חק לישראל - פרשת תזריע יום חמישי

רש״יוּבְי֨וֹם הֵרָא֥וֹת בּ֛וֹ בָּשָׂ֥ר חַ֖י. אִם צָמְחָה בוֹ מִחְיָה הֲרֵי כְבָר פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּחְיָה סִימָן טֻמְאָה? אֶלָּא הֲרֵי שֶׁהָיָה הַנֶּגַע בְּאֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵין מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה — לְפִי שֶׁאֵין נִרְאֶה הַנֶּגַע כֻּלּוֹ כְאֶחָד, שֶׁשּׁוֹפְעִין אֵילָךְ וָאֵילָךְ (נגעים פ"ו; קידושין כ"ה) — וְחָזַר רֹאשׁ הָאֵבֶר וְנִתְגַּלָּה שִׁפּוּעוֹ עַל יְדֵי שֻׁמָּן, כְּגוֹן שֶׁהִבְרִיא וְנַעֲשָֹה רָחָב וְנִרְאֵית בּוֹ הַמִּחְיָה, לִמְּדָנוּ הַכָּתוּב שֶׁתְּטַמֵּא (ספרא):
וּבְי֨וֹם. מַה תַּ"ל? לְלַמֵּד יֵשׁ יוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בוֹ וְיֵשׁ יוֹם שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה בוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ: חָתָן נוֹתְנִין לוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, לוֹ וְלִכְסוּתוֹ וּלְבֵיתוֹ, וְכֵן בָּרֶגֶל נוֹתְנִין לוֹ כָּל יְמֵי הָרֶגֶל (נגעים פ"ג, מועד קטן ז'):

נביאים מלכים ב ה׳: י״ט-כ״ג

כתובים משלי כ״ד: י״ט-כ״ג

משנה משנה מנחות י״ג

ברטנורההֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן. פֵּרַשְׁתִּי. כַּמָּה עֶשְׂרוֹנִים אָבִיא וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אָמַרְתִּי:
יָבִיא שִׁשִּׁים עֶשְׂרוֹנִים. דְּאִי בְּצִיר מֵהָכִי נָדַר, לֹא אִכְפַּת לֵיהּ, דְּמַתְנֵי וְאוֹמֵר מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי יְהֵא לְנִדְרִי וְהַשְּׁאָר יְהֵא לִנְדָבָה. וּבִטְפֵי מֵהָכִי לֵיכָּא לְסַפּוֹקֵי, דְּאֵין מִנְחָה אַחַת יְתֵרָה מִשִּׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן:
הֲרֵי עָלַי מִנְחָה. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחָה סְתָם:
יָבִיא אֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה. מֵחָמֵשׁ מְנָחוֹת:
מְיֻחֶדֶת. שֶׁנִּקְרֵאת מִנְחָה סְתָם וְאֵין לָהּ שֵׁם לְוַוי. וְכָל שְׁאָר מְנָחוֹת יֵשׁ לָהֶם שֵׁם לְוַוי, מִנְחַת מַחֲבַת, מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת, מִנְחַת מַאֲפֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

ברטנורהמִנְחָה מִין הַמִּנְחָה. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחָה, אוֹ מִין מִנְחָה:
יָבִיא אֶחָת. מִן הַמְּנָחוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּפָּרָשָׁה:
מְנָחוֹת. עָלַי, אוֹ שֶׁאוֹמֵר מִין מְנָחוֹת עָלַי, יָבִיא שְׁתֵּי מְנָחוֹת מִמִּין אֶחָד:
פֵּרַשְׁתִּי. מִינֵי מְנָחוֹת שֶׁאָבִיא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה מִינִים הֵם שֶׁנָּדַרְתִּי לְהָבִיא:
מֵבִיא חֲמִשְׁתָּן. מִנְחַת סֹלֶת, מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת, מִנְחַת מַחֲבַת, מִנְחַת מַאֲפֵה תַּנּוּר, וְהִיא בָּאָה שְׁנֵי מִינִים, חַלּוֹת וּרְקִיקִין:
פֵּרַשְׁתִּי מִנְחָה שֶׁל עֶשְׂרוֹנִים. בִּכְלִי אֶחָד, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה עֶשְׂרוֹנִים קָבַעְתִּי בָּהּ:
יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן. דִּטְפֵי מֵהָכִי לֵיכָּא לְסַפּוֹקֵי. וְאִי בָּצִיר מֵהָכִי נָדַר לֹא אִכְפַּת לָן, דְּמַתְנֶה וְאוֹמֵר כַּמָּה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי יְהֵא לְנִדְרִי וְהַשְּׁאָר יְהֵא לִנְדָבָה:
רַבִּי אוֹמֵר. כֵּיוָן דְּאָמַר מִנְחָה דְּמַשְׁמַע חֲדָא, אַלְמָא בִּכְלִי אֶחָד קְבָעָהּ, וְאִם יָבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד, שֶׁמָּא בְּצִיר מֵהָכִי נָדַר וְהָוֵי מִנְחָה יְתֵרָה, דְּאִית לֵיהּ לְרַבִּי דִּקְבִיעוּתָא דְּמָנָא מִלְּתָא הִיא, הִלְכָּךְ יָבִיא שִׁשִּׁים מְנָחוֹת מֵאַחַת וְעַד שִׁשִּׁים, חֲדָא שֶׁל עִשָּׂרוֹן אֶחָד, וַחֲדָא שֶׁל שְׁנַיִם, וַחֲדָא שֶׁל שְׁלֹשָׁה, וַחֲדָא שֶׁל אַרְבָּעָה, עַד שִׁשִּׁים. שֶׁנִּמְצָא מֵבִיא בֵּין הַכֹּל אֶלֶף שְׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים עִשָּׂרוֹן, דְּוַדַּאי חֲדָא מִנַּיְהוּ נָדַר. וְאִינָךְ נְדָבָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי:

עיקר תוספות יום טוב(ד) עֵצִים. תָּנוּ רַבָּנָן, קָרְבָּן [נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה], מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין עֵצִים. [וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים מְרַבִּינַן מִנֵּיהּ נַמִּי יַיִן וְשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה]. וְכֵן הוּא אוֹמֵר דְּעֵצִים אִקְרֵי קָרְבָּן, וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קָרְבַּן הָעֵצִים. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) מִקֹּמֶץ. תְּנַן נַמִּי הָכִי בְּסוֹף פֶּרֶק ז'‏ דִּשְׁקָלִים. וּפֵרֵשׁ הָרַ"ב שֶׁזֶּה שִׁעוּר הַלְּבוֹנָה הַבָּאָה עִם הַמִּנְחָה, דִּכְתִיב וְהֵרִים מִמֶּנּוּ וְכוּ'. וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא. וְאַף עַל גַּב דִּבְפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ג'‏ פֵּרֵשׁ הָרַ"ב דְּבִשְׁנֵי קֳרָטִין כְּשֵׁרָה, וְיָלֵיף לַהּ מִקְּרָא, הַיְנוּ בְּדִיעֲבַד. וּמִיהוּ הָכָא דְּנוֹדֵר בַּלְּבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ לֹא יָצָא אֶלָּא בְּקֹמֶץ, דִּלְהָכִי אִצְטְרִיךְ עַל הַמִּנְחָה, דְּבַהֲדֵי מִנְחָה אִין, בִּפְנֵי עַצְמָהּ לֹא. וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר דִּבְבָאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ נַמִּי פְּלִיגֵי. וְהִיא פְּלֻגְתָּא בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) הַקֹּמֶץ כוּ'. לָאו דַּוְקָא. דְּהוּא הַדִּין בְּכַזַּיִת דְּחַיָּב, כְּרַבָּנָן דִּזְבָחִים פֶּרֶק י"ג מִשְׁנָה ד'. אֶלָּא לַאֲפוֹקֵי מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּמִשְׁנָה ו'‏ שָׁם בִּבְזִיכֵי לְבוֹנָה עַד שֶׁיַּקְרִיב שְׁנֵי קֳמָצִים. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) שְׁנֵי קֳמָצִים. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים יָלֵיף לֵיהּ:

ברטנורההֲרֵי עָלַי יַיִן. לַנְּסָכִים:
לֹא יִפְחֹת מִשְּׁלֹשָׁה לֻגִּין. שֶׁהֵן פְּחוּתִים שֶׁבַּנְּסָכִים. רְבִיעִית הַהִין לַכֶּבֶשׂ, תְּלָתָא לֻגִּין הֲווּ, שֶׁהִין שְׁנֵים עָשָׂר לֻגִּין:
שֶׁמֶן לֹא יִפְחֹת מִלֹּג. שֶׁהַפָּחוּת שֶׁבַּמִּנְחָה עִשָּׂרוֹן סֹלֶת, וְהִיא טְעוּנָה לֹג שֶׁמֶן:
רַבִּי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה לֻגִּין. כַּפָּחוּת שֶׁבְּמִנְחַת נְסָכִים, עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ בָּלוּל בִּרְבִיעִית הַהִין שֶׁמֶן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי:
כַּיּוֹם הַמְּרֻבֶּה. כְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת כְּשֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם מְרֻבֶּה בִּנְסָכִים לַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל חוֹבַת הַיּוֹם מִכָּל שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. דַּהֲווּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים וְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים וְאַרְבָּעָה מוּסָפִים, שְׁנֵי מוּסָף דְּשַׁבָּת וּשְׁנֵי מוּסָף דְּחַג, וְאֵילִים שְׁנַיִם וְשָׂעִיר אֶחָד. וְהַנְּסָכִים הַצְּרִיכִים לְכֻלָּם מֵאָה וְאַרְבָּעִים לֹג:

עיקר תוספות יום טוב(יא) דְּשֶׁמֶן דְּבָא בִּנְדָבָה גָּמְרִינַן מִמִּנְחַת נְדָבָה. דְּתַנְיָא, קָרְבָּן, כְּלוֹמַר וְכִי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. וְדוּן מִינָהּ וּמִינָהּ, מַה מִּנְחָה בְּלֹג אַף שֶׁמֶן בְּלֹג. וְרַבִּי סָבַר, דּוּן מִינָהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ, דְּשֶׁמֶן הַבָּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ הָוֵי כַּנְּסָכִים דּוּמְיָא דְּיַיִן. בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יב) וְאֵינִי יוֹדֵעַ כוּ'. מִן הַיַּיִן אוֹ מִן הַשֶּׁמֶן. הָרַמְבַּ"ם:
(יג) לֹא דָק. אֶלָּא שְׁנֵי תְּמִידֵי הַיּוֹם הֲוָה לֵיהּ לַחְשֹׁב בִּמְקוֹם שְׁנֵי מוּסְפֵי הֶחָג. וְלָכֵן רָאוּי הָיָה לוֹ שֶׁיִּכְתֹּב וְאַרְבָּעָה כְּבָשִׂים, שְׁנֵי מוּסְפֵי שַׁבָּת וּשְׁנֵי תְּמִידֵי הַיּוֹם:
(יד) גַּם כֵּן לְפוּם רִיהֲטָא כָּתַב כֵּן, דְּהָא חַטָּאת הוּא וְאֵין לַחַטָּאת נְסָכִים, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ט'‏ מִשְׁנָה ו':
(טו) שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ שָׁם מִשְׁנָה ג'‏ כוּ'. וְזֶה הַמִּסְפָּר שָׁוֶה לַשֶּׁמֶן וְלַיַּיִן:

ברטנורההֲרֵי עָלַי עוֹלָה יָבִיא כֶבֶשׂ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אוֹ תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה. בְּאַתְרֵיהּ דְּתַנָּא קַמָּא לֹא הָיוּ קוֹרִים עוֹלָה סְתָם אֶלָּא לְעוֹלַת בְּהֵמָה, וּפְחוּתָה שֶׁבְּעוֹלַת בְּהֵמָה הוּא כֶּבֶשׂ, הִלְכָּךְ יָבִיא כֶּבֶשׂ. וּבְאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיוּ קוֹרִים עוֹלָה סְתָם גַּם לְעוֹלַת הָעוֹף, הִלְכָּךְ יָבִיא תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה. וּמַר כִּי אַתְרֵיהּ וּמַר כִּי אַתְרֵיהּ:
יָבִיא פַר וָעֵגֶל. זְכָרִים וְלֹא נְקֵבוֹת. דְּעוֹלָה לֵיכָּא לְסַפּוֹקֵי אֶלָּא בִּזְכָרִים. וּמַתְנִיתִין רַבִּי הִיא דְּאָמַר לְקַמָּן הַמִּתְנַדֵּב קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל לֹא יָצָא. אֲבָל רַבָּנָן פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ וְאָמְרֵי הַמִּתְנַדֵּב קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל יָצָא, דְּיֵשׁ בִּכְלָל מְרֻבֶּה מֻעָט. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
פֵּרַשְׁתִּי. אֶחָד מִקָּרְבְּנוֹת הַבְּהֵמָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן פֵּרַשְׁתִּי. יָבִיא מִכָּל מִינֵי בְּהֵמָה הַזְּכָרִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, דְּהַיְנוּ פַּר וָעֵגֶל אַיִל וְשָׂעִיר וּגְדִי וְטָלֶה:
פֵּרַשְׁתִּי. אֶת הַמִּין:
וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי. אִם מִין בְּהֵמָה אוֹ מִין עוֹף:

ח. הֲרֵי עָלַי שׁוֹר, יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּמָנֶה. עֵגֶל, יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּחָמֵשׁ. אַיִל, יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בִּשְׁתַּיִם. כֶּבֶשׂ, יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּסָלַע. שׁוֹר בְּמָנֶה, יָבִיא בְמָנֶה חוּץ מִנְּסָכָיו. עֵגֶל בְּחָמֵשׁ, יָבִיא בְחָמֵשׁ חוּץ מִנְּסָכָיו. אַיִל בִּשְׁתַּיִם, יָבִיא בִשְׁתַּיִם חוּץ מִנְּסָכָיו. כֶּבֶשׂ בְּסֶלַע, יָבִיא בְסֶלַע חוּץ מִנְּסָכָיו. שׁוֹר בְּמָנֶה וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה, לֹא יָצָא, אֲפִלּוּ זֶה בְמָנֶה חָסֵר דִּינָר וְזֶה בְמָנֶה חָסֵר דִּינָר. שָׁחוֹר וְהֵבִיא לָבָן, לָבָן וְהֵבִיא שָׁחוֹר, גָּדוֹל וְהֵבִיא קָטָן, לֹא יָצָא. קָטָן וְהֵבִיא גָדוֹל, יָצָא. רַבִּי אוֹמֵר, לֹא יָצָא:

ברטנורהיָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּמָנֶה. כָּךְ נִתְפָּרֵשׁ דִּינוֹ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁיְּהֵא עֵרֶךְ הַשּׁוֹר עִם נְסָכָיו מָנֶה:
עֵגֶל יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּחָמֵשׁ. סְלָעִים:
אָמַר הֲרֵי עָלַי שׁוֹר בְּמָנֶה. יְבִיאֶנּוּ בְּמָנֶה חוּץ מִנְּסָכָיו, שֶׁהֲרֵי כָּךְ קְבָעוֹ:
שׁוֹר בְּמָנֶה וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה לֹא יָצָא. שֶׁהֲרֵי קָבַע שׁוֹר בְּמָנֶה:
קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל יָצָא, רַבִּי אוֹמֵר לֹא יָצָא. מִשּׁוּם הָכִי תָּנָא פְּלֻגְתָּא דְּרַבִּי וְרַבָּנָן הָכָא בְּסֵיפָא, לְפָרוֹשֵׁי דְּרֵישָׁא לָאו דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא אֶלָּא רַבִּי הִיא וְלֹא רַבָּנָן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי:

ט. שׁוֹר זֶה עוֹלָה, וְנִסְתָּאֵב, אִם רָצָה, יָבִיא בְדָמָיו שְׁנָיִם. שְׁנֵי שְׁוָרִים אֵלּוּ עוֹלָה, וְנִסְתָּאֲבוּ, אִם רָצָה, יָבִיא בִדְמֵיהֶם אֶחָד. רַבִּי אוֹסֵר. אַיִל זֶה עוֹלָה, וְנִסְתָּאֵב, אִם רָצָה, יָבִיא בְדָמָיו כֶּבֶשׂ. כֶּבֶשׂ זֶה עוֹלָה וְנִסְתָּאֵב, אִם רָצָה, יָבִיא בְדָמָיו אַיִל. רַבִּי אוֹסֵר. הָאוֹמֵר אַחַד מִכְּבָשַׂי הֶקְדֵּשׁ, וְאַחַד מִשְּׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ, הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. שְׁלשָׁה, הַבֵּינוֹנִי שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. פֵּרַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, אוֹ שֶׁאָמַר, אָמַר לִי אַבָּא וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ:

ברטנורהוְנִסְתָּאֵב. שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם. דְּבַעַל מוּם אִקְרֵי טָמֵא כְּדִכְתִיב (ויקרא כז) וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה', וּבְבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁיִּפָּדוּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כִּדְפָרְשִׁינַן בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל:
אִם רָצָה יָבִיא בְדָמָיו שְׁנָיִם. וְלֹא דָּמִי לְרֵישָׁא דְּאָמְרִינַן שׁוֹר בְּמָנֶה וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה לֹא יָצָא, דְּהָתָם דְּאָמַר הֲרֵי עָלַי שׁוֹר בְּמָנֶה חַיָּב עַד שֶׁיְּבִיאֶנּוּ, אֲבָל הָכָא בְּשׁוֹר זֶה וְנִסְתָּאֵב שָׁאנֵי, דְּכֵיוָן דְּאָמַר שׁוֹר זֶה אַקְרִיב עוֹלָה וְנִסְתָּאֵב, אֲזַל לֵיהּ נִדְרֵיהּ, דְּתוּ לֹא מָצֵי לִקְיוּמֵיהּ:
רַבִּי אוֹסֵר. לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל אִם הֵבִיא יָצָא. דְּכֵיוָן דְּאָמַר זֶה, אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי:
הַבֵּינוֹנִי שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. אַף הַבֵּינוֹנִי שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. דְּכִי יֵשׁ לוֹ שְׁנַיִם, הַגָּדוֹל הֶקְדֵּשׁ, שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בְּעַיִן יָפָה מַקְדִּישׁ, וּמִסְּתָמָא מוּטָב שֶׁבָּהֶן הִקְדִּישׁ, דִּכְתִיב (דברים יב) מִבְחַר נִדְרֵיכֶם. וְכִי יֵשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה, חוֹשְׁשִׁין אַף לַבֵּינוֹנִי, דְּלֹא יָדְעִינַן אַהֵי מִנַּיְהוּ חָל הַהֶקְדֵּשׁ, אִי אַגָּדוֹל דַּהֲוֵי עַיִן יָפָה, אִי אַבֵּינוֹנִי דַּהֲוֵי עַיִן יָפָה לְגַבֵּי קָטָן, הִלְכָּךְ תַּרְוַיְהוּ אֲסִירֵי. מִיהוּ לֹא קָרֵב לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא חַד מִנַּיְהוּ. וְהֵיכִי עֲבִיד דְּלִשְׁתְּרֵי חַד מִנַּיְהוּ, מַמְתִּין לַבֵּינוֹנִי עַד שֶׁיּוּמַם, וּמְחַלֵּל אוֹתוֹ אַגָּדוֹל. דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִי אַבֵּינוֹנִי חָל וְלֹא אַגָּדוֹל, הֲרֵי נָפַל בּוֹ מוּם וְחִלְּלוֹ. וְאִי אַגָּדוֹל חָל מֵעִקָּרָא, נִמְצָא בֵּינוֹנִי חֻלִּין מֵעִקָּרָא:
פֵּרַשְׁתִּי. אֵיזֶה מֵהֶן וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיזֶה הוּא:
אוֹ שֶׁאָמַר לִי אַבָּא. בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, אֶחָד מִשְּׁוָרַי הִפְרַשְׁתִּי לְהֶקְדֵּשׁ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ עַל אֵיזֶה מֵהֶן אָמַר לִי:
הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. דְּהֵיכָא דְּאָמַר פֵּרַשְׁתִּי לֵיכָּא סְפֵקָא, דְּוַדַּאי הַגָּדוֹל פֵּרֵשׁ:

י. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, יַקְרִיבֶנָּה בַמִּקְדָּשׁ. וְאִם הִקְרִיבָהּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ, לֹא יָצָא. שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בְּבֵית חוֹנְיוֹ, יַקְרִיבֶנָּה בַּמִּקְדָּשׁ. וְאִם הִקְרִיבָהּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ, יָצָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין זוֹ עוֹלָה. הֲרֵינִי נָזִיר, יְגַלַּח בַּמִּקְדָּשׁ. וְאִם גִּלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ, לֹא יָצָא. שֶׁאֲגַלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ, יְגַלַּח בַּמִּקְדָּשׁ. וְאִם גִּלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ, יָצָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין זֶה נָזִיר. הַכֹּהֲנִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ, לֹא יְשַׁמְּשׁוּ בַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְדָבָר אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כג), אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח ה' בִּירוּשָׁלָיִם כִי אִם אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם, הֲרֵי הֵם כְּבַעֲלֵי מוּמִין, חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין, אֲבָל לֹא מַקְרִיבִין:

ברטנורהבְּבֵית חוֹנְיוֹ. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּנָה חוֹנְיוֹ בְּנוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק בְּאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם. שֶׁכְּשֶׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אָמַר לָהֶם, חוֹנְיוֹ בְּנִי יְשַׁמֵּשׁ תַּחְתַּי, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בָּקִי וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה יוֹתֵר מִשִּׁמְעִי אָחִיו. וְלֹא קִבֵּל עָלָיו חוֹנְיוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל לְפִי שֶׁהָיָה שִׁמְעִי אָחִיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה. וְנִתְמַנָּה שִׁמְעִי כֹּהֵן גָּדוֹל תַּחַת אָבִיו. לְיָמִים נִתְקַנֵּא חוֹנְיוֹ בְּשִׁמְעִי אָחִיו, אָמַר לוֹ בֹּא וַאֲלַמֶּדְךָ סֵדֶר עֲבוֹדָה. הִלְבִּישׁוֹ כְּתֹנֶת בַּד דַּקָּה שֶׁלּוֹבְשׁוֹת הַנָּשִׁים עַל בְּשָׂרָן וְעָלֶיהָ אֵזוֹר צַר קָטָן וְהֶעֱמִידוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, יָצָא וְאָמַר לְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים רְאוּ מַה נָּדַר זֶה וְקִיֵּם לַאֲהוּבָתוֹ, אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֶתְמַנֶּה לְכֹהֵן גָּדוֹל אֶלְבַּשׁ כְּתֹנֶת שֶׁלֵּיכִי וְאֶחְגֹּר בְּאֵזוֹר שֶׁלֵּיכִי. בִּקְּשׁוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לְהָרְגוֹ, סָח לָהֶם כָּל הַמְּאֹרָע, בִּקְּשׁוּ לַהֲרֹג אֶת חוֹנְיוֹ, רָץ מִפְּנֵיהֶם לְבֵית הַמֶּלֶךְ. וַעֲדַיִן כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר זֶה הוּא. הָלַךְ לוֹ לְאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ בָּהּ רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְעָשָׂה שָׁם מִקְדָּשׁ וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְהֶעֱלָה עָלָיו לְשֵׁם ה'. וְעַל אוֹתוֹ מִזְבֵּחַ נִתְנַבֵּא יְשַׁעְיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַה'‏ בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרַיִם. וְעָמַד הַבַּיִת הַהוּא קָרוֹב לְמָאתַיִם שָׁנָה וְנִקְרָא בֵּית חוֹנְיוֹ עַל שְׁמוֹ. וְהַכֹּל מוֹדִים שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ קְרֵבִים שָׁם אֵינָן קָרְבָּן. לְפִיכָךְ מִי שֶׁאָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְהִקְרִיבָהּ שָׁם לֹא יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ:
שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בְּבֵית חוֹנְיוֹ. נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה עַל מְנָת שֶׁאֶהֶרְגֶּנָּה וְלֹא אֶתְחַיֵּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ, הִלְכָּךְ אִם הִקְרִיבָהּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ, אֲבָל חַיָּב כָּרֵת מִשּׁוּם שׁוֹחֵט בַּחוּץ, שֶׁהֲרֵי קָרָא עָלֶיהָ שֵׁם עוֹלָה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין זוֹ עוֹלָה. וַהֲרֵי הִיא חֻלִּין גְּמוּרִים. שֶׁאֵין שֵׁם הֶקְדֵּשׁ חָל עָלֶיהָ כְּלָל כְּשֶׁאָמַר שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בְּבֵית חוֹנְיוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
וְאִם גִּלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ לֹא יָצָא. אֶלָּא יַחֲזֹר וִיגַלַּח בַּמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, וְשָׁם יָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו:
שֶׁאֲגַלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ, אִם גִּלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ יָצָא. דְּהַאי גַּבְרָא שֶׁנָּדַר בַּנָּזִיר כְּדֵי שֶׁיְּגַלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ, לְצַעוֹרֵי נַפְשֵׁיהּ נִתְכַּוֵּן, וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה קָרוֹב לְבֵית חוֹנְיוֹ וְרָחוֹק מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר אִי סַגְיָא בְּבֵית חוֹנְיוֹ טָרַחְנָא, טְפֵי לֹא מָצֵינָא לְאִצְטָעוֹרֵי, וְלֹא חָל שֵׁם נְזִירוּת עָלָיו, אֲבָל נַעֲשֶׂה כְּמִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן עַד זְמַן פְּלוֹנִי:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינוֹ נָזִיר כְּלָל וּמֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְדָבָר אַחֵר. אִם שִׁמְּשׁוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא יְשַׁמְּשׁוּ עוֹד בִּירוּשָׁלַיִם:
וַהֲרֵי הֵן כְּבַעֲלֵי מוּמִין. שֶׁחוֹלְקִים וְאוֹכְלִים בַּקָּדָשִׁים:

עיקר תוספות יום טוב(כב) נִרְאֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְמַנָּה לְכֹהֵן גָּדוֹל עֲדַיִן לֹא עָבַד, אֶלָּא שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ וּפָסְקוּ לוֹ הַגְּדֻלָּה, וּלְיָמִים כְּשֶׁהָיָה לוֹ לְהִתְחַנֵּךְ וְלַעֲבֹד נִתְקַנֵּא:
(כג) יְגַלַּח. עִנְיַן תִּגְלַחַת, הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו. הָרַמְבַּ"ם:
(כד) לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה הוֹסִיף בִּירוּשָׁלַיִם. וְעַיֵּן לְקַמָּן:
(כה) וְהָכָא לֵיכָּא לְמֵימַר נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּב בָּאַחֲרָיוּת קָרְבְּנוֹתָיו, דְּנָזִיר כְּמָה דְּלֹא מַיְתֵי קָרְבְּנוֹתָיו לֹא מִתְכַּשַּׁר. גְּמָרָא:
(כו) וּלְהָכִי נַמִּי לֹא מִחַיַּב מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ. רַשִׁ"י:
(כז) בִּירוּשָׁלַיִם. אֲבָל בְּנֹב וְגִבְעוֹן הָיוּ מֻתָּרִים לְשַׁמֵּשׁ, כָּל שֶׁכֵּן בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שֵׁרוּת וְאֵין מִקְדָּשׁ דְּוַדַּאי כָּשֵׁר לַדּוּכָן וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. תּוֹסָפוֹת בְּשֵׁם רַשִׁ"י:
(כח) וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כוּ'. מִכְּלַל דְּבֵית חוֹנְיוֹ לָאו עֲבוֹדָה זָרָה הוּא. וְתֵימַהּ. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן אִסּוּר שְׁחוּטֵי חוּץ. וְנִרְאֶה, דִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת דִּבְנֵי נֹחַ הָיָה מַעֲלֶה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא מנחות ק״י א: ט״ו-כ״ג

אָמַר רִבִּי זֵירָא מַאי קְרָאָה (קהלת ה) מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר מֵהָכָא (שם) בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו. תַּנְיָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזָּאי בֹּא וּרְאֵה מַה כְּתִיב בְּפָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֵן לֹא אֵל וְלֹא אֱלֹהִים אֶלָּא לַה' שֶׁלֹּא לִתֵּן פִתְחוֹן פֶּה לְבַעַל דִּין לַחֲלוֹק. נֶאֱמַר בְּשׁוֹר הַגַּס (ויקרא א) אִשֵּׁה רֵיחַ נִחֹחַ וּבְעוֹף הַדַּק אִשֵּׁה רֵיחַ נִחֹחַ וּבְמִנְחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִחֹחַ לוֹמַר לָךְ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין אֶת לִבּוֹ לשָּׁמַיִם שֶׁמָּא תֹּאמַר לַאֲכִילָה הוּא צָרִיךְ תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים נ) אִם אֶרְעַב לֹא אוֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלוֹאָהּ וְנֶאֱמַר (שם) כִּי לִי כָּל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה לֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם זִבְחוּ כְּדֵי שֶׁתֹּאמַר אֶעֱשֶׂה רְצוֹנוֹ וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנִי לֹא לִרְצוֹנִי אַתֶּם זוֹבְחִים אֶלָּא לִרְצוֹנְכֶם אַתֶּם זוֹבְחִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י) לִרְצוֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ. דָּבָר אַחֵר לִרְצוֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ לִרְצוֹנְכֶם זִבְחוּ לְדַעְתְּכֶם זִבְחוּ כִּדְבָעָא מִינֵיהּ שְׁמוּאֵל מֵרַב הוּנָא מְנַיִן לְמִתְעַסֵּק בְּקָדָשִׁים שֶׁהוּא פָּסוּל שֶׁנֶּאֱמַר (שם א) וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה לְשֵׁם בֶּן בָּקָר אָמַר לוֹ זוֹ בְּיָדֵינוּ הוּא. לְעַכֵּב מְנַיִן תַּלְמוּד לוֹמַר לִרְצוֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ לְדַעְתְּכֶם זִבְחוּ:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץח משנה נאמר בעולת בהמה "אשה ריח ניחוח" (שם א, ט), וכן בעולת העוף נאמר "אשה ריח ניחוח" (שם יז), וכן במנחה נאמר "אשה ריח ניחוח" (שם ב, ב), והרי זה בא לומר לך: כי אחד (שווה) הוא זה המרבה בקרבנו, שמביא בהמה לעולתו, ואחד (ושווה) הוא זה הממעיט בקרבנו, שמביא עוף או מנחה בקרבנו, ובלבד שיכוין לבו לשמים.
ושמא תאמר: לאכילה הוא צריך הקדוש ברוך הוא, והרי איפוא משובח הוא יותר זה המביא קרבן גדול? לכך תלמוד לומר (מלמדנו הנאמר) "אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה" (תהלים נ, יב), ועוד נאמר בפסוקים הקודמים: "כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף. ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי" (שם י— יא). וכן נאמר בפסוק שלאחריו "האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה" (שם יג).
לא אמרתי אליכם זבחו, כדי שתאמר "אעשה רצונו (אמלא צורכו) של הקדוש ברוך הוא בהבאת קרבן, ועל ידי כך אף הוא יעשה רצוני (ימלא צורכי)". שכן לא לרצוני (לצורכי) אתם זובחים, אלא לרצונכם (לצורך עצמכם) אתם זובחים, לקיים מצוותי שתהא לכם כפרה בכך, שכן נאמר: "לרצנכם תזבחהו" (ויקרא יט, ה).
יא ועוד בדרשת כתוב זה, דבר אחר: "לרצנכם תזבחהו" — לרצונכם (ברציה גמורה) זבחו את הקרבן, לדעתכם (במודעות שלימה) זבחו את הקרבן.
כדבעא מיניה [כמו ששאל אותו] שמואל מרב הונא: מנין למתעסק בקדשים, שלא התכוון לשחיטה אלא לעשות דבר אחר, ומתוך התעסקותו זו שחט את הקרבן, שהקרבן הוא פסול? השיב רב הונא לשמואל: למדים אנו כך, מזה שנאמר בשחיטת הקרבן: "ושחט את בן הבקר" (שם א, ה) — לומר: שתהא פעולת השחיטה מתחילתה מכוונת לשם שחיטתו של בן בקר זה, ולא למטרה אחרת.
אמר לו שמואל לרב הונא: הלכה זו שכך צריך לשחוט לכתחילה, מקובלת בידינו הוא, ואולם לענין לעכב (שנפסל הקרבן בשחיטתו של המתעסק) מנין לנו? השיב לו רב הונא: לכך תלמוד לומר "לרצנכם תזבחהו" — לדעתכם זבחו.

זוהר ספר הזהר, תזריע כ״ט

כְּתִיב כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְגוֹמֵר וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. וְכִי אַגַּר טַב הוּא דְיִשְׁתְּכַח בְּאִינוּן דְּזַכָּאָן לְמֵיעָאל בְּאַרְעָא. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ לְאַשְׁכְּחָא מַטְמוֹנִין דְּאַטְמְרָן בְּבֵיתַיְיהוּ וּלְאַהֲנָאָה לוֹן לְיִשְׂרָאֵל אֲבָל תָּא חֲזֵי זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא רָחִים לְהוּ דִכְתִיב (מלאכי א') אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ וּמִגּוֹ רְחִימוּתָא דִילֵיהּ אָעִיל לְהוּ לְאַרְעָא קַדִּישָׁא לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ בֵּינַיְיהוּ וּלְמֵהֱוֵי דִּיּוּרֵיהּ עִמְּהוֹן וְיִשְׂרָאֵל דְּיִשְׁתַּכְּחוּן קַדִּישִׁין עַל כָּל בְּנֵי עַלְמָא. תָּא חֲזֵי כְתִיב (שמות ל''ה) וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן וְגוֹמֵר בְּשַׁעְתָּא דַהֲווֹ עַבְדִין עֲבִידְתָּא הֲווּ אַמְרֵי דָא לְמַקְדְּשָׁא. דָּא לְמִשְׁכְּנָא דָא לְפָרוּכְתָּא. וְכֵן כָּל אִינוּן אוּמָנִין בְּגִין דְּיִשְׁרֵי קְדוּשָׁה עַל יְדַיְיהוּ וְיִתְקַדַּשׁ הַהוּא עֲבִידְתָּא. וְכַד סָלִיק לְאַתְרֵיהּ בִּקְדוּשָׁה סָלִיק. כְּגוֹוָנָא דָא מָאן דְּעָבִיד עֲבִידְתָּא לַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹ לְסִטְרָא אַחֲרָא דְלָא קַדִּישָׁא. כֵּיוַן דְּאִדְכַּר לֵיהּ עַל הַהוּא עֲבִידְתָּא הָא רוּחַ מְסָאֲבָא שַׁרְיָא עָלוֹי וְכַד סָלִיק עֲבִידְתָּא בִמְסָאֲבָא סָלִיק כְּנַעֲנִיִים פַּלְחֵי לַעֲבוֹדָה זָרָה אִינְהוּ וּמִתְדַּבְּקָן כֻּלְּהוּ כַחֲדָא בְרוּחַ מְסַאֲבָא בַעֲבוֹדָה זָרָה וַהֲווֹ בָנִין בִּנְיָין לְפַרְצוּפַיְיהוּ (ס''א לְטִנּוּפַיְיהוּ) וּלְגִיעוּלַיְיהוּ לִסְטַר מְסָאֲבָא לַעֲבוֹדָה זָרָה וְכַד שָׁרָאן לְמִבְנֵי הֲווֹ אַמְרֵי מִלָּה וְכֵיוַן דְּאִתְדְּכָר בְּפוּמַיְיהוּ סָלִיק עֲלֵיהּ רוּחַ מְסָאֲבָא וְכַד אִסְתְּלִיק עֲבִידְתָּא בְרוּחַ מְסָאֲבָא אִסְתְּלִיק. כֵּיוַן דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא בָעָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַכָּאָה לוֹן וּלְקַדְּשָׁא לוֹן אַרְעָא וּלְאַפְנָאָה אֲתַר לִשְׁכִינְתָּא דְלָא תִשְׁרֵי שְׁכִינְתָּא גּוֹ מְסָאֲבָא וְעַל דָּא בְהַהוּא נֶגַע צָרַעַת הֲווֹ סַתְרִין בִּנְיָינִין דְּאָעִין וַאֲבָנִין דְּאִתְעֲבִידוּ בִמְסָאֲבוּ. תָּא חֲזֵי אִי עוֹבָדָא דָא הָוָה לְאַשְׁכְּחָא מַטְמוֹנִין בִּלְחוֹדוֹי יֵהַדְרוּן אֲבָנִין לְבָתַר כְּמָה דְאִינוּן לְאַתְרַיְיהוּ וְעַפְרָא לְאַתְרֵיהּ אֲבָל קְרָא כְּתִיב וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים וּכְתִיב וְעָפָר אַחֵר יִקַּח. בְּגִין דְּיִתְעֲבָר רוּחַ מְסָאֲבָא וְיִתְפְּנֵי וְיִתְקַדֵּשׁ הַשְׁתָּא כְמִלְּקַדְמִין וְיִשְׁתְּכָחוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָׁה וּבְדִיּוּרָא קַדִּישָׁא לְמִשְׁרֵי בֵּינַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא וְעַל דָּא מָאן דְּבָנֵי בִנְיָין כַּד שָׁארֵי לְמִבְנֵי בָּעֵי לְאַדְכְּרָא בְפוּמָה דְּהָא לְפוּלְחָנָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא בָנֵי בְגִין דִּכְתִיב (ירמיה כ''ב) הוֹי בּוֹנֶה בֵיתוֹ בְלֹא צֶדֶק. וְגוֹמֵר. וּכְדֵין סִיַּיעְתָּא דִשְׁמַיָּיא שָׁארֵי עֲלוֹי וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין עֲלֵיהּ קְדוּשָׁתָא וְקָארֵי עֲלֵיהּ שְׁלָם הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ה') וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וְגוֹמֵר:

תרגום הזוהרכָּתוּב, כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְגוֹ'. וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחוּזַתְכֶם. שׁוֹאֵל, וְכִי הוּא זֶה שָׂכָר טוֹב שֶׁיִּמָּצְאוּ נְגָעִים בַּבָּתִּים שֶׁל אֵלּוּ שֶׁזָּכוּ לִכָּנֵס לָאָרֶץ. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא הֲרֵי הֶעֱמִידוּהוּ, שֶׁהוּא, כִּי אַחַר שֶׁיִּתְּצוּ הַבָּתִּים הַמְּנוּגָעִים, יִמְצְאוּ אוֹצָרוֹת שֶׁהִצְפִּינוּ הַכְּנַעֲנִים בְּבָתֵּיהֶם, וְיֶהֱנוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בֹּא וּרְאֵה, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם דְּבֵקִים בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתָם, שֶׁכָּתוּב, אָהַבְתִי אֶתְכֶם אָמַר ה'. וּמִתּוֹךְ אַהֲבָתוֹ, הִכְנִיסָם לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, לְהַשְּׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם, וְלָדוּר עִמָּהֶם, וְשֶׁיִּמָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב, וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן וְגוֹ'. הַיְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ עוֹשׂוֹת מְלַאכְתָּן, הָיוּ אוֹמְרוֹת, זֶה לַמִּקְדָּשׁ, זֶה לַמִּשְׁכָּן, זֶה לַפָּרֹכֶת, וְכֵן עָשׂוּ כָּל הָאוּמָנִים, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה הַקְּדֻשָּׁה עַל יְדֵיהֶם, וְתִתְקַדֵּשׁ הַמְּלָאכָה הַהִיא, וְכַאֲשֶׁר הֶבִיאוּהָ לִמְקוֹמָהּ עָלְתָה וְהָיְתָה בִּקְדֻשָּׁה. כְּעֵין זֶה מִי שֶׁעוֹבֵד לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ לְצַד הָאַחֵר שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ, כֵּיוָן שֶׁמַּזְכִּירָהּ עַל עֲבוֹדָה הַהִיא, הִנֵּה רוּחַ הַטּוּמְאָה שׁוֹרֶה עָלָיו, וּכְשֶׁעוֹלֶה הָעֲבוֹדָה, הִיא עוֹלָה בְּטוּמְאָה. הַכְּנַעֲנִים, עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ, וְכֻלָּם יַחַד הָיוּ דְּבוּקִים בְּרוּחַ הַטּוּמְאָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיוּ בּוֹנִים בִּנְיָנִים לְפַרְצוּפֵיהֶם וּלְתוֹעַבְתָּם שֶׁל צַד הַטּוּמְאָה, לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּכְשֶׁהִתְחִילוּ לִבְנוֹת, הָיוּ אוֹמְרִים אֵיזֶה דָּבָר, וְכֵיוָן שֶׁנִּזְכָּר בְּפִיהֶם, עָלָה עַל הַבִּנְיָן רוּחַ הַטּוּמְאָה. וּכְשֶׁעָלְתָה הָעֲבוֹדָה, עָלְתָה בְּרוּחַ הַטּוּמְאָה. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטַהֵר לְמַעֲנָם אֶת הָאָרֶץ, וּלְפַנּוֹת מָקוֹם לַשְּׁכִינָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה בְּמָקוֹם טָמֵא. וְעַל כֵּן בְּנֶגַע צָרַעַת הַהוּא הָיוּ הוֹרְסִים הַבִּנְיָנִים שֶׁל עֵצִים וַאֲבָנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּטוּמְאָה. בֹּא וּרְאֵה, אִם מַעֲשֵׂה זֶה, שֶׁל נְתִיצַת הַבָּתִּים הַמְּנוּגָעִים, הָיָה כְּדֵי לִמְצֹא אוֹצָרוֹת בִּלְבָד, הָיוּ צְרִיכִים אַחַר כָּךְ לְהַחֲזִיר הָאֲבָנִים לִמְקוֹמָן כְּמוֹ שֶׁהָיוּ, וְכֵן הָיוּ צְרִיכִים לְהַחֲזִיר הֶעָפָר לִמְקוֹמוֹ. אֲבָל הַמִּקְרָא כָּתוּב, וְחִלְצוּ אֶת הָאֲבָנִים. וְכָתוּב וְעָפָר אַחֵר יִקָּח. שֶׁהוּא, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה, וּתְפוּנֶה, וְתִתְקַדֵּשׁ עַתָּה הָאָרֶץ כְּמִקֹּדֶם, וְיִמָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁה, וּבְדִיּוּר קָדוֹשׁ, שֶׁתִּשְׁרֶה בֵּינֵיהֶם הַשְּׁכִינָה. וְעַל כֵּן מִי שֶׁבּוֹנֶה בִּנְיָן, כְּשֶׁמַּתְחִיל לִבְנוֹתוֹ, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בְּפִיו, שֶׁבּוֹנֶה אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב, הוֹי בּוֹנֶה בֵּיתוֹ בְלֹא צֶדֶק, וְאָז עֶזְרַת הַשָּׁמַיִם שׁוֹרֶה עָלָיו, עַל בֵּיתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵכִין עָלָיו קְדֻשָּׁתוֹ, וְקוֹרֵא עָלָיו שָׁלוֹם. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךְ וגו'.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ד׳: ד׳-ו׳

א. כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ קָרֵב אֶלָּא בַּיּוֹם כְּגוֹן הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטוֹרֶת וּמְנָחוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת מוּתָּר לְהַקְרִיבָן עִם מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְהֵם מִתְאַכְּלִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה כְּאֵיבְרֵי עוֹלָה:

ב. הַנְּסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח אֵין קְרֵיבִין אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כט) וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם מַקִּישׁ נְסָכִים לִשְׁלָמִים מַה שְׁלָמִים בַּיּוֹם אַף נְסָכִים בַּיּוֹם. אֲבָל הַנְּסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן מִתְקַדְּשִׁין בַּלַּיְלָה וּקְרֵיבִין בַּלַּיְלָה. לְפִיכָךְ אִם נִזְדַמְּנוּ לוֹ נְסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן מַקְדִּישָׁן וּמַקְרִיבָן בַּלַּיְלָה וַעֲלוֹת הַשַּׁחַר פּוֹסֶלֶת בָּהֵן כְּאֵיבָרֵי הָעוֹלוֹת:

ג. כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִסְמִיכָה וְלִשְׁחִיטָה וְלִמְלִיקָה לְהֶקְטֵר לְהַגָּשָׁה וּלְהַזָּיָה וְלִתְנוּפָה וְלִקְמִיצָה וּלְקָרְבַּן הַמּוּסָפִין וְכָל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לְהַקְטִיר אֵמוּרִין וְאֵבָרִים זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם כָּשֵׁר כָּל הַיּוֹם וְדָבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּלַּיְלָה כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה וְאַף עַל פִּי כֵּן זְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת:

מוסר שערי תשובה א׳: י״א

מֵעִיקְרֵי הַתְּשׁוּבָה עֲזִיבַת הַחֵטְא כִּי יַעֲזוֹב דְּרָכָיו הָרָעִים וְיִגְמוֹר בְּכָל לְבָבוֹ כִּי לֹא יוֹסִיף לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַהוּא עוֹד וְאִם אָוֶן פָּעַל לֹא יוֹסִיף כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג) שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְנֶאֱמַר (ישעיה נה) יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ. וְדַע כִּי מִי אֲשֶׁר חָטָא עַל דֶּרֶךְ מִקְרֶה כִּי הִתְאַוָּה תַאֲוָה וַיֶּחֱזַק עָלָיו יִצְרוֹ וַיִּתְקְפֵהוּ וְלֹא נֶחְלְצוּ רַעְיוֹנָיו וְחוּשָׁיו בְּפָגְעוֹ בּוֹ וְלֹא מִיהֲרוּ לִגְעוֹר בְּיַם הַתַּאֲוָה וְיֶחֱרַב עַל כֵּן יַגִּירֵהוּ הַיֵּצֶר בַּחֲרָמָיו וְנָפַל בְּמַכְמוֹרָיו לְפִי שַׁעְתּוֹ וְעִתּוֹ בִּהְיוֹת רוּחַ הַיֵּצֶר רַע מְבַעֲתוֹ וְלֹא מֵאֲשֶׁר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ לִמְצוֹא עֲוֹנוֹ וְלַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ אַחֲרֵי זֹאת. רֵאשִׁית תְּשׁוּבַת הָאִישׁ הַזֶּה הַחֲרָטָה וְלָשִׂים יָגוֹן בְּלִבּוֹ עַל חַטָּאתוֹ וְלִהְיוֹת נֶפֶשׁ נַעֲנָה וּמָרָה כַּלַּעֲנָה אַחֲרֵי כֵן יוֹסִיף בְּכָל יוֹם יִרְאַת ה' בְּנַפְשׁוֹ וְיִתֵּן חִתַּת אֱלֹהִים בִּלְבָבוֹ בְּכָל עֵת עַד אֲשֶׁר יִהְיֶה נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה' כִּי אִם יוֹסִיף יַעֲבוֹר בּוֹ הַיֵצֶר וַיִפְגְּשֵׁהוּ כְּפַעַם בְּפַעַם וְרַבָּה עָלָיו תַּאֲוָתוֹ כְּמִשְׁפַּט הָרִאשׁוֹן לֹא יִהְיֶה נִפְתֶּה לִבּוֹ עָלָיו וְיַעֲזוֹב דַרְכּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כח) וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרוּחָם. הִזְכִּיר תְּחִלָּה עַל הַחֲרָטָה הַוִּידוּי וְאַחַר כָּךְ עוֹזֵב. אַךְ הָאִישׁ הַמִּתְיַצֵב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב תָּמִיד וְגֶבֶר עַל חֲטָאָיו דּוֹרֵךְ בְּכָל יוֹם וְשׁוֹנֶה בְּאִוַּלְתּוֹ וְשָׁב בִּמְרוּצָתוֹ גַּם פְּעָמִים רַבּוֹת וּבְכָל עֵת אוֹהֵב הָרָע וּמִכְשׁוֹל עֲוֹנוֹ וְיָשִׂים נֹכַח פָּנָיו רְצוֹנִי לוֹמַר הַתַּאֲוָה וְהַיֵּצֶר וְחֶפְצוֹ וּמַגַּמָּתוֹ אֲשֶׁר לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ כָּל אֲשֶׁר יָזַם לַעֲשׂוֹת. רֵאשִׁית תְּשׁוּבַת הָאִישׁ הַזֶּה לַעֲזוֹב דַּרְכּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה וּלְהַסְכִּים לְקַיֵּים לְקַבֵּל עָלָיו בַּל יוֹסִיף לַחֲטוֹא. אַחֲרֵי כֵן יִתְחָרֵט עַל עֲלִילוֹתָיו הַנִּשְׁחָתוֹת וְיִתְוַדֶּה וְיָשׁוֹב אֶל ה' כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' נה) יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו וְיָשׁוֹב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה לְמִי שֶׁאוֹחֵז הַשֶּׁרֶץ וּבָא לִטְבּוֹל וּלְהִטָּהֵר כִּי יַנִּיחַ הַשֶּׁרֶץ תְּחִלָּה וְאַחֲרֵי כֵן יִטְבּוֹל וְיִטְהַר וְכָל זְמַן שֶׁהַשֶּׁרֶץ בְּיָדוֹ עוֹד טוּמְאָתוֹ בּוֹ וְאֵין הַטְּבִילָה מוֹעִילָה. וְהִנֵּה עֲזִיבַת מַחֲשָׁבַת הַחֵטְא הִיא הַשְׁלָכַת הַשֶּׁרֶץ. וְהַחֲרָטָה מֵאֲשֶׁר חָטָא וְהַוִּדּוּי וְהַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם הַטְּבִילָה. וְהָיָה כִי יָבֹא יִסּוּרִין וּמַכְאוֹבִים עַל הָרָשָׁע אֲשֶׁר תָּמִיד כָּל זְמָמָיו לְהִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו יוּסַר בַּתְּחִלָּה וְיָשִׁיב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב וְיַכְרִית מַעְבָּדָיו מִיָּדָיו וְהַמָּשָׁל בָּזֶה לְעֵגֶל אֲשֶׁר יַכּוּהוּ בְּמַלְמַד הַבָּקָר לְכַוֵּין תְּלָמָיו כֵּן הַמִּתְיַּצֵב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב יִקַּח הַמּוּסָר תְּחִלָּה לַעֲזוֹב דַּרְכֵי מָוֶת לָלֶכֶת דֶּרֶךְ יָשָׁר:

תורה ויקרא י״ג: י״ד-י״ח