חק לישראל - פרשת תזריע יום שני

ברטנורהבַּכֹּל מְעָרְבִין. עֵרוּבֵי תְּחוּמִין. דְּאִלּוּ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אֵין מְעָרְבִין אֶלָּא בַּפַּת. וְהַאי בַּכֹּל דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין, לָאו דַּוְקָא, כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא אֵין לְמֵדִין מִן הַכְּלָלוֹת אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן חוּץ, דְּהָא הָכָא תְּנַן בַּכֹּל מְעָרְבִין חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח, וְאִיכָּא נַמִּי כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת דְּאֵין מְעָרְבִין וְלֹא מִשְׁתַּתְּפִים בָּהֶם, דְּלָאו מָזוֹן נִינְהוּ, כְּמוֹ מַיִם וּמֶלַח:
וּמִשְׁתַּתְּפִים. שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת:
הַכֹּל נִקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. כְּדִכְתִיב (דברים יד) וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכָל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ:
חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח. דְּלָאו פְּרִי מִפְּרִי הוּא:
הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן. לֹא דְּאָמַר יֵאָסֵר עָלַי מָזוֹן, דְּאֵין נִקְרָא מָזוֹן אֶלָּא חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים דְּזָיְנֵי וְסַעֲדֵי, אֶלָּא כְּגוֹן דְּאָמַר כָּל הַזָּן עָלַי קוֹנָם, וְכָל מִלֵּי זָיְנֵי וּמַשְׂבִּיעִים לְפִי שָׁעָה חוּץ מִן הַמַּיִם וְהַמֶּלַח:
מְעָרְבִין לְנָזִיר בְּיַיִן. דְּאַף עַל גַּב דְּלָא חֲזִי לְדִידֵיהּ, חֲזִי לְאַחֲרִינֵי:
וּלְיִשְׂרָאֵל בִּתְרוּמָה. דְּהָא חַזְיָא לַכֹּהֲנִים:
סוּמְכוֹס אוֹמֵר בְּחֻלִּין. דְּמִידֵי דַּחֲזִי לֵיהּ בָּעִינַן. וּבַיַּיִן לַנָּזִיר לֹא פָלֵיג סוּמְכוֹס, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּשָּׁאֵל הַנָּזִיר עַל נִדְרוֹ וְיִהְיֶה הַיַּיִן מֻתָּר לוֹ בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, אֲבָל תְּרוּמָה אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִלּוּ יִשָּׁאֵל הַמַּפְרִישׁ הַתְּרוּמָה עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא כְּאִלּוּ לֹא הוּרְמָה, הֲרֵי הִיא חוֹזֶרֶת לְטִבְלָהּ וְאָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה עַד שֶׁיַּחְזֹר וְיַפְרִישׁ תְּרוּמָה אַחֶרֶת, וְאֵין מַפְרִישִׁין תְּרוּמָה בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, הִלְכָּךְ לֹא חַזְיָא לֵיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּסוּמְכוֹס:
וּלְכֹהֵן בְּבֵית הַפְּרָס. סְתָמָא הִיא, וְלָאו סוּמְכוֹס קָאֲמַר לַהּ.
בֵּית הַפְּרַס. שָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר מֻתָּר לְכֹהֵן לִכָּנֵס שָׁם כְּשֶׁהוּא מְנַפֵּחַ וְהוֹלֵךְ וְרוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בְּעֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה. וּמִשּׁוּם הָכִי מֻתָּר לִתֵּן עֵרוּבוֹ שָׁם, שֶׁהֲרֵי יָכוֹל לְהִכָּנֵס בַּמָּקוֹם שֶׁנָּתַן שָׁם עֵרוּבוֹ וְהָוֵי הוּא וְעֵרוּבוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד:
לָחוֹץ. לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֵּינוֹ לַקֶּבֶר שֶׁלֹּא יַאֲהִיל, כְּגוֹן שֶׁיִּכָּנֵס שָׁם בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, אַלְמָא חֲזִי לֵיהּ. וּפְלֻגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן מוֹקְמִינַן בַּגְּמָרָא דַּאֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל פְּלִיגֵי רַבָּנָן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה וְאָמְרֵי דְּאֵין מַנִּיחִין עֵרוּבֵי תְּחוּמִין בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְלֹא נָקַט כֹּהֵן אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יְהוּדָה דַּאֲפִלּוּ בְּכֹהֵן שָׁרֵי. וּבְהָא קָמִפְלְגֵי, דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר אַף עַל גַּב דְּאָסוּר לֶהֱנוֹת וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, מֻתָּר לְהַנִּיחַ שָׁם עֵרוּב, דְּאֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי תְּחוּמִין אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה וּמִצְווֹת לָאו לֶהֱנוֹת נִתְּנוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּר שָׁם הָעֵרוּב אַחַר קְנִיָּתוֹ, דְּהָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת קוֹנֶה וּכְבָר נַעֲשֵׂית הַמִּצְוָה וְהוּא מִשְׁתַּמֵּר שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת, קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה אֵין אָדָם מַקְפִּיד עַל עֵרוּבוֹ אִם אָבַד אוֹ נִגְנַב לְאַחַר שֶׁקָּנָה. וְרַבָּנָן סָבְרֵי אָדָם מַקְפִּיד עַל עֵרוּבוֹ לְאַחַר שֶׁקָּנָה, וְרוֹצֶה שֶׁלֹּא יִגָּנֵב, הִלְכָּךְ כְּשֶׁהָעֵרוּב מִשְׁתַּמֵּר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כָּל הַשַּׁבָּת לְאַחַר שֶׁקָּנָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְנִגְמְרָה מִצְוָתוֹ נִמְצָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִסּוּרֵי הֲנָאָה, שֶׁהַקְּבָרוֹת אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה, לְפִיכָךְ לֹא יַנִּיחַ אָדָם עֵרוּב בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְאַף עַל גַּב דִּתְחוּמִין חֲמִירֵי, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סֶמֶךְ מִן הַמִּקְרָא, הֵקֵלוּ בִּתְחוּמִין שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה. תּוֹסָפוֹת. וְהָא דְּקָרֵי לֵיהּ עֵרוּב, לְפִי שֶׁהוּא מְעָרֵב הַתְּחוּמִין שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ בּוֹ תְּחִלָּה עִם הַתְּחוּם שֶׁהָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ בּוֹ. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה:
(ב) חוּץ כוּ'. דְּטַעֲמָא דְּעֵרוּבִין מִשּׁוּם דְּדַעְתּוֹ וְדִירָתוֹ בִּמְקוֹם מְזוֹנוֹתָיו הוּא, וְנַעֲשֶׂה הַמְעָרֵב כְּאִלּוּ אוֹכֵל וְשׁוֹבֵת שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחַ הָעֵרוּב, וּמִשָּׁם יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, וְהִלְכָּךְ דָּבָר [מָזוֹן] בָּעִינַן. רַשִׁ"י:
(ג) דְּכֻלָּהּ סְפֵקָא מִשּׁוּם עֲצָמוֹת הוּא, שֶׁהַבָּשָׂר כְּבָר נִרְקַב כַמָּה שָׁנִים, וַעֲצָמוֹת בְּלֹא בָּשָׂר אֵין מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל אֶלָּא בְּמַגָּע, וּכְשֶׁמְּנַפֵּחַ לִפְנֵי רַגְלָיו אִם יֵשׁ עֶצֶם גָּדוֹל נִרְאֶה הוּא וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ רַגְלָיו, וְאִם עֶצֶם קָטָן הוּא נִדְחֶה בַּנְּפִיחָה וְאֵינוֹ מְסִיטוֹ בְּרַגְלָיו, וְאִם מְכֻסֶּה בְּעָפָר אֵינוֹ מְטַמֵּא, דְּהָא עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא בְּמַגָּע. רִי"כ:
(ד) בַּעֲגָלוֹת, מִבְּעוֹד יוֹם (רַשִׁ"י). וְעַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ח'‏ דְּאָהֳלוֹת שֶׁצָּרִיךְ שֶׁמַּחְזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה כוּ', וּפָרֵיךְ בַּגְּמָרָא הֵיכִי מַיְתֵי לַהּ כוּ', וּמִדְּנָקַט רַבִּי יְהוּדָה וְלֶאֱכֹל שְׁמַע מִנָּהּ דְּרָאוּי לְאָכְלוֹ בָּעֵי, וּמְשָׁנֵי בִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ שֶׁאֵין בְּרָחְבָּן טֶפַח, דְּלֹא מְקַבְּלֵי טֻמְאָה וְאֵין מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה:
(ה) וְכָל תַּשְׁמִישֵׁי הַמֵּת אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה [דְּנַפְקָא לָן] מִוַּתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וְגָמַר שָׁם שָׁם מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה. רַשִׁ"י:

ברטנורהמְעָרְבִין בִּדְמַאי. בְּכִכָּר שֶׁלְּקָחָהּ מֵעַם הָאָרֶץ וְלֹא הִפְרִישׁ מִמֶּנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי:
וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן כוּ'‏ אֲבָל לֹא בְטֶבֶל וְכוּ'. כֻּלָּן מְפֹרָשִׁין בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק מְפַנִּין:
הַשּׁוֹלֵחַ אֶת עֵרוּבוֹ בְּיַד חֵרֵשׁ כוּ'. לְהוֹלִיכוֹ לְסוֹף אַלְפַּיִם אַמָּה. וְדַוְקָא בְּעֵרוּבֵי תְּחוּמִין אֵינוֹ עֵרוּב אִם שְׁלָחוֹ בְּיַד קָטָן, אֲבָל בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת קָיְמָא לָן קָטָן גּוֹבֶה אֶת הָעֵרוּב:
בְּיַד מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָעֵרוּב. כְּגוֹן כּוּתִי אוֹ צְדוֹקִי:
וְאִם אָמַר לְאַחֵר. כָּשֵׁר, לְקַבְּלוֹ מִן הַפָּסוּל וְיוֹלִיכֶנּוּ הַכָּשֵׁר לְסוֹף אַלְפַּיִם אַמָּה:
הֲרֵי זֶה עֵרוּב. וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא הוּא עוֹמֵד וְרוֹאֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַפָּסוּל נוֹתְנוֹ לְיַד הַכָּשֵׁר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּשֶׁהַכָּשֵׁר מוֹלִיכוֹ, דַּחֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(ו) וּבִתְרוּמָה. כֵּן הַגִּרְסָא בִּסְפָרִים מְדֻיָּקִים וּבָרִי"ף. וְהָכִי מִסְתַּבְּרָא, דְּמַאי שְׁנָא תְּרוּמָה מֵחַלָּה. וּמַתְנִיתִין [דִּוְהַכֹּהֲנִים בְּחַלָּה וּבִתְרוּמָה] כְּסוּמְכוֹס, וְאֵינָהּ הֲלָכָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) הַטַּעַם דְּעֵרוּבֵי תְּחוּמִין הוֹאִיל וְאַסְמְכוּהוּ אַקְּרָא הֶחְמִירוּ וְלֹא הֵימְנוּהוּ רַבָּנָן לְקָטָן. תּוֹסָפוֹת. וְהָרִי"כ פֵּרֵשׁ דְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת דְּקָנֵי מִמֵּילָא כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ו'‏ מִשְׁנָה ה'‏ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה שֻׁתָּף עִם שְׁכֵנָיו אֵין צָרִיךְ לְעָרֵב, וּלְפִיכָךְ קָטָן גּוֹבֶה אוֹתוֹ וְלֹא אִכְפַּת לָן שֶׁהֲרֵי הוּא אֵין צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בּוֹ כְּלוּם, אֲבָל בְּעֵרוּבֵי תְּחוּמִין צָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר בְּמָקוֹם עֵרוּבִי זֶה תְּהֵא שְׁבִיתָתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, וְהוּא לָאו בַּר דַּעַת הוּא:

ברטנורהנְתָנוֹ בְאִילָן. הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר:
לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אֵין עֵרוּבוֹ עֵרוּב. דְּכֵיוָן דְּהָאִילָן רָחָב אַרְבָּעָה, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה הָוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְהוּא קָנָה שְׁבִיתָתוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכֵיוָן דְּאִי הָוֵי בָּעֵי לְמִשְׁקַל עֵרוּבֵיהּ וּמֵיכְלֵיהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָעֵרוּב זוֹכֶה לוֹ, דְּהַיְנוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, לֹא מָצֵי שָׁקֵיל לֵיהּ דְּמַיְתֵי מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, לֹא הָוֵי עֵרוּב:
לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה הֲרֵי זֶה עֵרוּב. דִּלְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה כַּרְמְלִית הִיא, דְּכָל מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד תִּשְׁעָה בְּרֹחַב אַרְבָּעָה כַּרְמְלִית הִיא, וְכֵיוָן דְּאִי שָׁקֵיל לֵיהּ לְעֵרוּבֵיהּ אֵין כָּאן אֶלָּא אִסּוּר שְׁבוּת, הֲרֵי זֶה עֵרוּב. וּמַתְנִיתִין רַבִּי הִיא דְּאָמַר כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁהָעֵרוּב זוֹכֶה לוֹ דְּהַיְנוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מָצֵי שָׁקֵיל לֵיהּ, וְנִמְצָא הוּא וְעֵרוּבוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, הִלְכָּךְ הָוֵי עֵרוּב:
נְתָנוֹ בְּבוֹר. שֶׁבַּכַּרְמְלִית כְּגוֹן שֶׁבַּבִּקְעָה וְשֶׁבַּשָּׂדוֹת, וְנִתְכַּוֵּן לִשְׁבֹּת בַּבִּקְעָה אוֹ בַּשָּׂדֶה, הֲרֵי זֶה עֵרוּב, דְּבוֹר עַצְמוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד וְהוּא קָנָה שְׁבִיתָה בַּכַּרְמְלִית, וּבְשָׁעָה שֶׁהָעֵרוּב זוֹכֶה לוֹ דְּהַיְנוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מָצֵי שָׁקֵיל לֵיהּ, כְּרַבִּי דְּאָמַר כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת:
אֲפִלּוּ גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה. וְאֵין לְמַטָּה רֹחַב אַרְבָּעָה, דְּלָאו רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא, וְאַף עַל גַּב דִּלְמַעְלָה רָחָב אַרְבָּעָה, דְּהָא עֵרוּב עַל גַּבֵּי מְקוֹם אַרְבָּעָה בָּעִינַן:
תָּלוּשׁ וְנָעוּץ. הוּא דַּהֲוֵי עֵרוּב, אֲבָל מְחֻבָּר לֹא הָוֵי עֵרוּב, מִשּׁוּם דְּכִי שָׁקֵיל לֵיהּ גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִקְטֹם, לְפִי שֶׁהַקָּנֶה רַךְ הוּא אִיכָּא לְמִגְזַר שֶׁמָּא יִקְטֹם כִּי שָׁקֵיל לֵיהּ, אֲבָל אִילָן קָשֶׁה הוּא וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לְשֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלֹשׁ לֹא חָיְשִׁינַן, אֲבָל קְטִימַת קָנֶה אַיְדֵי דִּרְכִיכָא וַדַּאי מִקְּטְמָא וּמִחַיַּב מִשּׁוּם קוֹצֵר. אִי נַמִּי קָנֶה וְקֻנְדָּס מִחְלַף לֵיהּ מְחֻבָּר בְּתָלוּשׁ, דְּקָנִים הַרְבֵּה תְּלוּשִׁין נְעוּצִים וְנִרְאִין כִּמְחֻבָּרִים, מִשּׁוּם הָכִי אִיכָּא לְמִגְזַר שֶׁמָּא יִקְטֹם בִּמְחֻבָּר וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא תָּלוּשׁ, אֲבָל בְּאִילָן לֵיכָּא לְמִגְזַר שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלֹשׁ וְיִטְעֶה לַחְשֹׁב דְּתָלוּשׁ הוּא:
נְתָנוֹ בְמִּגְדָּל. שֶׁל עֵץ:
וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ הֲרֵי זֶה עֵרוּב. וּכְגוֹן שֶׁהַמַּנְעוּל קָשׁוּר בְּחוּטִים וַחֲבָלִים, שֶׁאִם לֹא יִמָּצֵא הַמַּפְתֵּחַ אִי אֶפְשָׁר לְחָתְכָן אֶלָּא בְּסַכִּין. תַּנָּא קַמָּא סָבַר הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ עַל יְדֵי שֶׁיַּחְתֹּךְ הַחֲבָלִים בְּסַכִּין אֵין כָּאן אִסּוּר סְקִילָה אֶלָּא אִסּוּר שְׁבוּת, דִּמְקַלְקֵל הוּא בַּחֲתִיכַת הַחֲבָלִים וְכָל הַמְקַלְקְלִים פְּטוּרִים, וְאִסּוּר שְׁבוּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בִּשְׁעַת קְנִיַּת הָעֵרוּב לֹא גָּזְרוּ בּוֹ כִּדְאָמְרָן, הִלְכָּךְ הָוֵי עֵרוּב, דְּמָצֵי מַיְתֵי סַכִּין וְיַחְתֹּךְ לַחֲבָלִים וְשָׁקֵיל לְעֵרוּבֵיהּ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר אֵין כְּלִי נִטָּל אֶלָּא לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, וְאָסוּר לְטַלְטֵל הַסַּכִּין כְּדֵי לַחְתֹּךְ הַחֲבָלִים, שֶׁאֵין תַּשְׁמִישׁוֹ אֶלָּא לַחְתֹּךְ הָאֳכָלִים, וְהוֹאִיל וְאִיכָּא תַּרְתֵּי, טִלְטוּל הַסַּכִּין, וַחֲתִיכַת הַחֲבָלִים, אֲפִלּוּ לְרַבִּי דְּאָמַר כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא גָזְרוּ, בִּכְהַאי גַּוְנָא מוֹדֶה דְּגָזְרוּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

ברטנורהנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לַתְּחוּם אֵינוֹ עֵרוּב. הוֹאִיל וְיֵשׁ מִבֵּיתוֹ שֶׁהוּא לָן שָׁם עַד עֵרוּבוֹ יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם אַמָּה, לֹא מָצֵי לְמֵיזַל וּלְמִשְׁקְלֵיהּ. וְהוּא שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל שְׁתֵּי אַמּוֹת חוּץ לְאַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ, שְׁתֵּי אַמּוֹת מִצַּד מִזְרָחוֹ שֶׁל עֵרוּב וּשְׁתֵּי אַמּוֹת מִצַּד מַעֲרָבוֹ:
נָפַל עָלָיו גַּל. וְהוּא דְּבָעֵי מָרָא וַחֲצִינָא לְפִנּוּיֵהּ, דְּהַוְיָא מְלָאכָה וְלֹא שְׁבוּת:
תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת. דְּהַשְׁתָּא לֹא חַזְיָא לֹא לְדִידֵיהּ וְלֹא לְאַחֲרִינֵי. וְאִצְטְרִיךְ תַּנָּא לְאַשְׁמְעִינַן נִתְגַּלְגֵּל חוּץ לַתְּחוּם וְנָפַל עָלָיו גַּל, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן נִתְגַּלְגֵּל, מִשּׁוּם דְּלֵיתֵיהּ גַּבֵּיהּ הָוֵי הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד וְעֵרוּבוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲבָל נָפַל עָלָיו גַּל דְּאִיתֵיהּ גַּבֵּיהּ אֵימָא לֶהֱוֵי עֵרוּב. וְאִי אַשְׁמְעִינַן נָפַל עָלָיו גַּל דְּלֹא מָצֵי שָׁקֵיל לֵיהּ אֶלָּא בִּמְלָאכָה בְּמָרָא וַחֲצִינָא, אֲבָל נִתְגַּלְגֵּל דְּאֶפְשָׁר דְּנָשֵׁיב זִיקָא וּמַהְדַּר לֵיהּ לְתוֹךְ הַתְּחוּם אֵימָא לֵיהֱוֵי עֵרוּב, קָא מַשְׁמַע לָן. וְתָנָא נִשְׂרַף לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ בָּעוֹלָם מִשּׁוּם סָפֵק לֹא מִתְסַר. וְתָנָא תְּרוּמָה שֶׁנִּטְמֵאת לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאַף עַל גַּב דְּיֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם וְיֵשׁ לוֹמַר הַעֲמִידֶנָּה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת עַל חֶזְקָתָהּ שֶׁל קֹדֶם לָכֵן וּטְהוֹרָה הָיְתָה, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא אָמְרִינַן חֲזָקָה לְקֻלָּא:
מִשֶּׁחֲשֵׁכָה הֲרֵי זֶה עֵרוּב. דִּלְאַחַר שֶׁקָּנָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ אִם נֶאֱבַד:
הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל. דִּמְסַפְקָא לָן אִי קָנָה לֵיהּ עֵרוּב וְהָכָא הַוְיָא בֵּיתוֹ וּמֵהָכָא יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ, וְהִפְסִיד אַלְפַּיִם שֶׁמֵּעֵבֶר בֵּיתוֹ וָהָלְאָה, אוֹ שֶׁמָּא לֹא קָנָה עֵרוּב וּמִבֵּיתוֹ יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ, וְלֹא קָנָה לְעֵבֶר עֵרוּבוֹ כְּלוּם, וּמֵחֲמַת סָפֵק זֶה נֶאֱסַר לָלֶכֶת אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁבֵּין בֵּיתוֹ לָעֵרוּב, דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ בְּהָנָךְ מִשְׁתְּרֵי, אֲבָל בָּאַלְפַּיִם דְּמִעֵרוּבוֹ וָאֵילָךְ לֹא, דִּלְמָא לֹא קָנָה עֵרוּב. וּמִבֵּיתוֹ וָאֵילָךְ נַמִּי לֹא, דִּלְמָא קָנָה עֵרוּב. נִמְצָא זֶה מוֹשְׁכוֹ לְכָאן וְזֶה מוֹשְׁכוֹ לְכָאן, כְּאָדָם הַמַּנְהִיג חֲמוֹר וְגָמָל, שֶׁהַחֲמוֹר הוֹלֵךְ לְפָנָיו וְזֶה מַנְהִיגוֹ, וְהַגָּמָל מֵאֲחוֹרָיו וְהוּא מוֹשְׁכוֹ, וְצָרִיךְ לִפְנוֹת לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו:
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים סְפֵק עֵרוּב כָּשֵׁר. דְּאָמְרִינַן הַעֲמֵד עֵרוּב עַל חֶזְקָתוֹ, וּכְשֶׁהֵנִיחוֹ הָיָה בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְהָיָה טָהוֹר וְלֹא הָיָה עָלָיו גַּל, לְפִיכָךְ עֵרוּבוֹ עֵרוּב. וְכֵן הֲלָכָה:

עיקר תוספות יום טוב(י) חוּץ לַתְּחוּם. אֲפִלּוּ תְּחוּמִים דְּרַבָּנָן, וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי דְּאָמַר כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא גָּזְרוּ בּוֹ כוּ', מִכָּל מָקוֹם לֹא הָוֵי עֵרוּב אַף עַל גַּב דְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת מָצֵי לְמִשְׁקְלֵיהּ וְאָתוֹיֵי, כֵּיוָן דְּאִם קָנָה שְׁבִיתָה בַּמָּקוֹם שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל הָעֵרוּב הָיָה עוֹמֵד עַתָּה חוּץ לַתְּחוּם וְאֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת, הִלְכָּךְ תְּקִינוּ רַבָּנָן שֶׁלֹּא יְהֵא עֵרוּב אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַתְּחוּם. תּוֹסָפוֹת:
(יא) וְכָתַב הָרִי"כ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּנֶגֶד כָּל הָעִיר, שֶׁהוּא מַפְסִיד, וְלֹא דָּמִי לְמִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם דְּאָמְרִינַן בְּמַתְנִיתִין סוֹף פֶּרֶק ד'‏ דַּאֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת לֹא יִכְנֹס, דְּהָתָם אֵין רָאוּי לָתֵת לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת יוֹתֵר שֶׁהֲרֵי נִתְכַּוֵּן לִשְׁבֹּת בָּעִיר שֶׁהִיא עוֹלָה לוֹ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וְאִם יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם כְּבָר הוּא גַּם חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל הָכָא שֶׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲקֹר אֶת עַצְמוֹ מִן הָעִיר רָאוּי לָתֵת לוֹ בִּמְקוֹם שֶׁמֵּנִיחַ שָׁם עֵרוּבוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁשָּׁם הוּא בֵּיתוֹ:
(יב) בַּגְּמָרָא. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ דְּחוֹפֵר בִּכְלִי, וְהוּא תּוֹלָדָה דְּחוֹרֵשׁ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) חַמָּר גַּמָּל. מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ תְּחוּמִין דְּאוֹרַיְתָא. וְהָא דִּמְטַהֵר בִּסְפֵק טֻמְאָה דְּאוֹרַיְתָא בְּמִשְׁנָה ז'‏ פֶּרֶק ה'‏ דְּטָהֳרוֹת, הָתָם תְּרֵי חֲזָקוֹת לְקֻלָּא, דְּהַעֲמֵד מֵת עַל חֶזְקָתוֹ שֶׁהָיָה חַי וְהַעֲמֵד הַנּוֹגֵעַ עַל חֶזְקָתוֹ שֶׁהָיָה טָהוֹר, וְהָכָא חֲדָא חֲזָקָה, דְּהַעֲמֵד תְּרוּמָה עַל חֶזְקָתָהּ, אֲבָל לֵיכָּא עוֹד חֲזָקָה וְלוֹמַר הַעֲמֵד גַּבְרָא אַחֶזְקָתוֹ שֶׁעֵרֵב. גְּמָרָא:

ברטנורהמַתְנֶה אָדָם עַל עֵרוּבוֹ. מֵנִיחַ שְׁנֵי עֵרוּבִין, אֶחָד לְסוֹף אַלְפַּיִם לְמִזְרַח בֵּיתוֹ וְאֶחָד לְסוֹף אַלְפַּיִם לְמַעֲרַב בֵּיתוֹ, וְאוֹמֵר אִם בָּאוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַמִּזְרָח וְצָרִיךְ אֲנִי לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם יִקְנֶה לִי עֵרוּבִי שֶׁבַּמַּעֲרָב וְיִהְיוּ לִי לְמַעֲרַב בֵּיתִי אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא אָתוּ עַד לְמָחָר, אָמְרִינַן יֵשׁ בְּרֵרָה, דְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת קָנָה לֵיהּ עֵרוּבָא דְּאִידָךְ גִּיסָא:
הֲרֵינִי כִבְנֵי עִירִי. אַלְפַּיִם מֵעִירִי לְכָל רוּחַ, וְאֵינִי צָרִיךְ לְהִשְׂתַּכֵּר לְכָאן וּלְהַפְסִיד מִכָּאן:
אִם בָּא חָכָם לַמִּזְרָח. חוּץ לִתְחוּם עִירִי וְרוֹצֶה אֲנִי לִלְמֹד מִפִּיו, וְעַכְשָׁיו אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה צַד יָבֹא, וּלְמָחָר אֶשְׁמַע מִבְּנֵי אָדָם הַבָּאִים מִשָּׁם לְכָאן עַל יְדֵי עֵרוּב:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אִם בָּאוּ מִכָּאן וּמִכָּאן, וְאֶחָד מֵהֶם רַבּוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ וְלֹא אֵצֶל הָאַחֵר, דְּקִים לָן בְּגַוֵּיהּ דְּבִשְׁעַת קְנִיַּת עֵרוּב בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דַּעְתֵּיהּ דְּלִקְנֵי לֵיהּ הַהוּא עֵרוּב דִּלְצַד רַבֵּיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּזִמְנִין דְּנִיחָא לֵיהּ לֶאֱינַשׁ בְּחַבְרֵיהּ טְפֵי מֵרַבֵּיהּ:

ו. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לְשַׁבָּת, בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ, מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵרוּבִין וְאוֹמֵר, עֵרוּבִי הָרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח, וְהַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב. הָרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב, וְהַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח. עֵרוּבִי הָרִאשׁוֹן, וְהַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי. עֵרוּבִי הַשֵּׁנִי, וְהָרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְעָרֵב לְרוּחַ אַחַת, אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כָּל עִקָּר. אוֹ מְעָרֵב לִשְׁנֵי יָמִים, אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כָּל עִקָּר. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. מוֹלִיכוֹ בָרִאשׁוֹן, וּמַחְשִׁיךְ עָלָיו וְנוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ. בַּשֵּׁנִי מַחְשִׁיךְ עָלָיו וְאוֹכְלוֹ. וְנִמְצָא מִשְׂתַּכֵּר בַּהֲלִיכָתוֹ וּמִשְׂתַּכֵּר בְּעֵרוּבוֹ. נֶאֱכַל בָּרִאשׁוֹן, עֵרוּבוֹ לָרִאשׁוֹן וְאֵינוֹ עֵרוּב לַשֵּׁנִי. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מוֹדִים אַתֶּם לִי שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת:

ברטנורהמְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵרוּבִין. אִם הָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ יוֹם רִאשׁוֹן לְכָאן וְיוֹם שֵׁנִי לְכָאן, יָכוֹל לְעָרֵב לַמִּזְרָח וְלַמַּעֲרָב עֶרֶב יוֹם הָרִאשׁוֹן, וְאוֹמֵר עֵרוּבִי שֶׁל מִזְרָח יִקְנֶה לִי הַיּוֹם לְצֹרֶךְ מָחָר, וְעֵרוּבִי שֶׁל מַעֲרָב יִקְנֶה לִי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דִּלְמָחָר לְצֹרֶךְ יוֹם שֵׁנִי. דְּקָסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב לָאו כְּחַד יוֹמָא אֲרִיכָא נִינְהוּ אֶלָּא שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת [הֵן], וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּקַמָּא לְדִידֵיהּ הוּא דְּקָנֵי וְלֹא לְיוֹם שֵׁנִי:
עֵרוּבִי בָרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי. כְּלוֹמַר וְאִם לֹא הָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ אֶלָּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי אֵין צָרִיךְ לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַפְסִיד לֹא אַלְפַּיִם שֶׁל תְּחוּמוֹ מִכָּאן וְלֹא אַלְפַּיִם שֶׁל תְּחוּמוֹ מִכָּאן, יְעָרֵב עֵרוּב אֶחָד לַצַּד שֶׁהוּא רוֹצֶה לֵילֵךְ בּוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְאוֹמֵר עֵרוּבִי זֶה יִקְנֶה לִי לְצֹרֶךְ מָחָר, וּבַשֵּׁנִי הֲרֵינִי כִּבְנֵי עִירִי שֶׁלֹּא עֵרְבוּ. אוֹ אִם הָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ בַּשֵּׁנִי וְלֹא בָּרִאשׁוֹן, יֹאמַר עֵרוּב זֶה יִקְנֶה לִי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל מָחָר וּבָרִאשׁוֹן אֶהֱיֶה כִּבְנֵי עִירִי:
אוֹ מְעָרֵב לִשְׁנֵי הַיָּמִים. הַיְנוּ לְרוּחַ אַחַת דְּאָמְרֵי לְעֵיל. וְהָא תּוּ לָמָּה לִי, אֶלָּא הָכִי קָאָמְרֵי לֵיהּ רַבָּנָן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אִי אַתָּה מוֹדֶה לְיוֹם אֶחָד דְּאוֹ מְעָרֵב לְרוּחַ אַחַת אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כָּל עִקָּר, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר חֲצִי יוֹם עֵרוּבִי לַמִּזְרָח וַחֲצִי יוֹם עֵרוּבִי לַמַּעֲרָב. לִשְׁנֵי הַיָּמִים נַמִּי, דְּהַיְנוּ לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, אוֹ מְעָרֵב כְּמוֹ לְיוֹם אֶחָד אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כָּל עִקָּר. דִּסְפֵקָא לְהוּ לְרַבָּנָן שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אִי כְּיוֹמָא אֲרִיכָא דָּמוּ אִי לֹא, וְעָבְדֵי הָכָא לְחֻמְרָא דְּאֵין יָכוֹל לְעָרֵב לִשְׁתֵּי רוּחוֹת דִּלְמָא חֲדָא קְדֻשָּׁה הִיא, וְהָכָא לְחֻמְרָא דְּאָמְרֵי לְקַמָּן נֶאֱכַל בָּרִאשׁוֹן אֵין עֵרוּב לַשֵּׁנִי, דִּלְמָא שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת הֵן וְלֹא כְּיוֹמָא אֲרִיכָא דָּמוּ:
מוֹלִיכוֹ. הַשָּׁלִיחַ עֶרֶב יוֹם טוֹב שֶׁלִּפְנֵי שַׁבָּת וּמַחְשִׁיךְ עָלָיו עַד שֶׁיִּקְנֶה הָעֵרוּב:
וְנוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ. שֶׁמָּא יֵאָבֵד וְשׁוּב אֵין לוֹ עֵרוּב לַשֵּׁנִי, כִּדְקָתָנֵי נֶאֱכַל עֵרוּבוֹ בָּרִאשׁוֹן עֵרוּב לָרִאשׁוֹן וְאֵין עֵרוּב לַשֵּׁנִי:
בַּשֵּׁנִי. חוֹזֵר וּמוֹלִיכוֹ בַּשֵּׁנִי. דְּקָיְמָא לָן הַמְעָרֵב בְּפַת בָּרִאשׁוֹן וְרוֹצֶה לְעָרֵב בְּפַת בַּשֵּׁנִי צָרִיךְ שֶׁיְּעָרֵב בְּאוֹתוֹ עֵרוּב עַצְמוֹ שֶׁקָּרָא עָלָיו שֵׁם מֵאֶתְמוֹל, וְעַתָּה שׁוֹתֵק, אֲבָל לֹא בְּפַת אַחֶרֶת, דְּבָעֵי לְמִקְרָא עֲלֵיהּ הַשְׁתָּא שֵׁם עֵרוּב, וְהָוֵי מֵכִין מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת:
וְנִמְצָא מִשְׂתַּכֵּר בַּהֲלִיכָתוֹ. כְּלוֹמַר קוֹנֶה לוֹ הֲלִיכָה לְיוֹם מָחָר:
וּמִשְׂתַּכֵּר בְּעֵרוּבוֹ. שֶׁאוֹכְלוֹ. וְיוֹם טוֹב אַחַר הַשַּׁבָּת דְּלֹא אֶפְשָׁר בְּהָכִי, מוֹלִיכוֹ בָּרִאשׁוֹן וְאֵינוֹ אוֹכְלוֹ, וְחוֹזֵר וְהוֹלֵךְ שָׁם בַּשֵּׁנִי לִרְאוֹת, אִם קַיָּם הָעֵרוּב מַחְשִׁיךְ עָלָיו, וְאִם רוֹצֶה יֹאכְלֶנּוּ אַחֲרֵי כֵן:
מוֹדִים אַתֶּם לִי שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת. דְּאָמְרִיתוּ נֶאֱכַל עֵרוּב בָּרִאשׁוֹן אֵין עֵרוּב לַשֵּׁנִי, וְאִי חֲדָא קְדֻשָּׁה נִינְהוּ הֲוָה לֵיהּ כְּחַד יוֹמָא אֲרִיכְתָא וְיִקְנֶה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל רִאשׁוֹן לִשְׁנֵיהֶם, וְכֵיוָן דִּשְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת נִינְהוּ יָכוֹל לְעָרֵב נַמִּי לִשְׁתֵּי רוּחוֹת. וְרַבָּנָן אָזְלֵי הָכָא לְחֻמְרָא וְהָכָא לְחֻמְרָא כִּדְאָמְרָן, מִשּׁוּם דִּמְסַפְּקָא לְהוּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת הֵן:

עיקר תוספות יום טוב(יז) שְׁנֵי עֵרוּבִין. כְּגוֹן דְּאַנַּח לֵיהּ בְּסוֹף אֶלֶף אַמָּה לְכָאן [וּלְסוֹף] אֶלֶף אַמָּה לְכָאן. דְּאִי לֹא תֵּימָא הָכִי אֶלָּא דְּמָנַח לֵיהּ לְסוֹף אַלְפַּיִם לְכָאן נִמְצָא שֶׁמַּפְסִיד כָּל הָאַלְפַּיִם שֶׁל צַד אַחֶרֶת וַהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בַּיּוֹם הָאֶחָד אֶל מְקוֹם הָעֵרוּב שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, וַאֲנַן בָּעִינַן שֶׁיְּהֵא הוּא וְעֵרוּבוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁיִּקְנֶה הָעֵרוּב, וּכְדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ד':
(יח) מִשּׁוּם יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת נָקֵיט לֵיהּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לְהוֹלִיךְ הָעֵרוּב. אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת יָכוֹל לִטֹּל אוֹתוֹ הַפַּת עַצְמוֹ, שֶׁכְּבָר נִקְרָא עָלָיו שֵׁם עֵרוּב, וּלְהוֹלִיכוֹ לְרוּחַ אַחֶרֶת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) כְּלוֹמַר לְאֵיזֶה רוּחַ שֶׁעֵרֵב אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַפְסִיד הָאַלְפַּיִם שֶׁכְּנֶגְדוֹ כוּ', אֲבָל לְעוֹלָם אֵין כָּאן הֶפְסֵד אֶלָּא אַלְפַּיִם מִצַּד אֶחָד, וְהַיְנוּ אוֹתָן אַלְפַּיִם [שֶׁבָּרוּחַ] שֶׁהִיא כְּנֶגֶד אוֹתָהּ שֶׁעֵרֵב בָּהּ:
(כ) טַעֲמוֹ דְּאִלּוּ עַל יְדֵי עַצְמוֹ הָא קָיְמָא לָן דְּעִקַּר עֵרוּב בָּרֶגֶל וְאֵינוֹ צָרִיךְ פַּת:
(כא) מִשְׂתַּכֵּר. וְכָל שֶׁכֵּן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בָּעִינַן שֶׁיִּהְיֶה קַיָּם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּשֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם, שֶׁאִם אֵינוֹ קַיָּם אֵין כָּאן עֵרוּב לְיוֹם שֵׁנִי דְּהָא קְדֻשָּׁה אַחֲרִיתָא הִיא, הִלְכָּךְ הַאי מִשְׂתַּכֵּר כוּ'‏ לֹא אָמְרוּ חֲכָמִים לַאֲפוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֶלָּא מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחָא קָאָמְרֵי:

ברטנורהשֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר. שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל אֱלוּל מְעֻבָּר וְיִהְיוּ שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, יוֹם ל'‏ שֶׁל אֱלוּל וְיוֹם ל"א, וְהוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ בָּרִאשׁוֹן לְצַד אֶחָד וּבַשֵּׁנִי לְצַד אַחֵר, מְעָרֵב שְׁנֵי עֵרוּבִין וּמְנִיחָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב זֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן וְאוֹמֵר וְכוּ':
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. דְּקָסָבְרֵי קְדֻשָּׁה אַחַת הֵן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. דְּלָאו מִשּׁוּם סְפֵקָא בִּלְבַד אִתְּקַן שֶׁמָּא קִדְּשׁוּ בֵּית דִּין אֶת יוֹם שְׁלֹשִׁים אוֹ יוֹם ל"א וְאֶחָד מֵהֶם חֹל, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּשֶׁמָּא בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, שֶׁנּוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁ וְתַרְוַיְהוּ קְדֻשָּׁה אַחַת. אֲבָל בִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת דְּלֹא אַתְקוּן אֶלָּא מִסְּפֵיקָא דְּלֹא יָדְעִינַן מָתַי קִדְּשׁוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל אֶת הַחֹדֶשׁ, מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה דִּשְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת הֵן. וַחֲכָמִים הָאֲמוּרִים כָּאן הוּא רַבִּי יוֹסֵי:

ברטנורהמַתְנֶה אָדָם עַל הַכַּלְכָּלָה. סַל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פֵּרוֹת טְבָלִים, מַתְנֶה עָלָיו בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאוֹמֵר, אִם הַיּוֹם חֹל תְּהֵא זוֹ תְּרוּמָה עַל אֵלּוּ, וְאִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ אֵין בִּדְבָרַי כְּלוּם. שֶׁאֵין מַגְבִּיהִין תְּרוּמָה בְּיוֹם טוֹב. וּלְמָחָר הוּא אוֹמֵר אִם אֶתְמוֹל קֹדֶשׁ וְהַיּוֹם חֹל תְּהֵא זוֹ שֶׁאָמַרְתִּי אֶתְמוֹל תְּרוּמָה עַל אֵלּוּ, וְאִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ וְאֶתְמוֹל חֹל כְּבָר הִיא תְּרוּמָה. וְאוֹכֵל כַּלְכָּלָה הַמְּתֻקֶּנֶת וּמְשַׁיֵּר הַתְּרוּמָה:
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. הוּא רַבִּי יוֹסֵי כִּדְאָמְרָן, דְּסָבַר קְדֻשָּׁה אַחַת הֵן וְאֵין מַגְבִּיהִים בָּהֶם תְּרוּמָה. וְדַוְקָא בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדִפְרִישִׁית לְעֵיל:
וְכֵן בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בָרִאשׁוֹן. שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה:
תֵּאָכֵל בַּשֵּׁנִי. דְּאִם הָרִאשׁוֹן קֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי חֹל, וּבֵיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב מֻתֶּרֶת בְּחֹל, דְּאֵין הֲכָנָה לְחֹל. וְאִם הָרִאשׁוֹן חֹל וְהַשֵּׁנִי קֹדֶשׁ נִמְצָא שֶׁחוֹל מֵכִין לְיוֹם טוֹב וְשַׁפִּיר דָּמִי:
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּלְבַד, דִּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן. אֲבָל בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת מוֹדִים לוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(כג) וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּעֵרוּב בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם דְּלֹא קָעֲבִיד מִידֵי, אֲבָל כַּלְכָּלָה דְּמֵחֲזֵי כִּמְתַקֵּן טִבְלָא אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ לְרַבָּנָן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא לְמִגְזַר עֲלַיְהוּ, אֲבָל בֵּיצָה דְּאִיכָּא לְמִגְזַר בַּהּ מִשּׁוּם פֵּרוֹת הַנּוֹשְׁרִין וּמִשּׁוּם מַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ לְרַבָּנָן, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
(כד) וְלֹא הֻצְרְכוּ לוֹמַר בְּיוֹם שֵׁנִי אִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ כוּ'‏ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ שֶׁהַיּוֹם קֹדֶשׁ וְלֹא יְזַלְזֵל בִּמְלָאכָה, דְּדַי הָיָה לוֹ שֶׁיֹּאמַר אִם הַיּוֹם חֹל תִּהְיֶה זוֹ תְּרוּמָה עַל זוֹ. הָרִי"כ:
(כה) וְלֵיכָּא לְמֵימַר מִגּוֹ דְּאִתְקְצֵי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אִתְקְצֵי לְכֻלֵּיהּ יוֹמָא כִּדְאִיתָא בְּסוֹף פֶּרֶק ג'‏ דְּשַׁבָּת, דְּהָתָם הַאי יוֹמָא דְּשַׁבָּתָא דְּאָסְרִינַן בֵּיהּ וַדַּאי קֹדֶשׁ וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת הוּא הַסָּפֵק אָמְרִינַן מִגּוֹ כוּ', אֲבָל הָכָא יוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁבּוֹ נָקוּם וְנֶאֱסֹר הוּא עַצְמוֹ הַסָּפֵק, הִלְכָּךְ לֵיכָּא לְמֵימַר מִגּוֹ כוּ':

ברטנורהוְהַחֲלִיצֵנוּ. זָרְזֵנוּ וְהַחֲלִיצֵנוּ כֹּחַ, כְּמוֹ נֵחָלֵץ חוּשִׁים (במדבר לב). פֵּרוּשׁ אַחֵר הַצִּילֵנוּ וּמַלְּטֵנוּ, כְּמוֹ חַלְּצֵנִי ה'‏ מֵאָדָם רַע (תהלים קמ):
אִם הַיּוֹם אִם מָחָר. אִם הַיּוֹם הוּא הַחֲלִיצֵנוּ הַיּוֹם, וְאִם מָחָר הוּא הַחֲלִיצֵנוּ מָחָר:
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. לֹא לְהַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא לְהַתְנוֹת אִם הַיּוֹם וְאִם מָחָר, אֶלָּא אוֹמֵר וְהַחֲלִיצֵנוּ סְתָמָא בִּשְׁנֵי הַיָּמִים וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ כָּל עִקָּר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

גמרא עירובין ל״ט ב: ז׳-מ׳ א: ח׳

הַהוּא בַּר טַבְיָא דְאָתָא לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא בְּיוֹם טוֹב מִחוּץ לַתְּחוּם. רַב נַחְמָן וְרַב חַסְדָּא אָכְלוּ, רַב שֵׁשַׁת לָא אָכַל, מַאן דְּאָכַל סָבַר הַבָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל זֶה מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר, מַאן דְּלָא אָכַל סָבַר כָּל דְאָתֵי לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא אֲדַעְתָּא דְכֻלְּהוּ רַבָּנָן אָתֵי. הַהוּא לִיפְתָּא דְּאָתֵי לִמְחוֹזָא בְּיוֹם טוֹב, נָפַק רָבָא חַזְיָא דִכְמִישָׁא, שָׁרָא רָבָא לְמִזְבַּן מִינֵיהּ. אָמַר הָא וַדַּאי מֵאֶתְמוֹל נֶעְקְרָה. מַאי אֲמַרְתְּ, מִחוּץ לַתְּחוּם אַתְיָא, הַבָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל זֶה מֻתָּר לֶאֱכוֹל לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר, וְכָל שֶׁכֵּן הַאי דְּאַדַעְתָּא דְנָכְרִי אָתָא, כֵּיוָן דְּחָזָא דְקָא מַפְּשֵׁי וּמַיְיתֵי לְהוּ, אָסַר לְהוּ. הַנְהוּ בְּנֵי גַנְנָא דְגָזוּ לְהוּ אָסָא בְיוֹם טוֹב שֵׁנִי, לְאוּרְתָּא שָׁרָא לְהוּ רָבִינָא לְאוֹרוֹחֵי בְּהוּ לְאַלְתָּר. אָמַר לֵיהּ רָבָא בַר תַּחֲלִיפָא לְרָבִינָא, לֵיסַר לְהוּ מָר מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה. מַתְקִיף לָהּ רַב שְׁמַעְיָה, טַעְמָא דְּאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה הָא בְּנֵי תוֹרָה שָׁרֵי, וְהָא בָּעֵינָן בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ, אֲזָלוּ שַׁיְילוּ לְרָבָא, אָמַר לְהוּ בָּעֵינָן בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג מסופר: ההוא בר טביא דאתא לבי ריש גלותא דאתציד [צבי צעיר אחד שהובא לבית ראש הגולה, שניצוד על ידי גוי] ביום טוב ראשון של גליות, ואשתחיט [ונשחט] ביום טוב שני, ונתעוררה השאלה אם מותר לאכלו על סמך שיום אחד משני הימים האלה ודאי יום חול הוא.
אלא מחוץ לתחום אתא [בא]. אף על פי שניצוד עוד קודם לכן, ובו ביום נשחט. מאן [מי] שאכל סבר: דבר הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל זה — מותר לישראל אחר. וכיון שהובא הצבי בשביל ראש הגולה — מותר לחכמים לאוכלו, ואין אוסרים להם ליהנות ממה שעשה גוי בשביל ישראל אחר.
ומאן [ומי] שלא אכל סבר: כל דבר דאתי לבי ריש גלותא [שבא לבית ראש גולה] — אדעתא דכולהו רבנן אתי [על דעת כל החכמים בא], שידוע שראש הגולה מזמנם לסעוד אצלו ביום טוב. וכשם שאסור לראש הגולה עצמו כיון שהובא מחוץ לתחום, כך אסור גם לכל בני ביתו שהם החכמים.
מסופר ההוא ליפתא דאתי [לפת אחת שהובאה] לעיר מחוזא על ידי גויים ביום טוב של גלויות, נפק [יצא] רבא לשוק, חזיא דכמישא, שרא [ראה שלפת זו כמושה, והתיר] רבא למיזבן מיניה [לקנות ממנה] מיד, ולא צווה להמתין בכדי שתובא כמותה מחוץ לתחום. אמר: הא [לפת זו] ודאי מאתמול נעקרה ולא נעשתה בה מלאכה היום
אלא מאי אמרת [מה אומר אתה] מחוץ לתחום אתיא [באה], ומשום כך תיאסר. ואולם, כלל הוא זה: הבא בשביל ישראל זה, מותר לאכול לישראל אחר, וכל שכן האי דאדעתא דגוים אתא [לפת זו שעל דעת הגוים הובאה] כלומר: בשבילם ולא בשביל ישראל, ואם קונים ישראל ממנה — אין איסור בדבר.
וכן מסופר: הנהו בני גננא דגזו להו אסא [אותם בני החופות שקולעים בהן הדסים שחתכו להם הדס] ביום טוב שני, לאורתא שרא להו [לערב התיר להם] רבינא לאורוחי ביה לאלתר [להריח בו מיד], ולא הצריכם להמתין עד מוצאי החג. אמר ליה [לו] רבא בר תחליפא לרבינא: ליסר להו מר [שיאסור להם אדוני] מפני שאינן בני תורה, ויש להחמיר עליהם שלא יבואו לזלזל בקדושת יום טוב שני.
מתקיף [מקשה] על כך רב שמעיה: טעמא [הטעם, דוקא] משום שאינן בני תורה, הא [הרי] אם היו בני תורה שרי [מותר היה]?! והא בעינן [והרי צריכים אנו] בכלל להמתין בכדי שיעשו! אזלו שיילוה [הלכו ושאלוה לשאלה זו] לרבא, אמר להו [להם]: בעינן [צריכים אנו] להמתין בכדי שיעשו.

זוהר ספר הזהר, תזריע י״ד

תָּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְכְּנָסַת (ס''א דְּאִתְתְּקָנַת) לְגַבֵּי אָדָם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוא בְרִיךְ לוֹן הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם א') וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים כְּחַזָּן דִּמְבָרֵךְ לַכַּלָּה בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא חָתָן וְכַלָּה כֵּיוַן דְאִתְבָּרְכָן בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת אִתְדַּבְּקָן כַּחֲדָא כְּדוּגְמָא דִלְעֵילָא וְעַל דָּא מָאן דְּאָתֵי לְאִתְחַבְּרָא בְאִנְתּוּ דְאַחֲרָא הָא פָגִים זִוּוגָא. (כַּבְיָכוֹל עָבִיד תְּרֵין רְשׁוּיוֹת לְעֵילָא) דְּהָא זִוּוּגָא דִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא בִלְחוֹדוֹי בְּזִמְנָא דְאִיהוּ בְרַחְמֵי וּבְזִמְנָא דְאִיהוּ בְדִינָא. תָּא חֲזֵי מָאן דְּמִתְחַבֵּר בְּאִנְתּוּ דְאַחֲרָא כְּאִילוּ מְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְעַל דָּא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לָא מְכַפֵּר לֵיהּ בִּתְשׁוּבָה וּתְשׁוּבָה תַלְיָיא עַד דְּיִסְתְּלַק מֵעָלְמָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כ''ב) אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן. וְאֵימָתַי. בְּשַׁעְתָּא דְעָאל בִּתְשׁוּבָה לְהַהוּא עָלְמָא וְאִית לֵיהּ לְקַבְּלָא עוֹנְשָׁא. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מָאן דִּמְשַׁקֵר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָא יִתְקַבֵּל בִּתְשׁוּבָה עַד דְּיִתְדָּן בְּדִינָא דְגֵיהִנָּם כָּל שֶׁכֵּן מָאן דִּמְשַׁקֵּר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּבְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. וְכָל שֶׁכֵּן אִי אַטְרַח לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד דִיּוּקְנָא דְמַמְזֵר בְּאִנְתּוּ דְאַחֲרָא וְאַכְחִישׁ פּוּמְבִּי דְמַלְכָּא. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר (משלי כ''ח) גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹמֵר אָבִיו דָּא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אִמּוֹ דָא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מָאי גּוֹזֵל כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה ג') גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם. וּמָאן אִיהוּ מָאן דְּחָמִיד אִתְּתָא אַחֲרָא דְלָאו אִיהִי בַת זוּגֵיהּ תַּמָּן תָּנֵינָן כָּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִילוּ גוֹזֵל לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹמֵר. כָּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְלַל דָּא אִיהוּ אִנְתּוּ מָאן דְּאִתְדְּבַק בְּאִנְתּוּ לְמֵהֱנֵי מִינָהּ וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי פְנוּיָה וְאַהֲנֵי מִינָהּ בְּלֹא בְרָכָה כְּאִילוּ גוֹזֵל קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מָאי טַעְמָא בְּגִין דְּזִוּוּגָא דִילְהוֹן בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת הוּא. וּמָה עַל פְּנוּיָה כָּךְ מָאן דְּיִתְדְּבַק בְּאִנְתּוּ דְאַחֲרָא דְקָאִים כְּגוֹוָנָא דִלְעֵילָא בְזִוּוּגָא דְשֶׁבַע בְּרָכוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית דָּא יָרָבְעָם כְּמָה דְאוּקְמוּהָ וְאוֹמֵר אֵין פֶּשַׁע דְּאָמַר הָא פְנוּיָה הִיא אֲמָאי אַסִיר בְּגִין דָּא גוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ הֲוֵי וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְחָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית מָאן הוּא אִישׁ מַשְׁחִית דְּפָגִים דִּיּוּקְנָא וְתִקּוּנָא דִלְעֵילָא. כָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּחָמִיד לְאִנְתּוּ דְחַבְרֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בָהּ (ס''א וְאִתְדְּבַק בָּהּ) דְפָגִים יַתִּיר וְעַל דָּא אִתְפְּגִים הוּא לְעָלְמִין. אִישׁ מַשְׁחִית דְּפָגִים לְעֵילָא וּפָגִים לְתַתָּא וּפָגִים לְנַפְשֵׁיהּ דִּכְתִיב מַשְׁחִית וּכְתִיב (משלי ו') מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה:

תרגום הזוהרבֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁחַוָּה נִתְתַּקְּנָה אֶל אָדָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַךְ אוֹתָם. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, וַיְּבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹקִים. כְּמוֹ חָתָן הַמְּבָרֵךְ אֶת הַכַּלָּה בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת. מִכָּאן לָמַדְנוּ, חָתָן וְכַלָּה, כֵּיוָן שֶׁנִּתְבָּרְכוּ בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת מִתְדַבְּקִים יַחַד, כַּדִּמְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה. וְעַל כֵּן מִי שֶׁבָּא לְהִתְחַבֵּר בְּאֵשֶׁת אַחֵר, הוּא פּוֹגֵם הַזִּוּוּג, כִּי הַזִּוּוּג שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הוּא בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְבָד, הֵן בַּזְּמָן שֶׁהוּא בְּרַחֲמִים וְהֵן בַּזְּמָן שֶׁהוּא בְּדִין. בֹּא וּרְאֵה, מִי שֶׁמִּתְחַבֵּר בְּאֵשֶׁת אַחֵר, הוּא כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְכַפֵּר לוֹ עַד שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, אִם יְכוּפָּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן. וּמָתַי בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס בִּתְשׁוּבָה לָעוֹלָם הַהוּא, וְיֵשׁ לוֹ לְקַבֵּל עֹנֶשׁ שָׁם. וְאָז מְכוּפָּר לוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ מִתְקַבֵּל בִּתְשׁוּבָה, מִטֶּרֶם שֶׁנִּדּוֹן בַּגֵּיהִנֹּם. כָּל שֶׁכֵּן, מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּבַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָל שֶׁכֵּן אִם מַטְרִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת צוּרָת מַמְזֵר בְּאֵשֶׁת אַחֵר, וּמְשַׁקֵּר בַּמֶּלֶךְ בְּפַרְהֶסְיָא בַּגָּלוּי. רַבִּי חִיָּא פָּתַח וְאָמַר, גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ'. אָבִיו, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִמּוֹ, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מַהוּ גּוֹזֵל. הוּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם. וּמַה הִיא הַגְּזֵלָה. מִי שֶׁחוֹמֵד אִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁאֵינָהּ בַּת זוּגוֹ. שָׁם לָמַדְנוּ, כָּל הַנֶּהֱנֶה מֵעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, כְּאִלּוּ גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ אֵין פֶּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית. כָּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּלָל זֶה, שֶׁאוֹמֵר כָּל הַנֶּהֱנֶה, הוּא אִשָּׁה. כִּי מִי שֶׁמִּתְדַבֵּק בְּאִשָּׁה לֵהָנוֹת מִמֶּנָּהּ, וְאַף עַל פִּי, שֶׁהִיא פְּנוּיָה, וְנֶהֱנֶה מִמֶּנָּהּ בְּלֹא בְּרָכָה, דְּהַיְנוּ בְּלִי שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִים אֶת הַכַּלָּה, הוּא, כְּאִלּוּ גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מַהוּ הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁהַזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם, הוּא בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת. וְהַנֶּהֱנֶה בְּלִי שֶׁבַע בְּרָכוֹת, פּוֹגֵם שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה. וּמַה עַל פְּנוּיָה כָּךְ, כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמִּתְדַבֵּק בְּאֵשֶׁת אַחֵר, שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּזִוּוּג בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת, עַל יְדֵי בַּעֲלָהּ, כְּעֵין שֶׁל מַעְלָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית: זֶה יְרָבְעָם, כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמִידוּהוּ, וְאָמַר אֵין פֶּשַׁע שֶׁאוֹמֵר הֲרֵי פְּנוּיָה הִיא, לָמָּה אָסוּר. מִשּׁוּם זֶה הוּא גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא חָבֵר לְאִישׁ מַשְׁחִית. מִי הוּא אִישׁ מַשְׁחִית. הוּא מִי שֶׁפּוֹגֵם הַצוּרָה וְהַתִּקּוּן שֶׁל מַעְלָה. כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁחוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ לְהִתְדַבֵּק בָּהּ, שֶׁפּוֹגֵם יוֹתֵר. וְעַל כֵּן הוּא נִפְגָם לְעוֹלָם. אִישׁ מַשְׁחִית, כִּי פּוֹגֵם לְמַעְלָה, וּפוֹגֵם לְמַטָּה, וּפוֹגֵם אֶת נַפְשׁוֹ, שֶׁכָּתוּב מַשְׁחִית, וְכָתוּב, מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ג׳: ט׳-י״א

א. חֲמִשָׁה שֶׁהֵבִיאוּ זֶבַח אֶחָד כֻּלָּן סוֹמְכִין עָלָיו זֶה אַחַר זֶה. לֹא שֶׁיִּסְמְכוּ כֻּלָּן בְּבַת אֶחָת. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ קָרְבָּנוֹ עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים הֲרֵי יוֹרְשׁוֹ מְבִיאוֹ וְסוֹמֵךְ עָלָיו וּמֵבִיא נְסָכָיו:

ב. אֵין סְמִיכָה בְּקָרְבְּנוֹת הַצִבּוּר חוּץ מִשְּׁתֵי סְמִיכוֹת. עַל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְעַל פַּר הֶעְלֵם דָּבָר. וּשְׁלשָׁה מִן הַסַּנְהֶדְרִין סוֹמְכִין עָלָיו. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי משֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁאֵין בְּצִבּוּר אֶלָּא שְׁתֵּי סְמִיכוֹת:

ג. אֵין סוֹמְכִין אֶלָּא בָּעֲזָרָה. סָמַךְ חוּץ לָעֲזָרָה חוֹזֵר וְסוֹמֵךְ מִבִּפְנִים. וְאִם הָיָה בַעַל הַקָּרְבָּן עוֹמֵד בַּחוּץ וְהִכְנִיס יָדוֹ לִפְנִים וְסָמַךְ סְמִיכָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְהוּא שֶׁיִּסְמוֹךְ בְּכָל כֹּחוֹ וְאֵין סוֹמֵךְ אֶלָּא טָהוֹר וְאִם סָמַךְ הַטָּמֵא סָמַךְ:

מוסר שערי תשובה א׳: ו׳-ח׳

עַתָּה בִינָה שְׁמָעָה זֹאת כִּי הוּא עִיקָר גָּדוֹל אֱמֶת הַדָּבָר כִּי יֵשׁ מִן הַצַדִּיקִים שֶׁנִּכְשָׁלִים בְּחֵטְא לִפְעָמִים כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ו) כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא. אָכֵן כּוֹבְשִׁים אֶת יִצְרָם מֵאֵת פְּנֵיהֶם וְאִם יִפּוֹלוּ בְּחֵטְא פַּעַם אֶחָת לֹא יִשְׁנוּ לוֹ וְנָקוֹטוּ בִפְנֵיהֶם וְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה. אַךְ כָּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נִזְהָר מֵחֵטְא יָדוּעַ וְאֵינֶנּוּ מְקַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ גַּם אִם הוּא מֵהָעֲוֹנוֹת הַקַּלִּים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נִזְהָר מִכָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קְרָאוּהוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָד לְדָבָר אֶחָד וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה וְגָדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא כִּי אִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד לְרַבּוֹ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה זוּלָתִי דָבָר אֶחָד כְּבַר שִׁבֵר עוֹל אֲדוֹנָיו מֵעָלָיו וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. וְעַל הָעִנְיַן הַזֶּה נֶאֱמַר (דברים כ') אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם. בִּיאֲרוּ אֲשֶׁר לֹא יְקַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ לְקַיֵּים כָּל דִבְרֵי הַתּוֹרָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף וְיוֹרֶה עַל זֶה אֲשֶׁר לֹא יָקִים לַעֲשׂוֹת וְלֹא אָמַר אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָם. וְעוֹד תֵּדַע כִּי הַשּׁוֹנֶה עֲבֵירָה אַחַת עֶשֶׂר פְּעָמִים אַף עַל פִּי שֶׁנִּזְהָר מִכָּל שְׁאָר הָעֲבֵירוֹת הִנֵּה הוּא נֶחְשָׁב כְּעוֹבֵר עַל עֲבֵירוֹת חֲלוּקוֹת וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי אִם יֹאמְרוּ לְנָזִיר אַל תִּשְׁתֶּה וְהוּא שׁוֹתֶה אַל תִּשְׁתֶּה וְהוּא שׁוֹתֶה לוֹקֶה בָּאַחֲרוֹנָה עַל כָּל אַחַת וְאַחַת כְּמִשְׁפָּט הָאוֹכֵל טְרֵפָה וּבְהֵמָה טְמֵאָה וְחֵלֶב וְדַם. וְרָאֹה רָאִינוּ כִּי רָבּוּ עֲוֹנוֹת הַדּוֹר עַל זֹאת כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים רַבִּים מְקַבְּלִים עַל נַפְשָׁם לְהִזָּהֵר מֵעֲבֵירוֹת יְדוּעוֹת וְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם אֵינָם נִזְהָרִים בָּהֶם אֲבָל הֵם אֶצְלָם כְּהֶתֵּר וְאִלּוּ לֹא הָיוּ נוֹהֲגִים כֵּן רַק עַל עֲבֵירָה אַחַת חוֹלִי רָע הוּא בְּנַפְשָׁם כַּאֲשֶׁר בִּיאַרְנוּ. אַף כִּי נוֹהֲגִים כֵּן עַל הַזְהָרוֹת רַבּוֹת וְכָהֵנָה מִן הַחֲמוּרוֹת כְּמוֹ שְׁבוּעַת חִנָּם וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ אוֹ אֶת עַצְמוֹ בְּשֵׁם וְהַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה אוֹ בְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר אוֹ בְיָדַיִם לֹא נְקִיּוֹת וְהַעֲלָמַת עַיִן מִן הֶעָנִי וְלָשׁוֹן הָרָע וְשִׂנְאַת חִנָּם וְגַבְהוּת הַלֵּב וּנְתִינַת חִתִּית וְהִסְתַּכֵּל בָּעֲרָיוֹת וּבִטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם וְרַבּוֹת כָּאֵלֶּה כָּתַבְנוּ מִקְצָתָם אֵצֶל בְּנֵי הַדּוֹר לְהַזְכִּירָם וּלְהַזְהִירָם:

פרשת תזריע יום שני

תורה ויקרא י״ב: ז׳-י״ג: ב׳

נביאים מלכים ב ה׳: ד׳-ז׳

כתובים משלי כ״ד: ד׳-ז׳

משנה משנה עירובין ג׳

גמרא עירובין ל״ט ב: ז׳-מ׳ א: ח׳

זוהר ספר הזהר, תזריע י״ד

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ג׳: ט׳-י״א

מוסר שערי תשובה א׳: ו׳-ח׳