פרשת בראשית יום חמישי

בראשית · חמישי

תורה בראשית א׳: כ״ב-כ״ו

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
א (כב) וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃
וּבָרִיךְ יָתְהוֹן יְיָ לְמֵימָר פּוּשׁוּ וּסְגוּ וּמְלוּ יָת מַיָּא בְּיַמְמַיָּא וְעוֹפָא יִסְגֵּי בְּאַרְעָא:
רש״יויברך אותם. לְפִי שֶׁמְּחַסְּרִים אוֹתָם וְצָדִין מֵהֶם וְאוֹכְלִין אוֹתָם, הֻצְרְכוּ לִבְרָכָה, וְאַף הַחַיּוֹת הֻצְרְכוּ לִבְרָכָה, אֶלָּא מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ שֶׁעָתִיד לִקְלָלָה, לְכָךְ לֹא בֵרְכָן, שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בִכְלָל:
פְּר֣וּ. לְ' פְּרִי כְּלוֹ' עֲשׁוּ פֵּרוֹת:
וּרְב֗וּ. אִם לֹא אָמַר אֶלָּא פְּרוּ, הָיָה אֶחָד מוֹלִיד אֶחָד וְלֹא יוֹתֵר, וּבָא וּרְבוּ שֶׁאֶחָד מוֹלִיד הַרְבֵּה:
(כג) וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ {פ}
וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם חֲמִישָׁאִי:
(כד) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וַאֲמַר יְיָ תַּפֵּק אַרְעָא נַפְשָׁא חַיְתָא לִזְנַהּ בְּעִיר וּרְחֵשׁ וְחֵוַת אַרְעָא לִזְנַהּ וַהֲוָה כֵן:
רש״יתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ. הוּא שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהַכֹּל נִבְרָא מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְלֹא הֻצְרְכוּ אֶלָּא לְהוֹצִיאָם:
נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙. שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חַיּוּת:
וָרֶ֛מֶשׂ. הֵם שְׁרָצִים, שֶׁהֵם נְמוּכִים וְרוֹמְשִׂים עַל הָאָרֶץ וְנִרְאִים כְּאִלּוּ נִגְרָרִים שֶׁאֵין הִלוּכָן נִכָּר. כָּל לְשׁוֹן רֶמֶשׂ וְשֶׁרֶץ בִּלְשׁוֹנֵנוּ קונמו"בריש בלע"ז:
(כה) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כׇּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וַעֲבַד יְיָ יָת חֵוַת אַרְעָא לִזְנַהּ וְיָת בְּעִירָא לִזְנַהּ וְיָת כָּל רִחֲשָׁא דְאַרְעָא לִזְנוֹהִי וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי טָב:
רש״יוַיַּ֣עַשׂ. תִּקְּנָם בְּצִבְיוֹנָם וּבְקוֹמָתָן:
(כו) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
וַאֲמַר יְיָ נַעֲבִיד אֶינָשָׁא בְּצַלְמֵנָא כִּדְמוּתָנָא וְיִשְׁלְטוּן בְּנוּנֵי יַמָּא וּבְעוֹפָא דִּשְׁמַיָּא וּבִבְעִירָא וּבְכָל אַרְעָא וּבְכָל רִחֲשָׁא דְּרָחֵשׁ עַל אַרְעָא:
רש״ינַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם. עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה לָמַדְנוּ מִכָּאן, לְפִי שֶׁאָדָם הוּא בִּדְמוּת הַמַּלְאָכִים וְיִתְקַנְּאוּ בוֹ, לְפִיכָךְ נִמְלַךְ בָּהֶם, וּכְשֶׁהוּא דָן אֶת הַמְּלָכִים הוּא נִמְלָךְ בְּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְאַחְאָב, שֶׁאָמַר לוֹ מִיכָה רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ (מלכים א כ"ב), וְכִי יֵש יָמִין וּשְׂמֹאל לְפָנָיו? אֶלָּא אֵלּוּ מַיְמִינִים לִזְכוּת וְאֵלוּ מַשְׂמְאִילִים לְחוֹבָה, וְכֵן בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּבְמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא (דניאל ד'), אַף כָּאן בְּפָמַלְיָא שֶׁלוֹ נָטַל רְשׁוּת, אָמַר לָהֶם יֵשׁ בָּעֶלְיוֹנִים כִּדְמוּתִי; אִם אֵין כִּדְמוּתִי בַתַּחְתּוֹנִים הֲרֵי יֵשׁ קִנְאָה בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:
נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם. אַעַ"פִּ שֶׁלֹּא סִיְּעוּהוּ בִיצִירָתוֹ וְיֵשׁ מָקוֹם לַמִּינִים לִרְדּוֹת, לֹא נִמְנַע הַכָּתוּב מִלְּלַמֵּד דֶרֶך אֶרֶץ וּמִדַּת עֲנָוָה שֶׁיְּהֵא הַגָּדוֹל נִמְלָךְ וְנוֹטֵל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן; וְאִם כָּתַב אֶעֱשֶׂה אָדָם, לֹא לָמַדְנוּ שֶׁיְּהֵא מְדַבֵּר עִם בֵּית דִינוֹ, אֶלָּא עִם עַצְמוֹ, וּתְשׁוּבַת הַמִּינִים כָּתַב בְּצִדּוֹ, וַיִּבְרָא אֶת הָאָדָם, וְלֹא כָתַב וַיִּבְרְאוּ:
בְּצַלְמֵ֖נוּ. בִּדְפוּס שֶׁלָּנוּ:
כִּדְמוּתֵ֑נוּ. לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל:
וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם. יֵשׁ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן רִדּוּי וּלְשׁוֹן יְרִידָה; זָכָה, רוֹדֶה בַחַיּוֹת וּבַבְּהֵמוֹת, לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה יָרוּד לִפְנֵיהֶם וְהַחַיָּה מוֹשֶׁלֶת בּוֹ:

נביאים ישעיהו מ״ג: א׳-ה׳

מג (א) וְעַתָּ֞ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ בֹּרַאֲךָ֣ יַעֲקֹ֔ב וְיֹצֶרְךָ֖ יִשְׂרָאֵ֑ל אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י גְאַלְתִּ֔יךָ קָרָ֥אתִי בְשִׁמְךָ֖ לִי־אָֽתָּה׃
וּכְעַן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ דִבְרָאָךְ יַעֲקֹב וּדְאַתְקְנָךְ יִשְׂרָאֵל לָא תִדְחַל אֲרֵי פְרִיקְתָּךְ רַבִּיתָךְ בִּשְׁמָךְ דִילִי אַתְּ:
רש״יוְעַתָּ֞ה. אַף כָּל זֹאת כֹּה אָמַר ה׳… אַל תִּירָא:
(ב) כִּֽי־תַעֲבֹ֤ר בַּמַּ֙יִם֙ אִתְּךָ־אָ֔נִי וּבַנְּהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ כִּֽי־תֵלֵ֤ךְ בְּמוֹ־אֵשׁ֙ לֹ֣א תִכָּוֶ֔ה וְלֶהָבָ֖ה לֹ֥א תִבְעַר־בָּֽךְ׃
אֲרֵי בְקַדְמֵיתָא כַּד עֲבַרְתּוּן בְיַמָא דְסוּף מֵימְרִי הֲוָה בְּסַעְדְכוֹן פַּרְעֹה וּמִצְרָאֵי דְסַגִיאִין כְּמֵי נַהֲרָא לָא יְכִילוּ לְכוֹן וְאַף בְּתִנְיָנֵיתָא כַּד תַּהֲכוּן לְבֵינֵי עַמְמַיָא דְתַקִיפוּן כְּאֶשְׁתָּא לָא יִכְלוּן לְכוֹן וּמַלְכְּוָן דַחֲסִינָן כְּשַׁלְהוֹבִיתָא לָא יְשֵׁיצוּן יַתְכוֹן:
רש״יכִּֽי תַעֲבֹ֤ר בַּמַּ֙יִם֙. כְּשֶׁעָבַרְתָּ בְּיַם סוּף אִתְּךָ הָיִיתִי:
וּבַנְּהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ. גַּרְתָּה בֵּין הַמִּצְרִים וְהָאֻמּוֹת הַמְרֻבִּין כְּמֵי נָהָר, וְלֹא יָכְלוּ לְךָ לְכַלּוֹת:
כִּֽי תֵלֵ֤ךְ בְּמוֹ אֵשׁ֙. לֶעָתִיד לָבֹא: ״כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר״ (מלאכי ג: יט), שֶׁאַקְדִּיר חַמָּה עַל הָרְשָׁעִים, ״וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא״ (שם), גַּם שָׁם לֹא תִכָּוֶה:
(ג) כִּ֗י אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מוֹשִׁיעֶ֑ךָ נָתַ֤תִּי כׇפְרְךָ֙ מִצְרַ֔יִם כּ֥וּשׁ וּסְבָ֖א תַּחְתֶּֽיךָ׃
אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל פַּרְקָךְ יְהָבֵית חֲלִיפָךְ מִצְרָאֵי כּוּשׁ וּסְבָא תְּחוֹתָךְ:
רש״ינָתַ֤תִּי כׇפְרְךָ֙ מִצְרַ֔יִם. וְהֵם הָיוּ לְךָ לְפִדְיוֹן, שֶׁבְּכוֹרֵיהֶם מֵתוּ וְאַתָּה, בְּנִי בְּכוֹרִי, נִצַּלְתָּ, וִהְיִיתֶם חַיָּבִים כְּלָיָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ: ח) ״וָאוֹמַר לִשְׁפּוֹךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״:
(ד) מֵאֲשֶׁ֨ר יָקַ֧רְתָּ בְעֵינַ֛י נִכְבַּ֖דְתָּ וַאֲנִ֣י אֲהַבְתִּ֑יךָ וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וּלְאֻמִּ֖ים תַּ֥חַת נַפְשֶֽׁךָ׃
מִדְאַתְּ חֲבִיב קֳדָמַי אִתְיְקַרְתָּא וַאֲנָא רְחִימְתָּךְ וּמְסַרֵית עַמְמַיָא תְּחוֹתָךְ וּמַלְכְּוָתָא חֲלַף נַפְשָׁךְ:
רש״יוְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ. תָּמִיד אֲנִי רָגִיל בְּכָךְ:
(ה) אַל־תִּירָ֖א כִּ֣י אִתְּךָ־אָ֑נִי מִמִּזְרָח֙ אָבִ֣יא זַרְעֶ֔ךָ וּמִֽמַּעֲרָ֖ב אֲקַבְּצֶֽךָּ׃
לָא תִדְחַל אֲרֵי בְסַעְדָךְ מֵימְרִי מִמַדִינְחָא אַיְתִי בְנָךְ וּמִמַעֲרְבָא אֱקָרֵיב גַלְוָתָךְ:

כתובים משלי א׳: כ״ב-כ״ו

א (כב) עַד־מָתַ֣י ׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ־פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃
עַד אֵימַת שַׁבְרֵי רָחֲמִין שַׁבְרוּתָא וּמְמִקְנֵי מְמִקְנוּתָא רְגִיגוּ לְהוֹן וְסַכְלֵי סָנִין יְדִיעֲתָא:
רש״יפְּתָיִם֮. הַמִּתְפַּתִּים עַל יְדֵי מְסִיתִים וּמִינִים:
תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי. הֲסָתָה שֵׁם דָּבָר לְ״פַתְיוּת״ (משלי ט: יג), כְּמוֹ ״כֶּלִי״ (במדבר יט: יז), ״קֶרִי״ (ויקרא כו: כא), (שני סא״א) ״שֶׁפִי״ (במדבר כג: ג):
(כג) תָּשׁ֗וּבוּ לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י הִנֵּ֤ה אַבִּ֣יעָה לָכֶ֣ם רוּחִ֑י אוֹדִ֖יעָה דְבָרַ֣י אֶתְכֶֽם׃
תִּתְפְּנוּן לְמַכְסְנוּתִי אַבַּע לְכוֹן רוּחִי וְאוֹדְעִינוּן מִלָי:
(כד) יַ֣עַן קָ֭רָאתִי וַתְּמָאֵ֑נוּ נָטִ֥יתִי יָ֝דִ֗י וְאֵ֣ין מַקְשִֽׁיב׃
עַל דְקָרִית וְלָא הֵימַנְתּוּן אֲרֵימִית אַיְדַי וְלָא אֲצִיוּתוּן:
רש״ינָטִ֥יתִי יָ֝דִ֗י. לִרְמֹז לָהֶם לָסוּר אֵלַי, כְּאָדָם הַמְרַמֵּז לַחֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ וְנוֹטֶה יָדוֹ אֵלָיו, לָסוּר אֵלָיו:
(כה) וַתִּפְרְע֥וּ כׇל־עֲצָתִ֑י וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם׃
וְשַׁנֵתוּן כָּל תַּרְעִיתִי וּמַכְסְנוּתָא לָא אֲבִיתוּן:
רש״יוַתִּפְרְע֥וּ. וּתְבַטְּלוּ:
כׇל עֲצָתִ֑י. שֶׁיָּעַצְתִּי לְגַדֵּל אֶתְכֶם בָּעוֹלָם:
(כו) גַּם־אֲ֭נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֝לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם׃
אַף אֲנָא בְּתַבְרֵכוֹן אֶגְחַךְ וְאֶדְחַךְ כַּד יֵיתֵי דְלוּחְיָא עֲלֵיכוֹן:

משנה משנה זבחים א׳

א. כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת. הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, וְהַחַטָּאת, בְּכָל זְמָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָאָשָׁם. הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, בְּכָל זְמָן. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַחַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא, וְהָאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא. מַה חַטָּאת פְּסוּלָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אַף הָאָשָׁם פָּסוּל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ:
ברטנורהכָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁחֲטָה עוֹלָה לְשֵׁם שְׁלָמִים:
כְּשֵׁרִים. וְיִזְרֹק דָּמָן וְיַקְטִיר אֵמוּרֵיהֶן לִשְׁמָן. דְּבִקְדֻשָּׁתַיְהוּ קַיְמוּ וְאָסוּר לְשַׁנּוֹיֵי בְהוּ:
אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. וְצָרִיךְ לְהָבִיא אַחֵר לְחוֹבָתוֹ אוֹ לְנִדְרוֹ וְיִשְׁחָטֶנּוּ לִשְׁמוֹ. דְּאָמַר קְרָא (דברים כג) מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה'‏ אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה, אִם נְדָבָה אֵינוֹ נֶדֶר, וְאִם נֶדֶר אֵינוֹ נְדָבָה, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, אִם כְּמָה שֶׁנָּדַרְתָּ עָשִׂיתָ, שֶׁנִּשְׁחַט לְשֵׁם נֶדֶר וּלְשֵׁם הַבְּעָלִים, יְהֵא נֶדֶר וְיֵצֵא הַבַּעַל יְדֵי חוֹבַת נִדְרוֹ. וְאִם לָאו, שֶׁלֹּא נִשְׁחַט הַזֶּבַח לְשֵׁם בְּעָלִים, יְהֵא נְדָבָה, כְּלוֹמַר כָּשֵׁר הוּא כְּאִלּוּ הֱבִיאוֹ לִנְדָבָה, אֲבָל לֹא יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ, שֶׁלֹּא עָלָה לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. וְדַוְקָא קָרְבַּן יָחִיד שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים, אֲבָל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, עָלוּ לַצִּבּוּר לְשֵׁם חוֹבָה, שֶׁהַשְּׁחִיטָה מוֹשַׁכְתָּן לְמַה שֶּׁהֵן רְאוּיִין לוֹ. וְדַוְקָא כְשֶׁשְּׁחָטָן בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אָז אָמְרִינַן דְּלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. אֲבָל שְׁחָטָן סְתָם, עָלוּ לַבְּעָלִים לְחוֹבָה:
חוּץ מִן הַפֶּסַח. דְּבַפֶּסַח כְּתִיב (שם טז) וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, עַד שֶׁיְּהוּ כָל עֲשִׂיּוֹתָיו לְשֵׁם פֶּסַח, וְעוֹד כְּתִיב (שמות יב) וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא, שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם פֶּסַח, וְהַנְהוּ תְּרֵי קְרָאֵי, חַד לִפְסֹל אִם נַעֲשָׂה שֶׁלֹּא לְשֵׁם פֶּסַח, וְחַד לִפְסֹל אִם נַעֲשָׂה שֶׁלֹּא לְשֵׁם בְּעָלִים:
וְחַטָּאת. דִּבְחַטָּאת נַמִּי כְתִיבֵי תְּרֵי קְרָאֵי, כְּתִיב (ויקרא ד) וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְחַטָּאת, שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה לְשֵׁם חַטָּאת, וּכְתִיב (שם) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, עַד שֶׁתְּהֵא קַבָּלַת הַדָּם וּזְרִיקָתוֹ לְשֵׁם חַטָּאת, וְכִפֵּר עָלָיו הַכֹּהֵן, עָלָיו וְלֹא עַל חֲבֵרוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁתְּהֵא לְשֵׁם בְּעָלִים, מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, שֶׁתְּהֵא לְשֵׁם אוֹתוֹ הַחֵטְא. וְלֹא אֲמָרָן דְּחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל, אֶלָּא כְּשֶׁשְּׁחָטוֹ לְשֵׁם קָדָשִׁים אֲחֵרִים, אֲבָל שָׁחַט לְשֵׁם חֻלִּין, כָּשֵׁר, וְלֹא עָלָה לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, דִּכְתִיב (שם כב) וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, קָדָשִׁים מְחַלְּלִין קָדָשִׁים, וְאֵין חֻלִּין מְחַלְּלִין קָדָשִׁים:
הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ. פָּסוּל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ כָּל זְמַן שְׁחִיטָתוֹ, דְּהַיְנוּ מֵחֲצוֹת הַיּוֹם שֶׁל עֶרֶב פֶּסַח עַד הָעֶרֶב. אֲבָל קֹדֶם לָכֵן וְאַחַר מִכֵּן, קַיְמָא לָן פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שְׁלָמִים הָוֵי, וְכָל דִּינוֹ כִּשְׁלָמִים:
אַף הָאָשָׁם. כְּדִמְפָרֵשׁ טַעֲמָא וְאָזֵיל, הַחַטָּאת בָּאָה עַל הַחֵטְא וְכוּ'‏ וּכְתִיב כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, חַטָּאת דִּכְתִיב בֵּיהּ מִעוּטָא, פָּסוּל. אָשָׁם דְּלֹא כְתִיב בֵּיהּ מִעוּטָא, כָּשֵׁר. וְאִם תֹּאמַר, אָשָׁם נַמִּי כְתִיב בֵּיהּ אָשָׁם הוּא, הַאי לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵמוּרִין, וְאִם בָּא לְמַעֵט שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ דְּפָסוּל, קֹדֶם הַקְטָרַת אֵמוּרִין הָיָה צָרִיךְ לְכָתְבוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
עיקר תוספות יום טוב(א) הַזְּבָחִים. שֵׁם אֶחָד כּוֹלֵל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הַקְּרֵבִים מִבַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁנּוֹהֲגִים בּוֹ לְדוֹרוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַשֵּׁם. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) שֶׁנִּזְבְּחוּ. עֲבוֹדָה קַמַּיְתָא נָקַט, וְהוּא הַדִּין קַבָּלָה וְהוֹלָכָה וּזְרִיקָה כִּדְתָנֵי סֵיפָא. תּוֹסָפוֹת:
(ג) וְלֶאֱכֹל אֶת הַנֶּאֱכָלִים. רַשִׁ"י:
(ד) וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, שֶׁשָּׁחַט שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אוֹ שֶׁלֹּא לְשֵׁם בְּעָלִים:
(ה) דָּיֵק לֵיהּ הָרַמְבַּ"ם מִדִּתְנַן לַבְּעָלִים:
(ו) בַּגְּמָרָא, וּמִשּׁוּם דְּלֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן:
(ז) לָאו דְּמַשְׁמַע לֵיהּ מִוְּלָקַח. אֶלָּא מַיְתֵי לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִוְּכִפֵּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ, שֶׁתְּהֵא כַפָּרָה לְשֵׁם חַטָּאת:
(ח) הָכִי דָּרֵישׁ לֵיהּ, אֵין דָּבָר אַחֵר מְחַלֵּל אֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. רַשִׁ"י:
(ט) וּלְבֶן בְּתֵירָא דְּמִשְׁנָה ג' דְּפָסְקוּ הָרַמְבַּ"ם וְהָרַ"ב כְּמוֹתוֹ אֲפִלּוּ קֹדֶם חֲצוֹת נַמִּי. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) וּלְרַבָּנָן לְמַאי הִלְכָתָא אִתְקַשׁ אָשָׁם לְחַטָּאת, לוֹמַר לְךָ, מַה חַטָּאת טְעוּנָה סְמִיכָה, דִּכְתִיב בָּהּ וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת, אַף אָשָׁם טָעוּן סְמִיכָה. גְּמָרָא:
(יא) עַל חֵטְא. אִיכָּא חַטָּאת וְאָשָׁם נַמִּי דְּאֵין בָּאִין עַל חֵטְא, חַטַּאת יוֹלֶדֶת וַאֲשַׁם מְצֹרָע. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּרֻבָּא אָתוּ עַל חֵטְא, מַשְׁוֶה לְהוּ אַהֲדָדֵי. תּוֹסָפוֹת:
ב. יוֹסֵי בֶן חוֹנִי אוֹמֵר, הַנִּשְׁחָטִים לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם חַטָּאת, פְּסוּלִים. שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר, שְׁחָטָן לְשֵׁם גָּבוֹהַּ מֵהֶם, כְּשֵׁרִין. לְשֵׁם נָמוּךְ מֵהֶם, פְּסוּלִים. כֵּיצַד. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קָדָשִׁים קַלִּים, פְּסוּלִין. קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, כְּשֵׁרִין. הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם שְׁלָמִים, כְּשֵׁרִין. וּשְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם בְּכוֹר, לְשֵׁם מַעֲשֵׂר, פְּסוּלִין:
ברטנורההַנִּשְׁחָטִים לְשֵׁם פֶּסַח. כָּל שְׁאָר זְבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן לְשֵׁם פֶּסַח, פְּסוּלִים, וְכֵן שֶׁנִּזְבְּחוּ לְשֵׁם חַטָּאת בְּכָל זְמַן, פְּסוּלִים, כִּי הֵיכִי דְּאִינְהוּ פְּסוּלִים לְשֵׁם אֲחֵרִים. וּפָלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא דְּמַתְנִיתִין דְּאָמַר כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים. וְאָמַר אִיהוּ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִשְׁחָטֵם לְשֵׁם פֶּסַח וְלֹא לְשֵׁם חַטָּאת:
שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה. נִקְרָא כֵן, עַל שֵׁם שֶׁעֲזַרְיָה עָסַק בִּפְרַקְמַטְיָא וְהָיָה מְסַפֵּק צָרְכֵי שִׁמְעוֹן אָחִיו שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְהִתְנוּ בֵינֵיהֶם שֶׁיְּהֵא חֵלֶק לַעֲזַרְיָה בִּשְׂכַר תַּלְמוּדוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן:
שְׁחָטָן. לִשְׁאָר זְבָחִים:
לְשֵׁם גָּבוֹהַּ מֵהֶן. כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל. כְּשֵׁרִים:
לְשֵׁם נָמוּךְ מֵהֶן. לְשֵׁם זֶבַח שֶׁהוּא פָחוּת מֵהֶן בִּקְדֻשָּׁה:
פְּסוּלִים. דִּכְתִיב (ויקרא כב) וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה', בְּמוּרָם מֵהֶם אֵין מִתְחַלְּלִים, בְּנָמוּךְ מֵהֶם מִתְחַלְּלִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶן חוֹנִי, וְלֹא כְשִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה:
בְּכוֹר וּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה. נְמוּכִין מִשְּׁלָמִים, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁלָמִים טְעוּנִים מַתָּן אַרְבַּע, כְּלוֹמַר שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וּסְמִיכָה וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וְשׁוֹק. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְכוֹר וּבְמַעֲשֵׂר דְּדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אַחַת, וְאֵין סְמִיכָה וּנְסָכִים נוֹהֶגֶת בָּהֶן, וְלֹא תְנוּפַת חָזֶה וְשׁוֹק:
עיקר תוספות יום טוב(יב) לְשֵׁם פֶּסַח כוּ'. דְּמָצִינוּ מוֹתַר פֶּסַח בָּא שְׁלָמִים, וְאֵין מוֹתַר שְׁלָמִים בָּא פֶסַח, מַה פֶּסַח שֶׁמּוֹתָרָהּ בָּא שְׁלָמִים, שְׁחָטָהּ לְשֵׁם שְׁלָמִים פָּסוּל, שְׁלָמִים שֶׁאֵין מוֹתָרָן בָּא פֶסַח, אִם שְׁחָטָן לְשֵׁם פֶּסַח אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהוּ פְסוּלִים. וְכֵן מָצִינוּ בְּחַטָּאת שֶׁמּוֹתָרָהּ בָּא עוֹלָה, וְאֵין מוֹתַר עוֹלָה בָּא חַטָּאת. גְּמָרָא:
(יג) כְּשֵׁרִים. בַּגְּמָרָא בָּעֵי רַבִּי זֵירָא אִי כְשֵׁרִים וְעוֹלִין קָאָמַר, וּבְתַרְתֵּי פְלִיגֵי, אִי כְשֵׁרִים וְלֹא עוֹלִין קָאָמַר, וּבְגָבוֹהַּ מוֹדֶה לְרַבָּנָן וּבְנָמוּךְ פָּלֵיג, דִּבְנָמוּךְ פְּסוּלִים לְגַמְרֵי:
ג. הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בְשַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר, כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר. בֶּן בְּתֵירָא פּוֹסֵל, כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, מְקֻבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן, בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַיְשִׁיבָה, שֶׁכָּל הַזְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים מִשּׁוּם חוֹבָה, חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת. וְלֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
ברטנורהרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר. דַּחֲשִׁיב לֵיהּ כְּפֶסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, הוֹאִיל וְאֵין זְמַנּוֹ עַד בֵּין הָעַרְבַּיִם:
בֶּן בְּתֵירָא פּוֹסֵל. הוֹאִיל וּמִקְצָת הַיּוֹם רָאוּי הֲוָה לֵיהּ כְּפֶסַח בִּזְמַנּוֹ. וַהֲלָכָה כְּבֶן בְּתֵירָא:
שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן. לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁבִּישִׁיבָה אַחַת הָיוּ יוֹשְׁבִים וְכֻלָּן הוֹרוּ כְּאִישׁ אֶחָד, לְכָךְ תָּנֵי זָקֵן וְלֹא תָנָא זְקֵנִים:
כָּל הַזְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִים. אֲבָל עוֹלָה לֹא:
וְלֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי. עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים לִפְסֹל חוּץ מִפֶּסַח וְחַטָּאת, אֶלָּא עוֹלָה:
עיקר תוספות יום טוב(יד) וְלֹא דִסְבִירָא לֵיהּ דְּכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר וּמִשּׁוּם הָכִי פּוֹסֵל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אֶלָּא אִיהוּ נַמִּי פּוֹסֵל פֶּסַח שֶׁנִּשְׁחַט קֹדֶם חֲצוֹת, כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ה' דִפְסָחִים. גְּמָרָא:
(טו) מְקֻבָּל. גְּמָרָא גְּמִירֵי לֵיהּ וְלֵית לֵיהּ טַעֲמָא בְגַוֵּיהּ. גְּמָרָא:
ד. הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, קִבֵּל, וְהִלֵּךְ, וְזָרַק, שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן, פְּסוּלִים. כֵּיצַד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן, לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים. שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן, לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם הַפֶּסַח. שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים, בַּשְּׁחִיטָה וּבַקִּבּוּל וּבַהִלּוּךְ וּבַזְּרִיקָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִלּוּךְ, שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בִשְׁחִיטָה וְשֶׁלֹּא בְקַבָּלָה וְשֶׁלֹּא בִזְרִיקָה, אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בְהִלּוּךְ, שׁוֹחֵט בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ, הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת. וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַלֵּךְ, אֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסָלֶת:
ברטנורהקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק. אוֹ אוֹ קָתָנֵי. שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ קִבֵּל הַדָּם בַּמַּזְרֵק, אוֹ הוֹלִיךְ הַדָּם לַמִּזְבֵּחַ, אוֹ זָרַק. כָּל אַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, בַּפֶּסַח וּבַחַטָּאת פָּסַל, וּבִשְׁאָר זְבָחִים, לֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. וַאֲפִלּוּ עָשָׂה אַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן יַחַד, בֵּין שֶׁהִקְדִּים מַחֲשֶׁבֶת לִשְׁמָן לְמַחֲשֶׁבֶת שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, בֵּין שֶׁהִקְדִּים מַחֲשֶׁבֶת שֶׁלֹּא לִשְׁמָן לְמַחֲשֶׁבֶת לִשְׁמָן, בְּכָל עִנְיָן פָּסוּל:
אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בְהִלּוּךְ. הִלְכָּךְ לָא חֲשִׁיבָא לְמִפְסַל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף עַל גַּב דְּאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בְהִלּוּךְ, מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ, דַּעֲבוֹדָה שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ שְׁמָהּ עֲבוֹדָה, וְהוֹלָכַת הַדָּם עֲבוֹדָה הִיא, שֶׁהֲרֵי פְּסוּלָה בְּזָר, דִּכְתִיב וְשָׁחַט וְהִקְרִיבוּ בְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, מִקַּבָּלָה וָאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה:
הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ. הוֹלָכָה זוֹ, מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ. כֵּיצַד, קִבְּלוֹ בַּחוּץ לְהַלָּן מִן הַמִּזְבֵּחַ וְהִכְנִיסוֹ בִּפְנִים, שֶׁקֵּרְבוֹ לְצַד הַמִּזְבֵּחַ, זֶהוּ הִלּוּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ וּמַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בּוֹ. קִבְּלוֹ בִּפְנִים סָמוּךְ לַמִּזְבֵּחַ וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ, זֶהוּ הִלּוּךְ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, וְאֵין מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בּוֹ. חָזַר וְהִכְנִיסוֹ, זֶהוּ הִלּוּךְ הַצָּרִיךְ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְלֹא כְרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(טז) שְׁמַע מִנַּהּ דְּכָל הַכָּשֵׁר בְּזָר לָאו עֲבוֹדָה הִיא. וְקַשְׁיָא שְׁחִיטָה דִּכְשֵׁרָה בְזָר כְּדִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ג' כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּשָׁאנֵי שְׁחִיטָה, דִּבְהַנְהוּ קְרָאֵי דְּמִעֲטֵיהּ רַחֲמָנָא שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בְּפֶסַח וְחַטָּאת, זְבִיחָה וּשְׁחִיטָה כְּתִיב בְּהוּ בְּהֶדְיָא:

גמרא זבחים ד׳ א: א׳-ט״ז

מְנָא לָן דְבָעֵינָן זְבִיחָה לִשְׁמָהּ. אָמַר קְרָא (ויקרא ג') וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם שְׁלָמִים (מִמַאי) וְדִלְמָא הַיְינוּ שְׁמַיְיהוּ מִדִּכְתִיב (שם ז') הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים. הַזּוֹרֵק אֶת דַּם הַשְׁלָמִים. וְלֹא כְתִיב זֶבַח וְהָכָא כְּתִיב זֶבַח שְׁמַע מִינָהּ שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם שְׁלָמִים. אַשְׁכְּחָן זְבִיחָה שְׁאָר עֲבוֹדוֹת מִנַיִן. אָמַר קְרָא הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים שֶׁתְּהֵא קַבָּלָה לְשֵׁם שְׁלָמִים. אַשְׁכְּחָן שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה. זְרִיקָה מְנָלָן. אָמַר קְרָא הַזוֹרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים שֶׁתְּהֵא זְרִיקָה לְשֵׁם שְׁלָמִים. אַשְׁכְּחָן כּוּלְהוּ הוֹלָכָה מְנָלָן אָמַר קְרָא (שם) וְהִקְרִיב אֶת הַכֹּל הַמִזְבֵּחָה וְאָמַר מָר זוּ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ. וְתַנְיָא וְהִקְרִיבוּ זוּ קַבָּלַת הַדָם וְאַפִּיק רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן הוֹלָכָה לְמֵימְרָא דְהוֹלָכָה לֹא תַפִּיק מִכְּלַל קַבָּלָה:
רש״יומנלן דבעינן זביחה לשמה - לכתחילה דאי ממוצא שפתיך לא מיפרשי ביה עבודות:
ממאי דלענין שחיטה קרוי זבח [דלמא] היינו שמייהו - זבח שלמים ולא נאמר זבח משום שחיטה:
המקריב - קבלה הוא דתניא והקריבו זה קבלת הדם:
והקריבו זו קבלת הדם - ושחט את בן הבקר והקריבו בני אהרן הכהנים זו קבלה דהא בתר שחיטה כתיב ולא אפשר לאוקומיה בהולכה ואף על גב דלשון הולכה הוא כדחזינן בהולכת אברים דכתיב ביה הקרבה ולשון הולכה היא:
ה"ג ואפקיה רחמנא קבלה בלשון הולכה למימרא דהולכה לא תפקה מכלל קבלה: שינוי בעלים מנלן - שצריך לשוחטו על מנת שיתכפרו בו בעליו לא שיתכפר בו אחר דקתני לקמן (זבחים דף מו:) לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם זובח מנלן דבעינן לשם זובח:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא במשנה נאמר מה דין הקרבן שנשחט שלא לשמו, ומעתה באים לברר את מקור ההלכה. מנלן דבעינן [מנין לנו שאנו צריכים] שתהא זביחה לשמה? שאמר קרא [הכתוב]: "ואם זבח — שלמים קרבנו" (ויקרא ג, א), לומר שתהא זביחה (שחיטה) לשם [שלמים].
ומקשים: ודילמא היינו שמייהו [ושמא זהו שמם של קרבנות שלמים] "זבח שלמים"!
ומשיבים: מדכתיב [ממה שנאמר] במקום אחר: "המקריב את דם השלמים" (ויקרא ז, לג), וכן "הזורק את דם השלמים" (ויקרא ז, טו), ולא כתיב [נאמר] "זבח", והכא כתיב [וכאן נאמר] "זבח שלמים", שמע מינה [למד מכאן] שהכוונה כאן היא שתהא זביחה לשם שלמים.
ושואלים: אשכחן [מצאנו] איפוא בזביחה שתהא לשמה, שאר עבודות שיש בקרבן (קבלת הדם, הולכתו, וזריקתו על המזבח) מנלן [מנין לנו] שאף הן צריכות להיות לשמן?
אלא אמר קרא [המקרא]: "המקריב את דם השלמים" (ויקרא ז, לג) ולפי דברי חכמים הקרבה זו קבלת הדם היא (ראה להלן) — לומר: שתהא קבלה לשם שלמים.
אלא למדנו דבר זה ממה שאמר קרא [המקרא]: "הזורק את דם השלמים" (ויקרא ז, טו), לומר שתהא זריקה לשם שלמים.
ושואלים: אשכחן כולהו [מצאנו את כולן] כלומר, שלוש מארבע העבודות, הולכה מנלן [מנין לנו] שצריך שתהא לשמה?
אלא למדנו דבר זה ממה שאמר קרא [המקרא]: "והקריב... את הכל... המזבחה" (ויקרא א, יג), ואמר מר [החכם]: הקרבה זו הולכת אברים לכבש, ומן הצד האחר תניא [שנויה ברייתא]: "והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם" (ויקרא א, ה) — זו קבלת הדם, ואפיק רחמנא [והוציאה התורה] קבלה בלשון של הולכה, למימרא [לומר] שהולכה לא תפקה [תוציא אותה] מכלל קבלה, אלא כל דין הקיים בקבלה יש גם בהולכה.

זוהר ספר הזהר, הקדמה ל׳

פִּקּוֹדָא תְּשִׁיעָאָה לְמֵיחָן לְמַסְכְּנֵי וּלְמֵיהַב לוֹן טַרְפָּא דִּכְתִיב נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, נַעֲשֶׂה אָדָ''ם מִשּׁוּתָּפָא כְּלָל דְּכָר וְנוּקְבָא בְּצַלְמֵנוּ עֲתִירֵי, כִּדְמוּתֵנוּ מַסְכְּנֵי, דְּהָא מִסִטְרָא דִּדְכוּרָא עֲתִירֵי וּמִסִטְרָא דְּנוּקְבָא מַסְכְּנֵי כְּמָה דְּאִנּוּן בְּשׁוּתָּפָא חָדָא וְחָס דָּא עַל דָּא וְיָהִיב דָּא לְדָא וְגָמִיל לֵיהּ טִיבוּ הָכִי אִצְטְרִיךְ בַּר נַשׁ לְתַתָּא לְמֶהֱוֵי עֲתִירָא וּמַסְכְּנָא בְּחִבּוּרָא חָדָא וּלְמֵיהַב דָּא לְדָא וּלְגָמְלָאָה טוּבָא דָּא לְדָא, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וְגוֹ' רָזָא דְּנָן חֲמֵינָן בְּסִפְרָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא דְּכָל מַאן דְּחָס עַל מַסְכְּנֵי בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא לָא מִשְׁתַּנֵּי דְּיוּקָנֵיהּ לְעָלָם מִדְּיוּקָנָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְכֵיוָן דִּדְיוּקָנָא דְּאָדָ''ם אִתְרַשִּׁים בֵּיהּ שַׁלִּיט עַל כָּל בְּרִיָּן דְּעָלְמָא בְּהַהוּא דְּיוּקָנָא הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (כְּרֵאשִׁית ט') וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְגוֹ' כֻּלְּהוּ זָעִין וְדָחֲלִין מֵהַהוּא דִּיּוּקָנָא דְּאִתְרַשִּׁים בֵּיהּ בְּגִין דְּדָא הוּא פִּקּוֹדָא מַעֲלְיָא לְאִסְתַּלַּק בַּר נַשׁ בְּדִיּוּקָנֵיהּ דְּאָדָם עַל כָּל שְׁאָר פִּקּוֹדִין, מְנָּא לָן מִנְּבוּכַדְנֶצָר אַף עַל גַּב דְּחָלַם הַהוּא חֶלְמָא כָּל זִמְנָא דַּהֲוָה מֵיחָן לְמַסְכְּנֵי לָא שָׁרָא עֲלֵיהּ חֶלְמֵיהּ כֵּיוָן דְּאַטִּיל עֵינָא בִּישָׁא דְּלָא לְמֵיחָן לְמַסְכְּנֵי מַה כְּתִיב (דְּנִיֵּאל ד') עוֹד מִלְּתָא בְּפוּם מַלְכָּא וְגוֹ' מִיָּד אִשְׁתַּנֵּי דִּיּוּקָנֵיהּ וְאִטְרִיד מִן בְּנֵי נְשָׁא, וּבְגִין כָּךְ נַעֲשֶׂה אָדָם כְּתִיב הָכָא עֲשִׂיָּה וּכְתִיב הָתָם (רוּת ב') שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בּוֹעַז:
תרגום הזוהרהַמִּצְוָה הַתְּשִׁיעִית הִיא. לָחוֹן אֶת הָעֲנִיִּים, וְלָתֵת לָהֶם טֶרֶף. שֶׁכָּתוּב, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. נַעֲשֶׂה אָדָם הוּא בְּשִׁתּוּף, כּוֹלֵל זָכָר וּנְקֵבָה. בְּצַלְמֵנוּ, עֲשִׁירִים. כִּדְמוּתֵנוּ הָעֲנִיִּים. כִּי מִצַד הַזָּכָר הֵם הָעֲשִׁירִים. וּמִצַד הַנְּקֵבָה הֵם הָעֲנִיִּים. וּכְמוֹ שֶׁהֵם בְּחִבוּר אֶחָד, וְחָסִים זֶה עַל זֶה, וְנוֹתְנִים זֶה לָזֶה, וְגוֹמְלִים לוֹ חֶסֶד. כָּךְ הָאָדָם לְמַטָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת, הֶעָשִׁיר וְהֶעָנִי בְּחִבּוּר אֶחָד, שֶׁיִתְּנוּ זֶה לָזֶה וְיִגְמְלוּ חֶסֶד זֶה עִם זֶה. וְיִרְדוּ בִדְגַת הַיָּם וְגוֹ'. סוֹד זֶה רָאִינוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּרַחֵם עַל הֶעָנִי בְּחֵפֶץ לֵב, אֵין צוּרָתוֹ מִשְׁתַּנָּה מִצוּרַת אָדָם הָרִאשׁוֹן, לְעוֹלָם. וְכֵיוָן שֶׁנִּרְשְׁמָה בּוֹ צוּרַת אָדָם, הוּא שׁוֹלֵט עַל כָּל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם עַל יְדֵי צוּרָה הַהִיא. זֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית ט') וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְגוֹ'. כֻּלָּם זָעִים וּמְפַחֲדִים מֵאוֹתָהּ הַצוּרָה שֶׁנִּרְשְׁמָה בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁמִּצְוָה זוֹ מְשׁוּבַּחַת עַל כָּל שְׁאָר הַמִּצְוֹת, לְהִתְעַלּוֹת בֶּן הָאָדָם, בְּצוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. מֵאַיִן לָנוּ זֶה. מִנְּבוּכַדְּנֶצָר, אַף עַל פִּי שֶׁחָלַם אוֹתוֹ הַחֲלוֹם כָּל זְמָן שֶׁהָיָה חוֹנֵן עֲנִיִּים לֹא נִתְקַיֵּים בּוֹ הַחֲלוֹם. כֵּיוָן שֶׁהִטִּיל עַיִן רָעָה שֶׁלֹּא לָחוֹן אֶת הָעֲנִיִּים, מַה כָּתוּב, (דניאל ד') עוֹד מִלְּתָא בְּפוּם מַלְכָּא וְגוֹ'. מִיָּד נִשְׁתַּנְּתָה צוּרָתוֹ, וְנִרְחָק מִן בְּנֵי אָדָם. וּמִשּׁוּם זֶה כָּתוּב, נַעֲשֶׂה אָדָם. כָּתוּב כָּאן עֲשִׂיָּה, וְכָתוּב שָׁם שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בּוֹעַז.

הלכה פסוקה אורח חיים ר״ו: ד׳-ו׳

א. כָּל אֵלוּ הַבְּרָכוֹת צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַפְסִיק בֵין בְרָכָה לַאֲכִילָה וְצָרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו וְאִם לֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו יָצָא וּבִלְבַד שֶׁיּוֹצִיא בִשְׂפָתָיו וְנֶאֱמָרִים בְכָל לָשׁוֹן:
ב. כָּל דָבָר שֶׁמְּבָרֵךְ עָלָיו לְאָכְלוֹ אוֹ לְהָרִיחַ בוֹ צָרִיךְ לְאוֹחֲזוֹ בִימִינוֹ כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ:
ג. אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל אוֹכֶל וְלֹא עַל מַשְׁקֶה עַד שֶׁיְבִיאוּהוּ לְפָנָיו בֵּירַךְ וְאַחַר כַּךְ הֳבִיאוּהוּ לְפָנָיו צָרִיךְ לְבָרֵךְ פַּעַם אַחֶרֶת אֲבָל מִי שֶׁבֵירַךְ עַל פֵּירוֹת שֶׁלְּפָנָיו וְהֵבִיאוּ לוֹ יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ הַמִּין אוֹ מִמִּין אַחֵר שֶׁבִּרְכָתוֹ כְּבִרְכַת הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ:
ד. נָטַל בְּיָדוֹ פְּרִי לְאָכְלוֹ וּבֵירַךְ עָלָיו וְנָפַל מִיָּדוֹ וְנֶאֱבַד אוֹ נִמְאַס צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מֵאוֹתוֹ הַמִּין לְפָנָיו יוֹתֵר כְּשֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹן וְצָרִיךְ לוֹמַר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד עַל שֶׁהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה וְאִם אָמַר כְּשֶׁנָפַל בָּרוּךְ אַתָּה ה' וְלֹא אָמַר אֱלֹהֵינוּ יְסַיֵּים וְיֹאמַר לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ שֶׁיְּהֵא נִרְאָה כְּקוֹרֵא פָסוּק:

מוסר ספר הישר י״ז: ב׳-ג׳

לִבִּי לִבִּי הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי לֹא נִבְרֵאתִי כִּי אִם לָשׁוּב לֶעָפָר מִיוֹם הֱיוֹתָךְ מַדוּעַ לֹא זָכַרְתָּ אַחֲרִיתָךְ הֲלֹא תֵדַע כִּי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתָּה חַי עַל הָאֲדָמָה כְּצֵל עוֹבֵר וְכַמּוֹץ יְסוֹעֵר מִגוֹרֶן וְכֶעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה יָמֶיךָ חֲרוּצִים וְחַיֶיךָ קְצוּצִים וְכֹל אֲשֶׁר יַעְבוֹר עָלֶיךָ יוֹם אוֹ לַיְלָה תֶּחֱסָר חֵלֶק מֵחֶלְקֵי חַיֶיךָ וּבְכָל יוֹם תִּקְרַב אֶל הַקֶבֶר וְתָעוּף בְלִי אֵבֶר וּמַדוּעַ לֹא זְכַרְתָנִּי עָפָר אַתָּה וְלֹא יָדַעְתָּ כִּי מִן הָאֲדָמָה נוֹצַרְתָּ וְעַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ וּמַדוּעַ אַתָּה נִמְהַר וְלֹא תַעֲבוֹר אֶל לִבְּךָ יוֹם הַמַּר. יוֹם אֲשֶׁר תֹּאבַד עֲצָתָךְ וְנִסְרְחָה חָכְמָתָךְ. יוֹם יִדְבַּק לְשׁוֹנְךָ לְחִכֶּיךָ. יוֹם יִשָׂאוּךָ עַל כָּתֵף יִסְבְּלוּךָ וְעַל אֶרֶץ תַּחְתִית יַשְׁלִיכוּךָ וְעַל כָּל מַעֲשֵׂה יַחְשְׁבוּךָ וְכֶאָבָק תִּדְכֶּה וְאִשָּׁךְ לֹא תִכְבֶּה. יוֹם תִּרְאֶה הַחֶשְׁבּוֹן עָרוּךְ וְהַסֵּפֶר פָּתוּחַ וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט וְכוֹס תַּרְעֵלָה בְּיַד ה' שָׁם תְּמַצֶה שְׁמָרֶיהָ וְתֶהֱמֶה נַפְשְׁךָ בְּצִירֶיהָ וּמַה תָּשִׁיב עַל זְדוֹנוֹתֶךָ הֲלֹא אָז תִּרְאֶה פְּרִי מַעֲלָלֶיךָ וְתִמְצָא גְמוּלֶךָ וְאִלּוּ תָּמוּת כְּמוֹת הַבְּהֵמָה וְלֹא תִהְיֶה עָתִיד לָתֵת חֶשְׁבּוֹן הָיָה לָךְ לִשְׂמוֹחַ בְּמוֹתָךְ אַךְ תֵּלֵךְ לְמַר מִמָּוֶת וְלִמְקוֹם אוֹפֶל אֶרֶץ חוֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת שָׁם תִּפּוֹל עָלֶיךָ אֵימָה וּתְכַסְךָ כְּלִימָה וּלְבושָׁךְ גּוּשׁ רִמָּה וִיזוֹרֶה עַל גּוּפָךְ גָּפְרִית לְבִלְתִּי הַשְׁאִיר לָךְ שָׂרִיד הֲלֹא הַיּוֹם הַהוּא נוֹרָא וְאָיוֹם. יוֹם אֲשֶׁר אֵין לוֹ פִּדְיוֹם. יוֹם תַּמְרוּר בִּבְכִיָה תַּאֲנִיָה וַאֲנִיָה יוֹם חֲרָדָה וּצְעָקָה. יוֹם שׁוֹאָה וּנְאָקָה. יוֹם מִסְפֵּד מַר. יוֹם תַּעֲרוֹךְ אֵבֶל מִשְׁמָר מוּל מִשְׁמָר. יוֹם יֶחֱרֶה אַף הָאֵל וְקִנְאָתוֹ וְנִתְּכָה כְּאֵשׁ חֲמָתוֹ. יוֹם יִרְבּוּ הַמַּעֲצָבִים וְהַמַּכְאוֹבִים. יוֹם יֶהֱמֶה כָּל אִישׁ יָדָיו עַל חֲלָצָיו. יוֹם יֹאבְדוּ כָּל חֲפָצָיו יוֹם תֵּצֵא הַנְּשָׁמָה וְיִשָׁאֵר הַגּוּף כִּכְלִי מָלֵא כְלִימָה מוּשְּׁלָךְ כְּאֶבֶן דּוֹמֵם וְאַתָּה בֶּן אָדָם עַל מִי תָנוּס לְעֶזְרָה אוֹ מִי יִהְיֶה עָלֶיךָ סִתְרָה הֲלֹא אָז תֹּאמַר אוֹי לִי מֶה עָשִׂיתִי מַדּוּעַ דְּבַר ה' בָּזִיתִי וְאַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבִּי פָּנִיתִי וּבַמֶּה אֶתְכַּסֶה כִּי עֵרוֹם אָנֹכִי הִתְקוֹשֵׁשׁ וְהִתְבּוֹשֵׁשׁ וְהִכָּלֵם מֵחַטֹּאתֶיךָ וְתֵן תּוֹדָה לֵאלֹהֶיךָ בְּעוֹד נַפְשְׁךָ בְּגוּפָךְ וּבְטֶרֶם יֶחְשְׁכוּ כֹּכְבֵי נֶשְׁפָּךְ שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב