חק לישראל - פרשת בא יום חמישי

רש״ישְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים. שִׁלּוּשׁ שֶׁל יָמִים, טרציינ"א בְּלַעַז, וְכֵן שִׁבְעַת יָמִים בְּכָל מָקוֹם שטיי"נא שֶׁל יָמִים:
ויהי חשך אפלה: שלשת ימים. חֹשֶׁךְ שֶׁל אֹפֶל, שֶׁלֹּא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו אוֹתָן ג' יָמִים. וְעוֹד שְׁלוֹשֶׁת יָמִים אֲחֵרִים חֹשֶׁךְ מֻכְפָּל עַל זֶה, שֶׁלֹּא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו – יוֹשֵׁב אֵין יָכוֹל לַעֲמֹד, וְעוֹמֵד אֵין יָכוֹל לֵישֵׁב; וְלָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶם חֹשֶׁךְ? שֶׁהָיוּ בְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר רְשָׁעִים וְלֹא הָיוּ רוֹצִים לָצֵאת, וּמֵתוּ בִשְׁלוֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ מִצְרִיִּים בְּמַפַּלְתָּם וְיֹאמְרוּ, אַף הֵם לוֹקִים כָּמוֹנוּ. וְעוֹד, שֶׁחִפְּשׂוּ יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אֶת כְּלֵיהֶם, וּכְשֶׁיָּצְאוּ וְהָיוּ שׁוֹאֲלִים מֵהֶן וְהָיוּ אוֹמְרִים אֵין בְּיָדֵנוּ כְלוּם, אוֹמֵר לוֹ, אֲנִי רְאִיתִיו בְּבֵיתְךָ, וּבְמָקוֹם פְּלוֹנִי הוּא (שמות רבה):

נביאים ירמיהו מ״ז: ו׳-מ״ח: ג׳

כתובים משלי י״ד: י״ד-י״ח

משנה משנה מנחות א׳

ברטנורהכָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. כְּגוֹן שֶׁהִתְנַדֵּב מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת וֶהֱבִיאָהּ, וּקְמָצָהּ הַכֹּהֵן לְשֵׁם מַחֲבַת:
כְּשֵׁרוֹת. וּמַקְטִיר הַקֹּמֶץ וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִים. שֶׁקְּמִיצַת הַמִּנְחָה בִּמְקוֹם שְׁחִיטַת הַקָּרְבָּן עוֹמֶדֶת, וּכְשֵׁם שֶׁכָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים כִּדְיָלְפִינַן מִקְּרָא בְּרֵישׁ מַסֶּכֶת זְבָחִים, הָכִי נַמִּי כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרוֹת:
אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. הֲוָה מָצֵי לְמַתְנֵי וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, וְהָא דְּקָתָנֵי אֶלָּא דְּמַשְׁמַע דְּכָל דִּינָם כִּמְנָחוֹת כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא דָּבָר זֶה, לְאַשְׁמְעִינַן דְּאָסוּר לְשַׁנּוֹיֵי בָּהּ שִׁנּוּי אַחֵר, שֶׁאִם עָבַר וּקְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אָסוּר לָתֵת הַקֹּמֶץ בִּכְלִי שָׁרֵת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ:
שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָתוֹ. וְלֹא יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ וְצָרִיךְ לְהָבִיא מִנְחָה אַחֶרֶת לְשֵׁם מַרְחֶשֶׁת:
חוּץ מִמִּנְחַת חוֹטֵא. כְּגוֹן מִנְחָה הַבָּאָה עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אִם לֹא תַּשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תּוֹרִים:
וּמִנְחַת קְנָאוֹת. שֶׁל סוֹטָה. שֶׁאִם קְמָצָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, כְּגוֹן לְשֵׁם נְדָבָה, אוֹ נָתַן בִּכְלִי שָׁרֵת אֶת הַקֹּמֶץ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ הָלַךְ אוֹ הִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ חָשַׁב בְּאַחַת מִן הָעֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ הֲרֵינִי עוֹבֵד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן. אֵלּוּ מְנָחוֹת פְּסוּלוֹת וְאֵין שְׁיָרֵיהֶן נֶאֱכָלִים. וְטַעֲמָא הָוֵי מִשּׁוּם דְּמִנְחַת חוֹטֵא חַטָּאת קַרְיֵהּ רַחֲמָנָא. וּבַחַטָּאת כְּתִיב וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת, וְלָקַח מִדַּם הַחַטָּאת, שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה וּלְקִיחָה דְּהַיְנוּ קַבָּלַת הַדָּם לְשֵׁם חַטָּאת. וּמִנְחַת קְנָאוֹת הוֹאִיל וּכְתִיב בָּהּ עָוֹן דִּכְתִיב מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן, כַּחַטָּאת שַׁוְיוּהּ רַבָּנָן. וּמִנְחַת הָעֹמֶר, אַף עַל גַּב דְּלָאו מִנְחַת חוֹטֵא הִיא וְלָאו מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה מֵהַקְטִיר, וְאֵין שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִים, הוֹאִיל וּבָאָה לְהַתִּיר הֶחָדָשׁ וְלֹא הִתִּירָה. וְכָל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרוֹת דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין, דַּוְקָא בִּמְנָחוֹת שֶׁאֵין לָהֶם זְמַן קָבוּעַ אַיְרֵי, וְלֹא בְּמִנְחַת הָעֹמֶר שֶׁקָּבַע לָהּ זְמַן:
אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן. דְּלֹא תֵּימָא לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן הוּא דִּפְסוּלָה, דִּתְפוֹס לָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֲבָל שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן כְּשֵׁרוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן:

עיקר תוספות יום טוב(א) שֶׁנִּקְמְצוּ. עֲבוֹדָה קַמַּיְתָא נָקַט. וְהוּא הַדִּין נְתִינָה בִּכְלִי וְהוֹלָכָה וְהַקְטָרָה, כִּדְּקָתָנֵי סֵיפָא. תּוֹסָפוֹת:
(ב) דְּהַיְנוּ שִׁנּוּי קֹדֶשׁ כְּדִמְפָרֵשׁ בְּסֵיפָא לְשֵׁם מִנְחַת חוֹטֵא כוּ'. וְהוּא הַדִּין שִׁנּוּי בְּעָלִים. תּוֹסָפוֹת:
(ג) גְּמָרָא. אִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, מִשּׁוּם דִּמְשַׁנֵּי בָּהּ כָּל הָנֵי לֵשַׁנֵּי וְלֵיזִיל. אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא כוּ'. וְעַיֵּן פֵּרוּשׁ הָרַ"ב בְּרֵישׁ זְבָחִים:
(ד) וּלְפִי זֶה הוּא הַדִּין אֲשַׁם נָזִיר וּמְצֹרָע דְּבָאוּ לְהַכְשִׁיר וְלֹא הִכְשִׁירוּ. אֲבָל כָּל זֶה אִיתּוֹתַב נַמִּי בַּגְּמָרָא, וּלְהָכִי נַמִּי לֹא כְּתָבָם הָרַ"ב בְּרֵישׁ זְבָחִים. וְכֵן הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ חָזַר בּוֹ וְלֹא פָּסַל לָעֹמֶר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ:
(ה) וְהִקְטִיר. בִּמְקוֹם זְרִיקָה:

ב. אַחַת מִנְחַת חוֹטֵא וְאַחַת כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁקְּמָצָן זָר, אוֹנֵן, טְבוּל יוֹם, מְחֻסַּר בְּגָדִים, מְחֻסַּר כִּפּוּרִים, שֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, עָרֵל, טָמֵא, יוֹשֵׁב, עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵלִים, עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, עַל גַּבֵּי רַגְלֵי חֲבֵרוֹ, פָּסָל. קָמַץ בִּשְׂמֹאל, פָּסָל. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, יַחֲזִיר וְיַחֲזֹר וְיִקְמֹץ בְּיָמִין. קָמַץ וְעָלָה בְיָדוֹ צְרוֹר אוֹ גַרְגִּיר מֶלַח אוֹ קֹרֶט שֶׁל לְבוֹנָה, פָּסַל, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, הַקֹּמֶץ הַיָּתֵר וְהֶחָסֵר, פָּסוּל. אֵיזֶה הוּא הַיָּתֵר, שֶׁקְּמָצוֹ מְבֹרָץ. וְחָסֵר, שֶׁקְּמָצוֹ בְרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, פּוֹשֵׁט אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ:

ברטנורהזָר וְאוֹנֵן וּטְבוּל יוֹם כוּ'. כֻּלְּהוּ מְפֹרָשִׁים בְּפֶרֶק ב'‏ דִּזְבָחִים. וּמוֹכְחִינַן לְהוּ מִקְּרָאֵי דַּעֲבוֹדָתָן פְּסוּלָה:
עָרֵל. כֹּהֵן שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה:
יוֹשֵׁב. דְּבָעִינַן לַעֲמֹד לְשָׁרֵת:
עַל גַּבֵּי כֵלִים כוּ'. דְּבָעִינַן שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ וּבֵין הָרִצְפָּה:
בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר יַחֲזִיר. הַקֹּמֶץ לְתוֹךְ הַמִּנְחָה:
וְיַחֲזֹר וְיִקְמֹץ בַּיָּמִין. וְהוּא הַדִּין לְכָל הָנָךְ פְּסוּלִים דַּחֲשִׁיב בְּמַתְנִיתִין סְבִירָא לֵיהּ לְבֶן בְּתֵירָא שֶׁאִם עָבַר אֶחָד מֵהֶן וְקָמַץ יַחֲזִיר הַקֹּמֶץ לִמְקוֹמוֹ וְיַחֲזֹר כֹּהֵן כָּשֵׁר וְיִקְמֹץ. וְאֵין הֲלָכָה כְּבֶן בְּתֵירָא:
עָלָה בְיָדוֹ צְרוֹר. נִמְצָא קֹמֶץ חָסֵר מְקוֹם הַצְּרוֹר אוֹ גַרְגִּיר מֶלַח אוֹ קֹרֶט שֶׁל לְבוֹנָה. דְּקֹדֶם קְמִיצָה בּוֹרֵר כָּל הַלְּבוֹנָה לְצַד אֶחָד וְקוֹמֵץ וְאַחַר כָּךְ מְלַקֵּט אוֹתָם וְנוֹתְנָהּ עִם הַקֹּמֶץ וְשׂוֹרֵף הַכֹּל. וְאִם נִזְדַּמֵּן בְּתוֹךְ הַקֹּמֶץ גַּרְגִּיר מֶלַח אוֹ קֹרֶט שֶׁל לְבוֹנָה הֲרֵי הַקֹּמֶץ חָסֵר כְּדֵי מְקוֹם הַקֹּרֶט:
מְבֹרָץ. מָלֵא וְגָדוּשׁ:
שֶׁקְּמָצוֹ בְרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו. שֶׁלֹּא פְּשָׁטָן עַל כָּל פַּס יָדוֹ:
פּוֹשֵׁט אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ. מַכְנִיס צִדֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו בַּקֶּמַח וּמַכְנִיס הַקֶּמַח לְתוֹךְ יָדוֹ וּמוֹחֵק בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלֹּא יֵצֵא הַקֶּמַח חוּץ לַקְּמִיצָה וּמוֹחֵק בַּגּוּדָל שֶׁלֹּא יֵצֵא הַקֶּמַח חוּץ לָאֶצְבַּע. וְזֶה הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּמִנְחַת מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת דְּמַעֲשֵׂיהֶן אֲפוּיִין וּלְאַחַר אֲפִיָּתָן פּוֹתְתָן וְקוֹמֵץ, וְאִי אֶפְשָׁר לְפָתְתָן דַּקּוֹת כָּל כָּךְ שֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹצְאוֹת חוּץ לַקֹּמֶץ, הִלְכָּךְ מוֹחֵק בַּגּוּדָל מִלְּמַעְלָה וּבְאֶצְבַּע קְטַנָּה מִלְּמַטָּה. וְזוֹ הָיְתָה מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, דִּבְקֹשִׁי גָּדוֹל יָכוֹל לְהַשְׁווֹת שֶׁלֹּא יְהֵא לֹא חָסֵר וְלֹא יָתֵר. וְרַמְבַּ"ם כָּתַב, שֶׁנִּדְחוּ דִּבְרֵי הָאוֹמֵר שֶׁזּוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, וְהוּא מְפָרֵשׁ וְקוֹמֵץ כִּדְקָמְצֵי אֱינָשֵׁי הָאָמוּר בַּגְּמָרָא [דַּף י"א], דְּהַיְנוּ שֶׁמְּמַלֵּא כַּפּוֹ מִמֶּנּוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מְמַלְּאִים יְדֵיהֶם מִמַּה שֶּׁלּוֹקְחִים בְּיָדָם. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין פֵּרוּשׁ כִּדְקָמְצֵי אֱינָשֵׁי אֶלָּא שֶׁמַּכְנִיס צִדֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו בַּקֶּמַח וּמַכְנִיס הַקֶּמַח בְּצִדֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו לְתוֹךְ יָדוֹ, אֲבָל אֵינוֹ נוֹטֵל קֶמַח אֶלָּא מְלֹא שְׁלֹשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ וְלֹא יוֹתֵר, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְבֹרָץ וּמְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא, מוֹחֵק מִלְּמַטָּה בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה וּמִלְּמַעְלָה בַּגּוּדָל. וְלֹא נִדְחוּ כְּלָל דִּבְרֵי הָאוֹמֵר שֶׁזּוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, וְשִׁיטַת הַגְּמָרָא כִּדְבָרַי. וְכֵן פֵּרְשׁוּהָ כָּל רַבּוֹתַי:

עיקר תוספות יום טוב(ו) אַחַת כוּ'. וּמִשּׁוּם דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר טַעֲמָא דְּלֹא בָּעֵי מִנְחַת חוֹטֵא לְבוֹנָה וְשֶׁמֶן שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא כִּי קָמְצֵי לַהּ פְּסוּלִין נַמִּי תִּתְכַּשַּׁר, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
(ז) קָמַץ כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָא:
(ח) וְעָלָה. וְאִם תֹּאמַר מַאי אִירְיָא עָלָה אֲפִלּוּ נִשְׁאַר בְּשִׁירַיִם נַמִּי, דְּהַוְיָא מִנְחָה חֲסֵרָה. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֵין רְגִילִים לְצַמְצֵם הָעִשָּׂרוֹן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ מְעַט יוֹתֵר. תּוֹסָפוֹת:
(ט) צְרוֹר כוּ'. כָּל הָנֵי לָמָּה לִי, צְרִיכָא, דְּאִי תָּנָא צְרוֹר מִשּׁוּם דְּלָאו בַּת הַקְרָבָה הִיא, אֲבָל מֶלַח דְּבַת הַקְרָבָה הִיא [דִּלְאַחַר שֶׁהָיָה הַקֹּמֶץ עַל הַמִּזְבֵּחַ הוּא מוֹלְחוֹ] אֵימָא תִּתְכַּשַּׁר. וְאִי תָּנָא מֶלַח דְּלֹא אִקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִקָּרָא, שֶׁאֵינוֹ מוֹלֵחַ אֶלָּא הַקֹּמֶץ בִּלְבַד, אֲבָל לְבוֹנָה דְּאִקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִקָּרָא אֵימָא תִּתְכַּשַּׁר, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
(י) גַּרְגִּיר כוּ'. אֵין לְהָבִיא רְאָיָה מִזֶּה שֶׁמַּשְׁלִיךְ הַמֶּלַח עַל כָּל הַמִּנְחָה, שֶׁזֶּה אֵינוֹ כוּ'. אֶלָּא דּוּמְיָא דִּצְרוֹר, רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן וְנִתְעָרֵב עִם הַסֹּלֶת שׁוּם דָּבָר מִזֶּה וְיַעֲלֶה בְּיָדוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
(יא) וְשֵׁם אוֹתוֹ הַתּוֹסֶפֶת שֶׁמּוֹסִיפִין בַּגְּדִישָׁה בֵּרוּצִין. הָרַמְבַּ"ם. וּבֶעָרוּךְ פֵּרֵשׁ מִלְּשׁוֹן רִיצָה, שֶׁהוּא יוֹצֵא וְרָץ לַחוּץ:
(יב) וְחָסֵר כוּ'. אַגַּב דִּמְפָרֵשׁ יָתֵר, מְפָרֵשׁ חָסֵר כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אַף עַל גַּב דִּצְרוֹר כוּ'‏ מִשּׁוּם חָסֵר הוּא. תּוֹסָפוֹת:
(יג) גְּמָרָא. וְהוּא הַדִּין מַאֲפֵה תַּנּוּר. וְהָא דְּנָקַט קֶמַח, מִשּׁוּם דְּפוֹתְתָן, שַׁיָּךְ לְקָרְאָן קֶמַח. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג. רִבָּה שַׁמְנָהּ, וְחִסַּר שַׁמְנָהּ, חִסַּר לְבוֹנָתָהּ, פְּסוּלָה. הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכֹל שְׁיָרֶיהָ בַחוּץ, אוֹ כַזַּיִת מִשְּׁיָרֶיהָ בַחוּץ, לְהַקְטִיר קֻמְצָהּ בַּחוּץ, אוֹ כַזַּיִת מִקֻּמְצָהּ בַּחוּץ, אוֹ לְהַקְטִיר לְבוֹנָתָהּ בַּחוּץ, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. לֶאֱכֹל שְׁיָרֶיהָ לְמָחָר, אוֹ כַזַּיִת מִשְּׁיָרֶיהָ לְמָחָר, לְהַקְטִיר קֻמְצָהּ לְמָחָר, אוֹ כַזַּיִת מִקֻּמְצָהּ לְמָחָר, אוֹ לְהַקְטִיר לְבוֹנָתָהּ לְמָחָר, פִּגּוּל וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַקּוֹמֵץ, וְהַנּוֹתֵן בִּכְלִי, וְהַמְהַלֵּךְ, וְהַמַּקְטִיר, לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר, חוּץ לִמְקוֹמוֹ, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. חוּץ לִזְמַנּוֹ, פִּגּוּל וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. כֵּיצַד קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. קָמַץ בִּשְׁתִיקָה וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנּוֹ, אוֹ שֶׁקָּמַץ חוּץ לִזְמַנּוֹ וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר בִּשְׁתִיקָה, אוֹ שֶׁקָּמַץ וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנּוֹ, זֶה הוּא שֶׁקָּרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ:

ברטנורהרִבָּה שַׁמְנָהּ. שֶׁשִּׁעוּר הַשֶּׁמֶן לֹג לְכָל עִשָּׂרוֹן. וְאִם רִבָּה, שֶׁנָּתַן שְׁנֵי לֻגִּין אוֹ יוֹתֵר לְעִשָּׂרוֹן דַּחֲזוּ לִשְׁתֵּי מְנָחוֹת, פָּסוּל:
חִסַּר שַׁמְנָהּ. פָּחוֹת מִלֹּג שֶׁמֶן לְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת:
חִסַּר לְבוֹנָתָהּ. שֶׁלֹּא נָתַן בָּהּ אֶלָּא קֹרֶט אֶחָד שֶׁל לְבוֹנָה. אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי קֳרָטִין כְּשֵׁרָה, דִּכְתִיב (ויקרא ו) אֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה, כָּל, מַשְׁמַע אֲפִלּוּ קֹרֶט אֶחָד, דְּכֹל מַשְׁמַע כָּל דְּהוּא כְּדִכְתִיב (מלכים ב ד) אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת. אֵת, לְרַבּוֹת עוֹד קֹרֶט אֶחָד, הֲרֵי שְׁנַיִם. וְאִלּוּ רִבָּה לְבוֹנָתָהּ לֹא קָתָנֵי, דְּלֹא פָּסַל אֶלָּא כְּשֶׁרִבָּה יוֹתֵר עַל שְׁנֵי קֳמָצִים דְּאָז רִבָּה יוֹתֵר מִדַּאי:
לֶאֱכֹל שְׁיָרֶיהָ בַחוּץ. חוּץ לָעֲזָרָה:
אוֹ לְהַקְטִיר קֻמְצָהּ בַּחוּץ. דְּמַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בֵּין שֶׁחָשַׁב עַל אֲכִילַת אָדָם בֵּין שֶׁחָשַׁב עַל אֲכִילַת מִזְבֵּחַ, דִּכְתִיב (ויקרא ז) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל, בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת לַאֲכִילַת אָדָם וְאַחַת לַאֲכִילַת מִזְבֵּחַ, וְהַהוּא קְרָא בְּמַחֲשָׁבָה מַיְרֵי דִּכְתִיב (שם) הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב, בִּשְׁעַת הַקְרָבָה הוּא נִפְגָּל וְאֵינוֹ נִפְגָּל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, אַלְמָא בְּמַחֲשָׁבָה מַיְרֵי שֶׁחָשַׁב עָלָיו לְאָכְלוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:
פְּסוּלָה. דְּמַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִמְקוֹמוֹ פּוֹסֶלֶת בִּקְמִיצַת הַמִּנְחָה כְּמוֹ שֶׁפּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. וּמַה שֶּׁפּוֹסֵל בְּזֶבַח בַּשְּׁחִיטָה בְּקַבָּלַת הַדָּם בַּהוֹלָכָה בִּזְרִיקַת הַדָּם, פּוֹסֵל הַמִּנְחָה בַּקְּמִיצָה בַּנְּתִינָה בִּכְלִי שָׁרֵת בַּהוֹלָכָה בְּהַקְטָרַת הַקֹּמֶץ וּלְבוֹנָה, אַרְבָּעָה כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה. וְהַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה עַצְמָן חֲשׁוּבִים גַּבֵּי מִנְחָה כְּמוֹ הַדָּם וְהָאֵמוּרִים אֵצֶל הַזֶּבַח. וּשְׁיָרֵי מִנְחָה הַנֶּאֱכָלִים, כִּבְשַׂר הַזֶּבַח הַנֶּאֱכָל. וּבְפֶרֶק ב'‏ דִּזְבָחִים מְפֹרָשִׁים כָּל הָנֵי פְּסוּלֵי וְהָתָם יָלְפִינַן לְהוּ כֻּלְּהוּ מִקְּרָאֵי:
לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל. כְּגוֹן שִׁירַיִם:
דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר. כְּגוֹן הַקֹּמֶץ. אֲבָל אִם חָשַׁב לֶאֱכֹל הַקֹּמֶץ אוֹ לְהַקְטִיר הַשִּׁירַיִם חוּץ לִזְמַנּוֹ, לֹא פָּסַל, דִּבְטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם:
וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרַב הַמַּתִּיר. הַקֹּמֶץ: כְּהִלְכָתוֹ. כְּאִלּוּ הָיָה כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם שׁוּם פְּסוּל אֶלָּא הַפִּגּוּל בִּלְבַד. אֲבָל אִם יֵשׁ בּוֹ פְּסוּל אַחֵר אֵינוֹ חֲשׁוּב יוֹתֵר פִּגּוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת:
קָמַץ בִּשְׁתִיקָה. שֶׁלֹּא חָשַׁב שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל בִּשְׁעַת קְמִיצָה:
וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנּוֹ. כְּלוֹמַר, שֶׁבִּשְׁלֹשֶׁת עֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ חָשַׁב עַל הַשִּׁירַיִם לְאָכְלָן חוּץ לִזְמַנּוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(יד) דְּמַאי אִירְיָא דְּתָנֵי רִבָּה שַׁמְנָהּ, לִתְנֵי רִבָּה לָהּ שֶׁמֶן, אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דְּהִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי לֻגִּין וְלֹא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְהַאי חֲזִי לֵיהּ לֹא לִפָּסֵל. גְּמָרָא. וְרִבָּה פָּחוֹת מִשְּׁנֵי לֻגִּין, יֵשׁ פְּלֻגְתָּא בֵּין רַשִׁ"י וְהָרַמְבַּ"ם. וְדַעַת הָרַ"ב אֵין הֶכְרֵעַ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טו) דִּשְׁנֵי קְמָצִין לְגַבֵּי שְׁנֵי קֳרָטִין הֲוָה יוֹתֵר מִדַּאי הַרְבֵּה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן שְׁנֵי לֻגִּין לְגַבֵּי לֹג אֶחָד:
(טז) הַקּוֹמֵץ כוּ'. וְנוֹתֵן בִּכְלִי. בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ מְפַגְּלִים בַּמִּנְחָה. דְּגָמְרִינַן מִזְּבָחִים בְּהֶקֵּשׁ. כִּדְאָמַר בְּרֵישׁ פִּרְקִין דְּאִתַּקַּשׁ מִנְחָה לְחַטָּאת וְאָשָׁם. וּמֵהַהִיא הֶקֵּשָׁא גָּמְרִינַן מַחֲשָׁבָה דְּפוֹסֶלֶת בַּמִּנְחָה. וּמִנַּהּ, מַה זֶּבַח נִפְגָּל בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת כוּ'‏ אַף מִנְחָה כוּ'. רַשִׁ"י:
(יז) לְמָחָר. דְּהַיְנוּ חוּץ לִזְמַנּוֹ, דְּמִנְחָה אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְיוֹם וְלַיְלָה. דְּאִתַּקַּשׁ לְחַטָּאת וְאָשָׁם. רַשִׁ"י:
(יח) לִרְבוּתָא כָּתַב כֵּן, דַּאֲפִלּוּ פְּסוּל לֵיכָּא:

ד. כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. קָמַץ חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנּוֹ, אוֹ שֶׁקָּמַץ חוּץ לִזְמַנּוֹ וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִמְקוֹמוֹ, אוֹ שֶׁקָּמַץ וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִמְקוֹמוֹ, מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת שֶׁקְּמָצָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנָּן, אוֹ שֶׁקָּמַץ חוּץ לִזְמַנָּן, וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁקָּמַץ וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, זֶה הוּא שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. לֶאֱכֹל כַּזַּיִת בַּחוּץ וְכַזַּיִת לְמָחָר, כַּזַּיִת לְמָחָר וְכַזַּיִת בַּחוּץ, כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר, כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר וְכַחֲצִי זַיִת בַּחוּץ, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, אִם מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמָן קָדְמָה לְמַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם, פִּגּוּל וְחַיָּבִים עָלָיו כָּרֵת. וְאִם מַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם קָדְמָה לְמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמָן, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. לֶאֱכֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת, כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין:

ברטנורהקָמַץ חוּץ לִמְקוֹמוֹ. חָשַׁב בִּשְׁעַת קְמִיצָה לֶאֱכֹל הַשִּׁירַיִם חוּץ לָעֲזָרָה:
מִנְחַת חוֹטֵא וּקְנָאוֹת. יֵשׁ בָּהֶן עוֹד פְּסוּל אַחֵר הַמּוֹצִיאָן מִידֵי פִּגּוּל, כְּגוֹן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, דְּאָמְרִינַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין דִּפְסוּלוֹת אִם קְמָצָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וּשְׁלֹשֶׁת שְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת חָשַׁב עֲלֵיהֶן חוּץ לִזְמַנָּן, אוֹ אֲפִלּוּ הָרִאשׁוֹנָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְהַשְּׁאָר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, הוֹצִיאוֹ מִידֵי פִּגּוּל:
אוֹ שֶׁקָּמַץ אוֹ נָתַן בַּכְּלִי אוֹ הוֹלִיךְ אוֹ הִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. כְּלוֹמַר אֵי זוֹ מֵאֵלּוּ שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְהַשְּׁאָר עַל מְנָת לֶאֱכֹל לַשִּׁירַיִם חוּץ לִזְמַנּוֹ לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ וְאֵין בַּשִּׁירַיִם כָּרֵת:
כַּזַּיִת בַּחוּץ כַּזַּיִת לְמָחָר. חָשַׁב בְּאַחַת מִן הָעֲבוֹדוֹת שְׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ. וְעַד הַשְׁתָּא אַיְרִינַן בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת שֶׁחָשַׁב בְּאַחַת חוּץ לִזְמַנּוֹ וּבְאַחֶרֶת חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְעַכְשָׁיו מַיְרֵי שֶׁחָשַׁב בִּשְׁתֵּיהֶן בַּעֲבוֹדָה אַחַת. וּלְרַבִּי יְהוּדָה אִצְטְרִיךְ, דְּלֹא תֵימָא בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת הוּא דְּפָלֵיג רַבִּי יְהוּדָה דְּבָתַר קַמַּיְתָא אָזְלִינַן, אֲבָל בַּחֲדָא עֲבוֹדָה מוֹדֶה, קָמַשְׁמַע לָן:
כַּזַּיִת לְמָחָר וְכַזַּיִת בַּחוּץ. אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב תְּחִלָּה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ הוֹצִיאַתּוֹ שְׁנִיָּה מִידֵי כָּרֵת:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל כוּ'. רַבִּי יְהוּדָה פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא בֵּין בַּעֲבוֹדָה אַחַת בֵּין בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

גמרא מנחות י״א א: ה׳-י״ז

אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי לְרָבָא כֵּיצַד קוֹמְצִין. אָמַר לֵיהּ כִּדְקָמְצֵי אִינְשֵׁי. אֵיתִבֵיהּ זוֹ זֶרֶת זוֹ קְמִיצָה זוֹ אַמַּה זוֹ אֶצְבַּע זוֹ גוּדָל. אֶלָּא לְהַשְׁווֹת (כְּלוֹמַר קוֹמֶץ מְלֹא הַיָּד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חָסֵר וְאַחַר כָּךְ מוֹחֵק בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה מִלְּמַטָּה) הֵיכִי עֲבִיד אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבְיָא אָמַר רַב חוֹפֶה שָׁלשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ עַל פַּס יָדוֹ וְקוֹמֵץ. תַּנְיָא נַמֵּי הֲכִי (ויקרא ב') מְלֹא קֵמְצוֹ יָכוֹל מְבוּרָץ תַּלְמוּד לוֹמַר בְּקֵמְצוֹ. אִי בְּקֵמְצוֹ יָכוֹל בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו תַּלְמוּד לוֹמַר מְלֹא קמְצוֹ הָא כֵּיצַד חוֹפֶה שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ וְקוֹמֵץ בְּמַחֲבַת וּבְמַרְחֶשֶׁת מוֹחֵק בְּגוּדְלוֹ מִלְּמַעְלָה וּבְאֶצְבָּעוֹ קְטַנָּה מִלְּמַטָּה וְזוֹהִי עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. זוֹהִי וְתוּ לֹא וְהָאִיכָּא מְלִיקָה. וְהָאִיכָּא חֲפִינָה. אֶלָּא זוֹהִי אַחַת מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַב פַּפָּא פְּשִׁיטָא לִי מְלֹא קֵמְצוֹ כִּדְקָמְצֵי אִינְשֵׁי. בָּעֵי רַב פַּפָּא קָמַץ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו מָאי. מִן הַצְדָדִין מָאי. מִמַּטָּה לְמַעְלָה מָאי תִּיקוּ. אָמַר רַב פַּפָּא פְּשִׁיטָא לִי מְלֹא חָפְנָיו כִּדְחָפְנֵי אִינְשֵׁי. בָּעֵי רַב פַּפָּא חָפַן בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו מַהוּ. מִן הַצְדָדִין מַהוּ. חָפַן בְּזוֹ וּבְזוֹ. וְקֵרְבָן זוֹ אֵצֶל זוֹ מַהוּ תִּיקוּ. בָּעֵי רַב פַּפָּא דְּבָקֵיהּ לְקוֹמֶץ בְּדוֹפְנֵיהּ דְּמָנָא מָאי. תּוֹךְ כְּלִי בָּעֵינַן וְהָאִיכָּא אוֹ דִילְמָא הַנָּחָה בְּתוֹכוֹ בָּעֵינַן וְלֵיכָּא. תִּיקוּ. בָּעֵי מַר בַּר רַב אָשֵׁי הֲפָכֵיהּ לְמָנָא וּדִבָקֵיהּ לְקוֹמֶץ בְּאַרְעִיתָא דְמָנָא מָאי הַנָּחָה בְּתוֹכוֹ בָּעֵינַן וְהָאִיכָּא אוֹ דִילְמָא כְתִקּוּנוֹ בָּעֵינַן וְלֵיכָּא תִּיקוּ:

רש״יכדקמצי אינשי - משמע בכל האצבעות:
זרת - אצבע קטנה ממנה מתחיל הזרת ונ"מ למדת חשן זרת ארכה:
זו קמיצה - ממנה מתחיל הקומץ מאותו אצבע שאצל הקטנה:
זו אמה - ממנה מודדין כל אמות הבנין והכלים לפי שהיא ארוכה מכולן ושתי אמות היו בשושן הבירה שתי מקלות שהן אמה ובהן מודדין אמות הבנין ואותן מקלות נמדדו באותו אצבע שהוא ארוך:
זו אצבע - לטבל הכהן אצבעו בדם:
זו גודל - לבהונות דמצורע אלמא קמיצה בקומץ ולא זרת:
ומשני כי אמרינן דכולהו אצבעות בעינן לקמיצה להשוות - דאם יוצא קמח למטה מן הקומץ מוחקו ומשויהו באצבע קטנה שלא יהא מבורץ וכן מלמעלה בגודל:
היכי עביד - אמתני' מהדר דקתני זו קמיצה דממנה מתחיל הקומץ:
בראשי אצבעותיו - מעט שלא יגיע עד פס ידו:
במחבת ומרחשת - דמעשיהן אפויין דאמר לקמן בפרק אלו מנחות נקמצות (מנחות דף עה:) דלאחר שהן אפויין פותתן וקומץ הלכך אי אפשר לפותתן דקות כל כך וכשהוא קומץ יוצאות חוץ למקומו הלכך מוחק בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה:
וזו היא עבודה קשה שבמקדש - שבקושי גדול הוא משוה שלא יהא לא חסר ולא יותר:
כדקמצי אינשי - מכניס צידי אצבעותיו ודוחק בקמח והקמח נכנס בתוך ידו:
בראשי אצבעותיו - שהכניס ראשי אצבעותיו בקמח ופס ידו כלפי קמח וקומץ מלא קומצו עד פס ידו כתקנו מהו:
מן הצדדין - שנתן גב ידו על הקמח והוליך ידו עד שנכנס הקמח דרך צידו לתוך ידו ל"א מן הצדדין מצדי הכלי שלא קמץ באמצע הכלי:
מלמטה למעלה - שהכניס אצבעותיו בקמח וגב היד כנגד הקמח וקומץ:
מלא חפניו - דיום הכיפורים קטרת סמים דקה:
כדחפני אינשי - שמכניסין צידי ידיהם וחופנים:
מן הצדדים - שהכניס קטרת בחפניו דרך בין גודל לאצבע ל"א מן הצדדים של כלי:
דבקיה לקומץ - בשעת קידושו לכלי בדפנו דמנא מבפנים:
בארעיתא דמנא - כגון שהיה לכלי בית קיבול מאחוריו כמו שיש בקערות:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב אמר ליה [לו] אביי לרבא: כיצד קומצין? כיצד בדיוק עושים את מעשה הקמיצה? אמר ליה [לו]: כדקמצי אינשי [כמו שקומצים אנשים] שמקפלים את כל האצבעות על כף היד. איתיביה [הקשה לו] אביי, הרי כך אומרים על האצבעות: זו האצבע הקטנה, משמשת למידת הזרת שבתורה (שמות כח, טז), שהיא מקצה הזרת עד קצה הבהן. זו הסמוכה לה משמשת לקמיצה, שממנה מתחילה הקמיצה, שמקפל את שלוש האצבעות האמצעיות על כף היד.
זו השלישית משמשת למידת האמה, מקצה אצבע זו ועד המרפק. זו הרביעית היא האצבע האמורה בתורה, שבה מזים מדם החטאת ועוד. זו החמישית היא הגודל (בוהן) של המצורע, שנותנים עליה מדם האשם והשמן (ויקרא יד, יז). הרי שאין משתמשים בכל האצבעות לקמיצה!
ומתרצים: אינו משתמש בזרת אלא כדי להשוות. כלומר, קומץ מתחילה מלא היד כדי שלא יהא חסר, ואחר כך מוחק באצבע קטנה מלמטה ובגודל מלמעלה.
ועוד שאלו: היכי עביד [כיצד עושה] את הקמיצה? אמר רב זוטרא בר טוביה, אמר רב: כשמכניס ידו למנחה חופה שלש אצבעותיו האמצעיות עד שמגיע בקצה האצבעות על פס (כף) ידו וכך קומץ.
אי [אם] בקמצו, יכול בראשי אצבעותיו בלבד, שמקפל את ראשי אצבעותיו, ומה שבתוכן הוא הקומץ? תלמוד לומר: "מלא קמצו", צריך להיות מלא ולא רק לקמוץ בו משהו, הא כיצד הוא עושה? חופה שלש אצבעותיו לכל אורכן על פס (כף) ידו וכך קומץ, ו
במנחת מחבת ובמנחת מרחשת, שהן נקמצות לאחר אפייה ויש בהן פתיתים גדולים — מוחק את מה שיצא החוצה בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה. וזו היא עבודה קשה שבמקדש, שצריך למחוק בדיוק מה שיוצא ולא לשייר דבר, וגם שלא יחסר דבר מתוך הקומץ.
אמר רב פפא: פשיטא [פשוט] לי, שמלא קמצו הוא כדקמצי אינשי [כמו שקומצים אנשים], שמכניס את ידו לסולת כשצידי אצבעותיו כלפי מטה. אבל בעי [שאל] רב פפא: אם קמץ בראשי אצבעותיו, כלומר, אם היה פס ידו כלפי מטה, והכניס את ראשי אצבעותיו לסולת וכך קמץ, מאי [מה] יהא הדין?
וכן מן הצדדין, אם הוליך את גב ידו על הסולת עד שנכנסה הסולת לתוכה מן הצד, מאי [מה] יהא הדין? וכן ממטה למעלה, אם היה גב ידו כלפי מטה והכניס את ראשי אצבעותיו לסולת וכך קמץ, מאי [מה] יהא הדין? האם קמיצה כשרה היא או לא? לשאלות אלו לא נמצאה תשובה ונשארו בתיקו [תעמוד] השאלה במקומה.
כיוצא בזה אמר רב פפא: פשיטא [פשוט] לי, ש"מלא חפניו" של חפינת הקטורת על ידי הכהן הגדול ביום הכיפורים (ויקרא טז, יב) הוא כדחפני אינשי [כמו שחופנים אנשים], שמכניס את שתי ידיו כשצידי האצבעות כלפי מטה, וכך מעלה את הקטורת כששתי ידיו מחוברות כעין כלי. אבל בעי [שאל] רב פפא: אם חפן בראשי אצבעותיו שהכניס את ראשי אצבעותיו לקטורת וכך חפן, מהו? חפן מן הצדדין, שהוליך גב ידו על הקטורת, ונכנסה הקטורת מן הצד, מהו? חפן ביד זו וביד זו, ולאחר שהגביהן קרבן זו אצל זו, מהו? שאלות אלו לא נמצאה להן תשובה ונשארו בתיקו [תעמוד] השאלה במקומה.
בעי [שאל] רב פפא: אם כשרצה לקדש את הקומץ בכלי שרת דבקיה [הדביק] את הקומץ בדפניה דמנא [בדופן הכלי] מתוכו, ולא הניחו בקרקעיתו, מאי [מה] דינו? האם קידוש בתוך הכלי בעינן [צריכים אנו], והאיכא [והרי יש כאן], או דלמא [שמא] הנחה בתוכו בעינן [צריכים אנו] וליכא [ואין כאן]? שאלה זו לא נפתרה ונשארה בתיקו [תעמוד] השאלה במקומה.
בעי [שאל] מר בר רב אשי: אם הפכיה למנא [הפך את הכלי], ודבקיה [והדביק] את הקומץ בארעיתא דמנא [בתחתית הכלי] שיש שם בית קיבול, מאי [מה] הדין? האם הנחה בתוכו של הכלי בעינן [צריכים אנו] והאיכא [והרי יש כאן], שהרי יש תוך לתחתית הכלי, או דלמא [שמא] כלי כתיקנו בעינן [צריכים אנו] וליכא [ואין כאן]? אף שאלה זו לא נפתרה ונשארה בתיקו [תעמוד] השאלה במקומה.

זוהר ספר הזהר, בשלח א׳

יִחוּדָא דָא הָא אַמְרָן בְּכַמָּה דוּכְתֵּי יִחוּדָא דְכָל יוֹמָא אִיהוּ יִחוּדָא דִקְרָא. (דברים ו') שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ הָא כֻלְּהוּ חַד. וְעַל דָּא אִקְרֵי אֶחָד. הָא תְּלַת שְׁמָהָן אִינוּן הֵיךְ אִינוּן חַד. וְאַף עַל גַּב דְּקָרֵינַן אֶחָד הֵיךְ אִינוּן חַד אֶלָּא בְחֶזְיוֹנָא דְרוּחַ קוּדְשָׁא אִתְיְידָע וְאִינוּן בְּחִיזוּ דְעֵינָא סְתִּימָא לְמִנְדַּע דִּתְלָתָא אִלֵּין אֶחָד. וְדָא אִיהוּ רָזָא דְקוֹל דְּאִשְׁתְּמַע קוֹל אִיהוּ חַד וְאִיהוּ תְלָתָא גוֹוָנִין אֶשָּׁא וְרוּחָא וּמַיָּא וְכוּלְהוּ חַד בְּרָזָא דְקוֹל (וְלָאו אִינוּן אֶלָּא חַד) אוּף הָכָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אִינוּן חַד. תְּלָתָא גוֹוָנִין וְאִינוּן חַד. וְדָא אִיהוּ קוֹל דְּעָבִיד בַּר נַשׁ בְּיִחוּדָא וּלְשַׁוָּואָה רְעוּתֵיה בְּיִחוּדָא דְכֹלָּא מֵאֵין סוֹף עַד סוֹפָא דְכֹלָּא בְּהָאי קוֹל דְּקָא עֲבִיד בְּהַנֵּי תְלָתָא דְאִינוּן חַד. וְדָא אִיהוּ יִחוּדָא דְכָל יוֹמָא דְאִתְגַלֵי בְּרָזָא דְרוּחַ קוּדְשָׁא וְכַמָּה גַוָונִין דְיִחוּדָא אִתְעֲרוּ וְכֻלְּהוּ קְשׁוֹט. מָאן דַּעֲבִיד הָאי עֲבִיד. וּמָאן דַּעֲבִיד הָאי עֲבִיד. אֲבָל הָאי יִחוּדָא דְקָא אֲנַן מִתְעֲרֵי מִתַּתָּא בְרָזָא דְקוֹל דְּאִיהוּ חַד דָּא הוּא בְרִירָא דְמִלָּה הָאי בִּכְלָלָא לְבָתַר פְּרַט כִּדְקָאַמְרָן. פָּרָשָׁה רְבִיעָאָה הוּא רָזָא דְדִינָא קַשְׁיָא הִשָּׁמְרוּ לָכֶם. אִלֵּין אִינוּן תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא וּתְפִלִּין דִּדְרוֹעָא כְּגוֹוָנָא דָא בְחַד בֵּיתָא. וְהָא אִתְעַרְנָא בְהוּ כֻלְּהוּ רָזָא חֲדָא. קַשְׁרָא דִתְפִלִּין דְּרֵישָׁא אִיהוּ דָלֶ''ת וְעַל דָּא כְתִיב (שמות ל''ג) וְרָאִיתָ אֶת אַחֹרָי. וְעַל דָּא אִיהוּ לַאֲחוֹרָא וְתַמָּן אִתְקְשַׁר כֹלָּא בְּקִשְׁרָא חֲדָא וְאִיהִי כַּד מַנְחָא אִלֵּין תְּפִלִּין דִּדְרוֹעָא לְאִתְקַשְּׁרָא (ס''א אִית קִשְׁרָא) אַחֲרָא רָזָא דִבְרִית קַדִּישָׁא רָזָא דָא כְּמָה דְאִתְמַר בְּכַמָּה דוּכְתֵּי וְכֹלָּא רָזָא חֲדָא. זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּיַדְעִין רָזָא דָא וְאִצְטְרִיךְ בַּר נַשׁ לְאַנָּחָא לוֹן כָּל יוֹמָא לְמֶהֱוֵי בְדִיּוּקְנָא עִילָאָה וַעֲלֵיהּ כְּתִיב וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ עַד כָּאן. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

תרגום הזוהריִחוּד זֶה בֵּאֲרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. יִחוּד שֶׁל כָּל יוֹם, הוּא יִחוּד הַכָּתוּב, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה', וְכֻלָּם הֵם אֶחָד. וְעַל כֵּן נִקְרָא אֶחָד. שׁוֹאֵל. הֲרֵי שְׁלֹשָה שֵׁמוֹת הֵם, וְאֵיךְ הֵם אֶחָד. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים אֶחָד, דְּהַיְנוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד. אֲבָל אֵיךְ הֵם אֶחָד. אֶלָּא בַּמַּרְאֶה שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נוֹדָע, כְּשֶׁהֵם בְּסוֹד הַמַּרְאֶה שֶׁל עֵין הַסָּתוּם לָדַעַת שֶׁשְּׁלֹשָה, הֵם אֶחָד, וְזֶהוּ סוֹד הַקּוֹל שֶׁנִּשְׁמַע, שֶׁקּוֹל הוּא אֶחָד, וּבוֹ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת, אֵשׁ רוּחַ וּמַיִם, וְכֻלָּם אֶחָד בְּסוֹד הַקּוֹל. אַף כָּאן, ה' אֱלֹקֵינוּ ה', הֵם אֶחָד, שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת, וְהֵן אֶחָד. וְזֶה הוּא קוֹל, שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם בְּסוֹד הַיִּחוּד, לָשׂוּם כַּוָּנָתוֹ בְּיִחוּד כָּל הַמַּדְרֵגוֹת, מִן אֵין סוֹף עַד סוֹף הַכֹּל, בְּיִחוּד קוֹל הַזֶּה, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּאֵלּוּ שְׁלֹשֶת הַקַּוִּין שֶׁהֵם אֶחָד. וְזֶהוּ הַיִּחוּד שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁנִּתְגַלֶּה בְּסוֹד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְכַמָּה אֹפַנִים שֶׁל יִחוּד נֶאֱמְרוּ, וְכֻלָּם אֱמֶת, מִי שֶׁעוֹשֶׂה יִחוּד זֶה עוֹשֶׂה טוֹב, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה יִחוּד זֶה עוֹשֶׂה טוֹב. אֲבָל יִחוּד הַזֶּה, שֶׁאָנוּ מְעוֹרְרִים מִלְּמַטָּה, בְּסוֹד הַקּוֹל שֶׁהוּא אֶחָד, זֶהוּ בֵּרוּרוֹ שֶׁל הַדָּבָר. זֶה הוּא בִּכְלָל. אַחַר כָּךְ פְּרָט כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. פָּרָשָׁה הָרְבִיעִית, ה''ס דִּין הַקָּשֶׁה, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, אֵלּוּ הֵם אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁהֵם בְּאַרְבַּע בָּתִים. וּתְפִלִּין שֶׁל יָד הֵם גַּם כֵּן כְּעֵין זֶה, אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת, אֶלָּא שֶׁהֵם בְּבַיִת אֶחָד. וּכְבָר הֵעָרְנוּ בָּהֶם שֶׁכֻּלָּם הֵם סוֹד אֶחָד. הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, הוּא בְּצוּרָת ד'. וְעַל זֶה כָּתוּב, וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי וְעַל כֵּן הַקֶּשֶׁר הוּא לְאָחוֹר. וְשָׁם נִקְשָׁר הַכֹּל בְּקֶשֶׁר אֶחָד. וְהִיא, הַמַּלְכוּת, כְּשֶׁמַּנִּיחָהּ אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁל יָד לְהִתְקַשֵּׁר, בּז''א, יֵשׁ קֶשֶׁר אַחֵר, דְּהַיְנוּ הַקֶּשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל יָד שֶׁהִיא בְּצוּרָת י', הוּא סוֹד שֶׁל בְּרִית הַקָּדוֹשׁ, וְסוֹד זֶה הוּא כְּמוֹ. שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל הַיּוֹדְעִים סוֹד הַזֶּה. וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהַנִּיחָם בְּכָל יוֹם, לִהְיוֹת בַּצוּרָה הָעֶלְיוֹנָה, וְעָלָיו כָּתוּב, וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךְ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״א: כ״א-כ״ג

א. אָסוּר לְאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁהֵן עוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה אֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּבִגְדֵי צֶמֶר שֶׁל אִשָּׁה שֶׁהוּא מַכִּירָה אָסוּר שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי הִרְהוּר:

ב. מִי שֶׁפָּגַע בְּאִשָּׁה בַּשּׁוּק אָסוּר לוֹ לְהַלֵּךְ אַחֲרֶיהָ אֶלָּא רָץ וּמְסַלְקָהּ לִצְדָדִין אוֹ לְאַחֲרָיו. וְכָל הַמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק אַחֲרֵי אִשָּׁה הֲרֵי זֶה מִקַּלֵּי עַמֵּי הָאָרֶץ. וְאָסוּר לַעֲבוֹר עַל פֶּתַח אִשָּׁה זוֹנָה עַד שֶׁיַּרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ה') וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ:

ג. וְאָסוּר לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי לִשְׁלוֹחַ יָדוֹ בִּמְבוּשָׁיו שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי הִרְהוּר וַאֲפִלּוּ מִתַּחַת טַבּוּרוֹ לֹא יַכְנִיס יָדוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר. וְאִם הִשְׁתִּין מַיִם לֹא יֶאֱחוֹז בְּאַמָּה וְיַשְׁתִּין. וְאִם הָיָה נָשׂוּי מֻתָּר וּבֵין נָשׂוּי וּבֵין שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי לֹא יוֹשִׁיט יָדוֹ לְאַמָּה כְּלָל אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִנְקָבָיו:

מוסר

מלוקט

הָאִיש אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו מַיִם הַזֵּידוֹנִים וְנִכְשַׁל בְּאִיסוּרֵי עֲרָיוֹת אוֹ בָא עַל הַגוֹיָה אוֹ הִשְׁחִית זַרְעוֹ יִתְמַרְמַר יִדְכֶּה יָשׁוֹחַ עַל אֲשֶׁר הִכְעִיס אֶת בּוֹרְאוֹ וּפָגַם בְּשֵׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ. וְלָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ אֵיךְ יֹאכַל מַעֲדַנִים. וְהוּא מוּכָן לְפוּרְעָנוּת וְיַגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָיו. אֵיךְ יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי מֶשִׁי וְהוּא לָבוּשׁ בְּטֻמְאָה וּלְבוּשׁ נַפְשׁוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְטֻנָף קָרוּעַ לְבוּשׁ הַבּוּ''ז. אֵיךְ יִשְׂתָּרֵר עַל מְשָׁרְתָיו וְהַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְהוּא בָזוּי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְכָרוֹזָא קָרֵי בְחַיִל דָא עַבְדָא דְמָרִיד בְּמָרֵיהּ וְהוּא נִתְעָב וְנֶאֱלָח לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם. אֵיךְ יִישַׁן עַל מִטָּה כְבוּדָה וְהוּא מוּכָן לָלֶכֶת מִדֶּחִי אֶל דֶחִי בְּיַד מַלְאֲכֵי חַבָּלָה אַכְזָרִים צוֹרְרִים. אִי לָזֹאת הִשְׁתּוֹנֵן וְהִתְבּוֹנֵן לָשׁוּב אֶל ה' וְלַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ וִימִינוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵל שָׁבִים:

תורה שמות י׳: כ״ב-כ״ו