלָּא מִתְּחִלַּת מַכָּתָן עַד סוֹפָהּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁיִּהְיוּ נִמּוֹקִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁיִּכְלוּ, דִּכְתִיב [יְשַׁעְיָה ח] וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף, קַיִץ וָחֹרֶף הֲרֵי שָׁנָה שְׁלֵמָה. סֵדֶר עוֹלָם:
(כח) וְהָיָה כוּ'. וּבְמִשְׁפַּט רְשָׁעִים קָמַיְרֵי, דִּכְתִיב [שָׁם סו] וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים כוּ', וְהֵם אוֹתָם שֶׁכָּפְרוּ בָּעִקָּר וְשֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם חִלּוּל הַשֵּׁם. אֲבָל שְׁאָר רְשָׁעִים דִּינָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. הָרַאֲבַ"ד:
(כט) וְהַאי דְּקָאָמַר בְּשַׁבַּתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת תָּלוּי בְּיוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מוֹעֲדִים שֶׁאֵינָן תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. הָרַאֲבַ"ד. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם. וְנִרְאֶה לִי דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מוֹדֶה לְתַנָּא קַמָּא דְּיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁנִּדּוֹנִים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כְּדִכְתִיב מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, אֶלָּא דְּקָאָמַר דְּאִיכָּא נַמִּי דְּאֵינָן נִדּוֹנִים אֶלָּא כְּמִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת כוּ'. וּלְתַנָּא קַמָּא דָרְשִׁינַן שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ נַמִּי כְּמוֹ חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, כְּשֶׁיָּבֹא שַׁבָּת בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת שֶׁמֵּת בּוֹ. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאִם מֵת בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ דְּלֹא תֵימָא כְּשֶׁיָּבֹא תְּחִלַּת אוֹתוֹ חֹדֶשׁ יָבֹא לְהִשְׁתַּחֲווֹת וּמִתְקַיֵּם בּוֹ מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ דְּמִקְצָת הַחֹדֶשׁ כְּכֻלּוֹ, אֶלָּא מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ, כְּשֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ שַׁבָּת. נִרְאֶה לִי:

גמרא עבודה זרה ע״ה ב: ז׳-ע״ו א: ב׳

תָּנָא וְכֻלָּן צְרִיכִין טְבִילָה בְּאַרְבָּעִים סְאָה מְנָהֲנֵי מִילֵי אָמַר רָבָא דְּאָמַר קְרָא (במדבר לא) כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר. הוֹסִיף לָךְ הַכָּתוּב טָהֳרָה אַחֶרֶת. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֵי נִדָּה שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁצָרִיךְ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי תַּלְמוּד לוֹמַר: אַךְ חִלֶק. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמֵי נִדָּה. מַיִם שֶׁנִּדָּה טוֹבֶלֶת בָּהֶן. הֲוֵי אוֹמֵר אַרְבָּעִים סְאָה. תָּנוּ רַבָּנָן: הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַּשְׁמִישׁ מִן הַנָּכְרִי דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרִים דְּבָרִים שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַל יְדֵי צוֹנֵן כְּגוֹן כּוֹסוֹת וְקִיתוֹנִיּוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת מַדִּיחָן וּמַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרִים. דְּבָרִים שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַל יְדֵי חַמִּין כְּגוֹן הַיּוֹרוֹת הַקּוּמְקְמוּסִין וּמֵחַמֵּי חַמִּין מַגְעִילָן וּמַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרִין. דְּבָרִים שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַל יְדֵי הָאוּר כְּגוֹן הַשִּׁפּוּדִין וְהָאַסְכְּלָאוֹת מְלַבְּנָן וּמַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרִין וְכֻלָּן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַד שֶׁלֹּא יַטְבִּיל וְשֶׁלֹּא יַגְעִיל וְשֶׁלֹּא יְלַבֵּן. תָּנֵי חֲדָא אָסוּר וְתַנְיָא אִידָךְ מֻתָּר לָא קָשְׁיָא הָא כְּמָאן דְּאָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אָסוּר הָא כְּמָאן דְּאָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מֻתָּר. גִּעוּלֵי נָכְרִים דְּאָסַר רַחֲמָנָא הֵיכִי מַשְׁכַּחַת לָהּ. אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵהּ דְּרַב הוּנָא לָא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא קְדֵרָה בַּת יוֹמָא דְּלָאו נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא מִכָּאן וְאֵילָךְ לִישְׁתְּרֵי גֵּזְירָה שֶׁאֵינָהּ בַּר יוֹמָא מִשּׁוּם קְדֵרָה בַּת יוֹמָא:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג גמרא תנא [שנה] החכם: וכולן אף כלים שמגעיל ומלבן צריכין טבילה במקוה מים שיש בו ארבעים סאה. ושואלים: מנהני מילי [מנין הדברים הללו]? אמר רבא, שאמר קרא [הכתוב] כששבו אנשי הצבא ממלחמת מדין ובידם כלים של המדיינים: "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר" (במדבר לא, כג), ובמילה "וטהר" הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת מלבד העברת הכלים באש.
ומקור אחר לענין זה תני [שנה] בר קפרא: מתוך שנאמר "אך במי נדה יתחטא" (במדבר לא, כג), ומשמע שהם מי פרה אדומה, שמשתמשים בהם לטהרה מטומאת המת, שומע אני שצריך הזאה ביום השלישי וביום השביעי ככל הזאה במי חטאת? תלמוד לומר: "אך", והיא לשון מיעוט, לחלק שאינו צריך לכך.
אם כן, מה תלמוד לומר "במי נדה"? אין הכוונה למי חטאת, אלא למים שהנדה טובלת בהן, הוי אומר: מקוה מים בן ארבעים סאה.
ה תנו רבנן [שנו חכמים]: הלוקח כלי תשמיש מן הגוים, דברים שלא נשתמש בהן הגוי — מטבילן והן טהורין ראויים לשימוש לישראל. דברים שנשתמש בהן הגוי על ידי צונן, כגון כוסות וקתוניות וצלוחיות — מדיחן ברחיצה במים בלבד ומטבילן והם טהורין. דברים שנשתמש בהן על ידי חמין, כגון היורות הקומקמוסון ומחמי מים חמין — מגעילן ברותחים ומטבילן והן טהורין. דברים שנשתמש בהן לבישול על ידי האור (האש) כגון השפודין והאסכלאות — מלבנן ומטבילן והן טהורין.
וכולן שנשתמש בהן היהודי עד שלא יטביל ושלא יגעיל ושלא ילבן, מה דינו? תני חדא [שנויה ברייתא אחת]: שהאוכל שעשה בהן אסור, ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: מותר.
ומעירים: לא קשיא [אין הדבר קשה]: הא כמאן דאמר [זה כשיטת מי שאומר] נותן טעם לפגם — אסור, לכן הוא אומר שמה שהשתמש בו אסור, הא כמאן דאמר [זה כדעת האומר] נותן טעם לפגם — מותר, ולכן אינו אוסר.
אמר רב חייא בריה [בנו] של רב הונא: לא אסרה תורה אלא קדירה
בת יומא [יום] שבישל בה הגוי באותו יום, דלאו [שלא] נותן טעם לפגם הוא.
ושואלים: אם כן, מכאן ואילך כלי ישן לישתרי [שיהא מותר], כיון שהוא רק נותן טעם לפגם! ומשיבים: גזירה היא לאסור קדירה שאינה בת יומא לכתחילה משום קדירה בת יומא.

זוהר ספר הזהר, אמור מ״ג: ע״ר-רפ״ב

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא. אַבְרָהָם כָּל יוֹמוֹי הֲוָה קָאִים בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין לְזַמְּנָא אוּשְׁפִּיזִין וּלְתַקְּנָא לוֹן פְּתוֹרָא הַשְׁתָּא דִּמְזַמְּנִין לֵיהּ וּלְכֻלְּהוּ צַדִּיקַיָּא וּלְדָוִד מַלְכָּא וְלָא יָהֲבִין לוֹן חוּלָקֵיהוֹן אַבְרָהָם קָאִים מִפְּתוֹרָא וְקָרֵי (במדבר טז) סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְכֻלְּהוּ סָלְקִין אַבַּתְרֵיהּ. יִצְחָק אָמַר (משלי יג) וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. יַעֲקֹב אָמַר (שם כג) פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְּקִיאֶנָה וּשְׁאָר כָּל צַדִּיקַיָּא אָמְרֵי (ישעיה כה) כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם. דָּוִד מַלְכָּא אָמַר (חסר כאן) וְאַשְׁלִים דִּינוֹי דִּכְתִיב (שמואל א כה) וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגוֹף ה' אֶת נָבָל וַיָּמָת מַאי קָא מַיְרִי בְּגִין דְּדָוִד שָׁאַל לְנָבָל וְאִתְעֲבִיד לֵיהּ אוּשְׁפִּיזָא וְלָא בָּעָא. וְדָא זַמִּין לֵיהּ וְלָא יָהַב לֵיהּ חוּלָקָא וּבְאִנּוּן עֶשֶׂר יוֹמִין דְּדָוִד מַלְכָּא דָּאִין עָלְמָא אִתְדָן עֲלֵיהּ הַהוּא בַּר נַשׁ דְּאַשְׁלִים לֵיהּ בִּישׁ יַתִּיר מִנָּבָל. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּגִין כָּךְ אוֹרַיְתָא לָא אַטְרַח עֲלֵיהּ דְּבַר נַשׁ יַתִּיר אֶלָּא בַּמֶּה דְּיָכִיל דִּכְתִיב (דברים טז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ וְגוֹ'. וְלָא לֵימָא אִינִישׁ אֵיכוּל וְאֶשְׂבָּע וְאֶרְוֵי בְּקַדְּמִיתָא וּמַה דְּיִשְׁתָּאַר אֶתֵּן לְמַסְכְּנֵי אֶלָּא רֵישָׁא דְּכֹלָּא דְּאוּשְׁפִּיזִין הִיא וְאִי חָדֵי לְאוּשְׁפִּיזִין וְרָוֵי לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִמֵּיהּ וְאַבְרָהָם קָרֵי עֲלֵיהּ (ישעיה נח) אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ' וְיִצְחָק קָארֵי עֲלֵיהּ (שם נד) כָּל כְּלִי יוּצָר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הַאי דָּוִד מַלְכָּא אָמַר לָהּ בְּגִין דְּכָל זַיְּנִין דְּמַלְכָּא וּקְרָבִין דְּמַלְכָּא בִּידוֹי דְּדָוִד אִתְפַּקָּדוּ. אֲבָל יִצְחָק קָאֳמַר (תהלים קיב) גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ'. הוֹן וָעוֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְגוֹ'. וְיַעֲקֹב אָמַר (ישעיה נח) אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֵךָ וְגוֹ'. שְׁאָר צַדִּיקַיָּא אָמְרֵי (שם) וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'. דָּוִד מַלְכָּא אָמַר (שם נד) כָּל כְּלִי יוּצָר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח דְּהָא הוּא עַל כָּל זַיְּנֵי דְּעָלְמָא אִתְפַּקָּד. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַר נַשׁ דְּזָכֵי לְכָל הַאי זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי עֲלַיְהוּ כְּתִיב (שם ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגוֹ':

תרגום הזוהרוְאָמַר רַבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם, כָּל יָמָיו הָיָה עוֹמֵד בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים לְהַזְּמִין אוֹרְחִים וְלַעֲרוֹךְ לָהֶם שֻׁלְחָן. עַתָּה, בַּסֻּכּוֹת, אִם מְזַמְּנִים אוֹתוֹ וּלְכָל הַצַדִּיקִים, וְאֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְאֵין נוֹתְנִים לָהֶם חֶלְקָם, עוֹמֵד אַבְרָהָם מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וְקוֹרֵא, סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה. וְכֻלָּם מִסְתַּלְּקִים אַחֲרָיו. יִצְחָק אוֹמֵר, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחֱסָר. יַעֲקֹב אוֹמֵר, פִּתְּךְ אָכַל תְּקִיאֶנָּה. וּשְׁאָר כָּל הַצַדִּיקִים, דְּהַיְנוּ מֹשֶה וְאַהֲרֹן, אוֹמְרִים, כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם. דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר, וּמַשְׁלִים אֶת דִּינָיו, שֶׁכָּתוּב, וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגּוֹף ה' אֶת נָבָל וַיָּמָת. שׁוֹאֵל, מַה זֶּה אוֹמֵר. וּמֵשִׁיב, מִשּׁוּם שֶׁדָּוִד בִּקֵּשׁ מִנָּבָל שֶׁיְּקַבֵּל אוֹתוֹ לְאוֹרֵחַ, וְהוּא לֹא רָצָה, וְכֵן הוּא, הַיּוֹשֵׁב בַּסֻּכָּה, הִזְמִין אוֹתוֹ, אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נָתַן לוֹ חֶלְקוֹ, עַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא עָלָיו אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה שֶׁל נָבָל. וּבְאֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא מַלְכוּת, דָּן אֶת הָעוֹלָם, דַּיֵּנוּ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, נִדּוֹן עָלָיו אוֹתוֹ הָאָדָם, שֶׁגָּמַל לוֹ רָע יוֹתֵר מִנָּבָל, כִּי הִזְמִינוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ חֶלְקוֹ. וְנָבָל עַל כָּל פָּנִים לֹא הִזְמִינוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַתּוֹרָה לֹא הִטְרִיחָה אֶת הָאָדָם לָתֵת יוֹתֵר, אֶלָּא כַּמָּה שֶׁיָּכוֹל, שֶׁכָּתוּב, אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ וְגוֹ'. וְאַל יֹאמַר אָדָם, אוֹכַל וְאֶשְׂבָּע וְאֶרְוֶה תְּחִלָּה, וּמַה שֶּׁיִּשָׁאֵר אֶתֵּן לַעֲנִיִּים, אֶלָּא תְּחִלַּת הַכֹּל הוּא שֶׁל הָאוֹרְחִים, וְאִם מְשַׂמֵּחַ אֶת הָאוֹרְחִים וּמַרְוֶה אוֹתָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ עִמּוֹ, וְאַבְרָהָם קוֹרֵא עָלָיו, אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', וְיִצְחָק קוֹרֵא עָלָיו, כָּל כְּלֵי יוּצָר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִקְרָא זֶה אוֹמֵר לוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, הוּא מַלְכוּת, מִשּׁוּם שֶׁכָּל כְּלֵי הַזַּיִן שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּמִלְחֲמוֹת הַמֶּלֶךְ בְּיָדָיו שֶׁל דָּוִד נִמְסְרוּ, אֲבָל יִצְחָק אוֹמֵר, גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְגוֹ'. יַעֲקֹב אָמַר, אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךְ וְגוֹ'. כִּי יִבָּקַע, הוּא אוֹתִיּוֹת, יַעֲקֹב. שְׁאָר הַצַדִּיקִים אוֹמְרִים, וְנָחֲךְ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'. דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר, כָּל כְּלִי יוּצָר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, כִּי הוּא נִתְמַנֶּה עַל כָּל כְּלֵי הַזַּיִן שֶׁבָּעוֹלָם. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁזָּכָה לְכָל זֶה. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. עֲלֵיהֶם כָּתוּב, וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגוֹ'.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ז׳: י״א-י״ג

א. גָּמְרוּ מִלֶּאֱכֹל מְסַלְּקִין אֶת הַשֻּׁלְחָן וּמְכַבְּדִין אֶת הַמָּקוֹם שֶׁאָכְלוּ בּוֹ וְאַחַר כַּךְ נוֹטְלִין אֶת יְדֵיהֶם שֶׁמָּא יְשַׁיְירוּ שָׁם פֵּרוּרִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כַּזַּיִת שֶׁאָסוּר לְהַלֵּךְ בָּהֵן וְלִרְחֹץ עֲלֵיהֶם אֲבָל פֵּרוּרִין שֶׁאֵין בָּהֵן כַּזַּיִת מֻתָּר לְאַבְּדָן בַּיָּד:

ב. הֵבִיאוּ לָהֶן מַיִם לִנְטִילָה כָּל שֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא נוֹטֵל יָדָיו תְּחִלָּה. כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵשֵׁב הַגָּדוֹל וְיָדָיו מְזֻהֲמוֹת. עַד שֶׁיִּטֹּל אַחֵר. וּשְׁאָר הַסּוֹעֲדִין נוֹטְלִין יָדָן בְּסוֹף זֶה אַחַר זֶה. וְאֵין מְכַבְּדִין בְּדָבָר זֶה שֶׁאֵין מְכַבְּדִין בְּיָדַיִם מְזוֹהֲמוֹת וְלֹא בִּגְשָׁרִים וְלֹא בִּדְרָכִים. אֶלָּא בַּפֶּתַח הָרָאוּי לִמְזוּזָה וּבִשְׁעַת כְּנִיסָה:

ג. גָּמְרוּ לִטֹּל יְדֵיהֶן וְנִגְּבוּ יְדֵיהֶן וּבֵרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְהֵבִיאוּ אֶת הַמֻּגְמָר. מִי שֶׁבֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא מְבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר וְכֻלָּן עוֹנִין אָמֵן:

מוסר שערי תשובה ג׳: ר״ז-ר״ח

אִם יָשׁוּב בַּעַל הַלָּשׁוֹן בִּתְשׁוּבָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְחִילָה לַאֲשֶׁר מוּצָק לוֹ מִזַּעַם לְשׁוֹנוֹ וְהוּא לֹא יִזְכֹּר מִסְפַּר כֻּלָּם כִּי רַבִּים מַכְאוֹבִים הִכְאִיב וְכַמָּה נְפָשׁוֹת הִדְאִיב. גַּם רַבִּים מֵאֲשֶׁר זָכַר כִּי אוֹתָם עָבַר וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי הִדִּיחַ עֲלֵיהֶם אֶת הָרַעָה יִתְבַּיֵּשׁ לְהוֹדִיעָם וּלְגַלּוֹת אָזְנָם עַל אֲשֶׁר גְּמָלָם רָעָה כִּי הוּא מַכֶּה וְאֵין מַכָּתוֹ יְדוּעָה כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב) מַה יִּתֵּן לָךְ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לְשׁוֹן רְמִיָּה חִצֵי גִבּוֹר שְׁנוּנִים. עַל כֵּן נִמְשַׁל לָשׁוֹן הָרָע לְחֵץ, כִּי הַמּוֹשֵׁךְ בַּקֶּשֶׁת פְּעָמִים רַבּוֹת יִשְׁלַח חִצָיו בָּאָדָם וְלֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. וְעוֹד עַל עִנְיָן אַחֵר נִמְשָׁל לְחֵץ כִּי שׁוֹלֵף הַחֶרֶב אִם נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל הָאָדָם בְּהִתְחַנְּנוֹ אֵלָיו יָשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ לֹא כֵן זוֹרֵק הַחֵץ כִּי אֵין בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבוֹ כֵּן בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע אַחַר אֲשֶׁר יָצָא הַדָּבָר מִפִּיו לֹא יוּכַל לְתַקֵּן. וּפְעָמִים שֶׁיְּדַבֵּר עַל פְּגַם מִשְׁפָּחָה וְהִזִּיק אֶל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו וְלֹא תַּגִּיעַ אֵלָיו מְחִילָה מִזֶּה. עַל כֵּן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הַמְדַבֵּר בִּפְגַם מִשְׁפָּחָה אֵין לוֹ כַּפָּרָה עוֹלָמִים. וְהִנֵּה הַמְשַׁלֵּחַ לְשׁוֹנוֹ גַּם עַל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה יְדַבֵּר כִּי עַל מִי לֹא עָבְרָה רָעָתוֹ תָּמִיד. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הָאֶפִּיקוֹרוֹס אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא ה' יַצִילֵנוּ:

תורה דברים ל״ג: ט״ז-כ״א