פרשת תזריע יום שלישי

תזריע · שלישי

תורה ויקרא י״ג: ג׳-ז׳

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
יג (ג) וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֣גַע בְּעֽוֹר־הַ֠בָּשָׂ֠ר וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ ׀ לָבָ֗ן וּמַרְאֵ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמֹק֙ מֵע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן וְטִמֵּ֥א אֹתֽוֹ׃
וֶיֶחֱזֵי כַהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא בִמְשַׁךְ בִּסְרָא וְשֵׂעָר בְּמַכְתָּשָׁא אִתְהֲפִיךְ לְמֶחֱוָר וּמֶחֱזֵי מַכְתָּשָׁא עַמִּיק בִּמְשַׁךְ בִּסְרֵיהּ מַכְתַּשׁ סְגִירוּתָא הוּא וְיֶחֱזִנֵּיהּ כַּהֲנָא וִיסָאֵב יָתֵיהּ:
רש״יעָמֹק֙ מֵע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ. כָּל מַרְאֵה לָבָן עָמֹק הוּא, כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל:
וְטִמֵּ֥א אֹתֽוֹ. יֹאמַר לוֹ טָמֵא אַתָּה, שֶׁשֵּׂעָר לָבָן סִימָן טֻמְאָה הוּא גְּזֵרַת הַכָּתוּב:
בעניו. בְּמַרְאֵהוּ וּבְשִׁעוּרוֹ הָרִאשׁוֹן:
והסגירו … שנית. הָא אִם פָּשָׂה בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, טָמֵא מֻחְלָט:
(ד) וְאִם־בַּהֶ֩רֶת֩ לְבָנָ֨ה הִ֜וא בְּע֣וֹר בְּשָׂר֗וֹ וְעָמֹק֙ אֵין־מַרְאֶ֣הָ מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖הֿ לֹא־הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
וְאִם בַּהֲרָא חַוְּרָא הִיא בִּמְשַׁךְ בִּסְרֵיהּ וְעַמִּיק לֵית מֶחֱזָהָא מִן מַשְׁכָא וּשְׂעָרָא לָא אִתְהֲפִיךְ לְמֶחֱוָר וְיַסְגַּר כַּהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא שִׁבְעָא יוֹמִין:
רש״יהָפַ֣ךְ לָבָ֑ן. מִתְּחִלָּה שָׁחֹר וְהָפַךְ לְלָבָן בְּתוֹךְ הַנֶּגַע; וּמִעוּט שֵׂעָר שְׁנַיִם:
וְעָמֹק֙ אֵין מַרְאֶ֣הָ. לֹא יָדַעְתִּי פֵרוּשׁוֹ:
וְהִסְגִּ֧יר. יַסְגִּירֶנּוּ בְּבַיִת אֶחָד וְלֹא יִרְאֶה עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ וְיוֹכִיחוּ סִימָנִים עָלָיו:
(ה) וְרָאָ֣הוּ הַכֹּהֵן֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמַ֣ד בְּעֵינָ֔יו לֹֽא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְהִסְגִּיר֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃
וְיֶחֱזִנֵּיהּ כַּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְהָא מַכְתְּשָׁא קָם כַּד הֲוָה לָא אוֹסֵף מַכְתָּשָׁא בְּמַשְׁכָּא וְיַסְגְּרִנֵּיהּ כַּהֲנָא שִׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָנוּת:
(ו) וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֹת֜וֹ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֮ שֵׁנִית֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע וְלֹא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְטִהֲר֤וֹ הַכֹּהֵן֙ מִסְפַּ֣חַת הִ֔וא וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר׃
וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא יָתֵיהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תִּנְיָנוּת וְהָא עַמְיָא מַכְתָּשָׁא וְלָא אוֹסֵף מַכְתָּשָׁא בְּמַשְׁכָּא וִידַכִּנֵּיהּ כַּהֲנָא עֲדִיתָא הִיא וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיִדְכֵּי:
רש״יכֵּהָ֣ה. הָכְהָה מִמַּרְאִיתוֹ, הָא אִם עָמַד בְּמַרְאִיתוֹ אוֹ פָשָׂה טָמֵא:
מִסְפַּ֣חַת. שֵׁם נֶגַע טָהוֹר:
וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר. הוֹאִיל וְנִזְקַק לְהִסָּגֵר נִקְרָא טָמֵא וְצָרִיךְ טְבִילָה:
(ז) וְאִם־פָּשֹׂ֨ה תִפְשֶׂ֤ה הַמִּסְפַּ֙חַת֙ בָּע֔וֹר אַחֲרֵ֧י הֵרָאֹת֛וֹ אֶל־הַכֹּהֵ֖ן לְטׇהֳרָת֑וֹ וְנִרְאָ֥ה שֵׁנִ֖ית אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
וְאִם אוֹסָפָא תוֹסֵף עֲדִיתָא בְּמַשְׁכָּא בָּתַר דִּאִתַּחֲזִי לְכַהֲנָא לְדַכּוּתֵיהּ וְיִתַּחֲזִי תִנְיָנוּת לְכַהֲנָא:

נביאים מלכים ב ה׳: ח׳-י״ב

ה (ח) וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ ׀ אֱלִישָׁ֣ע אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים כִּֽי־קָרַ֤ע מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּשְׁלַח֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה קָרַ֖עְתָּ בְּגָדֶ֑יךָ יָבֹא־נָ֣א אֵלַ֔י וְיֵדַ֕ע כִּ֛י יֵ֥שׁ נָבִ֖יא בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
וַהֲוָה כַּד שְׁמַע אֱלִישָׁע נְבִיָא דַייָ אֲרֵי בְזַע מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל יַת לְבוּשׁוֹהִי וּשְׁלַח לְוַת מַלְכָּא לְמֵימַר לְמָא בְּזַעְתָּא לְבוּשָׁךְ יֵיתֵי כְעַן לְוָתִי וְיֵדַע דְאִית נְבִיָא בְּיִשְׂרָאֵל:
(ט) וַיָּבֹ֥א נַֽעֲמָ֖ן בְּסוּסָ֣ו וּבְרִכְבּ֑וֹ וַיַּעֲמֹ֥ד פֶּֽתַח־הַבַּ֖יִת לֶאֱלִישָֽׁע׃
וַאֲתָא נַעֲמָן בְּסוּסוֹהִי וּבִרְתִיכוֹהִי וְקָם בִּתְרַע בֵּיתָא דֶאֱלִישָׁע:
(י) וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו אֱלִישָׁ֖ע מַלְאָ֣ךְ לֵאמֹ֑ר הָל֗וֹךְ וְרָחַצְתָּ֤ שֶֽׁבַע־פְּעָמִים֙ בַּיַּרְדֵּ֔ן וְיָשֹׁ֧ב בְּשָׂרְךָ֛ לְךָ֖ וּטְהָֽר׃
וּשְׁלַח לְוָתֵיהּ אֱלִישָׁע אִזְגַדָא לְמֵימַר אֱזֵיל וּטְבוּל שְׁבַע זִמְנִין בְּיַרְדְנָא וִיתוּב בִּסְרָךְ לָךְ וְאִתַּסֵי:
(יא) וַיִּקְצֹ֥ף נַעֲמָ֖ן וַיֵּלַ֑ךְ וַיֹּ֩אמֶר֩ הִנֵּ֨ה אָמַ֜רְתִּי אֵלַ֣י ׀ יֵצֵ֣א יָצ֗וֹא וְעָמַד֙ וְקָרָא֙ בְּשֵׁם־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם וְאָסַ֥ף הַמְּצֹרָֽע׃
וּרְגִיז נַעֲמָן וַאֲזַל וַאֲמַר הָא הֱוֵיתִי אֲמַר דִלְוָתִי יִפּוֹק מִפַּק וִיקוּם וִיצַלֵי בִּשְׁמָא דַייָ אֱלָהֵיהּ וִירִים יְדֵיהּ עַל אֲתַר בֵּית מָחָתָא וְתִתַּסֵי סְגִירוּתָא:
רש״יהִנֵּ֨ה אָמַ֜רְתִּי. סָבוּר הָיִיתִי, אֵלַי יֵצֵא הַנָּבִיא וִידַבֵּר עִמִּי וְיִרְאֶה אֶת הַחֹלִי.
וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ אֶל הַמָּק֖וֹם. הַצָּרַעַת.
(יב) הֲלֹ֡א טוֹב֩ (אבנה) [אֲמָנָ֨ה] וּפַרְפַּ֜ר נַֽהֲר֣וֹת דַּמֶּ֗שֶׂק מִכֹּל֙ מֵימֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹֽא־אֶרְחַ֥ץ בָּהֶ֖ם וְטָהָ֑רְתִּי וַיִּ֖פֶן וַיֵּ֥לֶךְ בְּחֵמָֽה׃
הֲלָא טָבִין אֲמָנָא וּפַרְפַּר נַהֲרֵי דַמֶשֶׂק מִכֹּל מֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל הֲלָא אֶטְבּוֹל בְּהוֹן וְאִתַּסֵי וְאִתְפְּנֵי וַאֲזַל בִּרְגַז:

כתובים משלי כ״ד: ח׳-י״ב

כד (ח) מְחַשֵּׁ֥ב לְהָרֵ֑עַ ל֝֗וֹ בַּעַל־מְזִמּ֥וֹת יִקְרָֽאוּ׃
מַן דְחָשֵׁב לְמַבְאָשָׁא נִקְרוּן לֵיהּ מָרֵי תַרְעִיתָא בִישְׁתָּא:
רש״ימְחַשֵּׁ֥ב לְהָרֵ֑עַ. חוֹרֵשׁ תַּחְבּוּלוֹת רֶשַׁע:
ל֝֗וֹ בַּעַל מְזִמּ֥וֹת יִקְרָֽאוּ. גּוֹרֵם לוֹ רַע, שֶׁהַבְּרִיּוֹת קוֹרְאִים לוֹ: בַּעַל מְזִמּוֹת. עֲצַת רְשָׁעִים:
הַצֵּל לְקוּחִים וְגוֹ׳. לְהַצִּיל אֶת הַלְּקוּחִים לַמָּוֶת, אֶת הַמָטִים לַהֶרֶג:
(ט) זִמַּ֣ת אִוֶּ֣לֶת חַטָּ֑את וְתוֹעֲבַ֖ת לְאָדָ֣ם לֵֽץ׃
תַּרְעִיתָא דְשַׁטְיָא חֶטְאָה וּמְרַחַקְתָּא דְבַר נָשָׁא חַכִּימָא מְמַקְנוּתָא:
רש״יזִמַּ֣ת אִוֶּ֣לֶת. עֲצַת אִוֶּלֶת חַטָּאת לִבְעָלֶיהָ:
וְתוֹעֲבַ֖ת לְאָדָ֣ם לֵֽץ. לֵיצָנוּת הִיא הַמְּתַעֶבֶת אֶת הָאָדָם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעַל הַבְּרִיּוֹת:
(י) הִ֭תְרַפִּיתָ בְּי֥וֹם צָרָ֗ה צַ֣ר כֹּחֶֽכָה׃
אִין תִּתְרַפֵּי בְיוֹמָא דְעָקְתָא מִתְתְּעִיק חֵילָךְ:
רש״יהִ֭תְרַפִּיתָ. מִן הַתּוֹרָה:
בְּי֥וֹם צָרָ֗ה צַ֣ר כֹּחֶֽכָה. מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לֹא יִהְיוּ מְאַמְּצִין כֹּחֲךָ. זֶה מִדְרַשׁ חֲכָמִים (ברכות סג.). וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ: הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרַת אֲהוּבְךָ לַעֲמוֹד מִנֶּגֶד:
צַ֣ר כֹּחֶֽכָה. בְּיוֹם פּוּרְעָנוּתְךָ, דִּכְתִיב ״אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי וְגוֹ׳״ (אסתר ד: יד):
(יא) הַ֭צֵּל לְקֻחִ֣ים לַמָּ֑וֶת וּמָטִ֥ים לַ֝הֶ֗רֶג אִם־תַּחְשֽׂוֹךְ׃
פְצֵא לְאִלֵין דְמִתְנַסְבִין לְמוֹתָא וּמִתְדַבְּרִין לִקְטָלָא חֲסוֹךְ:
(יב) כִּֽי־תֹאמַ֗ר הֵן֮ לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ־זֶ֥ה הֲֽלֹא־תֹ֘כֵ֤ן לִבּ֨וֹת ׀ הֽוּא־יָבִ֗ין וְנֹצֵ֣ר נַ֭פְשְׁךָ ה֣וּא יֵדָ֑ע וְהֵשִׁ֖יב לְאָדָ֣ם כְּפׇעֳלֽוֹ׃
וְאִין תֵּימַר דְלָא יְדַעְנָא דָא הֲלָא תַרְעִיתָא דְלִבָּא אֱלָהָא בָצֵי וּדְנָטֵר נַפְשָׁךְ הוּא יָדֵעַ וּפָרֵעַ לְבַר נָשָׁא הֵיךְ עוֹבָדוֹי:
רש״יכִּֽי תֹאמַ֗ר. שֶׁמָּא תֹּאמַר, וְזֶהוּ כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דִּלְמָא:

משנה משנה כתובות י״א

א. אַלְמָנָה נִזּוֹנֶת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהֶן, וְאֵין חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ. יוֹרְשֶׁיהָ, יוֹרְשֵׁי כְתֻבָּתָהּ, חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ:
ברטנורהאַלְמָנָה נִזּוֹנֶת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין. בֵּין קַרְקָעוֹת בֵּין מִטַּלְטְלִין. דִּתְנַאי כְתֻבָּה הוּא, וְאַתְּ תְּהֵא יַתְבָא בְּבֵיתִי וּמִתַּזְּנָא מִנְּכָסַי:
וְאֵין חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ. שֶׁהַבַּעַל חַיָּב בִּקְבוּרָתָהּ תַּחַת יְרֻשָּׁתָהּ, וְעַכְשָׁיו שֶׁיּוֹרְשֶׁיהָ גּוֹבִין כְּתֻבָּתָהּ מִיּוֹרְשֵׁי הַבַּעַל, הֵם יִקְבְּרוּהָ. וּמִמֵּילָא שָׁמְעִינַן שֶׁאִם מֵתָה וְלֹא נִשְׁבְּעָה עַל כְּתֻבָּתָהּ, שֶׁעַכְשָׁיו אֵין יוֹרְשֶׁיהָ גּוֹבִין כְּתֻבָּתָהּ, עַל יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל מֻטָּל לְקָבְרָהּ:
עיקר תוספות יום טוב(א) מַעֲשֵׂה. הָכִי גָרְסֵי הַתּוֹסָפוֹת, וְלֹא גָרְסֵי וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ בְּוָי"ו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) הַיְנוּ אַחַר תַּקָּנַת הַגְּאוֹנִים דִּכְתֻבָּה נִגְבֵּית מִמִּטַּלְטְלֵי, וּתְנַאי כְתֻבָּה כִּכְתֻבָּה דָּמֵי. אֲבָל לֹא מִדִּין הַגְּמָרָא:
(ג) וְאֵין חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ. מַסְקֵי הַתּוֹסָפוֹת דְּאִצְטָרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן אֲפִלּוּ הֵיכָא דְּלֹא שָׁקְלָה אַלְמָנָה כְּתֻבָּתָהּ, כְּגוֹן דְּלֵיכָּא אֶלָּא מִטַּלְטְלֵי, אֵינָן חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ, וְאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא הֲווֹ כְּיוֹרְשֵׁי כְתֻבָּתָהּ, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ גּוֹבָה אוֹתָהּ מֵהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) הָרַמְבַּ"ם. כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּשׁוֹמֶרֶת יָבָם דְּיוֹרְשֵׁי כְתֻבָּתָהּ וְהֵן יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ. אֲבָל הָרַאֲבַ"ד הִשִּׂיג עָלָיו דְּשָׁאנֵי שׁוֹמֶרֶת יָבָם דְּיוֹרְשֵׁי הַבַּעַל הֵן יוֹרְשֵׁי הַכְּתֻבָּה מַמָּשׁ, אֲבָל זוֹ שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁלֹּא נִשְׁבְּעָה הוּא שֶׁאֵין יוֹרְשֶׁיהָ נוֹטְלִים הַכְּתֻבָּה, לֹא מִפְּנֵי כֵן נוּכַל לִקְרֹא לְיוֹרְשֵׁי הַבַּעַל יוֹרְשֵׁי כְתֻבָּתָהּ, וַהֲלֹא הֵם אוֹמְרִים שֶׁכְּבָר נִפְרְעָה וְנָטְלָה צְרָרֵי וְהוֹרִישָׁה, אֶלָּא וַדַּאי יוֹרְשֵׁי נְדוּנְיָתָהּ וְנִכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ קוֹבְרִים אוֹתָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָרְשׁוּ כְלוּם:
ב. אַלְמָנָה, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין, מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִן הַנִּשּׂוּאִין, מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין. מִן הָאֵרוּסִין, לֹא תִמְכֹּר אֶלָּא בְּבֵית דִּין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ מְזוֹנוֹת, וְכָל שֶׁאֵין לָהּ מְזוֹנוֹת, לֹא תִמְכֹּר אֶלָּא בְּבֵית דִּין:
ברטנורהבֵּין מִן הָאֵרוּסִין. שֶׁאֵין לָהּ מְזוֹנוֹת וּמוֹכֶרֶת לִכְתֻבָּתָהּ:
בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין. שֶׁהִיא מוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת:
מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין מֻמְחִין. וּמִכָּל מָקוֹם צְרִיכָה לִמְכֹּר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה שֶׁיִּהְיוּ בְקִיאִין בְּשׁוּמַת קַרְקַע:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִן הַנִּשּׂוּאִין. שֶׁהִיא מוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת, מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת וּמִתְעַנָּה עַד שֶׁיִּזְדַּקְקוּ לָהּ בֵּית דִּין. אֲבָל מִן הָאֵרוּסִין שֶׁאֵין מְכִירָתָהּ אֶלָּא לִכְתֻבָּה, אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶלָּא בְבֵית דִּין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
ג. מָכְרָה כְתֻבָּתָהּ אוֹ מִקְצָתָהּ, מִשְׁכְּנָה כְתֻבָּתָהּ אוֹ מִקְצָתָהּ, נָתְנָה כְתֻבָּתָהּ לְאַחֵר אוֹ מִקְצָתָהּ, לֹא תִמְכֹּר אֶת הַשְּׁאָר אֶלָּא בְּבֵית דִּין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכֶרֶת הִיא אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים, וּמוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין, וְכוֹתֶבֶת, לִמְזוֹנוֹת מָכָרְתִּי. וּגְרוּשָׁה לֹא תִמְכֹּר אֶלָּא בְּבֵית דִּין:
ברטנורהמָכְרָה כְתֻבָּתָהּ. מָנֶה מָאתַיִם:
לֹא תִמְכֹּר אֶת הַשְּׁאָר. הַתּוֹסֶפֶת, אֶלָּא בְבֵית דִּין. וּמַתְנִיתִין רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר אֵין מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין אֶלָּא לִמְזוֹנוֹת, וְזוֹ הוֹאִיל וְגָבְתָה מִקְצַת כְּתֻבָּתָהּ אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוֹכֶרֶת הִיא. לִכְתֻבָּה, אֲפִלּוּ לִפְרָקִים. וְאַף עַל פִּי כֵן מוֹכֶרֶת הִיא בֵּינְתַּיִם לִמְזוֹנוֹת, שֶׁלֹּא אִבְּדָה מְזוֹנוֹתֶיהָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּבְתָה קְצַת כְּתֻבָּתָהּ:
וְכוֹתֶבֶת. בִּשְׁטַר הַמְּכִירָה, לִמְזוֹנוֹת מָכַרְתִּי:
וּגְרוּשָׁה לֹא תִמְכֹּר. לִכְתֻבָּה, אֶלָּא בְבֵית דִּין. דְּטַעֲמָא מַאי אָמוּר רַבָּנָן אַלְמָנָה בֵּין מִן הָאֵרוּסִין מִן הַנִּשּׂוּאִין מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁתִּתְבַּזֶּה אִשְׁתּוֹ בְּבֵית דִּין, וְזוֹ הוֹאִיל וּגְרוּשָׁה הִיא לֹא אִכְפַּת לֵיהּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים שֶׁאִשָּׁה מוֹכֶרֶת בֵּין לִכְתֻבָּה בֵּין לִמְזוֹנוֹת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין מֻמְחִים, וַאֲפִלּוּ הִתְקַבְּלָה מִקְצַת כְּתֻבָּתָהּ מוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת עַד שֶׁתִּתְקַבֵּל כָּל כְּתֻבָּתָהּ. וּכְשֶׁמּוֹכֶרֶת, בֵּין לִכְתֻבָּה בֵּין לִמְזוֹנוֹת, צְרִיכָה שְׁבוּעָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הַכְרָזָה:
עיקר תוספות יום טוב(ה) לְאַחֵר. וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמָּחֲלְתָּהּ לַיְתוֹמִים, דְּכֵיוָן שֶׁאֵין לָהּ עֲלֵיהֶן כְּתֻבָּה הָא אִסְתַּלְּקָא מִבֵּיתַיְהוּ וְאֵין לָהּ עֲלֵיהֶם מְזוֹנוֹת. הָרַ"ן:
(ו) שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין. אַשְׁמְעִינַן שֶׁמּוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת וְלֹא אִבְּדָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) לִמְזוֹנוֹת. בַּגְּמָרָא מְפָרְשִׁים דְּעֵצָה טוֹבָה קָמַשְׁמַע לָן, דְּלֹא לִקְּרוֹ לָהּ רַעַבְתָּנוּתָא, שֶׁהָרוֹאֶה שֶׁמּוֹכֶרֶת כָּל קַרְקָעוֹת אֵלּוּ סָבַר שֶׁמּוֹכַרְתָּן לִמְזוֹנוֹת מוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַעַבְתָּנוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד. אַלְמָנָה שֶׁהָיְתָה כְתֻבָּתָהּ מָאתַיִם וּמָכְרָה שָׁוֶה מָנֶה בְמָאתַיִם אוֹ שָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה, נִתְקַבְּלָה כְתֻבָּתָהּ. הָיְתָה כְתֻבָּתָהּ מָנֶה וּמָכְרָה שָׁוֶה מָנֶה וְדִינָר בְּמָנֶה, מִכְרָהּ בָּטֵל. אֲפִלּוּ הִיא אוֹמֶרֶת אַחֲזִיר אֶת הַדִּינָר לַיּוֹרְשִׁין, מִכְרָהּ בָּטֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לְעוֹלָם מִכְרָהּ קַיָּם עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם כְּדֵי שֶׁתְּשַׁיֵּר בְּשָׂדֶה בַּת תִּשְׁעָה קַבִּים, וּבְגִנָּה בַּת חֲצִי קַב, וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בֵּית רֹבַע. הָיְתָה כְתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וּמָכְרָה לָזֶה בְמָנֶה וְלָזֶה בְמָנֶה וְלָאַחֲרוֹן יָפֶה מָנֶה וְדִינָר בְּמָנֶה, שֶׁל אַחֲרוֹן בָּטֵל וְשֶׁל כֻּלָּן מִכְרָן קַיָּם:
ברטנורהשָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה נִתְקַבְּלָה כְתֻבָּתָהּ. דְּאָמְרִינַן לָהּ אַתְּ אַפְסַדְתְּ. וְשָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם אַף עַל גַּב דְּהִיא הִרְוִיחָה לֹא מָצֵית לְמֵימַר אֲנָא אַרְוָחֵי, שֶׁהַשּׁוֹלֵחַ שְׁלוּחוֹ לַשּׁוּק לִסְחוֹרָה וְלָקַח בְּזוֹל הַכֹּל לְבַעַל הַמָּעוֹת. וְלֹא שָׁמְעִינַן מֵהָכָא אֶלָּא בְדָבָר שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה, כְּגוֹן קַרְקַע שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּכֵר בְּאֹמֶד זֶה בְּפָחוֹת וְזֶה בְּיָתֵר, אֲבָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה וְקָנָה הַשָּׁלִיחַ בְּפָחוֹת, לֹא אִתְבְּרִירָא לָן דִּינָא מֵהָכָא. וְחָזִינָא לְרַבְּוָתָא דְּאִפְלִיגוּ בָהּ. וּמַסְקָנָא לְפוּם מַאי דְּחָזֵי לָן, שֶׁחוֹלְקִין הַשָּׁלִיחַ וְהַמְשַׁלֵּחַ:
מִכְרָהּ בָּטֵל. שֶׁאוֹתוֹ דִינָר אֵין לָהּ רְשׁוּת לִמְכֹּר, נִמְצָא שֶׁכָּל הַמֶּכֶר טָעוּת, שֶׁהֲרֵי בְּבַת אַחַת הָיָה:
לְעוֹלָם מִכְרָהּ קַיָּם. וְהִיא תַחֲזִיר אֶת הַדִּינָר לַיּוֹרְשִׁין, דְּמַה הִפְסִידָתָן. עַד שֶׁיְּהֵא בָּאוֹנָאָה כְּדֵי שֶׁאִלּוּ לֹא הָיְתָה הָאוֹנָאָה הָיָה מִשְׁתַּיֵּר שָׂדֶה בַּת תִּשְׁעָה קַבִּין, שֶׁהוּא שִׁעוּר שָׂדֶה:
וּבְגִנָּה בַּת חֲצִי קַב. שֶׁהוּא שִׁעוּר גִּנָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
עיקר תוספות יום טוב(ח) שָׁוֶה כוּ'. מַחֲלֹקֶת הַפּוֹסְקִים, אִיכָּא דְסָבְרֵי דְּאֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת כְּלָל, וּלְדִידְהוּ מַתְנִיתִין דְּהָכָא כִּפְשָׁטָהּ. וְאִיכָּא דְסָבְרֵי דְּאֵין אוֹנָאָה עַד פְּלַג אֲבָל בִּפְלַג אִיתָא אוֹנָאָה. וּמְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי, דְּהָכָא שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם מַיְרֵי שֶׁהוּקַר וְעָמַד בְּמָאתַיִם וְהַלּוֹקֵחַ רוֹצֶה לְקַיֵּם הַמֶּקָּח, וְשָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה כְּשֶׁהוּזַל וְעוֹמֵד עַל מָנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) דְּהַמּוֹתָר מַתָּנָה הִיא, וְיֵשׁ לוֹמַר לַשָּׁלִיחַ נִתְּנָה, וְיֵשׁ לוֹמַר לַמְשַׁלֵּחַ. רַשִׁ"י:
(י) וְדִינָר. יֵשׁ מְפָרְשִׁים דִּינָר דַּוְקָא. וְלֹא נְהִירָא, כֵּיוָן דַּאֲפִלּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה בָּטֵל, אֵין חִלּוּק בֵּין דִּינָר לְפָחוֹת. הָרֹא"שׁ:
(יא) מְסַיֵּם רַשִׁ"י, אוֹ הָאוֹנָאָה עַצְמָהּ תִּשְׁעָה קַבִּין. וְהוּא הַדִּין אִם נִשְׁאַר לַיְתוֹמִים שָׁם לְבַד הָאוֹנָאָה תִּשְׁעָה קַבִּין, דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ לַיְתוֹמִים קַרְקַע שָׁם כְּשִׁעוּר שָׂדֶה, יֹאמְרוּ אֵין רְצוֹנֵנוּ לִמְכֹּר קַרְקַע הָרָאוּי לָנוּ. אֲבָל אִם אֵין הָאוֹנָאָה רָאוּי לְהִצְטָרֵף לִכְדֵי שָׂדֶה, לֹא הִפְסִידָתָן כְּלָל:
(יב) רַבִּי עֲקִיבָא. שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְבָבָא בַתְרָא דְּבֵית רֹבַע הוּא שִׁעוּר גִּנָּה. רַשִׁ"י:
(יג) אַרְבַּע מֵאוֹת. אִצְטָרִיךְ, דְּלֹא תֵימָא דַּוְקָא בְּרֵישָׁא דְּכִי מָכְרָה מָנֶה בְּמָאתַיִם דְּאִסְתַּלְּקָא מֵהַאי בֵיתָא לְגַמְרֵי, אֲבָל הָכָא נֵימָא דְּאִם טָעֲתָה בְּמָנֶה רִאשׁוֹן יְהֵא מִכְרָהּ בָּטֵל אַטּוּ מָנֶה אַחֲרוֹן, דְּלֹא נֵיתֵי לְמֵימַר מִכְרָהּ קַיָּם, קָמַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה. שׁוּם הַדַּיָּנִין שֶׁפִּחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹסִיפוּ שְׁתוּת, מִכְרָן בָּטֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִכְרָן קַיָּם. אִם כֵּן מַה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה. אֲבָל אִם עָשׂוּ אִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת, אֲפִלּוּ מָכְרוּ שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם, אוֹ שָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה, מִכְרָן קַיָּם:
ברטנורהאִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת. הַכְרָזָה. שֶׁעַל יְדֵי הַהַכְרָזָה בְּנֵי אָדָם מְבַקְּרִים בָּהּ. וּבְהָא מוֹדֶה תַּנָּא קַמָּא לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:
עיקר תוספות יום טוב(יד) שׁוּם. בְּשִׁי"ן יְמָנִית. כְּמוֹ [תְּהִלִּים נ] וְשָׁם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים, דְּשָׁיֵם אוֹרְחֵיהּ סַגֵּי שָׁוֶה. עָרוּךְ:
(טו) שְׁתוּת. הָכָא בְּיַתְמֵי תַּקּוּן שֶׁיְּהֵא בָטֵל, אַף עַל גַּב דְּקַיְמָא לָן דִּשְׁתוּת קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה. כֵּן כָּתַב מוהר"ר פַאלְק כֹּהֵן:
(טז) בָּטֵל. הַיְנוּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ הַכְרָזָה. וְאֵילוּ הֵם, עֲבָדִים, שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ וְיִבְרְחוּ, מִטַּלְטְלִים וּשְׁטָרוֹת, שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) קַיָּם. עַד פַּלְגָא. וְתַנְיָא נַמִּי הָכִי. גְּמָרָא:
(יח) אִגֶּרֶת. שְׁטָר. לְפִי שֶׁכָּל הַקּוֹנֶה נִיחָא לֵיהּ דְּלִקְרוֹיֵיהּ אִנְשֵׁי לְהַאי שְׁטָרָא, כִּי הֵיכִי דְּלֵידְעוּ כֻּלֵּי עַלְמָא שֶׁעַל יְדֵי הַבֵּית דִּין וּבְדִקְדּוּק הָיְתָה הַקְּנִיָּה כוּ', וּלְפִיכָךְ נֹחַ לוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה הַשְּׁטָר יְהֵא גָלוּי לַכֹּל, לָכֵן קְרָאוּהָ אִגֶּרֶת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ אִגֶּרֶת לְפָשְׁטָהּ וְלֹא לְסָתְמָהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים גַּבֵּי הַמְּגִלָּה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) מָנֶה בְּמָאתַיִם וְכוּ'. דַּוְקָא מָאתַיִם בְּמָנֶה. אֲבָל בְּפָחוֹת מִמָּנֶה לֹא. הָרַמְבַּ"ן. וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה כְדַעַת הַסּוֹבְרִים דְּהָא דִבְקַרְקָעוֹת אֵין לָהֶם אוֹנָאָה הַיְנוּ עַד מֶחֱצָה דַּוְקָא. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב פִּלְפּוּל נָאֶה:
ו. הַמְמָאֶנֶת, הַשְּׁנִיָּה, וְהָאַיְלוֹנִית, אֵין לָהֶם כְּתֻבָּה וְלֹא פֵרוֹת, וְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְלָאוֹת. וְאִם מִתְּחִלָּה נְשָׂאָהּ לְשֵׁם אַיְלוֹנִית, יֶשׁ לָהּ כְּתֻבָּה. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, יֶשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה:
ברטנורההַשְּׁנִיָּה. שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת, שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
אֵין לָהֶם כְּתֻבָּה. מָנֶה מָאתַיִם. מְמָאֶנֶת, מִשּׁוּם דְּמֵעַצְמָהּ יוֹצְאָה. שְׁנִיָּה, קְנָסוּהָ רַבָּנָן מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַרְגִּילָתוֹ לְנָשְׂאָהּ, שֶׁאֵינָהּ נִפְסֶדֶת כְּלוּם בַּנִּשּׂוּאִין שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בָּהֶן וּוְלָדָהּ כָּשֵׁר. אַיְלוֹנִית, מִשּׁוּם דְּמֶקַּח טָעוּת הוּא:
וְלֹא פֵרוֹת. הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל הַבַּעַל אֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ:
וְלֹא מְזוֹנוֹת. כְּגוֹן אִם לָוְתָה וְאָכְלָה בְּעוֹדָהּ תַּחְתָּיו וְאַחַר כָּךְ מֵאֲנָה, אֵין הַבַּעַל חַיָּב לְשַׁלֵּם. אֲבָל חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ בְּעוֹדָהּ תַּחְתָּיו. וְהַשְּׁנִיָּה וְהָאַיְלוֹנִית אֵין לָהֶם מְזוֹנוֹת בְּעוֹדָן תַּחְתָּיו, וְכָל שֶׁכֵּן אִם לָווּ וְאָכְלוּ שֶׁאֵין הַבַּעַל חַיָּב לְשַׁלֵּם:
וְלֹא בְלָאוֹת. שֶׁנֶּאֶבְדוּ וּבָלוּ לְגַמְרֵי, בֵּין מִנִּכְסֵי מְלוֹג בֵּין מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, אֵין הַמְמָאֶנֶת יְכוֹלָה לְהוֹצִיא מִיַּד בַּעְלָהּ. אֲבָל בְּלָאוֹתֶיהָ הַקַּיָּמִים נוֹטֶלֶת לְעוֹלָם, בֵּין הַמְמָאֶנֶת בֵּין הַשְּׁנִיָּה בֵּין הָאַיְלוֹנִית, וַאֲפִלּוּ זִנְּתָה לֹא הִפְסִידָה בְּלָאוֹתֶיהָ הַקַּיָּמִים. וְהַשְּׁנִיָּה אֵין לָהּ בְּלָאוֹת שֶׁל נִכְסֵי מְלוֹג, אֲבָל בְּלָאוֹת שֶׁל נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל יֶשׁ לָהּ:
עיקר תוספות יום טוב(כ) הַשְּׁנִיָּה. בֵּין הִכִּיר בָּהּ בֵּין לֹא הִכִּיר בָּהּ:
(כא) דְּאִשָּׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא יוֹתֵר מֵהָאִישׁ. רַשִׁ"י:
(כב) וּבִמְמָאֶנֶת הַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּתַקּוּן רַבָּנָן נִשּׂוּאִין לִקְטַנָּה מִשּׁוּם תַּקַּנְתָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בָהּ מִנְהַג הֶפְקֵר, זִכּוּ פֵּרוֹת נְכָסִים לַבַּעַל. וּבִשְׁנִיָּה מִשּׁוּם קְנָס. וּבְאַיְלוֹנִית הַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּאַף עַל גַּב דְּנִשּׂוּאֵי טָעוּת הוּא כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ, אֲפִלּוּ הָכִי כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה הָאִשָּׁה בַּעְלָהּ אוֹכֵל פֵּרוֹת וְשָׁתְקָה, מָחֲלָה. הָרַ"ן:
(כג) אַיְלוֹנִית כִּשְׁנִיָּה. הָרַמְבַּ"ם. וְאִי בְּיוֹשֶׁבֶת תַּחְתָּיו לְאַחַר שֶׁנִּמְצֵאת אַיְלוֹנִית, אַמַּאי לֵית לָהּ, וַהֲרֵי הִיא כִּנְשָׂאָהּ מִתְּחִלָּה לְשֵׁם אַיְלוֹנִית, שֶׁיֶּשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת. הָרַ"ן:
(כד) דְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, יָכוֹל לוֹמַר שֶׁלִּי הוֹצֵאתִי, שֶׁהֲרֵי בִרְשׁוּת בֵּית דִּין נְשָׂאתִיהָ, וּכְשֶׁאוֹצִיאֶנָּה מִדַּעְתִּי אַחֲזִיר מַה שֶּׁקִּבַּלְתִּי. וְנִכְסֵי מְלוֹג, קַיְמָא לָן דְּעַיְלָא גְלִימָא פֵּרֵי הֲוֵי וּמְכַסֵּי בֵיהּ עַד דְּבָלֵי, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁהוֹצִיאָם בִּרְשׁוּת הוֹצִיאָם. הָרַ"ן:
(כה) שֶׁזֶּה הַדִּין אָמְנָם קְנָס הוּא לַשְּׁנִיָּה עַל הָעֲבֵרָה, לְפִי שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה אַחַר שֶׁאֵין לָהּ כְּתֻבָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַבַּעַל חֻקֵּי הַנִּשּׂוּאִין וְלֹא יֵהָנֶה מִנִּכְסֵי מְלוֹג, אֲבָל מִצַּד הַקְּנָס עָשִׂינוּ נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ כְּנִכְסֵי שְׁאָר הַנָּשִׁים, שֶׁהָעִקָּר אֶצְלֵנוּ עַיְלָא גְלִימָא פֵּרֵי הֲוֵי. הָרַמְבַּ"ם:
(כו) כְּתֻבָּה. וְהוּא הַדִּין לְכָל תְּנָאֶיהָ, דִּתְנַאי כְתֻבָּה כִּכְתֻבָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כז) לְכֹהֵן גָּדוֹל. אַהִכִּיר בָּהּ דְּאַיְלוֹנִית קָאֵי, וְקָאָמַר דְּאַלְמָנָה כוּ'‏ נַמִּי כִּי הִכִּיר בָּהּ יֶשׁ לָהּ כְּתֻבָּה. גְּמָרָא:

גמרא כתובות צ״ה ב: ט״ז-צ״ו א: ו׳

אִיבַּעִיָא לְהוּ נִיזּוֹנֶת תְּנַן אוֹ הַנִּיזּוֹנֶת תְּנַן. נִיזּוֹנֶת תְּנַן וּכְאַנְשֵׁי גָּלִיל וְלָא סַגִי דְּלָא יַהֲבֵי לָהּ, אוֹ דִּילְמָא הַנִּיזּוֹנֶת תְּנַן וּכְאַנְשֵׁי יְהוּדָה, וְאִי בָּעוּ לָא יַהֲבֵי לָהּ. תָּא שְׁמַע, אָמַר רִבִּי זֵירָא אָמַר שְׁמוּאֵל, מְצִיאַת אַלְמָנָה לְעַצְמָהּ, אִי אֲמַרְתְּ בִּשְׁלָמָא הַנִּיזּוֹנֶת תְּנַן שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אֲמַרְתְּ נִיזּוֹנֶת תְּנַן, נֶיהֱוֵי כַּבַּעַל, מַה בַּעַל מְצִיאַת אִשָּׁה לַבַּעַל, הָכָא נָמֵי מְצִיאַת אִשָּׁה לְיוֹרְשֶׁיהָ. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ נִיזּוֹנֶת תְּנַן, טַעְמָא מַאי אָמוּר רַבָּנָן מְצִיאַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ, דְּלָא תֶּיהֱוֵי לָהּ אֵיבָה, הַנֵּי תֶּהֱוֵי לְהוּ אֵיבָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ אַלְמָנָה עוֹשָׂה לְיוֹרְשֶׁיהָ, חוּץ מִמְּזִיגַת הַכּוֹס וְהַצָעַת הַמִּטָּה וְהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָעֶבֶד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ תַּלְמִיד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ, חוּץ מֵהַתָּרַת לוֹ מַנְעָל. אָמַר רָבָא, לָא אֲמָרָן אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לֵית לָן בָּהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ נָמֵי לָא אֲמָרָן, אֶלָּא דְּלָא מָנַח תְּפִלִּין, אֲבָל מָנַח תְּפִלִּין לֵית לָן בָּהּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו') לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר אַף פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב:
רש״יגמ' אנשי גליל היו כותבין את תהא יתבת בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי:
אי אמרת בשלמא הניזונת תנן - וסתם לן תנא כאנשי יהודה:
שפיר - איכא לאוקמי להא דשמואל בשאינה ניזונת:
אלא אי אמרת ניזונת תנן - וסתם לן כאנשי גליל וליכא אלמנה שאינה ניזונת אמאי מציאתה לעצמה:
ניהוו - יורשים כבעל:
תיהוי להו איבה - דעל כרחם זנים אותה אבל מעשה ידיה שתקנו לבעלה תחת מזונות הוי ליורשים:
כל מלאכות - השנויות בפרק אע"פ (לעיל כתובות נט:) טוחנת ואופה כו':
חוץ ממזיגת הכוס כו' - שהן מלאכות המקרבות חיבה והרגל דבר כדאמרי' נמי בהא מסכתא (דף ד:) שאין נדה עושה אותן לבעלה:
חוץ מהתרת מנעל - שהרואה אומר עבד כנעני הוא:
מנח תפילין לית לן בה - שאין דרך עבדים להניח תפילין:
למס מרעהו חסד - הממיס עצמו מרעהו ממיס ממנו חסדים ואית דמפקא לה מדכתיב לעיל מיניה ותושיה נדחה ממני וסמיך ליה למס מרעהו חסד:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב גמרא איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]: האם "ניזונת" תנן [שנינו במשנתנו] או "הניזונת" תנן [שנינו]? ומה משמעות ההבדל — אם "ניזונת" תנן [שנינו] ומשמעו שסתם אלמנה ניזונת, וכמנהג אנשי גליל שהיו כותבים בכתובה שזכות האלמנה לשבת בבית בעלה לאחר מות בעלה ולהתפרנס מנכסיו כל עוד לא נישאה לאחר, ולא סגי [די], אי אפשר, שלא יהבי [יתנו] לה,
תא שמע [בוא ושמע] פתרון לכך ממה שאמר ר' זירא אמר שמואל: מציאת אלמנה לעצמה. אי אמרת בשלמא [נניח אם אתה אומר] כי "הניזונת" תנן [שנינו] — אם כן שפיר [יפה] שיש מקרים שניזונת ויש כאלה שאינה ניזונת, ואפשר לומר ששמואל מדבר במקרה מיוחד, כאשר אינה ניזונת ולכן מציאתה לעצמה. אלא אי אמרת [אם אומר אתה] כי "ניזונת" תנן [שנינו], כלומר, שחייבים היתומים לזונה במקום הבעל, אם כן ניהוו [שיהיו] היורשים כבעל לכל דבר, ולכן: מה לגבי בעל מציאת אשה לבעלה, הכא נמי [כאן גם כן] מציאת אשה ליורשים!
ודוחים: לעולם אימא [אומר] לך: כי "ניזונת" תנן [שנינו] ולמרות זה דברי שמואל קיימים בכל מקרה, כי טעמא מאי אמור רבנן [מה טעם אמרו חכמים] כי מציאת אשה לבעלה — כדי שלא תהוי [תהא] לה איבה עימו, שלא יסתכסכו בגלל כסף שיש בידה שאין הוא בטוח לגבי מקורו, ולכן תיקנו שתהא מציאתה לו כדי שיהיה שלום ביניהם. ואולם הני [אלה] היורשים — תהוי להו [שתהיה להם] איבה, וכיון שהם מחוייבים בתשלום מזונות בכל מקרה, לפיכך אין חייבים לדאוג במיוחד לשלום ביניהם.
אמר ר' יוסי בר חנינא: כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה (המנויות לעיל כתובות נט, ב), גם אלמנה עושה ליורשים, חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו, שהן מלאכות של חיבה שאשה עושה לבעלה דווקא.
אמר ר' יהושע בן לוי: כל מלאכות שהעבד עושה לרבו — אף תלמיד עושה לרבו, חוץ מהתרת (לו) מנעל, שהיא פעולה בזויה, שאז הוא נראה כעבד, ולא כתלמיד.
אמר רבא: לא אמרן [אמרנו] דבר זה אלא במקום שאין מכירין אותו ואפשר שיחשבו שהוא עבד, אבל במקום שמכירין אותו — לית לן [אין לנו] בה איסור, שהכל יודעים שאינו עבד. אמר רב אשי: ובמקום שאין מכירין אותו נמי [גם כן] לא אמרן [אמרנו] שאינו מתיר מנעל רבו אלא בשעה שהוא לא מנח [מניח] תפלין, אבל בשעה שהוא מנח [מניח] תפלין — לית לן [אין לנו] בה איסור, כי מאחר וידוע שעבד אינו מניח תפילין, הרי מוכח שאינו עבד.
אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: כל המונע תלמידו מלשמשו — כאילו מונע ממנו, מן התלמיד, חסד. שנאמר: "למס מרעהו חסד" (איוב ו, יד), שהוא מפרשו בדרך זו: מי שמונע ("למס" כמו ממיס, מסיר) עצמו מלקבל טובה מרעהו — מונע ממנו את מצוות החסד שצריך עושה החסד לעשות. רב נחמן בר יצחק אומר: אף פורק ממנו מן התלמיד יראת שמים, שנאמר בהמשך אותו כתוב: "ויראת שדי יעזוב" (איוב ו, ד).

זוהר ספר הזהר, תזריע כ׳

תָּא חֲזֵי בְּכָל זִמְנָא דְּהָאי נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא אִתְדַבְּקָא בֵיהּ בְּבַר נָשׁ. רְחִימָא הוּא דְמָארֵיהּ. כַּמָּה נְטוּרִין נַטְרִין לֵיהּ מִכָּל סִטְרִין רְשִׁימָא הוּא לְטָב לְעֵילָא וְתַתָּא וּשְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא שַׁרְיָיא עֲלוֹי. וּבְזִמְנָא דְאִיהוּ אַסְטֵי אָרְחוֹי שְׁכִינְתָּא אִסְתְּלָקַת מִנֵּיהּ וְנִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא לָא אִתְדְּבָקַת בֵּיהּ. וּמִסִטְרָא דְחִוְיָיא בִישָׁא תַקִּיפָא אַתְעַר רוּחָא חָד דְּשָׁאט וְאָזִיל בְּעָלְמָא דְלָא שַׁרְיָיא אֶלָּא בַאֲתַר דִּקְדוּשָׁה עִלָּאָה אִסְתְּלַק מִתַּמָּן וּכְדֵין אִסְתְּאַב בַּר נַשׁ וְאִתְפְּגִים בִּבְשָׂרֵיהּ בְּחֵיזוּ דְאַנְפּוֹי בְּכֹלָּא. וְתָא חֲזֵי בְגִין דְּהָאי נֶפֶשׁ חַיָה אִיהִי קַדִּישָׁא עִלָּאָה כַד אַרְעָא קַדִּישָׁא מַשְׁכָא לָהּ וְאִתְכְּלִילַת בְּגַוֵּוהּ כְּדֵין קָרֵינָן לָהּ נְשָׁמָה. וְדָא הִיא דְסַלְקָא לְעֵילָא וּמְמַלְּלָא קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא וְעַיְילָא בְּכָל תַּרְעִין וְלֵית דְּיִמְחֵי בִידָהָא. וְעַל דָּא אִתְקְרֵי רוּחָא מְמַלְּלָא דְהָא כָּל שְׁאָר נַפְשָׁתָא לֵית לוֹן רְשׁוּ לְמַלְּלָא קָמֵי מַלְכָּא בַּר הָאי. וְעַל דָּא אוֹרַיְיתָא אַכְרִיזַת וְאַמְרַת (תהלים ל''ד) נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹמֵר וּכְתִיב (משלי כ''א) שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ וְגוֹמֵר בְּגִין דְּאִי שִׂפְוָותֵיהּ וְלִישָׁנֵיהּ מְמַלְּלָן מִלִּין בִּישִׁין אִינוּן מִלִּין סַלְקִין לְעֵילָא וּבְשַׁעְתָּא דְסַלְקִין כֹּלָּא מַכְרִיזִין וְאַמְרִין אִסְתְּלָקוּ מִסוֹחֲרָנֵיהּ דְמִלָּה בִישָׁא דִפְלַנְיָא פְּנוּן אֲתַר לְאָרְחֵיהּ דְּחִוְיָיא תַקִּיפָא כְדֵין נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא אִתְעֲבָרַת מִנֵּיהּ וְאִסְתְּלָקַת וְלָא יָכְלָא לְמַלְּלָא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים ל''ט) נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁתִי מִטּוֹב וְהַהִיא נִשְׁמָתָא סַלְקָא בְכִסוּפָא בְעָאקוּ דְכֹלָּא וְלָא יַהֲבִין לָהּ אֲתַר כְּמִלְּקַדְמִין. וְעַל דָּא כְּתִיב שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָרוֹת נַפְשׁוֹ. נַפְשׁוֹ וַדָּאי הַהִיא דַהֲוַת מְמַלְּלָא אִתְעֲבִידַת מִשְׁתּוּקָא בְגִין מִלּוּלָא בִישָׁא. וּכְדֵין חִוְיָיא אִזְדְּמָן דְּכֹלָּא לְאַתְרֵיהּ אִתְהֲדָר וְכַד הַהִיא מִלָּה בִישָׁא סַלְקָא בְאוֹרְחִין יְדִיעָן וְשַׁאֲרֵי קָמֵיהּ דְּחִוְייָא תַקִּיפָא כַמָּה רוּחִין מִתְעָרִין בְּעָלְמָא וְרוּחָא נַחְתָּא מֵהַהוּא סִטְרָא וְאַשְׁכַּח דְּהַהוּא בַר נַשׁ אַתְעָר לֵיהּ בְּמִלָּה בִישָׁא וְהָא רוּחָא מְמַלְּלָא קַדִּישָׁא אִתְעַבְּרָא מִנֵּיהּ כְּדֵין שַׁרְיָיא עֲלוֹי וְסָאִיב לֵיהּ וּכְדֵין הוּא סָגִיר. כְּמָה דְעוֹנְשָׁא דְהָאי בַּר נַשׁ בְּגִין מִלָּה בִישָׁא. כָּךְ עוֹנְשֵׁיהּ בְּגִין מִלָּה טָבָא דְאָתֵי לִידֵיהּ וְיָכִיל לְמַלְּלָא וְלָא מַלִּיל. בְּגִין דְּפָגִים לְהַהוּא רוּחָא מְמַלְּלָא דְהִיא אִתַּתְקְנַת לְמַלְּלָא לְעֵילָא וּלְמַלְּלָא לְתַתָּא וְכֹלָּא בִקְדוּשָׁה. כָּל שֶׁכֵּן אִי עַמָּא אַזְלִין בְּאוֹרְחָא עֲקִימָא וְהוּא יָכִיל לְמַלְּלָא לְהוּ וּלְאוֹכְחָא לְהוּ וְשָׁתִיק וְלָא מַלִּיל כְּמָה דַאֲמֵינָא דִכְתִיב נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָה הֶחֱשֵׁתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר. נֶעְכָּר בְּמַכְתְּשִׁין דִּמְסַאֲבוּתָא וְדָא הוּא דְאַמְרוּ דָוִד מַלְכָּא אַלְקֵי בְהָאי וְאִתְפְּנֵי מִנֵּיהּ דִּכְתִיב (תהלים פ''ז) פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי מַהוּ פְּנֵה אֵלַי כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר י''ב) וַיִּפֶן אַהֲרֹן נַחֲתוּ רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוּהוּ אִזְדְּוָוגוּ כַחֲדָא כָּל הַהוּא אָרְחָא. קָרָא רִבִּי חִיָּיא עֲלַיְיהוּ (משלי ד') וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם:
תרגום הזוהרבֹּא וּרְאֵה, בְּכָל שָׁעָה שֶׁהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה דְּבוּקָה בָּאָדָם, הוּא אֲהוּבוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ. כַּמָּה שְׁמִירוֹת שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ מִכָּל הַצְדָדִים, רָשׁוּם הוּא לְטוֹב, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרֶה עָלָיו. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מַטֶּה דְּרָכָיו, הַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וְהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה אֵינָהּ מִתְדַבֶּקֶת בּוֹ, וּמִצַד נָחָשׁ הָרַע הַקָּשֶׁה, נִתְעוֹרֵר רוּחַ אֶחָד, הַמְּשׁוֹטֵט וְהוֹלֵךְ בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹרֶה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה נִסְתַּלְּקָה מִשָּׁם. וְהוּא שׁוֹרֶה עַל הָאָדָם. וְאָז נִטְמָא הָאָדָם, וְנִפְגָם בִּבְשָׂרוֹ, בַּכֹּל, וּבְמַרְאֶה פָּנָיו. וּבֹא וּרְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁנֶּפֶשׁ חַיָּה הַזּוֹ, הִיא קְדוֹשָׁה וְעֶלְיוֹנָה, כְּשֶׁאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, מוֹשֶׁכֶת אוֹתָהּ וְנִכְלֶלֶת בְּתוֹכָהּ, אָז קוֹרְאִים אוֹתָהּ, נְשָׁמָה. וְזוֹ הִיא שֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה וּמְדַבֶּרֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְנִכְנֶסֶת בְּכָל הַשְּׁעָרִים וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְּיָדָהּ, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת רוּחָא מְמַלְּלָא, בַּתַּרְגוּם, דְּהַיְנוּ רוּחַ הַמְּדַבֵּר, כִּי כָּל שְׁאָר הַנְּפָשׁוֹת, אֵין לָהֶן רְשׁוּת לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ חוּץ מִזּוֹ. וְעַל כֵּן הַתּוֹרָה מַכְרִיזָה וְאוֹמֶרֶת, נְצוֹר לְשׁוֹנְךְ מֵרָע וְגוֹ'. מִשּׁוּם שֶׁאִם שְׂפָתָיו וּלְשׁוֹנוֹ מְדַבְּרִים דְּבָרִים רָעִים אֵלּוּ הַדְּבָרִים עוֹלִים לְמַעְלָה, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלִים, כֻּלָּם מַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים הִסְתַּלְּקוּ מִסָּבִיב דִּבּוּר הָרַע שֶׁל פְּלוֹנִי, תְּנוּ מָקוֹם לְדַרְכּוֹ שֶׁל נָחָשׁ הַקָּשֶׁה. אָז נֶעֱבֶרֶת מִמֶּנּוּ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמִסְתַּלֶּקֶת וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְדַבֵּר. כְּדִכְתִיב נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב. וּנְשָׁמָה הַהִיא עוֹלָה בְּבִזָּיוֹן, בְּצָרָה, מִכֹּל. וְלֹא נוֹתְנִים לָהּ מָקוֹם כְּבַתְּחִלָּה. וְעַל זֶה כָּתוּב, שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָרוֹת נַפְשׁוֹ. נַפְשׁוֹ וַדַּאי אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה מְדַבֶּרֶת, נַעֲשֵׂית שׁוֹתֶקֶת, מִשּׁוּם דִּבּוּרִים הָרָעִים שֶׁדִּבְּרָהּ. וְאָז נִזְדַּמֵּן הַנָּחָשׁ. כִּי הַכֹּל חָזַר לִמְקוֹמוֹ, לִתְחִלָּתוֹ. כְּמוֹ מִטֶּרֶם שֶׁזָּכָה לִנְשָׁמָה. וּכְשֶׁהַדִּבּוּר הָרַע עוֹלֶה בִּדְרָכִים יְדוּעִים, וְשׁוֹרֶה לִפְנֵי הַנָּחָשׁ הַקָּשֶׁה, כַּמָּה רוּחוֹת מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם, וְרוּחַ טָמֵא יוֹרֵד מִצַד הַהוּא שֶׁל הַנָּחָשׁ, וּמוֹצֵא שֶׁאָדָם הַהוּא עוֹרֵר אוֹתוֹ בְּדִבּוּר הָרַע, וּמוֹצֵא שֶׁהָרוּחַ הַמְּדַבֵּר הַקָּדוֹשׁ נֶעֱבָר מִמֶּנּוּ, אָז שׁוֹרֶה עָלָיו הָרוּחַ הַטָּמֵא וּמְטַמֵּא אוֹתוֹ, וְאָז הוּא מְצוֹרָע. כְּמוֹ שֶׁעֹנֶשׁ הָאָדָם הוּא מִשּׁוּם דִּבּוּר רָע, כָּךְ עוֹנְשׁוֹ, מִשּׁוּם דִּבּוּר טוֹב שֶׁבָּא לְיָדוֹ וְיָכוֹל לְדַבֵּר וְלֹא דִּבֵּר. מִשּׁוּם שֶׁפָּגַם בָּרוּחַ הַמְּדַבֵּר הַהוּא, כִּי הוּא נִתְתַּקֵּן לְדַבֵּר לְמַעְלָה, וּלְדַבֵּר לְמַטָּה, וְהַכֹּל בִּקְדֻשָּׁה. כָּל שֶׁכֵּן, אִם הָעָם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ עָקוֹם, וְהוּא יָכוֹל לְדַבֵּר לָהֶם, וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם, וְשׁוֹתֵק וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר, נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר. נֶעְכָּר בִּנְגָעִים שֶׁל הַטּוּמְאָה. וְזֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ לָקָה בָּזֶה, בְּצָרַעַת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנָה מִמֶּנּוּ. שֶׁכָּתוּב, שֶׁבִּקֵּשׁ, פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵנִי, מַשְׁמָע שֶׁהִפְנָה פָּנָיו מִמֶּנּוּ. מַהוּ פְּנֵה אֵלָי. הוּא כְּדִכְתִיב וַיִּפֶן אַהֲרֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁם הוּא בְּצָרַעַת, אַף כָּאן הוּא בְּצָרַעַת. בָּאוּ רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוּהוּ, נִתְחַבְּרוּ יַחַד בְּכָל הַדֶּרֶךְ הַהוּא. קָרָא רַבִּי חִיָּא עֲלֵיהֶם, וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וְאוֹר עַד נָכוֹן הַיּוֹם.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ג׳: י״ב-ט״ו

א. בְּמָקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה. וְאִם שָׁחַט בְּמָקוֹם אַחֵר אוֹ שֶׁשָּׁהָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁירָה וְהַסְּמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה הִיא לְפִיכָךְ אִם לֹא סָמַךְ כִּפֵּר וְאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת וְאַף עַל פִּי כֵּן מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא כִּפֵּר:
ב. וְצָרִיךְ הַסּוֹמֵךְ לִסְמוֹךְ בְּכָל כֹּחוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ הַבְּהֵמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א') עַל רֹאשׁ הָעוֹלָה לֹא עַל הַצַוָּאר וְלֹא עַל הַצְדָדִין וְלֹא יִהְיֶה דָבָר חוֹצֵץ בֵּין יָדָיו וּבֵין הַבְּהֵמָה:
ג. וְכֵיצַד סוֹמֵךְ אִם הָיָה הַקָּרְבָּן קדֶשׁ קָדָשִׁים מַעֲמִידוֹ בַּצָפוֹן וּפָנָיו לְמַעֲרָב וְהַסּוֹמֵךְ עוֹמֵד בְּמִזְרַח וּפָנָיו לְמַעֲרָב וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁנֵי קַרְנָיו וּמִתְוַדֶה עַל חַטָּאת עֲוֹן חַטָּאת וְעַל אָשָׁם עֲוֹן אָשָׁם וְעַל הָעוֹלָה מִתְוַדֶּה עֲוֹן עֲשֵׂה וַעֲוֹן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה:
ב. כֵּיצַד מִתְוַדֶּה אוֹמֵר חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ וְזוּ כַּפָּרָתִי. הָיָה הַקָּרְבָּן שְׁלָמִים סוֹמֵךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה מִן הָעֲזָרָה בְּמָקוֹם שְׁחִיטָה. וְיִרְאֶה לִי שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁלָמִים אֲבָל אוֹמֵר דִּבְרֵי שְׁבַח:

מוסר שערי תשובה א׳: ט׳

מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת לִתְשׁוּבָה וּלְפִי הַמַּדְרֵגוֹת יתְקָרֵב הָאָדָם אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמְנָם לְכָל תְּשׁוּבָה תִּמְצָא סְלִיחָה אַךְ לֹא תִטָּהֵר הַנֶּפֶשׁ טֹהַר שָׁלֵם לִהְיוֹת הָעֲוֹנוֹת כְּלֹא הָיוּ זוּלָתִי כַּאֲשֶׁר יְטַהֵר הָאָדָם אֶת לִבּוֹ וְיָכִין אֶת רוּחוֹ כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר וְכֵן כְּתִיב (תהלים לב) אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחֲשּׁוֹב ה' לו. עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. וּכְעִנְיַן הַבֶּגֶד הַצָרִיךְ כִּבּוּס כִּי הַמְּעַט מִן הַכִּבּוּס יוֹעִיל בּוֹ לְהַעֲבִיר הַגֹּעַל מִמֶּנּוּ אַך לְפִי רוֹב הַכִּבּוּס יִתְלַבֵּן וְכֵן כְּתִיב (שם נא) הֶרֶב כַּבְסֵנִי מֵעֲוֹנִי וְהַכִּבּוּס הַנֶּפֶשׁ מִן הֶעָוֹן כְּפִי אֲשֶׁר תְּכַבֵּס אֶת לִבָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב) כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תהלים קיב) אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּעוֹדוֹ אִישׁ רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי תְּשׁוּבַת הָאָדָם הַמְּעוּלָה בִּימֵי בְּחוּרוֹתָיו בְּעוֹד כֹּחוֹ עָלָיו וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ. אָכֵן כָּל תְּשׁוּבָה מוֹעִילָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם צ) תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַד דִּכְּדוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ. הָאֵל הַטּוֹב הֶחָפֵץ בִּתְשׁוּבַת הַשָּׁבִים יְשִׁיבֵנוּ וִיזַכֵּנוּ לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְהַשְׁלִים תִּיקוּן נֶפֶשׁ רוּח נְשָׁמָה כֵּן יְהִי רָצוֹן:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב