תורה בראשית כ״ו: ו׳-י׳
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
כו (ו) וַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר׃
וִיתֵב יִצְחָק בִּגְרָר:
רש״י וישקף אבימלך וגומר. רָאָהוּ מְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ:
(ז) וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ לְאִשְׁתּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִי אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽוא׃
רש״י לְאִשְׁתּ֔וֹ. עַל אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ אִמְרִי לִי אָחִי הוּא (בראשית כ׳: י״ג):
וּשְׁאִילוּ אֲנָשֵׁי אַתְרָא (ס"א עַל עֵיסַק אִתְּתֵיהּ) לְאִתְּתֵיהּ וַאֲמַר אֲחָתִי הִיא אֲרֵי דְחִיל לְמֵימַר אִתְּתִי דִּלְמָא יִקְטְלֻנַּנִי אֲנָשֵׁי אַתְרָא עַל רִבְקָה אֲרֵי שַׁפִּירַת חֵיזוּ הִיא:
(ח) וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־ל֥וֹ שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלּ֑וֹן וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה יִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃
וַהֲוָה כַּד סְגִיאוּ לֵיהּ תַּמָּן יוֹמַיָּא וְאִסְתְּכִי אַבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִפְלִשְׁתָּאֵי מִן חֲרַכָּא וַחֲזָא וְהָא יִצְחָק מְחַיִּיךְ עִם רִבְקָה אִתְּתֵיהּ:
רש״י כִּ֣י אָֽרְכוּ. אָמַר, מֵעַתָּה אֵין לִי לִדְאֹג, מֵאַחַר שֶׁלֹּא אֲנָסוּהָ עַד עַכְשָׁו, וְלֹא נִזְהַר לִהְיוֹת נִשְׁמָר:
(ט) וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ אַ֣ךְ הִנֵּ֤ה אִשְׁתְּךָ֙ הִ֔וא וְאֵ֥יךְ אָמַ֖רְתָּ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יִצְחָ֔ק כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־אָמ֖וּת עָלֶֽיהָ׃
וּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַאֲמַר בְּרַם הָא אִתְּתָךְ הִיא וְאֶכְדֵּין אֲמַרְתָּ אֲחָתִי הִיא וַאֲמַר לֵיהּ יִצְחָק אֲרֵי אֲמָרִית דִּלְמָא אֵימוּת עֲלַהּ:
(י) וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַ֠ט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד הָעָם֙ אֶת־אִשְׁתֶּ֔ךָ וְהֵבֵאתָ֥ עָלֵ֖ינוּ אָשָֽׁם׃
וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ מָה דָּא עֲבַדְתָּ לָנָא כִּזְעֵר פּוֹן שָׁכִיב דִּמְיָחֵד בְּעַמָּא עִם אִתְּתָךְ וְאַיְתֵיתָא עֲלָנָא חוֹבָא:
רש״י אַחַ֤ד הָעָם֙. הַמְיֻחָד בָּעָם, זֶה הַמֶּלֶךְ:וְהֵבֵאתָ֥ עָלֵ֖ינוּ אָשָֽׁם. אִם שָׁכַב כְּבָר, הֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם:
נביאים מלאכי ב׳: ח׳-י״ב
ב (ח) וְאַתֶּם֙ סַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ הִכְשַׁלְתֶּ֥ם רַבִּ֖ים בַּתּוֹרָ֑ה שִֽׁחַתֶּם֙ בְּרִ֣ית הַלֵּוִ֔י אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
וְאַתּוּן סְטִיתוּן מִן אוֹרְחָא אַתְקַלְתּוּן סַגִיאִין בְּאוֹרַיְתָא חַבַּלְתּוּן קְיָמָא דְעִם לֵוִי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:
רש״י כִּי חִלֵּל יְהוּדָה. אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהָיָה קֹדֶשׁ לַה׳, ״רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ״ (ירמיהו ב: ג).
(ט) וְגַם־אֲנִ֞י נָתַ֧תִּי אֶתְכֶ֛ם נִבְזִ֥ים וּשְׁפָלִ֖ים לְכׇל־הָעָ֑ם כְּפִ֗י אֲשֶׁ֤ר אֵֽינְכֶם֙ שֹׁמְרִ֣ים אֶת־דְּרָכַ֔י וְנֹשְׂאִ֥ים פָּנִ֖ים בַּתּוֹרָֽה׃ {פ}
וְאַף אֲנָא יְהַבֵית יַתְכוֹן בְּסִירִין וְחַלָשִׁין לְכָל עַמָא כְּמָא דְלֵיתֵכוֹן נָטְרִין יַת אוֹרְחָן דְתַקְנָן קֳדָמַי וְנָסְבִין אַפִּין בְּאוֹרַיְתָא:
(י) הֲל֨וֹא אָ֤ב אֶחָד֙ לְכֻלָּ֔נוּ הֲל֛וֹא אֵ֥ל אֶחָ֖ד בְּרָאָ֑נוּ מַדּ֗וּעַ נִבְגַּד֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לְחַלֵּ֖ל בְּרִ֥ית אֲבֹתֵֽינוּ׃
הֲלָא אַבָּא חַד לְכֻלָנָא הֲלָא אֱלָהָא חַד בָּרָא יָתָנָא מָא דֵין נְשַׁקֵר גְבַר בַּאֲחוֹהִי לַאֲפָסָא קְיָמָא דִי עִם אֲבָהָתָנָא:
רש״י לְחַלֵּ֖ל בְּרִ֥ית אֲבֹתֵֽינוּ. בְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּסִינַי.
(יא) בָּֽגְדָ֣ה יְהוּדָ֔ה וְתוֹעֵבָ֛ה נֶעֶשְׂתָ֥ה בְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבִירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּ֣י ׀ חִלֵּ֣ל יְהוּדָ֗ה קֹ֤דֶשׁ יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָהֵ֔ב וּבָעַ֖ל בַּת־אֵ֥ל נֵכָֽר׃
שְׁקַרוּ דְבֵית יְהוּדָה וְתוֹעֶבְתָּא אִתְעֲבִידַת בְּיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשְׁלֵם אֲרֵי אֲפִיסוּ דְבֵית יְהוּדָה נַפְשֵׁהוֹן דַהֲוָת קַדִישָׁא קֳדָם יְיָ דִרְחַם וְאִתְרְעִיאוּ לְמִסַב לְהוֹן נְשִׁין בְּנַת פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא:
רש״י וּבָעַ֖ל בַּת אֵ֥ל נֵכָֽר. שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת בְּבָבֶל, וַאֲפִלּוּ הַכֹּהֲנִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסֵפֶר (עזרא ט). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מַלְאָכִי זֶה עֶזְרָא.
(יב) יַכְרֵ֨ת יְהֹוָ֜ה לָאִ֨ישׁ אֲשֶׁ֤ר יַעֲשֶׂ֙נָּה֙ עֵ֣ר וְעֹנֶ֔ה מֵאׇהֳלֵ֖י יַעֲקֹ֑ב וּמַגִּ֣ישׁ מִנְחָ֔ה לַיהֹוָ֖ה צְבָאֽוֹת׃ {פ}
יְשֵׁיצֵי יְיָ לִגְבַר דְיַעְבְּדִנָהּ בַּר וּבַר בַר מִקִרְוֵי יַעֲקֹב וְאִם כָּהֵן הוּא לָא יְהֵי לֵיהּ מַקְרִיב קוּרְבָּנָא בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ צְבָאוֹת:
רש״י עֵ֣ר וְעֹנֶ֔ה. עֵר בַּתַּלְמִידִים, וְעֹנֶה בַּחֲכָמִים. ״עֵר״ – לְשׁוֹן ׳אָדָם חָרִיף׳.וּמַגִּ֣ישׁ מִנְחָ֔ה. וְאִם כֹּהֵן הוּא, לֹא יִהְיֶה לוֹ בֵּן מַגִּישׁ מִנְחָה.
כתובים משלי ו׳: י״ב-ט״ז
ו (יב) אָדָ֣ם בְּ֭לִיַּעַל אִ֣ישׁ אָ֑וֶן ה֝וֹלֵ֗ךְ עִקְּשׁ֥וּת פֶּֽה׃
בַּר נָשׁ טָלוֹמָא גַבְרָא עַוְלָא מְהַלֵךְ בַּעֲקִימוּת פּוּמֵיהּ:
רש״י ה֝וֹלֵ֗ךְ עִקְּשׁ֥וּת פֶּֽה. הַהוֹלֵךְ בַּעֲקִימַת שְׂפָתַיִם:קוֹרֵץ בְּעֵינָיו. רְמִיזוֹת שֶׁל מִרְמָה:מוֹלֵל בְּרַגְלָיו. כְּלוֹמַר: מְשַׁפְשֵׁף זֶה עַל זֶה:וּמֹרֶה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו. כֻּלָּם מִן לְשׁוֹן רְמָזִים הֵם, זֶה נוֹפֵל עַל הָעַיִן וְזֶה נוֹפֵל עַל הָרֶגֶל וְזֶה נוֹפֵל עַל הָאֶצְבַּע. וְהָעִקָּר – הוּא מְדַבֵּר עַל הָרְשָׁעִים הַמְּסִיתִין אֶת הַבְּרִיּוֹת לַעֲבוֹדָת גִּלּוּלִים:מִדְיָנִים יְשַׁלֵּחַ. בֵּין אָדָם לְבוֹרְאוֹ:פִּתְאוֹם. וּפֶתַע לְשׁוֹן תְּכִיפָה הִיא. וְלֹא יָדַע אֶת הַמַּפָּלָה הַקְּרוֹבָה לִפּוֹל עָלָיו:שֵׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה׳ וְשֶׁבַע. תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ, כְּלוֹמַר: גַּם הַשְּׁבִיעִית עִמָּהֶם:
(יג) קֹרֵ֣ץ בְּ֭עֵינָו מֹלֵ֣ל בְּרַגְלָ֑ו מֹ֝רֶ֗ה בְּאֶצְבְּעֹתָֽיו׃
רָמֵז בְּעַיְנוֹי וְתָכֵס בְּרַגְלוֹי וְרָמֵז בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ:
(יד) תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת ׀ בְּלִבּ֗וֹ חֹרֵ֣שׁ רָ֣ע בְּכׇל־עֵ֑ת (מדנים) [מִדְיָנִ֥ים] יְשַׁלֵּֽחַ׃
וּמִתְהַפֵּךְ בְלִבֵּיהּ וְחָשַׁל בִּישְׁתָּא בְּכָל זְמַן תִּגְרֵי רָמֵי:
(טו) עַל־כֵּ֗ן פִּ֭תְאֹם יָב֣וֹא אֵיד֑וֹ פֶּ֥תַע יִ֝שָּׁבֵ֗ר וְאֵ֣ין מַרְפֵּֽא׃ {פ}
מְטוּל הֵכְנָא מִן שִׁלְיָא נֵיתֵי תַבְרֵיהּ וּמִן שִׁלְיָא נִתְבַּר וְלָא תֶהֱוֵי לֵיהּ אַסְיוּתָא:
(טז) שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵ֣א יְהֹוָ֑ה וְ֝שֶׁ֗בַע (תועבות) [תּוֹעֲבַ֥ת] נַפְשֽׁוֹ׃
שִׁית אִינוּן דְסָנֵי אֱלָהָא וּבְשֶׁבַע אַסְדְיַת נַפְשֵׁיהּ:
משנה משנה זבחים ו׳
א. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּאִלּוּ נִשְׁחֲטוּ בַצָּפוֹן. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וְלַצָּפוֹן, כַּצָּפוֹן. מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וְלַדָּרוֹם, כַּדָּרוֹם. הַמְּנָחוֹת הָיוּ נִקְמָצוֹת בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה, בְּכָל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת:
ברטנורה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. כְּאִלּוּ נִשְׁחֲטוּ בַצָּפוֹן. דִּכְתִיב (שם כ) וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עוֹלוֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ, כֻּלּוֹ כָּשֵׁר לְעוֹלָה וְכֻלּוֹ כָּשֵׁר לִשְׁלָמִים, וְאַף עַל גַּב דְּעוֹלָה טְעוּנָה צָפוֹן וְאֵין שְׁלָמִים טְעוּנִים צָפוֹן:מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וְלַצָּפוֹן כַּצָּפוֹן. דְּמַשְׁמַע לֵיהּ חֶצְיוֹ לְעוֹלוֹתֶיךָ וְחֶצְיוֹ לִשְׁלָמֶיךָ. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כֻּלּוֹ לְעוֹלָה כָּשֵׁר, הַשְׁתָּא כֻּלּוֹ לְעוֹלָה אָמַרְתְּ דְּכָשֵׁר, כֻּלּוֹ לִשְׁלָמִים שֶׁשְּׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם מִיבַּעְיָא. וְאִידָךְ, אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא עוֹלָה דְּדָחֵיק לָהּ מָקוֹם, שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ לָהּ שְׁאָר הָרוּחוֹת, וּפְעָמִים שֶׁהָעוֹלוֹת מְרֻבּוֹת וְצַר לָהֶם הַמָּקוֹם, לְפִיכָךְ הִכְשִׁיר לָהֶם רֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל שְׁלָמִים דְּלֹא דָחֵיק לְהוּ הַמָּקוֹם לֹא הִכְשִׁיר לָהֶם רֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, קָא מַשְׁמַע לָן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:הָיוּ נִקְמָצוֹת בְּכָל מָקוֹם. וְאֵינָם טְעוּנוֹת צָפוֹן. דְּלֹא קָבַע הַכָּתוּב מָקוֹם לִקְמִיצָה:לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה. דִּכְתִיב (במדבר יח) לְכָל קָרְבָּנָם וּלְכָל מִנְחָתָם, וּסְמִיךְ לֵיהּ בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ כָּל זָכָר יֹאכַל אוֹתוֹ:לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת. דְּיָלְפִינַן מִמִּנְחַת לַחְמֵי תוֹדָה:
עיקר תוספות יום טוב (א) שֶׁשְּׁחָטָן. מִדְּאוֹרַיְתָא שׁוֹחֵט לְכַתְּחִלָּה. כִּדְדָרְשִׁינַן מִוְּזָבַחְתָּ עָלָיו. וְשֶׁמָּא הָא דְנָקַט דִּיעֲבַד, מִדְּרַבָּנָן, שֶׁלֹּא תַרְבִּיץ גְּלָלִים. תּוֹסָפוֹת: (ב) וְהָא דְּדָרְשִׁינַן עָלָיו שֶׁיְּהֵא שָׁלֵם, הָכָא דָיֵק מִשּׁוּם דִּוְזָבַחְתָּ עָלָיו מַשְׁמַע שֶׁמִּצְוָה לִזְבֹּחַ עָלָיו. תּוֹסָפוֹת:
ב. חַטַּאת הָעוֹף הָיְתָה נַעֲשֵׂית עַל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית. בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְשֵׁרָה, אֶלָּא זֶה הָיָה מְקוֹמָהּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים הָיְתָה אוֹתָהּ הַקֶּרֶן מְשַׁמֶּשֶׁת מִלְּמַטָּן, וּשְׁלשָׁה מִלְמַעְלָן. מִלְּמַטָּן, חַטַּאת הָעוֹף וְהַהַגָּשׁוֹת וּשְׁיָרֵי הַדָּם. מִלְמַעְלָן, נִסּוּךְ הַמַּיִם וְהַיַּיִן וְעוֹלַת הָעוֹף כְּשֶׁהִיא רַבָּה בַמִּזְרָח:
ברטנורה חַטַּאת הָעוֹף הָיְתָה נַעֲשֵׂית בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. מִשּׁוּם דְּמִנְחַת חוֹטֵא קְרוּיָה חַטָּאת, דִּכְתִיב בְּמִנְחַת חוֹטֵא (ויקרא ה) לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבוֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא. וּמַשְׁמַע נַמִּי שֶׁהַחַטָּאת קְרוּיָה מִנְחָה. דְּחַטָּאת נֶהְפְּכָה לִהְיוֹת מִנְחָה בְּדַלֵּי דַלּוּת, וּמִנְחָה מָצִינוּ שֶׁטְּעוּנָה הַגָּשָׁה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית דִּכְתִיב (שם ו) הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי ה' אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ, אֵיזֶהוּ רוּחַ שֶׁהוּא לִפְנֵי ה' וְאֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, דְּלִפְנֵי ה' הוּא מַעֲרָב, וּפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הוּא הַדָּרוֹם שֶׁשָּׁם הָיָה הַכֶּבֶשׁ, וּמַה מִּנְחָה טְעוּנָה הַגָּשָׁה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, אַף חַטַּאת הָעוֹף עֲבוֹדָתָהּ בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. וְהַזָּאַת דָּמָהּ הִיא עִקַּר עֲבוֹדָתָהּ:בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְשֵׁרָה. לִמְלִיקָתָהּ :אֶלָּא זֶה הָיָה מְקוֹמָהּ. לְהַזָּאָתָהּ. וְהָכִי מְפָרֵשׁ לַהּ בַּגְּמָרָא:מִלְּמַטָּה. לְמַטָּה מִחוּט הַסִּקְרָא:הַגָּשׁוֹת. שֶׁל מְנָחוֹת קֹדֶם קְמִיצָתָן, כְּדִכְתִיב (שם ב) וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ:וּשְׁיָרֵי הַדָּם. שֶׁל חַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת הָיָה שׁוֹפֵךְ אֶל יְסוֹד דְּרוֹמִי. כִּדְיָלְפִינַן בְּפֶרֶק אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן:נִסּוּךְ הַמַּיִם. בְּחַג הַסֻּכּוֹת:וְהַיַּיִן. בְּכָל יוֹם. שֶׁשָּׁם הָיוּ הַשִּׁיתִין וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְנַסֵּךְ כִּי אִם שָׁם:וְעוֹלַת הָעוֹף כְּשֶׁהִיא רַבָּה בַמִּזְרָח. דְּעִקַּר מְקוֹמָהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית מִפְּנֵי שֶׁקְּרוֹבָה לְבֵית הַדֶּשֶׁן לִזְרֹק שָׁם מֻרְאָה וְנוֹצָה, כְּדִכְתִיב (שם א) וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ וְגוֹ' אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן. וּכְשֶׁהִיא רַבָּה שָׁם שֶׁיֵּשׁ כֹּהֲנִים הַרְבֵּה בְּאוֹתָהּ הַקֶּרֶן עֲסוּקִים בְּעוֹלוֹת וְאֵין לָזֶה מָקוֹם לַעֲמֹד בַּסּוֹבֵב דְּעוֹלַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה, בָּא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, שֶׁאַף הִיא סְמוּכָה לְבֵית הַדֶּשֶׁן יוֹתֵר מִשְּׁאָר שְׁתֵּי קְרָנוֹת, שֶׁבֵּית הַדֶּשֶׁן סָמוּךְ לַכֶּבֶשׁ הָיָה בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ וְלִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ:
עיקר תוספות יום טוב (ג) כְּלוֹמַר דְּדַלֵּי דַּלּוּת. וְהַיְנוּ דְכָתַב וּמַשְׁמַע נַמִּי וְכוּ', דְּכֻלְּהוּ חֲדָא קְרָא וַחֲדָא דְרָשָׁא: (ד) תֵּימַהּ דְּלֹא יָלְפִינַן נַמִּי לִמְלִיקָה. וְשֶׁמָּא לֹא יָלְפִינַן אֶלָּא מִידִי דְּאַשְׁכְּחַן דְּבָעֵי מִזְבֵּחַ כְּמִנְחָה. תּוֹסָפוֹת: (ה) וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב וּשְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁל עוֹלוֹת וְחַטָּאוֹת הַנֶּאֱכָלוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּשְׁלָמִים שֶׁשּׁוֹפְכִים עָלֶיהָ:
ג. כָּל הָעוֹלִים לַמִּזְבֵּחַ, עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין, וּמַקִּיפִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ עוֹלִים וְחוֹזְרִים לֶעָקֵב:
ברטנורה וּמַקִּיפִים דֶּרֶךְ שְׂמֹאל. מַקִּיפִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁבִיל צָרְכֵי עֲבוֹדָה. כְּגוֹן לְמַתַּן דְּמֵי חַטָּאוֹת וּלְסִדּוּר מַעֲרָכָה אוֹ לְהַפֵּךְ אֵבָרִים בְּצִנּוֹרָא, וְיוֹרְדִים בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ שֶׁהִיא שְׂמֹאל הָעוֹלִין לַמִּזְבֵּחַ בַּעֲלִיָּתָן:חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ. הַנַּעֲשִׂים בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, שֶׁהֵן נִסּוּךְ הַמַּיִם וְהַיַּיִן וְעוֹלַת הָעוֹף , שֶׁכְּשֶׁהוּא עוֹלֶה לַמִּזְבֵּחַ פּוֹנֶה לַסּוֹבֵב לִשְׂמֹאל בְּאוֹתָהּ הַקֶּרֶן, וּכְשֶׁגָּמַר חוֹזֵר עַל עָקֵב דֶּרֶךְ עֲלִיָּתוֹ. בְּנִסּוּךְ הַמַּיִם וְהַיַּיִן, שֶׁמָּא יִתְעַשְּׁנוּ בַּעֲשַׁן הַמִּזְבֵּחַ בְּעוֹד שֶׁהוּא פוֹנֶה דֶרֶךְ יָמִין וּמַקִּיף לִשְׂמֹאל וְיָפִיגוּ טַעֲמָן וְרֵיחָן, וַאֲנַן בָּעִינַן תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם, שֶׁיִהְיוּ הַנְּסָכִים תְּמִימִים. וְעוֹלַת הָעוֹף נַמִּי שֶׁמָּא תִתְעַשֵּׁן וְתָמוּת:
עיקר תוספות יום טוב (ו) וְלִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בָּהּ לְמַטָּה אֵינוֹ עוֹלֶה וְאֵינוֹ מַקִּיף, אֶלָּא עוֹמֵד עַל הָרִצְפָּה בַּקַּרְקַע. רַשִׁ"י: (ז) וּלְפִי זֶה כֶּבֶשׁ קָטָן הָיָה גַם כֵּן לִשְׂמֹאל. רַשִׁ"י. וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת. וּכְמוֹ שֶׁהָיָה כֶּבֶשׁ קָטָן שֶׁפָּנָה אֶל הַסּוֹבֵב לְמִזְרַח הַכֶּבֶשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ח) וְחוֹזְרִים כוּ'. בַּדֶּרֶךְ שֶׁעָלוּ בוֹ. וְאֵין מַקִּיפִין, דְּכָל כַּמָּה דְּמָצִינַן לְמַעוֹטֵי בַּהִלּוּךְ שֶׁל שְׂמֹאל מְמַעֲטִין. רַשִׁ"י. וְתוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּטַעֲמָא דְהָכָא חֲזָרָתוֹ עַל הֶעָקֵב הָוֵי דֶרֶךְ יָמִין:
ד. חַטַּאת הָעוֹף כֵּיצַד הָיְתָה נַעֲשֵׂית. הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עָרְפָּהּ וְאֵינוֹ מַבְדִּיל, וּמַזֶּה מִדָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. שְׁיָרֵי הַדָּם, הָיָה מִתְמַצֶּה עַל הַיְסוֹד. אֵין לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא דָמָהּ, וְכֻלָּהּ לַכֹּהֲנִים:
ברטנורה הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ. אוֹחֵז שְׁתֵּי גַפֶּיהָ בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו זֶרֶת וּקְמִיצָה שֶׁל יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְהָעוֹף עַל גַּבֵּי יָדוֹ וּפָנָיו שֶׁל עוֹף לְצַד גַּב יָדוֹ שֶׁיִּהְיֶה הָעֹרֶף לְמַעְלָה, וּמוֹתֵחַ צַוָּארוֹ הַגָּרוֹן עַל רֹחַב שֶׁל שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו אֶצְבַּע וְאַמָּה. וּמוֹלֵק בְּצִפָּרְנוֹ. וְזוֹ אַחַת מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ:וְאֵינוֹ מַבְדִּיל. הָרֹאשׁ מִן הַגּוּף. אֶלָּא חוֹתֵךְ שִׁדְרָה וּמִפְרֶקֶת וְרֹב בָּשָׂר עִמּוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַוֶּשֶׁט אוֹ לַקָּנֶה וְנוֹטֵל סִימָן אֶחָד לְבַדּוֹ וּמוֹלֵק, כְּדִכְתִיב וְלֹא יַבְדִּיל:וּמַזֶּה מִדָּמָהּ. אוֹחֵז בָּעוֹף וּמַזֶּה. שֶׁלֹּא הָיָה מַזֶּה לֹא בִּכְלִי וְלֹא בְּאֶצְבַּע אֶלָּא בְּגוּפוֹ שֶׁל עוֹף :הָיָה מִתְמַצֶּה. שֶׁמְּקָרֵב בֵּית מְלִיקָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ וְדֹחֲקוֹ בַּקִּיר וְהַדָּם מִתְמַצֶּה וְיוֹרֵד לַיְסוֹד. דִּבְחַטַּאת הָעוֹף כְּתִיב (ויקרא ה) וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ, אֵיזֶהוּ קִיר שֶׁהַשִּׁירַיִם שֶׁלּוֹ מִתְמַצִּין לַיְסוֹד, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה קִיר הַתַּחְתּוֹן, דְּהַיְנוּ מִן הַחוּט וּלְמַטָּה. דְּאִי קִיר הָעֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ מִן הַחוּט וּלְמַעְלָה, פְּעָמִים שֶׁהָיָה מִתְמַצֶּה לַסּוֹבֵב, כֵּיוָן שֶׁעוֹשֶׂה לְמַעְלָה מִן הַסּוֹבֵב, שֶׁהַחוּט לְמַטָּה מִן הַסּוֹבֵב אַמָּה :
עיקר תוספות יום טוב (ט) חַטַּאת כוּ'. מִשּׁוּם דְּדַם חַטָּאת קוֹדֵם לְעוֹלָה, מְפָרֵשׁ חַטָּאת תְּחִלָּה. תּוֹסָפוֹת: (י) וְאֵין כֵן לְשׁוֹן הַבְּרַיְתָא בְּסוֹף פִּרְקִין. אֶלָּא חוֹתֵךְ שִׁדְרָה וּמִפְרֶקֶת בְּלֹא רֹב בָּשָׂר עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַוֶּשֶׁט אוֹ לַקָּנֶה חוֹתֵךְ סִימָן אֶחָד אוֹ רֻבּוֹ וְרֹב בָּשָׂר עִמּוֹ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שִׁדְרָה, חוּט הַשִּׁדְרָה. מִפְרֶקֶת, עֶצֶם הַצַּוָּאר. בְּלֹא רֹב בָּשָׂר הַמַּקֶּפֶת, דְּאִי לָאו הָכִי הַוְיָא נְבֵלָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יא) יָלְפִינַן לַהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא: (יב) לְשׁוֹן רַשִׁ"י, הַזָּאָה אוֹחֵז בְּגוּף הָעוֹף וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד בְּכֹחַ וְהַדָּם נִתָּז מֵעַצְמוֹ: (יג) וּבִמְנָחוֹת פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, מִצּוּי, סוֹחֵט בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְנִצּוֹק הַדָּם הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק: (יד) לֹא יָדַעְנָא לְמַאי אִצְטְרִיךְ לְהַאי, דִּקְרָא גוּפֵיהּ הָא קָאָמַר יִמָּצֶה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל בַּגְּמָרָא מַיְתֵי הַבְּרַיְתָא עַל הַהַזָּאָה שֶׁתְּהֵא לְמַטָּה וְלֹא לְמַעְלָה. וְכֵן כָּתַב הָרַ"ב בְּעַצְמוֹ רֵישׁ קִנִּים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה. עוֹלַת הָעוֹף כֵּיצַד הָיְתָה נַעֲשֵׂית. עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב, בָּא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עָרְפָּהּ וּמַבְדִּיל, וּמְמַצֶּה אֶת דָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. נָטַל אֶת הָרֹאשׁ, וְהִקִּיף בֵּית מְלִיקָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ, וּסְפָגוֹ בְמֶלַח, וּזְרָקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים, בָּא לוֹ לַגּוּף וְהֵסִיר אֶת הַמֻּרְאָה וְאֶת הַנּוֹצָה וְאֶת בְּנֵי מֵעַיִם הַיּוֹצְאִים עִמָּהּ, וְהִשְׁלִיכָן לְבֵית הַדָּשֶׁן. שִׁסַּע וְלֹא הִבְדִּיל. וְאִם הִבְדִּיל, כָּשֵׁר. וּסְפָגוֹ בְמֶלַח, וּזְרָקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים:
ברטנורה עָלָה בַכֶּבֶשׁ. לְפִי שֶׁעוֹלַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה, דְּלֹא כְתִיב בְּעוֹלַת הָעוֹף יְסוֹד, אֶלָּא בְּחַטַּאת הָעוֹף בִּלְבָד . וּבִבְהֵמָה אִפְּכָא, דְּחַטַּאת בְּהֵמָה נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה דִּכְתִיב בָּהּ קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ, וְעוֹלַת בְּהֵמָה לְמַטָּה דִּכְתִיב (שם ד) אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה, תָּלָה הַיְסוֹד בָּעוֹלָה:בָּא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. לְפִי שֶׁהִיא קְרוֹבָה לְבֵית הַדֶּשֶׁן שֶׁשָּׁם מַשְׁלִיךְ הַמֻּרְאָה וְהַנּוֹצָה:מִמּוּל עָרְפָּהּ. מוּל הָרוֹאֶה אֶת עָרְפָּהּ. וְהוּא אֲחֹרֵי הַצַּוָּאר . וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בְּעוֹלָה מוּל עֹרֶף, לָמַדְנוּ בָהּ מוּל עֹרֶף מֵחַטָּאת :וּמַבְדִּיל. חוֹתֵךְ שְׁנֵי סִימָנִים. דְּמִדִּכְתִיב בְּחַטַּאת הָעוֹף וְלֹא יַבְדִּיל, לָמַדְנוּ שֶׁבְּעוֹלַת הָעוֹף מַבְדִּיל :וְהִקִּיף בֵּית מְלִיקָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ. מְקָרֵב וְדוֹחֵק בֵּית הַמְּלִיקָה בְּקִיר הַמִּזְבֵּחַ כְּדֵי שֶׁיִּתְמַצֶּה הַדָּם:וּסְפָגוֹ בְמֶלַח. לְשׁוֹן שְׁאִיבָה וּלְקִיחָה, כְּמוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. אַף כָּאן נוֹתֵן עָלָיו מֶלַח כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָרֹאשׁ מוֹשֵׁךְ וּמְקַבֵּל הַמֶּלַח. פֵּרוּשׁ אַחֵר, סְפָגוֹ בְּגִימֶ"ל כְּמוֹ סוֹפְקוֹ בְּקוּ"ף, לְשׁוֹן וַיִּסְפּוֹק אֶת כַּפָּיו (במדבר כד):מֻרְאָה. זֶפֶק:נוֹצָה. קוֹדֵר בּוֹ כְמִין אֲרֻבָּה וְנוֹטֵל כָּל הָעוֹר וְהַנּוֹצָה שֶׁכְּנֶגֶד הַזֶּפֶק עִם הַזֶּפֶק וּמַשְׁלִיךְ:שִׁסַּע. אֶת הָעוֹף בֵּין אֲגַפִּים וְלֹא הָיָה מַבְדִּיל:
עיקר תוספות יום טוב (טו) וְלֹא סַגִּי לָן בְּהָכִי, דְּהָא גְזֵרָה שָׁוָה אִית לָן לְמוּל עֹרֶף, דְּנֵילַף נַמִּי לַיְסוֹד. אֶלָּא כִּדְאִיתָא בַּבְּרַיְתָא, דִּכְתִיב וּמָלַק וְהִקְטִיר, מָה הַקְטָרָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, אַף מְלִיקָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. וְעוֹד נֶאֱמַר וְהִקְטִיר וְנִמְצָה דָמוֹ, וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לְאַחַר שֶׁהִקְטִיר חוֹזֵר וּמְמַצֶּה, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ מַה הַקְטָרָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ אַף מִצּוּי בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ: (טז) וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, עָרְפָּהּ, גֹּבַהּ רֹאשָׁהּ. מוּל עָרְפָּהּ, לְמַטָּה לְצַד הָאֲגַפִּים מוּל הָרוֹאֶה אֶת הָעֹרֶף. עַד כָּאן. וְצָרִיךְ עִיּוּן, דַּהֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ בַּמִּשְׁנָה הַקּוֹדֶמֶת: (יז) בִּגְזֵרָה שָׁוָה וּמָלַק וּמָלַק. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּלֵיכָּא לְמֵילַף מְלִיקָה דְחַטָּאת דִּתְהֵא גַם כֵּן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, דְּכֵיוָן דִּמְלִיקָה דְעוֹלָה לֹא יָלְפִינַן אֶלָּא בְהֶקֵּשׁ אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בִּגְזֵרָה שָׁוָה: (יח) הָרַמְבַּ"ם. וְלֹא סַגִּי לָן כוּ'. וְנֵילַף נַמִּי בִּגְזֵרָה שָׁוָה לְלֹא יַבְדִּיל. אֶלָּא כִדְאִיתָא בַּבְּרַיְתָא דְּתַלְמוּד לוֹמַר וּמָלַק וְהִקְטִיר, מַה הַקְטָרָה הָרֹאשׁ לְעַצְמוֹ וְהַגּוּף לְעַצְמוֹ, אַף מְלִיקָה כוּ'. וּמִנַּיִן שֶׁהַקְטָרַת הָרֹאשׁ לְעַצְמוֹ וְהַגּוּף כוּ', שֶׁנֶּאֱמַר וְהִקְטִיר אוֹתוֹ, הֲרֵי הַקְטָרַת הַגּוּף אֲמוּרָה, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ כוּ', בְּהַקְטָרַת הָרֹאשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר: (יט) וּמְמַצֶּה. דְּלֹא כְתִיב אֶלָּא מִצּוּי בִּלְבַד: (כ) מִלְּשׁוֹן אֵין מַקִּיפִים שְׁתֵּי חָבִיוֹת: (כא) בְּמֶלַח. כְּדִכְתִיב וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח. רַשִׁ"י:
ו. לֹא הֵסִיר לֹא אֶת הַמֻּרְאָה וְלֹא אֶת הַנּוֹצָה וְלֹא אֶת בְּנֵי מֵעַיִם הַיּוֹצְאִין עִמָּהּ וְלֹא סְפָגוֹ בְמֶלַח, כָּל שֶׁשִּׁנָּה בָהּ מֵאַחַר שֶׁמִּצָּה אֶת דָּמָהּ, כְּשֵׁרָה. הִבְדִּיל בַּחַטָּאת וְלֹא הִבְדִּיל בָּעוֹלָה, פָּסָל. מִצָּה דַם הָרֹאשׁ וְלֹא מִצָּה דַם הַגּוּף, פְּסוּלָה. מִצָּה דַם הַגּוּף וְלֹא מִצָּה דַם הָרֹאשׁ, כְּשֵׁרָה:
ברטנורה הִבְדִּיל בַּחַטָּאת. שֶׁמָּלַק שְׁנֵי סִימָנִים בַּחַטָּאת:אוֹ לֹא הִבְדִּיל בָּעוֹלָה. שֶׁמָּלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד:פָּסוּל. דְּכָל שִׁנּוּי שֶׁהוּא לִפְנֵי עֲבוֹדַת הַדָּם פָּסוּל:וְלֹא מִצָּה דַם הַגּוּף פְּסוּלָה. דְּעִקַּר דָּמִים בַּגּוּף הוּא דִשְׁכִיחֵי :
עיקר תוספות יום טוב (כב) שֶׁעִקַּר הַדָּם הַכָּבֵד וְהַלֵּב וְהַגִּידִים הַיּוֹצְאִים מִשְּׁנֵיהֶם. הָרַמְבַּ"ם. וְתָנוּ רַבָּנָן עוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁמִּצָּה דַם הַגּוּף וְלֹא מִצָּה דַם הָרֹאשׁ. יָכוֹל מִצָּה דַם הָרֹאשׁ וְלֹא דַם הַגּוּף, תַּלְמוּד לוֹמַר הִיא:
ז. חַטַּאת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, מִצָּה דָמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמָהּ, פְּסוּלָה. עוֹלַת הָעוֹף, כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים. אֶחָד חַטַּאת הָעוֹף וְאֶחָד עוֹלַת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָן וְשֶׁמִּצָּה דָמָן לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, לְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר, חוּץ לִמְקוֹמוֹ, פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָרֵת. חוּץ לִזְמַנּוֹ, פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. כֵּיצַד קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. מָלַק בִּשְׁתִיקָה וּמִצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ, אוֹ שֶׁמָּלַק חוּץ לִזְמַנּוֹ וּמִצָּה הַדָּם בִּשְׁתִיקָה, אוֹ שֶׁמָּלַק וּמִצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ, זֶה הוּא שֶׁקָּרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. מָלַק חוּץ לִמְקוֹמוֹ וּמִצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ, אוֹ שֶׁמָלַק חוּץ לִזְמַנּוֹ וּמִצָּה הַדָּם חוּץ לִמְקוֹמוֹ, אוֹ שֶׁמָּלַק וּמִצָּה הַדָּם חוּץ לִמְקוֹמוֹ, חַטַּאת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וּמִצָּה דָמָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ, אוֹ שֶׁמְּלָקָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ וּמִצָּה דָמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ שֶׁמְּלָקָהּ וּמִצָּה דָמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, זֶה הוּא שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. לֶאֱכֹל כַּזַּיִת בַּחוּץ וְכַזַּיִת לְמָחָר, כַּזַּיִת לְמָחָר וְכַזַּיִת בַּחוּץ, כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר, כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר וְכַחֲצִי זַיִת בַּחוּץ, פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָרֵת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, אִם מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמָן קָדְמָה לְמַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם, פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. וְאִם מַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם קָדְמָה לְמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמָן, פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה פָסוּל, וְאֵין בּוֹ כָרֵת. לֶאֱכֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת, כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין:
ברטנורה חַטַּאת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. מְלִיקָה בָּעוֹף בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה בַּבְּהֵמָה. וּמִצּוּי בָּעוֹף בִּמְקוֹם זְרִיקַת הַדָּם בַּבְּהֵמָה. וְהַמַּחֲשָׁבָה הַפּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָה וּזְרִיקַת דָּם בַּבְּהֵמָה, פּוֹסֶלֶת בַּמְּלִיקָה וּבְמִצּוּי הַדָּם בָּעוֹף. אֲבָל קַבָּלָה וְהִלּוּךְ אֵין בָּעוֹף:עוֹלַת הָעוֹף כְּשֵׁרָה. כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא גַּבֵּי בְהֵמָה, כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת:לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל. חַטַּאת הָעוֹף:לְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר. עוֹלַת הָעוֹף:שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. אֵין מוֹצִיא עוֹלָה מִידֵי פִּגּוּל, לְפִי שֶׁהִיא כְשֵׁרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְכֻלַּהּ מַתְנִיתִין מְפֹרֶשֶׁת לְעֵיל פֶּרֶק ב':
עיקר תוספות יום טוב (כג) כֵּיצַד. כָּל הָנָךְ מִשְׁנָיוֹת דְּהָכָא וּדְפֶרֶק ב' דִּמְכִילְתִין וּדְפֶרֶק קַמָּא דִמְנָחוֹת, צְרִיכֵי לְדַקְדֵּק אַמַּאי צְרִיכֵי לְכֻלְּהוּ. תּוֹסָפוֹת:
גמרא זבחים ס״ד ב: ו׳-י״ב
תָּנוּ רַבָּנָן (ויקרא ה) וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת מִגּוּף הַחַטָּאת הָא כֵּיצַד אוֹחֵז בְּרֹאשׁ הַקָּנֶה וּבַגּוּף וּמַזֶּה עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא עַל קִיר הַכֶּבֶשׁ וְלֹא עַל קִיר הַהֵיכָל וְלֹא עַל קִיר אוּלָם וְאֵיזֶה זֶה קִיר הַתַּחְתּוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קִיר הָעֶלְיוֹן. וְדִין הוּא וּמַה בְּהֵמָה שֶׁעוֹלָתָהּ לְמַטָּה חַטָּאתָהּ לְמַעְלָה. עוֹף שֶׁעוֹלָתוֹ לְמַעְלָה אֵינוֹ דִין שֶׁחַטָּאתוֹ לְמַעְלָה תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. קִיר שֶׁהַשִּׁירַיִין שֶׁלּוֹ מִתְמַצִין לִיְסוֹד וְאֵיזֶה זֶה קִיר הַתַּחְתּוֹן. וְנַעֲבִיד מֵעִלָּאֵי וְהָדָר נֶעֲבִיד מִתַּתָּאֵי אָמַר רָבָא מִי כְּתִיב יַמְצֶה יִמָּצֵה כְתִיב דִמְמֵילָא מַשְׁמַע. אָמַר מַר זוּטְרָא בַר טוּבִיָּה אָמַר רַב כֵּיצַד מוֹלְקִין חַטָּאת הָעוֹף אוֹחֵז גַּפָּיו בִּשְׁתֵי אֶצְבָּעוֹת וּשְׁתֵי רַגְלָיו בִּשְׁתֵי אֶצְבָּעוֹת וּמוֹתֵחַ צַוָּארָהּ עַל רוֹחַב גּוֹדְלוֹ וּמוֹלֵק. בְּמַתְנִיתָּא תָּנָא צִיפְרָא מִלְּבַר אוֹחֵז גַפָּיו בִּשְׁתֵי אֶצְבָּעוֹת וּשְׁתֵּי רַגְלֶיהָ בִּשְׁתֵי אֶצְבָּעוֹת וּמוֹתֵחַ צַוָּארָהּ עַל רוֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו וּמוֹלֵק וְזוּ הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ זוּ הִיא וְתוּ לֹא וְהָאִיכָּא קְמִיצָה וַחֲפִינָה אֶלָּא אֵימָא זוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ:
רש״י גמ' מגוף של חטאת - שלא יזה לה בכלי ולא באצבע אלא אוחז בעוף עצמו ומזה: קיר התחתון - שלמטה מן החוט: בהמה שעולתה למטה - כדאמרן בפ"ק (לעיל זבחים דף י:) דכתיב בחטאת בהמה המחטא אותה אותה דמה למעלה ואין אחרת דמה למעלה: חטאתה למעלה - דקרנות כתיבי בה: עוף שעולתו למעלה - כדיליף לקמן בפירקין (זבחים דף סה.): שהשירים שלו - כשמזה הדם שותת ומתמצה ליסוד: ואיזה זה קיר התחתון - פעמים שהוא מתמצה לסובב כשהוא עושהו למעלה מן הסובב דמן החוט עד הקרנות קיר העליון הוא אבל קיר התחתון כולו למטה מן הסובב שהחוט למטה מן הסובב אמה: ונעביד מעילאי - הזאתה יעשה למעלה והדין נותן כדאמרן והדר נעביד מיצוי מתתאי כדכתיב: מי כתיב ימצה ימצה כתיב - אי הוה כתיב ימצה הוה משמע שמזהיר את הכהן שיחזור וימצה אחר הזאה השתא דכתיב ימצה משמע נמי לענין הזאה דממילא יהיה דם מצוי אצל היסוד: אוחז שני גפיה בשתי אצבעות - גוף העוף על כפו מבפנים ומכניס שני רגליה בין אצבע קטנה זרת לקמיצה ושני גפיה בין אמה לאצבע: ומותח צוארה - גרונה התחתון מותח על רוחב החיצון של גודל שמכניס הצואר בין אצבע לגודל נמצא הגרון לצד גודלו ומותחו על גודלו והעורף מלמעלה ומולק: עבודה קשה מעבודות קשות - כלומר אחת מעבודות קשות שבמקדש:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ג גמרא תנו רבנן [שנו חכמים]: "והזה מדם החטאת על קיר המזבח" (ויקרא ה, ט) — מגוף החטאת כלומר, לא מתוך כלי, ולא באצבע, אלא מגוף העוף עצמו. הא [הרי] כיצד? אוחז בראש ובגוף של העוף ומזה מן הדם על קיר המזבח. והוצרך לומר "קיר המזבח", להדגיש: ולא על קיר הכבש ולא על קיר היכל ולא על קיר אולם. ואיזה קיר של המזבח? זה קיר התחתון של המזבח, מחוט הסיקרא ולמטה. ושואלים: או אינו אלא קיר העליון? ו לכאורה דין [קל וחומר] הוא: ומה בהמה שזריקת דם עולתה למטה מחוט הסיקרא, בכל זאת הזאת דם חטאתה למעלה על קרנות המזבח, עוף שעולתו למעלה אינו דין שחטאתו למעלה? תלמוד לומר בחטאת העוף: "והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח" (ויקרא ה, ט), ומכאן יש ללמוד שמזה על קיר שהשירין שלו מתמצים ויורדים ליסוד, ואיזה? זה קיר התחתון, שהרי רובו של הקיר העליון מצוי מעל לסובב. ושואלים: ונעביד מעילאי [ושנעשה הזאה מלמעלה] לפי הסברה שאמרנו, והדר נעביד מתתאי [ואחר כך נעשה מיצוי מלמטה], ונקיים את האמור בכתוב! אמר רבא: מי כתיב [האם נאמר] ימצה? ימצה כתיב [נאמר], דממילא (שמעצמו) משמע שהדם מתמצה מן הקיר, ויורד אל היסוד, וזה יכול להעשות רק כשממצה את הדם בחציו התחתון של המזבח, מתחת הסובב.ד אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: כיצד מולקין חטאת העוף? מחזיק את העוף מגבו, לרוחב כף ידו, כשאוחז גפיו (כנפיו) בשתי אצבעות בין האצבע והאמה, ושתי רגלים בשתי אצבעות בין הקמיצה והזרת, וראשה נמצא בין האצבע לאגודל, ומכניס אגודלו מתחת לצווארה, ומותח צוארה על רוחב גודלו ומולקה בציפורנו מן העורף. ותוהים: זו היא ותו לא [ולא עוד]? והאיכא [והרי יש]: קמיצה של קומץ המנחה וחפינה של הקטורת ביום הכיפורים, שגם הן עבודות קשות שבמקדש! אלא אימא [אמור]: זו עבודה קשה, אחת מעבודות קשות שבמקדש.
זוהר ספר הזהר, תולדות י״ט
דָּבָר אַחֵר וַיֹּאמֶר כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שמות ט''ו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹקֶיךָ אוֹף הָכָא וַיֹּאמֶר לֹא יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כְּדֵין אִתְעַטַּר יַעֲקֹב בְּדַרְגֵיהּ לְמֶהֱוֵי כְּלָלָא דַּאֲבָהָן, מַה כְּתִיב וַיְּבָרֶךְ אוֹתוֹ שָׁם, מַאי וַיְּבָרֶךְ אוֹתוֹ שָׁם דְּאוֹדֵי לֵיהּ עַל כֻּלְּהוּ בִּרְכָאן דְּבָרְכֵיהּ אֲבוֹי, רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר (משלי ט''ז) בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵּי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ, תָּא חֲזֵי כַּמָּה אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְאִתְתַּקָּנָא שְׁבִילוֹי בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין לְמֶעְבַּד פִּקּוֹדֵי דְּאוֹרַיְתָא דְּהָא אוֹקְמוּהָ דְּוַדַּאי תְּרֵי מַלְאָכִין שְׁלִיחָן אִית לְבַר נַשׁ מִלְּעֵילָא לְאִזְדַוָּגָא בַּהֲדֵיהּ חַד לִימִינָא וְחַד לִשְׂמָאלָא, וְאִנּוּן סַהֲדִין בֵּיהּ בְּבַר נַשׁ בְּכָל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד אִנּוּן מִשְׁתַּכְּחֵי תַּמָּן וְקָרֵינָן לוֹן יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע, אָתֵי בַּר נַשׁ לְאִתְדַכָּאָה וּלְאִשְׁתַּדָּלָא בְּפִקּוֹדֵי דְּאוֹרַיְתָא הַהוּא יֵצֶר טוֹב דְּאִזְדַוָּג בֵּיהּ כְּבָר אִיהוּ אִתְתַּקַּף עַל הַהוּא יֵצֶר הָרַע וְאִשְׁתַּלִּים בַּהֲדֵיהּ וְאִתְהַפִּיךְ לֵיהּ לְעָבְדָא וְכַד בַּר נַשׁ אָזִיל לְאִסְתַּאֲבָא הַהוּא יֵצֶר הָרַע אִתְתַּקַּף וְאִתְגַבַּר עַל הַהוּא יֵצֶר טוֹב וְהָא אוֹקִימְנָא, וַדַּאי כַּד הַהוּא בַּר נַשׁ אָתֵי לְאִתְדַכָּאָה כַּמָּה תַּקִּיפוּ אִתְתַּקַּף בַּר נַשׁ כַּד אִתְגַבְּרָא הַהוּא יֵצֶר טוֹב כְּדֵין אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ דְּהַהוּא יֵצֶר הָרַע אִתְכַּפְיָא קַמֵּיהּ דְּיֵצֶר טוֹב, וְעַל דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה (שם י''ב) טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מַאי וְעֶבֶד לוֹ דָּא יֵצֶר הָרַע, וּכְדֵין כַּד אָזִיל בַּר נַשׁ בְּפִקּוֹדֵי אוֹרַיְתָא כְּדֵין גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ דָּא יֵצֶר הָרַע וּדְאָתָא מִסִטְרוֹי, תָּא חֲזֵי בְּגִין דְּיַעֲקֹב אַבְטַח בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל אָרְחוֹי הֲווּ לִשְׁמֵיהּ עַל דָּא אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ, וְדָא (ד''א דָּא) סַמָּאֵל חֵילָא וְתוּקְפָא דְּעֵשָׂו דְּאַשְׁלִים עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב וּבְגִין דְּאַשְׁלִים עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב וְאוֹדֵי לֵיהּ עַל אִנּוּן בִּרְכָאן כְּדֵין אַשְׁלִים עִמֵּיהּ עֵשָׂו (נ''א כְּדֵין אוֹדֵי לֵיהּ עֵשָׂו דִּכְתִיב יֵשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ דְּהָא אוֹדֵי לֵיהּ עַל אִנּוּן בִּרְכָאן דִּילֵיהּ בְּחַרְבָּא) וְעַד דְּלָא אִשְׁתַּלִּים עִמֵּיהּ יַעֲקֹב לְגַבֵּי הַהוּא מְמַנָּא דְּאִתְפַּקַּד עֲלֵיהּ לָא אַשְׁלִים עִמֵּיהּ עֵשָׂו בְּגִין כָּךְ בְּכָל אֲתַר תּוּקְפָּא דִּלְתַתָּא תַּלְיָא בְּתוּקְפָּא דִּלְעֵילָא:
תרגום הזוהר פֵּרוּשׁ אַחֵר. וַיֹּאמֶר פֵּרוּשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, (שמות ט''ו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹע תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךְ, אַף כָּאן, וַיֹּאמֶר, פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁעוֹרְרוֹ וְאָמַר, לֹא יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךְ יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, וְעָלָה לְמַדְרֵגַת הַשֵּׁם יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לִהְיוֹת הַכְּלָל שֶׁל הָאָבוֹת. מַה כָּתוּב וַיְּבָרֶךְ אוֹתוֹ שָׁם. מַהוּ וַיְּבָרֶךְ אוֹתוֹ שָׁם, שֶׁהוֹדָה לוֹ עַל כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי ט''ז) בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵּי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ. בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְתַקֵּן דְּרָכָיו בּוֹ, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוֹת הַתּוֹרָה, כִּי לָמַדְנוּ שֶׁוַּדַּאי, שְׁנֵי מַלְאָכִים יֵשׁ לָאָדָם, שְׁלִיחִים מִלְּמַעְלָה לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ, אֶחָד לִימִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל. וְהֵם עֵדִים עַל הָאָדָם. וּבְכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה הֵם נִמְצָאִים שָׁם. וְקוֹרְאִים אוֹתָם יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרַע. בָּא הָאָדָם לְהִטָּהֵר, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה, אוֹתוֹ יֵצֶר הַטּוֹב שֶׁנִּתְחַבֵּר בּוֹ, הוּא כְּבָר נִתְגַבֵּר עַל יֵצֶר הָרַע, וְהִשְׁלִים עִמּוֹ, וְהַיֵּצֶר הָרַע נֶהְפַּךְ לְעֶבֶד לַיֵּצֶר הַטּוֹב. וּכְשֶׁבָּא הָאָדָם לְהִטָּמֵא, אוֹתוֹ יֵצֶר הָרַע מִתְחַזֵּק וּמִתְגַבֵּר עַל יֵצֶר הַטּוֹב. וּכְבָר בֵּאֲרוּהוּ. וַדַּאי, כְּשֶׁאוֹתוֹ הָאָדָם בָּא לְהִטָּהֵר, כַּמָּה הִתְגַבְּרוּת הוּא צָרִיךְ לְהִתְגַבֵּר, וְכַאֲשֶׁר מִתְגַבֵּר יֵצֶר הַטּוֹב, אָז, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ, כִּי הַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁהוּא אוֹיְבָיו, נִכְנָע לִפְנֵי יֵצֶר הַטּוֹב, וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה, (משלי י''ב) טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ. מַהוּ וְעֶבֶד לוֹ, הַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁנַּעֲשֶׂה לְעֶבֶד לְיֵצֶר הַטּוֹב, וְאָז כְּשֶׁהוֹלֵךְ הָאָדָם בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה, אָז, אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ, זֶהוּ הַיֵּצֶר הָרַע וְכָל הַבָּאִים מִצִדּוֹ, יַשְׁלִימוּ אִתּוֹ. בֹּא וּרְאֵה, בִּשְׁבִיל שֶׁיַעֲקֹב בָּטַח בּוֹ, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל דְּרָכָיו הָיוּ לִשְׁמוֹ, עַל כֵּן אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ, וְסַמָּאֵ''ל הַזֶּה, שֶׁהוּא חֵילוֹ וְתוֹקְפּוֹ שֶׁל עֵשָׂו, הִשְׁלִים עִם יַעֲקֹב. וְהוֹדָה לוֹ עַל הַבְּרָכוֹת, אָז גַּם עֵשָׂו הִשְׁלִים עִמּוֹ, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא הִשְׁלִים יַעֲקֹב עִם אוֹתוֹ הַמְּמוּנֶה שֶׁנִּתְמַנֶּה עָלָיו, לֹא הִשְׁלִים עִמּוֹ עֵשָׂו. וְהוּא מִשּׁוּם זֶה שֶׁבְּכָל מָקוֹם תּוֹקֶף שֶׁלְּמַטָּה תָּלוּי בְּתוֹקֶף שֶׁל מַעְלָה.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תלמוד תורה א׳: א׳-ד׳
א. נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִים פְּטוּרִים מִתַּלְמוּד תּוֹרָה אֲבָל קָטָן אָבִיו חַיָּיב לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא) וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם וְאֵין הָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת לְלַמֵּד אֶת בְּנָהּ שֶׁכָּל הַחַיָּיב לִלְמוֹד חַיָּב לְלַמֵּד:
ב. כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ כָּךְ הוּא חַיָּב לְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ד) וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ וְלֹא בְנוֹ וּבֶן בְנוֹ בִּלְבַד אֶלָּא מִצְוָה עַל כָּל חָכָם וְחָכָם מִיִּשְׂרָאֵל לְלַמֵּד אֶת כָּל הַתַּלְמִידִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן בָנָיו שֶׁנֶּאֱמַר (שם ו) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ. בָנֶיךָ אֵלּוּ תַלְמִידֶיךָ שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִין בָנִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּצְאוּ בְנֵי הַנְבִיאִים אִם כֵּן לָמָּה נִצְטַוֶה עַל בְּנוֹ וְעַל בֶן בְנוֹ לְהַקְדִים בְּנוֹ לְבֶן בְּנוֹ וּבֶן בְּנוֹ לְבֶן חֲבֵירוֹ:
ג. וְחַיָּיב לִשְׂכּוֹר מְלַמֵּד לִבְנוֹ לְלַמְּדוֹ וְאֵינוֹ חַיָּב לְלַמֵּד בֶן חֲבֵירוֹ אֶלָּא בְחִנָם. מִי שֶׁלֹא לִמְּדוֹ אָבִיו חַיָּב לְלַמֵּד אֶת עַצְמוֹ כְּשֶׁיַּכִּיר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה) וּלְמַדְתֶּם אוֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹתָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְכָל מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמוּד קוֹדֶם לְמַעֲשֵׂה מִפְּנֵי שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֵׂה וְאֵין הַמַּעֲשֶׂה מֵבִיא לִידֵי תַלְמוּד:
ד. הָיָה הוּא רוֹצֶה לִלְמוֹד תּוֹרָה וְיֵשׁ לוֹ בֵן לִלְמוֹד תּוֹרָה הוּא קוֹדֶם לִבְנוֹ וְאִם הָיָה בְנוֹ נָבוֹן וּמַשְׂכִּיל לְהָבִין מַה שֶּׁיִּלְמוֹד יוֹתֵר מִמֶּנוּ בְּנוֹ קוֹדֶם וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּנוֹ קוֹדֶם לֹא יְבַטֵל הוּא שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עָלָיו לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ כַּךְ הוּא מִצְוָה לְלַמֵּד עַצְמוֹ:
מוסר
מס' תפארת הקדש דף ג' ע"ב במרז"ל
כָּל הַמִּתְיָהֵר נוֹפֵל בְּגֵיהִנָם שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא) זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵיהִנָם שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה א) יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא. כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת רוּחַ כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב הָכָא (משלי טז) תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב וּכְתִיב הָתָם (דברים ז) וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ. כָּל אָדָם שֶׁיֶשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ כְּאִלּוּ בָּא עַל הָעֶרְוָה כְּתִיב הָכָא תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב וּכְתִיב הָתָם (ויקרא יח) כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵל עָשׂוּ. כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת רוּחַ כְּאִלּוּ בָּנָה בָּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב) חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא אַל תִּקְרֵי בַמֶּה אֶלָּא בָמָה. כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בוֹ גַסּוּת הָרוּחַ לְסוֹף מִתְמָעֵט שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כד) רוֹמּוּ מְעַט וְאֵינֶנּוּ. כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בוֹ גַסּוּת הָרוּחַ רָאוּי לְגַדְעוֹ כַּאֲשֵׁירָה כְּתִיב הָכָא (ישעיה י) וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים וּכְתִיב (דברים ז) וַאֲשֵׁירֵיהֶם תְּגַדֵעוּן. כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ אֵין עַפְרוֹ נִנְעָר וְאֵינוֹ קָם בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו) הָקִיצוּ וְרַנְנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר שׁוֹכְבֵי עָפָר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא שׁוֹכְנֵי עָפָר מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בַּחַיִים כָּל אָדָם שֶׁיֶשׁ בּוֹ גַסּוּת רוּחַ שְׁכִינָה מְיַלֶלֶת עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לח) וְגָבוֹהַ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע וְגו' מִמֶּרְחָק קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא עָלָיו הַפּוּרְעָנוּת יָמִים רַבִּים הַשְּׁכִינָה מִתְאוֹנֶנֶת עָלָיו. כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בוֹ גַסּוּת רוּחַ אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (שם קא) מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל. אַל תִּקְרֵי אוֹתוֹ אֶלָּא אִתּוֹ. כָּל הַמִּתְיָהֵר אִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנוּ מִדְבוֹרָה וְכו' אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ מֵהִלֵּל שֶׁאָמַר מִי גָרַם לָכֶם שֶׁאֶעֱלֶה מִבָּבֶל וְאֶהְיֶה נָשִׂיא עֲלֵיכֶם עַצְלוּת שֶׁבָּכֶם שֶׁלֹּא שִׁמַּשְׁתֶּם גְדוֹלֵי הַדּוֹר. כָּל אָדָם שֶּׁיֶּשׁ בּוֹ גַסּוּת רוּחַ אֵין תְפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת דְּאֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָא אִם כֵּן מֵשִׂים עַצְמוֹ כְּבָשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' סו) וְהָיָה מִדֵי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וְגוֹ' יָבֹא כָל בָּשָׂר וְגוֹ':
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה