חק לישראל - פרשת תזריע יום רביעי

ברטנורההָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר. מִדַּת בֵּית כּוֹר הוּא חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף אַמָּה. שֶׁחֲצַר הַמִּשְׁכָּן הָיָה בֵּית סָאתַיִם, וְהָיָה מֵאָה עַל חֲמִשִּׁים, וְכוֹר שְׁלֹשִׁים סְאִין:
עָפָר. הָרָאוּי לִזְרִיעָה מַשְׁמַע. אֲבָל אִם אָמַר בֵּית כּוֹר סְתָם, אוֹ בֵּית כּוֹר קַרְקַע, אֲפִלּוּ הָיָה כֻּלּוֹ סְלָעִים הִגִּיעוֹ, דְּשֶׁמָּא לִבְנוֹת בַּיִת אוֹ לְמִשְׁטַח בֵּיהּ פֵּרוֹת בָּעֵי לֵיהּ:
נְקָעִים. בְּקָעִים עֲמֻקִּים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה. וּכְגוֹן שֶׁרְחָבִים אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, דַּהֲוֵי מָקוֹם חָשׁוּב:
אֵין נִמְדָּדִין עִמָּהּ. וְצָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֵּית כּוֹר שָׁלֵם מִקַּרְקַע חָלָק. שֶׁאֵין אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן מְעוֹתָיו בְּמָקוֹם אֶחָד וְיֵרָאוּ לוֹ כִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת:
כְּבֵית כּוֹר. מַשְׁמַע כְּמוֹ שֶׁהִיא, בֵּין סְלָעִים בֵּין עָפָר:

עיקר תוספות יום טוב(א) כִּדְמוּכָח מִקְּרָאֵי דִיחֶזְקֵאל מ"ה. צֵא וַחֲשֹׁב חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים מֵאָה עַל חֲמִשִּׁים. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) פֵּרוּשׁ, טְפָחִים:
(ג) בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲפִלּוּ לְעִנְיַן רְשׁוּת הַיָּחִיד דְּשַׁבָּת. רַ"שׁ:
(ד) הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ אֵינָם מְלֵאִים מַיִם וּרְאוּיִם לִזְרִיעָה. כִּי אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיֵּרֵד לְמַטָּה וְיַחֲרֹשׁ וְאַחַר כָּךְ יַעֲלֶה לְמַעְלָה וְיַחֲרֹשׁ. אֲבָל קַרְקַע הַשָּׁוָה יִמְדֹּד לוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אֵינִי רוֹצֶה קַרְקַע שֶׁתְּהֵא מֻפְסֶקֶת מִסְּלָעִים וּנְקָעִים. וְכֵן מַשְׁמַע לִישְׁנָא דְּאֵין נִמְדָּדִים עִמָּהּ כוּ'. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַפְסִיקוֹת כָּל הַשָּׂדֶה כוּ', אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר רֶוַח בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוּכַל לְהַעֲבִיר הַמַּחֲרֵשָׁה כוּ'. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בַּמִּשְׁנָה דִּלְקַמָּן:
(ה) נִמְדָּדִין. דְּאֵין שָׂדֶה בְּלֹא טְרָשִׁים וּנְקָעִים פּוּרְתָּא, וּבָטְלֵי לְהוּ. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּעַד אַרְבָּעָה קַבִּין בָּטְלֵי בְּבֵית כּוֹר, וְתוּ לֹא. וְעַיֵּן עוֹד בַּגְּמָרָא:
(ו) דְּהָכִי מַשְׁמַע, כְּבֵית כּוֹר עָפָר וְלֹא בֵּית כּוֹר עָפָר מַמָּשׁ. רַ"שׁ:

ברטנורהמִדָּה בַחֶבֶל. כְּלוֹמַר בְּצִמְצוּם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ שָׂדֶה זוֹ שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית כּוֹר עָפָר, כְּמוֹ שֶׁמּוֹדְדִים בְּמִדַּת הַחֶבֶל, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר:
פִּחֵת כָּל שֶׁהוּא. שֶׁלֹּא הָיָה בְּאוֹתוֹ שָׂדֶה בֵּית כּוֹר שָׁלֵם, הַמִּקָּח קַיָּם, וִינַכֶּה הַמּוֹכֵר כְּפִי הַפְּחָת:
הוֹתִיר. קַרְקַע כָּלְשֶׁהוּ עַל בֵּית כּוֹר, יַחֲזִיר לַמּוֹכֵר הַקַּרְקַע שֶׁהוֹתִיר אוֹ דְּמֵי הַקַּרְקַע, כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזִיל:
אִם אָמַר לוֹ. מוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ, בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר, בְּכָךְ וְכָךְ דָּמִים, וְלֹא אָמַר לוֹ מִדָּה בַּחֶבֶל:
אֲפִלּוּ פִחֵת אוֹ הוֹתִיר רֹבַע קַב. לְכָל סְאָה, דְּהַיְנוּ שְׁלֹשִׁים רְבִיעִיּוֹת לְבֵית כּוֹר, הִגִּיעוֹ. וּמִדְּתָנֵי תַּנָּא אֲפִלּוּ פִּחֵת רֹבַע לַסְּאָה, וְלֹא תָּנֵי אֲפִלּוּ פִּחֵת שִׁבְעָה קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכוֹר, שָׁמְעִינַן מִנַּהּ דַּאֲפִלּוּ בִּמְכִירָה מֻעֶטֶת, כְּגוֹן בֵּית סְאָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר, אִם פִּחֵת רֹבַע אוֹ הוֹסִיף רֹבַע, הִגִּיעוֹ. וְאִם אָמַר בֵּית כּוֹר סְתָם, סְתָמָא נַמִּי כְּהֵן חָסֵר הֵן יָתֵר דָּמִי:
יוֹתֵר מִכָּאן. יוֹתֵר מֵרֹבַע לְכָל סְאָה אִם הוֹתִיר, יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן, יַחְשֹׁב כַּמָּה הוֹתִיר עַל בֵּית כּוֹר וְכַמָּה שָׁוִין לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁמָּכַר אֶת בֵּית כּוֹר:
וְלָמָּה אָמְרוּ יַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת. שֶׁמִּן הַדִּין אֵין לְהַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא קַרְקַע שֶׁהֲרֵי לֹא קָנָה הַלּוֹקֵחַ אֶלָּא בֵּית כּוֹר בִּלְבַד. וְלֹא תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּתֵּן לוֹ מָעוֹת כְּנֶגֶד זֶה הַיֶּתֶר, אֶלָּא לְיַפּוֹת כֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר, שֶׁלֹּא יַפְסִיד אוֹתוֹ קַרְקַע מֻעָט דְּלֹא חֲזִי לֵיהּ לְמִידִי:
שֶׁאִם שִׁיֵּר. בְּבֵית כּוֹר שָׂדֶה בֵּית תִּשְׁעָה קַבִּין, דְּהַשְׁתָּא חֲזִי לֵיהּ הַאי קַרְקַע, כִּדְאָמְרִינַן דַּף י"א, דְּבֵית תִּשְׁעָה קַבִּין חָשׁוּב לִהְיוֹת נִקְרָא שָׂדֶה, אָז אֵין מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת, אֶלָּא הַמּוֹכֵר נוֹטֵל אֶת הַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ. וְשָׁמְעִינַן מִמַּתְנִיתִין דְּשִׁבְעַת קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכוֹר, שֶׁהוּא רֹבַע הַקַּב לְכָל סְאָה, הָוֵי מְחִילָה. מִשִּׁבְעָה קַבִּין וּמֶחֱצָה עַד תִּשְׁעָה קַבִּין וְלֹא עַד בִּכְלָל, יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. תִּשְׁעָה קַבִּין אוֹ יוֹתֵר, יַחֲזִיר קַרְקַע:
וְלֹא אֶת הָרֹבַע. הָכִי קָאָמַר, הֵיכָא דַּאֲמָרַן יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן אוֹ יַחֲזִיר קַרְקַע, לֹא אֶת הַמּוֹתָר בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר, אֶלָּא גַּם כָּל הַשְּׁלֹשִׁים רְבִיעִיּוֹת שֶׁל בֵּית כּוֹר הַיְתֵרִים הוּא מַחֲזִיר, דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא קַרְקַע חָשׁוּב בֵּין הַכֹּל, לֹא מָחִיל מִידֵי:

עיקר תוספות יום טוב(ז) יְנַכֶּה. וְאַף עַל גַּב דְּאֵין אוֹנָאָה לְקַרְקַע, הָנֵי מִילֵי כְּשֶׁיִּמְכֹּר לוֹ בְּיֹקֶר יוֹתֵר מִשְּׁתוּת, אֲבָל הֵיכָא דְּמַטְעִין זֶה אֶת זֶה בַּמִּדָּה, צָרִיךְ לְנַכּוֹת מִן הַדָּמִים. רַ"שׁ. וְלֹא אָמְרִינַן דְּבָטֵל הַמִּקָּח, דְּכָל לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר לָאו בְּדַוְקָא מַעֲמִידִים דִּבְרֵיהֶם אֶלָּא לְפִי מִשְׁקָל וּלְפִי מִנְיָן. הַמַּגִּיד:
(ח) דְּהַיְנוּ מַה הוּא מַחֲזִיר לוֹ כוּ'‏ דְּקָאֵי נַמִּי אַהַךְ דְּרֵישָׁא. אֲבָל בִּנְקָעִים וּסְלָעִים דְּאֵין נִמְדָּדִין עִמָּהּ בְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַפּוֹסְקִים, לְהָרַמְבַּ"ם הֵם שֶׁל לוֹקֵחַ בְּלֹא דָּמִים, וְלָרַ"שׁ נִשְׁאֲרוּ לַמּוֹכֵר. וְכֵן הִסְכִּים הָרֹא"שׁ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ט) גְּמָרָא. וְדַוְקָא בְּעוֹמֵד בְּתוֹכָה, דְּאִי לָאו הָכִי קַשְׁיָא רֵישָׁא דְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל, אֶלָּא דִּלְעֵיל בְּאֵינוֹ עוֹמֵד בְּתוֹכָהּ כוּ'. תּוֹסָפוֹת וְהָרֹא"שׁ:
(י) אֲבָל פִּחֵת יָתֵר מֵרֹבַע לֹא שַׁיָּךְ שׁוּם עֲשִׂיַּת חֶשְׁבּוֹן אֶלָּא יְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים, דְּכֵיוָן דְּלֵיכָּא בְּהַאי שָׂדֶה טְפֵי, לֵיכָּא לְחִיּוּבֵיהּ לִתֵּן לוֹ מִשָּׂדֶה אַחֵר. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) כְּלוֹמַר וְתָנֵי הָכִי. דְּהָכִי מְתָרְצוּ לָהּ בַּגְּמָרָא, תָּנֵי לֹא כוּ':

ברטנורהמִדָּה בַחֶבֶל וְכוּ'. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ הַסּוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, מִדָּה בַּחֶבֶל דְּמַשְׁמַע בְּצִמְצוּם, הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר דְּמַשְׁמַע דְּלֹא קָפֵיד עַל מְעַט פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. בִּטֵּל לָשׁוֹן אַחֲרוֹן שֶׁהוּא הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר, אֶת לָשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁהוּא מִדָּה בַּחֶבֶל. וַאֲפִלּוּ פִּחֵת רֹבַע לִסְאָה אוֹ הוֹתִיר רֹבַע לִסְאָה, הִגִּיעוֹ:
דִּבְרֵי בֶן נַנָּס. דִּסְבִירָא לֵיהּ תְּפוֹס לָשׁוֹן אַחֲרוֹן. וּפְלִיגֵי רַבָּנָן עֲלֵיהּ, וְאָמְרֵי הַלֵּךְ אַחַר פָּחוּת שֶׁבַּלְּשׁוֹנוֹת, בֵּין רִאשׁוֹן בֵּין אַחֲרוֹן. דִּמְסָפְקָא לְהוּ אִי תְּפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן אוֹ לָשׁוֹן אַחֲרוֹן, וְנוֹטֵל הַלּוֹקֵחַ כַּפָּחוּת שֶׁבַּשִּׁעוּרִין. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
בְּסִימָנָיו וּבִמְצָרָיו. אָמַר לוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּתוֹךְ הַסִּימָנִים וְהַמְּצָרִים הָאֵלֶּה:
הָכִי גָּרְסִינַן פָּחוֹת מִשְּׁתוּת הִגִּיעוֹ עַד שְׁתוּת יְנַכֶּה. וְהָכִי פֵּרוּשָׁא, אִם פִּחֵת מִן הַבֵּית כּוֹר שְׁתוּת וְכָל שֶׁכֵּן פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, הִגִּיעוֹ. אֲבָל יוֹתֵר עַל שְׁתוּת וּלְמַטָּה עַד שְׁתוּת וְלֹא שְׁתוּת בִּכְלָל, יְנַכֶּה:

עיקר תוספות יום טוב(יב) וְיַד הַמּוֹכֵר שֶׁהוּא מֻחְזָק בַּקַּרְקַע שֶׁלּוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה כוּ'. רַ"שׁ. וּמַשְׁמַע שֶׁאֲפִלּוּ עֲדַיִן לֹא נָתַן הַלּוֹקֵחַ אֶת הַמָּעוֹת. וְכֵן כָּתַב הַמַּגִּיד. וְהַטַּעַם לְפִי שֶׁהַמִּקָּח נִגְמַר וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם חוֹבוֹ כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) כֵּיוָן דְּהֶרְאָה לוֹ הַמְּצָרִים, כְּשָׂדֶה זוֹ סְתָמָא דָּמֵי, כְּמוֹת שֶׁהִיא, אֶלָּא דְּאַהֲנֵי בֵּית כּוֹר שֶׁיְּהֵא קָרוֹב לְבֵית כּוֹר שֶׁאֵינוֹ חָסֵר אוֹ יָתֵר מִשְּׁתוּת. הָרַ"שׁ:
(יד) כְּרַב הוּנָא בַּגְּמָרָא. וּמְפָרֵשׁ הָרַ"שׁ דְּמַשְׁמַע לֵיהּ מִדְּקָתָנֵי עַד שְׁתוּת יְנַכֶּה דְּעַד וְלֹא עַד בִּכְלָל, וּמִשּׁוּם הָכִי מְפָרֵשׁ דְּפָחוֹת מִשְּׁתוּת דְּקָתָנֵי דְּהָכִי קָאָמַר אִם פִּחֵת כוּ'. וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב הָכִי גָּרְסִינַן כוּ', כְּלוֹמַר לַאֲפוֹקֵי מִגִּרְסַת הַתּוֹסָפוֹת פָּחוֹת שְׁתוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טו) יְנַכֶּה. מִן הַדָּמִים. וְאִם הוֹתִיר יַחְזִיר לוֹ קַרְקַע. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהמְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן. רוֹאִין הַמָּקוֹם הַשָּׁמֵן שֶׁבְּשָׂדֶה זוֹ, וְנוֹטֵל אוֹתוֹ הַמּוֹכֵר, דְּיַד לוֹקֵחַ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. וּכְנֶגְדּוֹ נוֹתֵן לַלּוֹקֵחַ מִן הַמָּקוֹם הַגָּרוּעַ כְּמוֹ שֶׁשָּׁוֶה הַמָּקוֹם הַשָּׁמֵן שֶׁנָּטַל הַמּוֹכֵר. דְּכִי קָאָמַר לֵיהּ חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ, כְּדֵי דְּמֵי חֲצִי שָׂדֶה קָאָמַר לֵיהּ. וְאִם הָיְתָה בַּת מֵאָה אַמָּה בְּמֵאָה דִּינָרִין, וְיֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשִׁים אַמָּה מָקוֹם שָׁמֵן שֶׁשָּׁוֶה חֲמִשִּׁים דִּינָרִין, נוֹטְלוֹ הַמּוֹכֵר, וְנוֹתֵן לַלּוֹקֵחַ שִׁבְעִים אַמָּה מִן הַגָּרוּעַ בַּחֲמִשִּׁים דִּינָרִין. וְנַפְקָא מִנַּהּ, דְּרוֹצֶה אָדָם בְּקַב עִדִּית מִשְּׁנֵי קַבִּין זִבּוּרִית, וְאַף עַל פִּי שֶׁדְּמֵי שְׁנֵיהֶן שָׁוִין:
חֶצְיָהּ שֶׁבַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. אֵין שָׁמִין כָּל הַשָּׂדֶה כְּהַהִיא דְּרֵישָׁא, אֶלָּא שָׁמִין כַּמָּה שָׁוֶה חֲצִי הַשָּׂדֶה שֶׁבַּדָּרוֹם בֵּין טוֹב וּבֵין רַע, וּכְנֶגֶד מַה שֶּׁשָּׁוֶה חֶצְיָהּ שֶׁבַּדָּרוֹם נוֹתֵן לוֹ מוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ בְּכָל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה מִן הַגָּרוּעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ. דְּיַד לוֹקֵחַ עַל הַתַּחְתּוֹנָה, וְשֶׁמָּא הָכִי קָאָמַר לֵיהּ, מַה שֶּׁשָּׁוֶה חֲצִי שֶׁבַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בַּקַּרְקַע שֶׁלִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶרְצֶה:
וּמְקַבֵּל עָלָיו. הַלּוֹקֵחַ, לָתֵת מָקוֹם בַּחֲצִי שָׂדֶה זֶה שֶׁקָּנָה לַעֲשׂוֹת גָּדֵר, וְחָרִיץ וּבֶן חֲרִיץ, תַּרְוַיְהוּ אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא חַיָּה קוֹפֶצֶת וְנִכְנֶסֶת בַּשָּׂדֶה. דְּאִי עֲבִיד חֲרִיץ וְלֹא עֲבִיד בֶּן חֲרִיץ, אַיְדֵי דַּחֲרִיץ רָוַח, נִכְנֶסֶת בְּתוֹכוֹ וְקוֹפֶצֶת לְמַעְלָה עַל שְׂפָתוֹ הַשֵּׁנִי. וְאִי עֲבִיד בֶּן חֲרִיץ וְלֹא עֲבִיד חֲרִיץ, אַיְדֵי דְּקָטִין קַיְמָא אַשְּׂפָתָא וְקָפְצָא. וְכַמָּה בֵּין חֲרִיץ לְבֵין בֶּן חֲרִיץ, טֶפַח:

גמרא בבא בתרא ק״ז ב: ז׳-ק״ח א: א׳

אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לוֹקֵחַ נוֹטֵל כָּחוּשׁ שֶׁבּוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרִבִּי יוֹחָנָן וְהָא אֲנַן מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן תְּנַן. אָמַר לֵיהּ אַדַאֲכַלְתְּ כַּפְנַיְיתָא בְּבָבֶל תַּרְגִימְנָא מִסֵּיפָא דְקָתָּנֵי סֵיפָא חֶצְיָהּ בְּדָרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בְּדָרוֹם וַאֲמַאי מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְהָא חֶצְיָהּ בְּדָרוֹם אָמַר לֵיהּ אֶלָּא לִדְמֵי הָכָא נָמֵי לִדְמֵי. מְקַבֵּל עָלָיו מָקוֹם גֶּדֶר וְכוּ'. תָּאנָא חָרִיץ מִבַּחוּץ וּבֶן חָרִיץ מִבִּפְנִים וְזֶה וְזֶה אֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא חַיָּה קוֹפֶצֶת. וְלֶעֱבֵיד חָרִיץ וְלֹא לֶעֱבֵיד בֶּן חָרִיץ. אַיְידִי דְרָוַוח קַיְימָא בְּגַוֵּיהּ וְקָפְצָה. וְלֶעֱבֵיד בֶּן חָרִיץ וְלֹא לֶעֱבֵיד חָרִיץ אַיְידִי דְקָטִין קַיְימָא אַשְׂפָתֵיהּ וְקָפְצָה. וְכַמָּה בֵּין חָרִיץ לְבֶן חָרִיץ טֶפַח:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא משנה האומר לחבירו "חצי שדה אני מוכר לך", ולא פירש איזה — משמנין (עושים שומה) ביניהן לפי ערכו של כל אחד מחלקי השדה, ונוטל הקונה חצי שדהו. אמר לו המוכר: "חציה שבצד דרום אני מוכר לך" — משמנין ביניהן, מעריכים את ההפרש שבין שני החצאים, הצפוני והדרומי, ונוטל חציה בדרום. והוא מקבל עליו מקום הגדר שבין החלקות, שהוא בונה בחלקו. וכן עושה בחלקו חריץ ובן חריץ (תעלות קטנות לשמירת השדה מן החיות). וכמה הוא חריץ? ששה טפחים, ובן חריץ? שלשה טפחים.
ג שנינו במשנה שהקונה מקבל עליו מקום גדר חריץ ובן חריץ. תאנא [שנה החכם]: חריץ עושים מבחוץ, ובן חריץ מבפנים סמוך יותר אל השדה, וזה וזה עושים אותם אחורי גדר,
כדי שלא תהא חיה קופצת על הגדר, ונכנסת לשדה ומזיקה. ושואלים: ולעביד [ושיעשה] חריץ גדול ולא לעביד [יעשו] בן חריץ! ומשיבים: איידי דרווח [מתוך שמרווח] החריץ, קיימא בגויה וקפצה [עומדת החיה בתוכו וקופצת] על הגדר. ואומרים: אם כן ולעביד [ושיעשה] בן חריץ ולא לעביד [יעשה] חריץ! ומשיבים: איידי דקטין, קיימא אשפתיה וקפצה [מתוך שהוא קטן, צר, עומדת על שפתו של בן החריץ וקופצת] מעבר לו. ומסבירים עוד בברייתא: וכמה המרחק בין חריץ לבן חריץ? טפח.

זוהר ספר הזהר, תזריע כ״ח

אָמַר רִבִּי יִצְחָק הָכִי תָנֵינָן. נֶגַע צָרַעַת. נֶגַע הוּא דִינָא תַקִּיפָא שַׁרְיָיא בְעָלְמָא צָרַעַת סְגִירוּ כְמָא דְאַתְּ אָמֵר סְגִירוּ דִנְהוֹרָא עִלָּאָה. סְגִירוּ דְטִיבוּ עִלָּאָה דְלָא נָחִית לְעָלְמָא. כִּי תִהְיֶה בָאָדָם. בָאָדָם סְתָם. וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. דָא כֹהֵן דִּלְתַתָּא דְהוּא אִתְתְּקַן לְמִפְתַּח הַהוּא סְגִירוּ וּלְאַדְלְקָא בוּצִינִין דְּיִשֱׁתְּכָחוּ עַל יְדוֹי בִּרְכָּאָן לְעֵילָא וּלְתַתָּא. וְיִתְעֲבָר וְיִסְתְּלַק הַהוּא נֶגַע וְיִשְׁרֵי נְהִירוּ דְרַחֲמֵי עַל כֹּלָא. וּבְגִין כָּךְ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. אָמַר רִבִּי אַבָּא חֲמֵינָא לְאִינְהוּ בְנֵי עַלְמָא דְּלָא מַשְׁגְּחָן וְלָא יַדְעִין בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן כְּתִיב בְּהוּ בְיִשְׂרָאֵל (ויקרא כ') אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. וּכְתִיב (שם) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ. אִי אִינוּן מִתְרַחֲקָן אָן הוּא קְדוּשָׁה דִילְהוֹן הָא רְעוּתָא דִילְהוֹן אִתְרַחֲקָת מִנֵּיהּ. וּקְרָא אַכְרִיז וְאָמַר (תהלים ל''ב) אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין. בְּמָה אִתְפָּרְשָׁן בְּנֵי נְשָׁא מִסוּס וָפֶרֶד בִּקְדוּשָׁה דְגַרְמַיְיהוּ לְאִשְׁתַּכְּחָא שְׁלִימִין וּרְשִׁימִין מִכֹּלָא. וְעַל דָּא זִוּוּגָא דִבְנֵי נְשָׁא הוּא בְזִמְנִין יְדִיעִין לְכַוּוְנָא רְעוּתָא לְאִתְדַבְּקָא בֵיהּ בְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְהָא אַתְעָרוּ בְפַלְגּוּת לֵילְיָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְשַׁבָּחַת לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְהִיא שַׁעְתָּא דִרְעוּתָא לְאִתְדַבְּקָא בְהוּ. וְחַבְרַיָּיא דְמִשְׁתַּדְּלֵי בְאוֹרַיְיתָא מִשְׁתַּתְּפֵי בָהּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְשַׁבְּחָא לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא וְאִתְעַסְקָן בְּאוֹרַיְיתָא שְׁאַר בְּנֵי נְשָׁא כְדֵין עִידָן רְעוּתָא לְאִתְקַדְּשָׁא בִקְדוּשָׁה דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּלְכַוְּונָא רְעוּתָא לְאִתְדַבְּקָא בֵיהּ וְאִינוּן חַבְרַיָּיא דְמִשְׁתַּדְּלֵי בְאוֹרַיְיתָא זִוּוּגָא דִילְהוֹן בְּשַׁעְתָּא דְזִוּוּגָא אַחֲרָא אִשְׁתְּכַח וְהָאי מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת לְכַוְּונָא רְעוּתָא לְאִתְדַבְּקָא בֵיהּ בְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּהוּא עִידָן רְעוּתָא דְמִתְבָּרְכָן כֹלָא עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. אִי בְּנֵי נָשָׁא אִתְרַחֲקוּ מִנֵּיהּ וְעַבְדָן כִּבְעִירֵי. אָן הוּא קְדוּשָׁה דִילְהוֹן לְאִשְׁתַּכְּחָא קַדִּישִׁין. אָן אִינוּן נַפְשָׁתָן קַדִּישִׁין דִּמְשָׁכָאן מֵעֵילָא. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר (משלי י''ט) גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. גַּם בְּלֹא דַעַת מָאן הוּא דַעַת דָּא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. דָּא הוּא נֶפֶשׁ דְּאִינוּן מַשְׁכִין בְּעוֹבָדַיְיהוּ. לֹא טוֹב דְּהָא מִסִטְרָא אַחֲרָא אִתְמַשְּׁכָאָן עֲלַיְיהוּ נַפְשָׁתָא דְלָאו אִיהוּ טוֹב בְּגִין דְּלָא מְכַוְּונֵי לִבַּיְיהוּ לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. מָאן דְּאִתְלְהִיט בְּיֵצֶר הָרָע בְּלָא רְעוּתָא וְכַוָּונָה דְלִבָּא לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. מִסִטְרָא דְיֵצֶר הָרָע אִתְמְשָׁךְ עֲלַיְיהוּ נַפְשָׁא דְלָאו אִיהִי טוֹב הֲדָא הוּא דִכְתִיב גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. מָאן דְּאִיהוּ אָץ וְדָחֵי שַׁעְתָּא בְלֹא רְעוּתָא קַדִּישָׁא חוֹטֵא. חוֹטֵא וַדָּאי בְּכֹלָא. וְעַל דָּא שַׁרְיָין מַכְתְּשִׁין בִּישִׁין בִּבְנֵי נְשָׁא וְאַסְהִידוּ בְּאַנְפַּיְיהוּ בַחֲצִיפוּתָא דִילְהוֹן לְאַחֲזָאָה דְהָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא מָאִיס בְּהוּ וְלָאו דַעְתֵּיהּ בְּהוֹן עַד דְּאִינוּן זַכָּאָן וּמְכַשְּׁרָא עוֹבָדַיְיהוּ כְמִלְּקַדְמִין וּמִתְבָּרְכָן (ס''א וּמִתְדַּכְּאָן):

תרגום הזוהראָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּךְ לָמַדְנוּ, נֶגַע צָרַעַת, נֶגַע, פֵּרוּשׁוֹ דִּין קָשֶׁה הַשּׁוֹרֶה בָּעוֹלָם. צָרַעַת, פֵּרוּשׁוֹ סְגִירָה, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ, שֶׁהִיא סְגִירָה שֶׁל אוֹר הָעֶלְיוֹן, סְגִירָה שֶׁל טוּב הָעֶלְיוֹן שֶׁאֵינוֹ יוֹרֵד לָעוֹלָם. כִּי תִהְיֶה בָּאָדָם, בָּאָדָם סְתָם שֶׁיּוֹרֶה הֵן עַל אָדָם שֶׁלְּמַעְלָה וְהֵן עַל אָדָם שֶׁלְּמַטָּה. וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן, הַיְנוּ הַכֹּהֵן שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁהוּא נִתְתַּקֵּן שֶׁיִּפְתַּח אוֹתָהּ הַסְּגִירָה, וּלְהַדְּלִיק הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם הַסְּפִירוֹת, שֶׁיִּמָּצְאוּ עַל יָדָיו בְּרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְיִהְיֶה נֶעֱבָר וְיִסְתַּלֵּק אוֹתוֹ הַנֶּגַע, וְיִשְׁרֶה אוֹר הָרַחֲמִים עַל הַכֹּל, וּמִשּׁוּם זֶה, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. אָמַר רַבִּי אַבָּא: רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁאֵינָם מִסְתַּכְּלִים וְאֵינָם יוֹדְעִים בִּכְבוֹד אֲדוֹנָם, כָּתוּב בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. וְכָתוּב, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'. וְאִם הֵם מִתְרַחֲקִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵיפֹה הִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם, הֲרֵי רְצוֹנָם מִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. וְהַכָּתוּב מַכְרִיז וְאוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין. כִּי בַּמֶּה נִבְדָלִים בְּנֵי אָדָם מִסּוּס וָפֶרֶד, הוּא רַק בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם, לְהִמָּצֵא שְׁלֵמִים וּמְצוּיָנִים מִכֹּל. וְעַל כֵּן זִוּוּג בְּנֵי אָדָם הוּא בִּזְמַנִּים יְדוּעִים, לְכַוֵּן רְצוֹנָם לְהִתְדַבֵּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַהֲרֵי הֵעִירוּ, שֶׁבַּחֲצוֹת לַיְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם הַצַדִּיקִים, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מְשַׁבַּחַת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהוּא שְׁעַת רָצוֹן לְהִתְדַבֵּק בָּהֶם. וְהַחֲבֵרִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מִתְחַבְּרִים עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְשַׁבֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְלִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם הוּא אָז שְׁעַת רָצוֹן לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְכַוֵּן הָרָצוֹן לְהִתְדַבֵּק בּוֹ. וְאֵלּוּ הַחֲבֵרִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הַזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם הוּא בְּשָׁעָה שֶׁזִּוּוּג אַחֵר, הָעֶלְיוֹן, נִמְצָא, שֶׁזֶּהוּ מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, לְכַוֵּן הָרָצוֹן לְהִתְדַבֵּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי הִיא שְׁעַת רָצוֹן שֶׁמִּתְבָּרְכִים הַכֹּל, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים. אִם בְּנֵי אָדָם מִתְרַחֲקִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעוֹשִׂים כַּבְּהֵמוֹת, אֵיפֹה הִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם, שֶׁיִּהְיוּ נִמְצָאִים קְדוֹשִׁים, אֵיפֹה הֵם הַנְּפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁמּוֹשְׁכִים מִלְּמַעְלָה. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צָוַח וְאָמַר, גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. גַּם בְּלֹא דַּעַת, מִי הוּא דַּעַת. זֶה הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, זוֹ הִיא נֶפֶשׁ שֶׁהֵם מוֹשְׁכִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם. לֹא טוֹב, מִשּׁוּם שֶׁמִּסִּטְרָא אַחֲרָא נִמְשֶׁכֶת עֲלֵיהֶם הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִיא אֵינָהּ טוֹבָה, מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם מְכַוְּנִים לִבָּם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִי שֶׁמִּתְלַהֵט בְּיֵצֶר הָרַע, בְּלִי רָצוֹן וְכַוָּנַת הַלֵּב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי מִצַד הַיֵּצֶר הָרַע נִמְשֶׁכֶת עָלָיו נֶפֶשׁ שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, זֶה שֶׁנֶּאֱמַר גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא, מִי שֶׁהוּא אָץ בָּרַגְלַיִם, וְדוֹחֶה אֶת הַשָּׁעָה, בְּלֹא רָצוֹן קָדוֹשׁ, חוֹטֵא, שֶׁהוּא חוֹטֵא וַדַּאי, בַּכֹּל. וְעַל כֵּן שׁוֹרִים נְגָעִים רָעִים בִּבְנֵי אָדָם, וּמְעִידִים בִּפְנֵיהֶם בַּחוּצְפָּה שֶׁלָּהֶם, לְהַרְאוֹת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בָּהֶם, וְדַעְתּוֹ אֵינָהּ לָהֶם, עַד שֶׁיִּהְיוּ זַכָּאִים, וְיֵטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם כְּמִקֹּדֶם, וּמִתְבָּרְכִים.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ד׳: א׳-ג׳

א. כָּל הַקָּרְבָּנוֹת אֵין מַקְרִיבִין אוֹתָן אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז) בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם בַּיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה לְפִיכָךְ אֵין שׁוֹחֲטִין זְבָחִים אֶלָּא בַיּוֹם וְאֵין זוֹרְקִין דָּמִים אֶלָּא בְּיוֹם הַשְּׁחִיטָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ בְּיוֹם הַזְּבִיחָה תִּהְיֶה הַהַקְרָבָה. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה נִפְסַל הַדָּם:

ב. כָּל שֶׁקֵּרְבוּ מַתִּירָיו בַּיּוֹם מַעֲלִין אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה. כֵּיצַד זְבָחִים שֶׁנִּזְרַק דָּמָם בַּיּוֹם מַקטִירִין אֵימוּרֵיהֶן בַּלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְכֵן אֵיבָרֵי הָעוֹלוֹת מַקְטִירִין אוֹתָן בַּלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וּכְדֵי לְהַרְחִיק מִן הַפְּשִׁיעָה אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין מַקְטִירִין הָאֵימוּרִין וְאֵיבָרֵי הָעוֹלָה אֶלָּא עַד חֲצוֹת לַיְלָה:

ג. אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהַקְטִיר אֵימוּרִין וְאֵיבָרִים בַּלַּיְלָה אֵין מְאַחֲרִין אוֹתָן לְדַעַת אֶלָּא מִשְׁתַּדְּלִין לְהַקְטִיר הַכֹּל בַיּוֹם דַּחֲבִיבָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ. שֶׁהֲרֵי הֶקְטֵר אֵימוּרִין וְאֵיבָרִים אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֵׁרִים בַּלַּיְלָה דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת בִּזְמַנָּן וְאֵין מְאַחֲרִין אוֹתָן לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת:

מוסר שערי תשובה א׳: י׳

עִיקָר הַתְּשׁוּבָה הוּא הַחֲרָטָה יָבִין לְבָבוֹ כִּי רַע וָמַר עָזְבוֹ אֶת ה' וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי יֵשׁ עוֹנֶשׁ וְנָקָם וְשִׁלֵּם עַל הֶעָוֹן כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב) לִי נָקָם וְשִׁלֵּם וְנֶאֱמַר (איוב יט) גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב וְיִתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים וְיֹאמַר בִּלְבָבוֹ מֶה עָשִׂיתִי אֵיךְ לֹא הָיָה פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינַי וְלֹא יָגוֹרְתִּי מִתּוֹכָחוֹת עַל עָוֹן וּמִן הַשְּׁפָטִים הָרָעִים כִּי רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע לֹא חָמַלְתִּי עַל גּוּפִי וְלֹא חָסָה עֵינִי עָלָיו מִשַּׁחֲתוֹ מִפְּנֵי הַנָּאַת רֶגַע אֶחָד וְנִמְשַׁלְתִּי לְאִישׁ שֶׁיִּגְזוֹל וְיַחְמוֹס וְיֹאכַל וְיִשְׂבַּע וְיוֹדֵעַ כִּי אַחֲרֵי אָכְלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה יַגְרֵס הַשּׁוֹפֵט בָּחָצָץ שִׁנָּיו כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ב) עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שֶׁקֶר וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ וְרָעָה מִזֹּאת כִּי הָיִיתִי עַל הַנֶּפֶשׁ הַיְקָרָה אַכְזָרִי וְנִטְמְאָה בְּגִלּוּלֵי יִצְרִי. וּמַה הוֹעִילָה בְּכָל קִנְיָנֶיהָ אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדוֹנֶיהָ. וְאֵיךְ הֶחְלַפְתִּי בְּעוֹלָם חוֹלֵף עוֹלָם עוֹמֵד לָעַד לְעוֹלָם. אֵיךְ נִמְשַׁלְתִּי כַּבְּהֵמוֹת נִדְמֵתִי וְהָלַכְתִּי אַחֲרֵי יִצְרִי כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין וְתָעִיתִי מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל. וְהִנֵּה הַבּוֹרֵא נָפַח בְּאַפִּי נִשְׁמַת חַיִּים חָכְמַת לֵב וְטוֹבַת שֵׂכֶל לְהַכִּירוֹ וּלְיִרְאָה מִלְּפָנָיו וְלִמְשׁוֹל בְּגוּף וְכָל תּוֹלְדוֹתָיו כַּאֲשֶׁר הִמְשִׁילָה עַל שְׁאַר בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים מֵאֲשֶׁר יָקְרָה בְּעֵינָיו נִכְבָּדָה וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בַּעֲבוּר זֹאת נִבְרֵאתִי וַיְהִי בִּי הֶפֶךְ מִזֶּה לָמָּה לִי חַיִּים כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא) אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ וְעוֹד כִּי כְּמִשְׁפָּט הַבְּהֵמָה לֹא עָשִׂיתִי אֲבָל שָׁפַלְתִּי מִמֶּנָּה כִּי יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא הִתְבּוֹנַנְתִּי וְשָׁלַחְתִּי נַפְשִׁי לַחָפְשִׁי מֵאֲדוֹנֶיהָ טָעַמְתִּי צוּפִי וְנָשִׁיתִי סוֹפִי וְגָזַלְתִּי וְחָמַסְתִּי וְעַל דַּל בּוֹסַסְתִּי וְלֹא זָכַרְתִּי יוֹם הַמָּוֶת אֲשֶׁר לֹא יַשְׁאִיר לִפְנֵי נִשְׁמָתִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתִי וְאַדְמָתִי וְהָעִנְיַן הַזֶּה אֲשֶׁר בִּיאַרְנוּ הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ירמיה ח) אֵין אִישׁ נִחָם עַל רָעָתוֹ לֵאמֹר מֶה עָשִׂיתִי:

פרשת תזריע יום רביעי

תורה ויקרא י״ג: ח׳-י״ג

נביאים מלכים ב ה׳: י״ג-י״ח

כתובים משלי כ״ד: י״ג-י״ח

משנה משנה בבא בתרא ז׳

גמרא בבא בתרא ק״ז ב: ז׳-ק״ח א: א׳

זוהר ספר הזהר, תזריע כ״ח

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ד׳: א׳-ג׳

מוסר שערי תשובה א׳: י׳